פרסי ביטחון ישראל הוענקו עבור פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך

נשיא המדינה שמעון פרס ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, העניקו אמש את פרס ביטחון ישראל – הפרס היוקרתי ביותר במערכת הביטחון. בטקס, שהתקיים זו הפעם ה-56, הוענקו פרסים עבור פרויקטים ופעילויות שתרמו להגברת ביטחון המדינה ולשמירה על עוצמתה ויתרונה האיכותי בשדה הקרב, הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט המבצעי.

טקס הענקת פרס ביטחון ישראל (צילום: שרון מינס, משרד הביטחון)

טקס הענקת פרס ביטחון ישראל (צילום: שרון מינס, משרד הביטחון)

השנה הוענקו פרסים לצוותים שנבחרו ע"י ועדה בראשות תא"ל (מיל') שמואל קרן. פרס אחד, הוענק לצוות של רפאל, חיל האוויר אמ"ן ומפא"ת עבור פיתוח מערכת פורצת דרך וייחודית הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט של תפיסת ההפעלה. השימוש המבצעי ביכולות אלה מביא במישרין להישגים ערכיים מרחיקי לכת בתרומתם להתמודדות צה"ל עם אתגרי שדה הקרב האסימטרי המודרני, ובכך תורמת המערכת תרומה משמעותית ביותר לביטחון ישראל.

פרס נוסף, הוענק לצוות של משרד ראש הממשלה על פיתוח כלים טכנולוגיים ומבצעיים לצורך ביצוע משימה קשה ומורכבת. הגשמתה דרשה מחד יכולת חשיבה מקורית ויצירתיות מרשימה ביותר, ומאידך תעוזה וכושר ביצוע חסרי תקדים. ההישגים במשימה זו הם בעלי תרומה מכרעת לביטחון המדינה.

בנאומו התייחס הנשיא פרס לאתגרים הביטחוניים ההולכים וגוברים ולשינויים הרבים במזרח-התיכון ואמר: "ישראל נמצאת כיום בשורה הראשונה של הטכנולוגיה הביטחונית. על מדינת ישראל להמשיך לחתור ולנוע כל הזמן עם המדרגה המתקדמת ביותר, עם זו הנוגעת במחר". נשיא המדינה פנה לזוכים ברכם על הזכייה ואמר: " אנו גאים בהישגיכם וסומכים על יכולתכם ליצור היום את ההתראה וההרתעה ההולמת את אתגרי הביטחון של המחר. ליצור אותה היום שכן אם נקדים- נרתיע , נעניק ביטחון לשלום, ונוכיח שהשלום הוא מרכיב מכריע בביטחון".

שר הביטחון, רא"ל (במיל) משה (בוגי) יעלון: "בחודשים האחרונים נמצאת החברה הישראלית, ומערכת הביטחון בפרט, בעיצומם של תהליכים עמוקים ונרחבים של קיצוצים. תהליכים הנעשים בדאגה אך גם בשיקול דעת ואחריות, מתוך ניסיון לאזן בין הרצוי והמצוי, בין האילוצים הכלכליים לאתגרים הביטחוניים. גם בעתיד הנראה לעין נמשיך להידרש למרצם וליכולותיהם של טובי בנינו במאבק בו אנחנו מצויים, וכמובן גם ליוזמה, ליצירתיות, למעוף ולמקוריות יוצאי הדופן שאתם מפגינים, ושמן הסתם תמשיכו להפגין גם הלאה. לכן עלינו לוודא כי לצד הכוננות וההיערכות של היום, לא נפגע בהתעצמות של מחר. לא נשעבד את העתיד לטובת ההווה. עלינו מוטלת החובה להעניק לכם את כל הכלים והמשאבים הדרושים כדי שתמשיכו בעבודת הקודש שאתם מבצעים למען ביטחון הארץ הזו. ואני מתחייב בפניכם שכך נעשה"."

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל) דן הראל אמר: " תודה לחבורה של אנשים שהוכיחו שגם מה שנראה אולי בלתי אפשרי הוא בגדר האפשר. באתם מכל זרועות מערכת הביטחון, ובסיוע התעשיות הביטחוניות שהם רכיב חשוב בעוצמה של מדינת ישראל – הבאתם אתכם את היכולות המיוחדות שלכם, את היצירתיות, את התעוזה, את החשיבה מחוץ לקופסא, את החלום ואת מימושו."

את רעיון הענקת פרס ביטחון ישראל, הגה ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, שרצה לתת ביטוי לתרומת אנשי הפיתוח לביטחון מדינת ישראל. הפרס נקרא על שמו של אליהו גולומב, מפקד ההגנה.

עד השנה זכו בפרס 167 פרויקטים. 945 חתנים וכלות זכו בפרס, מהם 14 על מפעל חיים. 52 איש זכו בפרס פעמיים. 7 אנשים זכו יותר מפעמיים.

בין הפרויקטים שזכו בפרס ביטחון ישראל בעבר ניתן לציין את העוזי, הגליל, מטוס הכפיר, מערכת ההדמאה התרמית "מדרון אדום", טיל הגבריאל, טיל הפופאי, טנק מרכבה סימן 3, משפחת טילי אוויר-אוויר של רפאל החל משפריר (בשנות ה-60) וכלה בפיתון 4 (שנות ה-90), קונספט הגנת הגבולות "ראי מוצק" ובשנת 2003- מערכת "חומה" (חץ) המהווה נדבך חשוב ביותר ביכולת ההגנה של מדינת ישראל. בשנה שעברה זכתה בפרס בין השאר מערכת "כיפת ברזל".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, טכנולוגיה, עוד טכנולוגיות | עם התגים | סגור לתגובות

ככה לא מובילים מכוניות

סוחר מכוניות רוסי, רכש 64 מכוניות משומשות ביפן. על מנת להעביר את הרכישה החדשה שלו לרוסיה הוא מצא אוניית מטען שיכלה לקחת את המכוניות על סיפונה, אולם לא במקום מאובטח אלא על סיפון האניה.

אוניית המטען Astongate יצאה מנמל טוימה ביפן לכיוון נמל ולדיבוסטוק ברוסיה, ומה שקרה בדרך אפשר לראות בסרט שלפנינו.

 

סופו של המסע הזול לכאורה היה יקר. 52 מהמכוניות מצאו דרכן למצולות הים הסוער ורק 12 הגיעו רטובות וחבולות לנמל הרוסי.

נקווה שהמכוניות המגיעות לחופי ישראל קשורות ומאובטחות יותר בבטן אוניות המטען המגיעות מרחבי העולם.

פורסם בקטגוריה ב, בטיחות בדרכים, מה חדש, עם חיוך, רכב | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

בבית החולים בנהריה לא מבינים איך אפשר להדוף פצועים מסוריה

עם התקרבות אזורי הלחימה בסוריה לגדר הביטחון בין סוריה לישראל ברמת הגולן, לעיתים במרחק של עשרות מטרים בודדים מהגדר, גובר זרם הפצועים הסורים המבקשים סיוע רפואי דחוף מישראל, במיוחד דרך  מעבר הגבול בקוניטרה במרכז הרמה. הפצועים הראשונים שהגיעו עוררו עניין רב בתקשורת ודובר צה"ל ביקש להבהיר, השכם והערב, כי כל אישור להכנסת פצוע כזה נתון לשיקול דעתו של הרמטכ"ל ובאישורו ואין לראות בכך שינוי במדיניות ישראל וכי מדובר בסיוע הומניטארי בלבד. עתה כבר לא נאמר דבר.

פצוע רדף פצוע והמחזה בו נוחת מסוק צה"לי ומעביר פצוע סורי לבתי החולים בצפון הפך כמעט לעניין בשגרה, אבל מאחורי כל פצוע מסתתר סיפור אימה. הפצועים מגיעים, מטופלים ולאחר שמצבם מתייצב והם מגלים סימני החלמה, מועברים הפצועים בחזרה אל מעבר לגבול. צה"ל מעביר את הפצועים לשני בתי חולים בצפון: לבית החולים לגליל המערבי הסמוך לנהריה ולבית החולים זיו בצפת.

ד"ר מיכאל וייס  והצוות קולטים פצוע סורי שמגיע לבית החולים

ההיערכות המהירה כאן מצילה חיים.. ד"ר מיכאל וייס והצוות קולטים פצוע סורי שמגיע לבית החולים

יש בתי חולים שמעדיפים לא לקלוט פצועים מסוריה

גורמי רפואה סיפרו למגפון, כי ישנם בתי חולים שלא מגלים התלהבות לקלוט אליהם פצועים אלו. הסיבה העיקרית היא עומס העבודה שהדבר מטיל עליהם, בנוסף להוצאות הכספיות. "אנו כרגע מאוד עמוסים", אומרים בבתי החולים האלו, "אם אפשר, תפנו אותם לבית חולים אחר". שאלנו את מנהל בית החולים בנהריה על כך והוא לא הבין איך אפשר לסרב לטפל בפצוע.

הפצועים – ילדים, נשים וגברים – מגיעים עם סיפורי קרבות קשים שבדרך כלל אינם מסופרים לעיתונות. הם חוששים לדבר מעיקר בשל "החשבון" שיוגש להם אם ייוודעו דברים שאמרו בישראל לגורמים שונים בסוריה.

הליך הקליטה הוא פשוט. הפצוע מגיע ובדרך כלל צמוד אליו חייל צה"ל שתפקידו למנוע מגע בין הסורי לתקשורת ובכלל. אנשי הרפואה התבקשו לעשות את עבודתם נאמנה ובמסירות, אבל לא לפתח קשר אישי עם הפצועים.

בית החולים בנהרייה קלט אליו עד כה 43 פצועים. רובם בשנות ה20-30 לחייהם. הפצועים סובלים בדרך כלל מפציעות ירי, הדף ושברים במקומות רבים בגופם. הם חולקו בין המחלקות הייעודיות כמו אורטופדיה, טיפול נמרץ, אף-אוזן-גרון ומחלקת טיפול נמרץ ילדים. רבים מהם עברו ניתוחי ראש, צוואר, פלסטיקה וכוויות. שלושה מהם מתו בחדר ההלם, זמן קצר לאחר הגיעם. מרביתם החלימו ושוחררו מהאשפוז.

השבוע ביום שני הגיעה אישה בשנות הארבעים, פצועה שנפגעה מירי קליע בראשה. היא נותחה כל הלילה מספר פעמים. בעת הראיון היא עדיין הייתה שרויה במצב קריטי והרופאים נאבקו על חייה.

אנחנו לא מבדילים בין פצוע לפצוע. ד"ר ברהום

אנחנו לא מבדילים בין פצוע לפצוע. ד"ר ברהום

מנהל בית החולים, ד"ר מסעד ברהום, התקשה להבין את שאלתי בדבר הסכמת בית החולים לקלוט אזרחים סורים פצועים. "אנחנו לא מבדילים בין פצוע לפצוע", אמר, "מבחינתי כל חולה שמגיע לשערי בית החולים הוא קודם כל בן אדם שזקוק לעזרה ועלינו מוטלת החובה המקצועית והזכות והחובה המוסרית להעניק לו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי. למרכז הרפואי שלנו יש היסטוריה ארוכה של טיפול בפצועים לבנונים, חיילי צד"ל ובני משפחותיהם, ויש גם עם שיתופי פעולה בינלאומיים ואני גאה להיות חלק ממוסד כזה במערכת בריאות כזו".

- מי משלם את החשבון, או כמה זה עולה לנו?

- "אני מעריך את עלויות הטיפול עד היום במאות אלפי שקלים, קצת פחות ממיליון שקל". לדבריו ההחלטה בדבר התשלום לבית החולים נמצאת בימים אלו בדיונים בין משרדי הביטחון והבריאות.

- כשמגיע פצוע, איך נערכים לקראתו?

- "הצבא דואג להעביר לנו מידע ראשוני על מיקום הפגיעות ואופיין", מספר ד"ר מיכאל וייס, מנהל הטראומה בבית החולים, "אנו נערכים בתיאום עם המחלקות הרלוונטיות ועם אגף הדימות (רנטגן, סי.טי), וחדרי הניתוח בהתאם. חלק מהנפגעים הגיעו אלינו עם דימום וחבלות חמורות והטיפול המהיר הציל את חייהם". לדבריו, בית החולים מתורגל בטיפולי פציעות קרב עוד ממלחמות לבנון, הראשונה והשנייה. "הפעם אנו נתקלים בפגיעות רב מערכתיות מורכבות והצוותים שעוברים השתלמויות בנושא מתמודדים איתן יפה". הוא מציין כי פתיחת מחלקת הנוירוכירורגיה בצד שתי מחלקות כירורגיות ושתי מחלקות אורטופדיות, מקלה מאוד על הטיפול בפצועים. "זה מאפשר לנו לתת מענה למגוון נרחב של פגיעות, בעיקר בחלק הגוף העליון", אומר וייס.

ד"ר סוניס במהלך טיפול

"הרופאים זה מלאכים". ד"ר סוניס (משמאל) במהלך טיפול

בין הפצועים נמצא היום א'. צעיר בן 23 מאחד הכפרים הסמוכים לקוניטרה, שהגיע לבית החולים לאחר שנורה בפניו. א' עבר מספר ניתוחי ראש וצוואר. ד"ר אייל סלע מספר: "עם הגעתו ערכנו לו סדרת בדיקות ובהן אובחן כי הוא סובל משברים בלסת ובשיניו. לא' היה פצע חדירה מזוהם ויציאה של רסיסים שהותירו את פיו חסר רקמה בחלל הפה ובצוואר. המצב לא אפשר לפצוע לאכול באופן עצמוני. כמו כן, נותרו בגופו רסיסים נוספים. א' עבר מספר ניתוחים לשחזור הלסת וסגירת הפגם בצווארו על ידי מתלה עור ושריר. הוא התאושש תוך מספר שבועות אבל יש לפניו תקופת שיקום".

מספר א': "הייתי ברחוב ופתאום נפתחה אש מכמה מקומות. נפגעתי ונפלתי על הקרקע. אחד החברים שלי הצליח לגרור אותי למבנה מסתור והתחיל לטפל בי. בזמן שטיפל בי הייתי בהכרה ושמעתי ירי בלי הפסקה. פתאום זה נפסק כמו שהתחיל. פתאום היה שקט. כשטיפלו בי בסוריה אמרו לי שנפגעתי קשה בפה ובלסת ואולי לא אוכל לאכול כמו אדם רגיל".

- איך היחס כלפיך?

- "אני אומר תודה מכל הלב לרופאים, לאחיות ולאחים כאן".

- אתה מרגיש כאן זר, רחוק מהבית?

"לא. וואלה אני לא מרגיש שאני אזרח מסוריה. כל מה שביקשתי, קיבלתי. אפילו הביאו לי שעון כי שלי נהרס. הביאו גם שוקולד. המון זמן לא טעמתי שוקולד".

- איך ישראל מצטיירת בעינייך?

הוא מהרהר ואז עונה בכנות: "בסוריה ישראל הצטיירה כאויב. אויב רע. אבל כשמכירים כאן את הרופאים והאחיות שלכם ואת כל האנשים מסביב מגלים ישראלים אנושיים ואכפתיים. אני מחכה לחזור הביתה ולספר בשכונה שלי שיש לנו פרטנר לשלום. אתה יודע מה? אני מאמין שעוד יהיה שלום בין ישראל לסוריה ובעתיד הקרוב, אינשאללה".

הסיפור של ח': "נכנסו חיילים לרחוב הומה באנשים, ונשים וילדים ופתחו באש"

ח', בשנות השלושים לחייו, הגיע לבית החולים במצב קשה כשהוא סובל מרסיס בראשו, רסיס בצווארו ומחבלה חמורה בחזה, ככל הנראה מחבלת הדף. הוא טופל בטיפול נמרץ ומשם הועבר למחלקת נוירוכירורגיה בניהולו של פרופ' ז'אן סוסטיאל. מספר שבועות הוא מאושפז ומצבו כעת הוטב לאין שיעור.

"היינו עם המשפחה בדרך לקניות" הוא מתאר את שאירע לו, "פתאום נכנסו לרחוב חיילים (צבאו של אסד), והתחילו לפזר בכוח את האנשים מהרחוב. הם פינו את האנשים מסיבה שאני לא יודע מהי. כמו שפינו בלי התראה, ככה פתחו באש בלי סיבה. הם יורים וברחוב יש נשים וילדים". הוא שותק רגע ואומר "אני לא מאמין שאפשר להיות כל כך לא אנושיים".

- איך היחס כלפיך?

"מתייחסים אלי נהדר. אני לא מרגיש שאני באתי מסוריה. הרופאים והאחיות מדהימים".

- ישראל היא אויב לא?

"כן. בטלוויזיה שלנו ישראל היא אויב. כזה שטובח בעם אחר, כזה לא אנושי. כשלמדתי להכיר את הצוות הרפואי שלכם, שהוא כל כך טוב לב ואנושי, אני מבין אחרת. אולי יהיה פעם שלום ואני אבוא לבקר כאן עם הילדים שלי ואתם תבואו לבקר בדמשק".

יותר מ-100 ניתוחים בפצועים הסורים רק במחלקת נוירוכירורגיה. פרופ' ז'אן סוסטיאל

יותר מ-100 ניתוחים בפצועים הסורים רק במחלקת נוירוכירורגיה. פרופ' ז'אן סוסטיאל

מנהל מחלקת הנוירוכירורגיה החדשה בנהריה, פרופ' ז'אן סוסטיאל, מסכם את פעילות מחלקתו עד כה ומספר: "במחלקה שלנו, שנפתחה רק במרץ השנה, ביצענו עד עתה 100 ניתוחים בפצועים הסורים. הפציעות מהן סבלו מורכבות מאוד. חלקם אושפז בתום הניתוחים בטיפול נמרץ נוירוכירוגי ואחרים טופלו במחלקה עצמה לאחר שסבלו משברים משמעותיים, דימומים וחבלות בגולגולת. מרבית הפגיעות היו מרסיסים ומהדף".

טיפול נמרץ ילדים: הילדות רוצות הביתה. לאבא ואימא

במחלקת טיפול נמרץ ילדים מאושפזות היום שלוש ילדות בנות 3, 12 ו-13. הפעוטה בת השלוש ובת ה-12 הגיעו בגפן לאשפוז. ע'. בת ה-13, הגיע עם דודתה שהצליחה להגיע לבית החולים יומיים לאחר אשפוז הילדה.

ע', נפגעה בעת שהייתה בסופרמרקט השכונתי. "אני לא זוכרת הרבה ממה שקרה", היא מספרת, "הייתי בסופר של הכפר יחד עם האחים שלי ופתאום נפל טיל לא רחוק מאיתנו. היה בום חזק ואני עפתי הצדה וזהו. מאז אני לא זוכרת כלום. כשהתעוררתי הייתי כבר כאן במחלקה ורק אחרי כמה שעות הסבירו לי כי אני בבית חולים בישראל. אני לא יודעת מי טיפל בי, איך ומי הביא אותי לכאן, אבל כולם דואגים לי ושומרים עלי. אבל… אני מתגעגעת לחזור הביתה. מתגעגעת נורא להורים ולאחים שלי, לחברים שלי למדינה שלי. הרופאים הצילו לי את החיים. אני יודעת שאם לא הייתי מקבלת טיפול, לא הייתי חיה עכשיו".

דודתה שהגיעה אחריה אומרת: "הרופאים זה מלאכים. מה שהם עושים בשבילה זה לא מובן מאליו. אני מאמינה שמה שהם עושים זו מצווה גדולה. אני שמחה שהילדה חוזרת לאט לאט לעצמה, כל יום רואים אצלה שינוי".

- מה חשבת על ישראל כששמעת שהילדה כאן בטיפול?

"לא האמנתי שבישראל יתייחסו אלינו ככה"

- המשפחה בקשר?

"מאז שהגעתי לכאן אין לנו קשר עם המשפחה. אני רק שומעת דיווחים בחדשות על הקרבות. אבל אני מקווה כי הילדה תחלים ונחזור. אנחנו מחכות לחזור למולדת שלנו".

בינתיים הסתיימה סדרה של ניתוחי ראש בפצועה הסורית שהגיעה אתמול. היא הועברה להשגחה כשהיא מורדמת ומונשמת. חגי עינב, דובר בית החולים, מסתכל עלי ומושך בכתפיו. "נקווה שתצא מזה", הוא אומר, "נקווה שכולנו נצא מזה".

הנערה שרגלה נקטעה וטופלה בבי"ח זיו נעמדה לראשונה על קביים

בבית החולים זיו בצפת סיפרו השבוע כי הנערה הסורית בת ה-15, שהובאה על ידי צה"ל לטיפול במרכז הרפואי לפני כשבועיים (23.7), שרגלה הימנית נקטעה בפיצוץ וסבלה מפגיעות רסיסים קשות גם ברגלה השנייה ומפציעת בטן, נעמדה לראשונה והחלה ללכת באמצעות קביים מיוחדים. 

הנערה הסורית צועדת לראשונה בעזרת קביים מיוחדים עם ד"ר לרנר (צילום: חנה ביקל)

הנערה הסורית צועדת לראשונה בעזרת קביים מיוחדים עם ד"ר לרנר - מימין (צילום: חנה ביקל)

הנערה הסורית הובאה למרכז הרפואי זיו בליווי אמה במצב קשה מאוד ותחילה אושפזה במחלקת טיפול נמרץ ילדים כאשר היא מורדמת ומונשמת. עם הגיעה, סיפרה אמה של הנערה לצוות הרפואי, כי היא נפצעה בהפצצות באזור מגוריה בדרעא וכי אחיה, סבתה ובת דודתה נהרגו. עוד סיפרה האם, כי שלושה ימים לפני העברתה לטיפול בישראל טופלה הנערה בבית חולים שדה בסוריה ושם עברה ניתוח בבטן וקטיעה של רגלה הימנית שנפגעה קריטית בפיצוץ. 

ד"ר אלכסנדר לרנר, מנהל מחלקת אורטופדיה, אומר כי הניתוח הדחוף שהתבצע ערב הגעתה של הנערה ברגלה השמאלית הפצועה הציל את הרגל מקטיעה עקב הפגיעה הקשה. ד"ר לרנר הוסיף, כי יתכן שהנערה תזדקק לניתוחים נוספים בעתיד ויידרש עוד זמן רב ושיקום ארוך עד להחלמתה המלאה. "הנערה הגיעה כאשר רגלה הימנית קטועה וברגלה השמאלית שבר פתוח מרוסק עם סכנה לאיבוד הרגל, שהצריך ניתוח מורכב וקיבוע חיצוני. לשמחתי הניתוח היה מוצלח והנערה כבר עומדת על רגלה והולכת. תידרש עוד החלמה ארוכה ולצערי את הרגל שנקטעה בסוריה לא נוכל להשיב, אבל נראה שרגלה השנייה של הנערה מחלימה יפה וכך גם שאר הפציעות שלה וזה נותן סיבה לאופטימיות. החיוך על פניה כאשר נעמדה והצליחה לבצע כמה צעדים, ריגש את כל הצוות. היא ילדה אמיצה וחזקה" אמר ד"ר לרנר. 

עד כה טופלו במרכז הרפואי זיו 53 פצועים סורים ממלחמת האזרחים, כאשר מתוכם שתי נשים וחמישה ילדים. כעת מאושפזים בבית החולים שישה פצועים בדרגות פציעה שונות, בהם אישה ושתי ילדות.

[related-posts]

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

החופש הגדול מאוד, או: מחפשים את אילן

השנה, בניגוד לשנים קודמות, החופש הגדול הוא מאוד גדול. בחודש ספטמבר, זה שבכל שנה מושיע את ההורים הסחוטים (פיזית, נפשית וכלכלית), יש לא פחות מ-20 ימי חופשה. מה שאומר, שהילדים שלכם נמצאים בחופשה שלושה חודשים לפחות.

חודש אוגוסט התחיל. אני צועד בקניון, הגראנד קניון בחיפה. יש לי שעה להעביר, ואני מחליט שזו סיבה מספיק טובה לבדוק את הפלאפל במקום. זה יום חמישי בצהריים, אזור המסעדות ודוכני המזון בקניון הומה אדם. בעודי סוקר את הפלאפליה ומנסה לעמוד על טיבה, אני שומע סבתא שצועקת בלחץ "אילן! אילן!". בצעדים קצרים אך נמרצים, תוך בלבול עצום וחרדה, החלה הסבתא להסתובב באזור ולצעוק "אילן! אילן!", מפחיתה בזמן ההמתנה בין "אילן!" אחד למשנהו.

ילד לבד (צילמה: שרית פרקול)

ילד לבד. לא הוא איבד אתכם (צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)

הלחץ שלה מקרין גם עליי, גם אני רוצה למצוא את אילן עכשיו, ואני שם לב שכל אזור המסעדות שקט כמו הקניון באמצע הלילה. פרט לאוויר הדחוס ב"אילן!" ארוך ומזעזע, אין אף צליל. ברקע הסבתא הולכת במהירות ימינה ושמאלה על אותו הנתיב, צועקת כמו חיה פצועה את שם הנכד, מתעלמת מכל מה שנחשב הגיוני או נורמלי. אני שם לב שגם אישה צעירה פוסעת הלוך חזור בכיוון אחר, גם היא מחפשת את אילן, אך היא לא צועקת.

חייבים לצאת מהבית לנשום קצת אוויר, אז הולכים לקניון

הזמן עובר. ביום רגיל אילן כבר היה נמצא, אך זה זמן לא רגיל. זה אוגוסט, זה חופש גדול, זה הזמן להעסיק את הילדים, לשעשע אותם, לקחת אותם לקניון המזורגג והממוזג, לקנות להם עוד גלידה, עוד ארוחה, עוד צעצוע ולחזור הביתה בתקווה שהילד התעייף. רוב ההורים לא רגילים להיות עם הילד שלהם 24 שעות ביממה. הוא הולך לגן או לבית הספר, אחר כך לחוג, אולי לסבא וסבתא, ובערב הוא כבר ישן. עכשיו פתאום צריך להעסיק אותם מהבוקר ועד הערב, לשחק איתם, למלא את הצרכים שלהם ואת הרצונות שלהם, הבלתי מוגבלים לפעמים. אי אפשר לקחת הפסקה בעבודה הזאת, אבל חייבים לצאת מהבית לנשום קצת אוויר, אז הולכים לקניון.

הילד הלך. אולי גם הלך הילד. אולי הוא נחטף, נפל בין רווח מדרגות, עלה בטעות במעלית לקומה אחרת ויושב שם ובוכה? חשבתי לגשת לסבתא ולהציע את עזרתי, אולי לראות תמונה של אילן ולעזור בחיפושים, אך הזמן קצר והקניון רחב, אז עמדתי קפוא, כמו כל הנוכחים במקום.

"אילן!" ועוד "אילן!" המשיכו לרחף באוויר ולהיתקע בתקרת הקניון כמו בלון הליום. ילד קטן שאוחז בידה של אמו שאל אותה מה קרה, והיא לא מצליחה להסביר לו ומגמגמת משהו על אילן שהלך לאיבוד. היא מרוכזת כמו כולנו בפרצופים של ילדים שיכולים להיות אילן.

ואז אילן עבר לידי, הולך לאט כמו מי שיודע שהוא אשם במשהו. אילן היה בן ארבע-חמש. כשהוא פחות מחצי מטר ממני קלטה אותו אמו בזווית העין. הסבתא עוד המשיכה לצעוק את שמו, אבל אז גם היא שמה לב שהוא נמצא והפסיקה באמצע ה"אי". אמא של אילן, זאת שלא צעקה, ניגשה אליו. בגלל שהוא היה לידי הרגשתי חלק מהדרמה, ציפיתי לחיבוק חם, לבכי, אולי לאיזה משפט קשה בסגנון: "בחיים שלך אל תעשה לי התקף לב כזה!" או משהו דומה. ציפיתי שאולי יגיע איזה סבא'לה, ישלוף סוכריה ותוך ליטוף ידו המחוספסת יאמר גם הוא לאילן: "אל תעשה צרות לאמא, חמוד".

במקום זה, בפנים רעות וקפואות הפליקה האמא לאילן שתי כאפות חזקות על התחת, משכה אותו מהכתף כמי שמעמיס תרנגול למשאית הובלה וזרקה אותו על הזרוע, הסתובבה והחלה ללכת.

"למה את מרביצה לילד?!" נפלט מתוכי

שתקתי. כמו כולם. חשבתי שאשתוק לנצח. כמו כולם. אולי זאת תגובה טבעית של אמא שהייתה בלחץ, אולי זה לא ענייני ואולי עדיף שאמשיך לשתוק, כמו ששתקתי שבסופרמרקט לפני כמה שנים כשאבא הרביץ לילד שלו לעיני כולם. כולם שלא אמרו כלום. כי מי אנחנו שנתערב? מי אני שאתערב?

"למה את מרביצה לילד?!" נפלט מתוכי. כמעט שמתי יד על הפה בתקווה למנוע את המשפט הזה. הרי זה לא יעזור, היא כבר הרביצה, ובבית היא תוכל להרביץ לו עוד. אבל הקול יצא והחלטתי לעמוד מאחוריו, אז שאלתי אותה עוד פעם, "מי נתן לך את הזכות להרביץ לילד?"

האמא הסתובבה אליי, מצמצמת את עיניה. "מי אתה?! הא, מי אתה?!" שאלה שהתשובה עליה אף פעם לא תהיה טובה. אלא אם כן אתה שוטר או מנהל עמותה לרווחת הילד, או משהו כזה. אבל אני לא. אני סתם אחד שרצה לאכול פלאפל ואיבד את התיאבון. אני סתם אזרח במדינה שבה יש חוק שאמור להגן על חסרי ישע, על ילדים וזקנים וחלשים וגם על בעלי חיים. אני העיניים שנמאס להן לקרוא כותרות מזוויעות על הורים שמכים ילדים, על אנשים שמתעללים בחיות או תוקפים זקנים וזקנות.

אמא וילד (צילמה: שרית פרקול)

אוגוסט רק התחיל. אמא וילד בבילוי משותף (צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)

חודש אוגוסט רק התחיל. חודש עבר מאז תחילת החופש. בשבועיים הראשונים הילד היה בקייטנה, אחר כך קצת אצל ההורים ואולי גם אצל ההורים של בן/בת הזוג. חודש אוגוסט רק התחיל, וחייבים למצוא איך למלא אותו מבלי להשתגע. דילים לחו"ל, דילים לאילת, דילים למלון בחיפה או בת"א מטר מהבית – העיקר לצאת לאנשהו! הילדה אוכלת גלידה, התינוק פולט, הגדול ממשיך לנדנד שתקני לו איזה צעצוע ב-50 שקל שאותו ישבור ויזרוק בתוך יום. ואת חולמת על שעה בים, עם שמשייה וכוס לימונדה, ולשכוח רק לרגע אחד שיש לך ילדים ומחויבות, ודוחות, ותשלומים, ושעות על גבי שעות להעביר עד שיגיע הלילה ויהיה שקט.

לא עניתי לה על השאלה. זה לא רלוונטי מי אני. אם הייתי צריך לענות לה עכשיו, כשאני פחות מזועזע וכועס, כנראה הייתי אומר לה שאני בן אדם שמסרב לאלימות כלפי ילדים. האדרנלין שהצטבר במשך הדקות שבהן הסבתא צעקה "אילן!" והמתח סירב להתפוגג עוד שעה ארוכה.

"לא פלא שהילד ברח מאמא שמרביצה", אמרתי לה בתקיפות. "גם אני הייתי בורח ממך!"

תרימו יד על הילד שלכם, ואנחנו נכריז על כך ברמקולים

היא לא הסתובבה בחזרה, אבל ממילא כבר לא דיברתי אליה. דיברתי אל עצמי ואל כל מי שהיה שותף לדרמה. כאילו אמרתי בכריזת הקניון: "תדעו גם אתם שאנחנו צופים בכם. תרימו יד על הילד שלכם, ואנחנו נכריז על כך ברמקולים, אנחנו נהיה שם ונעמוד ליד הילד ואם תיגעו בו יהיה לכם עסק איתנו".

עברו הימים שבהם סטירת לחי היתה מתקבלת כ"אקט חינוכי", יש מספיק מאמרים ומחקרים המוכיחים שאין שום תועלת חינוכית באלימות כלפי ילדים וילדות. עברו גם הימים שבהם הרבצתם לילד אחרי שהלך לאיבוד כי הייתם בלחץ. אתם איבדתם ילד בן ארבע, לא הוא איבד אתכם. העולם השתנה. העולם משתנה כל הזמן, ומי מאיתנו שחטף סטירה מההורים שלו, צריך לזכור את הצריבה על הלחי ולהישבע לעצמו שלא יעשה זאת לילדיו.

[related-posts title="טורים נוספים"]

פורסם בקטגוריה ד, הורות, יחסים, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

הדולר ירד ל-3.553 שקלים

הדולר ירד היום בתום יום המסחר ב-0.225% ל-3.553 שקלים, זהה לשפל של הדולר שהיה בנובמבר 2011. גם מול האירו התחזק היום השקל, כאשר האירו ירד ב-0.216% ל-4.7154 שקלים.

ספקולנטים גורמים לדולר להיחלש מול השקל

ספקולנטים גורמים לדולר להיחלש מול השקל

חלל שנוצר כשאין נגיד

הספקולנטים במטבעות חוץ פועלים כבר הרבה זמן בשוק המטבעות הישראלי. כל עוד עמד מולם הנגיד סטנלי פישר, הוא לחם בהם בעוז באמצעות קניית דולרים והורדת הריבית. עתה כשבישראל נוצרה סאגה מעציבה בבחירת נגיד מחליף, הם לא מהססים ומנצלים עד תום את החלל שנוצר ואת חוסר היכולת לקבל החלטות חשובות בבנק ישראל. מה גם שקרנית פלוג, הנגידה בפועל, מטעמים שלה, מגיבה לאט. יש גם הטוענים, כי היא מעדיפה להשאיר את העבודה השחורה לנגיד הבא.

פיטורי עובדים

שקל חזק של 3.55 שקלים לדולר כבר מקפיץ חברות תעשייתיות וחברות שירותים במשק, בעיקר את אלה הפועלות בתחום היצוא וגם כאלה המוכרות את שירותיהן בדולרים, כמו סיטונאי התיירות וחברות התעופה. הטענה שלהן שאם ימשיך השקל להתחזק מול הדולר, הוא יגרום לפיטורי עובדים.

"אין מנהיגות"

ניר אומיד, מנהל השקעות ראשי בתמיר פישמן התייחס היום לשינויים בשער הדולר: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה", זוהי שעתם היפה של הספקולנטים במטבע חוץ, זה כבר פחות משנה מי יהיה הנגיד הבא, יותר חשוב שזה יקרה בהקדם. 3.55 שקלים לדולר, וידו של השקל עוד נטויה. זו יכולה להיות שעתה היפה של דוקטור קרנית פלוג, אם יוחלט באופן מפתיע בישיבה שאינה מן המניין על הפחתת ריבית של 0.25%-0.5%, האפקט של הודעה כזו שאינה במועד, חזק הרבה יותר. אין שום סיבה שהפחתה כזו לא תבוצע מייד, האינפלציה בפועל במרכז היעד, ציפיות האינפלציה נמצאות מתחת למרכז היעד, ובינתיים היצואנים מקיזים דם והצמיחה הולכת ונחלשת. הפחתת ריבית אינה תהליך בלתי הפיך ועם שינוי התנאים הכלכליים תמיד ניתן לעלות ריבית בחזרה גם בצורה חדה. בינתיים, אין מנהיגות ואין מי שמחזיק את המושכות".

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, שוק ההון | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

התפתחות בפרשת גופת האישה שנמצאה במזוודה

התפתחות דרמטית בחקירת הרצח המזעזע שהתרחש ביום שבת, 3 באוגוסט, בדרום תלאביב, כאשר עובר אורח מצא גופת אישה ערופת ראש במזוודה ברחוב ההגנה בעיר. צו פרסום גורף הוטל על פרשת הרצח. אי אפשר לפרסם פרטים נוספים על הפרשה ופענוחה מעבר לעובדה שחלה התפתחות משמעותית בחקירה.

לאחר שחקירת הרצח הועברה לימ"ר ת"א, אמרו השוטרים כי הם מאמינים שזיהוי האישה לא ייקח זמן רב וכך גם מציאת האשם ברצח. צוות של מפלג תשאול, בראשות סנ"צ ניסים דאודי, לא הסתמכו רק על עבודת המעבדה וסרקו את בתי העסק באזור ברדיוס של מאות מטרים. הם בחנו אם מצלמות האבטחה קלטו את החשוד בעת המעשה.

מפקד מחוז מרכז, ניצב בני סאו, הורה במקביל על פתיחת חקירה כדי לבדוק מי הפיץ את תמונות גופתה של הנרצחת ברשת הווטס אפ. הוועדה תנסה לבחון מי מהאנשים המוסמכים להתקרב לזירת הרצח צילם והפיץ את הצילומים והאם מדובר באנשי משטרה או באנשי כוחות ההצלה והרפואה.

[related-posts]

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , | סגור לתגובות

נתניהו ממשיך לקרוא להגברת הלחץ על איראן

להמשיך ללחוץ. נתניהו בפגישה עם משלחת חברי הקונגרס (צילום: משה מילנר, לע"מ)

"אם הלחץ יירד הם ילכו כל הדרך". נתניהו בפגישה עם משלחת חברי הקונגרס (צילום: משה מילנר, לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש הערב עם משלחת של 36 חברי קונגרס אמריקנים, בראשות חבר הקונגרס סטני הוייר. במהלך הפגישה אמר נתניהו: "נשיא איראן אמר שלחץ לא יעזור. זה לא נכון. במהלך שני העשורים האחרונים הדבר היחיד שפעל הוא לחץ, והדבר היחיד שיעבוד עכשיו הוא הגברת הלחץ. אמרתי זאת בעבר ואני אומר זאת שוב, מפני שחשוב להבין זאת. אם הלחץ יירד הם ילכו כל הדרך. צריך להמשיך את הלחץ".

 דבריו של נתניהו נאמרו בהקשר לדברים שאמר נשיא איראן הנכנס, חסן רוחאני, במסיבת עיתונאים ראשונה שכינס. לדברי רוחאני, הוא "נחוש בהחלט" לפתור את סוגיית הגרעין, וכי ארצו מוכנה לפתוח במשא ומתן "רציני ומהותי" על תכנית הגרעין וכי הוא משוכנע שחששותיהם של שני הצדדים יוכלו להיפתר תוך זמן קצר.

עם זאת, רוחאני הכריז כי על הצד השני בשיחות להבין שאפשר להגיע לפתרון "רק באמצעות שיחות, לא באיומים".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , | סגור לתגובות

כלל פיננסים בטוחה נמכרת לבנק ירושלים

כלל פיננסים חתמה על הסכם עם בנק ירושלים למכירת כלל פיננסים בטוחה תמורת ההון העצמי של כלל בטוחה, העומד נכון ליום 30 ביוני השנה על כ-275 מיליון שקל ויותאם עד למועד השלמת העסקה.

במסגרת ההסכם שנחתם תמכור כלל פיננסים לבנק ירושלים את החזקותיה בכלל פיננסים בטוחה ובמסגרת זו צפוי הבנק לקלוט חלק משמעותי מעובדי הפעילות.

תשפר את יתרת המזומנים

בהשלמת העסקה תשפר כלל פיננסים מהותית את יתרת המזומנים שלה, דבר שיאפשר פירעון כל התחייבויותיה, כאשר לאחר מכן יוותרו בקופתה נכסים פיננסים בסכום הנאמד ביותר מ-200 מיליון שקל. דבר נוסף, עם יציאת העסקה לפועל תסתיים למעשה פעילותה העסקית של כלל פיננסים, בהתאם לאסטרטגיה שהותוותה על ידי איזי כהן, מנכ"ל הקבוצה.

פרידה משותפים

יורם נוה, מנכ"ל כלל פיננסים: "העסקה שנחתמה הינה עסקה מצוינת לשני הצדדים, אנו מוכרים את החברה לגורם בנקאי אשר צפוי לקלוט עובדים רבים ולהמשיך את הפעילות ולפתח אותה וזאת במחיר ראוי. בנק ירושלים נהנה מחיזוק משמעותי והופך לשחקן מוביל בשוק ההון. בד בבד עם השלמת העסקה אנו נפרד משותפינו לפעילות הברוקראז המוסדי. אני מבקש להודות לרונן ויסרברג וליתר השותפים על שותפות נאמנה לאורך כל הדרך".

לדברי נוה, "בחודשים הקרובים בהינתן קבלת האישורים הרגולאטורים לעסקה, נתמקד בהעברת מקל מסודרת לבנק שצפוי לקלוט את הלקוחות והעובדים על הצד הטוב ביותר. במקביל נסייע לעובדים שלא יקלטו בבנק או בקבוצת כלל להיקלט במקומות עבודה חלופיים".

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

הבעלות על יפנאוטו תועבר לסמל"ת בשבוע הבא

יצרנית סוברו, FHI, אישרה את העברת הבעלות על החברה המייצגת אותה בישראל – יפנאוטו לידי חברת סמל"ת, יבואנית פיאט ומותגי רכב איטלקיים נוספים, בבעלותו של מיכאל לוי ולידי שמעון ברזילי. אישור היצרן היה התנאי המתלה האחרון לביצוע העסקה, לאחר שהיא אושרה כבר על ידי בעלי איגרות החוב של יפנאוטו ועל ידי הממונה על ההגבלים העסקיים.

בעסקת מכירת יפנאוטו ימכור גד זאבי, הבעלים הנוכחי של החברה, לידי סמל"ת (סוכנות מכוניות לים התיכון) של מיכאל לוי, שתשלוט ב-95% ביפנאוטו ובשאר 5% יחזיק שמעון לוי. עלפי מתווה העסקה מחוייבים בעלי החברה החדשים לכסות את כל החובות לבעלי האג"חים של החברה ולנושים נוספים.

במכתב לעובדי החברה כתב אורן חסון מנכ"ל "בהתאם לתנאי המתווה וההסכמות בין הצדדים, העברת הבעלות מיועדת להתבצע ביום 15.8.2013. אבקש להביא לידיעתכם כי החברה ממשיכה להתנהל במתכונתה הנוכחית ולפעול ללא לאות להמשיך את עלייתה והצלחתה של סובארו בשוק הרכב הישראלי".

בשנת 2011 הפסידה יפנאוטו 71 מיליון שקל ובשנת 2012 היא הפסידה 43 מיליון שקל. ברבעון הראשון של השנה נרשם שיפור בתוצאות שלה עם הפסד של 2.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 9.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2012.

סמל"ת של מיכאל לוי היא היבואנית של פיאט, אלפא רומיאו, לנצ'יה ואבארט. מיכאל לוי הוא גם הבעלים של מפעל לייצור סיבי ניילון במגדל העמק.

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

בשבוע הבא: חגיגת "גשם של כוכבים", מטר הפרסואידים השנתי

חגיגת מטר הפרסאידים – ה"כוכבים הנופלים" – תגיע לשיאה ביום שני הבא ב-12 בחודש ובמקומות שונים בארץ כמצפה רמון, פארק תמנע, מצפה הכוכבים ברקת ומקומות נוספים צפויים אירועים מיוחדים לרגל תופעת הטבע המרהיבה.

מטר המטאורים הפרסאידים מתרחש כל שנה כאשר כדור הארץ חולף דרך שובל שרידי קרח ואבק שהותיר שביט סוויפט-טאטל. מטר הפרסאידים נחשב למטר חזק במיוחד, כאשר השנה צפוי קצב נפילת המטאורים להגיע לקצב של כ-100 מטאורים בשעה. המטאורים חודרים לאטמוספירה במהירות של כ-60 ק"מ לשניה (או 212 אלף קמ"ש) ונשרפים תוך שהם משאירים שובל של אור אותו אפשר לראות היטב, בעיקר באזורים בהם אין זיהום אור, כמו מצפה רמון ואזורים אחרים שאינם מיושבים.

השעות הטובות ביותר לצפייה במטר הפרסאידים יהיו בין 22:30 בערב ל-04:30 לפנות בוקר, כאשר קבוצת פרסאוס תהיה גבוה בשמים.

אפשר לצפות במטר הפרסואידים מכל מקום – ובתנאי שיהיה חשוך, ואז תבחינו ב"כוכבים הנופלים".

מטר פרסאידים (צילום: ויקיפדיה)

מטר פרסאידים (צילום: ויקיפדיה)

אחד האירועים שיתקיימו הלילה הוא תצפית בפארק תמנע, בחסות האגודה הישראלית לאסטרונומיה. אירוע אחר הוא פסטיבל "גשם של כוכבים" במצפה רמון. הפסטיבל ייערך בשיתוף עם בי"ס שדה הר הנגב, מכון דוידסון, מכון ויצמן והמועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א. במסגרת הפסטיבל תוחשך תאורת הרחוב במצפה רמון, והחוגגים ושוחרי האסטרונומיה יהנו מצפייה מיטבית במופע השמיימי.

מועצת מצפה רמון נמצאת בתהליכי קבלת ההכרה מיונסקו כ"שמורת שמי לילה", היחידה במזרח התיכון. שמורת שמי לילה היא תקן שהוגדר ע"י סוכנות האו"ם יונסקו, שמגדירה אזור מסוים ככזה, בו רמת זיהום האור היא נמוכה ומצומצמת במיוחד ולכן היא אופטימלית לצפייה בכוכבים.

במסגרת פסטיבל "גשם של כוכבים 2013" שמקיימת מועצת מצפה רמון, יתקיימו  אירועים נוספים באצטדיון הכדורגל של מצפה רמון החל מהשעה 19:30, ובהם הרצאות לכל המשפחה, תצפיות שמיים מודרכות, תצפיות על כוכבי לכת וגרמי שמיים באמצעות טלסקופים והרצאות מומחים פופולריות בנושא אסטרונומיה.

מומלץ להצטייד בלבוש חם, שמיכות או מחצלות לישיבה על הקרקע ופנס (רצוי עם כיסוי אדום כדי לא לפגוע בראיית לילה ובאפקט ההחשכה).

לדברי פלורה שושן, ראש מועצת מצפה רמון: "התחלנו מסורת של החשכת תאורת הרחוב בישוב שהיא חלק מאסטרטגיה כוללת שנועדה להעלות את מצפה רמון על מפת התיירות העולמית ולממש את הפוטנציאל התיירותי הייחודי של היישוב. מטר המטאורים הנוכחי מתרחש בתזמון טוב, כאשר החופש הגדול בעיצומו ולכן אנו מזמינים את הציבור ושוחרי המדע יחד עם ילדיהם להגיע לכאן ולהנות מחוויה מרגשת ויפיפיה בשילוב הרצאות מומחים ואפשרויות לינה מגוונות בישוב ובאזור".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, טכנולוגיה, מדע, מקומי | עם התגים , | סגור לתגובות