ארכיון תגיות: סקירות

אני אתגעגע אליכן לילה ואלנה: על "הסיפור של הילדה האבודה", הכרך האחרון בסדרת "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה

כמו שלושת אחיו הגדולים, גם בן הזקונים למשפחת "החברה הגאונה" הוא מרתק ומהנה. עם זאת, בהשוואה לשאר הילדים המוצלחים במשפחה – ואין מה לעשות, במשפחה כמו במשפחה ההשוואות הללו הן בלתי-נמנעות – "הסיפור של הילדה האבודה" הוא לדעתי הפחות מוצלח מבין הארבעה • ומספר מילים על התרגום המופתי של אלון אלטרס • היו שלום אלנה ולילה. אני אתגעגע אליכן

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , | להגיב

המנוחה והנחלה מכאן והלאה: על הספר "היהודי של הקצה – לקראת תיאולוגיה של אי-הלימה" של ישי מבורך

"היהודי של הקצה – לקראת תיאולוגיה של אי-הלימה" הוא ספרו השני של ישי מבורך שעוסק ב"אמונה שלאחר שנות התוהו". התחושה הכללית היא שהדברים דומים מאוד לנאמר בספר הקודם ובשלב מוקדם חשתי רוויה ממנו. אך הספר גם כולל פנינות רבות – לגבי הציונות, מהות הפרשנות או האמונה לפי שלוש הדתות המונותאיסטיות – ולמענן, אך לא רק, כדאי לקרוא את הספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

האם המשפט הישראלי הוא משפט לאומי? על הספר "משפט כחול לבן" של ניר קידר

הספר "משפט כחול לבן" של ניר קידר סוקר פרשיות שונות מראשית הציונות שלשיטתו מראות כי שאלות שנוגעות לזהות ותרבות יהודית נדחקו מחוץ למשפט, וטוב שכך. אלא שבהיבט ההסטורי טענתו של קידר כמעט ואינו מעוגנת, ובמישור הפילוסופי היא אינה משכנעת

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

המציאות עולה על הדמיון: על הספר "כפר סבא 2000" של ג'וליה פרמנטו

הספר "כפר סבא 2000" של ג'וליה פרמנטו נבנה על גבי הרצח של אסף שטיירמן, הרצח שביצעו "בני טובים" בכפר סבא של שנת 1996. ככזה, הוא יכול להיות "או הצלחה ענקית, או רוב הסיכויים התרסקות איומה". ואכן, מעבר לתנאי הפתיחה המצוינים, "כפר סבא 2000" לא מצליח להתרומם והוא נותר משעמם וחיוור

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

כמה מעלות טובות: על הרומאנים הנפוליטאניים של אלנה פרנטה

כמו בשיר המפורסם בהגדה של פסח, "כמה מעלות טובות למקום עלינו" ("אילו… דיינו"), שלושת הספרים הראשונים ברומאנים הנפוליטאניים שלא אלנה פרנטה – "החברה הגאונה", "הסיפור של שם-המשפחה החדש" ו-"הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו" – נושאים כמה וכמה מעלות, שדי בכל אחד מהם לגרום להנאה מרובה לקורא, וצירופן יחד, כמו באפקט סינרגטי, רק מעצים את ההנאה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , | להגיב

שְׁלִישִׁיר: שירה בשלישי – המשורר הרולד שימל

כמדומני שאין עוד פריט לבוש שמלווה את לובשו לאורך ימים כמו הכיפה. לפעמים יש לה גם ערך סנטימנטלי, שכן היא נקשרת לאירוע או אדם מסוים (למשל, אימא שסורגת כיפה לבנה אישה שסורגת כיפה לבן זוגה). הכיפה היא מסמן גברי ומגזרי, היא מספרת על לובשה הרבה מאוד דברים מבלי שהוא פצה את פיו, היא כמו צלב-מטרה. כל יחסי האהבה-שנאה הללו נמצאים בשיר "נופים עם כיפה". כיפה היא לא רק חתיכת בד

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, רשמים | עם התגים , , , , , , | להגיב

המלקה התשע-עשרה: על הספר "שמונה-עשרה מלקות" של אסף גברון

"שמונה-עשרה מלקות", ספרו השישי של אסף גברון, לוקח נושא מרתק ואקזוטי כמו עונש המלקות שהיה נהוג בתקופת המנדט, ועל גביו מלהק את העלילה. אך גברון לא עומד באתגר: הנרטיבים אינם משכנעים ואינם אמינים, רמת ההעמקה ההיסטורית בספר דומה לזו של ערך בוויקיפדיה, והעלילה נמתחת וממוחזרת כמו מסטיק שבת טיפש-עשרה משחקת עמו בין שפתיה במהלך שיעור משעמם

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

בקול שונה: על הספר "רק שנינו" של אלחנן ניר

"רק שנינו" מצליח לשקף באופן אמין ומדויק את המתח של האדם הדתי בין עולם הרוח והדת לבין עולם המעשה. ישנם אמנם ניואנסים רבים שקורא או קוראת שאינם דוברים את השפה הדתית כנראה יחמיצו, אולם ככלל ספרו של אלחנן ניר הוא ספר שהן קוראים דתיים והן כאלו ללא רקע דתי ייהנו ממנו. מהבחינות הללו, ניר אכן מצליח להביא קול שונה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

יוסיף דעת יוסיף רגישות: על הספר "ערות: נשים מדברות מיניות" של תמר מור סלע

התרומה של הספר "ערוֹת: נשים מדברות מיניוּת" של תמר מור סלע, היא כפולה: לצד ההבנה והרגישות לאופן שבו נשים חושבות וחשות מיניות, הוא מאפשר לכל אחד ואחת לשאול את עצמו ואת עצמה – כפי שאני שאלתי את עצמי – איפה הספר פוגש אותי? כיצד אני מבין יחסי מין ומיניות?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

"מה עשית?": על הספר "פסגות – סיפור עזיבה" של יונתן ברג

הספר "פסגות – סיפור עזיבה" מעלה מספר תובנות יפות, שאנשים עם רקע דומה כמו לזה של המחבר יונתן ברג, יתחברו אליו על נקלה. יחד עם זאת, רוב התובנות נעות בין הבנאליות למופרך ומעל הכל מרחפת היומרה של ברג לכתוב ספר זכרונות כשלילד עוד לא מלאו ארבעים

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב