מייקל דאגלס מאוהב. הפעם בגבר

[rating=4]

פעמים רבות, סרטים שנוצרו עבור הטלוויזיה פשוט לא מספיק טובים כסרט עלילתי, ועל כן לא מופצים כסרט קולנוע לכל דבר. עם זאת, "חיי עם ליברצ'ה" אינו המקרה, והביוגרפיה משובצת היהלומים של הפסנתרן האגדי ליברצ'ה, שביים סטיבן סודרברג ("ארין ברוקוביץ'", "סקס, שקרים ו-וידאוטייפ"), נפלה הישר לתוך המסך הקטן בארצות הברית, בטענה שהסרט "יותר מדי גיי".

בדרן נוצץ ואדם בודד. דאגלס. האדיבות סרטי יונייטד קינג

מחוץ לארצות הברית, כולל ישראל, הסרט מוקרן בבתי הקולנוע ואף היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון. בשל היותו סרט טלוויזיה (בארצות הברית) הוא לא יוכל להתמודד על האוסקר, אבל כחצי נחמה – הסרט זכה בפרס האמי עבור הסרט הטוב ביותר שנוצר לטלוויזיה (כמו גם בפרס השחקן הטוב ביותר).

"חיי עם ליברצ'ה" הוא סרט דרמה כיפי ומשעשע, המרופד בקצה חשוך ועגום למדי, ובין היצירות הטובות ביותר שיצר הבמאי. העלילה מתרחשת בשנות ה-70-80 ועוסקת במאמן הכלבים, סקוט תורסון (מאט דיימון, "סיפורו של וויל האנטינג") הנפגש עם הפסנתרן האגדי והמזדקן, ליברצ'ה (מייקל דאגלס, "וול סטריט"). הזוג פוצח ברומן סודי, ובמהלך חיים ארוכים כזוג נשוי, שניהם מאוד מרוצים ממערכת היחסים. לאחר מספר שנים, הזוגיות מתחילה להתמוסס.

דרמה כיפית ומשעשעת רוב הזמן. דאגלס ודיימון. באדיבות סרטי יונייטד קינג

הסרט שם את כל הקלפים על הביצועים של השחקנים המובילים, ומייקל דאגלס בהחלט עומד במשימה. כדמות הוליוודית בכירה, כשכל הקריירה שלו נבנתה על כך שהוא הטרוסקסואל הידוע בציבור (נשוי לקתרינה זטה ג'ונס וגילם תפקידים מיניים נועזים ב"אינסטינקט בסיסי", "חיזור גורלי" ועוד), הוא לא השם הראשון שקופץ לראש כשבאים ללהק את סמל הקהילה ההומוסקסואלית של אותה תקופה.

אבל דאגלס מחליק לתפקיד, הן בצד העסקי כבדרן ראוותני (מדהים לראות אותו מנגן בפסנתר בהנאה רבה), וכאדם טראגי ובודד הסגור בארון. גם בן זוגו, מאט דיימון, לא פחות מרשים וראוי להערכה, במיוחד שהוא מגלם את התפקיד הפחות ראוותני, כיוון שהוא מאופל מהנצנוצים וה"בלינג בלינג" של ליברצ'ה.

המיניות בין השניים היא חלק גדול במערכת היחסים, יש אינטימיות בסצנות הסקס והצופים מרגישים כמציצנים. כשהשניים אינם בעירום, ליברצ'ה ובן זוגו לובשים את מיטב המחלפות המצועצעות אי פעם, פאייטים, תכשיטי זהב צעקניים, נוהגים במכוניות אלגנטיות ועוד. סודרברג גם מקשט את התפאורה בעושר ויזואלי מאוד מרשים, כמו גם בהרבה סמלים פאליים בכל פינה.

הזוגיות בין השניים היא ממערכות היחסים הטובות ביותר שאי פעם נראו על המסך. הצופה שוכח שהוא צופה בדאגלס ובדיימון, ואף מתעלם מהעובדה שהוא מביט בשני בחורים מתנשקים. אבל בעוד סיפור האהבה ביניהם סובל מעליות וממורדות, הסרט מתפתח באיטיות, תוך שפע של הומור ערמומי, בעיקר בזכות הופעתו של מנתח פלסטי בגילומו של רוב לאו ("הבית הלבן").

"חיי עם ליברצ'ה" הוא סרט מבדר, עשוי היטב ויפה ויזואלית. הבמאי טוען שזו שירת הברבור שלו. יתכן? אבל נכון לעכשיו, אפשר רק לקוות שימשיך וייצור עוד סרטים כאלו.

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות | עם התגים , , , | סגור לתגובות

ענף המוסכים עורך ועידה מקצועית ראשונה

ביום רביעי 29.10 תערך לראשונה ועידה לניהול מוסכים, במלון לאונרדו סיטי טאוור ברמת גן. הצורך לקיום הוועידה הגיע מציבור בעלי המוסכים אשר נדרשים יותר ויותר להתמודד עם מציאות מורכבת של ניהול מוסך מול סוגיית הריכוזיות במשק הרכב. שר התחבורה הבטיח שהוא יקדם את חוק רישוי שירותים לרכב שאמור לטפל בבעיה, אבל המוסכים החליטו לא לשבת בינתיים בחיבוק ידיים.

בענף תחזוקת הרכב כל אחד רוצה לקבל את הנתח שלו – חברות הביטוח, חברות הליסינג ויבואני הרכב. לצד כל אלה, חלה התפתחות בטכנולוגיית המידע המביאה עמה ערך משמעותי לעסקים וללקוחות לשיפור המצוינות התפעולית והשיווקי. באיגוד המוסכים הבינו שכאשר אין תכנון וניהול נכון, הרווחים הזעומים ומוסר התשלומים הירוד בישראל יכולים להפוך להפסדים, בעיקר בעידן בו המוסכים מוצאים עצמם במלחמת הישרדות יומיומית מול הגופים הריכוזיים במשק ומול תדמיתם הבעייתית כפי שהיא נתפסת ע"י הצרכנים.

בין משתתפי הכנס: רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, אריה אשד, מנכ"ל איגוד המוסכים, קובי אביטל, סמנכ"ל מחקר ופיתוח המכללה הטכנולוגית לרכב, מהנדס אבנר פלור, ראש ענף הרכב במשרד התחבורה, יוסי זיגמון, מנהל אגף מוצרים ושירותים בבזק, עופר סופר, מנהל מחלקת שירותי מידע ומנועי חיפוש בבזק, יעקב אלפסי, בעלים של רפאל פתרונות, אבי דיין בעלים של פטרוטק, דניאל אלהרר, סמנכ"ל לקוחות, ERN, נעמי הימיין רייש, מנהלת תחום חקיקה ורגולציה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה, ארז מוספי, מומחה רכב, מדריך ראשי BOSCH ישראל ועוד.

היום מוסכים רבים עוסקים בהישרדות (צילום אילוסטרציה)

היום מוסכים רבים עוסקים בהישרדות (צילום אילוסטרציה)

המטרה של הוועידה היא לספק כלים פרגמאטיים שיקדמו את מנהלי המוסכים ברמה המקצועית וישדרגו את יכולות וכישורי הניהול שלהם. הכנס יעסוק במגמות וחידושים בעולם הרכב מהפן הניהולי-עסקי. בוועידה יידונו נושאים כגון הדרכים להצלחה בעסקים, ניהול המוסך בעידן האינטרנט, איך הממשלה עוזרת לעסקים בכלל ולמוסכים בפרט, יתרונות של שימוש בצ'קים, ניהול מוסך בתנאי תחרות, שימור לקוחות ועוד, ובעצם יתייחס לכל מה שהמוסך צריך לכלול בארגז הכלים העסקי שלו לצורך ניהול נכון של העסק.

לדברי רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים: "בדיוק בעיתוי בו פתחנו במכללה הטכנולוגית קורס של מנהלי עסקים למוסכים וראינו את הביקוש הרב, פנו אלינו מבזק וממידע כנסים עם רעיון הועידה ומיד החלטנו להרים את הכפפה. במציאות שלנו לצערי, יותר ויותר מוסכים מתקשים לנהל את יומם ועוסקים בהישרדות. אנו מאמינים כי הכשרות אלה, בצירוף שיתופי פעולה עם גורמים בענף ובתחום הפיננסי, יסייעו לבעל המוסך ולצרכנים לממש את השינויים בתחום לטובת התחרות והאיכות בתיקוני כלי הרכב בישראל."

פורסם בקטגוריה ב, בטיחות בדרכים, חדשות כלכלה, מה חדש, רכב | עם התגים , , , | תגובה אחת

עיני: מקווה שהפיטורים זו לא מגפה שתיפול עלינו

"מתפתחת תופעה גוברת של מקומות עבודה המפטרים עובדים. אני מקווה שזו לא מגפה שעומדת ליפול עלינו, כפי שהייתה ב-2009-2008", כך אמר יו"ר ההסתדרות עופר עיני, בוועידה של הסתדרות המעו"ף (פקידים).

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שנאם בכנס אמר: "זה שתומך באסד. הוא זה שמנסה לממן, לאמן ולחמש את ארגוני הטרור הפלסטיניים".

עופר עיני יו"ר ההסתדרות ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון בכנס הסתדרות המעו"ף. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

עופר עיני יו"ר ההסתדרות ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון בכנס הסתדרות המעו"ף (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

עיני ציין, כי בגלל שיתוף פעולה במשק של הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים הפרטיים גלי הפיטורים במשק ב-2009-2008 התמתנו. ההיערכות והתיאום של שלושת הגורמים מבעוד מועד לפני המשבר הם שישראל צלחה את המשבר הכלכלי אולי יותר טוב מאשר בכל מדינות המערב. "לצערי, הפעם איננו מצליחים להגיע לאותו שיתוף פעולה עם הממשלה הזו", הוא הדגיש.

פיטורים המוניים

עיני ציין, כי הקיצוץ בתקציב הביטחון עלול לגרום לפיטורי 5,000 אנשי קבע ולעוד כ-10,000 עובדים בתעשיות הביטחוניות. "איננו מייצגים, על פי החוק, את אנשי הקבע, אולם לגבי עובדי התעשיות הביטחוניות, לא ניתן שתיפול אפילו שערה משערות ראשו של אף עובד".

עיני קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר יאיר לפיד להיפגש עמו בהקדם, כדי לתכנן מדיניות שתמנע את המשבר הכלכלי הבא.

הוועידה בחרה בארנון בר דוד לכהונה שלישית בראשות הסתדרות המעו"ף.

הסתדרות המעו"ף

הסתדרות המעו"ף (הסתדרות הפקידים לשעבר) הינה האיגוד המקצועי הגדול בארץ, המונה כ-250,000 חברים. הסתדרות המעו"ף- עובדי מנהל, משק ופקידים, מאגדת בתוכה מקומות עבודה מכל רובדי המשק – החל מעובדי הרשויות המקומיות, דרך עובדי המסחר והבנקים ועד המוסדות להשכלה גבוהה.

שר הביטחון יעלון: המשטר האיראני בונה תשתית טרור באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה.

שר הביטחון יעלון: המשטר האיראני בונה תשתית טרור באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

תמיכת המשטר האיראני

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון שהיה אורח בכנס אמר בכנס, כי "זה שתומך באסד. הוא זה שמנסה לממן, לאמן ולחמש את ארגוני הטרור הפלסטיניים – כעת הוא במשבר עם חמאס אבל הג'יהאד האסלאמי זוכה לתמיכה מלאה שלו, וכל ארגון שמוכן לתקוף אותנו יזכה לתמיכה שלו. אבל זה לא רק מולנו. המשטר האיראני תומך בארגונים באפגניסטן שמאתגרים את ארצות הברית, בבחריין הוא תומך בשיעים, בתימן הוא מעורב, הוא פועל עם כל אלו שמאתגרים את המשטרים. המשטר האיראני בונה תשתית טרור באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה.

הגמוניה עולמית

"בהחלט מדובר במשטר עם שאיפות להגמוניה עולמית ולכן אנחנו אומרים שלמשטר לא קונבנציונאלי כזה, שרוצה לראות את העולם כח'ליפות אסלאמית על פי דרכו, אסור בשום פנים ואופן שיהיה נשק לא קונבנציונלי, במקרה הזה גרעין צבאי. אני חושב שאנחנו מנהלים בנושא הזה מדיניות נבונה שאומרת שקודם כל, בדרך זו או אחרת, אסור שיהיה למשטר האיראני גרעין צבאי. עדיף כמובן שהוא יתפרק מנשקו כתוצאה מלחץ מדיני, כלכלי או אולי פנימי, אבל הוא צריך לראות לנגד עיניו את מחיר פיתוח הנשק הגרעיני וצריכה להיות מונפת כלפיו אופציה צבאית אמינה. השיקול הכלכלי הביא את מנהיג אירן להתחיל לדבר עכשיו אפילו עם ארה"ב, דבר שהוא חשב עד לפני שנה שמוקצה מחמת מיאוס. מבחינתם זה כמו לדבר עם השטן, כי הם קוראים לאמריקה השטן הגדול. הוא נאלץ לדבר עם ארה"ב קודם כל כדי להקל את הסנקציות.

"במצב הזה אנחנו אומרים 'דיר באלאק'. אל תתפתו, מנהיגי המערב, למתקפת הנועם האיראנית. אל תתפתו להקל בסנקציות לפני שיש לכם הישג ברור ביד, שלאיראן אין יכולת גרעינית צבאית, לא יכולת העשרת אורניום ולא כל דבר אחר. אנחנו מזהירים מזה, משום שאנחנו רואים מהמערב סימנים של 'או, הם מדברים פתאום יפה, יש שינוי באיראן אז בואו נלך לקראתם'. מדברים על צעדים בוני אמון, מענה לצרכים הומניטאריים. זה בדיוק מה שהאיראנים רוצים, הקלה בסנקציות לפני שהם הפסיקו את פרויקט הגרעין הצבאי.

"מדינת ישראל הקטנה אמנם לא צריכה לקפוץ בראש, ואנחנו משתדלים תמיד לא לקפוץ בראש, אבל כשאף אחד לא אומר את הדברים בצרוה נכונה אנחנו נאלצים להגיד את זה. לשים את הדברים בצורה מאוד ברורה כדי שלא יקרה שנאיביות או משאלות לב ישפיעו על מדיניות כשההזדמנות לפנינו. אפשר להביא לזה שפרויקט הגרעין הצבאי האיראני ייפסק כתוצאה מזה שהמשטר האיראני יבין שהוא עומד בדילמה שבין פצצה לבין הישרדות, כתוצאה מהמצוקה הכלכלית".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, יחסי עבודה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

מחצית מילדי אירופה טסו לחו"ל לפני גיל 10

ב-20 השנים שחלפו יותר ממחצית מהילדים באירופה טסו לחו"ל לפני שהגיעו לגיל עשר. כך מגלה סקר שביצעה איזי ג'ט, באמצעות מכון הסקרים הבינלאומי TNS, שבחן את הרגלי הטיסות של דור חדש של נוסעים מתמידים ברחבי אירופה – "הילדים המעופפים".

ילדי אירופה טסו ב-20 השנה שחלפו בגיל מוקדם יותר מהוריהם וסביהם

ילדי אירופה טסו ב-20 השנה שחלפו בגיל מוקדם יותר מהוריהם וסביהם

ילדי אירופה חשופים לטיסות

הסקר, שהתבצע בספטמבר 2013 בקרב 5,254 בוגרים ברחבי אירופה, מגלה שב- 20 השנים האחרונות יותר ממחצית מהילדים באירופה טסו לחו"ל לפני שהגיעו לגיל עשר. המחקר מגלה גם שילדי אירופה חשופים בשנים האחרונות לטיסות ולתרבויות שונות בגיל מוקדם יותר מהוריהם וסביהם. לפי נתוני הסקר, 56.5% מילדי הנסקרים היו בחו"ל לפני שהגיעו לגיל דו-ספרתי. בקרב הנסקרים עצמם רק 38% נסעו לחו"ל לבדם לפני שהגיעו לגיל 10 ומסרו שרק 26% מהוריהם עשו זאת.

נתונים אלו מדגימים את השינויים בהרגלי הנסיעות באירופה ב-20 השנים שחלפו המיוחסים, בין היתר, לאלטרנטיבת הטיסות המוזלות.

איזי ג'ט. להפוך את הטיסות לנגישות. צילום איזי ג'ט

איזי ג'ט. להפוך את הטיסות לנגישות. צילום איזי ג'ט

"להפוך את הטיסה לנגישה"

פיטר דאפי, מנהל השיווק של איזי ג'ט, אמר: "החודש השקנו קמפיין פרסום שמציין דור חדש של נוסעים שנוצר הודות לתעריפים הנמוכים שלנו שעוזרים להפוך את הטיסה לנגישה יותר עבור אוכלוסיות רבות. המחקר מדגיש במיוחד את ההשפעה החיובית של התעריפים הנמוכים על צעירי אירופה שטסים הרבה יותר".

מאז השקתה בנובמבר 1994, הטיסה איזי ג'ט כמיליארד נוסעים. בשנה החולפת הטיסה החברה יותר מ-60 מיליון נוסעים, מספר הזהה לאוכלוסיית צרפת או בריטניה. כיום, איזי ג'ט מפעילה יותר מ-200 מטוסים ביותר מ-600 קווים בין 130 שדות תעופה ביותר מ-30 מדינות שונות.

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

ראיון בשידור חי עם אסטרונאוט בתחנת החלל הבינלאומית

במסגרת אירוע התחברות בשידור חי לתחנת החלל הבין-לאומית, ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע שהתקיים היום, שאלו סטודנטים מהאוניברסיטה העברית שאלות בשידור חי את האסטרונאוט האיטלקי לוקה פארמיטאנו. פארמיטאנו  שוהה כבר כמעט חצי שנה בתחנת החלל הבין-לאומית ומבצע בה כ-20 ניסויים מדעיים. 

האסטרונאוט פנה ב"שלום" לישראל וענה לשאלה של סטודנט ישראלי ששאל כיצד חמשת החושים משתנים בחלל. פארמיטאנו ענה כי בשל שינוי בנוזלים חוש הטעם משתנה, ולכן חלק מהאסטרונאוטים שנמצאים על התחנה אוהבים אוכל חריף יותר. הוא הוסיף  כי הראייה היא החוש שמשתנה באופן החד ביותר בגלל שינויים בלחץ בתחנה החלל. לחוסר בכוח הכבידה השפעה על הלחץ שמשנה את הצורה של העין. 

האסטרנאוט עונה לשאלות הסטודנטים באוניברסיטה העברית

האסטרנאוט עונה לשאלות הסטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום: יואב דודקביץ')

שאלה של סטודנט ישראלי נוסף הייתה מה היה האתגר הכי גדול שחווית בזמן השהות בחלל והאסטרונאוט ענה "אני אוהב אתגרים ולכן אני לפעמים לא רואה אותם כבעיה אלא כמשהו מגניב שאני רוצה לעשות. הדברים שנותנים לנו הכי הרבה סיפוק הם הכי מאתגרים. האימונים שעברתי כדי להיות אסטרונאוט ולהתאים לשיגור לתחנה היו הכי מאתגרים ולקחו כשנתיים". פארמיטאנו סיים את השידור באומרו: "אתם העתיד". 

סוכנות החלל האירופית קראה לרכב החלל שלה על שם אלברט איינשטיין. הרכב הגיע באחרונה לתחנת החלל הבין-לאומית כשעליו עותקים ממסמכים של אלברט איינשטיין שניתנו מארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית. העותקים יחתמו על ידי האסטרונאוט האיטלקי פארמיטאנו ויוחזרו לכדור הארץ.

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, ג, טכנולוגיה, מדע | סגור לתגובות

"זוהי שעת הרצון הנוחה ביותר להשיג הישגים במו"מ מול האיראנים"

"זוהי שעת הרצון הנוחה ביותר להשיג הישגים במו"מ מול האיראנים". כך אומר ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן. דגן דיבר ביום עיון, במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת "איראן על פרשת דרכים".

לדברי דגן, "שעת הרצון" נובעת מרמת הפגיעות הגבוהה של איראן בימים אלה. זאת משום שרמת האיום על המשטר, ברפובליקה האסלאמית של איראן, היא הגבוהה ביותר מאז מלחמת אירן עירק. לדבריו, איראן הסכימה בתום שמונה שנות מלחמתה עם עיראק להפסקת אש, משום שהמשטר חשש לגורלו. גם עכשיו, לנוכח הסנקציות הכבדות, חושש המשטר לגורלו.

מאיר דגן. "אופציה צבאית אמינה"

מאיר דגן. "אופציה צבאית אמינה"

"כרגע, בזמן מו"מ, לא תהיה לגיטימיות לתקיפה ישראלית", אמר דגן, "אבל ישראל צריכה לשמור בידיה אופציה אמינה וריאלית לתקיפה צבאית, אם כל המאמצים האחרים ייכשלו". לדבריו, המשטר האיראני הוא רציונלי. "הוא מתאפיין בהערכת מצב מאוד מסודרת בכמה רמות ונעשית בו עבודת מטה שאסור לזלזל בה. אלה אנשים מאוד רציניים. לכן ישראל חייבת לשמר את האופציה וצריכה לעמוד בתקיפות על המשך הסנקציות עד אשר תושג המטרה".

דגן אמר עוד כי כל הכוח נמצא בידיו של שליטה העליון של איראן, חמינאי. "הוא מחליט הכל. חמינאי שמרן, נאמן למורשת חומייני. אני לא מזהה נכונות שלו להגיע לפשרות, אבל כן יש ריכוך מסוים. מטרת פרויקט הגרעין היא לשמר את המשטר על ידי מניעת כוחות זרים מלהתערב במדינה. גבולות הגזרה בין רוחאני לחמינאי עדיין לא הוצבו".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , | סגור לתגובות

טום הנקס, פחדן או גיבור?

[rating=4]

הסרט "קפטן פיליפס" מבוסס על אירועים אמיתיים, כביכול, שהתרחשו מול חופי אפריקה בשנת 2009. טום הנקס מגלם את הגיבור/בן הערובה – קפטן פיליפס, בעוד קברניט הסרט הוא הבמאי פול גרינגראס ("זהות אבודה"), המביא פיראטים סומאלים השודדים אוניה מסחרית – במותחן ימי סוער וגועש במיוחד.

"קפטן פיליפס" הוא סיפורם של שני קברניטים: טום הנקס עם זקנקן תיש לבן בתפקיד הראשי, כמפקד הספינה הכריזמטי; ומולו מצטרף השחקן החדש בעולם הקולנוע, בארקהאד עבדי, כמוזה, מפקד הספינה הסומלית, דייג לשעבר שהפך לשודד ים נואש.

מפקד כריזמתי. הנקס

הסרט זורם הלוך ושוב בין שני הגברים, כאילו שניהם מנווטים בתרחיש הימי עד לסיום המביא להתנגשות דרמטית למדי. פיליפס מתחיל את מסעו מביתו הנינוח בווירג'יניה ועד לרגע שהוא תופס את הפיקוד על אוניית המכולות מארסק אלבמה האדירה, המפליגה מעומאן לאזור המים המסוכן ביותר בעולם. בינתיים, בחוף סומליה, קבוצת שודדים בראשותו של מוזה אוספת צוות ונשק לקראת השוד הגדול. אלו הם דייגים/פיראטים ששועבדו לתפקיד בשל עוני, מחסור בדגים וכן בלחץ מצביא מקומי המורה להם לחטוף ספינת סוחרים.

גרינגראס בונה את קטעי הפעולה בהתלהבות רבה, תחת חתימתו האופיינית, בעוד מוזה ועמיתיו הפיראטים מנסים לעלות על הספינה של קפטן פיליפס. אלו סצנות מרגשות במיוחד, כשסירה זעירה ביותר מנסה להקיף את הספינה הענקית, בדיוק כמו שזבוב מנסה לתקוף פיל.

מוזה וצוותו מצליחים להשתלט על האוניה, ואומרים לפיליפס "להירגע", במבטא סומלי ייחודי, "אף אחד לא ייפגע, זה רק עסקים". אבל זו רק תחילתה של הרפתקה ימית מרתקת, כששני הקברניטים עוסקים במשחק קטלני של חתול ועכבר.

הנקס, שכבר זכה בשני אוסקרים ("פילדלפיה", "פורסט גאמפ"), נהדר כקפטן פיליפס, תפקיד אצילי שבוודאי מביא את הסמליות של הגיבור האמריקני האולטימטיבי. בארקהאד עבדי מתגלה גם הוא כארכי-נבל אולטימטיבי, וכאויבו הכריזמטי של פיליפס. העובדה המדהימה היא שלפני סרט זה, לעבדי, יליד סומליה, לא היה ניסיון משחק והוא עבד כנהג מונית במינסוטה.

באותה מידה, כל התשואות ראויות ללכת לבמאי, שיכול לקחת אירועים היסטוריים ייחודיים ואמיתיים, ולהופכם לדרמות מרתקות: "טיסה 93", "בלאדי סאנדיי" וכך גם "קפטן פיליפס". גרינגראס הוא אמן המתח, מחזיק את הצופה על קצה המושב בכל שוט ובכל סצנה.

לא פחות חשוב הוא תיאור התנגשות התרבויות של שני הצדדים. הסרט מראה לנו שהדרך הטובה ביותר לראות את העולם המודרני מול הפרטים הקטנים החיים על חופי אפריקה היא דרך עדשה קולנועית מורכבת. "קפטן פיליפס" הוא לא רק הרפתקה הרואית, אלא גם משל אפל על השפעות הגלובליזציה.

הערה של הרגע האחרון: לקראת יציאת הסרט לאקרנים ברחבי העולם, הוגשה עצומה מצד צוות האוניה, לפיה הקברניט פיליפס לא היה כזה גיבור, כפי שהוא מצטייר בסרט, אלא פחדן גדול. מצד אחר, הבמאי גרינגראס השיב לעצומה, שהוא מגן בחירוף נפש על התסריט וכי העובדות בסרט הן נכונות ומדויקות.

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

לפיד: השקל חזק מדי

לפיד (צילום: דן בר דוב)

מהו שער חליפין נכון? לפיד (צילום: דן בר דוב)

שר האוצר יאיר לפיד אמר, בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג בכנס הדיפלומטים בהרצליה, כי הוא מתכוון להחליש את השקל, שצבר השנה כ-6% מול הדולר, יחד עם קרנית פלוג, המיועדת לתפקיד נגידת בנק ישראל. "אנחנו הולכים לעשות כל שביכולתנו כדי לוודא שאנו מחלישים את השקל", אמר לפיד בראיון והדגיש, כי השקל חזק מדי. אבל סירב להרחיב את הדיבור מה שער החליפין הנכון מבחינתו.

השקל, שהוא המטבע החזק ביותר השנה  בקרב רשימה של 31 מטבעות עיקריים, עלול לפגוע בצמיחה של ישראל, שהיא כלכלה מכוונת יצוא. כממונה מוניטארית של בנק ישראל, מאז שסטנלי פישר פרש מתפקידו, הגבירה פלוג את מדיניות רכישת הדולרים, במטרה לעצור את התחזקות השקל. הבנק גם הודיע כי הוא מתכוון לרכוש בשנה הבאה 3.5 מיליארד דולרים, לעומת כ–2.1 מיליארד דולרים השנה, כדי להתמודד עם ההשפעה של הפקת גז טבעית. בחודש ספטמבר, הבנק רכש כ -600 מיליון דולרים יותר ממה שהיה דרוש לקיזוז.

אחת ההחלטות שפלוג קיבלה לאחרונה הייתה להשאיר על כנה את הריבית במשק, כדי לשמור על יציבות המחירים, ועידוד הצמיחה, כפי שנהג פישר לעשות. אבל פלוג יודעת, כי ניצבת מולה בעיה לא פשוטה שהיא עליית מחירי הנדל"ן והמספר הגבוה של משכנתאות שהישראלים לקחו. בעיה המכבידה לא רק על לוקחי המשכנתאות, אלא גם על הבנקים שנתנו את אותן המשכנתאות.

פרופ' עומר מואב

פרופ' ירון זליכה

פרופ' ירון זליכה

פרופ' עומר מואב – פרופ' ירון זליכה

במאמר שפורסם בעיתון הארץ ב-11 ביולי השנה הגיב פרופ' עומר מואב על התיאוריות של פרופ' ירון זליכה בכל הקשור לצמיחה, ריבית ומחירי הנדל"ן הגואים. מאמר המשקף יותר מכל את גודל המשימה המוטלת היום על שר האוצר לפיד ועל הנגידה פלוג. להלן כמה קטעים רלוונטים מהמאמר:

צמצום פערים

"טענת זליכה, שהחל משנות ה–70 ישראל אינה סוגרת את הפער בתוצר לנפש בהשוואה למדינות המפותחות, ושאי־סגירת הפער עומדת בניגוד לתיאוריה שמדינות עניות צומחות מהר יותר מהמדינות העשירות, אם העניות מנהלות מדיניות כלכלית סבירה. מבחינה מסוימת זו טענה ריקה, שהרי ניתן לטעון שכל מדינה שלא סוגרת את הפער, פשוט מנהלת מדיניות כלכלית שאינה סבירה. את התופעה של צמצום פערים מקובל לכנות “התכנסות” והתיאוריה שזליכה נשען עליה מבוססת על מודל הצמיחה של חתן פרס נובל לכלכלה, רוברט סולו. זליכה טועה טעות נפוצה בפרשנות המודל, שלמעשה אינו מנבא “התכנסות גלובלית” מהסוג שזליכה טוען, אלא התכנסות של מדינות דומות. כך שבסתירה לדבריו, אין תיאוריה כלכלית מקובלת על פיה מדינות עניות צומחות מהר יותר.

"המבחן האמפירי לקיומה של התכנסות הוא פשוט: האם מדינות עניות צומחות בממוצע מהר יותר מהעשירות. כאשר בודקים את הקשר בין התוצר לנפש בשנת 60’ והצמיחה הכלכלית בתוצר לנפש בשנים 1960–2010 מגלים, בסתירה לטענות זליכה, שאין בנתונים עדות להתכנסות. המדינות העניות ב–60’ לא צמחו מהר יותר מהעשירות. גם הנתונים משנת 80’ ועד 2010 מספקים את אותה התוצאה. עבור שתי התקופות, שוב בסתירה לטענות זליכה, ישראל אינה חריגה. מדובר במדינה שאינה ענייה, וצמיחתה דומה לקצב הצמיחה הצפוי ‏(ולמעשה אף מעט גבוה יותר‏) בהתאם לרמת התוצר בשנים 60’ או 80’.

"זליכה מסייג את טענת ההתכנסות למדינות דמוקרטיות. מחקרים רבים אכן נערכו לגבי ההשפעה של דמוקרטיה על צמיחה כלכלית. מסקנתם הכללית היא שקיים מתאם בין צמיחה לדמוקרטיה, אבל כיוון הסיבתיות אינו ברור: אין למעשה ממצאים התומכים בטענה שדמוקרטיה היא הסיבה לצמיחה, ולא תוצאה שלה. אציין שאם זליכה התכוון להגביל את טיעוניו למדינות OECD, אז בקבוצה זו אכן היתה התכנסות לפחות בחלק מהתקופה ‏(אבל אף שם, בניגוד לטענותיו, ישראל אינה חריגה לרעה‏). אם זו כוונתו, לא ברור מדוע החריג את אפריקה דרומית לסהרה ‏(“אצלם זה מלידה”, במילים שלו‏). בכל מקרה, צודק זליכה בכך שרצוי להפעיל בישראל מדיניות מעודדת צמיחה.

עידוד צמיחה

"אבל כיצד מעודדים צמיחה? לזליכה תיאוריה מעניינת, שאינה מקובלת על כלכלנים, כולל הקיינסיאנים שבהם, שהמפתח לצמיחה כלכלית הוא הצריכה הפרטית. הפיגור של ישראל, לטענתו, נובע ממדיניות שאינה מעודדת את הצריכה הפרטית. ישראל, לדבריו, חריגה בשיעור הצריכה הנמוך מהתוצר: 55%, בהשוואה ל–65% במערב.

על פי הגישה הקיינסיאנית (תיאוריה, שפותחה על ידי הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס) בזמן מיתון, הגדלת הביקושים אכן תורמת לתוצר. תיאוריה זו מבחינה בין שלושה סוגי ביקושים עיקריים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית והשקעות במבנים וציוד ‏(יש גם את עודף היצוא על היבוא, אך כאן מדובר בגודל קטן יחסית‏). לא ברור מדוע צריכה פרטית בהיקף של 65% מהתוצר, במקביל לצריכה ציבורית והשקעה בהיקף כולל של 35%, עדיפים על פני צריכה פרטית של 55% מהתוצר וצריכה ציבורית והשקעה של 45%. זליכה לא פירסם אף מחקר שמראה שכך הם הדברים…

"זליכה מתיימר לדון בצמיחה כלכלית ארוכת טווח. בשונה ממיצוי כושר הייצור של המשק בזמן מיתון, צמיחה בטווח של עשרות שנים היא תוצאה של הגדלת כושר הייצור של המשק, למשל על ידי השקעה בהון יצרני ובטכנולוגיה. הפניית משאבים לצריכה פרטית על חשבון השקעה דווקא פוגעת בכושר הייצור. מרבית סיפורי ההצלחה הגדולים של צמיחה מהירה בחצי השני של המאה ה-20, כמו “הנמרים האסייתים”, היו מבוססים על הגדלת ההשקעה באמצעות עידוד החיסכון הפרטי ‏(משמע, צמצום הצריכה‏). גם הצמיחה המרשימה של מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת הייתה תוצאה של חיסכון כפוי וצריכה פרטית נמוכה.

"אמונתו של זליכה במדיניות לעידוד הצריכה הפרטית כאמצעי להשגת צמיחה כלכלית אינה מבוססת אפוא על ההיגיון או על עובדות. ומה לגבי המספרים שזליכה מנפק בעניין? על פי נתוני OECD, בשנת 2011 שיעור ההוצאה לצריכה בישראל מתוך התמ”ג היה 62.4% והממוצע למדינות OECD היה 58.2%. ישראל הייתה לפיכך מעל הממוצע ודורגה בפועל במקום החמישי אחרי יוון, ארצות הברית, פורטוגל ובריטניה. בשנת 2006 שיעור הצריכה הפרטית בישראל אכן עמד על 55.4%, אך הוא היה רק מעט מתחת לממוצע האירופי של 57.6% וגבוה בהשוואה לקנדה, אוסטריה, הולנד וכל המדינות הנורדיות…

הטעיית נתונים

"זליכה רומז שהממשלה, באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפיצה שקרים מרושעים על יוקר הדיור, שיעור האבטלה והיקף המשרות החלקיות. מי שמכיר את פרופ’ שלמה יצחקי, שעמד בראש הלמ”ס עד לפני כמה חודשים, ועקב אחרי התהליך שבו ראש הממשלה שיחררוֹ מהתפקיד, מבין שלא ייתכן שיצחקי שיתף פעולה עם הממשלה בהולכת הציבור שולל. ולטענות עצמן: ארגון OECD מפרסם נתונים השוואתיים על היקף המשרות החלקיות ועל האבטלה ארוכת הטווח ‏(מובטלים מעל שנה‏). בניגוד ברור להצהרות של זליכה, בשני המדדים ישראל אינה חריגה כלל.

"זליכה טוען שבישראל שיעור המובטלים לטווח ארוך הוא הגבוה במערב. נתוני OECD חושפים שבישראל שיעור האבטלה ארוכת הטווח נמוך בהרבה מהממוצע במדינות OECD. זליכה טוען עוד ששיעור המשרות החלקיות בישראל הוא הגבוה במערב… על פי נתוני OECD, היקף המשרות החלקיות בישראל נמוך מהממוצע ‏(זליכה, ראוי לציין, טוען שהלמ”ס העביר נתונים לא מדויקים ל–OECD לגבי היקף המשרות החלקיות‏).

ריבית נמוכה

"ומה לגבי ביקורתו על מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל, שגרמה לעלייה החדה במחירי הדירות? מעטים יחלקו על הטענה שלריבית הנמוכה יש תרומה משמעותית לעליית מחירי הדירות. אך זליכה טוען שהריבית נמוכה מדי… ראשית, את הריבית קובע הנגיד עם ועדה מוניטארית בבנק ישראל, הכוללת אנשים שלא דבק בהם רבב. שנית, לריבית הנמוכה יתרונות רבים ומהותיים בתחום הצמיחה וצמצום האבטלה. יתרונות אלה עולים מן הסתם על החסרונות בהתייקרות הדיור. בנוסף, כדאי לזכור שהריבית הנמוכה אמנם תורמת ליוקר הדיור, אבל באותה עת היא מוזילה את עלות המשכנתה.

גודל הדירה

"אחת הטענות שמעלה זליכה היא שמדד מחירי הדיור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוטה מאוד ושהמחירים עלו בפועל יותר מהמדווח לציבור, שכן גודל דירה ממוצעת ירד בשש השנים האחרונות מ-100 מטר מרובע לפחות מ-80. אבל האמת הפוכה. שטח הדירה בישראל גדל ברציפות על פני השנים. בפרט, על פי נתוני הלמ”ס, משנת 2001 ועד 2010 שטח ברוטו ‏(כולל שטח בנוי משותף‏) של דירה חדשה ממוצעת עלה ב–30% – מ–133 מטר מרובע ל–172. לא מדובר בגידול בממוצע שנובע מכך שהבתים שהעשירים בונים עלו מאוד בשטחם, בניגוד לירידה בשטח הדירה של אנשי המעמד הבינוני. חלקן של דירות חמישה חדרים ויותר, מתוך סך הדירות החדשות עלה באותה התקופה מכ–40%, וחצה את רף ה–50%, וחלקן של דירות שלושה חדרים ופחות ירד מחמישית בקירוב לפחות מעשירית.

בניגוד לטענתו של זליכה, שינוי זה בגודל הדירה משוקלל כבר בדרך חישוב מדד מחירי הדיור, ועל כן אין בו כל הטיה מן הסוג שזליכה טוען. זליכה צודק כמובן בכך שיוקר הדיור הוא בעיה. אבל את זה כולנו יודעים. טענותיו בעניין לא מסייעות להבין מהי המדיניות שיכולה להוריד את מחירי הדיור מבלי להגדיל את האבטלה ולפגוע בציבור.

לא חילוקי דעות אידיאולוגיים

"עלול הקורא לחשוב שאולי ביקורתי על התיאוריות של זליכה נובעת מחילוקי דעות אידיאולוגיים. אולי כלכלנים “סוציאליסטים” חושבים שדווקא הצדק עם זליכה? בבלוג “דעת מיעוט” מראיין אורי כץ את פרופ’ יוסי זעירא, מקרו־כלכלן בעל מוניטין, שהיה חבר בצוות המומחים האלטרנטיבי בזמן מחאת קיץ 2011, ותומך בהגדלת ההוצאה הציבורית והמיסוי ברוח התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה. אבל זעירא טוען שהורדת הריבית על ידי בנק ישראל הייתה נכונה, ואינו סבור שעידוד צריכה פרטית תסייע לצמיחה הכלכלית".

[related-posts]

 

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, נדל"ן | עם התגים , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

ירידה של 26% במספר הדוחות לנהגים שיכורים משנת 2009

בכל שנה מתרחשות בממוצע כ-300 תאונות דרכים בשל שתיית אלכוהול, 500 בני אדם בממוצע נפגעים ועשרה בני אדם בממוצע נהרגים באותן תאונות. שליש מהנפגעים הם נהגים צעירים ולכן, פעילות אכיפה מוגברת בסביבת מרכזי הבילוי יכולה לצמצם את מספר הנפגעים הגבוה.

המחוקק קבע כי נהיגה בשכרות דינה 24 חודשי שלילה. על פי מחקר שערכו פרופ' מימי איזנשטדט וד"ר שומרון מויאל ובו נבדקו 1280 תיקים של נהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות עולה כי העונש הממוצע הוא 13 חודשי שלילה (החוק מתיר 24) וקנס של 1,300 שקלים בלבד, בממוצע.

פחות אכיפה או פחות עבירות?

מנתוני "אור ירוק" המבוססים על נתוני משטרת ישראל, עולה כי בשנת 2012, נרשמו 7,544 דוחות בגין נהיגה בשכרות. מדובר בירידה של 26% במספר הדוחות שרשמה משטרת ישראל במלחמתה בתאונות הדרכים, ביחס לשנת 2009 שבה נרשמו מעל 10,000 דוחות.

שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הנהגים השיכורים מסכנים את כולנו ואין די בהסברה. רק אכיפה מוגברת וחסרת פשרות, תוריד אותם מהכביש. בתכנית הלאומית לבטיחות בדרכים מחויבת המדינה להקצות לאגף התנועה 160 מליון שקלים ובפועל מוקצבים פחות ממאה, לכן, הקצאת משאבים תוביל ליותר בדיקות אלכוהול ופחות נהגים שיכורים על הכביש".

בסקר שערכה עמותת "אור ירוק" כדי לאמוד את התופעה, עולה כי אחד מכל חמישה נהגים מודה כי נהג תחת השפעת אלכוהול בשנה האחרונה.

פרויקט המחקר הרב-לאומי SARTRE, פרסם לאחרונה את דוח המחקר ההשוואתי, החמש שנתי, אשר במסגרתו נבדקה לראשונה גם ישראל, יחד עם עוד 18 מדינות. מדובר בסקר אשר כולל 1,000 משתתפים מכל מדינה, אשר נשאלים שאלות זהות, על מנת לייצר דו"ח השוואתי בין כל 19 המדינות שמשתתפות.

78% מהנשאלים טענו כי לא נבדקו בשלוש השנים האחרונות, בדיקת אלכוהול. ישראל נמצאת במקום השני מהסוף, רק אחרי איטליה שבה 81% מהתושבים, הודו כי לא עברו בדיקת אלכוהול בשלוש השנים האחרונות.

בכל שנה נהרגים בממוצע מעל 40 בני אדם בתאונות דרכים בשל אי חגירת חגורת בטיחות. בשנת 2012 רשמה משטרת ישראל 50,979 דוחות בגין אי שימוש בחגורת בטיחות – ירידה של 76% ביחס לשנת 2011 – באותה שנה נרשמו 214,801 דוחות בגין אי שישמו שבאביזרי בטיחות. אחד מכלי ההרתעה האפקטיביים המוכחים הוא השבתת כלי הרכב ולכן, משנת 2007 משטרת ישראל מיישמת כלי אכיפה זה.

בשנת 2012 הושבתו 8,974 כלי רכב, מדובר בעליה קלה לעומת שנת 2011, כאשר כמעט כל רכב שני הושבת בשל נהיגה בשכרות. בין יתר העבירות הבולטות שבגינן הושבת כלי הרכב ניתן למצוא גם עבירות דוגמת נהיגה ללא רישיון (1,306) ונהיגה בזמן פסילה (1,085).

פורסם בקטגוריה ב, בטיחות בדרכים, רכב | עם התגים , , | סגור לתגובות

המלחמה נגד אגרת הטלוויזיה מתפשטת

מטה המאבק לביטול האגרה הודיע היום על פתיחת חרם צופים ראשון מסוגו כנגד רשות השידור. מהמטה נמסר כי עד כה חתמו למעלה מ- 7,500 איש על הצטרפותם לחרם. חרם זה כרוך בוויתור על צפייה בערוץ 1.

מהמטה נמסר כי "ההחלטה לפתוח בחרם צופים התקבלה בעקבות העיכוב הצפוי בהגשת המלצות ועדת לנדס".

כידוע, וכפי שפורסם במגפון, הודיע שר התקשורת גלעד ארדן, בראיון רדיו בגלי צה"ל בשבוע שעבר, כי הוועדה תסיים את עבודתה רק בעוד שלושה-ארבעה חודשים, כלומר, לאחר תום שנת 2013.

תומר טרבס, ממובילי המאבק הציבורי לביטול האגרה, טוען כי "תגובת הממשלה מתעכבת, אבל הנטל על הציבור נמשך ולכן לא נותרה לנו ברירה, אלא להחריף את צעדי המחאה. חרם צרכנים הוא מהלך לגיטימי מתבקש".

בשבוע שעבר פצח המטה בצעד ראשון של הפגנה אלקטרונית, שבה קראו המפגינים לממשלה שלא להנפיק את דרישת תשלום האגרה לשנת 2014. הצעד הבא הוא הבקשה המופנית היום לציבור הגולשים להצטרף לחרם ולהתחייב שלא לצפות בערוץ הראשון עד לביטול האגרה. טרבס: "כמו במחאת הקוטג', כאשר פוגעים בכיס של המונופול, הוא מתגמש. גם הערוץ הראשון שואב את הלגיטימיות שלו מהציבור שצופה בשידורים וכמובן מסתמך על הכנסות מתשדירי החסות. ככל שרבים יותר מאיתנו יצטרפו לחרם הצופים הגדול, ההשפעה תהיה רבה יותר".

פורסם בקטגוריה מדיה, מדיה קצר | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות