ארכיון תגיות: פרוזה

לדעת למחוק: על הספר "לרגל עבור מקום אחר" של אורין מוריס

אורין מוריס חושב שאם רק יכרוך יחד סיפורים וטקסטים שונים ויזרוק אותם תחת גלגלי מכונות הדפוס, ייצא מזה ספר. יש מקרים בחיים בהם בררנות עלולה להיות לרועץ. לצערי אין זה המקרה של "לרגל עבור מקום אחר"

פורסם בקטגוריה ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

איך זה שחייל אחד לבד מעז: על הספר "הקמע של דֶדֶה" של יוחאי אופנהיימר

הספר "הקמע של דדה" של יוחאי אופנהיימר ממחיש כי בנסיבות מסוימות "סרבנות אפורה", ואפילו סירוב פקודה ממש הוא המעשה המוסרי יותר, המעשה הנכון יותר. והקורא אינו יכול שלא לתהות: כיצד הייתי יכול אני להפעיל מעט התנגדות להלימות פטישי מפקדיי במסגרת שירותי הצבאי?

פורסם בקטגוריה טורים, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

עורכי דין על פרשת דרכים: על הספר "מי ישמור על שומרי המשפט?" של נטע זיו

בספר "מי ישמור על שומרי המשפט?" נטע זיו מתארת יחסית במדויק את צומת הנאמנויות של עורכי ועורכות דין. כותרת הספר מצביעה אולי על ספר עם נימה ביקורתית, אולם ברובו הגדול הספר הוא כמו קורס אוניברסיטאי שעוסק בעריכת הדין בישראל, קרי סקירה דסקריפטיבית של עריכת הדין עם נגיעות ביקורתיות

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

מסרים שקטים חודשים עמוק: על "האורחים" של אופיר טושה גפלה

העולם שאופיר טושה גפלה בורא בספרו "האורחים" מעורר התפעלות במורכבותו. אלא שהעולם הזה נארג בהרבה מאוד חוטים וחוקים, שברובם אינם הכרחיים לליבת הספר, מעיקים על הליך הקריאה ומקשים על הקורא לצלול לתוך הספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | להגיב

לקרוא (ולא) לנוח: על "גלות ומלכות" של אלבר קאמי

הסיפורים בספר "גלות ומלכות" של אלבר קאמי מצווים על הקורא לקרוא ולזנוח, לקרוא ולנוח, כמובן לנוח מהקריאה אך לא לנוח ממחשבות על הסיפור שאינו מרפה. שלא כמו סיפורים אחרים שאינם מתמסרים בקלות לקורא – שאלות אלו אינן מרתיעות את הקורא אלא להפך: הן מהוות הזמנה לפרשנות

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

הסיפורים שהושמטו: על הספר "הפרטים שהושמטו" של תומס ה' אוגדן

הספר "הפרטים שהושמטו" מציג מספר דילמות אנושיות – ויתור על קריירה לטובת משפחה, קנאה בין אחיות ועוד – בצורה שאינה מעניינת דיה, אולם הוא בעיקר החמצה שהמחבר, תומס ה' אוגדן, לא הצליח לתרגם את הידע שלו בפסיכואנליזה וההבנה העמוקה שלו בנפש האדם לכדי סיפור משכנע

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

כיצד נעשה הנס ומאין צומח יש: על הספר "איך עשית את זה?"/ הלית ישורון

"איך עשית את זה?" מכנס ראיונות שערכה הלית ישורון עם משוררים, סופרים ומסאיות ושפורסמו בשעתו בכתב העת "חדרים". יש שימצאו בו עניין בשל השילוב של מציצנות וסדנת כתיבה. אולם בעומק הדברים הקסם של הספר הוא התבוננות בפלא: כיצד נעשה הנס ומאין צומח יש

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

שיח חירשים: על "אקווריום" של יערה שחורי

"אקווריום" מתכתב עם מישל פוקו, שכן הוא מראה כי גם החברה, תחת אצטלה של הטבה עם החירשים, למעשה מפקחת עליהם ומנרמלת אותם. אותם מכשירי שמיעה הם מעין חרב פיפיות, שמצד אחד מאפשרת לחירשים לשמוע, אך מאידך היא כמו איזה מכשיר ציטוט, מצלמה נסתרת, שהחברה מתקינה על אוזניהם של לקויי השמיעה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

האם בית המשפט צריך להוביל שינוי חברתי? על הספר "ניצב כל הלילות"

לפעמים נדמה כי בוויכוח המתגלגל על מקומו של בית המשפט העליון בישראל יש שני צדדים, "בני האור ובני החושך", ולכל אדם שמציב את עצמו בצד שבעד זכויות האדם, אין ברירה אלא להיות בצד של "בני האור". הספר "ניצב כל הלילות" מציב על המשוואה הזו סימן שאלה ומראה כי ניתן להיות אדם פרו-זכויות אדם ועדיין לבקש מבית המשפט שלא ישבור את הכלים

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , | להגיב

מהומה רבה על לא מאומה: על הספר "פֶּקַח" של יהודה ויזן

הספר "פֶּקַח" יכול להיקרא כמותחן פסיכולוגי שלו שני גיבורים, המחבר והקורא. במהלך המותחן, המחבר והקורא משתתפים במין "משחק מוחות", במסגרתו המחבר מבקש לשכנע את הקורא כי מדובר ברומן חשוב, ולעומת זאת הקורא, בסך-הכל בעצמו אדם משכיל וכו' – לא מבין ממתי טיוטה או סקיצה שכרוכות יפה נחשבות לרומן? ועל מה המהומה על לא מאומה?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב