ביקורת וחרדה לגורל התקשורת. חנוך מרמרי: ראיון

התבוננות באתר החדש של העין השביעית מזכירה את כל מחלותיו של האתר הישן, שסבל מעייפות החומר ונראה לא עדכני בעידן שבו הרשת הווירטואלית דוהרת ללא מעצורים ומאפשרת לכל אדם פרטי בכל העולם לפתוח בלוג שיעמיד אתרי תוכן מושקעים בתחרות ממשית. מעבר לבלוגיאדה, רוחשות הרשתות החברתיות, והפייסבוק בראשן, עם שטף תכנים וניסוחים המאתגרים את הקופירייטינג העיתונאי המסורתי ומציבים אותו במשבר זהות עמוק.

חנוך מרמרי (צילום: יוסי זמיר)

העין השביעית יצא לאור בשנותיו הראשונות כמגזין דפוס וזה חמש שנים הוא מתפרסם באינטרנט. עד לפני כמה ימים, התנהל האתר כמו מהדורת דפוס ואף שידר לקוראיו סוג של אליטיזם שנבע גם מן העובדה שהאתר לא היה פתוח לתגובות ולטוקבקים.

בראיון לרגל השקת האתר המחודש אומר לנו עורכו, חנוך מרמרי, שאם התרשמנו בטעות שהאתר לא היה פתוח לתגובות בכוונה, טעינו. "נקבל בברכה כל מה שיעורר דיון" הוא אומר.

- על איזה צרכים חדשים עונה האתר שלכם?

- "האתר החדש הוא דור אחר לגמרי מבחינת היכולות שלנו. האתר הקודם היה מבוסס על מערכת סגורה ויכולת התמרון של העורך הייתה מוגבלת מאוד".

 למעשה, מדובר לדברי מרמרי בגרסה מיושנת במושגי אינטרנט, בת כשבע שנים: "בשנים האלה קרו דברים. עכשיו האתר גמיש יותר לעריכה ונוח לתפעול. יש בו יותר אפשרויות לתת דגשים שונים, ליצור היררכיות – וכל היתר נתון למיטב כשרונם של עורכיו".

- האתר שלכם חרט על דגלו את ביקורת התקשורת. האם התקשורת מסוגלת באמת לבקר את התקשורת במקום שבו יש קשרים וחברויות אישיות והתחייבויות ו"לא נעים" כלפי עמיתים למקצוע?

- "לגבי הצוות שלנו, צריך להבדיל ביני לבין הצוות היוצא דופן, המורכב מאנשים שעוסקים, רוב שנותיהם המקצועיות, בביקורת התקשורת. אפשר להגיד שחלק משמעותי מכתיבתם היה במסגרת העין השביעית. מה עושה אדם מתאים להיות מבקר? זו הבנה עמוקה של התחום, השקפת עולם ברורה, סולם ערכים. אנחנו קהילה קטנה. בשלב מסוים אין מצב שאדם לא מכיר אישית אנשים מהעשייה. זה נכון לביקורת תיאטרון, אמנות וכל תחום. המבקר חי בתוך הקהילה. הוא צריך להיות מסוגל לא לתת לקשרים לרכך אותו".

מרמרי בדיון על התנהלות התקשורת במהלך המו"מ לשחרור שליט (מקור: יו טיוב)

מרמרי בדיון על התנהלות התקשורת במהלך המו"מ לשחרור שליט (מקור: יו טיוב)

סוגיית הביקורת העיתונאית מציפה, לדברי מרמרי, את השאלה אם עיתון רגיל צריך לקיים ביקורת תקשורת "וזו שאלה יותר מורכבת, כי אז נשאל גם אם עיתון צריך לבקר את עצמו – מה שיכול להיות גם מגוחך".

כותרת הפרסום הראשון של האתר החדש בעין השביעית הוקדשה לאהוד אשרי ז"ל, שהיה גם הוא מבקר תקשורת בתקופה מסוימת בקריירה שלו. מבקר שמרמרי מעיד כי ראה בו מוביל דרך. "האם עיתונאים צריכים לבקר את חבריהם? אשרי אמר, שכמבקר טלוויזיה הוא צריך לראות את חבריו עושים חלטורות אחר הצהריים ובערב".. ההערה הזו של אשרי אקטואלית מתמיד עתה, כאשר אנו רואים עמיתים מהעיתונות ומהמדיה מדלגים מערוץ לערוץ, מעיתון לעיתון, ומרשים לעצמם להתהדר בנימה ביקורתית שעה שעל ראש הגנב בוער הכובע. מרמרי סבור שלא זה העיקר: "אנחנו לא חוקרים משטרתיים. צריך לצאת מנקודת מוצא של איך עושים את זה נכון, לא כדי להטיף, אלא כדי לשמר את המקצוע. אני לא יודע עד כמה עיתון עסוק בביקורת עצמית. עד כמה שהוא משתמש בכלים האלה כדי לתקן את עצמו. אנחנו רואים את עצמנו כשומרי הכללים והערכים הללו".

- בקריאה של אתר העין השביעית עשוי להתקבל הרושם שהוא מבית היוצר של עיתון הארץ, עם האינטגריטי המקצועי, אך גם עם ההטיה הפוליטית.

- "העובדה שאני בא משם (מהארץ) לפעמים מכבידה עלי כשצריך להתייחס לעיתון הארץ, כאילו משהו ברוח "ספר לי על זה". אני בכל זאת משתדל לבקר אותו באותו אופן כאילו הייתי חלק ממנו היום. לגבי הזירה כולה, אנו לא מייצגים שום אינטרס. ודאי לא פוליטי. אנו משתדלים לגבש עמדות לפי נטיית הלב ולפי מראית העין. למשל, אני לא מתפעל מהמכלול שהוביל להקמת העיתון ישראל היום כפי שקם, ובכל זאת מנסה לחשוב שלא צריך להיאבק כדי לחסלו. העיתון הזה גם מספק פרנסה למאות עיתונאים. החיים מורכבים. צריך לנטרל את הדעות הקדומות ולחשוב לגופו של עניין"

- ואתם עומדים במשימה זו?

-  "אני לא יכול להעיד על עצמנו" אומר מרמרי ומעיד כי הוא מקבל המון תלונות "באיזון קוסמי" – מה שמצביע, לדעתו, על כך שהמגזין דורך על יבלות מכל הכיוונים.

- האתר שלכם נפתח סוף סוף לתגובות.

- "אי אפשר היה לאפשר תגובות באתר הקודם. זה היה חד סטרי כשהמגזין עבר מפרינט ואולי אז חששו מפני תגובות. אני מרגיש לא נוח עם זה. כבר התרגלנו לרשתות החברתיות ואנחנו רוצים לשמוע קולות אחרים מלבד קולנו. נשמח אם נהפוך לבמת דיון".

עד כה, לדברי מרמרי, התגובות מפרגנות – ואלי משום כך, בינתיים נוח לקבלן, אבל הוא מבטיח כי יקבל בברכה כל מה שיעורר דיון.

מנובמבר האחרון עורך מרמרי את העין השביעית. הוא מחליף בתפקיד את העורך הוותיק עוזי בנזימן, גם הוא עיתונאי הארץ בעבר. תוך ארבעה חודשים יכול מרמרי להכריז על "מהפך". הוא "השתפשף" כדבריו, עם כתיבה על תקשורת בשנים 2009 ו-2010, בהן כתב מאמרים לעין השביעית: "היום אני פחות עם הידיים על כל נקודה ופסיק ויותר עסוק בשאלה איך לשמר את העיסוק הזה: את המקצוע. צריך לגייס משאבי חשיבה לפתרונות יצירתיים במקום שבו אין פתרון כלכלי".

פורסם בקטגוריה א, ביקורת התקשורת, מדיה, פנאי | עם התגים , , | סגור לתגובות

גלאון למפקח על הבנקים: דרוש הסבר מבל"ל על הלוואה לתשובה

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, פנתה הבוקר למפקח על הבנקים בבנק ישראל, וביקשה ממנו לדרוש הסברים מדירקטוריון בנק לאומי, על ההחלטה לתת ליצחק תשובה אשראי של 230 מיליון שקלים.

דורשת הסברים מבנק לאומי. זהבה גלאון (צילום: ציפי מנשה)

דורשת הסברים מבנק לאומי. זהבה גלאון (צילום: ציפי מנשה)

"יצחק תשובה ביקש השבוע מבנק לאומי אשראי של 230 מיליון שקל – ביקש וקיבל", כתבה ח"כ גלאון בעמוד הפייסבוק שלה. "תשובה קיבל, למרות שלא חלפה שנה מאז שקיבל ממש מאותו בנק לאומי הלוואה של 270 מיליון ש"ח לעסקיו בדלק נדל"ן והצליח להחזיר רק כמחצית ממנה. קיבל, למרות שביצע תספורות עמוקות בכספי הפנסיה שלנו והבהיר פעם אחר פעם שטובת הציבור לא מעניינת אותו.

"העובדה שבנק לאומי, שהוא בנק בבעלות ציבורית, מחליט לתת לתשובה עוד ועוד אשראי, ולהמר בכספים ציבוריים על ההרפתקאות המופקרות שלו, היא שערורייתית ומקוממת", אומרת ח"כ זהבה גלאון. "הנהלת בנק לאומי צריכה הייתה לגלגל את תשובה מכל המדרגות כשבא לבקש ממנה הלוואה, כמו שהייתה עושה לכל אחד אחר עם רקורד החזר הלוואות כמו שלו. פניתי הבוקר למפקח על הבנקים וביקשתי ממנו לדרוש מדירקטוריון בנק לאומי, לנמק את ההחלטה האומללה שקיבל – להמשיך לממן את תשובה ואת ההתנהלות חסרת האחריות וחסרת הבושה שלו".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בנקאות, חדשות בארץ, כלכלה, מדיני-פוליטי | עם התגים , , | סגור לתגובות

"אין שוויון בנטל בלי חובת שירות ובלי סנקציות למשתמטים"

"לא נקבל מריחה ופתרון ממוסמס. אסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית שיצר הבוחר. חייבים להתחיל בתהליך של שירות משמעותי של כל חלקי החברה הישראלית". כך אומרים ראשי המאבק לשוויון בנטל, בתגובה להסכם הקואליציוני המתגבש בנושא שירות בחורי הישיבות, ולפרסומים בנושא בתקשורת.

אביגדור ליברמן חותם על עצומת "מאהל הפראיירים" (תצלום ארכיון: דן בר דוב)

אביגדור ליברמן חותם על עצומת "מאהל הפראיירים" (תצלום ארכיון: דן בר דוב)

ראשי מטה המאבק לשוויון בנטל, הכולל 25 ארגונים חברתיים, כינסו היום מסיבת עיתונאים ואמרו כי בדיוק לפני שנה קיבל בג"ץ את עתירת המטה וביטל את חוק טל. מאז היו מספר ניסיונות מסמוס של נתניהו, אשר לא קיבל את הפתרון האמיץ שניסח ח"כ פלסנר.

עוד טענו ראשי המטה כי כיום מתגבש פתרון לסוגיית הגיוס אשר לא יביא להגברת השוויון בנטל – אלא רק לתשלום "דמי כופר" כנגד השתמטות. "כסף אינו תמורה לשירות ולסיכון עצמי ואינו יוצר שוויון", טענו ראשי המטה. הם קראו לממשלה לאמץ חקיקה עם העקרונות הבאים: כל אזרח בן 18 ישרת בצבא או בשירות אזרחי; המדינה תיצור  מסגרות שירות מתאימות לכל חלקי האוכלוסייה;       יינתנו 1000 פטורים לשנה לתלמידי ישיבות כדי לשמור על עולם התורה; ישופרו תנאי המשרתים כך שמי שישרת יותר- יקבל יותר; יוטלו סנקציות כלכליות משמעותיות ופליליות על אזרח שלא ישרת -לא משנה אם הוא חילוני או חרדי; יוטלו סנקציות כספיות משמעותיות כנגד ישיבות אשר לא ישתפו פעולה עם גיוס תלמידיהן שהגיעו לגיל 18.

 "כל סטייה מעקרונות אלה תהיה התעלמות מרצונו המפרש של הציבור שהביע אותו בהמונו בבחירות, ותוציא את  הציבור חזרה  לרחובות", אמרו ראשי המטה לשוויון בנטל.

 סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שחר אילן, אמר: "אי אפשר לקנות את השוויון בנטל בכסף. הבוחרים נתנו אמון במפלגות שהבטיחו שוויון אמתי בנטל. אסור למפלגות הקואליציה לאכזב אותם שוב. אין שוויון בנטל בלי חובת שירות, ואין חובת שירות בלי סנקציות משמעותיות על משתמטים"

 זהרה ברגר-צור, מהפורום לשוויון בנטל אמרה: "אנחנו מברכים על כך שהנושא נמצא על סדר יומן של המפלגות המובילות, אבל אנו מבקשים גם להזכיר להן שהציבור המשרת לא יסכים יותר לסבול שום שטיקים, טריקים, או הבטחות שווא, בהן הוא כבר מאס. אנחנו דורשים שהעקרונות ייושמו באופן מידיי גם אם הדרגתי, לא נסכים יותר לתוכנית כבקשתך התלוייה ברצונו של פרט או בקומבינה פוליטית. כל תוכנית כזו תגרור אחריה תגובה חריפה של הנושאים בנטל".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , | סגור לתגובות

רוי ליכטנשטיין מחכה לכם, בלונדון

עם כל הכבוד, ויש כבוד, למחזמר הלוהט ביותר בלונדון – "מטילדה", רצוי לסטות מעט מהמסלול המקובל של ווסט-אנד, קובנט גארדן וכד', לעיין ב"טיים-אאוט" הלונדוני המצוין ולחפש הצגות, לא מחזות זמר, שאפשר לראות רק בלונדון. מבחינתי לונדון היא לא רק מולדת הכדורגל, אלא גם מולדת התיאטרון.

תקשורת המונים, תרבות פופולרית והשפעות מהקומיקס. הכרזה לתערוכה של ליכטנשטיין

ברחבי העיר מועלות גם הצגות פרינג', שתוקפן קצר מועד ומה שנכון לעכשיו, לא יהיה רלוונטי באביב או בקיץ. לא כל הצגה בבירת התרבות של אירופה היא "וואו", אבל התיאטרון בלונדון משול בעיני לאוכל צרפתי: עדיין לא נתקלתי בפאריז במסעדה צרפתית גרועה. כלומר גם הצגה בינונית בלונדון היא חוויה.

הכתבה הזו לא תעסוק בתיאטרון, אלא באחד האירועים האמנותיים המדוברים ביותר כיום בבירה הבריטית: תערוכה רטרוספקטיבית של אמן הפופ-ארט הנודע רוי ליכטנשטיין. התערוכה מתקיימת במוזיאון טייט מודרן, שהוא סיפור בפני עצמו.

תחנת הכוח שהפכה למוזיאון ענק. טייט מודרן, מבט מבחוץ. צילום: ירמי עמיר

הבניין הענק והמכוער, על שפת הגדה הדרומית של נהר התמזה, שימש פעם כתחנת כוח של חברת החשמל הבריטית. בשנת 2000 "השתלט" עליו מוזיאון טייט הבריטי, שיש לו כמה סניפים בבריטניה, ופתח בו את הגלריה לאמנות מודרנית הגדולה ביותר בלונדון ואולי בכל אירופה.

פתאום הבניין החום-אדמדם, עם הארובה הגדולה שמזדקרת באמצע, לא נראה כל כך מכוער. תארו לכם את תחנת הכוח רידינג בתל-אביב מתרוקנת מהציוד החשמלי שבה והופכת לגלריה לאמנות מודרנית. יש סיכוי שנסתכל עליה במבט אחר.

בחזרה לטייט מודרן. הגלריה מציגה תערוכות קבועות של ציור ופיסול מודרני של מיטב האמנים בשילוב תערוכות מתחלפות, כמו זו של האמן היהודי-אמריקני רוי ליכטנשטיין. הכניסה לתערוכות הקבועות היא חינם. אבל כדי לראות את רוי ליכטנשטיין למשל, תשלמו 14 לי"ש (כ-100 שקלים) לכרטיס רגיל.

התערוכה של ליכטנשטיין מושכת אליה מאות מבקרים מדי יום ואלפים מדי שבוע. התערוכה, המתקיימת בכמה אולמות של הגלריה, מציגה מבחר גדול מיצירות האמנות של ליכטנשטיין, כולל אלה שהושפעו מהקומיקס.

"אמנות היא כל מה שמתרחש סביבנו". תמונה בתערוכה של ליכטנשטיין. צילום: ירמי עמיר

ליכטנשטיין הוא בדרך כלל אמן קל לעיכול, בין היתר מפני שיצירותיו מתכתבות עם תקשורת המונים ועם תרבות פופולרית, ובשל הצבעים העזים והדמויות הגדולות מהחיים. "אמנות היא כל מה שמתרחש סביבנו", אמר פעם האמן, שלא תמיד זכה לביקורות חיוביות על עבודותיו ועל סגנונו המיוחד, ואף הועלו טענות נגדו על ידי אמני קומיקס כי "עבודותיו מהוות העתקות חיוורות של יצירות מתוחכמות".

טייט מודרן מוגדרת אומנם כגלריה לאמנות מודרנית, אבל אינה ידועה כאכסניה שבה מציגים אמנים אוונגארדים במיוחד, כאלה שמותחים את הגבולות עד הקצה או מעוררים שערוריות גדולות. כך שהיא מתאימה בעצם, לקהל רחב מאוד, אפילו סולידי במידת מה. הייתי שמח לראות במבנה הענק הזה יצירות גם מהסוג הנועז יותר.

הבילוי בגלריה טייט מודרן לוקח כמה שעות אם רוצים לשוטט בכל ארבע הקומות, כולל קומת הכניסה, שבה חנות גדולה, מסעדה ובית קפה. ואם יש לכם ילדים קטנים – קחו בחשבון שהוקמו עבורם אטרקציות מיוחדות ופינות יצירה דיגיטאליות ברובן.

הצגות רק בקיץ מתחת לכיפת השמים. תיאטרון גלוב השקספירי ששוחזר. צילום: ירמי עמיר

אחרי שיוצאים מטייט מודרן ופונים ימינה על שפת הנהר, מגיעים ל"גלוב תיאטר", התיאטרון המשוחזר של שקספיר. מבנה אינטימי ומרגש, שמועלים בו גם כיום מחזות (לא רק של שקספיר), אבל רק בקיץ, מאחר שמדובר בתיאטרון זירה פתוח לשמים, בדיוק כפי שהיה בתקופת המחזאי הגאון. בשאר עונות השנה ניתן להצטרף לסיור מאורגן בתשלום ברחבי התיאטרון. לונדון מחכה לכם, גם בחורף.

פורסם בקטגוריה אירוע, אמנות, ד, תרבות | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות

20 שנים לאינטרנט המסחרי בישראל

מושב הפתיחה האינפורמטיבי כלל שלושה דוברים, שסקרו את התפתחות האינטרנט בעשרים השנים האחרונות בעולם, במזרח התיכון ובישראל. בעיתוי מושלם לקראת יום האשה המתקיים בסוף השבוע, חשף ניצן הכהן, סגן מנהלת אגף בכיר סקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), נתונים מעניינים בדבר פילוח מגדרי של משתמשי המחשב וגולשי האינטרנט. נתוני הלמ"ס מלמדים כי אם בשנת 2002 היה פער בשיעור של 6% לרעת הנשים בשימוש מחשבים ובגלישה באינטרנט, הרי שבמהלך עשר השנים האחרונות צומצם הפער וכיום נסגר לחלוטין. נתוני סקר שערך הלמ"ס בקרב גולשים מלמדים כי בניגוד למסעות השופינג בחיים האמיתיים, כאשר מדובר בקניות ברשת הפערים המגדריים נשמרים אחידים לאורך העשור האחרון – שיעור הקונים גבוה ב- 15% משיעור הקונות.

אז מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו גולשים באינטרנט? שקף: מתוך המצגת של ניצן הכהן, נציג הלמ"ס בכנס איגוד האינטרנט הישראלי

אז מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו גולשים באינטרנט? שקף: מתוך המצגת של ניצן הכהן, נציג הלמ"ס בכנס איגוד האינטרנט הישראלי

ד"ר טל פבל, מנכ"ל Middleeasternet, הציג נתונים בדבר השינויים שחלו בעשרים השנים האחרונות במזרח התיכון. "המזרח התיכון מאופיין בתלות מאוד גדולה של אינטרנט באנשי ממשל", הסביר פבל, "שיעור חדירת האינטרנט במזרח התיכון עומד על 37% בממוצע. המובילות בחדירת האינטרנט במזרח התיכון הן מדינות המפרץ. האחרונות להיכנס היו ערב הסעודית וסוריה, שעשו כן רק לאחר שוידאו שיש ברשותן כלים טכנולוגיים להגביל את השימוש החופשי." פבל צפה, כי עד שנת 2015 תהיה השפה הערבית השפה הרביעית בחשיפה שלה באינטרנט ולסיום הציג נתון מעניין –  34% מהנשים במדינות ערב גולשות ברשתות החברתיות.

ד"ר טל פבל בכנס השנתיש ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יוני מלכא

ד"ר טל פבל בכנס השנתיש ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יוני מלכא

בפאנל הטכנולוגי המרכזי שעסק בהתלכדות האינטרנט, הסלולר והטלוויזיה השתתפו חיים טייכהולץ מנכ"ל אלקטל-לוסנט ישראל, ניר טנצר סמנכ"ל פיתוח עסקי במיקרוסופט ישראל, אביב הוד מנהל תוכן של סמסונג ישראל וגיל רוזן סגן נשיא ניו-מדיה של דויטשה טלקום. נקודת המוצא של הפאנל, עליה הסכימו כל המשתתפים, שאנו נמצאים בעידן של מידע רב ושל עליה חריפה בביקוש למידע ובצורך המתמיד להיות מחוברים לאינטרנט ללא הפסקה. חיים טייכהולץ הדגיש את חוסר שביעות רצונו מההשקעה בתשתיות האינטרנט בישראל. אל טייכהולץ הצטרף גם גיל רוזן, שמתח ביקורת על חברות התשתית בישראל, שמספקות לדבריו תשתית "טיפשה" שאינה מספקת שום ערך מוסף לצרכן, אולם מציגות מצג שונה כלפי חוץ.

בנוסף להתחזקותם של הטאבלט, טלפון החכם ("סמארטפון") והחכם יותר שהוצג בתערוכת המובייל שהתקיימה בשבוע שעבר בברצלונה, והשילובים ביניהם, צופה ניר הוד ש"שנת 2013 תהיה שנת הטלוויזיה החכמה. הטלוויזיה תחליף בקרוב את מרבית הקופסאות שיש היום בסלון – ממיר, סטרימר, מקליט, קונסולת משחקים וכדומה."

עשרים שנה לאינטרנט המסחרי בישראל. הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יוני מלכא

עשרים שנה לאינטרנט המסחרי בישראל. הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יוני מלכא

בפאנל שדן בהשפעת האינטרנט על המדיה המסורתית השתתפו יון פדר, העורך הראשי של אתר "YNET", ינון מגל, העורך הראשי של אתר "וואלה", חנוך מרמרי העורך הראשי של "העין השביעית" ושלומית אברהם, העורכת הראשית של אתר "מאקו". המשתתפים הסכימו כי אתרי החדשות האינטרנטיים משלימים את המדיה המסורתית המודפסת ושואבים מכוחה. חנוך מרמרי עמד על כך שהרשת מאפשרת מהירות תגובה ודינאמיות שהצרכן מצפה לו בעידן המידע. "ישנם אתרים וארגונים חדשים שכלל לא עברו דרך הפרינט, אלא קמו מתוך הרשת וחיים בה. בניגוד לחדשות או שידורים חיים של ספורט בהם חייבים להיות בזמן אמת מול המסך ומול לוח שידורים, הרי שהיום יותר ויותר זקוקים לפריצות ספונטניות לאורך היום", אמר מרמרי.

בסיומו של הכנס הוענק אות הוקרה למפעל חיים לחבר הכנסת והשר לשעבר מיכאל איתן (ליכוד), על פועלו ארוך השנים למען קידום ופיתוח האינטרנט בישראל ולמען הנגשת הממשל לציבור בישראל באמצעים טכנולוגיים.

* * *

* * *

פורסם בקטגוריה ג, טכנולוגיה, מחשבים ואינטרנט | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

מתרחבת פרשת קבלני הקולות במפלגת העבודה

מתרחבת פרשת קבלני הקולות במפלגת העבודה. אחרי ח"כ עמיר פרץ, גם שמם של חבר הכנסת הטרי אראל מרגלית והשר לשעבר לשעבר ר'אלב מג'אדלה נקשר לפרשת קניית הקולות שהתפרסמה הבוקר.

בינתיים הודיע גם המפכ"ל, רב ניצב יוחנן דנינו, כי הפרשה נחקרת כבר ע"י המשטרה. במהלך כנס סיכום שנה של מחוז חוף, התייחס דנינו לחקירת החשד לזיופים בפריימריז של מפלגת העבודה ואמר: "המשטרה לא תהיה כלי משחק בידי אף גוף פוליטי, נחקור ונפעל לחקר האמת". לדבריו, "אתמול הגיע מידע בחשד לשוחד בחירות, עשינו פעולות שונות, ובהתייעצות עם היועמ"ש פתחנו בחקירה". המפכ"ל הדגיש, כי "יש להיזהר בכבודם של אנשים בשיח הציבורי, בהינף משפט אפשר לפגוע כל כך קשה באחרים".

ח"כ אראל מרגלית: "מעולם לא שלמתי דבר או נתתי דבר לאיש כדי שיצביע בשבילי" (צילום: אתר הכנסת)

ח"כ אראל מרגלית: "מעולם לא שלמתי דבר או נתתי דבר לאיש כדי שיצביע בשבילי" (צילום: אתר הכנסת)

על פי הדיווח בגלי צה"ל, מרגלית חשוד כי מסר כספים לקבלני קולות. פעיל בפריימריז סיפר לגלי צה"ל כי ראה את מרגלית מוסר צ'קים לאחד מקבלני הקולות הגדולים במגזר הדרוזי.

ח"כ אראל מרגלית הכחיש בעמוד הפייסבוק שלו כל שייכות לפרשה. "נדהמתי לגלות את שמי משורבב לפרסומים הבוקר", כתב. "אין לי שום חלק בפרשה הזאת, ובצורה יותר ספציפית אני אבהיר כי מעולם לא שילמתי דבר או נתתי דבר לאיש כדי שיצביע בשבילי.

"הגעתי למפלגת העבודה כדי להנהיג פוליטיקה אחרת", כתב ח"כ מרגלית. "בשנתיים האחרונות אני עובד קשה יומם ולילה, אני חורש את הארץ כדי לגייס תמיכה על בסיס של הכרות אישית.

"אני יכול רק לנחש למי המוטיבציה לשרבב את שמי לפרשה הזאת ואני בטוח שיתברר במהרה שאין לי קשר לפרשה הזאת".

על פי גלי צה"ל גם חבר הכנסת לשעבר, ר'אלב מג'אדלה היה מעורב בקניית הקולות בכך שקיבל כסף מהמועמדים כדי לדאוג לתמיכה במגזר הערבי. על פי החשד מג'אדלה עצמו שימש כמעין קבלן קולות. 

"המשטרה לא תהיה כלי משחק בידי אף גוף פוליטי". דנינו היום (צילום: משטרת ישראל)

"המשטרה לא תהיה כלי משחק בידי אף גוף פוליטי". דנינו היום (צילום: משטרת ישראל)

מוקדם יותר היום, האשימה יושבת ראש המפלגה בצורה ישירה את עמיר פרץ כי הוא קנה קולות בפריימריז האחרון של המפלגה.

חבר הכנסת עמרם מצנע, חברו לסיעת התנועה של עמיר פרץ, שהפך לאחרונה ליריבו הפוליטי, התייחס היום בצהריים לראשונה, לפרסומים לפיהם פרץ היה עד להעברת כספים לקבלני קולות במהלך הפריימריז במפלגת העבודה.

מצנע

קשה לי להאמין. מצנע

מצנע אמר בתכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל כי הוא מאמין כי עמיר פרץ חף מפשע, אך הוסיף כי אם הדבר יוביל לכתב אישום, עליו להתפטר מהכנסת. "קשה לי להאמין שלהאשמות האלה יהיה ביסוס", אמר. "אני מכיר את עמיר פרץ, ולמרות שאנחנו לכאורה ברי פלוגתא, אני לא מאמין שהוא עשה את הדברים האלה", אמר מצנע, "אני חושב שבעלי תפקיד ציבורי שמוגשים נגדם כתבי אישום לבית המשפט צריכים להשעות את עצמם מתפקידם. כל מי ששמו הוזכר צריך לעשות הכל כדי לנקות את שמו כמה שיותר מהר".

יו"ר העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', התייחסה לחשדות בקשר לפריימריז במפלגתה בעמוד הפייסבוק שלה. "להתפקד למפלגה בגלל שאתם מאמינים בדרכה, זה צעד ערכי חשוב. הוא גם מקנה לכם יכולת להשתתף ישירות בבחירת יו"ר המפלגה ובבחירת הח"כים שלה", כתבה ח"כ יחימוביץ'. "זו דרך דמוקרטית לקיים חיים פנימיים של תנועה פוליטית, שבה אין שליט יחיד.

"בצד המעלות הרבות של השיטה, התפתחו בה תופעות דוחות ומקוממות של 'קבלני קולות' שסוחרים במאגרי קולות שהם פוקדים. קולות של מי שלפעמים אפילו לא מצביעים בקלפי עבור אותה מפלגה", כותבת יחימוביץ'. "אני מגנה את התופעה בחריפות, חשה סלידה עמוקה ממנה, ויש לי מלחמת חורמה ארוכת שנים וגלויה בזיהום הזה. המלחמה הזאת במידה רבה גם הצליחה. היום הרוב המכריע של מתפקדי המפלגה הם אנשים ערכיים שבחרו לעשות זאת מתוך הכרה ורצון אמיתיים".

לדברי ח"כ יחימוביץ, נקטה המפלגה בראשותה שורה של צעדים כדי למנוע תופעות של סחר מכר בקולות. בין הצעדים שנעשו בשנתיים האחרונות: עידוד התפקדות חופשית ואישית באמצעות האינטרנט; תשלום דמי חבר אך ורק בכרטיסי אשראי או באמצעות חשבונות בנק אישיים; אימות נתוני המתפקדים באמצעות הצלבות מול מפלגות אחרות ומול משרד הפנים, כדי למנוע "מתפקדים מקצועיים" לכמה מפלגות, דבר האסור עפ"י החוק.

יחימוביץ' אומרת כי בפריימריז לחברי הכנסת לא פורסמו התוצאות ביישובים – והן נשארו נעולות ובלתי מעובדות בכספת, כדי למנוע לחץ על המצביעים מצד גורמים שונים. ועדת הבחירות בפריימריז גם הפעילה, על חשבון המפלגה, עורכי דין וחוקרים פרטיים ביום הפריימריס, ואלה התריעו בזמן אמת על כל ניסיון הטיה של ההצבעה. בקלפיות אלה הופסקה מיידית ההצבעה.

"כיו"ר מפלגה אני מתכוונת להמשיך ולעמול על טוהר המפקד ולהתייחס בחומרה רבה לכל ניסיון לבצע מעשים מהסוג המתואר בכתבה", כתבה ח"כ יחימוביץ' בעמוד הפייסבוק שלה. "אבל עוד יותר חשוב, דווקא בגלל תופעות כאלה חשוב מאוד שתתפקדו, ותצטרפו לאנשים הטובים שמשפיעים על חייה ועל דרכה של העבודה, ולא מקבלים הנחיות משום קבלן ומשום אדם. פשוט עושים מה שהם מאמינים בו".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

פרנסה מצד אחד והבנה מצד שני

אפטון סינקלייר (סופר ועיתונאי אמריקני) אמר: "בלתי אפשרי לגרום לאדם להבין משהו אם פרנסתו תלויה בכך שלא הבין". האמרה המצוינת הזאת היא באיזשהו אופן חזות הבעיות באירופה ובארה"ב היום:

עובדי הציבור באיטליה ויוון לא יכולים להבין ולהסכים שהמשרות שלהם לא יעילות ולתמוך בממשלה שתרצה לעשות רפורמות, בארה"ב הדמוקרטים לא יכולים להסכים לטענות הרפובליקנים ולהיפך, מה שלא מאפשר קבלת החלטות. כי הרי אם דמוקרט יקשיב, יבין ויסכים לטענות הרפובליקנים הוא כבר לא יכול להיות יותר נציג דמוקרטי ולהפך. המלכודת הזאת הופכת את פתרון הבעיות הפוליטיות בעולם לקשות ביותר ולכן דווקא מנגנונים אוטומטיים, כמו מנגנון הקיצוצים בארה"ב, עשוי להיות פתרון לא רע שיאפשר להעביר החלטות מבלי להתלכלך ולהיות מואשם על ידי ציבור הבוחרים.

הבעיה הזאת, של פרנסה מצד אחד והבנה מצד שני, מקיפה למעשה את חיינו בכל מקום, ממנתח ש"לא מבין" את הסיכונים שהוא יוצר לפרנסתו ועד אפילו כל תחום ניהול ההשקעות, כאשר רוביני למשל, המפורסם בכינויו דר' דום, לא יכול להבין ההתפתחויות החיוביות בכלכלה, אנליסט שלא יכול להבין לגמרי את יעילות השוק ומנהל קרן נאמנות שלא מבין את יתרונות תעודות הסל (ולהיפך).

משבר לא הולך טוב עם דמוקרטיה

דווקא שיטת השלטון הסינית שאיננה ממש דמוקרטיה יכולה להתעלות על הבעיה שהציג סינקלייר (ראו לעיל). השבוע למשל יצאה ממשלת סין נגד הציבור עם תכנית להפחתת מחירי הנדל"ן (ראו הרחבה נוספת מטה). בפעולותיה הממשלה הסינית שלחה את הבורסה בשנחאי לירידה היומית החדה ביותר מאז משבר הסאב פריים.

למה זה נגד הציבור? כיוון שבסין אפשרויות החיסכון מוגבלות ורוב כספי הציבור מושקעים באפשרות כמעט היחידה – נדל"ן. גם אם מדובר בהשקעה בבתים ריקים, ללא שוכרים, ורק מתוך הציפייה שמחיריהם ימשיכו לעלות (פירמידה). כלומר, הציבור בסין לא רוצה שמחירי הנדל"ן ירדו, מבחינתו הוא רק יפסיד מכך. במקום אחר בעולם היה לממשלות מאד קשה לבצע פעולות נגד העם, גם אם אלה נדרשות.

אגב, פעולות הממשלה הסינית כוללות הגבלת משכנתאות על רכישת דירה שנייה ואכיפה מוגברת של מיסוי מקרקעין בערים המוגדרים ב"צמיחת מחירים מואצת". ראשי אותן ערים הונחו להציב מחירי יעד לדירות בתחומיהם עד לסוף הרבעון הראשון ובעלי דירות שירצו לממש את השקעתם יצטרכו לשלם מס בגובה 20% מהמכירה.

מדיניות מוניטרית דוחפת את השווקים – לא להיות נינג'ה

אחת הסיבות לעליות אמש בבורסות וול סטריט הן הערכות כי הבנק הפדרלי יתמיד בתמריצים לצמיחת הכלכלה. נזכיר כי מסגרת הפעולה שלנו להשקעות היא כי כלכלת העולם תמשיך לצמוח בשנים הקרובות בקצב איטי יותר מזה שמגולם בשוק, ואיתו גם סביבת הריבית תישאר נמוכה לזמן ממושך יותר. השפעתה החיובית של הריבית הנמוכה צפויה להערכתנו להתעלות על השפעתה השלילית של התמתנות קצב עליית הרווחים, על שווי המניות, מה שימשיך לכן לתמוך באפיק המנייתי ובמקביל גם באפיק האג"חי.

מלבד ההערכות להתמדה בתמריצים מכיוון הבנק המרכזי בארה"ב מתחזקים הערכות להמשכיות כזאת בכל העולם. הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית במדינה ברמה של 3% ואותת כי יש מקום להורדה נוספת בעתיד וביפן המועמד לתפקיד נגיד הבנק המרכזי הציג אתמול תכנת למדיניות מוניטארית אגרסיבית.

אבל לא כדאי למהר להיות נינג'ה על מדד המניות היפני. שכן ספק אם אינפלציה תביא לשיפור ריאלי בכלכלה, בעוד היא תעמיד למבחן מסוכן את החובות העצומים שלה (מעל 200% מהתמ"ג). שכן אם בעתיד האינפלציה המתחממת תדרוש העלאת ריבית הממשלה היפנית עשויה להביא את עצמה למלכודת של חדלות פירעון.
"כדי להצליח חיים לא מספיק להיות טיפש, צריך גם להיות מנומס" – וולטיר

המשקיעים פוחדים שההיסטוריה חוזרת

הפעם האחרונה שתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב היו בקרבת הרמות נוכחיות (אג"ח ל-10 שנים ב-1.89%) הייתה שנת 1950. בשלושת העשורים שלאחר מכן (עד 1981) הן איבדו כ- 40% מערכן (מתואם לאינפלציה). זהו התרחיש שמנהלי השקעות רבים חוששים ממנו כיום ומזה תקופה מפצירים בלקוחות שלהם להקטין את החשיפה לאפיק (מסקנה מסקרים). אלא שעד לא מזמן המשקיעים התעלמו מהמלצותיהם והגדילו את החשיפה לאג"ח על חשבון מניות.

ראו בגרף המצורף את שתי התקופות – עד מרץ 2011, עליה באחזקה במניות בארץ לעומת ירידה באחזקה באג"ח הממשלתיות הסחירות, ומאז מרץ ועד סוף 2012 עליה בהחזקה באג"ח וירידה במניות. עוד ניתן לראות שלקראת סוף 2012 החל הציבור בישראל לחזור למניות.

אומנם, לא פורסמו עדיין הנתונים של בנק ישראל על הרכב הנכסים של הציבור בחודשיים הראשונים של השנה (2013), אך ישנם אינדיקטורים שמגמת המהפך המשיכה והציבור עובר מאג"ח למניות. האם זה המהפך הגדול שרבים חיכו לו, או שבגל הירידות הראשון בשוק המניות המגמה של בריחה לממשלתיות תמשך? לא ברור, אבל זה לא בהכרח משנה, כיוון שכבר למדנו ששני האפיקים לא בהכרח הופכיים אחד לשני.

הופ, איבדנו גם את צרפת

עליית כוחות האנטי אירו בבחירות האחרונות במספר מדינות באירופה ולאחרונה באיטליה מעלות את החשש שחומות הטירה של הבנק המרכזי באירופה (ECB), אולי בכל זאת שבירות. אך המשקיעים כבר היו בסרט הזה, בשנת 2011 הייתה חרדה מיוון, מאז עברנו אינספור פסגות ופגישות עד שה- ECB הציל את המצב. ואלו בדיוק מסוג הסיפורים שלא מעניינים כבר את השווקים. החומות האמיתיות של גוש האירו הן כנראה באמת לא איטליה, יוון, ספרד, אירלנד, פורטוגל, גם לא ביחד. עמוד התווך של גוש האירו הוא גרמניה וצרפת. לשם צריך להסתכל.

התדרדרות האחרונה בצרפת, שבאה לידי ביטוי בסטייה שהחלה להיפתח בין מדד מנהלי הרכש בתעשייה שלה (ראו גרף) מדאיג ומעלה את שאלת הכדאיות שלה לשתף פעולה עם גרמניה. צרפת הופכת להיות לנזקקת ואם גרמניה תמשיך להכביד על כלכלתה באמצעות מטבע חזק יחסית (היורו) ובנוסף לא תתמוך בה בשוק האשראי הצרפתים שכבר העלו לשלטון מישהו בעייתי (פרנסואה הולנד), עשויים להתנדנד ולחשוב לחצות את הקווים. מול חומה כזאת למשקיעים עוד אין ניסיון…

אנשים חוסכים יותר מידי לפנסיה

הדאגה המרכזית של חוסכים רבים היא שלא יהיה להם מספיק כסף לחיות בנוחות לאחר הפרישה. מחקר שנערך באוניברסיטאות MIT, Dartmouth College והרווארד בין השנים (1993 עד 2008) מצא שחלק גדול מהאוכלוסייה המבוגרת בארה"ב נמצא עם מעט מאוד חסכונות בחשבונות הבנק שלהם, עם מעט מניות ואיגרות חוב, ורבים מתים כמעט ללא נכסים פיננסיים. למעשה, 46% מהקשישים בארה"ב מתים עם פחות מ-10,000 דולר בנכסים פיננסיים. רוב האנשים האלה מסתמכים כמעט לחלוטין על תשלומי הביטוח הלאומי. זה אומר שלקשישים רבים אין כמעט יכולת עצמאית לעמוד בפני זעזועים פיננסיים, כגון טיפולים רפואיים יקרים שלא מכוסים על ידי הביטוח הרפואי, או אירועים בלתי צפויים אחרים. מצד שני, לקשישים חסכונות רבים מידי בנכסים לא נזילים. כגון דירה, הכנסות עתידיות, הטבות צפויות, רכב ועוד. חישוב בזה מראה שהעושר החיצוני של זוג נשוי בארה"ב מעל גיל 85 היה בשנת הפטירה 600 אלף דולר. כלומר, נראה לי שניתן להגיד שהציבור חוסך יותר מידי לפנסיה, רק לא באפיקים הנכונים.

הכותב הוא כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, פנאי, שוק ההון | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

סכסוך עבודה ב"רמה שירותי תחבורה" בגולן

ההסתדרות במרחב כנרת הכריזה אתמול סכסוך עבודה ב"רמה שירותי תחבורה". מדובר בחברה לתחבורה ציבורית הנותנת שירות לכלל יישובי רמת הגולן הן בקווי התחבורה הפנימיים והן בקווי התחבורה החיצוניים עד לטבריה, חצור וקריית שמונה.

סכסוך העבודה הוכרז בעקבות פגיעה מצד ההנהלה בזכויות ובתנאים של עובדי החברה ובעקבות אי-נכונות ההנהלה לנהל משא ומתן על הסכם עבודה קיבוצי לעובדי ונהגי החברה. בחברה מועסקים כארבעים נהגים ועובדים. הנהגים והעובדים התארגנו בהסתדרות לפני כשנה, זאת בעקבות פגיעת הנהלת החברה בזכויותיהם ובתנאי העבודה שלהם. בחודשים שחלפו הכירה ההנהלה בהסתדרות כארגון היציג של העובדים, אך עדיין לא פתחה במשא ומתן.

יו"ר ההסתדרות במרחב כנרת, אבי גבאי אומר אתמול: "אני קורא להנהלה לשבת אתנו למשא ומתן מיידי להסדרת תנאי העסקת העובדים במסגרת הסכם עבודה קיבוצי".

את העובדים מלווה יו"ר ההסתדרות במרחב כנרת, אבי גבאי ומזכיר האיגוד המקצועי של ההסתדרות במרחב הכנרת, מני ביטון.

פורסם בקטגוריה א, בארץ, מקומי | עם התגים , , , | סגור לתגובות

המשקאות המשמינים בעולם

בכתבה שפורסמה במגפון בחודש פברואר, תחת הכותרת "מחקר חדש: כרס הבירה היא בלוף גדול", הוזכר כי "אין הוכחה מדעית, כי בירה גורמת לעלייה במשקל". בעוד פחמימות אכן נוכחות בבירה, אין במשקה שומן או כולסטרול. אם כן, מהם המשקאות שנושאים בדגלי הקלוריות?

שרי פדרו חימנז – 320 קלוריות

בירה אינה המשקה המשמין ביותר (צילום: http://www.freedigitalphotos.net, George Stojkovic*)

בירה אינה המשקה המשמין ביותר (צילום: http://www.freedigitalphotos.net, George Stojkovic*\)

השרי מכיל כ-400 גרם סוכר שיורי לליטר, ונחשב כאחד מיינות הקינוח המתוקים על המדף. הסוכר השיורי הגבוה, יחד עם ה-17% כוהל המכובד, יוצרים משקה עם ערך קלורי הנסוק לשמיים. עם זאת, ראוי לציין, כי נפח השתייה המומלץ הוא כ-120 מ"ל, ועל כן היחס הקלורי עומד על כ-320 קלוריות לכוסית.

בירה סמואל אדאמס טריפל בוק – 340 קלוריות

הבירה האמריקנית מכילה כ-340 קלוריות לבקבוק, ונחשבת כיום כבירה בעלת הערך הקלורי הגבוה ביותר על המדף. בשלן הבירה מתאר אותה כ"רכה, אך מאוד מורכבת, כמו יין פורט יוצא דופן". בבירה כ-18% כוהל, והוסף לה מאלט שוקולדי וסירופ אדר (מייפל). יש לשתות בטמפרטורת חדר קריר – ומאוד לאט.

סנגריה – 400 קלוריות (והרבה פחמימות)

מגמה של שנות ה-80, שחזרה לאופנה העדכנית, בה לוקחים יין אדום חצי יבש או מתוק, ומרתיחים בסיר עם סוכר ושאר תבלינים: ציפורן, אגוז מוסקט, קינמון, וניל, אניס, וכמובן מיץ פירות עם חתיכות פרי. הרבה אנשים אף אוהבים לחזק את המשקה בכוהל נוסף, או בליקר תפוזים. משקה הסנגריה מזנק לכ-400 קלוריות לכוס.

ווייט ראשן – 500 קלוריות

רוסי לבן עם הרבה קלוריות (מקור: ויקימדיה)

רוסי לבן עם הרבה קלוריות (מקור: ויקימדיה)

לאלו שמעריצים את הסרט "ביג לובובסקי", בוודאי זוכרים את ה"דוּד", בגילומו של ג'ף ברידג'ס, שהיה לוגם ממשקה זה ללא הרף. עם כל הכבוד למסטול הקולנועי המיתולוגי, בוודאי תופתעו לדעת כי ממזג (קוקטייל) הווייט ראשן בעל ערך גבוה מאוד. זו השמנת, אשר משתלבת עם הוודקה והליקר קפה, שנותנת לו את ערך הקלורי והעוצמה השומנית, המאמיר לכדי 500 קלוריות למשקה.

מרגריטה – 550 קלוריות

הממזג הקלאסי ביותר בעולם מצא את עצמו בפסגת המשקאות המשמינים בשל שילוב הסאוור (מיץ ליים מסוכר), אשר הופך את המשקה לטעים וחמצמץ. השילוב בין טקילה, טריפל סק, מיץ לימון, סוכר, ליים ומעט מים, מקפיצים את הערך הקלורי ל-500 קלוריות לכוסית רחבת שפתיים. דרך אגב, זה אותו ערך קלורי של המבורגר קריספי צ'יקן במקדונלד'ס.

דאקירי – 600 קלוריות

עוד שריד מן הטרנדים של שנות ה-80, אם אתם אוהבים את זה בטעם תות או בננה, הממזג הזה עשיר בסירופ סוכר, אשר אמנם יוצר טעם נהדר, אבל גם מעמיס אינספור קלוריות על המשקה. במקור הוא מגיע מקובה, הדקירי הוא שילוב של רום לבן, מיץ ליים וסירופ סוכר. האופנה החלה בשנת 1940, כשהרום הפך זמין וזול יותר מוויסקי או וודקה, והתאים נהדר לשילובי הפירות המוצעים בבר הקוקטיילים.

פינה קולדה - 640 קלוריות (מקור: ויקימדיה)

פינה קולדה - 640 קלוריות (מקור: ויקימדיה)

.
פינה קולדה – 640 קלוריות

הפינה קולדה הומצאה על-ידי רמון מררו בשנת 1950, כשעבד במלון קריבה הילטון שבפוארטו ריקו. בשנת 1978, מררו זכה לפרס בינלאומי יוקרתי כשמכר את הממגז השלושה מיליון של המשקה. שילוב של רום לבן, מיץ אנס ותוספת של שמנת עם קוקוס, מובילים את הפינה קולדה לפסגה עם 640 קלוריות.

המנצח: לונג איילנד אייס טי – 780 קלוריות

המשקה אמנם דומה בצבעיו לאייס תה קריר וטעים, אך הוא אינו מכיל תה בכלל, ומומלץ בכלל להימנע ממנו אם אתם מצוננים, כתוספת לארוחת הבוקר או רגישים לכוהל בכלל. המשקה כולל חלקים שווים של וודקה, ג'ין, טקילה, רום וטריפל סק. עליו מוסיפים סאוור וקוקה קולה – שבהחלט מקפיצים את הערך הקלורי. בארצות הברית, משתמשים במיץ סאוור (ליים) אמיתי, ועל כן – כוסית משקה מגיעה ל-780 קלוריות.

שאר המשקאות

האם בירה אכן משמינה? בסופו של דבר כן, כל משקה שתכניסו לפה – מלבד מים, יגרום לכן להשמין. בבירה קרלינג מדרום אפריקה יש 187 קלוריות לכוסית של 330 מ"ל לערך, גינס מכילה 210 קלוריות, בלונדון פרייד יש 199 קלוריות, בקבוק 330 מ"ל של אמסטל, באדוויזר, או סטלה כ-130 קלוריות. בקבוק של 330 מ"ל של הייניקן, גולדסטאר, טובורג, לף, מכבי, קורונה, קרלסברג בפחית/בקבוק: כ-150 קלוריות.

לגבי יין, כוסית של 150 מ"ל: יין רוזה חצי יבש, יין אדום מתוק, יין אדום יבש, יין לבן חצי יבש: כ-120 קלוריות.

60 מ"ל של קוניאק, ברנדי, רום, וודקה או ערק יביאו אותנו לעלות ב-170 קלוריות. כוסית קטנה של וויסקי או ג'ין: 100 קלוריות.

פחית רגילה של קוקה קולה בנפח של 330 מ"ל מכילה 140 קלוריות, בעוד שכוסית גדולה של מיץ תפוזים גדולה מכילה 142 קלוריות.

כאמור, לשתייה חכמה ומרזה.

פורסם בקטגוריה אוכל, בריאות, ג, יין ואלכוהול, כתבות אוכל, סל הבריאות | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

המשנה ליוע"מ: "הפסיקו מיד גירוש אריתריאים בניגוד לחוק"

רשות האוכלוסין וההגירה מפרה ביודעין את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בכל הנוגע לגירוש אזרחי אריתיראה מישראל. כך מתרה הבוקר דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במכתב שנשלח למנכ"ל הרשות, אמנון בן עמי. מדובר בט"ה, מבקש מקלט אריתיראי שגורש לאוגנדה בטיסת מעבר דרך מצרים. הוא הגיע לאוגנדה וזו סירבה לקבלו, והחזירה אותו למצרים. במצרים הוא היה מועמד לגירוש לאריתריאה, עד שהתפרסם אתמול דבר הגירוש בישראל. כעת הוא נתון במעצר עד מחר (ד'), אז הוא צפוי להיות מוחזר לישראל ולהישלח שוב למתקן הכליאה בקציעות.

לאחר שנודע דבר גירושו ושליחתו לאוגנדה פנה עו"ד יונתן ברמן, מהקליניקה לזכויות אדם, אל מנכ"ל רשות ההגירה ובמקביל ליועץ המשפטי לממשלה, והתריע כי הדבר נעשה בניגוד לחוק הבין-לאומי ובניגוד להנחיתו של היוע"מ בדבר גירושם של נתיני אריתריאה.

כל מי שמגיע נכלא לשלוש שנים לפחות. הפגנת מבקשי מקלט מאריתריאה (צילום: שרון ליבנה)

"מדובר בהפרה של עקרון ה-non-refoulement על ידי מצרים וישראל גם יחד. גם החזקתו של מר ה' בתנאים בלתי אנושיים, כפי שנהוג בעניינם של אזרחי אריתריאה ששהו בישראל, מצביעה על הפרת עקרון זה על ידי מדינת ישראל", כתב ברמן.

במשרד היועץ המשפטי לא אהבו, בלשון המעטה, את המעשה ואתמול, יום לאחר קבלת המכתב, כבר שיגרה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי, למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה מכתב המתרה ש"על מנת למנוע, חלילה, הישנות של מקרים מסוג זה, אחזור ואדגיש כי אני מצפה שרשות האוכלוסין תעמוד בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה לפיה עד להכרעה בשאלות המשפטיות העומדות על הפרק – לא תתאפשר יציאתם של אזרחי אריתריאה ממתקני המשמורת של רשות האוכלוסין אל כל יעד שהוא מחוץ לגבולות ישראל".

ברשות ההגירה יודעים כי אסור לגרש מבקש מקלט לארץ מוצאו אם שם חייו נתונים בסכנה. על כן נהגו ב"פטנט" יצירתי. ראשית נכלאים מבקשי המקלט במתקן הכליאה ומוחזקים שם במעצר מנהלי ללא משפט, לתקופה של לפחות שלוש שנים. אז ניתנת להם הברירה, להסכים לגירושו מרצון למדינה אחרת, או לשהות בכלא.

על הרעיון היצירתי של משרד הפנים כתב עו"ד ברמן לבן עמי, מנכ"ל הרשות – "הצבת אפשרות כזו בפני עצור אינה יכולה לבסס 'הסכמה חופשית' להיות מגורש למדינה שאינה מדינת מוצאו. ככל הנראה, גם מר ט"ה נתן את 'הסכמתו' להיות מגורש לאוגנדה נוכח מעצרו המינהלי הבלתי מוגבל בזמן מכוח החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954".

עו"ד יונתן ברמן

ברמן זועם ומאשים במכתבו כי "שליחתו של מר ט"ה לאוגנדה נדמית כניסוי שביקש משרד הפנים לקיים, על מנת לבחון את אפשרות הגירוש לאוגנדה, וזאת מבלי שננקטו כל הצעדים הקפדניים הנדרשים בטרם שליחתו של אדם למדינה שאינה מדינת מוצאו. ובכן, ניכר בבירור כי ניסוי זה נכשל, וכי את מחיר הכישלון משלם מר ט"ה".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "המכתב עדיין לא מוכר לנו, ולכן לא נגיב לגביו. כך או כך המשרד (משרד הפנים א.מ) והרשות יפעלו בהתאם להנחיות". עו"ד אסף וייצן ממוקד הסיוע לעובדים זרים, מסר כי העמותה פנתה לרשות בתביעה למסור לידיה רשימת פליטים אריתיריאים שגורשו מישראל, אם יש כאלו.

יש לציין כי באחרונה, באותה דרך, גירשה ישראל בין אלף לאלפיים מבקשי מקלט מסודן, שגם אותם נאסר לגרש בגלל הסכנה לחייהם. סודן, שבה מתחולל רצח עם, היא גם מדינה עוינת לישראל, ושלטונותיה הבהירו בעבר כי לא יחוסו על מי שיגיעו מישראל. נציבות האו"ם לפליטים בישראל התריעה בעבר כי החזרת מבקשי מקלט לסודן תהיה "פשע שעוד לא בוצע". פעילים חברתיים מדווחים על אנשים שגורשו לסודן ונלקחו עם רדתם מהמטוס למעצר, ועד כה לא ידוע מה עלה בגורלם.

 

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, דמוקרטיה, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט | עם התגים , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות