דפי העד ביד ושם הוכרזו כ"אוסף זיכרון עולם" מטעם אונסק"ו

המפעל להנצחת שמות הנרצחים בשואה בדפי עד הוכרז כאוסף "זיכרון עולם" מטעם אונסק"ו. זוהי הפעם הראשונה שאוסף ישראלי זכה בתואר זה. בדפי העד, אשר מאז שנות החמישים נמסרים ליד ושם מקרובים ומכרים, מתועדים שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנרצחים בשואה.

אוסף זיכרון עולם של אונסק"ו נוסד בשנת 1995 והוא כולל 299 פריטים ואוספים נבחרים וייחודיים מרחבי העולם. התכנית של אונסק"ו מעלה את המודעות הבין-לאומית לחשיבות השימור והנגישות לאוספים ייחודים בעלי חשיבות מיוחדת לאנושות כולה.

דפי עד - אוסף זיכרון עולם (צילום: באדיבות יד ושם)

דפי עד - אוסף זיכרון עולם (צילום: באדיבות יד ושם)

60 שנה יד ושם פועל לאיסוף שמות היהודים שנרצחו בשואה. יד ושם אוסף דפי עד מניצולי שואה ומאלו הזוכרים את הקרבנות מאז 1954. עד היום, 2.6 מיליון שמות תועדו בדפי עד, אשר יחד עם מקורות ממסמכים ארכיונים אחרים אפשרו ליד ושם להגיע ל 4.2 מיליון שמות של יהודים שנרצחו בשואה מתוך ששת המיליונים. אוסף דפי העד שמור בהיכל השמות שביד ושם.

"לרבים, דפי העד הם הקשר הפיזי היחיד ליקיריהם שנרצחו בשואה", אומר יו"ר יד ושם אבנר שלו. "הגרמנים הנאצים ועוזריהם שאפו לרצוח כל גבר, אשה וילד יהודים ולמחוק כל שריד לקיומם. באמצעות פרויקט איסוף השמות בדפי העד, אנו יכולים להחזיר להם את שמותיהם – את זהותם. אני קורא לציבור להנציח את יקיריו שנרצחו בשואה. בימים אלה אנו מסייעים במילוי דפי עד באמצעות רשת של מתנדבים הפרוסה ברחבי הארץ שמגיעים לבתיהם של הניצולים ומסייעים להם במילוי הדפים".

מנהל היכל השמות ד"ר אלכסנדר אברהם: "אוסף דפי העד מהווה מפעל הנצחה קולקטיבי ענק לקרבנות השואה שהוא ללא תקדים בהיסטוריה, הן בממדיו והן בניסיון לשחזר את השמות כסמל האנושיות שבאדם. זהו מפעל יחודי בעולם, המכיל מיליוני עדויות רשומות וחתומות בכתב יד".

דפי העד קיימים בכ-15 שפות ובני משפחה ומכרים של הקרבנות ממשיכים למלאם. בשנת 2004 יד ושם העלה את כל השמות לאתר האינטרנט שלו ובכך איפשר לכל יהודי לחפש מביתו במאגר המרכזי של השמות קרבנות השואה מידע על אודות יקיריו שנרצחו ולמלא דף עד להנצחתם. אוסף דפי העד זמין באתר האינטרנט של יד ושם בשפות אנגלית, עברית, רוסית, גרמנית וספרדית.

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , | סגור לתגובות

נעצרו שלושה משוטרי הרשות שירו בבן יוסף לבנת בקבר יוסף

הותר לפרסום: במהלך משותף של השב"כ וצה"ל נעצרו בחודש שעבר שלושה שוטרים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, שהיו מעורבים בתקרית הירי סמוך לקבר יוסף השכן בה נרצח בן יוסף לבנת ז"ל, אחיינה של השרה לימור לבנת, ונפצעו חמישה ישראלים נוספים.

בן יוסף לבנת (צילום רפרודוקציה - ועד מתיישבי השומרון)

בן יוסף לבנת (צילום רפרודוקציה - ועד מתיישבי השומרון)

השלושה נעצרו והועברו לחקירה בשירות הביטחון הכללי, לאחר ששוחררו מכלא ברשות הפלסטינית בתום ריצוי מאסר של שנתיים (לאחר שהודו והורשעו בירי באוויר בלבד). בהודעת השב"כ נאמר, כי השלושה – נואף פהד נואף בני עודה, ואאל חסין מחמד דאוד ותרכי ד'יאב תרכי זוארעה – נעצרו והועברו לחקירה, לאחר ששוחררו בסוף אפריל מכלא הרשות הפלסטינית בתום ריצוי מאסר של שנתיים.

השלושה, צעירים בשנות ה-20 לחייהם, הם מטמון, קלקיליה ורמאללה. שניים מהם שימשו כחיילי סיור חמושים, השלישי תפקד כנהג ולא היה חמוש. בחקירתם בשב"כ הודו העצורים כי חלק מהירי שהם ביצעו כוון למכוניות בהן נסעו הישראלים, אף שלא נשקפה סכנה לחייהם.

מהשב"כ נמסר כי קודם לחקירתם ברשות הם תיאמו ביניהם את הגרסאות שיימסרו. כמו כן, לאחר ביצוע הירי חברי הפטרול פיזרו אבנים על הכביש, על מנת לייצר מצג שווא שיודו לעברם אבנים במהלך האירוע וכי מדובר בהגנה עצמית. בהמשך, וביוזמת קצין האחראי על ביטחון כלא ג'ניד (כלא פלסטיני), שבו הוחזקו, בוצעה חבלה יזומה ברגליו של אחד הנחקרים על מנת ליצור "ראיה" התומכת במצג שקרי זה.

קבר יוסף (צילום: דו"צ)

קבר יוסף (צילום: דו"צ)

יצוין כי שני פעילים נוספים, מפקד הסיור ואחד מהמשתתפים בו, שאף הם היו מעורבים בירי לעבר המתפללים הישראלים, טרם נעצרו. מפקד הסיור עצמו מרצה עונש מאסר בבית הכלא של הרשות, עונש שנגזר עליו בבית המשפט של הרשות בגין חלקו באותו אירוע, ואילו המשתתף הנוסף מבוקש לחקירה ומסתתר כיום במבנה המנגנון.

חקירת העצורים נמשכת. בהמשך יועברו תיקי החקירה בעניינם לפרקליטות איו"ש לשם הגשת כתבי אישום. מדובר באירוע שהתרחש ב-24 לאפריל 2011. בן יוסף לבנת, בן 25,  אב לארבעה, נהרג מאש שנפתחה לעברו על ידי פעילי הביטחון של הרשות, לאחר  שחדר ללא תאום וללא אישור הצבא לקבר יוסף יחד עם עוד  חמישה אנשים. החמישה נפצעו קל והצליחו להימלט מהמקום.  השרה לבנת ספדה בסמוך להלווית אחיינה ואמרה: "בן אחי נרצח על ידי מחבל במסווה של שוטר פלסטיני, על לא עוול בכפו, רק משום שרצה להתפלל".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

אירן זה כאן: במאי הקולנוע האירני, מוחסן מחמלבאף, מגיע לישראל

"העם האירני רוצה שלום". מחמלבאף

במאי הקולנוע האיראני, מוחסן מחמלבאף, יגיע בעוד שבועיים לישראל כאורח הכבוד של פסטיבל הקולנוע ירושלים. מחמלבאף הציג את יצירתו הראשונה בפסטיבל לפני 16 שנה, ויגיע לכאן שוב לביקור כדי להציג בפני הקהל הישראלי את סרטו החדש "הגנן". בנוסף, יוקרנו כמחווה לעבודתו של הבמאי, מיטב יצירותיו הקולנועיות: "גאבה", "ליקוי חמה בקנדהאר" ו"סלאם סינמה".

הסרט "הגנן", שחלקו צולם בישראל, בוחן מנקודת מבט פרובוקטיבית את האמונה הדתית: צמד קולנוענים, אב ובנו, משוייכים לאומה האירנית, מגיעים לישראל ויוצאים לבחון את יחסיהם עם הדתות, כאשר האב, מוחסן, מייצג את הפן החיובי ומייסן, בנו, את הצד השלילי.

במהלך הסרט מוצג גם אאונה, בחור מפפואה גינאה החדשה, המטפל בגנים הבהאיים המופלאים של חיפה. "הגנן" הוא בעצם אמתלה לשוחח על תפקידן של הדתות בענייני מלחמות, שלום ופוליטיקה. במהלך הסרט, העלילה גם יוצאת לסיבוב קצר בעיר העתיקה של ירושלים.

אליסיה ווסטון ואבינועם חרפק, חברי הנהלת הפסטיבל: "בפסטיבל ירושלים 1997 גילה קהל חובבי הקולנוע הישראלי זירה חדשה של יצירתיות אמנותית ממדינה שעד אז לא הבנו איזה מקום חשוב יש בה לקולנוע. השם הראשון שזכינו להכיר היה מוחסן מחמלבאף. ארבעה מסרטיו הצליחו לרגש את כולנו בזכות נקודת מוצא הומניסטית, הבנה אנושית עמוקה והאופן המקורי והמזוקק שבו הם הצליחו לפרש עבורנו את המציאות".

בוחן את האמונה הדתית מנקודת מבט פרובוקטיבית. "הגנן"

מחמלבאף הוא דמות מרכזית בקולנוע האירני. סרטיו בוחנים את הקשר בין האדם לבין סביבתו החברתית והפוליטית. כתוצאה מכך, עבודתו משמשת פרשנות על ההתקדמות ההיסטורית של המדינה האירנית ואנשיה. מחמלבאף מתמקד בכמה ז'אנרים – מסרטים ריאליסטים ועד פנטזיה וסוריאליזם, ממינימליזם ועד תמונות מורכבות ורחבות של חיי היומיום.

סרטיו הוצגו בפסטיבלי סרטים בינלאומיים רבים וזכו בפרסים. ב-2001 בחר המגזין "טיים" את סרטו "ליקוי חמה בקנדהאר" לאחד ממאה הסרטים הטובים בכל הזמנים. ב-2006 הוא נמנה עם חבר השופטים בפסטיבל הסרטים של ונציה וב-2007 נבחר לנשיא האקדמיה לקולנוע של אסיה.

מחמלבאף עזב את אירן ב-2005, זמן קצר לאחר בחירתו של הנשיא הקודם, מחמוד אחמדינג'אד, וכיום הוא מתגורר בפריז. בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אמר מחמלבאף בראיון ברשת הטלוויזיה אל-ערביה: "העם האירני רוצה שלום למען פלסטין, ופתרון בעיות באמצעות דיאלוג. אני מקווה שהפלסטינים ישיגו מדינה עצמאית משלהם. זה לא יהיה באמצעות מלחמה ורקטות. אני אמן, לא פוליטיקאי, אני אוהב בני אדם. לכל האנשים שנולדו על כדור הארץ יש זכות לחיות. מלחמות הן תמיד יוזמה של מנהיגים – והעמים הם הקורבנות. ילד, בין אם ישראלי או פלסטיני, צריך לחיות. אני מחבק את שניהם.".

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, תרבות קצר | עם התגים , , , | סגור לתגובות

יותר מ-7 מיליון הפכו לפליטים בשנת 2012, רובם מסוריה

פליטים כבר עשרות שנים

פליטים כבר עשרות שנים

על פי הדו"ח שפרסמה סוכנות האו"ם לפליטים, 55% מסך של 7.6 מיליון הפליטים בשנת 2012 הם אזרחי חמש מדינות: אפגניסטן, סומליה, עיראק, סודאן וסוריה.

81% מכלל הפליטים בעולם שוהים עכשיו במדינות מתפתחות, 11% יותר מלפני עשור, חלקם פליטים כבר עשרות שנים.

"אלה מספרים מדאיגים באמת. הם משקפים סבל פרטי בקנה מידה עצום ואת קשיי הקהילייה הבינלאומית במניעת עימותים ובקידום פתרונות מוקדמים להם", אמר מנכ"ל הסוכנות אנטוניו גוטרס. הוא הוסיף שפירוש המספר, 7.6 מיליון, הוא שבכל 4.1 שניות מאבד אדם נוסף את ביתו: "בכל פעם שמישהו ממצמץ, מישהו אחר נאלץ להימלט", הוא אמר.

פליטות סוריות על גבול טורקיה

פליטות סוריות על גבול טורקיה

המידע נאסף על ידי סוכנות האו"ם עצמה וכן על ידי ממשלות וארגונים אחרים שלא למטרת רווח. אפגניסטן היא עדיין, בחלוף 32 שנים, מקור הפליטים הגדול בעולם, 95% מהם שוהים באיראן או בפקיסטן.

קבוצת הפליטים השנייה בגודלה נמלטה מסומלי ב-2012, עיראקים נמצאים במקום השלישי וסורים ברביעי. אלא שהמספר אינו משקף מיליון סורים נוספים שנמלטו ממדינתם, מאז תום 2012 שאליה מתייחס הדו"ח. לדברי סוכנות האו"ם, אם יימשכו המגמות הנוכחיות, כשני מיליון בני אדם נוספים יימלטו מסוריה עד סוף השנה. בימים הקרובים היא עתידה לבקש ממדינות אירופה לקלוט חלק מהם.

צמיחה גדולה במספר הפליטים נרשמה במאלי וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

 

פורסם בקטגוריה אקטואליה, ב, בעולם | עם התגים , | סגור לתגובות

שר האוצר נפגש עם נשיא ומנכ"ל סימנס העולמית

שר האוצר, יאיר לפיד נפגש הבוקר בלשכתו עם נשיא ומנכ"ל חברת סימנס העולמית, פיטר לושר. שני האישים דנו בעיבוי הקשר בין ישראל לחברת סימנס, שנטועה עמוק במשק הישראלי בתחומי התקשורת, ציוד רפואי, פיתוח תוכנה, אנרגיה סולרית ועוד. 

שר האוצר יאיר לפיד ונשיא ומנכ"ל סימנס פיטר לושר. חשיבות רבה להמשך שיתוף הפעולה. צילום: משרד האוצר

שר האוצר יאיר לפיד ונשיא ומנכ"ל סימנס פיטר לושר. חשיבות רבה להמשך שיתוף הפעולה (צילום: משרד האוצר)

שר האוצר יאיר לפיד: "ישראל רואה חשיבות רבה בהמשך שיתוף הפעולה הפורה עם חברה מעודדת חדשנות כסימנס. השקעה של חברות בינ"ל מובילות כסימנס במשק הישראלי תורמת לכלכלת ישראל ומובילה להישגים משמעותיים במחקר ופיתוח תעשייתי".

נשיא ומנכ"ל סימנס העולמית, פיטר לושר: "לסימנס מחויבות עמוקה לתשתית והחדשנות הטכנולוגית הייחודית בישראל. סימנס משקיעה 5.4% מהרווח במחקר ופיתוח ועל ידי כך נהנית מיתרון תחרותי כחברה חדשנית. ישראל היא אחת מתוך 30 המדינות בהן מפעילה סימנס מרכזי מחקר. אנו מובילים בתחום המחקר הנוירולוגי באמצעות מערכות MRI בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות המובילות בישראל. עבור סימנס, ישראל היא לא עוד שוק אלא מרכז חדשנות ואני מאמין שהשותפות הזו שלנו תוכל לייצר הזדמנויות מצוינות בעתיד".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, ג, כלכלה, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

"הפכת למנהיג האנושות" אמר הנשיא פרס לביל קלינטון

במרכז יום הדיונים הראשון, בוועידת הנשיא, עמד היום הטקס שבו העניק נשיא המדינה שמעון פרס, את עיטור הנשיא – לנשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון. העיטור – שהוא האות האזרחי הגבוה ביותר שניתן להעניק בישראל – הוענק לקלינטון על תרומתו הייחודית להבטחת עתידה של מדינת ישראל ועל מאמציו להשכנת שלום במזרח-התיכון.

בטקס מרגש שהתקיים בסופה של מליאת הפתיחה החגיגית של ועידת הנשיא החמישית הוקרן סרטון המתאר את פועלו של קלינטון למען ישראל והעולם כולו. הנשיא פרס העניק  לקלינטון את המדליה המכובדת וענד אותה באופן אישי על צווארו.

"אתה החלום האמריקני שהפך לתקווה הגדולה של זמננו". (צילום: משה מילנר/לע"מ)

"אתה החלום האמריקני שהפך לתקווה הגדולה של זמננו". קלינטון ופרס (צילום: משה מילנר/לע"מ)

"השקעת אנרגיות מאמצים וכישורים רבים בכדי לקדם את השלום בינינו לבין שכנינו", אמר פרס לנשיא לשעבר קלינטון. "ניצחת בהצלחה על שיחות השלום בין ישראל לירדן. בפועלך הנחת את היסודות שיום אחד יביאו שלום לאזורנו – פתרון שתי המדינות לשני עמים. על אף שהמשימה עדיין לא הושלמה, התקדמות התהליך בעתיד תתבסס על תרומתך  לקידום השלום.

"חברי היקר", המשיך פרס ואמר, "התרגשנו מאוד כשבחרת להשתמש במילה העברית 'חבר' עת הספדת את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. זו הייתה הדרך המושלמת לזכור את יצחק. מילה אחת שמספרת את כל הסיפור. אמירתך זו הפכה לסמל בשביל כולנו. הפכת למנהיג האנושות על-ידי השראה ולא על-ידי כפייה. נהיית משרת האנושות ללא עריצות. אתה החלום האמריקאי שהפך לתקווה הגדולה של זמננו. זוהי זכות גדולה בעבורי לענוד על צווארך היום את האות  הגבוה ומכובד ביותר  בישראל מדלית החירות הנשיאותית. דרך מחווה צנועה זו, אני מודה לך בשם העם בישראל על תמיכתך, על האכפתיות שלך ועל הידידות שלך. תודה רבה ביל".

קלינטון, שהתרגשותו ניכרה עליו, הודה בגרון חנוק ובעיניים דומעות על האות ואמר: "אני מתכבד מאוד לקבל את הפרס הזה, במיוחד בשל האישים שקיבלוהו לפני, ובשל האדם שהעניק לי אותו – ידידי שמעון פרס. נעים לקבל פרס – אך אין פרס טוב יותר מהשלום". קלינטון שיבח את מדינת ישראל והישגיה: "הדבר היפה ביותר שאפשר לישראל להפוך להיות מה שנקרא היום בפי כל 'סטרט-אפ ניישן', ולהוות מוקד יזמות וחדשנות לכל העולם,  זו העובדה שעם ישראל נמצא היום במקום בטוח ויודע  כי הוא לא צריך להרגיש קורבן יותר לעולם".

"זוהי זכות גדולה בעבורי לענוד על צווארך היום את האות  הגבוה ומכובד ביותר  בישראל" (צילום: משה מילנר/לע"מ)

"זוהי זכות גדולה בעבורי לענוד על צווארך היום את האות הגבוה ומכובד ביותר בישראל" (צילום: משה מילנר/לע"מ)

בהמשך דבריו  שב והדגיש קלינטון את החשיבות של חידוש שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים ואמר: "לעם שלפעמים אינכם רואים – יהיה חלק מעיצוב עתידכם. גם לצד השני יש ילדים עם תקוות וחלומות וגם הם יהיו חייבים לממשם. המשמעות  הגדולה ביותר  של קבלת העיטור בעבורי היא שאני מגיע לכאן כ'צליין עני' שבא להסיר את המחסומים בין הישראלים לפלסטינים, ואת ההגדרות של 'אנחנו' ו'הם' ". בתום דבריו ירד קלינטון מהבמה וזכה לתשואות רבות מהקהל שנעמד על רגליו לכבודו.

עיטור הנשיא, אשר הוענק לראשונה בשנה שעברה ביוזמתו של הנשיא פרס, מוענק ליחידי סגולה  שתרמו תרומה ייחודית ויוצאת דופן לתיקון עולם או לחברה במדינת ישראל, לתדמיתה בעולם ומהווים דוגמא ומופת ליזמות, חדשנות, יצירתיות וחזון. על העיטור מוטבע כוכב הצפון שמהווה סמל וביטוי להתוויית דרך, והמנורה שמסמלת את התחדשות המדינה- את הקשר החזק בין העבר להווה ואת יצירת ההמשכיות. בראש העיטור משובץ הביטוי: "משכמו ומעלה" הלקוח מפרק ט' בספר שמואל א': "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם". הענקת עיטור מעין זה היא מסורת הנהוגה בקנדה בהענקת ה – ORDER OF CANADA, בצרפת – בהענקת "הלגיון דה אונר", ובאיטליה, שם מעניק הנשיא עיטורי כבוד על פי החוקה האיטלקית.

"נעים לקבל פרס - אך אין פרס טוב יותר מהשלום". (צילום: משה מילנר/לע"מ)

"נעים לקבל פרס - אך אין פרס טוב יותר מהשלום". (צילום: משה מילנר/לע"מ)

קודם להענקת עיטור הנשיא לקלינטון השתתף הנשיא פרס בפאנל שבו השתתפו גם שליח הקוורטט למזרח התיכון וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר וראש עיריית שיקגו רם עמנואל, שהיה יועצו הבכיר של נשיא ארה"ב ברק אובמה.

בלייר הזהיר בדבריו את מדינות המערב: "במערב הדעה הרווחת היא לא להתערב בסוריה, אך יכול להיות שהחלטה זו תגבה מחיר גבוה יותר בעתיד ובטווח הארוך". בנושא האיום האירני, הדגיש בלייר כי אסור להשלים עם גרעין בידי האיראנים: "איראן היא איום, ועלינו להיות נחושים להתגבר על האיום הזה. עלינו לעמוד על עקרונותינו. כל החלטה שתלויה בפעולה צבאית היא קשה, אבל איראן חמושה בנשק גרעיני – זה התרחיש הגרוע ביותר, ואסור לנו להסכים לו".

בלייר הזהיר כי בנושא הפלסטיני "חלון ההזדמנויות פתוח לזמן קצר בלבד. אם לא נעשה זאת, החלון ייסגר – ואולי לתמיד. זה הזמן למדינאים ולא רק לפוליטיקאים. ישראל צריכה לראות לצידה מדינה פלסטינית ברת-קיימא – זה נחוץ מבחינה אסטרטגית למדינת ישראל ולעם הפלסטיני.על הפלסטינים לדעת שישראל מוכנה למדינה פלסטינית, ועליהם להכיר בזכות ישראל להתקיים ולסיים את הסכסוך אחת ולתמיד".

ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, שהשתתף באחד הפאנלים בוועידה, אמר כי ישראל צריכה ליזום ולחפש בעלות ברית משום שהאינטרס של מצרים, מדינות המפרץ והפלסטינים – חופף לאינטרס הישראלי. "בעשר השנים האחרונות התרחב ההבדל בין מוסלמים שיעים לסונים וזה יוצר הזדמנות גדולה לישראל לחפש שותפים חדשים במזרח התיכון".

הקהל אהב את קלינטון ופרס (צילום: משה מילנר/לע"מ)

הקהל אהב את קלינטון ופרס (צילום: משה מילנר/לע"מ)

דגן דחק בהנהגה להתחיל בדו שיח רציני עם הפלסטינים. "אם לא תהיה התקדמות במישור הפלסטיני, עלינו להביא בחשבון את התרחיש הגרוע ביותר מבחינתנו – ניצחון של חמאס בבחירות ברשות. לומר שלא ניתן להגיע לכך זה מזיק לישראל. יש הרבה שאלות רציניות וייקח זמן לפתור אותן. זה נושא מסובך מאד ולא ניתן לסיים את כל הנושאים על הפרק ישירות עם הפלסטינים", אמר דגן. "ישראל מתנגדת להחזרת הפליטים וגם אני. כאן אנחנו צריכים את עזרת מדינות ערב, שצריכות לסייע ולהקים להם אזורי מגורים שאינם מחנות פליטים".

 דגן אמר כי כמו הספקות באשר לשלום עם הפלסטינים, יכולה הייתה ישראל להחמיץ את השלום עם ירדן בגלל חששותיה מהתפתחויות בלתי צפויות. "יכולנו להגיד שזה משטר שיכול ליפול, והפלסטינים ישתלטו על האזור – אבל בחרנו לעשות שלום וזה הוכיח את עצמו", אמר. על מצרים אמר דגן: "ראינו כוח עולה במצרים שלא חשבנו שנראה כמותו. אם תסתכלו על ההתנהגות של מורסי, הוא עושה מאמצים ככל יכולתו לא לגעת בהסכמים עם ישראל".

גם את בעיית הגבולות רואה דגן כגורם שאינו צריך למנוע הסכם עם הפלסטינים. "בשנת 1967 ישראל ישבה בגבולות שונים והגנה על עצמה. הגבולות לא משנים. לעמק הירדן הייתה חשיבות עד 1991. בשלב ההוא היה איום מירדן, סוריה ועיראק. עכשיו זה פחות חשוב. עדיף שיתוף פעולה עם הירדנים ומערכת טובה שתתריע בכל פעם שמישהו מגיע לגבול. מנקודת מבט צבאית, אפשר להגן על ישראל מגבולות שונים".

בהמשך הוועידה דיבר גם שר האוצר, יאיר לפיד, בפני באי הכנס. "המהלך הגדול שאנחנו עושים כדי לגרום לציבור החרדי להיכנס לשוק העבודה, נתפס היום כפתרון של בעיה, או כמהלך חברתי – אבל הוא קודם כל הזדמנות כלכלית גדולה", אמר לפיד. "הצעירים החרדים הקדישו את חייהם לידע ולמידע יודעים לחשוב ולחקור – ואם אנחנו רוצים ליצור פה כלכלה המבוססת על חדשנות ויצירתיות, הכניסה שלהם לשוק העבודה היא זריקת מרץ שאפשר להשוות אותה רק למה שקרה ב-1991, כשלמעלה ממיליון עולים משכילים וחרוצים הגיעו הנה מבריה"מ לשעבר והרימו את הכלכלה הישראלית. העוצמה והגמישות האינטלקטואלית של הצעירים החרדים, כשהיא משולבת בחדשנות וביכולת של המשק הישראלי, הולכים לשנות – שוב – את החברה הישראלית".

לפיד גם הביע אופטימיות באשר להתפתחויות הכלכליות הצפויות. "בחודשים האחרונים, בפעם הראשונה מזה אחרי מיתון ארוך, העולם משתנה לטובה", אמר. "ארצות הברית, אחותנו הגדולה, נחלצת מהמשבר, הצמיחה משתפרת, והשווקים שלה מתאוששים. ה'בום' במזרח אינו נראה כאילו הוא הולך להיעצר, ואפילו אירופה מתחילה להתאושש. אחת הנהנות הראשונות מכך – אם לא הראשונה – היא ישראל. העובדה ששמרנו, תוך כדי המשבר העולמי, על משק בצמיחה גבוהה, המבוסס על חדשנות, עם אבטלה בשיעור שהוא מהנמוכים בעולם המערבי, מעמידה אותנו בעמדת זינוק שכמעט אין שני לה עכשיו כשהמגמה הגלובלית משתנה".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

קרן פימי רוכשת את השליטה באוברסיז קומרס

במרץ השנה פורסם, כי קרן פימי, המנוהלת על ידי ישי דוידי מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת השליטה בחברת אוברסיז קומרס שבבעלותן של צים, חברה לישראל ושל זאבי אחזקות, שבבעלותו של גד זאבי. דובר אז, כי פימי צפויה לרכוש שליטה ב-51% באוברסיז קומרס, לפי שווי שוק של 250 מיליון שקל, אז הוערך, כי פימי מעוניינת לרכוש את השליטה המלאה בחברה, אבל בעלי מניותיה של התנגדו למהלך הזה, מאחר והם ביקשו להמשיך ולהחזיק בנתח באוברסיז קומרס.

ישי דוידי. בזמנו העריכו שקרן פימי מעוניינת לרכוש את כל מניות אוברסיז קומרס.

ישי דוידי. שליטה בחברה חשובה נוספת.

היום נמסר, כי קרן פימי רוכשת  מצים ומזאבי אחזקות 51% מאוברסיז קומרס, מה שיקנה לה את השליטה בחברה, בתמורה ל- 106.5 מיליון שקל.

גילון בקגילון בק שותף בכיר בפימי: "ההשקעה בחברת הלוגיסטיקה אוברסיז קומרס נובעת מהאמונה של פימי בפוטנציאל הרב הטמון בחברה ובתחומי הפעילות של הקבוצה. תחום הלוגיסטיקה והשירותים, דורש מומחיות והצטיינות ולפימי שהיתה בעבר שותפה בשליטה בחברת אוריין, הניסיון והידע, אותם היא יכולה לתרום לחברה. התחומים שבהם עוסקת החברה, השילוב עם הניסיון של המנהלים והידע הרב של פימי בהשבחת חברות יובילו להערכתנו להמשך צמיחה ופיתוח של החברה."

אוברסיז קומרס

החברה, שהוקמה בשנת 1967, עוסקת בתחום הלוגיסטיקה הימית והיא מובילת שוק בתחום זה. השירותים הלוגיסטיים כוללים את כל מרכיבי שרשרת האספקה הקשורים לטיפול במכולות המגיעות לנמלי הים של ישראל או יוצאות מהם. החברה מספקת ללקוחותיה פתרון לוגיסטי כולל: "מן הים ועד המדף". החברה מנהלת ומתפעלת מסופי מטענים ומכולות בפיקוח המכס, מחסני ערובה, מחסנים חופשיים ומספקת שירותים לוגיסטיים במתקניה המרוכזים בקרבת נמלי הים המרכזיים בישראל, אשדוד וחיפה.
החברה מעסיקה כ 270 עובדים ומוכרת יותר מ-250 מיליון שקל בשנה. עם לקוחותיה הגדולים של החברה נמנים יבואנים ויצואנים מהגדולים במשק.

קרן פימי

זוהי קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל עם הון של 2.1 מיליארד דולר, המתמחה בהשקעות בשני אופנים, האחד – רכישת שליטה בחברות, באמצעות השקעה בחברות רלוונטיות; והשני – השקעות פיננסיות. הקרן שותפה מלאה לתהליך השבחה ריאלי של החברות בהן השקיעה.
עד כה השקיעה הקרן ב-69 חברות, ביצעה כ-39 מימושים והיקף עסקאות ביותר מ-1.7 מיליארד דולר.

תחומי ההשקעה של הקרן כוללים את מרבית ענפי התעשייה, המסחר והשירותים.

הקרן השלימה בשנת 2012 גיוס לקרן החמישית בהיקף של כ- 850 מיליון דולר.

השקעות קרן פימי

הקרן השקיעה עד היום במגוון תחומים רב, הכולל את מרבית ענפי התעשיה, המסחר והשירותים, בין היתר, בחברות: ריטליקס, המלט, אורמת, אופיר , סקופ, מדטכניקה, מרחב, גילת, מטרו מוטור, תאת טכנולוגיות, אורדן, אורלייט, נירלט, תדיראן קשר, איטונג, ליפמן, פורמולה סיסטמס, ר.ה. טכנולוגיות, אוריין, אמ.די.טי., רביב, תה"ל, פריורטק, תדירגן, סולבר, גבעון ועוד.

קרן פימי ואל על

האסיפה הכללית של בעלי המניות של חברת אל על אישרה ביוני השנה את ההסכם עם קרן פימי. על פי המתווה שסוכם, אמורה קרן פימי להשקיע באל על עד 70 מיליון דולר ולחלוק עם כנפיים את השליטה בחברה. ההסכם עדיין מותנה בקבלת אישורים רגולטורים וחתימת אל על עם עובדיה על הסכם קיבוצי חדש, בתנאים שיהיו לשביעות רצונה של פימי, לפי שיקול דעתה הבלעדי.

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

צביטה קטנה בלב / ביקורת על ספרה של גילית חומסקי "גחליליות"

קורא פותח כריכה של ספר. כמו תמיד, כשהוא ניצב בנקודת הזינוק, בנקודת הפתיחה, הוא חושש. הוא לא יודע מה צפוי לו בין עליו של הספר. הוא קופץ לתוך ענן של עמימות, לתוך מים עמוקים של אי-ודאות. הוא מגשש באפלה עד שהוא חש בידה הבוטחת של הסופרת. הסופרת מושיטה לו יד ואומרת לו: בוא אתי. הקורא מושיט לה ידו, ויחד הם צועדים בשבילי הסיפור.

הספר "גחליליות" של גילית חומסקי עוקב אחר סיפורה של יפעת רוזנברג, צעירה ששנות ילדותה כדתייה עברו עליה בבני ברק המתחרדת, ושבמהלך הסיפור מתבשרת שהיא מועמדת לתפקיד ייצוגי חשוב.

הספר מדלג בין שתי נקודות תצפית: זו של יפעת הצעירה וזו של יפעת המבוגרת. נקודת התצפית הילדותית מחדירה לספר משב רוח מרענן, שכן היא מאפשרת לבחון את המציאות מזווית ראיה חדשה, ולא דרך עיני השגרה של המבוגר. וב"גחליליות", המבקש לספר גם את סיפורה של העיר בני ברק, יש לכך חשיבות כפולה – תצפית זו מאפשרת לראות את העיר לא בצבעי שחור-לבן, אלא דרך עיניהם של הילדים, שטרם עברו הליך חִברוּת מלא, ומנעד הצבעים שלהם רחב יותר משל המבוגרים.

מאידך, נקודת התצפית הילדית מאפשרת לראות עוולות קטנות, שמקוממות דווקא בגלל שהן שוליות-לכאורה, כמו כשהספרנית מסרבת להשאיל ספר למספרת, כיוון שהיא לא מתלבשת "נכון".

טביעת ידה של חומסקי כמשוררת מורגשת היטב בספר. לפרקים, למרות ששורות הספר מיושרות מימין לשמאל, אפשר לחוש ריתמוס לירי, כאילו שורות הספר היו קצוצות כבשיר.

ישנם משפטים בספר שבנויים "נכון" מבחינה תחבירית, אך למעשה הם לא גמורים, סתומים, אשר משרים על הספר אווירה קסומה.

המשפטים שאינם גמורים יוצרים את האינטימיות הכה נחוצה שבין הקורא למחבר, כמו שני אהובים שהאחד אומר חצי משפט והשני יודע בדיוק למה הוא מתכוון. התקשורת שבין הקורא למחברת היא ברמה כל כך גבוהה, שהקורא לא נדרש למשפטים מפורשים, והמחברת מצדה משיבה לו אהבה.

אולם דווקא כשיחסי האמון בין הקורא למחברת בשיאם, המחברת מקלקלת את הרקמה העדינה שנוצרה בין השניים, כאשר היא מעלה באוב שדים מן העבר של יפעת ומכריחה אותה להתעמת עמם. מתווסף לכך הדחף של חומסקי לסגור מעגלים, והתחושה המתקבלת היא שסגירת המעגלים נכפית על הספר.

הקורא והמחברת הולכים בין שבילי הספר שלובי זרועות, אך המחברת אינה סומכת על הקורא שילך עמה עד לסוף הספר. היא חוששת שהקורא יברח לה. כשם שהקורא זקוק למחברת, זקוקה היא לו – ולכן היא חשה צורך ליצור מניפולציה ספרותית, להגביר את עוצמת הלהבות כדי להבטיח את הישארות הקורא. נוסף על כך, המחברת לא סומכת על הקורא שיחבר את כל קצוות הסיפור בעצמו, בראשו. דווקא ברגע הכי אינטימי, המספרת, שעד כה בטחה בקורא שיבין דבר מתוך דבר, מקפידה בסוף הסיפור להאכילו בכפית. והקורא, ששמר אמונים למחברת ומעולם לא ביקש מחוות מז'וריות כאלו או הוראות מדויקות, שלאורך כל הספר חש "ביחד", מרגיש פתאום בודד. הוא יודע שאין בכך בכדי לקלקל את הדרך הארוכה והנפלאה שהוא והמחברת עשו יחד, ושאין סופו מעיד על תחילתו. אבל בתוך תוכו, הוא מרגיש צביטה קטנה בלב.

גחליליות, גילית חומסקי, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2012, 389 עמ'

פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

משפט שדה לנקניקייה: ג'אנק או גורמה?

הנקניקייה היא ללא ספק אחד מהמאכלים המושמצים. לאורך השנים, סיפורי אימה רבים נשמעו אודותיה. השאלה המסתמנת, האם יש אמת בדברים? האם הנקניקייה אכן מסתירה סודות אפלים מוקשים תזונתיים – או שמא זהו עוד מקרה של כשלון יחסי הציבור?

החלטנו לערוך, אחת ולתמיד, משפט שדה לנקניקייה. לפרוש את העובדות, לחקור ולרדת לעומקו של עניין. בתור הסנגור, לא יכולנו לחשוב על מועמד מתאים יותר מאלן טלמור, שמאז שנות התשעים של המאה הקודמת מחזיק בתואר 'המנקנק הלאומי'. טלמור הוא הבעלים של 'אלזס' כיום, מפעל בוטיק לנקניקיות טריות בעבודת יד.

אלן טלמור, "המנקנק הלאומי", בשעת ייצור נקניקיית גורמה (צילום: אסף דודאי)

אלן טלמור, "המנקנק הלאומי", בשעת ייצור נקניקיית גורמה (צילום: אסף דודאי)

כתב התביעה

הנקניקיה! בזאת את מואשמת בהטעיית הציבור ביודעין, בהסתרת האמת לגבי מה שבאמת את מכילה בקרבך, ובכלל, בכך שאת מפתה בני נוער לאכול אותך, במיוחד בשעות הליל המאוחרות, לאחר שצרכו כמויות לא מבוטלות של כוהל. זוהי התנהגות נפשעת! למה את לא יכולה להיות יותר כמו החסה?

תגובת הסנגור טלמור

"קודם כל, אם הנקניקייה הייתה כמו חסה, אני לא הייתי במקצוע הזה. גם אני פשעתי והיו מקרים שבהם אכן צרכתי נקניקיה בשעת ליל מאוחרת, אפילו מאוד, אחרי כמה בירות יותר מדי", מספר טלמור, "אז מי פה האשם האמיתי – הנקניקייה, או בעצם אני? שום דבר אינו מוסתר, המילים כתובות על האריזה, ואותם חומרים, שאינם בריאים ולא מומלצים לנו, נמצאים בכל מוצר משומר או מעובד אחר. הכי חשוב, כמו בכל מוצר אחר, יש ממה לבחור, יש נקניקיות תעשייתיות ויש נקניקיות עשויות מבשר טרי ואיכותי".

נקניקייה טובה מיוצרת מבשר איכותי ותבלינים מתאימים (צילום: אסף דודאי)

נקניקייה טובה מיוצרת מבשר איכותי ותבלינים מתאימים (צילום: אסף דודאי)

מה זו בעצם נקניקיה?

תהליך הכנת הנקניקייה במפעל הקטנטן של אלן טלמור פשוט ומפליא. נתחי בשר טריים ואדמדמים מנוקים ונטחנים במקום. תבלינים מוספים לבשר. בעזרת מכונה שעובדת על עקרון דומה למשאבה לניפוח אוויר בצמיגים, הבשר הטחון והמתובלן נדחס את תוך צינור דק, ארוך וגמיש, מעטפת הקולגן של הנקניקייה. השלב הבא הוא סיבוב הצינור הממולא כל כמה סנטימטרים וזאת כדי ליצור את הנקניקיות, ובסוף לחתוך כל חוליה בנפרד. זהו. הנקניקיות מוכנות. מוצר המזון נעשה ביד, בתנועות מדודות, על ידי צוות חייכן של ארבעה אנשים.

ייצור נקניקייה במפעל של אלן טלמור (צילום: אסף דודאי)

ייצור נקניקייה במפעל של אלן טלמור (צילום: אסף דודאי)

חיפשתי בחשדנות היכן הם מחביאים את השקים עם הכרבולות והנוצות, אך לא מצאתי דבר. טלמור מסביר, שיש למעשה, שלושה סוגים עיקריים של נקניקיות:

  • הנקניקייה הטריה – מיוצרת מבשר טרי ומחזיקה מעמד ימים ספורים בלבד, ממש כמו בשר טחון טרי. זו הנקניקיות שאלן מכין.
  • הנקניקייה המעושנת או המבושלת – הבשר יכול להיות טחון גס או חלק, ולאחר ההכנה הנקניקייה עוברת תהליך עישון או בישול שמעניק לה טעם ייחודי.
  • נקניקיית האמולסיה – זוהי למעשה הנקניקייה המוכרת לנו ממקררי הסופרמרקט, מדוכנים בפסטיבלים, מארבע לפנות בוקר בקינג ג'ורג'. הבשר שהיא מכילה עבר טחינה מאוד אינטנסיבית, עד שלמעשה איבד את מרקם הבשר הסיבי וקיבל מרקם אחיד, חלק ורך. מכיוון שמדובר במוצר תעשייתי שחייב חיי מדף ארוכים, מוסיפים את אותם חומרים הדואגים לייצוב, שימור וניקיון; פוספטים, מונוסודים, ניטרטים (חומרי כבישה) ומים לניפוח.

נקניקיית האמולסיה היא המטרה לחיצים לאורך השנים. בגלל הטחינה הסופר דקה, הרכיבים השונים נעלמים בפנים. דווקא מאלן טלמור, נציג חומרי הגלם הטבעיים והטריות, ציפיתי להשתלחות חסרת רסן בנקניקיית האמולסיה. ציפיתי, אך התאכזבתי.

תבלינים ובשר משובח - זה הכל (צילום: אסף דודאי)

תבלינים ובשר משובח - זה הכל (צילום: אסף דודאי)

לא האורך קובע, זה כמה דק אתה טוחן

טלמור מספר, כי "נקניקיות מהסופר, זה לא כזה נורא. אכן אפשר לשים בפנים הכול, אבל רק בגלל שאפשר זה לא אומר שעושים זאת. כמו בכל מזון אחר, זה עניין של מידה. אם דוחפים את זה לילדים בכל ארוחת צהריים, אז כן, זה רע. אבל אם אוכלים פעם בכמה זמן, אין עם זה שום בעיה. גם אני לפעמים אוכל נקניקיה כזאת. מה שכן, זה מחסל לך את מנעד הטעמים, את החיך, ילדים מתרגלים לטעם התעשייתי, ואז כשנותנים להם נקניקיה איכותית עם טעם אמיתי של בשר – זה לא טעים להם".

אלן מדגיש שגם נקניקיית אמולסיה יכולה להיות איכותית. המקור שלהן היא הפרנקפורטר הגרמנית המפורסמת, וכל עוד אתה דואג להשתמש בבשר איכותי ולא להגזים בתוספים, זה רק עניין של כמה דק אתה טוחן.

אומנות הנקנוק

לנקניקיות של אלן יש אכן טעם של בשר. בין אם זה כבש, לבן או בקר, הטעם של הבשר נוכח, לצד התבלינים, שהם מרכיבים מאוד חשובים ודומיננטיים בנקניקיה. אני שואל את אלן אם יש לו העדפה לנקניקייה כזו או אחרת. "בטח!", הוא צוחק, "הנקניקייה הראשונה שאי פעם עשיתי. זה כמו אהבה ראשונה… נקניקיה איטלקית, שעדיין בתפריט שלי עד היום – חזיר ועגל, פפריקיות, זרעי שומר, טימין ושום. קלאסי".

נקניקיות שבדרכן למיטב מסעדות הגורמה בישראל (צילום: אסף דודאי)

נקניקיות שבדרכן למיטב מסעדות הגורמה בישראל (צילום: אסף דודאי)

טלמור מתייחס לכל נקניקיה שהוא יוצר כמו מנה לכל דבר, עובד על המתכון כמו שף, תהליך של ניסוי וטעייה, עד שהוא מגיע לאיזון הנכון. הוא גם יוצר נקניקיות במיוחד למסעדות שונות, עובד עם השף על מתכון שיתאים לתפריט שלו.

"למסעדת 'אדורה', של שף אבי ביטון, לקחתי תבשיל כבש עשיר והפכתי אותו לנקניקיה. הנקניקייה מבשר כבש טרי, עם שזיפים ויין פורט. למסעדת 'קורדליה' של שף ניר צוק שרצה לשלב בנקניקיה את אחת הגבינות של אחיו (חוות צוק, גבינות באפלו, א.ד.), זו היית הבקשה שלו אליי. עכשיו אני בטריפ על נקניקיות שוויצריות, שהן בהירות ומעודנות בטעמן. נקניקיות אמולסיה אוורירית, פלָאפיות. הטעם שלהן מאוד מיוחד בגלל שמערבבים את בשר העגל והחזיר עם חלב. לזה מוסיפים אבקת שום ואבקת בצל, פלפל לבן, ג'ינג'ר ומשייה, שזה הקליפה של אגוז המוסקט".

הנחה נוספת, שכולנו מחזיקים לגבי הנקניקייה, היא שהיא הולכת רק עם בירה. בירה ונקניקיה זה כמעט אקסיומה. אלן לא מסכים: "הנקניקיות הגרמניות עם הטעם המעושן אכן הולכות מצוין עם בירה, בזכות תבלון של מרווה, ג'ינג'ר ומשייה. אבל נקניקיה יכולה ללכת גם עם יין, למשל האיטלקיות. הן יותר מעודנות, עם בזיליקום, עגבניות מיובשות מלח ופלפל – קלאסי ליין".

רק לבחור את הנקניקייה המתאימה לכם (צילום: אסף דודאי)

רק לבחור את הנקניקייה המתאימה לכם (צילום: אסף דודאי)

סיכום התביעה

יש נקניקיה ויש נקניקיה. אי אפשר לשפוט את כל הנקניקיות על פי כמה עשבים שוטים. אלן טלמור, ויצרני נקניקיות איכות אחרים צריכים לעבוד כפליים קשה בשביל להלחם בתדמית הלא-מחמיאה-בלשון-המעטה של הנקניקייה. לאחר שרואים בעיניים את תהליך הייצור במפעל של טלמור, מתחילתו ועד סופו, אין מקום לספק. מדובר במוצר שאין בו דופי. זה המבורגר עטוף בקולגן, או יותר מדויק, קבב עטוף בקולגן (אלן אכן עושה גם המבורגרים וקבבים). אולי הטחינה שונה, התבלון יותר נוכח, אך בכל מקרה מדובר באותו בשר, בשר נטו.

  • Port 19 – דוכן הנקניקיות של אלן טלמור בשוק נמל יפו החדש

פורסם בקטגוריה אוכל, ג, כתבות אוכל | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

נפל פצמ"ר 82 מ"מ התגלה אתמול בנתב"ג

נפל של פצצת מרגמה 82 מ"מ התגלה אתמול במהלך עבודות שדרוג המסלולים בנתב"ג. חבלני המטרה שהוזעקו למקום פוצצו את הנפל. בזמן הפיצוץ הופסקו ההמראות ונחיתות לכמה דקות.

במהלך עבודות שדרוג המסלולים בנתב"ג הבחינו אתמול העובדים בחפץ חשוד, בקצה המערבי של המסלול. מבדיקה התברר, כי מדובר בנפל של פצצת מרגמה 82 מ"מ. חבלני המשטרה הוזנקו למקום וניטרלו את הגישה לנפל. ברשות שדות התעופה מעריכים, כי יתכן ומדובר בנפל של פצצת מרגמה ממלחמת השחרור.

רובוט משטרתי משך את הנפל לתוך בור שהוכן במיוחד באזור ולקראת השעה 7 בערב, הסתתרו חבלני המטרה מאחורי מחפורת במרחק של כ-500 מטר מהבור ופוצצו את הפצמ"ר. איש לא נפגע ולא נגרם כל נזק. בזמן הפיצוץ הופסקו ההמראות והנחית לכמה דקות.

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות