ארכיון תגיות: תלמה אדמון

לקום וללכת, בקומה זקופה. יום העצמאות של נועה

נועה לא עובדת כאן יותר. מיוזמתה. על פי החלטתה. נועה אדמון, אשה בת שלושים וחמש, לקוית למידה, החליטה לקום וללכת למקום שבו לא תהיה עוד שקופה. עכשיו היא עובדת במקום שמכבדים את מי שהיא ולא את מה שהם החליטו שהיא. נועה עזבה והיא מאושרת

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, חינוך, יחסי עבודה | עם התגים , , , , , , | 7 תגובות

הומור מר-מתוק, הצחוק הזולג מנפש שהמציאות מועכת אותה

הסופר הצעיר מירוסלב פנקוב כותב מן המרחק שמעבר לאוקיינוס, ואחרי נפילת החומה, ולכן הצחוק שלו גדול ומשוחרר יותר, אך טעמו נותר מריר. געגועים למולדת, רגשותיו המעורבים של המהגר

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, ספרות | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

הסנגור מקטרג: הפליליסט רמפול משעשע בגרסה העברית

סנגורם של פושעים הוא איש מקצוע חתרני היורה חיצי אירוניה לכל עבר. אורח קבע בפאב הסמוך, רמפול תוקף את כל נפוחי העולם, הטיפוסים המזויפים הטרודים בענייני מגבעות

פורסם בקטגוריה ד, ספרות, פרוזה | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

עיתון קם, עיתון נופל: הטרגדיה לא מעניינת את הכותב

טום רקמן שרטט גראף דקיק של חיי עיתון, מלידתו ועד מותו, ובכך עשה עבודה כמעט מושלמת, אך הספר שלו חסר את הנשמה הספרותית. לפנינו פיליטון ארוך ומפרקי, כתוב כקריקטורה מבדרת המתארת את עלייתו ונפילתו של עיתון שקרס בעידן האינטרנט. ביקורת על הספר "עד סגירת הגיליון" מאת טום רקמן

פורסם בקטגוריה ד, ספרות, פרוזה | עם התגים , , | סגור לתגובות

מג'יימס דין ועד מאט דילון

רומן הביכורים של ס"א הינטון התיישב בקלות על הזיכרון הקולקטיבי של האמריקנים (ושלנו). הבורגנים נהנים להרגיש שהם קשובים למצוקות נוער השוליים. מאת תלמה אדמון

פורסם בקטגוריה ד, ספרות, פרוזה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

הונגריה 1944 – ישראל 2012

אין הבדל בין בודפשט הקומוניסטית של שנות ה-40 לירושלים המתנחלית בעשור השני לשנות אלפיים.

פורסם בקטגוריה ד, ספרות, פרוזה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות