"הטיסה": ממריא כסרט אסונות מרתק ומתרסק לתוך מלודרמה

"הטיסה" ממריא כסרט אסונות מרתק וצולל אט אט אל תוך סיפור אפל אודות הישרדות מהתרסקות מטוס והתמכרות לטיפה המרה. עלילת הסרט מתמקדת בהתמודדותו של טייס גיבור, גאה ויהיר, עם השדים הפנימיים שלו ואף עם כישרונו לשקר – לעצמו ולאחרים. וויפ וויטיקר (דנזל וושינגטון, "הוריקן", "פילדלפיה") אוהב וודקה, בירה, קוקאין, סירופ לשיעול וגם הרבה דיילות – ואת הכל הוא עושה נפלא. גם בסרט עצמו, מחצית השעה הראשונה תוגדר כנפלאה, אך לאחר מכן רק "בסדר.

משחק מצוין. וושינגטון

במאי הסרט הוא רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ", בחזרה לעתיד", "קונטקט"), אשר ביד אמן מצליח לטוות את צדו השלילי של האדם, תוך שהוא חולף בנתיב של יצירה מיינסטרימית לחלוטין. לא רק זאת, בסרט שזור גם נאום הטפה מוסרי מפני השלכות השתייה המוגזמת, המוזרק היטב לווריד הצופים.

בסצנות מסוימות "הטיסה" הופך למלודרמה רצינית, ומה שמחזיק את בניין הקלפים יחדיו הוא המשחק המצוין של וושינגטון. לא קל לגלם את דמותו, בעיקר כשהיא נמתחת עד קצה גבול היכולת, ובעיקר כשמדובר בסרט ארוך בן שעתיים וחצי.

"הטיסה" נפתח כשוויפ, הסובל מחמרמורת קשה ועדיין תחת השפעת סמים, מתעורר במלון דרכים. אישה יפהפה פוסעת סביבו, בעוד הוא מקבל שיחת טלפון זועמת מאשתו לשעבר. וושינגטון מעביר סצנה זו תוך עדינות מרושעת, בעיקר כשהוא מזיל ריר לכיוון הבחורה בעודו מתווכח עם אשתו.

xxxxxxxx

לאחר מכן, וויפ שואף שורת קוקאין, חובש את משקפי השמש ואת החליפה המעונבת, ונכנס לעמדת הטייס במטוס בן 106 נוסעים. הטיסה עצמה היא מנפלאות היצירה הקולנועית. זמקיס כבר יצר התרסקויות מטוסים בעבר – ב"קונטקט" עם ג'ודי פוסטר וב"להתחיל מחדש" עם טום הנקס, אבל הסצנה הזו היא המשובחת ביותר מבין השלושה. ראשית, וויפ מצליח לנווט את המטוס דרך סערה קשה עם תחילת הטיסה, אך כשהמטוס נקלע לכשלים טכניים בהמשך, הוא הופך את המטוס ב-180 מעלות, ומצליח לגרום למטוס לגלוש לתוך שדה פתוח. בהחלט סצנה שיכולה לעצור בקלות את טובי קוצבי הלב.

ההתרסקות מביאה למינימום קורבנות, וויפ נחשב לגיבור לאומי, עד שמגיעות תוצאות בדיקות הכוהל בדם. הצפיה בוויפ מתמודד במלחמתו באלכוהול, שעלולה להוביל אותו לאובדן משפטי, ארוכה מדי עד כדי מגוחכת. וזהו עיקרו של לב הסרט – האלכוהול, לא הטיסה.

צוות המשנה ב"הטיסה" כולל את סוחר הסמים (ג'ון גודמן, "ארגו"), נציג האיגוד (ברוס גרינווד, "סטאר טרק"), עורך הדין המגן על וויפ (דון צ'ידל, "בית השקרים") וחוקרת רשות שדות התעופה (מליסה ליאו, "טרמיי").

"הטיסה" הוא סרט מעניין, אך לא מבדר. זהו סיפורו של אדם הנאבק להכיר בעובדה שהוא אלכוהוליסט, וברקע צירפו איזו התרסקות של מטוס, ולו בשביל המידה הטובה. סביר, לא יותר מזה.

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות | עם התגים | סגור לתגובות

אאודי השיגה מכירות שיא בסין

אאודי מכרה את עיקר המכוניות שלה, מייצור מקומי בסין. סה"כ נמכרו 322,700 מכוניות אאודי תוצרת סין. הדגם שזכה לגידול הרב ביותר, 65% לעומת 2011, הוא Q5 SUV שממנו נמכרו 89,488 יחידות.

דגם A6L נמכר ל- 132,872 לקוחות סינים. כמו כן נמכרו 100,340 מכוניות A4 שהן 18.7% גידול.

סין הוא כיום שוק הרכב הגדול ביותר של החברה והוא גם תוצאה של הגדלת הזמינות ונקודות המכירה של אאודי בסין. כיום יש ב-130 ערים בסין, 290 סוכנויות אאודי.

מותג אחר שפעילותו בסין מעוררת סקרנות היא מותג הרכב השוודי SAAB שעולה מן העבר.

סאאב נמכרה לחברה שוודית בשם NEVS, National Electric Vehicle Sweden AB  לא הצליחה להרים את פרויקט הרכב והכניסה משקיעים סינים לחברה.

חברת ההשקעות Qingdao Qingbo, שהיא חברה בבעלות העיר צ'ינקדאו שבסין (עיר שמספר תושביה יותר ממספר כל תושבי שוודיה – 9 מיליון איש), תשקיע כ-307 מיליון דולר תמורת 22% ממניות SAAB החדשה.

בכוונת החברה להמשיך את הייצור במפעל SAAB שבטרולהטן שוודיה בשלב ראשון ולאחר מכן לבנות מפעל חדש שיתבסס על הטכנולוגיות והניסיון השוודי, בעיר צ'ינקדאו שבסין.
בכוונת NEVS לפתח רכב חשמלי לשוק הסיני. רכב שיתבסס על Saab 9-3.

פורסם בקטגוריה מה חדש, רכב | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

קמפיין חדש לתנועה: "לבני היחידה שתלחם על הסדר מדיני"

התנועה בראשות ציפי לבני משיקה היום קמפיין חדש תחת הכותרת: "ציפי לבני היחידה שתלחם על הסדר מדיני" ו "מי שרוצה הסדר מדיני מצביע רק ציפי לבני".

הקמפיין נועד לחדד את המסר של התנועה, כי בבחירות 2013 יש רק מפלגה אחת ששמה את הנושא המדיני, שהוא החשוב ביותר, בראש סדר היום. הקמפיין ייעלה בכל אמצעי המדיה: אינטרנט, שילוט חוצות, רשתות חברתיות, מודעות וסרטוני  תומכים.

יו"ר התנועה לבני אמרה בהתייחסה לקמפיין שעלה היום: "הקיפאון המדיני מוביל את ישראל לאסון עם תאריך מוגדר: חודש מרץ הקרוב בו תונח תכנית בינלאומית. החדשות הטובות הן שניתן למנוע אותו. יצאנו בקמפיין הזה שמונה ימים לפני הבחירות בכדי להעיר את הציבור בישראל, שחלקו אולי הרים ידיים או התייאש. אנחנו כאן לא רק כדי להזהיר שהמפולת המדינית תוביל  למפולת כלכלית, שאת סימניה אנו כבר רואים בהכפלת הגירעון הלאומי, ולא רק בכדי להזכיר שיום אחרי הבחירות ישראל עלולה למצוא עצמה במציאות של חרמות ובידוד בינלאומי חסר תקדים".

לבני אומרת: "אנחנו כאן כדי לומר לציבור הישראלי ולקהל המתלבטים הגדול שישנה תקווה. תקווה לישראל אחרת, שמנהלת מו"מ מדיני עם הפלסטינים ועל ידי כך מוציאה עצמה מהבידוד הבינלאומי הבלתי נסבל של השנים האחרונות".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , | תגובה אחת

סקר ערוץ הכנסת: הליכוד ביתנו – 35 מנדטים, העבודה – 17

לו הבחירות היו מתקיימות היום, הרשימה של הליכוד ישראל ביתנו הייתה מקבלת 35 מנדטים ומפלגת העבודה היתה מקבלת 17 מנדטים. כך עולה מסקר מכון "פאנלס פוליטיקס" בראשות מנחם לזר, שנערך עבור ערוץ 99 – ערוץ הכנסת – שבוע לפני הבחירות.

לפי הסקר הזה חלוקת המנדטים נראית כך: הבית היהודי – 14; יש עתיד – 11; ש"ס – 9; מפלגת התנועה – 8 מנדטים; יהדות התורה ומרצ – 5 מנדטים כל אחת. רע"מ-תע"ל זוכה לארבעה מנדטים. המפלגות שמקבלות 3 מנדטים בלבד הן עוצמה לישראל, קדימה, חד"ש ומפלגת בל"ד.

בסקר הוצגו לנשאלים כל 34 הרשימות המתמודדות. רשימות נוספות שזכו לכמה קולות, אך לא עוברות את אחוז החסימה הן הירוקים, עלה ירוק, ארץ חדשה וכח להשפיע.

הסקר נערך אמש וכלל 504  משיבים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה 4.3%.

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , | סגור לתגובות

תראה לי מישהו אחר – ואנחנו לוקחים את ביבי בהליכה

אתמול שוב חלפתי באזור המטבח אצלי בבית והבחנתי, איך לא, בהודעה לבוחר. זאת שתלויה בעזרת מגנט על דלת המקרר, המקום הכי חשוב בבית. אתם יודעים, הנייר הזה שאיתו הולכים לקלפי. ככה אני עושה תמיד, בכול פעם שיש בחירות ואני בארץ: מקבל את ההודעה בדואר כמו שצריך, רושם עליה בכתב ידי, חודש ימים לפני המועד, את שמם של אלה בהם אני בוחר – ותולה את הפתק במקום אסטרטגי בבית.

זה חשוב לי, הדבר הזה. אני כותב מראש, לא משאיר דרך מילוט לשנות את דעתי. אפילו אם אני מאוד רוצה. מי שאני בוחר בהם כבר רשומים על הפתק וזהו, אני לא נותן לעצמי להתחרט. לא רק שאני לא משנה את דעתי, אני גם לא הולך להצביע. לא תמיד מאותן סיבות, אבל בגדול, אני לא נוהג ללכת לקלפי. הרבה יותר טוב ונעים לי לבדוק אחרי הבחירות אם הפתק שהייתי משלשל היה משנה משהו. ברור שלא, כמו שברור שלא שישה בלוטו, אבל תמיד כיף לנסות. ממילא אין שום דבר מעניין עכשיו במדיה.

זה חשוב לי, הדבר הזה (צילום מהטלוויזיה - פרסומת של לפ"ם)

נכון, הנשיא דוחק בנו ללכת ולהצביע, אבל עם כל הכבוד, אני לא קונה. אני שואל את אלה מסביבי "למי אתם מצביעים?" והם, ללא יוצא מהכלל, מפנימים חיוך חמוץ ורב-משמעי ונוקבים בשמו של ראש הממשלה המכהן. הם עקשנים ולא משתכנעים מכלום. בעצם, חלקם דווקא כן משתכנע ממשהו, אפילו יש כאלה שמשתכנעים לגמרי, אני מעריך שכמעט כולם, ומכאן החמוץ שבתוך החיוך שלהם. ובכול זאת כולם חוזרים ומפטירים: "כן, אבל תראה לי מישהו אחר".

מה עכשיו? נחליף, ככה סתם ונביא מישהו אחר? והמישהו האחר, הוא נחשב אחר ממש,
או שרק בערך, והוא כמו זה שעכשיו פחות או יותר, רק עם אנגלית יותר חלשה?

אני מקשיב לזולת. יש הרבה זולת, הרבה יותר ממני, ובטח יש משהו בדברים שלהם. הם אומרים לי להראות מישהו אחר, ואני תר ומביט סביב. אני מחפש מישהו, כדי שכאשר אמצא אותו אוכל להראות להם, את זה שכולנו נצביע עבורו בשמחה. אז אני מסתכל ובוחן בכול הכיוונים והם באמת צודקים: אין מישהו אחר. כלומר, לא שהאוויר ריק ואין שום מישהו אחר שיאכלס אותו, אבל מה עכשיו? נחליף, ככה סתם ונביא מישהו אחר? והמישהו האחר, הוא נחשב אחר ממש, או שרק בערך, והוא כמו זה שעכשיו פחות או יותר, רק עם אנגלית יותר חלשה? ובכלל, מישהו אחר, ככה ידוע, אין לו ניסיון. בעוד זה שמכהן דווקא יש לו. וגם אנחנו יש לנו ניסיון. עם זה שמכהן, כמובן, יש לנו ניסיון רב מאוד, בעוד שאין לנו שום ניסיון עם המישהו האחר.

ככה עובר הזמן עד הבחירות. אני תקוע בעמדותיי, אני מחויב מראש למישהם אחרים, כאלה שלא מנהלים אותנו בהווה, ומחויב גם לא ללכת להצביע. במקום זאת, אני עסוק בחיפוש קדחתני אחר מישהו אחר, ככה שאוכל להראות לכל המקנטרים של "תראה לי מישהו אחר". אני מקווה שאמצא כזה עד לבחירות. נותרו ימים ספורים בלבד, אבל אני אופטימי. אני סומך על העם שלי. בטוח שיש לפחות מישהו אחר אחד שאפשר להראות, אדם משכמו ומעלה שיש בו הכול, אחד שהוא דתי-כזה, גם אתיופי, בעד שלום עכשיו והקרן החדשה, אם כי תומך חזק בגושי ההתישבות ובעל עבר צבאי מפואר. אחד שההורים המאמצים שלו בארץ, אלה שטיפלו בו בלי תמורה עד שהוריו הגיעו ברגל דרך דרום סודן, הם רוסים שגרים בכרמיאל. אחותו גם אתיופית, אבל לסבית ועובדת במנהל-מקרקעי-ישראל, ואחיו אברך בישיבת הסדר ומתנדב בזק"א. וכמו שאמרתי – הוא דתי ויש לו הסמכה לרבנות ולא פוסל לגליזציה של סמים קלים.

תאמינו לי, אני רק מוצא כזה איש, ואנחנו לוקחים את ביבי בהליכה. נכון, לביבי יש אנגלית וסופר-טנקר ופזמון שהוא תותח, אבל בינינו, אייל גולן קורא לך, לא תבואי? למה, לא כואב לך על מצב האומה?

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, סאטירה | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

אני ממש מקנא במצביעי הימין – להם יש מטרה

כולנו מכירים מתוך שינה את הציטוט "המטרה מקדשת את האמצעים" ומשתמשים בו חופשי ללא קשר, דאחקה שכזו. מטרה פוליטית יש אחת – להיות בשלטון, ואין מטרה אחרת.

כל פוליטיקאי שיגיד לכם שיש לו עניין להיכנס בשביל לשרת את הציבור הוא אדם שמחפש ג'וב נוח בלי לעבוד.  כי מי מעניש ח"כ שלא עובד כל עוד הוא מבלה במועדונים, סועד נפשו בחתונות ובר מצוות וסתם נזרק על אנרגיות טובות מהקהל באירועי הסתה אלימים נגד כל מי שהוא שונא? אתם מענישים? לא, אתם נושאים אותם על כתפינו הלאומניות, ע"ע 2013 מירי רגב פינת אלקין, רק כי אתם לא זוכרים את 1995 ביבי שרוקד על הדם.

הם יודעים, הפוליטיקאים, שהמטרה חשובה ואין אחרת, השלטון הוא המטרה ורק השלטון, כי בלי השלטון אין זרקורים, אירועים, טיסות, כיף של החיים במימון מלא על חשבוני וחשבונכם, וזה עוד בקטנה. בלי שלטון אין פנסיה אצל הטייקונים. תראו לי חבר ממשלה אחד שאינו עשיר. הרע מכל הוא שאתם מאמינים להם שהם יודעים מה המטרה – חזק, עטרה, משיח, ביחד, איראן.

ביבי (צייר: מאיר מירב)

חגים ומועדים (צייר: מאיר מירב)

"מכשולים הם הדבר המפחיד שאתה רואה ברגע שאתה מסיט עיניך מהמטרה" – הנרי פורד. הוא דיבר אל קינג ביבי, שמיישם את המנטרה הזו השכם וערב. מה לו לביבי ולאופוזיציה, הרי הוא נמשח על ידי בוחריו להנהיג, ורק להנהיג. אם יסיט את מבטו לרגע אחד מהמטרה הוא יראה בטעות לבוחריו כי במשמרתו הארוכה מדי הכלכלה מתרסקת ומתנפצת, הביטחון הוכח כפיקציה והחמאס ניצח, אין כלום וכלום יהיה לעולמי עד מול איראן, החינוך ברמה על גבול הפיגור הלאומי כי שר החינוך משקר ביודעין לעם ולעולם על נתוני מבחנים. כל נהג מצוי יודע שמשבע בבוקר ועד עשר  כדאי להצטייד בקפה גדול לדרך, בעיתון יומי, או לעבור לטל ואביעד. אפשר אפילו אפילציה ניידת, כי זמן יש בשפע בפקקים. קינג ביבי חדור מטרה שלטונית, ועל כל אלה הוא יגיב בירושלים בירת ישראל ואיראן, כי האמת היא לא המטרה – יש אצל ביבי אמת אחרת.

המצביעים של הראשון-לזהות-הכל מצופים דבש ונוטלה. גזירות כלכליות? פחחחחח, אנחנו לא משלמים מיסים, זה מעמד הביניים משלם. מצע בחירות? זה לעיתונאים משועממים. באמא'ש'כם, זה ביבי, מי מאמין לו? הם יודעים את האמת שמאחורי המטרה, כי המטרה להיות בשלטון היא-היא  האמת.

הם יודעים מי דואג להם בעיריות, בהסעות, בלשכות, בחשבוניות

מצביעי קינג כלכליהו חדורי מטרה כמו המנהיג הנערץ, כי שם מונחים להם בחדווה הג'ובים השמנים של לבנת וחבריה ומחכים רק להם. הם מבינים שבלי ביבי אין כסף, אין תפקידים, אין אירועי מדינה יקרים להחריד ושרית חדד בשני שירים של 80 אלף שקל שאתם ואני שילמנו. הם יודעים מי דואג להם בעיריות, בהסעות, בלשכות, בחשבוניות. הם מבינים מה המטרה שלהם, וגם אותם אי אפשר להסיט. זו האמת שלהם, והם רצים איתה למרחקים ארוכים. הם לא הטיפשים שאינם רואים שהמדינה מתרסקת, הם הגאונים שאוספים את הכסף שעף למדינה מהכיסים ובורחים איתו לקזינו בפראג. הם מבריקים, חכמים נחושים ומלוכדים, מחזיקם את ביבי כמו תמנונוני בתקשורת, על פי עו"ד אלדד יניב. אני מקנא בהם. יש להם מטרה ברורה, וזה הכסף שלי, שלכם.

הראשון לזהות את המטרה השלטונית כי אין בלתה, לאחר שנות מפא"י ושפירא, היה אריה דרעי. כבר אז ידע איפה הכסף. ויאיר לפיד, אל תחפש יותר, פשוט תשאל את דרעי בישיבת הממשלה הבאה. תבקש כיסא לידו, לפחות תשלים השכלה, ותתכונן טוב יותר לראיון מולו בפעם הבאה, כדי שהוא לא יסמרטט אותך בשידור חי. דרעי הבין שהקיפוח של דוד לוי שווה זהב, רק דוד לוי לא ידע לקחת. אפשר לחשוב שבשלטון אין "מזרחיים" אם מישהו אי פעם ביקר בעירייה ממוצעת בישראל. דרעי גזר את הקופון העדתי, וישב שנתיים. עכשיו הוא יידע לא לשבת. קופון מצופה פלטינה. אז פלא שדרעי להוט כבר עכשיו לחתום חוזה קבע בממשלה הבאה, כל עוד הוא שר הפנים? מעניין אותו שמירת השבת? לא. גם לא שרצים וטומאה בצלחת, לא שנאת אשכנזים באלעד, לא גיוס בחורי ישיבות. המטרה מקדשת את דרעי, ודרעי סופר את הכסף הגדול להיות מר"ן אחרי שעובדיה יוסף יעלה למו"מ אם ייכנס לגן עדן או לא. למצביעים של דרעי אין מטרה, במקום זאת יש להם רק פקודה לביצוע – אחרת יקללו אותם. תראו איזו משמעת צבאית אנחנו מפספסים.

בנט למד היטב להיות ביבי גירסת אייפון. כמו צעצוע של בחירות,
הוא צבעוני, עשיר, מצפצף על החוקים, מצטלם היטב גם בארץ נהדרת,
יודע פייסבוק ושירים לא רק של שבת

הסרוגים הם תלמידיו הפוליטיקאים המצטיינים של ביבי, שמקיימים יופי את "עלה התלמיד על רבו", רם כי "ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן" יותר מתאים כאן. הבית היהודי מקצר בשנות דור את המטרה השלטונית שלו, וכל שאר הנקצרים שבדרך לא חשובים. הוא בונה עתיד של מדינת ישראל משיחית, יהודית-טהורה, מתעבת אדם שאינו כמוה, עם חוקי הפרדה ברורים בין המינים מגיל שלוש, שלא נדבר על בין הגזעים והצבעים והומואים "במתקני הבראה". גם תפילות חובה בכל בוקר בכל בית ספר בארץ, ובגדים ארוכים לילדות מגיל שש, כי זה כנראה הדבר היחיד שמונע מהרבנים של הבית היהודי מלהתחרמן מהן.

בנט הוא משיח הבחירות של המגה-גזענים

נפתלי בנט (צילם: רפי מיכאלי)

מצביעיו יודעים היטב מה המטרה. נפתלי בנט (צילם: רפי מיכאלי)

בנט למד היטב להיות ביבי גירסת אייפון. כמו צעצוע של בחירות, הוא צבעוני, עשיר, מצפצף על החוקים, מספר בדיחות קרש, מצטלם היטב גם בארץ נהדרת, יודע פייסבוק ושירים לא רק של שבת. בנט מנהיג לילדים כתומים. בנט הוא משיח הבחירות של המגה-גזענים, מסוכנים לעצם קיומנו, ורק רשימת המסתתרים אחריו צריכה להפחיד כל שוחר שלום ודמוקרט. אבל אלו לא מצביעיו. מצביעיו יודעים היטב מה המטרה – כסף להתנחלויות ולבית המקדש, וכסף למנוע שלום. כסף מקבלים מהממשלה, ואין כזה דבר ש"נגמר להתנחלויות".

רק למצביעי המרכז-שמאל אין מטרה פוליטית, כי אין מנהיג עם מטרה כזו. מנהיגים ילדותיים שכולם "רוצים בטובת מעמד הביניים" ולא יכולים למצוא דרך אחת למען מטרה אחת, והנה לכם למה אין מטרה לשמאל. נכלולים שאיבדו את אמוני ונזכרים יומיים לפני הבחירות לזרוק חצי אמרה לאוויר, אחרי שנתפסו להם העיניים והשפתיים מכל המצמוצים וסיבסובי הלחשון (לחש + לשון) למה הם אולי-כזה-בטוח-שלא-אבל-כן יישבו עם ביבי בממשלה. השמאל לא רוצה להיות בשלטון, הוא רוצה להיות עם ביבי בשלטון. כולם יזחלו לביבי, והאין-ספין של יחימוביץ' לא מצליח, מעניין למה (הייוש שלי, אולי כי אכלנו מספיק שקרים מביבי בשביל לזהות שקרים של אחרים שלושה שבועות לפני בחירות ונפילה בסקרים?). רק נשאר לראות את ציפי לבני שמאשררת בשמחה את הכינוי ציפיטפוט, יאיר-הבאנקר-לפיד של ביבי ואלף סיפורים לא ישנו את האמת, יישב עם ש"ס בממשלת ביבי, גם יישב. אילו היו יחד מחליטים על מטרה שהיא השלטון הם היו מנצחים מזמן.

אלוהים, כמה שהמצביעים של השמאל-מרכז מטומטמים פוליטית

לעולמי עד ייזכרו הבחירות האלה כקמפיין הבחירות הגרוע ביותר בהיסטוריית הבחירות של העולם, כי אם לא מנצחים, הרי שאתם מפסידים. העובדה שתכנסו לכנסת אינה הצלחה, היא כישלון, רק לא בישראל. שלי-יאיר-ציפי יכולים אפילו להפסיד היום לאסד בבחירות חופשיות בסוריה תחת חסות האו"ם. אלוהים, כמה שהמצביעים של השמאל-מרכז מטומטמים פוליטית, ואחוזי ההצבעה הנמוכים רק מעידים על כך.

"לעיתים אדם נשאר נאמן למטרה רק משום שהיריב לא מפסיק להיות אטום" – פרידריך ניטשה לא ידע כי הוא צופה את שלי-יאיר-ציפי, משולש הבאנקר של ביבי (סליחה ממעריצי ניטשה).

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

"נתניהו משקר, כשהוא אומר שלא יעלה מסים על מעמד הביניים"

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ׳, אומרת כי נתניהו משקר לציבור כשהוא אומר שלא יעלה מיסים על מעמד הביניים אחרי הבחירות.

דבריה של יחימוביץ' נאמרו בתגובה לדברי נתניהו כי "הגירעון הוא פחות או יותר צפוי". לדברי נתניהו, שנאמרו אתמול: "ציפינו ל-3.9% – וזה הבדל של שלוש עשיריות האחוז. אני לא חושב שזה ישליך השלכה משמעותית על אזרחי ישראל". דבריו אלה סתרו הערכות של האוצר שצוטטו בתקשורת, לפיהן בכירים באוצר אומרים כי לא יהיה מנוס מקיצוצים ומהעלאות מסים.

יחימוביץ': "נתניהו משקר לציבור" (צילום: ציפי מנשה)

יחימוביץ': "נתניהו משקר לציבור" (צילום: ציפי מנשה)

"כל עוד נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה, ולא משנה מי יחזיק את ידו או ישב לידו, הוא ימשיך באותה מדיניות שריסקה את ישראל בעשור האחרון – קיצוצים והעלאות מיסים על מעמד הביניים", אמרה יחימוביץ'. "הוא יבטל את חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש, יקצץ את סל התרופות, ימחק את תקציב המדען הראשי, יעלה את המע״מ – וימשיך לתת פטורים ממיסים לחזקים ביותר.

"נתניהו כשל בניהול כלכלת ישראל, איבד את הקשר עם המציאות הכלכלית האמיתית, והוא מסכן את עתידה הכלכלי של המדינה", אומרת יו"ר העבודה. "הגירעון השערורייתי שנתניהו יצר – שמשמעותו צ׳ק שנתי של 18,000 שקלים, שכל משפחה תצטרך לשלם מיד אחרי הבחירות – מעידים יותר מכל על התרסקות המבנה החלול של כלכלת נתניהו: הרבה מילים יפות וקישוטים, אך בלי יסודות יציבים. את נתניהו מעניין רק נתניהו, ולעזאזל מעמד הביניים", אומרת יחימוביץ'.

ח"כ פרופסור אבישי ברוומן, ראש המטה החברתי-כלכלי במפלגת העבודה, אומר: "מטריד לראות, איך נתניהו ושטייניץ ממלאים פיהם מים, ולא מוכנים לחשוף לציבור את הגזירות והתקציב שהם מכינים לנו לאחרי הבחירות. הגרעון שאליו נכנסנו הוא תוצאה של ניהול כושל ובלתי אחראי – ניהול שאפשר לחלק את אוצרות הטבע שלנו; שהביא למתן הטבות מפליגות לעשירים ביותר, והזניח את מעמד הביניים ואשר גם כשל גם בניהול ההוצאות הממשלתיות. הגיע הזמן שנתעורר מאשליית הצמיחה של ממשלת הליכוד ביתנו, ונעבור לשיטה כלכלית שתגדיל למעמד הביניים את הנטו, תביא לצמיחה אמיתית ותצמצם את הפערים הבלתי נסבלים, שהגענו אליהם".

מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, אמר היום במשדר "חצי היום" ברשת ב', כי נתוני הגרעון שפורסמו אתמול (א') היו ידועים מראש ולא הפתיעו את הנוגעים בדבר. לדבריו הנתון לא יפגע ביציבות הכלכלית וביכולתה של ישראל לגייס אשראי זול בשווקים הפיננסיים. עוד אמר כהן, כי על הממשלה שתוקם לאחר הבחירות לקצץ כ-14 מיליארד שקלים מתקציב המדינה כדי לעמוד ביעד הגרעון שנקבע – 3%.

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, חדשות כלכלה, כלכלה, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

הפנים החדשות של ג'וני השחור

ג'וני ווקר – אין צורך להציג. כל מי שאי פעם עשה צעד לכיוון מדפי הוויסקי בחנויות הכוהל מכיר את הדמות ארוכת הגפיים, הלבושה בהידור ונושאת מקל הליכה צועדת קדימה בנחישות, בזווית של 22 מעלות בדיוק. זה מותג הוויסקי הסקוטי המזוהה ביותר בעולם. עתה מושקים בארץ שלושת המהדורות החדשות של מותג יוקרתי זה.

שתיים מהמהדורות החדשות ממותגות על ידי ג'וני ווקר כ'פרימיום', Double Black ו-Gold Label Reserve, ואילו השלישית, "הסיבה שלשמה התכנסנו כאן היום", ה'סופר פרימיום' – כ-Platinum Label. יבואני ג'וני ווקר בארץ מתייחסים לבקבוקים החדשים שלהם ברצינות, לא בכדי. למעריצים המושבעים של המותג הוותיק מצפה חגיגה לא קטנה, ולחובבי וויסקי הזדמנות לחוות בלנדד סקוטץ' עשויים כהלכה.

בקבוקי ג'וני ווקר החדשים (צילום: אסף דודאי)

בקבוקי ג'וני ווקר החדשים (צילום: אסף דודאי)

Double Black

כפי שאפשר להבין מהשם, מדובר בשדרוג של ה-Black Label הפופולרי. העשן שכה מאפיין את ג'וני ווקר הוגבר והובא קדימה למרכז הבמה, ונעשה שימוש בחביות עץ אלון חרוכות להעמיק עוד יותר את הטעמים. התוצאה היא עשירה ואינטנסיבית, מלאת טעמים של עץ ואף עוצמתי ומעושן. למי שאוהב את ה-Black Label, חובה לנסות. ה-Double Black מציע גירסה איכותית ועשירה יותר. 280 שקל.

Gold Label Reserve

הממסך הזה מושק באיחור קל של 75 שנה. הוא היה אמור לצאת לכבוד חגיגות המאה להולדת ג'ון ווקר, חגיגות שערך נכדו, שכבר היה אז בראש החברה; הוא מכונה 'הבלנד החגיגי'. יש כאן שבירת כיוון של המאסטר-בלנדר של החברה, ג'ים בוורידג, משתי בחינות: הראשונה, אין סימון גיל על הבקבוק (כמו גם על ה-Double Black). בדרך כלל בקבוקי וויסקי 'פרימיום' מתהדרים במספר דו-ספרתי בחזית הבקבוק, המסמל את מספר שנות ההתיישנות. המחשבה של בוורידג הייתה שהוא לא רוצה להגביל את עצמו ביצירת הממסך הזה, הוא רוצה חופש מוחלט בשביל להגיע לטעם העדין והאלגנטי שאותו חיפש. כאן בדיוק שבר שוב כיוון, בטעם ובהרבה מובנים באופי של ה-Gold Label Reserve.

לא סתם נבחרה המלה 'זהב', כי הצבע הנשקף מהכוס הוא כתום עמוק. הנוזל עצמו עדין וחלק, נשי כמעט. הפה מלא טעמים מתוקים עם רק נגיעות של העשן של ג'וני, והדים של פרי הדר. זה באמת וויסקי שונה משאר הנבחרת הגברית והמוצקה של ג'וני ווקר; ממסך מרוסן, חלקלק ואלגנטי. אם בבקבוקים האחרים של ג'וני ווקר מבצבצות רגליים שריריות ושעירות מתחת לחצאיות סקוטיות, כאן תצפו לזוג רגליים נשיות ודקיקות מתחת לשמלת שיפון. 450 שקל.

האיש המקל הממותג והמזוהה בעולם (צילום: אסף דודאי)

האיש המקל הממותג והמזוהה בעולם (צילום: אסף דודאי)

Platinum Label

"זה וויסקי שנועד ללגימה איטית באירועים סגורים", אמר עליו ג'ים בוורידג, המאסטר-בלנדר של ג'וני ווקר. אפילו הבקבוק עצמו משדר יוקרה עם קימורים אלכסוניים ששוברים את הגוף הריבועי המוכר של החברה. כאן כן מתנוסס המספר 18 בתחתית הבקבוק, עם הכיתוב "Private Blend".

בשונה לחלוטין מהבלנד המוזהב, ה-Platinum הוא ממסך חדש לגמרי של המאה העשרים-ואחת, בלנד עוצמתי ועמוק עם סיומת ארוכה. אין פה עדינות, יש וויסקי חזק ונוכח עם מתיקות ועשן. נעשתה פה עבודת ערבוב מושכלת, עם חביות מההררי ההיילנד שנותנות לבלנד את הטעם המעושן, וחביות מאזור האי ספייסייד שאחראיות למתיקות. התוצאה מאוזנת ומדוייקת. וויסקי מוקפד להפליא. 700 שקל.

פורסם בקטגוריה אוכל, יין ואלכוהול, כתבות אוכל | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

נערת המשאלות נוצחה בקרב נגד הסרטן

כשהרופאים הודיעו לאליס פיין בת ה־15 שהסרטן הקטלני שהתפשט בגופה – מחלת הודג'קין, סוג קשה של לימפומה – אינו ניתן עוד לריפוי, היא החליטה לעשות הכול כדי להגשים חלק ממשאלותיה טרם תלך לעולמה. "אני יודעת שהסרטן מנצח אותי", כתבה בבלוג שלה, "אבל אמא תמיד אומרת לי שהחיים הם מה שאתה עושה מהם. ובגלל שיש עוד המון דברים שהייתי רוצה לעשות, אמא הציעה שאעשה מהם רשימה".

הקרב על המשאלות. אליס פיין (מקור: הבלוג של אליס פיין)

הקרב על המשאלות. אליס פיין (מקור: הבלוג של אליס פיין)

רשימת המשאלות של אליס עוררה התרגשות רבה ברחבי העולם. רבים הזילו דמעה. אחרים כתבו תגובות אוהדות. היו כאלה שהתגייסו לסייע לה להגשים את משאלותיה. "אני לא יכולה להאמין שאני עדיין אומרת 'שנה טובה' לכולכם", כתבה לפני מספר ימים בבלוג שלה. אתמול, שנה לאחר פרסום המשאלות, הגיע קיצו העצוב של הסיפור, כשאליס הלכה לעולמה בגיל 16 בלבד.

"בתנו היקרה אליס קיבלה את כנפי המלאך שלה היום", כתבה על כך אמה, ויקי, בחשבון הטוויטר שלה, "היא הלכה לעולמה השלווה כשסיימון, מילי ואני נמצאים לצידה. אנחנו שבורים ויודעים כי חיינו לעולם לא ישובו להיות כשהיו".  

רוב המשאלות ברשימה שפרסמה אליס נראו רגילות לחלוטין לנערה בגיל העשרה, אך ההערות שהוסיפה לידן הסבירו עד כמה הן הפכו למשהו רחוק וקשה להשגה, מבחינתה. ליד המשאלה לטוס לספארי קניה כתבה אליס: "עכשיו אסור לי לטוס, אבל פעם ממש רציתי", ואילו כשביקשה להסתפר הוסיפה "אם יצליחו לעשות משהו עם השיער שלי" (בגלל טיפולי הכימותרפיה שעברה ופגעו בשיערה).

בהתחלה הפיצה אליס את הרשימה בבלוג ובחשבון הטוויטר שלה כדי לשתף בה את משפחתה וחברותיה. כמעט כל מי שקרא את הרשימה התרגש והעביר אותה הלאה, והיא אף הגיעה לכוכבים כמו קייטי פרי וג'סטין ביבר, שפירסמו אותה בטוויטר שלהם. בתוך כמה ימים צפו מיליונים ברשימה, ורבים מהם אף הציעו לאליס עזרה. הנדיבים שבהם – כולל גולשים מאוסטרליה הרחוקה – הציעו לתרום לה שירותי צילום, עיצוב שיער וטיולים בקרוון.

אליס הביעה תקווה שכל תושבי בריטניה יתרמו למאגר מח העצם הלאומי, מה שעורר אהדה רבה כלפיה והתגייסות של ידוענים למענה. ההתגייסות הביאה לכך שעלה בידה להגשים את רוב משאלותיה, לרבות צפייה בלווייתנים, ביקור בעולם השוקולד של חברת קדבורי, להשתתף בנשף הסיום של בוגרי בית הספר בו למדה, לשחות בכתוב עם כרישים, לטייל בקניה, להתגורר בקרוון, לקבל אייפד בצבע סגול, לפגוש את חברי להקת טייק דאט ולקבל מסאז' בגב.

אליס ניצלה את תשומת הלב הרבה שעוררה מחלתה כדי להקים מפעל צדקה משלה. לאחרונה כתבה בהתרגשות על הגעתו הקרובה של קרוון הצדקה שלה ועל כוונתה להפעיל אותו, "אני כל כך נרגשת שזה קורה משום שבכל פעם שאני מתכננת משהו, אני תמיד חושבת שלא אהיה כאן כדי לראות אותו מתרחש", כתבה. את משימתה לשנה החדשה הגדירה כניסיון "להשמין מעט ולהרוויח כך מעט יותר אנרגיה". אליס, יחד עם אחותה הצעירה מילי, גייסו יחד יותר מאה אלף לירות סטרלינג שנועדו לסייע להוריהם של ילדים חולים לצאת לחופשה.

פעילותה של אליס לאיסוף תרומות לצדקה זכתה להערכה כללית, כולל מצד המלכה. זו העניקה לה את מדליית האימפריה הבריטית ביום הולדתה.

פורסם בקטגוריה אירופה, אקטואליה, ב, בעולם | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

איך לקנות בזול ולמכור ביוקר?

נניח שאתם מסתובבים היום ברחובות תל אביב, רואים בניין חדש ברחוב נחמד וחושבים כמה הייתם רוצים לגור בדירת הגג, לשבת במרפסת, ליהנות מבתי הקפה של השכונה. מתוך סקרנות אתם מתקשרים למתווך לשאול כמה עולה דירה כזו. ארבעה וחצי מיליון שקל הוא אומר.  טוב אתם אומרים לעצמכם, נמשיך בטיול.

עכשיו דמיינו שעברה שנה. אתם שוב עוברים באותו רחוב. דירת הגג למכירה. אתם מתקשרים למתווך והוא אומר שהמחיר הוא שלושה מיליון שקל, ירידה של כשלושים אחוזים במחיר. הא אתם אומרים לעצמכם. זהו סכום שיש לנו ושכדאי לקנות בו את הדירה. אתם קובעים להיפגש עם המוכרים יום למחרת.

דילמה מדירת שינה

בערב אתם מתקשרים לבשר על ההזדמנות לכמה חברים. הראשון אומר לכם שהמחירים ירדו עוד. השני אומר לכם שתל אביב כבר לא באופנה. השלישי אומר לכם שמחקרים גילו שאוויר הים מסרטן. הרביעי אומר לכם שהולכים להטיל ארנונה אימתנית על דירות גג. הפחד מתחיל לחלחל. מה שנראה לכם הזדמנות לעסקה טובה ולהגשמת חלום הופך להיות דילמה מדירת שינה, חלום בלהות. האם שלושת מיליון השקל ילכו לטמיון? יש סיבה שהמחיר ירד. מישהו כנראה יודע משהו.

לא בטוח שתעשו את העסקה. משהו במבט של המוכרים יראה לכם חשוד. השקט של השכנה מקומה שניה יחשב מסתיר סוד. ומדוע המתווך כל כך להוט לבצע את העסקה?

מכיוון שמחיר נכסים יורדים כאשר האווירה לגביהם לא טובה ועולים כאשר יש אופוריה, אזי שאם תפעלו לפי האווירה, אף פעם לא תרכשו בזול ואף פעם לא תמכרו ביוקר. כשהמחירים עולים נדמה שהם תמיד יעלו וכשהם יורדים, נדמה שהרע ביותר עוד לפנינו.

כך למשל בעניין השקעה בנדל"ן בארה"ב. כשהמחירים היו בשיא, כולם קנו. כשהם היו בשפל כזה שאפשר לכל ישראלי לקנות בית במחיר של חדר אמבטיה בתל אביב, כולם ראו בזה את הדבר המסוכן עלי אדמות.

ואז, בסופו של דבר, אתם מגדירים את עצמכם כחסרי חוש עסקי ומצטערים על החמצות שבדיעבד.

כך זה גם בהשקעות. כשהמניות בשפל, הפחד מונע רכישה. כשהן בשיא, הרצון לסחוט את הלימון עד הסוף מונע מכירה.

לבחור בשינוי

רוצים לעשות את ההפך? לקנות בזול ולמכור ביוקר? לשם כך עליכם לשנות את התודעה ולשלוט במצב הרוח. אתם רוצים לראות בירידות הזדמנות ענקית לקנות בזול ובעליות הזדמנות ענקית להיפגש עם הכסף. העניין הוא שהסביבה לא תעזור לכם לעשות את זה. לא החברים, לא היועצים, לא בן הזוג, לא המומחים ולא התקשורת. התקשורת מתפרנסת מהעצמת והקצנת אירועים. כל ירידה היא התרסקות וכל עלייה היא נסיקה. כל הרהור על ירידה הוא תרחיש אימה וכל מחשבה על עליה היא שוק לפני זינוק. לתקשורת אין זיכרון והיא יכולה לטלטל אתכם מצד לצד. התעשייה הפיננסית תרוויח מעמלות המסחר שלכם וחשבון הבנק ילך ויתכווץ.

קחו למשל את התמונה של המשקיע המודאג שמופיעה בצרוף כתבות על ירידות שערים. כאשר אתם רואים אותה, תת המודע, באופן תת מודע כמשתמע ממנו, מתרגם מיד את ירידות השערים לדאגה. הוא לא מאפשר לכם מחשבה עצמאית ושאלת שאלות. הוא מחבר אתכם להמון המפוחד ושולח אתכם למכור מניות. מחקרים הראו שמשקיעים מוכרים מניות בימים של ירידות וקונים בימים של עליות, כתגובה למסכים ולמצב הרוח.

בשביל לעשות ההיפך, צריך להשפיע על התודעה ולתרגל את זה. כלומר, לשלוט במצב הרוח. מצב הרוח האידאלי הוא מצב רוח ניטראלי, מאוזן. לא שמח בעליות, לא מדוכא בירידות. פשוט קורא את התמונה ומגיב על פי כללי המסחר וניתוח השוק. לפיכך, בשביל להימנע ממצב רוח דכאוני ולאזן אותו יש להימנע מחשיפה למדיה (מספיק להיחשף לנתונים ולגרפים) ולהציף את עצמכם בתמונות ומחשבות אופטימיות. בדיוק ככה. וכאשר אתם חושבים שהבורסה רק תעלה ואין שום סכנה באופק, זה הזמן לאזן את האופוריה עם מחשבות על סיכונים ודאגה.

משחור לירוק

טור זה, משחור לירוק, יעבוד ויתרגל את אותם אלמנטים מנטאליים הקשורים בעולם ההשקעות. הוא יתייחס לכותרות, מודעות, משפטים, מילים ואירועים, יציף את ההשפעה התת מודעת שלהם ואת הדרך לאזן אותה בשביל למצוא את דרך ההשקעה הראויה ואת דרך הרווח.

צעד ראשון – שיפור מובטח

בתור התחלה, תפסיקו להזריק למוח את מעצימי הדכאון / אופוריה. אל תתבוננו בתמונות האוטומטיות האלו שעורכים פיננסיים שמים בדיוק בשביל ללכוד את תשומת לבכם ולזכות בזמן השהיה שלכם על המסך. ככל שתיצמדו יותר לתמונה, כך ההחלטה שלכם תושפע ממנה. המטרה שלנו היא לראות את התמונה של מחר. אותה נצטרך לייצר במוחנו ולשם כך אנחנו צריכים לדאוג לו.

התמונות באדיבות: http://www.freedigitalphotos.net, watcharakun
פורסם בקטגוריה משחור לירוק, שוק ההון | עם התגים , , | סגור לתגובות