ח"כ כבל ליועהמ"ש: מנע מועמדות הרב שמואל אליהו לרב ראשי

ח"כ איתן כבל (עבודה) קורא ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, לפסול את מועמדותו של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, לתפקיד הרב הספרדי הראשי. זאת, לאחר שמועמדותו עלתה לאחרונה ולאחר שמפלגת הבית היהודי החליטה לתמוך בו לתפקיד.

לפסול מועמדות את הרב שמואל אליהו לרב ראשי. איתן כבל (צילום: דן בר דוב)

לפסול מועמדות את הרב שמואל אליהו לרב ראשי. איתן כבל (צילום: דן בר דוב)

אתמול שיגר ח"כ כבל מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו הוא מאשים את הרב אליהו כי במהלך השנים האחרונות הטיף לגזענות ויישם אותה הלכה למעשה בפסק הלכה האוסר על מכירה או השכרת דירות לערבים.

"הרב אליהו מנצל באופן עקבי את משרתו הציבורית על מנת להסית כנגד מיעוט במדינת ישראל, המונה חמישית מאוכלוסיית המדינה", כותב ח"כ כבל. "זאת, תוך שימוש בכל במה אפשרית על מנת להפיץ אמירות נוטפות גזענות, דוגמת 'יהודי לא צריך לברוח מערבים – יהודי צריך להבריח ערבים'.

"תעודת עניות למדינת ישראל ולערכיה הדמוקרטיים". הרב שמואל אליהו (צילום: ויקיפדיה)

"תעודת עניות למדינת ישראל ולערכיה הדמוקרטיים". הרב שמואל אליהו (צילום: ויקיפדיה)

"העובדה כי חרף אמירות אלו נותר הרב אליהו בתפקידו, כרבה של העיר צפת, היא תעודת עניות למדינת ישראל ולערכיה הדמוקרטיים", כותב ח"כ כבל. "היא גם תעודת עניות לכל מי שחפץ ביקרה של היהדות וביצירת זיקה בינה לבין כל חלקי העם. העובדה ששמו של איש זה מוזכר כמועמד לתפקיד הרב הראשי הספרדי היא שערורייה שהדעת אינה סובלת".

ח"כ כבל מתייחס גם לרעיון שהועלה במפלגת הבית היהודי, שהרב אליהו יתנצל על התבטאויותיו בעבר בטרם יציע את מועמדותו. "האפשרות שיתנצל על דבריו כלפי הציבור הערבי, על מנת להכשיר את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי, היא לעג לרש. את הנזק לו גרמו אמירותיו לא תתקן שום התנצלות. את הקרע שיצר בין היהדות לבין הציבור הערבי לא ניתן לאחות במתק שפתיים.

"הרב אליהו פסול מכל וכל מלהתמודד על תפקיד הראשון לציון", כותב ח"כ כבל. "זהו תפקיד חשוב מדי מכדי להפקידו בידי אדם המונע משנאה לאחר, מלאומנות ומגזענות".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, דת ומסורת, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , | סגור לתגובות

מהפך ב"מד מן": דון דרייפר פותח את הכל

חלומות וקונספירציות. "מד מן", הכוכבים הגדולים בתמונה קבוצתית. צילום: יח"צ

ביום ראשון הגיעה בארה"ב לסיומה העונה השישית והלפני אחרונה של סדרת המופת מבית AMC, "מד מן". בישראל ישודר פרק הסיום הערב, מוצ"ש, ב"הוט".

העונה נפתחה באמביוולנטיות מסוימת הן מצד הצופים והן מצד המבקרים. התחושה הרווחת היתה שנקבל עוד הרבה ממה שכבר קיבלנו. אמנם מה שקיבלנו היה טוב, מצוין אפילו, אבל קשה היה שלא להבחין בחזרתיות מסוימת, הגובלת בבנאליות. שוב דון בוגד, שוב הוא משקר לכולם ושוב זה אוכל אותו. שוב בטי מתחבטת בין אהבה לקריירה, שוב פיט מרגיש את העולם קורס סביבו ושוב "דרייפר פרייס ושות'" עוברת תהפוכות עסקיות שונות.

נכון, קיבלנו קצת סיפורים מעניינים, כמו ההתמקדות המעניינת למדי בתהליך ההתבגרות של סאלי דרייפר, משהו שהתחיל בעונה הקודמת ובעונה הזו המשיך ללכוד את ליבם של הצופים. גם המהפך שעברה בטי, מדמות שהפכה בעונה הקודמת למעצבנת ומעיקה, בחזרה לאישה החלשה והמבולבלת שהיא, היה מעניין. העונה גם התווספו לא מעט דמויות חדשות, כמו טד טוב הלב אך המבולבל ובוב בנסון המסתורי, ואפילו סנדי, מהפרקים הראשונים, שאנחנו עדיין ממתינים לדעת מי היא ומה הסיפור שלה.

אבל למרות כל אלה, העלילה היתה חלשה, איטית ולא מעניינת, עד לפרק הסיום מלא התהפוכות, שמשאיר פתח של תקווה לעונה השביעית והאחרונה, שתשודר בשנה הבאה. הפרק הזה התעסק הרבה באופן בו כל אחת מהדמויות רואה את עתידה, וסיפקה לכל אחת מהדמויות הצצה על החלום הגדול שלה ואל ההשלכות שבו.

איבד את סאלי, יאבד גם את מייגן? דרייפר. צילום: יח"צ

לראשונה, דון פותח את עברו בכנות בפני הציבור הרחב, ופועל באופן אלטרואיסטי לחלוטין, אך במקום לקבל את ההקלה לה הוא ואנחנו ציפינו, הוא מפוטר בבושת פנים, וככל הנראה עומד לאבד את מייגן, אחרי שאת סאלי הוא כבר איבד.

עם זאת, כשנסגרת דלת נפתח חלון, וקרן אור נכנסה למערכת היחסים בין בטי ודון – מעניין אם זה יוביל לאנשהו. פגי, שחטפה מהלומה קשה מאד מטד, הבינה את מה שאנחנו הבנו כבר מזמן, שהיא אשת קריירה, ולא אשת איש. הפרק האחרון הסתיים ברמיזה לפיה השיא של פגי עוד לפניה, כשהיא יושבת על הכיסא של דון כמחליפה שלו למשך "תקופת הצינון" אליה נשלח.

 ג'ואן, אולי דמות המראה של בטי החל מהעונה הראשונה, דווקא מגיעה למסקנה ההפוכה, ומנסה ליצור לעצמה חיי משפחה נורמטיבים, אחרי שניסתה לקדם עסקים בעצמה, וקיבלה נזיפה והשפלה בציבור. פיט, שראה באימו הלוקה בשטיון מטרד של ממש ומועקה על חייו, מאבד אותה כשהיא טובעת בלב ים, ומוצא את ידיו מלאות עוד יותר מהתקופה בה היתה בחיים. מעבר לכל אלה עושה רושם שבעונה הבאה צפוי להיפתח קו עלילה נוסף וחוצה חופים, כאשר הדמויות מתחלקות בין ניו יורק האפורה ללוס אנג'לס שטופת השמש.

למרות אווירת השגרה של עלילת העונה השישית, עדיין עולות לא מעט תאוריות קונספירציות מעניינות מכיוון המעריצים, כמו למשל שבוב בנסון הוא סוכן ממשלתי שמנסה לתפוס את דון על ההתחזות, או שמייגן בכלל מתה. אבל למרות הכל, קשה להאמין שהעונה הבאה והאחרונה תחזיר את "מד מן" לימי התהילה של שלוש העונות הראשונות, למרות ניסיון להכניס שינויי כיוון מהותיים בעלילה.

הסדרה, שהחלה כיצירת מופת, אמנם נשארה ברשימת הסדרות האיכותיות, אבל ככל שהעונות מתקדמות, היא ביססה את עצמה יותר כיצירת אמנות ופחות כסדרת טלוויזיה. בעונה הזו הדמויות והאינטראקציות ביניהן הפכו לפחות מעניינות מאי פעם, בעוד הרקע ההיסטורי תפס מקום יותר ויותר בולט. הפן ההיסטורי תמיד היה חזק מאד ב"מד מן", אך העונה הזו עניינה פחות בגלל משרד הפרסום במנהטן, ויותר בזכות הרקע, שנת 1968, עם המלחמה, הבחירות המתקרבות, הקריאות לשלום, מאבקי המיעוטים, המהומות, והאופנה המתחלפת. בראיון שנתן יוצר הסדרה, מת'יו מרפי, לאתר The Wrap, הוא הסביר כי העונה הזו הושפעה רבות גם מצריכת הסמים שהיתה אופנתית במיוחד באותה התקופה, מה שמסביר את ריבוי הסצנות הנעות בין מציאות להזיה.

לכן, בסופו של דבר, יכול להיות שהעלילה, שהולכת ומאבדת עניין, לא תפגע בשם הטוב שצברה "מד מן" בשש השנים האחרונות. אחוזי הצפייה עדיין גבוהים, ועדיין קשה לומר שיש סדרה כמו "מד מן" בטלוויזיה כיום. סדרה מושקעת, מהוקצעת, מקצועית ומעמיקה בכל פריים מחדש. "מד מן" נשארת אותה מופת שהיתה. העובדה שהעונה הבאה תהיה גם האחרונה לא מפתיעה מצד אחד, ועם זאת, קצת מעציבה. אחרי הכל, מה נעשה בלי דון דרייפר?

פורסם בקטגוריה ד, טלוויזיה, תרבות | עם התגים , , , | סגור לתגובות

ג'ון קרי צריך להשביע את הזאב ולהשאיר את הכבש שלם

אורי אבנרי (צילמה: ציפי מנשה)

אורי אבנרי (צילמה: ציפי מנשה)

אם יזדמן לך להיתקל בג'ון קרי בנתב"ג, אתה עשוי לתהות אם הוא בא או הולך. ייתכן שגם הוא עצמו תוהה.

זה  שבועות רבים הוא מקדיש את רוב זמנו היקר לפגישות עם בנימין נתניהו ואבו-מאזן, בניסיון להפגיש אותם פנים אל פנים.

הנסיעה ממשרד ראש-הממשלה בירושלים למוקטעה ברמאללה אורכת כחצי שעה. אך השניים רחוקים זה מזה כמרחק כדור-הארץ מהמאדים.

קרי קיבל על עצמו לסדר פגישה בין השניים – אולי אי-שם בחלל החיצון. על הירח, למשל.

פגישה – לשם מה?

זה העוקץ. נראה שהמטרה היא פגישה לשם פגישה.

חזינו במחזות כאלה במשך שנים רבות. בזה אחר זה השתדלו נשיאים אמריקניים להפגיש את שני הצדדים. אמונה אמריקנית בסיסית, המושרשת עמוק במסורת האנגלו-סקסית, אומרת שאם שני אנשים הגונים וסבירים נפגשים ודנים בחילוקי-הדעות שביניהם, הכול מסתדר. זה כמעט אוטומטי: להיפגש, להידבר – להסכים.

קרי ונתניהו (צילום: משה מילנר/לע"מ)

עצם ההתחלה של משא-ומתן חדש יהיה ניצחון פוליטי עצום לנתניהו. קרי ונתניהו (צילום: משה מילנר/לע"מ)

למרבה הצער, זה לא עובד כך בסכסוכים בין אומות, סכסוכים שיש להם לפעמים שורשים היסטוריים עמוקים. כששני מנהיגים לאומיים נפגשים, הם באים לרוב רק כדי להטיח זה בזה האשמות ישנות, כשהמטרה היא לשכנע את העולם שהצד השני הוא שפל ונתעב.

קורה שלאחד הצדדים, או לשניהם, יש עניין במשיכת הפגישות לנצח. העולם רואה שהמנהיגים נפגשים, שהמתווך והצלמים עובדים קשה. כולם מדברים בלי סוף על שלום, שלום, ועוד פעם שלום.

אני נזכר בג'נטלמן סקנדינבי בשם גונאר יארינג. זוכרים אותו? לא? לא נורא. הוא היה דיפלומט שוודי בעל כוונות טובות, שהתבקש על-ידי האו"ם בשנות ה-70  המוקדמות להפגיש את המצרים עם הישראלים ולהביא לשלום ביניהם.

יארינג התייחס ברצינות רבה לשליחותו ההיסטורית. הוא טס בלי הרף הלוך וחזור בין ירושלים וקהיר. שמו הפך לבסוף לבדיחה בישראל, וכנראה גם במצריים.

היריבים באותם הימים היו אנואר סאדאת וגולדה מאיר. כפי שגילינו בזמן אמת, סאדאת העביר באמצעות יארינג מסר גורלי: אם ישראל תחזיר את כל חצי-האי סיני, הוא מוכן לעשות שלום עם ישראל. גולדה דחתה את ההצעה על הסף. מובן שלא הייתה פגישה.

(בימים ההם התהלכה בדיחה: גולדה וסאדאת עומדים זה מול זה משני עברי התעלה. גולדה צועקת: "עשה אהבה ולא מלחמה!" סאדאת מסתכל בה מבעד למשקפת ומשיב: "יותר טוב מלחמה!")

הכול יודעים איך נגמר הפרק הזה. אחרי שגולדה דחתה את הכול, סאדאת תקף לאורך התעלה והשיג ניצחון התחלתי מפתיע. העולם המדיני התחיל לזוז. גולדה סולקה, ואחרי הפסקה של ארבע שנים עלה מנחם בגין לשלטון ועשה שלום עם סאדאת – אותו השלום שסאדאת הציע עוד לפני המלחמה. שלושת אלפים החיילים הישראליים ועשרת אלפי המצרים שנהרגו במלחמה לא זכו לראות זאת.

אותו השלום, אחרי המלחמה ההיא (צילם: יעקב סער, לע"מ)

אגב, יארינג מת ב-2002,  מבלי להשאיר אחריו זכר במקומותינו.

כריזמה מצוחצחת של מגיש-טלוויזיה היודע את כוחה של תמונה

ג'ון קרי אינו גונאר יארינג. קודם כל, מפני שאיננו מייצג גוף בינלאומי חסר-שיניים כמו האו"ם, אלא את מעצמת-העל היחידה בעולם. מאחוריו עומדת מלוא העוצמה האדירה של ארצות-הברית של אמריקה.

האומנם?

הוא יהיה זקוק להרבה עוצמה כדי להשיג את משאת-נפשו: לארגן פגישה בין נתניהו ואבו-מאזן. לא סתם פגישה, אלא את הפגישה בהא הידיעה.

זה נראה כמשימה קלה. נתניהו מכריז, בכנותו הרגילה, שהוא רוצה להיפגש. מה זה רוצה, ממש משתוקק! בכריזמה המצוחצחת של מגיש-טלוויזיה היודע את כוחה של תמונה, הוא הציע להקים אוהל במחצית הדרך בין ירושלים ורמאללה (במחסום קלנדיה?) ולשבת שם עם אבו-מאזן וקרי עד שייצא עשן לבן ויושג הסכם מלא על כל פרטי הסכסוך.

מי יכול להתנגד להצעה נדיבה שכזאת? למה, לכל הרוחות, אבו-מאזן לא מתנפל על ההצעה וחוטף אותה בשתי ידיים?

בגלל סיבה פשוטה: עצם ההתחלה של משא-ומתן חדש יהיה ניצחון פוליטי עצום לנתניהו. למעשה, זה מה שהוא רוצה, זה ולא יותר – הטקס, ההמולה, לחיצת-הידיים של המנהיגים, החיוכים, הנאומים המלאים ברצון טוב, הדיבורים הרמים על שלום.

 ואז? ואז לא כלום. המשא-ומתן יימשך בלי סוף – חודשים, שנים, עשורים. כבר היינו שם. יצחק שמיר התפאר, כזכור, שהוא היה מושך את המשא-ומתן לעד.

 הרווח לנתניהו יהיה ברור ומיידי. הוא יצטייר בעולם ובארץ כאיש-השלום. הממשלה הנוכחית, הימנית והלאומנית ביותר מאז קום המדינה, תשפץ את תדמיתה. זה יבייש וישתיק את האנשים בעולם המבקשים להטיל חרם על ישראל. הפחד הגובר בירושלים מפני "דה-לגיטימציה" ו"בידוד" יתפוגג.

 מדוע לחזור על אותה השגיאה בפעם השנייה?

ומה ירוויח הצד הפלסטיני מהמהלך הזה? אפס, לא כלום. לא הפסקת ההתנחלויות. אפילו לא שחרור מראש של האסירים הקשישים הכלואים עוד מלפני הסכם-אוסלו (כמו אלה ששוחררו לידי חמאס תמורת גלעד שליט). מצטערים, אין "תנאים מוקדמים"!

אבו-מאזן דורש שמטרת המשא-ומתן תוגדר מראש: הקמת המדינה הפלסטינית בגבולות שיתבססו על קווי 1967 עם חילופי שטחים. השמטת הצהרה כזאת מהסכם-אוסלו דנה אותו מראש לכישלון. מדוע לחזור על אותה השגיאה בפעם השנייה?

חוץ מזה רוצה אבו-מאזן להגביל את המשא-ומתן לשנה אחת, למשל.

נתניהו מסרב, כמובן. כרגע מנסה קרי המסכן לחבר משהו שישביע את הזאב וישאיר את הכבש שלם. למשל, לתת לאבו-מאזן ערובות אמריקניות מבלי שתהיינה ערובות ישראליות.

בכל המקח-והמכר הזה נשכחת עובדה אחת: זה שוב הפיל. הפיל במרכז החדר, שנתניהו מכחיש את עצם קיומו, ושקרי מנסה להתעלם ממנו.

הכיבוש.

בדרך כלל מניחים שמשא-ומתן מתנהל בין שווים. בקריקטורות נראים נתניהו ואבו-מאזן בגובה שווה. התמונה האמריקנית של שני אנשים סבירים, המסדירים את העניינים ביניהם, מניחה גם היא ששני השותפים שווים, פחות או יותר.

אך כל התמונה הזאת כוזבת. האם אפשר לקיים פגישה בין זאב וכבש? מובן שכן – בתנאי שמביאים כל יום כבש חדש.

צה"ל פועל בגדה המערבית כאוות-נפשו. גם ברמאללה. אם נתניהו ירצה בכך, אבו-מאזן יכול למצוא את עצמו מחר בבוקר בכלא ישראלי, בחברת אותם קשישים שנתניהו מסרב לשחררם.

ברמה פחות קיצונית, ממשלת ישראל יכולה בכל רגע, כרצונה, להפסיק את העברת הכספים שהיא גובה למען הפלסטינים, כפי שכבר עשתה מספר פעמים בעבר, ולהביא את הרשות הפלסטינים לסף קריסה.

יש מאה ואחת דרכים, כל אחת מתוחכמת יותר מרעותה, שבהן יכולים שלטונות הכיבוש למרר את חייהם של הפלסטיניים, של כולם יחד ושל כל אחד מהם לחוד.

מה יכולים הפלסטינים לעשות כדי להפעיל לחץ נגדי על ממשלת ישראל? מעט מאוד. יש האיום באינתיפאדה שלישית. זה מדאיג את צה"ל, אבל לא ממש מפחיד אותו. תשובת הצבא תהיה הגברת הדיכוי ושפיכות-הדמים. יש גם איום בפנייה נוספת לאו"ם כדי להשיג עוד החלטה של העצרת הכללית, שתעלה את מעמדה של פלסטין כחברה מלאה בארגון. זה ישגע את נתניהו, אך הנזק הממשי יהיה מצומצם.

כל הכוח וכל הלחץ הדרושים כדי להביא להתחלת משא-ומתן משמעותי שיביא לשלום צריכים לבוא מארצות הברית.

זה כל-כך מובן מאליו, עד שכמעט אין טעם לחזור על כך.

כאן קבור הכלב.

קרי יכול להביא כסף כדי לשחד את הפלסטינים, או ללחוש באוזניהם איומים מסמרי שיער, כדי לשכנעם להיפגש עם נתניהו באוהל המדומיין. לא תהיה לזה שום משמעות.

שילוב של מתווה קלינטון ויוזמת-השלום הערבית

הסיכוי למשא-ומתן אמיתי תלוי כל כולו בכך שברק אובמה יחליט לשים את כל כובד משקלו על כף המאזניים, יתעמת עם הקונגרס ועם השדולה הפרו-ישראלית האדירה, ויכתיב לשני הצדדים את תוכנית-השלום האמריקנית. כולנו יודעים מה צריך להיות בתוכן שלה: שילוב של מתווה קלינטון ויוזמת-השלום הערבית.

אם ג'ון קרי אינו מסוגל לספק את הלחץ הזה, מוטב שלא יתחיל בכלל. מה הטעם לבוא ולעורר מהומות, כשאין לך האמצעים לכפות פיתרון?

למען האמת, זו די חוצפה.

[related-posts title="עוד מאמרים מאת אורי אבנרי"]

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, מדיני-פוליטי, מזרח תיכון | עם התגים , , , , , | 5 תגובות

נוייר עושה בית ספר למפלצות; סרינה ואנדי – קרב בין המינים?

קריירה חדשה למנואל נוייר?

שוערה של באיירן מינכן אלופת אירופה ושל נבחרת גרמניה, מנואל נוייר, מחפש ריגושים גם מחוץ למגרש. לאחרונה תרם את קולו לגרסה הגרמנית המודבבת של הסרט "בית ספר למפלצות". זהו פריקוול (סרט מקדים) לסרט המצליח של פיקסאר משנת 2001 "מפלצות בע"מ", שמתאר את ההיכרות בין סאלי ומייק, המפלצות החביבות מ"מפלצות בע"מ", באוניברסיטה שבה למדו. הסרט עלה לאקרנים בישראל ובגרמניה בשבוע שעבר. 

נוייר מדבב את דמותו של פרנק מק'קיי, שמלמד את סאלי ומייק איך להפחיד ילדים. הסרטון הקצר והחביב שבו מדגים השוער מכישוריו אמנם דובר גרמנית, אבל אנו בטוחים שתסתדרו.


עוד כדורגל: ברזיל-ספרד בגמר גביע הקונפדרציות 2013

נבחרות ברזיל (המארחת) וספרד ייפגשו ביום ראשון במרקנה שבריו דה ז'ניירו למשחק הגמר של גביע הקונפדרציות. ספרד ניצחה אתמול את איטליה במשחק בינוני, ארוך ומייגע, שהסתיים בהכרעה בפנדלים (6:7). נבחרת ברזיל עלתה לגמר לאחר שניצחה את נבחרת אורוגוואי ביום רביעי 2:1.

הספרדי חזוס נאבאס קופץ אל הכדור במהלך משחק חצי גמר גביע הקונפדרציות 2013 שנערך באצטדיון קסטלאו. 27.6.2013. צילום: ADIDAS

הספרדי חזוס נאבאס קופץ אל הכדור במהלך משחק חצי גמר גביע הקונפדרציות 2013 שנערך באצטדיון קסטלאו. 27.6.2013. צילום: ADIDAS

סרג'יו ראמוס וחבריו לנבחרת חוגגים את בעיטת הפנדל שהובילה לניצחון על איטליה בחצי גמר גביע הקונפדרציות. 27.6.2013. צילום: ADIDAS

סרג'יו ראמוס וחבריו לנבחרת חוגגים את בעיטת הפנדל שהובילה לניצחון על איטליה בחצי גמר גביע הקונפדרציות. 27.6.2013. צילום: ADIDAS

ניימאר מחכה לספרדים חמוש בנעלי הייפרונום החדשות של נייקי. צילום: NIKE INC

ניימאר מחכה לספרדים חמוש בנעלי הייפרונום החדשות של נייקי. צילום: NIKE INC

זה יהיה המפגש התשיעי בלבד של שתי הנבחרות במסגרות תחרויות בינלאומיות, והראשון מאז שנת 1999. במפגשים אלה ידה של ברזיל היתה על העליונה. מצד שני, ספרד לא הפסידה ב-29 המשחקים ברציפות במסגרות תחרותיות.

טניס: טורניר ווימבלדון 2013

טורניר ווימבלדון שנפתח השבוע סיפק לנו דרמות על בסיס יומי. כבר בשלבים המוקדמים ראינו פציעות, הפסדים ופרישות של שחקנים ושחקניות מהטובים בעולם: נדאל, פדרר, שראפובה, אזארנקה, ווזניאקי וצונגה. מארי, סרינה וויליאמס וג'וקוביץ' צלחו את הסיבוב השני של הטורניר.

היום צפתה שראפובה מהיציע כיצד מפסיד בן זוגה גריגור דימיטרוב לגרגה זמליה בסיבוב השני של הטורניר. יום אסל יום בסל לסרגיי סטוקובסקי - סטקובסקי, ששיחק ביום רביעי היטב מול פדרר, ניצח וקטע את רצף הניצחונות של יריבו, הפסיד היום במשחק מול האוסטרלי יורגן מלצר. 

נדאל ופדרר - כבר לא בוימבלדון. צילומים: NIKE INC

נדאל ופדרר - כבר לא בוימבלדון. צילומים: NIKE INC

עוד שיא נשבר בטורניר כאשר השחקנית היפנית קימיקו דאטה-קרום בת ה-42 ניצחה בסיבוב השני את השחקנית הרומניה אלכסנדרה קדאנטו. דאטה-קרום היא השחקנית המבוגרת ביותר שהגיעה לסיבוב השלישי בטורניר ווימבלדון.

ועוד טניס: האם יתקיים "הקרב בין המינים" – סרינה וויליאמס נגד אנדי מארי?

סרינה ווילאמס ואנדי מארי. האם יתקיים "הקרב בין המינים" מס' 2? צילום: סרינה ווילאמס - NIKE INC. צילום אנדי מארי: ADIDAS

סרינה ווילאמס ואנדי מארי. האם יתקיים "הקרב בין המינים" מס' 2? צילום: סרינה ווילאמס - NIKE INC. צילום אנדי מארי: ADIDAS

הכל החל בראיון של אנדי מארי לכתבה ב- BBC על הבדלים בין נשים וגברים בטניס. בעקבות הכתבה צייץ בטוויטר אוהד של מאיר, ששאל מדוע שלא יתמודד מול סרינה וויליאמס. מארי לא פסל את העניין, וויליאמס הרימה את הכפפה ועכשיו כולם מחכים לראות האם יתקיים משחק ראווה בין השניים בסגנון משחקי "מלחמת המינים" בלאס ווגאס.

אם יתקיים משחק כזה, הרי שמדובר במשחק בין השחקנית המדורגת מס' 1 בעולם והאלופה האולימפית ליחידים (אולימפיאדת לונדון 2012) לבין השחקן המדורג מס' 2 בעולם והאלוף האולימפי ליחידים (לונדון 2012). משחק שונה לגמרי מהמשחקים המתוקשרים שהתקיימו עד כה.

בשנת 1973 בילי ג'ין קינג שיחקה נגד בובי ריגז במשחק "הקרב בין המינים". ריגז, שהיה אלוף וימבלדון והטניסאי מספר אחת בעולם לשעבר, התרברב כי גם בגיל 55 יוכל לנצח את השחקנית הטובה ביותר בעולם דאז – האוסטרלית מרגרט קורט. זמן קצר לאחר שניצח במשחק נגד קורט, שיחקה קינג נגד ריגז וניצחה אותו.

בשנת 1992, שיחקו ג'ימי קונורס שהיה אז בן 40 ומרטינה נברטילובה (35) במשחק ראווה זה נגד זה. שניהם היו הרבה אחרי שיאם ולאחר שהקריירה המקצועית שלהם הסתיימה. קונורס ניצח את נברטילובה בשתי מערכות.

* * *

[related-posts title="עוד ספורט במגפון:"]

פורסם בקטגוריה ב, טניס, כדורגל, ספורט, עוד ספורט | עם התגים , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

מאות מפגינים ערבים חסמו את כביש 65 במחאה על הריסת בית

מאות מפגינים חסמו היום (שישי) בצהריים לזמן קצר את כביש 65 כחלק ממחאה על הריסת מבנה בצומת קציר. המפגינים יידו אבנים לעבר שוטרי מג"ב ובמהלך העימותים שפרצו עם אנשי המשטרה נעצרו שניים מהמפגינים. בתגובה לידויי האבנים הגיבה המשטרה בירי רימוני הלם וגז מדמיע. הירי הוביל לשריפת קוצים, שכובתה על ידי מכבי האש שהוזעקו למקום.

ח"כ חנין זועבי בהפגנה (צילום: פאנט)

ח"כ חנין זועבי בהפגנה (צילום: פאנט)

בין המפגינים בחסימת הכביש היו גם חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אף הוא מבל"ד. המפגינים הניפו דגלי פלסטין וקראו: "נישאר על אדמתנו, נמשיך יום-יום בחסימת הכביש".

קודם לכך, במהלך תפילת יום השישי, קרא השייח ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית, לכל תושבי ואדי ערה לבנות את הבית שנהרס מחדש ואמר: "נמשיך להיאבק נגד הריסת בתים בכל מקום". משטרת ישראל, שידעה על הכוונה לחסום הכביש, הגיעה למקו עם מאות שוטרי מג"ב עוד לפני סיום התפילה כדי להיערך לקראת ההפגנה וחסימת הכביש.

התושבים מחו עקב הריסת ביתה של משפחת סעיד אבו שרקיה, שמשרד הפנים קבע כי נבנה לא כחוק. כבר אתמול החלה הבעת המחאה במגזר הערבי. כל בתי העסק בכפרי האזור נסגרו, הרשויות המקומיות הושבתו ומקביל הושבתו גם בתי הספר ברשויות, פרט למוסדות חינוך מיוחד. הריסת הבית עצמו נעשתה תחת אבטחה של מאות שוטרים מתחנת עירון.

המשטרה הגיבה בגז מדמיע  (צילום: אתר פאנט)

המשטרה הגיבה בגז מדמיע (צילום: אתר פאנט)

בעת ההפגנה הגיעו למקום מפקד מחוז חיפה, ניצב חגי דותן, ומפקד תחנת משטרת עירון, כדי לפקח מקרוב על ההתרחשויות. המפגינים זעקו לעומתם: "ישראל מדינה טרוריסטית". ח"כ זחאלקה, שנאם באירוע, אמר כי לדעתו "יש שתי דרכים לפתור את סוגיית הבתים שיש להם צווי הריסה. בדרכי נועם ומשא ומתן או בעימות". הוא הוסיף כי "ממשלת ישראל לא רוצה להגיע להסכמה, למרות שהצענו פתרון. היא מדברת איתנו בבולדוזרים. ואנחנו נמשיך לחסום רחובות וצמתים". זחלקה הזהיר: "בסופו של דבר הציבור הערבי יתפוצץ". נכון לשעה זו המהומות שככו וכוח השיטור שנותר באזור נשאר מחוסר תעסוקה.

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות

גבר נורה בחזהו בעכו

גבר כבן 43 נמצא היום (שישי),  ירוי בעכו. הוא פונה במצב קשה לבית החולים בנהריה. מהמשטרה  נמסר כי הגבר אינו מוכר למשטרה וכי בשלב זה נסיבות פציעתו נחקרות.

היום  בשעה 14:30 הוזעק צוות מד"א לטפל בגבר המוטל פצוע ברחוב בן גוריון בעכו. דובר מד"א, זכי הלר, מסר כי הגבר נמצא פצוע מירי בפלג גופו העליון ופונה לבית החולים במצב קשה. חגי עינב, דובר בית החולים בנהריה, מסר כי  הגבר פונה לחדר הלם כשבחזהו אובחנה פגיעת ירי. לאחר כשעה הועבר הפצוע במצב בינוני אך יציב למחלקה הכירורגית בבית החולים להמשך טיפול.

רפ"ק ערן שקד, דובר מחוז חוף, מסר כי מבירור ראשוני עולה כי הוא בעל עבר נורמטיבי וכי בשעות אלו עדיין לא נהירות נסיבות פציעתו והן נחקרות.

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

חוליית פח"ע נלכדה הלילה על ידי מג"ב

שוטרי מג"ב לכדו בליל אמש (חמישי) חוליית פח"ע בכפר אל-ח'דר סמוך לבית לחם. חברי החוליה, שלושה במספר, נלכדו במהלך מבדק פתע שערכו השוטרים  ליד הכפר.

לוחמי פלוגת ל"ט במג"ב ערכו ביקורת שגרתית בכפר ובאזור. קרוב לחצות נזרקו לעבר צוות שוטרי המג"ב שני בקבוקי תבעירה. השוטרים החלו לסרוק אחר המשליכים ועצרו רכבים לבדיקה. אחד הרכבים עורר את חשדם של השוטרים והם החליטו לערוך בו בדיקה מקיפה. שלושת החשודים נסעו ברכב החשוד והתגלו בו שני רובי צלפים בקוטר 0.22 מ"מ, משתיקי קול, כוונות טלסקופיות, שתי מחסניות תחמושת ואולר.

בדרך לפיגוע. הנשק שנתפס אמש (צילום: משטרת ישראל)

בדרך לפיגוע. הנשק שנתפס אמש (צילום: משטרת ישראל)

השלושה נעצרו ונלקחו לחקירה במשטרת מחוז ש"י. מתחקיר ראשוני עולה כי חברי החוליה היו ככל הנראה בדרכם לבצע פיגוע ירי.

בשבועות שחלפו פחתו ההפגנות הקבועות בימי שישי בירושלים, כנראה עקב ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, באזור. ברחוב הפלסטיני מתקשים להאמין בהצלחת המו"מ וחוזים כי ממשלת נתניהו "תמצא דרכים להכשיל את אבו מאזן". במקביל גברו לאחרונה אירועי ידויי האבנים באיו"ש, כשהמתנחלים תובעים ללא הרף להגביר פעילות של צה"ל והמשטרה. עוד הם דורשים ל"שחרר ביתר קלות את האצבע על ההדק". לאחרונה הזהיר אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, כי כישלון המו"מ או אי כניסת ישראל למהלך מדיני יבעירו את השטח בגדה המערבית.

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

פורמולה 1: מתכוננים לסילברסטון

מאז שנת 1950 מתקיים הסיבוב השמיני באליפות פורמולה 1 במסלול סילברסטון שבבריטניה. המסלול שופץ מספר פעמים, בפעם האחרונה בשנת 2010, אולם למרות "מתיחות הפנים" שעבר הוא מוגדר על-ידי רבים כמורט עצבים במהירויות גבוהות. הפניות המהירות, השינויים בכיוון והמשטח הקשה גורמות לכך שמסלול סילברסטון הוא בעיקר מבחן רציני לעמידותם של הצמיגים.

מסלול סילברסטון. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

מסלול סילברסטון. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

לסבסטיאן פטל (רד בול), מנצח מירוץ מונטריאול והמדורג ראשון באליפות, סיכויים טובים ביותר לנצח גם כאן. עם זאת, אין ספק שחברו לקבוצה, מארק וובר, שניצח בסילברסטון בשנה שעברה, ינשוף בעורפו ויהווה מתחרה רציני לניצחון. מתחרים חזקים נוספים למקומות על הפודיום הם פרננדו אלונסו (פרארי) ונהגי קבוצת מרצדס לואיס המילטון וניקו רוזברג.

סבסטיאן פטל (רד בול), לפני מירוץ הגרנד פרי הקנדי. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

סבסטיאן פטל (רד בול), לפני מירוץ הגרנד פרי הקנדי. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

בקבוצת פרארי מאמינים שלפרננדו אלונסו סיכוי "לגנוב" נקודות מסבסטיאן פטל (רד בול) במירוץ בסילברסטון. ואכן – נוכח הישגי העבר והמסלול הקשה, לנהגי קבוצות רד בול ופרארי סיכויים טובים מאוד להגיע לפודיום. פטל (רד בול) זכה בסילברסטון בשנת 2009, מארק וובר (רד בול) זכה בשנת 2010 ובשנה שעברה ואלונסו (פרארי) – בשנת 2011. "המכונית שלנו טובה על מסלול מסוג זה ואני חושב שיהיה לנו סוף שבוע חזק," אמר אלונסו במסיבת העיתונאים המוקדמת אתמול.

פרננדו אלונסו (פרארי; במרכז הפודיום) משפריץ שמפניה על כולם. צילום: MERCEDES AMG PETRONAS

פרננדו אלונסו (פרארי; במרכז הפודיום) משפריץ שמפניה על כולם. צילום: MERCEDES AMG PETRONAS

"סילברסטון הוא אחד ממירוצי הגרנד פרי שהקבוצה מרגישה בו כמו בבית וזו הסיבה שאנחנו אוהבים את המירוץ הזה, במיוחד כשהרבה מאוד חברים ובני משפחה באים לצפות בנו ולעודד," אמר ניקו רוזברג (מרצדס), "היתה לנו הפסקה גדולה בין קנדה לסילברסטון ואני מחכה בקוצר רוח להיות על המסלול ביום שישי." לואיס המילטון, חברו לקבוצה של רוזברג, הוסיף: "אחרי מונאקו ומונטריאול, עכשיו אנו מתמודדים עם מסלול שונה לחלוטין שכולל סיבובים רבים במהירות גבוהה. אני לא יודע איך המכונית שלנו תתפקד במסלול כזה, במיוחד בהקשר של שחיקת הצמיגים. אדע יותר לאחר נסיעות ההכנה ביום שישי. אני מצפה לראות מה יהיו ביצועיי מול קהל 'הבית' שלי."

חגיגות ה-600 לקבוצת ויליאמס

קבוצת ויליאמס תחגוג במירוץ סילברסטון מחר 600 התחלות מירוצי גרנד פרי. הצופים במסלול הגרנד פרי הבריטי כבר היו עדים לניצחון הראשון של הקבוצה בשנת 1979 ולניצחון ה-100 שלה בשנת 1997. מכוניות המירוץ של הקבוצה (FW35) שישתתפו במירוץ יסומנו בספרה 600 ושמותיהם של 691 עובדי קבוצת ויליאמס יתנוססו אף הם על צדי המכוניות לאות הוקרה על תרומתם ומסירותם.

קבוצת ויליאמס הוקמה בשנת 1977 על-ידי פרנק ויליאמס ופטריק הד. במהלך השנים זכו נהגי הקבוצה ב- 114 מירוצים וב- 16 אליפויות עולם ועלו על הפודיום 297 פעמים. נוכח הישגי הקבוצה הוענק לפרנק ויליאמס בשנת 1999 אות אביר לגיון הכבוד הצרפתי.

* * *

[related-posts title="עוד על סבב פורמולה 1:"]

פורסם בקטגוריה ב, מה חדש, מוטורי, ספורט, רכב | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

פורמולה 1: וובר פורש; מרצדס ופירלי ננזפות

מארק וובר לפני מירוץ הגרנד פרי הסיני 2013. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

מארק וובר לפני מירוץ הגרנד פרי הסיני 2013. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

מארק וובר, 36, מקבוצת רד בול, אישר אתמול את השמועות והודיע על פרישתו מסבב פורמולה 1 בסוף העונה. וובר, שהחל את קריירת הפורמולה 1 שלו בשנת 2002 בקבוצת מינארדי ובשנת 2007 עבר להתחרות עבור קבוצת רד בול, זכה בתשעה מירוצי גרנד פרי.

בעונה הבאה יצטרף וובר לקבוצת מירוצי הסיבולת החדשה של פורשה (LMP1). תחום מירוצי הסיבולת אינו זר לוובר, שהתחרה עבור מרצדס בקטגוריה זו בעונת 1998-9. "כבוד גדול הוא לי להצטרף לפורשה, לחזור ללה מאן ולאליפות העולם במרוצי סיבולת ולהיות חלק מהקבוצה," אמר וובר במסיבת העיתונאים שהתקיימה אתמול, "אני מצפה לאתגר החדש הזה אחרי השנים בפורמולה 1. קבוצת פורשה הציבה לעצמה מטרות ברמה גבוהה ואני מחכה בקוצר רוח לנהוג באחת ממכוניות המירוץ המהירות ביותר בעולם."

היום, מחר וביום ראשון נוכל לראות את ביצועיו של וובר על מסלול הגרנד פרי בסילברסטון. "בינתיים, עד לסוף העונה, אני מכבד את המקצוע ואת הקריירה, ומתרכז בהשגת תוצאות גבוהות במירוצים שנותרו העונה בפורמולה 1," התייחס וובר לאירועי סוף השבוע.

מארק וובר במירוץ הגרנד פרי הקנדי במונטריאול, לפני כשבועיים. צילום:  Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

מארק וובר במירוץ הגרנד פרי הקנדי במונטריאול, לפני כשבועיים. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

 החלטת בית הדין של הפדרציה המוטורית הבינלאומית בהליך המשמעתי נגד מרצדס ופירלי

פרופיל צמיג Cinturato Blue. צילום:  Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

פרופיל צמיג Cinturato Blue. צילום: Pirelli & C. S.p.A. - Pirelli Tyre S.p.A

בתחילת חודש יוני הגישו קבוצות רד בול ופרארי תלונה רשמית לפדרציה המוטורית העולמית (FIA) על כך שקבוצת מרצדס ופירלי ערכו בחודש שעבר מבחן צמיגים בן שלושה ימים תוך כדי שימוש במכוניות מירוץ מעונת המירוצים הנוכחית. בעקבות התלונה הורה נשיא הפדרציה לחקור את התלונה והגיש קובלנה משמעתית נגד מרצדס ופירלי בבית הדין הבינלאומי של הפדרציה.

במהלך החקירה התברר, כי גם פרארי ערכה נסיעת מבחן דומה בתחילת השנה. עם זאת, נסיעה זו היתה בהתאם לתקנות פורמולה 1 של הפדרציה ולא נדונה בהליך המשמעתי בבית הדין הבינלאומי של הפדרציה.

השבוע, לאחר שבית הדין ערך שימוע לקבוצות וליצרנית הצמיגים פירלי, קבעו השופטים כי קבוצת מרצדס עברה על תקנות פורמולה 1 בכך שהשתתפה במבחן הצמיגים האמור עם מכוניות מירוץ מעונת המירוצים הנוכחית. עם זאת, השופטים השתכנעו כי הקבוצה לא עשתה זאת בכוונה להשיג בכך יתרון ספורטיבי לא הוגן. לפיכך, קיבלו מרצדס ופירלי נזיפה משמעתית בלבד. השופטים השעו את קבוצת מרצדס מהשתתפות במבחן הצמיגים הקרוב שיתקיים בחודש הבא בסילברסטון.

בפדרציה הביעו תקווה, כי בעקבות החלטה זו של בית הדין הבינלאומי יקפידו יותר הקבוצות המתחרות וחברת פירלי על שמירה על כללי ההתאחדות בזמן מבחני הצמיגים.

במרצדס הודיעו השבוע, כי הם מקבלים את החלטת בית הדין הבינלאומי של ההתאחדות ויפעלו בהתאם. "ההחלטה מאשרת שהקבוצה פעלה בתום לב בנוגע למבחני הצמיגים ולא התכוונה להשיג יתרון בלתי הוגן. לא היתה לקבוצה שום סיבה להאמין שלא ניתן אישור למבחני הצמיגים של פירלי," נמסר בהודעה הרשמית מטעם הקבוצה.

מחברת פירלי נמסר בתגובה: "אנחנו מרוצים מהתוצאה משום שהיא מראה שבית הדין הכיר בכך שפירלי פעלה בתום לב."

עבור לואיס המילטון וניקו רוזברג, נהגי קבוצת מרצדס שהשתתפו במבחן הצמיגים, הדרך נקייה לסילברסטון. המילטון, הפלייבוי של הקבוצה, כבר חגג אתמול בשחקים. חיל האוויר המלכותי אירח את נהג המירוצים שהחליף ליום אחד את מכונית המירוץ במטוס.

לואיס המילטון חוגג עם יחידת ה- Red Arrows של חיל האוויר המלכותי הבריטי. צילום: MERCEDES AMG PETRONAS

לואיס המילטון חוגג עם יחידת ה- Red Arrows של חיל האוויר המלכותי הבריטי. צילום: MERCEDES AMG PETRONAS

יום כיף עם יחידת ה- Red Arrows של חיל האוויר המלכותי הבריטי. צילום: MERCEDES AMG PETRONAS

יום כיף עם יחידת ה- Red Arrows של חיל האוויר המלכותי הבריטי. צילום: MERCEDES AMG PETRONAS

* * *

[related-posts title="עוד על סבב פורמולה 1:"]

פורסם בקטגוריה ב, מוטורי, ספורט, רכב | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות

שיטת פלדנקרייז: ממשה עד משה (וגם דוד)

בזיכרון הלאומי הקולקטיבי זכור דוד בן גוריון בשני מצבים: האחד, כשהוא "מכריז בזאת על מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" בעת הכרזת המדינה בבניין "הסוכנות היהודית", והשני – כשהוא מצולם עומד על ראשו בחוף הים. בפעם הראשונה בזכות עצמו, בפעם השנייה, בעיקר בזכות טיפוליו של משה פלדנקרייז.

בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מופקד תיעוד מרתק – כתביו ויומניו המקוריים של "הזקן", שהיה היוזם של הקמת הארכיון ביולי 1948. בתוכו נמצאת פה ושם התייחסות לשיטת פלדנקרייז. תיעוד זה משקף את הקשר המיוחד ואת ההשפעה שהיתה לאותו איש מיוחד וקצת מוזר, משה פלדנקרייז, על מנהיג המדינה, שהכיר אותו באמצעות המדען אהרן קציר, כמו גם על אנשים נוספים בצמרת המדינית-בטחונית. בנוסף ישנו תמליל הראיון שנעשה עם משה פלדנקרייז בשנת 1976, באדיבות ארכיון בן גוריון בנגב.

ביומניו של בן גוריון פזורים התייחסויות לנושא הטיפולים והשפעתם עליו ועל אחרים, ולנושאים שעליהם שוחחו בזמן התרגול/טיפול. כך למשל מזכיר בן גוריון ביומנו מתאריך 4.1.1957: "פלדנקרייז שוב בא ליישר את שריריי, ואמר שאחרי 30 שיעורים הוא בטוח שארגיש בתוצאות". בהזדמנות אחרת, כותב בן גוריון (18.2.60) :" בשעת התרגיל סיפר לי פלדנקרייז על ספר מקורי ומעניין של מהנדס חשמל בריטי ר. קופ. הוא מוכיח לדבריו שאין חומר, אך גם אין רוח…"  ובן גוריון הסקרן, ביקש כמובן עותק של הספר. במקרה אחר, כמה שנים אחר-כך, ב-14.8.1962, הוא מציין: "ד"ר גולדמן סיפר על פלדנקרייז, בשני טיפולים תיקן את צווארו".

ספטמבר 1957, מלון השרון

דוד ופולה מבלים חופשה ארוכה במלון השרון בהרצליה, שם העסיק עצמו המנהיג מעט בענייני המדינה, אך בעיקר התרכז במנוחה ובקריאה. ככזה שסקרנות הייתה לו טבע שני, התעניין לא רק בפוליטיקה, בקורותיהם של מצביאים וכיוצא באלה ענייני צבא וביטחון, אלא בכל מיני ענייני פילוסופיה ואזוטריה הקשורים לגוף-נפש. בכך הקדים בן גוריון את זמנו בכמה עשרות שנים עם עניין הניו-אייג', הנפוץ היום כל כך.

במכתב שכתב לבתו רננה ממקום הנופש ב-28.9.1957 הוא משתף אותה בהתעניינותו בנושא גוף-נפש ובמהותן של תורות הודיות כדוגמת היוגה. בין היתר, הוא מזכיר את פלדנקרייז, כבר אז מטפלו האישי: "הגעתי תחילה ליוגה ע"י הטיפולים של פלדנקרייז, כי הדבר הראשון שיוגה מלמד הוא שלטון מלא של האדם על גופו ועל כל אבריו…וע"י כך להתמזג עם ברהמא…"

בהמשך מצטנע בן גוריון ומוסיף: " אין בדעתי לעשות דברים אלה (התעמקות ביוגה) – אני מסתפק בעמידה על הראש כל בוקר, אבל יש לי עניין להבין מה פשרה של 'תורה' זו, מניעיה ותכליתה".

באותה הזדמנות שלעיל, ב-15.9.1957, עשה ראש הממשלה הצגת תכלית בחוף הים       וצולם ע"י כתבים כשהוא עומד על ראשו. בכל העיתונים הופיעו אז הכותרות: "ראש הממשלה עומד על הראש", "בן גוריון מבצע תרגילי יוגי", והרי התמונה המפורסמת.

"אני מרגיש ברכת כישרונו  וידיעותיו על עצמי ובשרי"

ככל שלמד המנהיג להכיר את פלדנקרייז ולהתנסות בשיטתו, כך הרבה לעסוק בה, להמליץ עליה במכתביו ולהתייחס אליה ביומניו. בהתכתבות בין בן גוריון לחבר ראובן י. משתף המנהיג את הכותב באמונתו ביעילות השיטה של פלדנקרייז, ואף מדגיש בשפתו הנמלצת והתנ"כית: "…אני יודע על כמה מקרים ש(פלדנקרייז) העלה ארוכה  לאנשים שכל הרופאים נתייאשו ממנו" ואף מוסיף "דיברתי עמו על הקמת מכון, וכשאפנה בעוד שבוע, אטפל בדבר".

במכתב אחר, אל א. כלב מניו-יורק (11.10.1957) ממליץ בן גוריון על השיטה ומשבח את יעילותה: "אני לגמרי תמים-דעים אתך על חשיבות 'התנועה הנכונה' והשלמות הגופנית, וגם יכולתו היחידה במינה של ד"ר פלדנקרייז בשטח זה. אני מרגיש ברכת כישרונו  וידיעותיו על עצמי ובשרי".

ב-11.5.1957 כותב "הזקן" ביומנו כי פלדנקרייז שתפו ברצונו להקים מכון תרגול והכשרה עפ"י שיטתו, שיכשיר בין היתר רופאים ומורים להתעמלות, וכי לצורך כך נחוץ תקציב.

בסופו של דבר, משוכנע בחיוניות השיטה ומלא רצון לסייע למטפלו הנאמן, צייד את משה פלדנקרייז בהמלצה בשפה העברית ובשפה האנגלית (28.8.1958) לצורך הקמת מכון לשיטתו בארץ.

באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון במשרד הביטחון

כתבתה של אביבה לורי בעיתון "הארץ" 23.4.2012 לגבי פלדנקרייז, במלאת לו 100 שנה, מעלה כי נושא הקמת המכון, כמו גם ההכרה בשיטתו בארץ באותה עת, היו נקודות בעייתיות וכאובות. בארץ הצעירה של אותם ימים, שמהותה הישרדותי, שפתה כוחנית וגיבוריה מיליטנטיים מכורח המציאות, מקומו של "עוף מוזר" עם שיטה עדינה מעין זו לא יכירנו. למרות זאת, ולמרות שלא הוקם לבסוף מכון רשמי, היו לו קהל מעריצים ותלמידים, ושיטתו נחלה הצלחה בארץ ובעולם כולו, וכך עד היום.

שיטת פלדנקרייז ודיין

אשר להיחלצות השיטה "שלו" לעזרת עמיתים, מזכיר בן גוריון ביומנו ב-20.5.1958: "בערב באה אצלי רות דיין. משה מדוכא…יש לו גם כאבי ראש. סיפר לו על טיפולו של פלדנקרייז, שיש תקווה כי בחודשיים ירופא" (כך במקור).

בראיון המרתק שנעשה עם משה פלדנקרייז בארכיון בן גוריון, על הקשר בינו לבין המנהיג, מוזכר גם כן הטיפול במשה דיין. פלדנקרייז מספר: "את עמוס חכם (חתן התנ"ך העולמי) שלח אלי (בן גוריון), והוא הכריח גם את דיין לבוא אליי…"

"המצב הזה של העין גורם לבעיות גב". משה דיין (צלמי "במחנה", באדיבות ארכיון צה"ל)

ואז הוא מספר לאותו עמוס את עקרונות השיטה דרך הסיפור של משה דיין: "למשה דיין קרה אסון והוא איבד עין… בעין אחת לא יכולים לראות משני הצדדים שווה כמו בשתי עיניים … אחרי כמה זמן שמאבדים עין הדבר נעשה קשה… כאשר עין שמאל איננה הוא מוכרח  להפנות את העין הימנית, את הראש, קצת יותר שמאלה כדי שיוכל לראות בסימטריה… הוא התרגל למצב הנוח כשאינו יודע מה ערך תנועת הראש והעיניים ותראה מה קרה לו… המצב הזה של העין גורם לבעיות גב… כאבי ראש ועורף… לא זה החשוב בדיוננו, החשוב הוא שכיוון שדיין עדיין רמטכ"ל הוא יילך לבית חולים ויטפלו בו פרופסורים גדולים, ומה יעשו?"

בשורה תחתונה, טען פלדנקרייז בהסבר מנומק וארוך, שאילו היו מנחים את דיין מלכתחילה כיצד להתבונן עם העין הבריאה וכיצד להחזיק את ראשו נכון, כל הצרות הבריאותיות לא היו מתרגשות עליו.

שיטת פלדנקרייז וסיפורו של משה פלדנקרייז שזורים בסיפור חייו של בן גוריון. הם מביאים לידי ביטוי לא רק את ייחודה וחדשנותה של השיטה באותם ימים, אלא גם את ייחודו של בן גוריון האדם: ללא קשר לגיל או למעמד, תמיד הובילה אותו הסקרנות לחדש, למסתורי, בין אם מדובר בכיבוש השממה בנגב, ובין אם מדובר בשיטת תרגול וטיפול אזוטרית ושונה כשיטת פלדנקרייז. אמנם בשעתו לא קיבלה השיטה הכרה רשמית בארץ, אך ההקשר שלה למנהיג דגול כבן גוריון והמלצותיו החמות לגביה תרמו רבות להצלחתה ברחבי העולם, ומאוחר יותר גם כאן, בישראל.

ולהוכחה לכך, כמעט שלא יימצא בארצנו מתנ"ס או קאנטרי קלאב המכבד את עצמו, שאין בו חוג פלדנקרייז.

[related-posts title="עוד מאת נטלי שוחט"]

_____________________________________________________________________________
נטלי שוחטנטלי שוחט היא כותבת, עורכת, ארכיונאית ומידענית, בעלת האתר ערוך ומוכן 

פורסם בקטגוריה אלטרנטיבי, בריאות, ג, גוף רוח ונפש, סל הבריאות | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת