ארכיון תגיות: פרוזה

קיצור תולדות הגבריות: על הספר "הדרמה של הגבריות החדשה" של גבריאל בוקובזה

ספרו של גבריאל בוקובזה, הדרמה של הגבריות החדשה, מבקש לכתוב מחדש את קיצור תולדות הגבריות – החל מירידת אבותינו הקדומים מן העצים ועד לימינו אנו. הניסיון של בוקובזה מרשים אולם במקומות רבים מדי בספר עולה החשש שצעקתו של בוקובוזה היא צעקת הקוזאק הנגזל, וחבל

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

סיפורו של מקום, ספר ללא סיפור: על "ג'ון טרבולטה ואני" של מתן חרמוני

בספרו השלישי "ג'ון טרבולטה ואני", מתן חרמוני חוזר לאהבת נעוריו, העיר באר-שבע, ומצליח להפיח בה חיים. אבל הספר נעדר מבנה סיפורי כלשהו או אחידות סיפורית, ולקורא אין למעשה סיבה לסיים את הספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

על רכישת אמון: ביקורת על הספר "טוהר" של ג'ונתן פראנזן

על אף שעיסוק ב"טהרה" עלול בנקל לגלוש למחוזות ההמוניות והשטחיות שמאפיינים את תרבות "העידן החדש", ג'ונתן פראנזן מטפל בחומרים אלו בעדינות, ורק לעתים נדירות מועד מהילוך על החבל הדק שהוא צועד עליו. פראנזן מלהטט באופן מוצלח בין הטוהר הממשי לטוהר המטאפורי, ושליטתו ניכרת גם בדמויות ובעלילה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

אני גיטרה? על הספר "מסיבת יורֶה" של מיה הוד רן

הקריאה בספר "מסיבת יורֶה", ספר הביכורים של מיה הוד רן, העלתה לי את האסוציאציה של כיוונוּן פסנתר, מלאכה שלא תמיד נעימה לאוזן. הרגעים שמעלים צלילים הרמוניים הם אותם סיפורים שמסופרים מנקודת מבט של ילדים או שמספרים על עולמם של ילדים, ומוטב אולי כי המחברת תכתוב לאוכלוסיה זו

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

כיצד מתרחשת היסטוריה? על הספר "לידתה של מהפכה" של אוריאל לין

את הספר "לידתה של מהפכה" של אוריאל לין קראתי בשקיקה. החל מרגע הקמתה מדינת ישראל מנסה לכונן חוקה עם מגילת זכויות אדם. כיצד זה שבמרץ 1992, כ-44 שנה לאחר הקמת המדינה, העבירה כנסת ישראל שני חוקי יסוד שמעגנים את זכויות האדם? הספר נקרא בנשימה עצורה כי יש בו מענה מסוים לשאלות אלו: כיצד התרחש הנס הזה?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

הסיפור כמסע: על הספר "שמשהו יקרה" של יאיר אגמון

כל הגיבורים ב"שמשהו יקרה", ספרו הרביעי של יאיר אגמון, מצויים במסע. אמנם זה מעיד על הבנה עמוקה של "מהו סיפור", אלא שהעובדה שלרוב הסיפורים נלווה למסע הפנימי גם מסע חיצוני מפגינה את חוסר האמון של אגמון בקוראיו, וחוסר אמון הוא אבי אבות החטאים של מערכת היחסים שבין הכותב לקורא

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

בעל החלומות: על "ספר עלטה"

יש ב"ספר עלטה" מספר סיפורים טובים, אך הם בבחינת "מעטים מול רבים". תחת האצטלה של החלומות המחבר מותיר את הסיפורים לא רק לא מפוענחים, אלא גם גולמיים, כמו חומרי החלום. רוב הסיפורים לא מממשים את הפוטנציאל הגלום שבהם, וחבל

פורסם בקטגוריה פנאי | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

הנביא אריאל? על הספר "ארול אחד – מאיר אריאל: ביוגרפיה" של נסים קלדרון

בכתיבת הביוגרפיה של הזמר והיוצר מאיר אריאל, נסים קלדרון לוקח על עצמו אתגר לא פשוט. אריאל היה אדם מורכב ורצוף-סתירות, והניסיון להקיף את דמותו "365 מעלות", כמו שאריאל כותב ב"שיר כאב", הוא על גבול הבלתי-אפשרי. מבחינות רבות התוצאה מספקת, אולם מהרבה בחינות אחרות, דמותו האניגמטית של אריאל אינה מקבלת ביטוי מספק בספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

אומנות החיטוט: על הספר "פְּשוּטעוֹר" של יגאל סרנה

ב"פְּשוּטעוֹר" יגאל סרנה משכלל לכדי אמנות את החיטוט בפצעי האהבה. הוא מתאר את חיבוטי הנפש שמלווים כל מי שאי פעם נעזב על ידי אישה, ולפיהם הדיבור על הקשר מחיה אותו מחד אך גם מכאיב מאידך

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

לדעת למחוק: על הספר "לרגל עבור מקום אחר" של אורין מוריס

אורין מוריס חושב שאם רק יכרוך יחד סיפורים וטקסטים שונים ויזרוק אותם תחת גלגלי מכונות הדפוס, ייצא מזה ספר. יש מקרים בחיים בהם בררנות עלולה להיות לרועץ. לצערי אין זה המקרה של "לרגל עבור מקום אחר"

פורסם בקטגוריה ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב