שלושה ערוצים. מסכים מפוצלים

 שלושת הערוצים גם היטיבו להזין את המתח ברמזים עבים על הירידה הצפויה בתוצאות ההצבעה לליכוד ביתנו. הם אולי אפילו מתחו את המידע הזה קצת מעבר לקצה, כשרמזו שנתניהו עלול לאבד את כסאו כראש הממשלה. זה היה תרגיל תקשורתי מבריק שגרם לצופים להחסיר אולי פעימה בציפייה להכרזה "מהפך", אבל זה לא קרה.

מדגם ערוץ 1 (צילום: רשות השידור)

בניגוד למערכות בחירות קודמות, אף אחד מהערוצים לא מיהר להעביר עדכונים מקלפיות אמת כדי לעמתם עם תמונת הסקרים, אלא שזו התבררה כמדויקת למדי.

את ההצגה הגדולה סיפק דווקא הרגע שבו הגיע יאיר לפיד למטה הבחירות של "יש עתיד" בבית סוקולוב כדי לפתוח בנאום, כשלפתע נראה ראש הממשלה מגיח לעבר מטה הליכוד ופוצח בדברים בדיוק יחד עם לפיד. שלושת הערוצים המבולבלים בירכו באותו רגע על היכולת הטכנית להציג מסך מפוצל שבו נשמעו בתחילה קולות השניים במין בליל שיכול להפוך רקע מוסיקלי לסאטירת בחירות קצת יותר מוצלחת מזו שהפיקו ברוב מאמץ, אלא שעד מהרה נראה המחזה כמו הקול קול ביבי, והפנטומימה מבית היוצר של יאיר לפיד.

הערוץ הראשון התעלה על עצמו והציג אולפן ממלכתי צבוע בעיקר בצבעי הדגל, ולרגע התבלבלנו וחשבנו שזה יום העצמאות. באולפן המרווח טופפו שתי המגישות אילה חסון וגאולה אבן תוך לחיצה על מסך המגע הגדול או ניהול שיח סביב השולחן עם האורחים. הרבה מסכים מפוצלים היו שם.

(צילום: ציפי מנשה)

ערוצים ומסכים (צילום: ציפי מנשה)

(צילום: רפי מיכאלי)

סגל ודיין בערוץ 2 (צילום: רפי מיכאלי)

מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ציין כי "כמיטב המסורת העלו הערוץ הראשון ורשת ב' מדגם אותו ערך מנו גבע, בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הועבר משדר הבחירות באיכות טלוויזיונית מעולה  HD מאולפן ה –HD החדש ובו מיטב הטכנולוגיה הדיגיטאלית. מהיום ואילך יועברו כל שידורי הערוץ הראשון באיכות HD . אנשי הערוץ הראשון ורשת ב' עשו כהרגלם עבודה מקצועית מעולה והוכיחו פעם נוספת את חשיבות השידור הציבורי".

כדי להעלות או להפיג את המתח, העלה ערוץ 2 תכנית מיוחדת של "ארץ נהדרת" שזכתה לפמפום חוזר ונשנה בימים האחרונים, במקביל להם העלה ערוץ 10 תכנית "סאטירה" שהחזירה אותנו לחרצופים של פעם "בובה של מדינה". בערוץ 1, כיכב באותה שעה גדי סוקניק שבין היתר, הציג את "הרגעים המביכים" של מערכת הבחירות. שעה שבערוץ 2 עשה טל פרידמן חיקוי גרוטסקי של מינה צמח, אשת הסקרים של הערוץ, ושל ביבי ומירי רגב בחיקוי בוטה במיוחד, כמו גם של המגישה דנה רון ושל מטה ש"ס, הרי בערוץ 10 התנהל שיח מסוממים שהמסר העיקרי שלו: "אין למי להצביע".

אבל ערב החיקויים והבדיחות על חשבון המועמדים הפוליטיים לא התעלה לרמת סאטירה והותיר, כאמור, את המתח העיקרי לסיפור האמיתי. בערוץ 2 יונית לוי, בערוץ 10 תמר איש שלום, ובכל מטות הבחירות צוותי טלוויזיה שמצביעים על גיוס מסיבי של כל מי שהחזיק פעם בחייו מיקרופון, כל אלה סיפקו את ההצגה הגדולה. ערוץ 2 הביא לשולחן "עיתונאים ועיתונאים לשעבר", לשעבר שהפכו לפוליטיקאים כמובן, וערוץ 10 הביא את הסקר של קמיל פוקס ושני סוסים מנצחים בדמויותיהם של ירון לונדון ומוטי קירשנבאום. תוצאות הסקרים היו דומות להפליא וגאולה אבן גילתה אהדה מסוימת למפלגה של בן זוגה כשתהתה בקול רם, סביב ההצעה שהועלתה באולפן להמליץ על לפיד לראשות הממשלה "על סמך מה ? הוא היה השר לאיכות הסביבה? שר התרבות והספורט?": לא, הוא לא היה. אבל בהימור לא בלתי סביר, הוא עשוי מאוד להיות שר החינוך..

ובעצם, גם בדיעבד, אפשר לקבוע כי מצב האומה היא שניצחה את הבחירות.

פורסם בקטגוריה א, ביקורת התקשורת, מדיה, מדיה בחדשות | עם התגים , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

אני לא מצליח להבין נשים, לא מבין מאיפה כל זה בא

>>> כל פרקי הסיפור הפסקת שכל ושמה גיל 40
>>> הפרק הקודם: מה אתה רוצה, הנחיות איך להביא אותי לאורגזמה?

המשך הבלוג של פאדג' שוקולד

צילום אילוסטרציה: photostock / freedigitalphotos.net

רועי בהלם מהדמעות שלי. הוא עוצר את הרכב בצד. "מה?! זו כבר פעם שנייה שאת אומרת את זה, ואני לא מבין מאיפה זה בא".

אני: "מאיפה? מכוויות הקור שאני מקבלת בכל פעם שאני נוגעת בך".

רועי: "אני לא מצליח להבין נשים. אני לא מבין מאיפה כל זה בא ולמה את בוכה ואיך זה יכול להיות שמצד אחד את מתלוננת שאני לא מוריד ממך את הידיים, וגומר איתך מהר מדי, ומצד שני, שאת מקבלת ממני כוויות קור. איך זה בכלל אפשרי? איך אני יכול להיות חם וקר אלייך באותו הזמן?"

אני: "אפשר, עובדה. אתה חם כשאתה מנהל את העניינים, אבל ברגע שאתה לא מנהל את העניינים אלא אני, אתה פשוט נהיה קר ואדיש".

רועי: "מה?! מתי זה קרה?!"

אני: "אוף, מה מתי זה קרה? זה קורה כל הזמן. אפילו השבוע כשבאתי למשרד שלך. ליטפתי אותך, נישקתי אותך, כלום. אפילו ירדתי לך וזה לא עשה לך כלום. אתה הגבר הראשון שאני מכירה שלא אוהב שיורדים לו!"

שתיקה.

רועי: "אז זה הסיפור? את מה-זה מפגרת. זה לא שאת לא עושה לי את זה, פשוט אני לא ממש אוהב שיורדים לי, למה זה כזה נורא?"

אני: "אז למה זה לא עשה לך כלום כשנגעתי בך?"

רועי: "מי אמר שזה לא עשה לי כלום? אני מאוד נהנה מהמגע שלך. ברור שהרגשתי, אבל הייתי באמצע סמס. חוץ מזה, זה שאני לא משמיע קולות וגונח מכל מגע שלך בי לא אומר שאני אדיש אליך או שאת לא עושה לי את זה… ככה אני, את מכירה אותי שנים. אני אדם יותר מופנם ומאופק מטבעי".

או, יופי, עוד אחד מאנשי הדממה… למה זה תמיד קורה לי? לקח לי חודשים לשחרר את עומר מהאיפוק והמבוכה שלו, אז עכשיו קיבלתי את זה שוב…

אני: "אני אמנם מכירה אותך מלפני שנים, אבל אני לא מכירה איך אתה בסקס ובאינטימיות. כשהיינו צעירים היינו רק ידידים".

רועי: "אז הנה, עכשיו את יודעת. ככה אני. זה שאני לא מתנשם בכבדות או משמיע קולות מכל מגע שלך בי לא אומר שאת לא עושה לי את זה, או שאני קר אלייך. בסדר?"

אני: "האמת? לא. זה לא בסדר מבחינתי".

הוא המום מהתשובה שלי. הוא חושב שאני מתבדחת איתו, ולכן רוכן לנשק אותי. הוא מנשק אותי, אבל אני לא משתפת איתו פעולה.

 רועי: "טוב די, מה יש לך?!"

אני מחליטה לנצל את ההזדמנות כדי להמחיש לו את דבריי.

אני: "אין לי כלום. הכל מעולה. אני מאוד נהנית מהנשיקה שלך".

רועי: "כן, אני רואה, את כולך נפעמת ממנה".

הוא רוכן שוב ומנשק אותי. אני משתפת איתו פעולה אבל ברמה הטכנית בלבד. לא מתחבקת איתו, לא מתקרבת אליו עם הגוף שלי. הוא מתרחק ממני ומביט לי לתוך העיניים.

רועי: "מה יהיה?!"

אני מיתממת: "מה, חמוד שלי? אני מתה עליך!"

רועי: "כן, אני רואה. זה כמו לחבק קרש".

אני: "מה, באמת? אבל אני מה-זה נהנית להתנשק איתך. ממש כיף לי. בוא נמשיך".

הוא מתכופף ומנשק אותי. יד אחת שלו מחליקה מאחורי גבי והיד השנייה גולשת לאורך הירך שלי, אל בין רגליי. אוי, כמה שהייתי רוצה להתמסר למגע שלו, אבל אני מנסה להעביר לו פה מסר. אני מעבירה את המוח שלי לחשוב על  המסמך שאני צריכה להכין לדיון מחר ועל ערימת הכביסה שמחכה לי בבית.

הוא מתרחק ממני בכעס.

רועי: "די, את מעצבנת אותי. מה יש לך?!"

אני: "אין לי כלום מאמי. אני בריגוש שיא, אתה לא מרגיש את זה?!"

רועי עונה בכעס: "לא! אני בעיקר מרגיש…"

הוא מחפש את המילה הנכונה.

"קור?" אני עוזרת לו להשלים את המשפט.

רועי: "כן, קור".

"אני יכולה להשאיל לך את השמיכה שבה אני משתמשת כשאני נתקפת בבעיה דומה….." אני אומרת ומביטה לו ישר לעיניים. הוא מביט בי בחזרה. לוקח לו עוד שנייה להבין, אבל המסר עבר. אני רואה את חצי החיוך על הפנים שלו.

רועי: "בסדר, בסדר. הבנתי את הרמז… את יכולה להפסיק".

אני מחייכת אליו.

"אני לא כזה גרוע. אני לא מגיב אלייך ככה!"

אני: "אתה צודק, אתה לא מגיב ככה. אתה הרבה יותר גרוע…"

שנינו מחייכים. "תסלח לי על השאלה, אבל כשאשתך יוזמת איתך דברים אינטימיים, גם איתה אתה כזה קר, או שזה רק איתי?"

רועי מגחך. "אין כזו בעיה. אשתי מעולם לא יזמה שום דבר".

"עכשיו אתה גם מבין למה", אני אומרת חצי לעצמי.

רועי: "מה זה אמור להביע?"

אני: "שההתנהגות שלך לא ממש מעודדת רצון ליזום משהו. כנראה גם היא קיבלה איזה כווית קור או שתיים, אז היא הפסיקה לנסות". 

המשך: את מוכנה להפסיק לנסות לשדרג אותי לצרכייך?

פורסם בקטגוריה ד, יחסים, סקס ומיניות | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

האמריקנים מתעניינים בתחום הבריאות בישראל

בתחילת השבוע פורסם על ידי משרד התמ"ת, כי לארץ הגיעה משלחת בת שבעה נציגים מארגון (HIMSSS (Healthcare Information and Management System Society לביקור בן שישה ימים, וזאת כדי לבחון מקרוב את תעשיית מערכות המידע לתחום הבריאות, ולקבוע מה יש לחברות בארץ להציע בתחום. הארגון, שהוקם בשנת 1961 ושמקום מושבו בשיקגו, מונה כ-50,000 חברים מתוך ארגונים וחברות הפועלים בתחום מערכות המידע לתחום הבריאות.

הביקור ביוזמתו של יריב בכר, הנספח הכלכלי של ישראל בשיקגו, כולל מפגשים עם נציגים ממשרד הבריאות הישראלי, איגוד חברות מערכות המידע הישראלי, פגישות בבתי חולים ונציגים מחברות הפועלות בתחום.

בהתייחסות לביקור אמר בכר, כי: "שמה של תעשיית ה-Healthcare IT הישראלית הולך לפניה וזו זוכה לחלון הזדמנויות יוצא דופן, הודות ליוזמת נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, המוביל יוזמה למחשוב התיקים הרפואיים של כלל אזרחי מדינתו. בהתאם ליוזמה הנשיאותית, הוקצו לטובת קידום אימוץ טכנולוגיות ושילובן במערכת הבריאות האמריקנית, לא פחות מ-25.9 מיליארד דולר, מתוכם חולקו על ידי משרד הבריאות האמריקני כ-7.7 מיליארד דולר”.

עוד הוסיף בכר: "על פי התכנית, רופאים שלא ימחשבו את התיקים הרפואיים של חוליהם, לא יהיו זכאים לטפל בחולים המכוסים על ידי מערכת הבריאות הממשלתית, בעיקר האוכלוסייה המבוגרת או החלשה יותר. ההחלטה להקים מערכת בריאות ציבורית בארצות הברית, ואישור התכנית הנשיאותית Affordable Care Act בבית המשפט העליון, כמו גם בחירתו המחודשת של הנשיא אובמה לנשיאות, צפויה להאיץ את קצב אימוץ הטכנולוגיות המתקדמות בתחום. לאור האמור, יזמנו את המהלך להביא את בכירי הארגון לישראל, ואנו שמחים כי הזמנתנו לבוא וללמוד מהניסיון הישראלי ולבוא במגע עם התעשייה, נענתה במהרה ובחיוב רב".

מרתון משקיעים בתחום הבריאות

בערך באותו הזמן, פרסמה הנספחות הכלכלית של משרד התמ"ת בלוס אנג'לס, קליפורניה, כי תשע חברות מתחום המכשור הרפואי ומדעי החיים, עתידות להשתתף בסוף החודש במרתון מפגשים עם משקיעים פוטנציאלים בתחום. מרתון המפגשים יערך בניו-יורק, בוסטון, שיקגו, עמק הסיליקון וסן דייגו.

הזדמנות לחברות היי-טק ישראליות בתחום הבריאות

הזדמנות לחברות היי-טק ישראליות בתחום הבריאות

“קיימת התעניינות גדולה מצד משקיעים וחברות גדולות בתחום הבריאות, לפגוש חברות הזנק", אמרה נילי שלו, הנספחת הכלכלית של ישראל בניו-יורק: “חלק מהחברות הגדולות שביקשו לקיים מפגשים כוללות חברות כמו: בוסטון סיינטיפיק, סמית' מדיקל, סימנס הלת'קר, פיליפס הלת'קר, לייף סיינס אנג'ל, טק קוסט אנג'ל, מורגן סטנלי, קרן הון הסיכון של סימנס, הפורום של קירטסו ורבות אחרות, בסך הכל 130 ארגונים".

בדו"ח שיצא מטעם ה-Bureau of Labor Statistics, מספר המועסקים החזוי בתחום הבריאות בארצות הברית יעלה ב-3% בין השנים 2010-2020. הצמיחה החזויה בתחום תגיע גם היא ל-3% ותעמוד על כ-3.145 מיליארד דולר. נתונים אלו מראים, כי התחום טומן בו הזדמנויות כלכליות רבות ובפרט לחברות הישראליות.

על פי המכון הישראלי לייצוא, בשנת 2010 בלבד הסתכם הייצוא בתחום מדעי החיים בכ-8 מיליארד דולר. בתחום המכשור הרפואי הסתכם הייצוא באותה שנה ב-1.4 מיליארד דולר. 67% מכלל הייצוא בשנת 2010, שהם 5.4 מיליארד דולר, הופנו לצפון אמריקה.

התמונות באדיבות: http://www.freedigitalphotos.net, smokedsalmon, vichie81
פורסם בקטגוריה בריאות, ג, חדשות בריאות, חדשות כלכלה, כלכלה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

שר החוץ הסעודי: אבדה התקווה לפשרה בדרכי-שלום בסוריה

שר החוץ הסעודי, הנסיך סעוד אל-פייסל

שר החוץ הסעודי, הנסיך סעוד אל-פייסל

שר החוץ של ערב הסעודית, הנסיך סעוד אל-פייסל, אמר אתמול (ג') במסיבת עיתונאים שהאלימות המשתוללת בסוריה סותמת את הגולל על כל נסיון לפשרה במדינה ולמציאת פיתרון בדרכי משא ומתן. דבריו של שר החוץ הסעודי נאמרו בסופה של הוועידה לפיתוח כלכלי של מדינות ערב, שנציגי סוריה נעדרו ממנה.

שר החוץ הסעודי הוסיף שדמשק, מהעתיקות בערי האזור, הפכה לאתר הפצצה ושלא ניתן להעלות על הדעת הגעה להסדר עם מי שטובח בבני עמו בצורה כזאת. עוד אמר אל-פייסל שהבעיה נעוצה בממשלה הסורית שמסרבת לכל פתרון, והרואה בכל מי שמתנגד לה טרוריסט שאין להגיע איתו לשום הסכם ושהפתרון היחיד הוא להמשיך ולהלחם בו. המציאות בסוריה, לדברי אל-פייסל, מהווה בעיה רצינית עבור מדינות ערב ומונעת כל פעולה אפקטיבית במדינה.

שר החוץ הסעודי ביקש מהקהילה הבינלאומית לפעול למען הרגעת הרוחות בסוריה והפסקת שפיכות הדמים, והוסיף כי אם לא תתקבל החלטה של האו"ם על הפסקת הלחימה במדינה, המצב עלול להידרדר, ועל הקהילה הבינלאומית, באמצעות מועצת הביטחון, מוטלת האחריות לפעול להפסקת ההידרדרות. שר החוץ הצהיר כי ערב הסעודית איבדה כל תקווה בפיתרון דיפלומטי למצב בסוריה בעקבות כישלונן של כל ניסיונות התיווך בין הממשלה הסורית למתנגדיה, באמצעות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), הליגה הערבית ומועצת הביטחון.

תפקידה של ערב הסעודית במשבר הסורי היה מרכזי, והיא הייתה מן הדוחפות המרכזיות להטלת בידוד על הנשיא הסורי ומשטרו. במקביל, תמכה הממלכה במורדים במדינה מבחינה פוליטית, כלכלית ולוגסיטית, וגיבתה אותם במאבקם כנגד משטר אסד. ערב הסעודית הייתה גם מן המדינות שדחפו להפלת המשטר הסורי, וזאת בשל היריבות ההיסטורית בין שני המשטרים שבאה לידי ביטוי בעניינים רבים, כגון לבנון, הסוגיה הפלסטינית והברית בין משטר אסד למשטר האיראני, שנחשב ליריב של ערב הסעודית. בשנה שעברה קרא שר החוץ הסעודי סעוד אל-פייסל לספק למורדים סיוע כלכלי שיאפשר להם להתחמש ולהגן על עצמם מפני המשטר הסורי, שמדכא את המרד שלהם בכוח מופרז ומיותר.

פורסם בקטגוריה מזרח תיכון | סגור לתגובות

תוצאות סופיות, ללא קולות החיילים: שוויון בין הגושים

שוויון בין הגושים. חברי הליכוד בליל הבחירות (צילום: רפי מיכאלי)

שוויון בין הגושים. חברי הליכוד בליל הבחירות (צילום: רפי מיכאלי)

שוויון מוחלט בין הגושים – זוהי התוצאה לאחר ספירת יותר מ-99 אחוזים מן הקולות. המצב הזה מאפשר תיאורטית גוש חוסם, נגד הקמת ממשלה בראשות הליכוד – אם כי הסיכוי לכך נראה כרגע פחות מקלוש. זאת, משום ש"יש עתיד", בראשות לפיד, תצטרף כמרכיב עיקרי בקואליציה של נתניהו.

ואלו תוצאות חלוקת המנדטים: הליכוד-ביתנו מובילה עם 31 מנדטים. אחריה, לפי הסדר: "יש עתיד" של יאיר לפיד – 19 מנדטים; מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ' – 15 מנדטים; ש"ס – 11 מנדטים; הבית היהודי של נפתלי בנט – 11 מנדטים; יהדות התורה – 7 מנדטים; התנועה בראשות ציפי לבני – 6 מנדטים; מרצ – 6 מנדטים; רע"ם-תע"ל – 5 מנדטים; חד"ש – 4 מנדטים; בל"ד – 3 מנדטים וקדימה 2 מנדטים.

מרכיב מרכזי בקואליציה. לפיד (צילום: דן בר דוב)

מרכיב מרכזי בקואליציה. לפיד (צילום: דן בר דוב)

לקולות החיילים, שלא נכללים בחישוב זה, עשוייה להיות השפעה דרמטית על התוצאות ועל הטיית מפת גושי הימין והשמאל. ספירת קרולות החיילים תסתיים רק מחר.

בסך הכל הסתיימו הבחירות עם אחוז הצבעה גבוה יחסית שבו הצביעו 66.6% מבעלי זכות הבחירה. בצה"ל שיעור ההצבעה היה גדול אף מזה: 80% מחיילי צה"ל הצביעו גם בבחירות.

אעשה כל שביכולתי. יחימוביץ' (צילום: ציפי מנשה)

אעשה כל שביכולתי. יחימוביץ' (צילום: ציפי מנשה)

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , | סגור לתגובות

בחירות 2013: מסקנות ראשונות

הבחירות מאחורינו, המשא ומתן הקואליציוני כבר החל. עוד ניתקל בלא מעט גועל נפש במהלך הסחר-מכר הזה שיתקיים בימים הקרובים. ובכל זאת, כמה מסקנות כבר אפשר להסיק מכל מה שידוע לנו עד כה.

1. השגיאה הקולוסאלית של נתניהו. הסכם נתניהו-ליברמן על התמודדות הליכוד וישראל ביתנו ברשימה משותפת הפך את ליברמן למס' 2 אוטומטי, ללא פריימריז. נתניהו היה בטוח שליברמן לא יוכל לאיים על מעמדו משום שיהיה עסוק במשפטו המתקרב. לעומת זאת, הוא לא הביא בחשבון שרבים מאוד מבוחרי ישראל ביתנו, כאלה שמחפשים מפלגה מימין לליכוד, אינם מחפשים מפלגה שמתמזגת עם הליכוד. ולכן, כשהם מסתכלים ימינה, הם רואים שם רק את בנט.

נתניהו יודע להפיק לקחים. מבחירות 1996 היה צריך להבין שאיחוד רשימות במערכת הפוליטית הישראלית לא מביא כמעט אף פעם ריבית חיובית. נתניהו עצמו איחד טרם הבחירות ההן את הליכוד, גשר וצומת לישות רשימתית אחת. התוצאה: במקום סך מצרפי של 40 מנדטים, זכתה הרשימה המשותפת ל-32 בלבד. כלומר, עשרים אחוז מהמצביעים נמלטו ממנה. בבחירות הנוכחיות מדובר בבעייה גדולה בהרבה. הרשימה המשותפת ניגשה לבחירות עם כוח משולב של 42 מנדטים ויצאה מהן עם 31 מנדטים בלבד – ירידה של יותר מ-26 אחוז.

2. ניצחון הכוחות החדשים. יש עתיד היא הסיעה הראשונה (מלבד הגימלאים ב-2006) שנכנסת כולה לכנסת, בלי שתהיה מיוצגת שם קודם לכן על ידי ח"כ אחד או יותר. נכון, ללפיד ואנשיו היו עמדות מפתח בתקשורת, באקדמיה, בכוחות הביטחון ובתחום המוניציפלי עוד לפני כן, ואלה סייעו בידם להגיע אל התודעה הציבורית ללא קושי רב, אבל אף אחד מהם לא "התלכלך" בעיסוק הפרלמנטרי השוטף. לכל היותר, היו אלה אנשים כיעל גרמן ומאיר כהן, שניהלו את הערים שבראשם עמדו, זו במרכז וזה בפריפריה. הטריות הזו, התחושה שמדובר במצליחנים רעננים שידיהם נקיות מהסחי והרפש שהיא מנת חלקם של אנשים אחרים במרכז המפה, דיברה אל ליבם של רבים וגרמה להם להחליט ולבחור במפלגה עם דימוי נקי יותר.

דימוי נקי. חגיגת הניצחון ביש עתיד (צילום: דן בר דוב)

דימוי נקי. חגיגת הניצחון ביש עתיד (צילום: דן בר דוב)

החדש הנוסף שזכה בניצחון נאה הוא, כמובן, נפתלי בנט. בניגוד ללפיד ולחברי יש עתיד, בנט דווקא מוביל רשימה של אנשי ציבור מוכרים, חלקם ח"כים בעבר ובהווה. אבל בנט עצמו הציג פנים שונות למדי ומגוונות הרבה יותר מאלה שמדורגים אחריו: כיפה סרוגה על הפדחת, אבל חי את ההווייה החילונית; יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, אבל מתגורר ברעננה הליברלית-שמאלנית; בוגר סיירת מטכ"ל, בשונה מרוב עסקני המפד"ל והאיחוד הלאומי שהפוליטיקה היא מקצועם; ומצליחן כלכלי שעשה אקזיט נאה בשוק ההיי-טק ואינו תלוי בתרומות למימון פעילותו.

אבל כאמור, בנט הוא הפנים החייכניות של רשימה קודרת במיוחד: מתנחלים שונאי ערבים, רבנים שונאי נשים וכאלה שכבר היו מעורבים לא פעם בהפעלת אלימות, פיסית או מילולית, נגד כוחות הצבא והמשטרה ונגד ערבים בשטחים. בקיצור, רשימה שלא הייתה זוכה אפילו לחמישה מנדטים לו הייתה מתמודדת בלעדיו. העובדה שאורית סטרוק, הלל הורביץ וג'רמי גימפל (נכון, ההוא שדיבר על פיצוץ מסגדי הר הבית) יהיו חלק מהקואליציה – שלא לומר חלק מהממשלה – מכה בתדהמה כל משקיף נייטרלי על הפוליטיקה שלנו. ביום רגיל הם היו נחשבים להזויים אפילו בשוליים הפרלמנטריים הקיצוניים ביותר.

3. אינתיפאדה צפויה בליכוד. לא טעיתם. קראו שוב. בנימין נתניהו, אדם שנחשב לאשף פוליטי ולמושך קולות, מחריב פעם אחר פעם את ייצוג הליכוד בכנסת. מעולם לא הצליח נתניהו להביא את הליכוד להישג גבוה יותר מ-32 מנדטים, והשפל שאליו הגיע היום, לאחר שכבר נהנה מכוח פרלמנטרי מצרפי של 42 מנדטים יחד עם ישראל ביתנו, הוא סיבה מספקת להתקוממות נגד מעמדו שצפויה במפלגה הזו זמן לא רב לאחר שעשן התבוסה יתפזר.

(צילום: רפי מיכאלי)

צפויה התקוממות (צילום: רפי מיכאלי)

איווט ליברמן הוא, כמובן, המועמד האולטימטיבי לרשת את נתניהו אם וכאשר הלה יעזוב. ליברמן כבר מילא תפקידים כשר תשתיות, שר לענייני אסטרטגיה ושר חוץ, ואי אפשר להעלות נגדו את הנימוק של חוסר ניסיון. אבל ליברמן יזוהה כחלק מהמנגנון שהמיט את האסון האלקטורלי הזה על הליכוד, ולכן ימצא נגדו מתמודדים נוספים, מאלה שעושים עבודת שטח יעילה כבר לא מעט שנים. סילבן שלום הוא אחד מאלה שברור שלא ישמטו מידם את ההזדמנות הזו. אבל גם גדעון סער, גלעד ארדן ובוגי יעלון יעשו מאמץ כדי להגיע לפסגה. נכון, זה אולי לא יקרה מייד, אבל בשלב כלשהו האש המלכחת הזו תתחיל להבעיר יותר ויותר מחברי המפלגה. יהיה מעניין שם.

4. גוויעת הכיכרות. הבחירות הללו היו שקטות מהמקובל. ההתקוטטויות הרגילות בין פעילי השטח שלהן כמעט ולא הורגשו הפעם, ולמעט שלטי החוצות ההכרחיים, מעט פלריגים ועד אי אלו אמצעי תעמולה מסוג זה, כמעט כל הקמפיינים התנהלו במדיה. בעיקר ברשת. שם, במרחב הנחשב לנחלתם של צעירים תוססים, התנהל הדיון האמיתי. שלי, יאיר, ציפי, נפתלי וזהבה תקשרו עם הקהל שלהם בעיקר בפייסבוק, בטוויטר ובאמצעות אפליקציות הסלולר ותוכנות המסרים למיניהן. שם הועברו המסרים, שם יודעו הפעילים, שם נקבעו האירועים ושם התנהלו הדיונים.

כל אלה הפכו את כיכרות הערים למקומות שוממים וחסרי עניין. אלו שניסו לארגן הפגנות המוניות או עצרות מפלגתיות, נכשלו. כנסי הבחירות הפיזיים התקיימו בדרך כלל באולמות קטנים, במתנ"סים בינוניים ובסלוני בתים פרטיים. לא מעבר לכך. חסל סדר עצרות ענק בהיכל הספורט בתל אביב או באיצטדיון טדי.

ברם, מי שניסה לעבוד אך ורק דרך הרשת, נכשל בגדול. גם אם עצרות ענק הן נחלת העבר, הרי ההתרוצצות היומיומית, המפגשים עם פעילים וסקרנים, תדרוכי העיתונאים וכל שאר הפעילויות הדורשות יציאה מהמרחב הקיברנטי אל המציאות הלא-סטרילית – לכל אלה יש עדיין ערך מוסף. ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את ארץ חדשה.

5. תחילת שיקום בשמאל. בהנהגת זהבה גלאון עלה בידי מרצ – מפלגה שכמעט נעלמה מהמפה לפני ארבע שנים – להכפיל את כוחה, ויתכן שאף יותר מכך. זוהי הפעם הראשונה מזה מספר מערכות בחירות שבה נרשם גידול משמעותי בכוחה של מפלגת השמאל הציוני. סביר להניח שאלמלא המעבר של מנדט יהודי אחד לחד"ש והצבעה אופניתית של אנשי שמאל כאלה ואחרים לדע"ם  (שתיהן לא-ציוניות או אנטי-ציוניות) או למפלגות כגון עלה ירוק או ארץ חדשה – ההישג היה משמעותי אף יותר. גלאון הצליחה לשקם מפלגה ממוטטת והפכה אותה לכוח פרלמנטרי שיש להביא בחשבון.

6. גידול דרמטי בייצוג הנשי. הכנסת ה-19 היא הנשית ביותר בהיסטוריה של ישראל. המפלגות השונות – למעט הדתיות והחרדיות שבהן – הקפידו לשבץ נשים במקומות ריאליים. ואלה שמות: סופה לנדבר, ציפי חוטובלי, אורלי לוי, פאינה קירשנבאום, מירי רגב, לימור לבנת, גילה גמליאל (ליכוד); יעל גרמן, עליזה לביא, עדי קול, קארין אלהרר, רות קלדרון, רינה תמנו-שטה, רינה פרנקל, יפעת קריב (יש עתיד); שלי יחימוביץ', מירב מיכאלי, סתיו שפיר, מיכל בירן (העבודה); איילת שקד, אורית סטרוק, שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי); ציפי לבני (התנועה); זהבה גלאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג (מרצ); נבילה אספניולי (חד"A); חנין זועבי (בל"ד). בסך הכול 28 נשים – שיפור של ארבעים אחוז לעומת הכנסת הקודמת.

7. כשלון המרד בש"ס. שני גופים עיקריים ניסו לכרסם בכוחה המסורתי של ש"ס: אמנון יצחק והרב חיים אמסלם. שניהם נכשלו. הראשון הסתמך על לגיונות של חוזרים בתשובה שעברו תחת ידיו, התארח בשמחה בכל מדיום תקשורתי שרק פנה אליו (ותוך כדי כך "שכח" את כינויי הגנאי שהדביק לעיתונאים ולמקצועם) ונכנס לסכסוך םומבי מכוון ומתוקשר עם ראשי ש"ס ועם אדמור"ם עובדיה יוסף. הרעש הגדול שעשה יצר את הרושם שלא רק יעבור את החסימה אלא שאף יעשה זאת בגדול.

חיים אמסלם הוא אדם אמיץ. צריך ביצים משיש כדי לריב עם עובדיה יוסף ושלוחיו, להתמודד עם חרם פרלמנטרי וחברתי ועדיין לתבוע מהחרדים לעבוד ולהתגייס לצה"ל. הרבה אוהדים חילונים היו לו לאמסלם, אבל זה לא הספיק. כי בשורה התחתונה, כנראה שלאדם אחד, מניפולטור מיומן ככל שיהיה, קשה להילחם באופן אפקטיבי מול מנגנון ענק משומן ומאורגן, שנהנה מתקציבים ממשלתיים ומפעילים המגוייסים משורות הישיבות שהוא מחזיק.

8. שליפת סכינים בעבודה. ניסיונות החיסול של מנהיג מכהן בעבודה מייד לאחר מערכת בחירות הם עניין קבוע. ממש כמו שביתת מורים בספטמבר, ירידת מפלס הכנרת באוגוסט או פליטת פה מביכה של מירי רגב. שלי יחימוביץ' עשתה עבודה יפה בשיקום המפלגה המסוכסכת הזו. האיום הגדול ביותר על מעמדה, עמיר פרץ, העדיף לעזוב. הבעייה התדמיתית הקשה ביותר שלה, אהוד ברק, הלכה לפנסיה. חלק ממועמדיה של יחימוביץ' שובצו במקומות גבוהים, כמו מיקי רוזנטל, משה מזרחי, מיכל בירן וסתיו שפיר.

הסכינים כבר נשלפות (צילום: ציפי מנשה)

הסכינים כבר נשלפות (צילום: ציפי מנשה)

אז מה רע? שהעבודה זכתה רק ב-15 מנדטים, לאחר שיחימוביץ' שבה והציגה אותה כמפלגה השנייה בגודלה הכנסת. שאובדן המנדטים למרת וליש עתיד נתפס כתוצאה של טעויות טקטיות של יחימוביץ, דוגמת ההכרזה שלא תשב עם נתניהו באותה ממשלה ותעדיף את האופוזיציה במידה שנתניהו יכהן כראש ממשלה. הצהרה כזו, שמרחיקה חלק מחברי העבודה מכורסאות עור הצבי ומהג'ובים הממשלתיים המפנקים, עלולה לעלות לה במרד של ממש.

ואיך יודעים שכל זה נכון? מכיוון שכבר הלילה נשמעו במטה העבודה הסתודדויות שמטרתן לגבש חזית פנימית נגד המשך כהונתה של היו"ר. וזו רק ההתחלה.

 

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

"בשנה אחת יאיר לפיד הקים מפלגה ותראי כמה מנדטים"

בית סוקולוב בתל אביב היה ערוך למדגם שלש שעות לפני המדגם. חדר העיתונאים מסודר, עשרות עיתונאים מהמדיה הכתובה והאלקטרונית מתוחים ומחכים לתוצאות. בינתיים המועמדים מתאפרים, מתכוננים לתוצאות המדגם, המתח בעיצומו, ההרגשה שלהם מצוינת.

ד"ר רות קלדרון, אמרה רגע לפני התוצאות: "התחושה שלנו בשטח היתה טובה מאוד, אבל אי אפשר לדעת". ואז הגיעו התוצאות – 19 מנדטים במדגם של ערוץ 2, 19 ברשות השידור, 18 בערוץ 10. הפעילים וחברי הכנסת העתידיים של יאיר לפיד נראים המומים מתוצאות המדגם. ד"ר עליזה לביא: "התוצאות הן מעבר לכל ציפיה".

לפיד (צלום: ליאור גרונדמן)

"העם בחר. העם הצביע ברגליים". לפיד (צלום: ליאור גרונדמן)

קארין אלהרר הרטשטיין: "כולם אמרו שאני אהיה לשון המאזניים כי אני ממוקמת במקום העשירי, אבל הנה התוצאה מדברת בעד עצמה".

- מה הדבר הראשון שתעשי בכנסת?

- "כמובן שאחוקק את חוק הרווחה. כל אדם במדינה ישראל זכאי לרווחה, בזכות ולא בחסד".

מקומה של יעל גרמן, המקום השלישי, היה מובטח, אבל גם היא הופתעה מהתוצאות. עד המדגם היא מיעטה לדבר, קיבלה הוראה מהרופא לא להשמיע קול בשל צרידות שנגרמה מפעילות אינטנסיבית בבחירות. היא משמיעה את משנתה בלחש, בכל זאת, היא במקום השלישי.

שמחת הניצחון. מטה יש עתיד עם הישמע התוצאות (צילום: דן בר דוב)

שמחת הניצחון. מטה יש עתיד עם הישמע התוצאות (צילום: דן בר דוב)

מאושר. לפיד בנאום הניצחון (צילום: דן בר דוב)

מאושר. לפיד בנאום הניצחון (צילום: דן בר דוב)

מפקד מחוז ירושלים בדימוס, מיקי לוי, במקום ה-11, מרגיע את הרוחות: "עד שלא נראה את התוצאות הסופיות אין טעם לפזר הצהרות. מיותר. נחכה למחר בבוקר ונראה מה יהיה. שלי מהתוכנית של מאסטר שף הגיעה בעיצומה של השמחה והשמעת ג׳ינגל הבחירות של יש עתיד: "בשנה אחת יאיר לפיד הקים מפלגה ותראי כמה מנדטים".

אין טעם לפזר הבטחות. מפקד מחוז ירושלים בדימוס, מיקי לוי (צילום: דן בר דוב)

אין טעם לפזר הבטחות. מפקד מחוז ירושלים בדימוס, מיקי לוי (צילום: דן בר דוב)

יהיו 21 מנדטים אומרת המיסטיקנית והמתקשרת, עאישה גבריאל רוזנטל  ומבטיחה לבבוט מרק, הממוקם במקום זה, שהוא יהיה בכנסת בקדנציה הזאת: "אני רוצה שיאיר יהיה ראש ממשלה, זה מה שאני רוצה. אנחנו רוצים לשנות. העם בחר. העם הצביע ברגליים".

פנינה תמנו שטה, הממוקמת במקום ה-14, הייתה בעבר כתבת בערוץ 1. אף היא מופתעת מכך שחלומה להיות חברת כנסת מתגשם. החגיגות נמשכות, חברי הכנסת החדשים מתראיינים, מחיאות כפיים, ג׳ינגל יש עתיד מושמע שוב ושוב וכולם מחכים בציפייה ליאיר לפיד שכותב ברגעים אלה את הנאום שלו.

אחת הפעילות אומרת בשמחה ועם דמעות בעיניים: "החלום התגשם, יש תקווה, יש שינוי באוויר. יאיר אנושי, יש לו חמלה, תעוזה, אדם מדהים, נראה מצוין, צריכים כאלה אנשים בכנסת".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , | סגור לתגובות

צילומים

רפי מיכאלי

רפי מיכאלי

ציפי מנשה

דן בר דוב

ציפי מנשה

צלם: נתנאל אריאל

לבני הערב. ליאור גרונדמן

נאום לבני הערב. ליאור גרונדמן

נאום לבני הערב. ליאור גרונדמן

גליה גמליאל הערב. רפי מיכאלי

גליה גמליאל הערב. רפי מיכאלי

הנגבי. רפי מיכאלי

הנגבי. רפי מיכאלי

חוגגים בתנועה. ליאור גרונדמן

דנון. רפי מיכאלי

דנון. רפי מיכאלי

 

פורסם בקטגוריה פנאי | סגור לתגובות

נתניהו: "אפעל להקמת ממשלה רחבה ככל האפשר"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פחת כבר עם היוודע תוצאות המדגמים הראשונים במגעים להקמת ממשלה חדשה.

נתניהו כבר שוחח בטלפון עם יאיר לפיד ואמר לו: "יש לנו הזדמנות לעשות דברים גדולים למען מדינת ישראל". ראש הממשלה שואף לסגור עם לפיד, בהקדם האפשרי, עסקה להקמת ממשלת אחדות, בשיתוף שתיים או שלוש מפלגות ציוניות נוספות.

עוד לפני מספר ימים הבטיח לפיד כי לפני כל סיכום עם ראש הממשלה והליכוד – ידרוש להביא לכנסת הצעת חוק לשוויון בנטל, שתאושר עוד לפני הקמת הקואליציה. עוד אמר לפיד כי לא ייכנס לממשלה שלא תחזור למו"מ מדיני עם הפלסטינים ולא ייכנס לממשלה של חרדים וימין קיצוני.

(צילום: רפי מיכאלי)

המגמה: ממשלה רחבה. נתניהו וליברמן (צילום: רפי מיכאלי)

אכזבה במטה הליכוד (צילום: רפי מיכאלי)

אכזבה במטה הליכוד (צילום: רפי מיכאלי)

בנאום קצר, שנשא ראש הממשלה בפני פעיליו, הוא אמר: "תודה רבה לאזרחי ישראל. שוב הוכחתם שישראל היא דמוקרטיה תוססת דינמית דמוקרטיה למופת ואני גאה להיות ראש הממשלה שלכם. אני מודה לכם שנתתם לי את ההזדמנות בפעם השלישית להנהיג את מדינת ישראל. זוהי זכות גדולה".

נתניהו הדגיש כי הוא רואה בתוצאות הבחירות "הזדמנות גדולה לערוך שינויים שאזרחי ישראל מייחלים להם שישרתו את כלל אזרחי ישראל" ואמר כי בכוונתו להוביל את השינויים הללו ולהרכיב ממשלה רחבה ככל הניתן.

נתניהו אמר כי ממשלתו תתבסס על חמישה עקרונות: "עוצמה ביטחונית אל מול האתגירם שלפנינו, ובעיקר למנוע מאיראן נשק גרעיני; אחריות כלכלית מול המשבר הגלובלי המתמשך; אחריות מדינית בחתירתנו לשלום אמת; הגברת השיוויון בנטל; והפחתת מחירי יוקר המחיה ובראשם הפחתת מחירי הדירות בישראל". נתניהו אמר כי כבר פתח במגעים להרכבת הממשלה הבאה.

"יהודה ושומרון, הביתה". אטיאס (צילום: שרון ליבנה)

"יהודה ושומרון, הביתה". אטיאס (צילום: שרון ליבנה)

כועסים על הפייגלינים

שרון לבנה מוסרת כי מהומה התפתחה במטה הבחירות של הליכוד בגני התערוכה בין פעילים ותיקים לבין תומכי פייגלין מוכרים. הוותיקים קראו קריאות והאשימו את הפייגלינים שהם מתפקדים לליכוד ומצביעים לבית היהודי. אחד הפעילים, דורון אטיאס, האשים אותם בכפיות טובה ואמר להם שהשר ישראל כץ השקיע מיליונים בהתנחלויות – והליכוד קיבל אפס קולות בחזרה: "יהודה ושומרון הביתה. לכו לפלסטין, לא רוצים אתכם בליכוד", צעק, המתיישבים הכניסו היום סכין בגב של הליכוד".

פעיל ליכוד מאוכזב אחר אמר: "הכנסתם לנו את פייגלין ואת חוטובלי ואת כל הקיצוניים האלה ובסוף הצבעתם לבנט. המתנחלים הם עצם בגרון של הליכוד". יואב קעטבי, פעיל כועס נוסף, אמר למגפון: "בנט לא יהיה בממשלה. עדיף ציפי לבני על בנט".

ראש הממשלה, בתגובה ראשונית, כתב בדף הפייסבוק שלו: "אני מבקש להודות למיליוני אזרחי ישראל שמימשו היום את זכותם הדמוקרטית. על פי תוצאות המדגמים ברור שאזרחי ישראל קבעו שהם רוצים שאמשיך לכהן בתפקיד ראש ממשלת ישראל, ושארכיב ממשלה רחבה כלל האפשר.

"התוצאות המסתמנות הן הזדמנות גדולה לשינויים רבים לטובת כלל אזרחי ישראל. מערכת הבחירות מאחורינו ואתגרים רבים ומורכבים לפנינו. כבר הערב אתחיל במאמצים להרכבת הממשלה הרחבה ביותר שניתן".

בנאום ניצחון שנשא יאיר לפיד בפני אוהדיו ותומכיו החוגגים, הוא אמר: "אחריות כבדה הונחה הלילה על הכתפיים של כולנו. משפט שנאמר לי לאורך כל היום ממטולה ועד אילת היה 'אל תשכח אותנו כשתהיה שם. אל תהיה כמו כל אלה שנבחרים ושוכחים'. אני לא אשכח אותם. אני לא אשכח אף אחד".

עוד אמר לפיד כי "מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים גדולים. בפני עולם של קיפאון מדיני וחלוקה לא נכונה של הנטל. יש רק דרך אחת שאפשר להתמודד עם הכל וזה ביחד. זה המסר שאזרחי ישראל שידרו הערב, הם אמרו 'לא לאנטי דמוקרטיה".

למרות האכזבה מהתוצאות מנסה יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ, ליצור גוש חוסם לנתניהו וכבר פתחה במגעים עם מפלגות הגוש של המרכז והשמאל. יחימוביץ הגיבה על התוצאה: "אין ספק שמתחוללת לנגד עינינו דרמה פוליטית, שאת תוצאותיה הסופיות נדע רק בבוקר, ונחכה לתוצאות האמת. יש סיכוי גבוה למהפך, ולסוף ממשלת נתניהו. אעשה כל שביכולתי וכבר התחלתי לעשות זאת במהלך הערב – כדי לייצר קואליציה על בסיס חברתי כלכלי שתניע גם תהליך מדיני. נוצרה כאן הזדמנות שלא אתן להחמיצה לשחרר את אזרחי מדינת ישראל מהתעללותה של ממשלת נתניהו, ואת המגעים האלה יש לעשות ברצינות ובדיסקרטיות, כי גורלה של החברה הישראלית תלוי בכך".

בנאום שנשאה בפני פעילי מפלגתה אמרה יחימוביץ' כי שוחחה עם יאיר לפיד, ציפי לבני, זהבה גלאון ועם הסיעות החרדיות. "יש סיכוי מאוד מאוד גבוה שבנימין נתניהו לא יוכל להרכיב מחר ממשלה", אמרה לפעילי הליכוד. "יש כוחות שיכולים לחבור יחד ולהקים ממשלה אחרת. כל עוד נתניהו ראש ממשלה, שום דבר לא ישתנה. לא נזחל חזרה לממשלה הזאת שמעמיקה פערים".

ציפי לבני, ראשת התנועה, הכריזה בפני פעילי תנועתה כי אינה מתכוונת לעזוב. "אני אשאר כדי להשלים את המשימה שלקחנו כולנו על עצמנו", אמרה. היא הדגישה כי למרות התוצאות המעט מאכזבות, "אני מחייכת כי אני זוכרת שחזרנו ואמרנו 'אנחנו כאן כדי להגדיל את הגוש ולייצר אלטרנטיבה' – וזה מה שקרה הערב במדינת ישראל. נכנסנו למערכת הבחירות הזאת כשאנשים אמרו: אין מה לעשות, וחזרנו ואמרנו 'אנחנו נשנה – וכשאמרו לנו 'אתם מפצלים', אמרנו 'לא'. נתנו אפשרות להרבה שלא היה להם למי להצביע אופציה".

"קודם המדינה - אחר כך המפלגה". לבני (צילום: ליאור גרונדמן)

"קודם המדינה - אחר כך המפלגה". לבני (צילום: ליאור גרונדמן)

לבני הוסיפה: "מיום כניסתי לחיים הציבוריים אמרתי – קודם המדינה, אחר כך המפלגה בסוף אני – וזה יהיה סדר קבלת ההחלטות שלנו, כך יראו השיקולים שלנו. קודם המדינה אחר כך המפלגה בסוף אנחנו. הערב הזה בישראל יש הזדמנות גדולה לעשות שינוי במדיניות שהובילה אותנו עד היום. זה תלוי לא רק בנו אבל גם בנו ובהחלטות שנקבל, בסדר עדיפויות שלנו וביכולת שלנו לעבוד עם גורמים אחרים שעד עכשיו אולי היו יריבים ועכשיו צריך לשים בצד הכול, לשכוח מהקמפיין, לשכוח מההשמצות ולהגיד שאנחנו עכשיו פועלים בכדי לשנות את המדיניות הרעה שבה הובילו את ישראל עד היום. נעשה את זה כשאנו באים נקיים מכל דבר שקרה בשמונה שבועות האלה – נחשוב עליכם ועל טובת המדינה. זו הבטחה לא רק בשמי אלא בשם כל החברים שעומדים כאן על הבמה".

בדברים שנשא בפני פעילי הבית היהודי, אמר נפתלי בנט: "היום הקמנו בית חדש במדינת ישראל, בית חדש למי שרוצה ישראל שבטוחה בעצמה, שמאמינה בכוחה. היום ישראל חוזרת לעצמה. אויבינו יידעו שעם מדינת ישראל לא מתעסקים. היום הקמנו בית חדש לכל מי שאוהב את צה"ל ולוחמיו, לכל מי שלא מוכן שיכבלו ללוחמים שלנו את הידיים ויקראו להם פה ובחוץ פושעי מלחמה".

בנט הוסיף: "בבית הזה אנחנו נפעל לייצר שוויון הזדמנויות לכל ילדי ישראל. שילד שנולד בירוחם – יוכל להצליח כמו ילד שנולד ברמת השרון. זו האחריות שלנו. היום הקמנו בית חדש למי שרוצה שכל ילד בעם ישראל, דתי וחילוני, יידע מי היה הרמב"ם, מי היה יוני נתניהו ומי היו עמנואל מורנו וש"י עגנון. בית בו כל ילד יידע מה זה קידוש. שכל ילד יכבד את הוריו ומוריו".

בתגובה לתוצאות המדגמים אומר מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי ש"העם אמר את דברו בעד סדר יום של חופש דת ושוויון בנטל.ישראל זקוקה בדחיפות לממשלה אזרחית יציבה ואחראית, תוצאות הבחירות מאפשרות להקים אותה וממחישות כמה חיוני לעשות זאת. רק ממשלה כזו תאפשר לבצע את המהפכה הדרושה להצלת הציונות, לקדם מדיניות כלכלית רציונלית שאינה שבויה בידי פוליטיקאים חרדים, שוויון בנטל בצבא, להנהיג תוכנית ליבה חובה, להנהיג נישואים אזרחיים, לפתוח שערי גיור מסביר פנים ומקל בפני העולים,לנהל מלחמת חורמה בהדרת נשים ולחזק את השותפות האסטרטגית עם יהדות התפוצות. הגיע הזמן שגם נתניהו יבין שמפלגות לא ציוניות שמסכנות את עתיד כלכלת המדינה ובטחונה אינן יכולות להיות שותפים טבעיים. על נתניהו להצדיק את ההזדמנות הנוספת שכנראה קיבל להוביל את המדינה, להוכיח שהוא מנהיג לאומי שמוכן לקחת סיכונים ולהקים את הממשלה האזרחית שהעם כל כך רוצה. על יתר המפלגות שקבלו אמון מציבורים רחבים בעם, ששותפים לנשיאה בנטל, להתגבר על משקעים אישיים ורטוריקת בחירות תוך העדפת טובת המדינה והחברה".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , | סגור לתגובות

מאהל ארלוזורוב לא בוחר

במאהל ארלוזורוב, במשולש הקטן שמול רכבת מרכז בתל אביב, לא בוחרים. לגביהם יום הבוחר הוא יום הדין. אישור השהייה לקהילייה מוכת הגורל שיושבת שם, שניתן מעיריית תל אביב, פג בתחילת החודש. עיריית תל אביב דרשה מהם להתפנות עד 01/01/2013, למרות ששוהים בו כשישים איש.

השוהים מפולגים לשני מחנות: אלו שעובדים ויוצאים מדי בוקר לעבודתם ואלו שלא. אבל בקרב כולם החשש גובר והלחץ עולה. "אנו ממתינים לפינוי", הם חוששים, "העירייה לא פינתה כי יש בחירות. יום אחרי כן, יגיעו".

מנהיג המאהל, ויקטור (צילום: אליק מאור)

אחרי הבחירות יגיעו לפנות? מנהיג המאהל, ויקטור (צילום: אליק מאור)

עלוב במאהל. אוהלים מרופטים. גריל פחמים שמישהו השליך משמש תנור בישול. קופסה מחוץ למאהל המזמינה את הציבור לתרום מהווה מקור הכנסה. "מכאן מוציאים קצת כסף לחלב, קפה ואולי סיגריות", מספר לנו ויקטור. "אתמול בערב אכלנו שקית של לחמניות. זה מה שהיה לאכול". "אתם בוחרים?", "מנסים לעזור קצת למפלגת צדק חברתי. אבל לחוצים וחוששים מהפקחים שיגיעו". "הם יגיעו?", "הם מחכים שייגמרו הבחירות ואז יבואו", מנחש מישהו.

לאיש מהם אין תשובה מה יעשה. הבחירות לא משמחות או מעציבות אותם. יום הבוחר הוא יום לדאגה. החשש מנחת זרוע הפקחים והשוטרים הוטבע בהם עוד בקיץ 2011. מאז שהעירייה שמה למטרה לסלקם מהמרחב הציבורי. "אהה, אתמול הגיע עובדת רווחה מהעירייה", נזכר ויקטור, "הגיעה, שאלה רק כמה אנחנו כאן והלכה. בטח באה לספור כמה צריך להעיף".

פניהם המיואשות ועייפות הסבר מספרות בעצם את הכול. בצד אני שומע שיחה מדאיגה. שניים מתכננים להגיב באלימות. כלומר, הם מתכננים להתאבד. אני מתערב בשיחה ומוודא כמה זה רציני. הם רק רומזים לי שאם יסולקו שוב הם לא יפעלו כמו משה סילמן החיפני ששרף עצמו למות לפני כחצי שנה. "נפוצץ את עצמנו וזה לא יהיה כשאנו לבד", הם מזהירים.

אולי זו רק העמדת פנים ואולי לא. מאהל ארלוזורוב, מקום המפלט האחרון למעמד המוחלש בתל אביב, לא בוחר. הוא מחפש מה לאכול היום בערב ודואג שלא יהיה לו אפילו אוהל מחר.  

 

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חברה וסביבה, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, מחאה, רווחה | עם התגים , , | תגובה אחת