גם רוסים וגם שמאלנים, חיות מוזרות בלב הגטו, מחכים

לפני מספר ימים פורסם במגפון מאמר של אורי אבנרי עם הכותרת הרוסים באו, למה הם לא רוצים שלום?. כרוסי שרוצה שלום, לא ידעתי איך להתייחס לאמירה המעניינת של אבנרי, שחילק את הציבור הישראלי לחמש קבוצות (אשכנזים, מזרחיים, דתיים, ערבים ורוסים).

אפשר לחשוב שכל אחת מהקבוצות האחרות רוצה שלום ורק "הרוסים" לא. אני מניח שאבנרי משייך את עצמו לציבור האשכנזי שכולו רוצה שלום, אז למה למרצ יש רק שישה מנדטים? אבל חשבתי עוד קצת והבנתי שאבנרי בעצם מתכוון לשאול "למה הרוסים לא רוצים שלום כמו שאני חושב שהוא צריך להיות".

אנחנו חיים במדינה שבה גורמים שונים מנכסים לעצמם זכויות שונות או זכויות להגדרות שונות. כמו שלפיד ניכס לעצמו את מעמד הביניים, הרבנות ניכסה לעצמה את הגדרת היהדות וזכויות הנישואים, השמאל ניכס לעצמו את השלום. ואם הרוסים (או כל אחד אחר) לא מדברים שמאלנית – לשיטתו של אבנרי הם כנראה לא רוצים שלום.

דיאלוג בנושא? השמאל אף פעם לא הצטיין בכך. כבן המגזר אני יכול להרגיע את אורי אבנרי, הרוסים רוצים שלום. אולי הם פחות מוכנים ללכת לוויתורים, אולי יש דברים אחרים שנמצאים בסדר העדיפויות שלהם, כמו ההשלכות הכלכליות של הסכם שלום, ודרכם אפשר לדבר עם העולים. אבל אני אומר שוב – גם הרוסים רוצים שלום. אולי לא כמו שאבנרי היה רוצה שירצו, אבל בשביל זה צריך לדבר עם העולים, ולצערנו השמאל לא מצטיין בניהול וחתירה לשיח.

השמאל ויתר למעשה על קיום שיח עם העולים

אבל הבעיה כאן אינה הרוסים, הבעיה היא אבנרי והשמאל שהוא מייצג, אותו שמאל שלא מוכן ולא יודע לנהל שיח בגובה העיניים עם הציבור, השמאל שמטיף ומתנשא על הציבור. התפישה הקלאסית עליה אבנרי מדבר במאמרו, על השאיפה שהרוסים יהיו תוספת למחנה השלום, היא זו שיצרה אצל השמאל את התחושה שהרוסים בכיס שלהם, וכך למעשה ויתר השמאל על קיום שיח עם העולים.

בניגוד לשמאל, המחנה הלאומי למד את הדרך, מצא את הנקודות המשותפות עם העולים והיום קוצר את פירות ההשקעה.

אבנרי טועה פעם נוספת כאשר הוא מייצר קשר ישיר בין חילוניות להיעדר לאומיות אצל העולים. דווקא בגלל היעדר דת רלוונטית אצל העולים, החיבור לישראל נעשה באמצעות לאומניות. זאת הדרך של העולים להרגיש שייכים. השמאל משאיר את הגדרת היהדות לרבנות, ויחד הם מייצרים עשרות אלפי עולים מסוג ב'.

גם אם הגטאות הם מבחירה, למדינה יש חלק גדול בזה

עמותת מורשתנו

לוגו עמותת מורשתנו

ולבסוף, טענת הגטו הרוסי מתוצרת עצמית. אילו היינו מדינה נאורה, קולטת עלייה, מתייחסת באופן שווה לכולם ונותנת לכלל תושביה ואזרחיה את הזכויות הבסיסיות (נישואים, למשל) – לא היו נוצרים  גטאות עליהם מדבר אבנרי. אבל מכיוון שברור לכולנו שאנחנו לא חיים במדינה כזאת, העולים מודרו, נדחקו, הופלו, או במילים אחרות – התקבלו כמו שמדינת ישראל יודעת לקבל עולים. התוצאה היא התכנסות פנימית בתוך הקהילה ובניית משאבים לשירות חבריה, כי זה מה שקורה כאשר המדינה לא עושה את תפקידה. גם אם הגטאות הם מבחירה עצמית, למדינה יש חלק גדול בזה.

את הטעות שעשה בשעתו "גוש שלום" עושים ארגונים רבים גם היום. לא מספיק לתרגם פלאייר לשפה הרוסית ולהפיץ אותו במאה אלף עותקים. הפערים בין העולים לחברה הישראלית מתבטאים לא רק בשפה. קיימים הבדלים מנטאליים ותרבותיים שאי אפשר להתגבר עליהם באמצעות תרגום פלאיירים. אם אורי אבנרי וחבריו בשמאל הישראלי מוכנים להודות בטעות של זניחת ציבור העולים, להבין את הפערים ולהיות מוכנים לשיח עם העולים, הם יופתעו לגלות שהציבור הזה לא רק רוצה שלום, אלא גם מוכן לפעול יחד על מנת להשיגו.

השאלה היא, האם השמאל מוכן לצעד כזה?

בכל אופן, אנחנו כאן, גם רוסים וגם שמאלנים, חיות מוזרות בלב הגטו הרוסי, מחכים.

[related-posts title="עוד בנושא העלייה הרוסית"]

_____________________________________________________________________________

אדי ז'נסקר

  • אדי ז'נסקר מנהל את עמותת "מורשתנו", הפועלת להשרשת ערכי הדמוקרטיה והומניזם, סובלנות וצדק חברתי, בקרב חברי קהילת דוברי הרוסית בישראל

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות

מלאנוקס הפילה את השוק המקומי

השוק המקומי פתח את השבוע החדש בירידות שערים בהובלת מאלנוקס אשר צללה בכ-8% בעקבות דוחותיה המאכזבים שהתפרסמו ביום שישי האחרון. מדד ת"א 25 סגר את היום הראשון של השבוע מתחת ל-1200 הנקודות. השבוע אנו מעריכים כי התנודתיות תימשך. טווח המחירים שלנו לשבוע זה: 1190 – 1220.

בזירת המט"ח, צמד הדולר שקל פתח את השבוע מתחת ל-3.6 על רקע היחלשותו של הדולר בזירה הבינ"ל. משקיעים רבים ממתינים כעת לתגובה של בנק ישראל אם בכלל היא תתרחש ברמות הנוכחיות. אנו מעריכים כי המחסום הבא שעשוי שבו בנק ישראל ינסה להתערב הינו: 3.55. ההתערבות הבאה עשויה להיות בהיקפים גדולים הרבה יותר על מנת להרתיע את הספקולנטים. מהלך הירידות הנוכחי עשוי להימשך עד אזור 3.55. פריצה מעל 3.62 עשויה להוביל להמשך העליות אל עבר ההתנגדות הבאה הניצבת ב-3.67.

הכותב הוא ראש מחלקת מחקר ב-A TADE

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

תם עידן הטופסולוגיה בכניסה לארה"ב

החל בתחילת חודש מאי, הנוסעים לארה"ב, בכל הטיסות, לא יצטרכו למלא את טופס הכניסה הסטנדרטי.

מדובר בטופס 1-94 שאותו מקבלים הנוסעים מהצוות לקראת הנחיתה בניו יורק. לאחר הנחיתה מגיש הנוסע את הטופס יחד עם הדרכון לפקידי ההגירה בביקורת הגבולות.

ביטולו של הטופס יתבצע בהדרגה – בהתחלה ייהנו מההטבה נוסעים הטסים לניו יורק, וושינגטון וניוארק  ובהמשך יצורפו גם הנוסעים לחוף המערבי, סאן פרנסיסקו, לוס אנג'לס והונולולו.

בעת ההגעה לנמל התעופה בארה"ב, ללא טופס הכניסה, יסרקו אנשי שלטונות ההגירה והמכס את הדרכונים של הנוסעים והמידע האלקטרוני יישמר עד יציאתו של הנוסע מהמדינה.

מנכ"ל יונייטד איירליינס, אבי פרידמן, אמר: "אני מברך על צעד זה אשר מהווה עוד פן של נוחות לנוסעים בקו לארה"ב".

בדיקות בכניסה לארה"ב (צילום: James R. Tourtellotte, ויקימדיה)

בדיקות בכניסה לארה"ב (צילום: James R. Tourtellotte, ויקימדיה)

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

הטרדה מינית: מה הוא חושב לעצמו, שהיא נהנית?

ככל שאני מתבגרת, אני מבינה כנראה פחות ופחות ברזי החיים. המושג "הטרדה מינית" לא נשמע בעיניי מספיק נורא, כמו התסכול והבושה הנוראים שעוברת אשה בעת שמטרידים אותה, וכמובן גם אחרי, בליווי רגשות אכזבה והשפלה, ביטחון עצמי שקרס לרצפה, ולא פעם גם אשמה עצמית.

לא מובן לי איך גבר המכונה בעיני החברה "נורמטיבי" מרשה לעצמו, באופן שיטתי, לשלוח ידיים לגוף אשה שניצבת מולו. מה הוא חושב באותו הרגע, שהיא נהנית? שאולי תיהנה בעוד כמה דקות ממגע ידיו הטורדניות? אולי הוא בכלל בעולם משלו, לא חושב על כלום, מלבד ההנאה המעוותת שלו, לא יכול לשלוט בזה? אולי עובר בראשו שהיא תבין אותו, או שמא שהיא קהת רגשות שלא תשים לב ותעביר את זה הלאה.

כמו בדיקת דם, כואב כמה שניות וזה עובר? (צילום: marin / freedigitalphotos.net)

למה לא, בעצם? סך הכל אשה, מן הסתם נאה, רגילה למבטים חודרים ברחוב, במשרד, באולם קולנוע, קטן עליה, יד שמחליקה על הגב וצביטה קטנה בציצים לא תעשה לה כלום, כמו בדיקת דם, כמה שניות כואב וזה עובר, אז מה אם הוא פלש לגוף ולנפש? בחייך, אל תהיי כבדה, תזרמי, אל תתנגדי, עדיף שתקפאי, ככה הוא מעדיף אותך, קפואה ומבולבלת, כך גם הוא לא יצטרך להפעיל כוח, לא יצטרך להדביק אותך לשולחן או לקיר, לנסות להרים לך את החצאית, סתם, כי בא לו לראות איזה תחתונים סקסיים לבשת היום בבוקר.  הוא גם חולה חזיות מושבע, מעוניין להכיר את כל הדגמים החדשים והישנים, ואת, אין צורך שתפתחי את הפה בכלל. עדיף שתשתקי.

הוא רוצה לנשק אותך, מה זה חשוב שאת לא רוצה?

הוא בעמדת כוח עכשיו, ידו על העליונה. את מעוניינת לעבוד לצידו, תחתיו, יש לו קשרים, הוא אדם חזק ורב השפעה, יש לו חברים ב"חלונות הגבוהים". את מרגישה את ידיו, ואת הבל פיו קרוב אלייך כל כך. הוא רוצה לנשק אותך, מה זה חשוב שאת לא רוצה? שבכלל אין לך מושג איך להתנהג בסיטואציה כזאת?

אל תתנגדי, הוא עלול להפעיל כוח. עיניו ייעשו כהות מהרגיל. הוא בדרך כלל לא רגיל שמתנגדים לו, וכוח זה לא לעניין, הוא צריך להתאמץ.

את מתנגדת, את רוצה לקבור את עצמך. מה עשיתי לא נכון? את שואלת את עצמך, בעוד הוא מפעיל עלייך כוח, רוצה לנשק אותך, מחמיא לך על ההופעה ועוצר את נשימתך, את רוחך, את ליבך. אבל לא עוצר את עצמו  ואת מעשיו הנלוזים, אלא ממשיך בקצב אחיד לספק את תאוותו המעוותת, תוך כדי דיבור קולח על הא ועל דא, ואת פתאום קולטת שזה אצלו עניין שבשיגרה: ליד אנשים אחרים להיות נחמד, מסביר פנים, מספר בדיחות, אבל לבד, איך הכל כהרף עין משתנה, הצדדים האפלים שלו מתפרצים החוצה כמו נשר רעב העט על טרפו.

ומה יגידו הבעל, החבר? מה יגידו כולם?

ואיך תעזי להגיד משהו? איך תעזי להתלונן? ומה יגידו הבעל, החבר? מה יגידו כולם? והוא? אדם בעל כוח והשפעה, הוא בטח יגיד, "היא, היא הטרידה אותי, אני אתקרב אליה בכלל?" ואין לך כוח לעימות הזה, את מרגישה שאת מוותרת, הוא עשה בך מה שרצה, ואולי גם ימשיך לעשות, הגוף שלך כמשחק בעינייו, משחק שליטה מטורף ודוחה, שאת, ללא רצונך, נוטלת בו חלק, ולמה?

כי יש גברים שמרשים לעצמם לעבור את הגבול בצורה הכי ברורה שיש ולצאת מזה בשלום, פעם אחר פעם. לחיות כך שנים, כשהוא מחזיק אחריו שובל של נשים פגועות, המומות, כאובות.

למה? כי כמו שיש גברים מקסימים, תומכים ואוהבים, יש גם גברים חולים, חולי שליטה, כוחניים, אין שום קשר למצבם המשפחתי, הוא יכול לרדות בך ולהטריד אותך מינית בצהריים, ובערב לספר לאשתו כמה עבד קשה היום ולהחמיא לה על ארוחת הערב הטעימה. וגם אם הוא יודע שנפגעת, זה לא חשוב לו, הסיפוקים שלו חשובים לו, הוא ורק הוא.

* * *

עברת חוויה שכזאת? אל תפחדי להתלונן. נכון, קל לדבר, יותר קשה ליישם. הפגיעות כה רבה. אחר כך גם יבואו הפלישה לפרטיות, השאלות. לא מספיק מה שחווית איתו, הכל יחזור מהתחלה, השאלות, והמבטים, אוי, המבטים. אבל תמיד תזכרי שככל שנדמה לך שאת לבד, את לא לבד. ואם תהיי מספיק אמיצה  כדי להתלונן, בסופו של דבר זה ישתלם, כי החזרת לעצמך את כבודך הרמוס. בך אף אחד לא ייגע בלי שאת רוצה. אותך אף אחד לא ישפיל ולא יגרום לך לקפוא בחוסר אונים. שנני את זה לעצמך.

סקס הוא אקט מהנה, אם שני הצדדים מעוניינים וחושקים בו. גבר שמטריד אותך מינית אינו ראוי להמשיך לחיות כרגיל, בעוד שאת רוצה לקבור את עצמך. הוא אשם, הוא ורק הוא, לא את.

[related-posts title="עוד בנושא הטרדה מינית"]

פורסם בקטגוריה ד, יחסים, מאמרי עמדה, נשים, עוד יחסים | עם התגים , , , , | 2 תגובות

נמוגות התקוות למציאת ניצולים מהבניין שהתמוטט בבנגלדש

דאקה - בעל המבנה יועמד לדין בעוון רשלנות

הבניין ההרוס בדאקה. בעל המבנה יועמד לדין באשמת רשלנות

אפסו התקוות לאיתור ניצולים נוספים בהריסות הבניין שהתמוטט אתמול בבנגלדש. אתמול פרצה באתר האסון דליקה, שגראמה להפסקת עבודות החילוץ. כתבים השוהים במקום סבורים שכמות האריגים הגדולה אף החמירה את עוצמת השריפה. ארבעה כבאים נפצעו ונלקחו לבית חולים.

היום חודשו העבודות, ציוד הנדסה כבד משמש עתה להנפת גושי בטון ביום השישי למבצע החילוץ, אך דוברים רשמיים אומרים שהם אינם מצפים למצוא ניצולים נוספים.

ראש ממשלת פקיסטן, שייח חסינה, ביקר הבוקר במקום האסון.

בעל הבניין, מוחמד סוהל ראנה, פעיל פוליטי במפלגת השלטון במדינה, שנמלט לאחר קריסת הבניין ביום רביעי על אלפי עובדיו, נעצר אתמול סמוך לגבול הודו והוחזר לדאקה בירת המדינה. נגד ראנה יוגש בקרוב כתב אישום בגין עבירות רשלנות, כשיחד עמו יואשמו גם שני מהנדסים ממשלתיים שהיו מעורבים באישור תכנון הבניין.

לדברי ראש צוות החוקרים שעצרו את ראנה, הוא הסתתר בכמה מקומות מאז היעלמותו. "הוא התחבא בכמה אזורים, ונע ממקום למקום. הוא שהה בדאקה ובעוד שניים או שלושה מקומות מחוץ לעיר," אמר מוחלסור רחמן מיחידת התגובה המהירה, "הוא הגיע לגבול הודו, וכמעט חצה אותו. מישהו הלשין, ואנחנו טסנו במהירות במסוק לג'סור. הוא נעצר בנקודת הגבול בנפול".

מתאם עבודות החילוץ אמר שהעבודות בציוד ההנדסי הכבד ייעשו בזהירות כדי שלא לחלל את הגופות הלכודות מתחת להריסות.

כשלושת אלפים בני אדם שהו בבניין כאשר התמוטט, ונכון לעכשיו ידוע על 2,430 ניצולים. הרשויות לא פרסמו עדיין את מספא האנשים הנעדרים, אולם אכרם חוסיין, סגן מפקד כוחות הכיבוי, אומר שסיכויי הישרדותם "מתמעטים בכל רגע."

בסך הכול נעצרו שישה אנשים, לרבות שלושה בעלי מפעלים שפעלו בבניין בן שמונה הקומות.

הזעם על האסון הצית מהומות אלימות ברחבי בנגלדש שהיא אחת מיצרניות הטקסטיל הגדולות בעולם. התעשייה מתאפיינת בתנאי עבודה ירודים ומסוכנים, בשחיתות ובשכר נמוך מאוד, ואלה מאפשרים למדינה לספק בגדים זולים לרשתות מערביות גדולות.

פורסם בקטגוריה אסיה ואוקיאניה, אקטואליה, ב, בעולם | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות

מיהו שומרוני? סיור אל הר גריזים והיישוב השומרוני

 

על הר גריזים: "שתיים עשרה האבנים" - שרידי המזבח שהצטוו בני ישראל לבנות בעוברם את הירדן, על פי האמונה השומרונית. (צילום: ענת מנדל)

על הר גריזים: "שתיים עשרה האבנים" - שרידי המזבח שהצטוו בני ישראל לבנות בעוברם את הירדן, על פי האמונה השומרונית. (צילום: ענת מנדל)

הר גריזים נמצא מדרום לשכם ומתנשא לגובה של 886 מ' מעל פני הים. על ראש ההר נמצא היישוב השומרוני גריזים ובפסגתו – אתר הר גריזים של רשות הטבע והגנים שחלקים ממנו קדושים לבני הקהילה השומרונית.

ביום שישי ה-24 באפריל, ביקרתי ביישוב גריזים עם חבריי לעמותת ויקיפדיה ישראל, במסגרת סיור "אלף מילים" של העמותה, בהדרכת גיא יהושע, בן הקהילה השומרונית.

חברי הקהילה השומרונית, בני השבטים אפרים, מנשה ולוי, מאמינים כי הם שריד חי לממלכת ישראל הקדומה. עיקר מושבם של בני הקהילה ביישוב גריזים והשני בגודלו נמצא בחולון. חברת קהילה מפורסמת היא השחקנית סופי צדקה, המתגוררת בחולון.

למרות כל הקשיים, השומרונים מצליחים לשמר את מורשתם הייחודית מזה 3652 שנים, ומקיימים את תורת משה ככתבה וכלשונה עד היום.

בתחילת המאה החמישית לספירה, מנו השומרונים כמיליון נפשות שהתפזרו בכל רחבי ארץ-ישראל. בתחילת המאה ה-20 הגיעה הקהילה לכ-100 נפשות וזאת בשל גזרות, רדיפות והתבוללות. מאז שנות השלושים של המאה שעברה, מניין בני הקהילה הלך ועלה, חל שיפור בכל תחומי החיים, וכיום הקהילה גדולה וענפה, מנהלת חיים עשירים ובניה עוסקים בכל תחומי העיסוק (עורכי דין, רואי חשבון, אנשי הייטק, ועוד). ביישוב גריזים יש בית ספר קהילתי וגן ילדים, והתושבים שומרים על חיי קהילה שנראים הרמוניים, מעוררי קינאה והתפעלות.

בית הכנסת ביישוב גריזים:  התפילות מתחילות בשעה 3 לפנות בוקר ובית הכנסת מלא עד אפס מקום. בני הקהילה לבושים במלבושים חגיגיים כמיטב המסורת העתיקה, גלימת פסים ומעליה טלית לבנה – על מנת לשמור את האחדות ביניהם. (צילום: ענת מנדל)

בית הכנסת ביישוב גריזים: בני הקהילה לבושים במלבושים חגיגיים כמיטב המסורת העתיקה, גלימת פסים ומעליה טלית לבנה – על מנת לשמור את האחדות ביניהם. (צילום: ענת מנדל)

היישוב גריזים

הביקור ביישוב גריזים מרגש, ועליו אני ממליצה בחום. הלשון העברית הקדומה מופיעה ברחובות היישוב על גבי מזוזות קטנות וגדולות, על בית הכנסת העתיק, ובמוסדות הקהילה השונים.

את השפה העברית הקדומה לומדים בני הקהילה מינקות ועד בגרות בעזרת "זקני השבט" המלמדים ומחנכים את הילדים הצעירים בכל יום אחרי שעות הלימודים הפורמליות, עד שהם יודעים לקרוא את כל התורה. אז מגיע טקס הבגרות "חתן תורה", שמחליף את טקס הבר/בת מצווה המקובל, ונערך בסביבות גיל 7-8, כל אחד לפי התקדמותו בלימוד הקריאה.

השפה הקדומה משמשת בטקסים, בתפילות ובמנהגים שונים. בחיי היום יום מדברים השומרונים בעיקר עברית ולעיתים ערבית.

השבת נשמרת ככתוב בכתבי הקודש: מעת כניסת השבת ועד צאתה, הם אינם משתמשים במוצרי חשמל, תחבורה ותקשורת, כל מכשירי החשמל מנותקים מהחשמל, פשוטו כמשמעו. כך, בימי שבת וחג נראה היישוב כאילו שהזמן עצר מלכת.

התפילות מתחילות בשעה 3 לפנות בוקר ובית הכנסת מלא עד אפס מקום. בני הקהילה יוצאים לרחובות, מבקרים את המשפחה ואת החברים במלבושים חגיגיים כמיטב המסורת העתיקה, גלימת פסים ומעליה טלית לבנה – על מנת לשמור את האחדות ביניהם. לכוהנים השומרונים טליתות בצבעים שונים לטקסים ומועדים שונים.

תפילותיהם מיוחדות בשפה העברית הקדומה של ימי אבותינו. גם בחגים, שומרים השומרונים על המסורת עתיקת היומין: מבצעים זבח פסח, עולים לרגל, מכינים מצות ובונים סוכות – הכל לפי הכתובים עצמם, ללא פרשנות מיותרת.

את הקהילה מנהיג "הכהן הגדול", אשר נבחר מתוך משפחת כהן משבט לוי, על פי גילו. כאשר הולך לעולמו הכהן הגדול המכהן, ממלא את מקומו בן המשפחה המבוגר ביותר (יכול להיות אח, דוד, בן וכדומה).

מזבח שומרוני. השומרונים שומרים על המסורת עתיקת היומין, כולל זבח פסח. (צילום: ענת מנדל)

מזבח שומרוני. השומרונים שומרים על המסורת עתיקת היומין, כולל זבח פסח. (צילום: ענת מנדל)

ימים אלה הם ימי חג הפסח בקרב העדה השומרונית. ניתן לראות את אזור הזבח ואפילו ריח הקורבנות עוד נישא באוויר. רק לבעלי לב חזק, וטבעוניים לא יחזיקו מעמד למראה הדם הנספג באדמה.

אם תגיעו בימי חול, תוכלו להתכבד במיטב המטעמים הכשרים לפסח ובמצה השומרונית הטעימה להפליא. במקום ניתן לרכוש שמן זית, (שלא נבדק על ידי צוות כלבוטק), ערק מקומי חד בחריפותו, טחינה ירוקה ומדהימה בעושרה ועוד סלטים מגוונים שלא אכלתי במקום אחר.

אם תגיעו בשבת, תוכלו להתרשם מאווירת החג השורה ביישוב ומהמלבושים המיוחדים, אך תצטרכו להסתפק במזון שהבאתם מהבית.

בית הכנסת השומרוני צנוע למראה, מקושט במזוזות ובארון קודש המכוסה בווילון פשוט. הריצפה מחופה בשטיח מקיר לקיר, ועל הנכנסים לחלוץ את נעליהם בשל קדושת המקום, על פי הפסוק "של נעליך מעל רגליך".

סידור התפילה השומרוני נמצא נעול בתוך ארון הקודש מאחורי שבעה מנעולים ומוצא משם רק על ידי הכהן הגדול בעצמו, ורק פעמיים בשנה – בפסח וביום כיפור.

אתר הר גריזים

שמו של ההר מוזכר בתורה, בראשית ההוויה הישראלית בארץ כנען. בהיכנסם לארץ ישראל, מצווים בני ישראל לערוך את טקס הברכה והקללה על הר גריזים ועל הר עיבל, ככתוב בספר דברים פרק י"א סעיף כ"ט : "והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל".

הר גריזים הוא הר הברכה, מקודש לעדה השומרונית ומהווה מוקד עלייה לרגל לבני הקהילה.

אתר הר גריזים. הוא כולל בתוכו את שרידי העיר ההלניסטית, מתחם הביזנטי  ושרידים מהתקופה הפרסית. (צילום: ענת מנדל)

אתר הר גריזים. הוא כולל בתוכו את שרידי העיר ההלניסטית, המתחם הביזנטי ושרידים מהתקופה הפרסית. (צילום: ענת מנדל)

בעשרים השנים האחרונות התבצעו על ההר חפירות ארכיאולוגית ונחשפו ממצאים רבים, שהעידו על עיר גדולה מאוד שהייתה קיימת על ההר ובה יותר מעשרת אלפים תושבים.

שנים רבות היה השטח פתוח לבני הקהילה השומרונית, אך אתר העתיקות היה סגור לקהל מסיבות ביטחוניות. בקיץ 2012 חנכה רשות הטבע והגנים את הגן הלאומי הר גריזים, שטח של כ-400 דונם גודר וכולל בתוכו את שרידי העיר ההלניסטית והמתחם הביזנטי המקודש והמפואר ושרידים מהתקופה הפרסית.

בין המבנים שהשתמרו ונחשפים באתר נמנים "גבעת עולם" – מחשוף סלע הנמצא בראש ההר ומציין את קדושת ההר; "שתיים עשרה האבנים" – שרידי המזבח שהצטוו בני ישראל לבנות בעוברם את הירדן, על פי האמונה השומרונית; "מזבח יצחק" – אשר לפי המסורת השומרונית הוא המזבח עליו נעקד יצחק על ידי אברהם אביו. וכן, מצודה הלניסטית, בית מידות הלניסטי, בית בד שלם, גת לדריכת ענבים מן התקופה הביזנטית, כנסייה ביזנטית ושרידים רבים מהחומות הסובבות את העיר מהתקופות השונות.

מחשבה נוגה אחת ליוותה אותי כאשר ראיתי את תחנוניו של שומרוני בן המקום מבקש להיכנס לאתר בשביל הגישה העתיק אליו הוא מורגל מזה שנים רבות, אך זה נמנע ממנו והוא נדרש ללכת מסביב, ולהיכנס דרך הקופות.

מעניין מה היה קורה אם היו מגדרים את מקדש אל-אקצא או את הכותל המערבי ומונעים גישה מהמתפללים?

העמידה על ההר, בלי קשר למוצא או לדת, מעניקה למבקר נקודת תצפית מרתקת. מקרוב, שכם ומחנה הפליטים הפלסטיני בלטה (אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם), בהמשך הישובים יצהר ואיתמר המטפסים על צלע ההר, ועד ארובות חדרה ביום צלול ובהיר.

המקום מרהיב ביופיו ובעל הוד קדומים. עם זאת הגן נראה מוזנח ולא הושקע מספיק בהנגשתו לציבור בכלל ולנכים בפרט.

איך מגיעים:
נוסעים לאריאל על כביש 5, מכביש 505 או מירושלים, נוסעים בכביש 60 צפונה, עד כיכר צומת תפוח; בצומת תפוח פונים שמאלה לכיוון שכם (ואלון מורה) עד הכיכר לפני הכניסה לשכם; יש פניה שמאלה להר גריזים. עולים, עוברים את היישוב "הר ברכה" (לא נכנסים אליו) וממשיכים עם הכביש ליישוב גריזים. מתוך היישוב ממשיכים לפי השילוט לאתר.

הגן הלאומי הר גריזים פתוח בימים ב'- ו'.

שעות פתיחה:
אפריל-ספטמבר 8:00-17:00
אוקטובר-מרץ 8:00-16:00
ימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

דמי כניסה:
בודד: מבוגר 22 שקל, ילד 10שקל
קבוצה: מבוגר 19 שקל, ילד 8 שקל

למי כדאי:
למשפחות, אוהבי מסלולים שלא דורשים מאמץ, וחובבי תרבויות שונות. הביקור ביישוב מתאים לכולם, אך האתר לא מונגש לנכים. בימי חול מומלץ גם למטיבי לסת.

עוד פרטים באתר רשות הטבע והגנים: http://www.parks.org.il.

אם מגיעים בימי חול, אפשר להתכבד בטחינה ירוקה ומדהימה בעושרה ועוד סלטים מגוונים. (צילום: ענת מנדל)

אם מגיעים בימי חול, אפשר להתכבד בטחינה ירוקה ומדהימה בעושרה ועוד סלטים מגוונים. (צילום: ענת מנדל)

פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בארץ | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

ממלכת המתוקים

אין דבר שאני אוהבת יותר מאשר מתוקים, ובעיקר שוקולד. אבל לאנשים סביבי יש הגבלות בריאותיות בצריכת סוכר. אני עוזרת להם במציאת מאכלים קנויים טעימים או ביצירת מתכונים ערבים לחיך. התסכול של אנשים עם מגבלות באוכל, מסוגים שונים, הוא ענק. מסתבר שיש פתרונות, אך אנשים אינם מודעים להם.

הכירו את ממלכת המתוקים, שהסיור בה משכיח שזה בכלל בארץ או שיש מגבלות סוכר, גלוטן, דיאטה וכדומה. מדפים עמוסים בטובי הממתקים, מכל הסוגים ולכל המינים: עם סוכר, בלי סוכר, פשוט חלום.

כניסה לחנות (צילום: יולה זובריצקי)

כניסה לחנות (צילום: יולה זובריצקי)

מגוון עשיר ללא סוכר (צילום: יולה זובריצקי)

מגוון עשיר ללא סוכר (צילום: יולה זובריצקי)

למחלקת ה"ללא תוספת סוכר", נכנס גם מותג ספרדי חדש – ורג'יניאס, המיובא ע"י ק.א. שוקולד, ולפי הכיתוב המוצרים מתאימים לחולי סוכרת.

עופר קדרון ואיל אלטובסקי, מנכ"לים משותפים בק.א. שוקולד: "אנו פועלים בשקדנות כדי לספק מוצרי מזון איכותיים לכלל הציבור הישראלי. יחד עם 'ורג'יניאס' בנינו סל מוצרים המותאם לקהל הישראלי, ילדים ומבוגרים כאחד. במגוון יש יותר מ-20 מוצרים שונים, כגון ופלים, עוגיות מצופות ועוגיות בטעמים (באריזות אישיות או משפחתיות), סוכריות ועוד".

ללא סוכר (צילום: יולה זובריצקי

ללא סוכר (צילום: יולה זובריצקי)

סיור בין המדפים מגלה מגוון שוקולדים, מרציפנים, עוגיות, ופלים, סוכריות ועוד – מבחר עשיר וטעים.

שוקולדים ומרציפנים (צילום: יולה זובריצקי)

שוקולדים ומרציפנים (צילום: יולה זובריצקי)

מקרונים באריזות יפהפיות (צילום: יולה זובריצקי)

מקרונים באריזות יפהפיות (צילום: יולה זובריצקי)

עיצובים לילדים (צילום: יולה זובריצקי)

עיצובים לילדים (צילום: יולה זובריצקי)

בנוסף, תגלו בסיורים בין המדפים גם מעדנים מיובאים נוספים נוספים: פסטה, תבלינים, קפה ועוד.

צילום: יולה זובריצקי

צילום: יולה זובריצקי

צילום: יולה זובריצקי

צילום: יולה זובריצקי

יש גם נציגות למוצרים ללא גלוטן (בחזית המדפים).

צילום: יולה זובריצקי

צילום: יולה זובריצקי

טראפלס מעולים ועדינים במגוון טעמים.

צילום: יולה זובריצקי

צילום: יולה זובריצקי

ויש גם ממתקים במשקל. ניסיתי את השוקולדים הקטנים המרירים בניחוח תפוז – ממש מושלם להגשה ליד הקפה. מומלץ לעצור אחרי קוביה אחת או שתיים ולא לחסל את כל חבילת השוקולד בבת אחת.

מתוקים במשקל (צילום: יולה זובריצקי)

מתוקים במשקל (צילום: יולה זובריצקי)

עם סוכר (צילום: יולה זובריצקי)

עם סוכר (צילום: יולה זובריצקי)

בלי סוכר (צילום: יולה זובריצקי)

בלי סוכר (צילום: יולה זובריצקי)

את המוצרים אפשר למצוא בנקודות מכירה ברחבי הארץ, ביניהן רשתות שיווק מובילות ועוד, אבל את כל המבחר תמצאו בחנות הדגל של החברה – Goodies ברח' התע"ש 7, כפר סבא.

פורסם בקטגוריה אוכל, כתבות אוכל | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

ג'ילי הסינית חשמלית עם טווח נסיעה של 285 ק"מ וטסלה S שוברת שיאי מכירה

יצרנית הרכב הסינית Geely הכריזה לאחרונה כי הדגם החדש מתוצרתה- EC7-EV . זהו רכב חשמלי שפותח בשלושת השנים האחרונות בשיתוף עם Detroit Electric .

הרכב יושק בסוף השנה ויוצע למכירה בסין כאשר בשנת 2014 התחזית היא ל- 3,000 יחידות שימכרו ואילו לדברי היצרנית הסינית יעד המכירות עד 2016 הוא 30,000 מכוניות חשמליות על כבישי סין.

הרכב יוצע בשתי גרסאות של מצבר. הרגיל יהיה בעל טווח נסיעה של 165 ק"מ והאפשרות השנייה היא דגם בעל טווח נסיעה של 258 ק"מ בין טעינה אחת לשנייה.

שברולט וולט


נתוני הרכב הם מהירות מירבית של 200 קמ"ש ותאוצה מ-0 ל- 100 קמ"ש בפחות מ- 8 שניות.

ואילו בארה"ב שוק הרכב החשמלי ממשיך לעורר תשומת לב למרות נתוני המכירות המאכזבים.

לדברי דוברת מטעם טסלה, בשבוע הבא יפורסמו נתוני המכירה של דגם S וככל הנראה ידווח על 4,750 מסירות של טסלה S החשמלי המשפחתי.

לפי נתוני השוק בארה"ב מתברר שהרכב הפופולארי עד כה בתחום החשמלי, שברולט וולט, נמסרו 4,421 כלי רכב ואילו ניסן ליף מסרה "רק" 3,695 מכוניות.

יש לציין שמחירי הדגמים החשמליים נבדלים האחד מהשני באופן ניכר. טסלה S נמכר בארה"ב במחיר של 69,900$, הוולט של שברולט עולה 39,145$ ואילו הליף של ניסן רק 28,800$.

פורסם בקטגוריה ירוק בדרכים, מה חדש, רכב | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

חור בצינור הידראולי גרם לנחיתת גחון

חור בצינור שמן הידראולי גרם בסוף חודש מרץ השנה לנחיתת מטוס צסנה 182RG עם כני נחיתה לא נעולים ולנחיתת חירום על גחון המטוס. איש לא נפגע, אך למטוס נגרם נזק. כך פרסם היום יצחק רז החוקר הראשי.

בעת טיסה פרטית, ביום ראשון 31 במרץ השנה, של הבעלים, במטוס צסנה 182RG, הוא הוריד באזור טירת צבי, את ידית הגלגלים, במטרה לבדוק את ביצועי המטוס בשיוט עם גלגלים במצב מטה ולהדגים זאת לחברו שהיה במטוס שהוא טייס מתלמד. בסיום הבדיקה הרים הטייס את ידית הגלגלים והבחין, כי הגלגלים אינם ננעלים במצב מעלה. בניסיון הורדה חוזר הם גם לא ננעלו במצב מטה.

הטייס ביצע כמה ניסיונות לתיקון התקלה ובמקביל דיווח ליחידת הבקרה. הוא טס לאזורי אימונים והמשיך בניסיונותיו למצוא פתרון לתקלה. הניסיונות כשלו והגלגלים נשארו לא נעולים.

הטייס הודיע למגדל הפיקוח של שדה התעופה בהרצליה, כי הוא ינחת חירום בשדה, ודחה את הצעת המגדל לנחות בנתב"ג. הוא המתין להתארגנות כוחות הצלה, שהוזנקו למקום, וביצע יעף נמוך, על מנת שיבדקו את מצב הגלגלים מהקרקע. המגדל זיהה, כי הגלגלים הראשיים אינם נעולים במצב מטה והגביר את דרגת הכוננות למרבית ("מצב 3"). במהלך הנחיתה קרסו כני הנסע הראשיים והמטוס סטה מהמסלול לשול הימני של המסלול ונעצר. הטייס והנוסע, לא נפגעו. למטוס נגרם נזק.

ממסקנות חקירת התאונה מתברר, כי התאונה נגרמה בגלל חור בצינור שמן הידראולי שנגרם על ידי חיכוך מתמשך של כמה שנים בין מוט בוכנת כן הנסע הקדמי לבין צינור השמן שהיה מונח עליו. עוד נכתב במסקנות החקירה, כי שיקולי הטייס בבחירת שדה התעופה בהרצליה לביצוע נחיתת החירום, בדגש לכמות הדלק לכמות הדלק הגבוהה יחסית, הם בעייתיים בנסיבות האירוע. יחד עם, הדגיש החוקר הראשי, כי הטייס ביצע נחיתת גחון, בצורה מקצועית, מיומנת ורגועה ובכך הביא לסיום
מוצלח של מצב החירום. גם תפקוד מגדל הפיקוח בהרצליה באירוע היה, לדבריו, מקצועי, תכליתי ויעיל.

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

לשדרג את המראה למרות טיפול בנוגדי קרישה

עם הגיל עובר הגוף שינויים רבים אשר מעלים את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם כדוגמת התקפי לב, אירועים מוחיים וחסימת כלי דם ברגליים. המניעה והטיפול במחלות אלו כוללות קבוצת תרופות הקרויות נוגדי קרישה (מדללי דם). התרופות השכיחות בשימוש הנמנות על קבוצה זו הן  אספרין, קומדין ופלאביקס ותפקידם לעכב את קרישת הדם. תרופות אלה ניטלות בעיקר ע"י האוכלוסייה המתבגרת והמבוגרת (50 +), אשר סובלת ממחלות אלה בשכיחות גבוהה יחסית.

אז האם טיפולים אלו ימנעו מהם את האפשרות ליהנות משדרוג המראה המתבגר כשהמטרה היא להצעיר את אזור הפנים, החזה, או הבטן ע"י ניתוח פלסטי/קוסמטי?  לא בהכרח.

(צילום: יח"צ)

לחלק מהתרופות נוגדות הקרישה יש תחליף (צילום: יח"צ)

חשוב לדעת שטיפול בנוגדי הקרישה גורם לדימום יתר בעת הניתוח. הדבר נכון בעיקר בניתוחים על שטחי גוף גדולים, אך יחד עם זאת, הם משפיעים גם בביצוע פעולות פשוטות יותר, כמו: הזרקת חומרי מילוי ובוטוקס. שיעור שטפי הדם והסימנים הכחולים שנוצרים, עולה.

יש לזכור כי ניתוחים קוסמטיים הם ניתוחים אשר לא חייבים לבצע, מטרתם אינה הצלת חיים או ריפוי ממחלה, אלא שיפור איכות החיים. לכן, הפסקת נוגדי קרישה לפני ניתוח תלויה בהיסטוריה הרפואית של המטופל וסוג הניתוח שברצונו לעבור. לדעתי כרופא, יש לבצע ניתוחים אלה תחת תנאים אופטימאליים וכל תרופה אשר מגדילה את הסיכון לדמם במהלך הניתוח או אחריו מסכנת את תוצאותיו.

מכאן עולה השאלה: כיצד בכל זאת אפשר לנתח מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה באופן קבוע?

המלצתי היא לשקול כל מקרה לגופו. במטופל שנוטל את התרופות רק למניעה אפשר להפסיק את הטיפול תוך כדי נטילת סיכון מחושב. מדובר בהפסקה זמנית – כשבועיים בטרם הניתוח ובהמשך יוחזרו התרופות לשימוש.

במטופל אשר נוטל את התרופות למחלה פעילה, המצב מעט שונה. הפסקה של התרופה, אפילו לתקופה קצרה ביותר, עלולה לסכן את חייו. לכן, ראשית יש להפנותו לנוירולוג או לקרדיולוג המטפל, כדי להעריך את מצבו ואת רמת הסיכון שבהפסקת התרופות. במטופל בסיכון נמוך אפשר להפסיק את התרופות ולערוך את הניתוח. במטופל שהפסקת התרופות מציבה אותו בסיכון גבוה, יש לשקול לא לבצע את הניתוח.

חשוב לדעת כי לחלק מהתרופות נוגדות הקרישה יש תחליף. כך לדוגמה לקומדין קיים תחליף בצורת זריקות. יתרונו של התחליף הוא זמן השפעתו הקצר יחסית. אפשר להפסיק את הקומדין כשבוע עד שבועיים לפני הניתוח, להזריק את התחליף (קלקסן) ולהפסיק להזריק אותו יום לפני הניתוח. תחליף זה מאפשר לקצר את משך הסיכון של המטופל משבוע לשעות ספורות. לאספירין ופלאביקס אין תחליף והפסקתם יוצרת סיכון כלשהו בניתוח.

אם נבחר טיפול בהזרקות חומרי מילוי או בוטוקס, המטופל צריך לדעת שגם במקרה הזה הרופא ישקול כל מקרה לגופו. אולם, בניגוד לניתוח בו הפסקת נוגדי הקרישה חיונית בשל הפגיעה בתוצאה הסופית והסיבוכים הנלווים – בהזרקות חומרי מילוי או בוטוקס אין נזק בטווח הארוך ותתכן עלייה בשיעור ה"סימנים הכחולים" המעידים על שטפי דם. אלה זמניים ואינם גורמים נזק בטווח הארוך. אם המטופל מבין את תופעות הלוואי הנלוות לטיפול, אפשר לבצע את ההזרקות כמתוכנן.

הכותב הוא מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית. רופא בכיר במרכז הרפואי "אסף הרופא"

פורסם בקטגוריה בריאות, ג, סל הבריאות | עם התגים , , , | סגור לתגובות