צה"ל ומשטרת ישראל נערכו לקראת יום הכיפורים

צה"ל ומשטרת ישראל השלימו את היערכותם לקראת חג יום הכיפורים. דובר צה"ל מוסר, כי על פי החלטת שר הביטחון משה יעלון, ובהתאם להערכת המצב בצה"ל, הוטל החל מהלילה (חמישי), בשעה 23:59, סגר כללי על שטחי יהודה ושמרון. הסרת הסגר תתבצע מחר (שבת) בשעה 23:59 בהתאם להערכת המצב. במהלך הסגר יותר מעבר רק במקרים הומניטאריים, רפואיים וחריגים, כל זאת בכפוף לאישור המנהל האזרחי. צה"ל ימשיך לפעול על מנת להגן על תושבי מדינת ישראל תוך התחשבות במרקם החיים הפלסטיני.

הכותל המערבי לקראת יום הכיפורים (צילום: ענת מנדל)

הכותל המערבי לקראת יום הכיפורים (צילום: ענת מנדל)

במשטרת ישראל הנחה המפכ"ל רנ"צ יוחנן דנינו על פי הערכת מצב את הכוחות לשמור על דריכות גבוהה בריכוזי הערים המעורבות ובמוקדי החיכוך הרגישים, בדגש  על יהודה ושומרון, החל מחצות ועד לצאת יום כיפור.

שוטר מג"ב על החומות (צילום: משטרת ישראל)

שוטר מג"ב על החומות (צילום: משטרת ישראל)

(צילום: משטרת ישראל)

(צילום: משטרת ישראל)

השנה חל חג הצלב הנוצרי בחפיפה ליום הכיפורים היהודי. במשטרת ישראל זוכרים היטב את אירועי יום הכיפורים בשנת 2008, כאשר נוצרי מעכו  נכנס עם רכבו לשכונה יהודית בעיר ועורר תגובת זעם של תושבים שביקשו לערוך בו שפטים ויידו בו אבנים ולמהומות שהתעוררו בעקבות העימות. במשטרה גם ערים לכך שקולות נפץ של נפצים שמשליכים ילדים נוצרים במהלך חג הצלב יעוררו תחושות פחד וזעם בקרב הקהל היהודי. עקב כך הנחה המפכ"ל את המפקדים לפנות למנהיגי הדתות והעדות השונות בקריאה להפגנת אחריות וממלכתיות ולכיבוד כלל הדתות והזרמים. מטרת ההנחיה לאפשר לאזרחי ישראל לציין את האירועים בשלום ובבטחה בהתאם לצווי האמונה ומסורת.

במשטרת מחוז ירושלים, יתפרסו שוטרים כחולים, לוחמים ממשמר הגבול ומתנדבים במזרח ירושלים ובעיר העתיקה לשמירת הסדר והביטחון של אלפי היהודים שיגיעו לרחבת הכותל המערבי. מתנדבים של המשמר האזרחי יצוידו בכלי נשק לאבטחת בתי הכנסת באזור מגוריהם. משטרת ירושלים פורשת מחסומים בשיתוף עיריית ירושלים בדרכים הראשיות על מנת למנוע תנועה של כלי רכב ערביים לשכונות היהודיות. שוטרים ולוחמי מג"ב יוצבו במחסומים למניעת הסרתם.

כוחות יוצבו גם בשכונות התפר ובמקומות המועדים ליידויי אבנים. מפקד מחוז ירושלים, ניצב יוסי פריינטי, הורה כי הכניסה למסגד אל אקצה לתפילת יום השישי היום בהר הבית תותר לגברים מעל גיל 45 בעלי תעודות זהות כחולות בלבד ולנשים בכל גיל. במשטרה ציינו כי יפעלו בנחישות למניעת הפרות סדר. מתנדבים של המשמר האזרחי יצוידו בכלי נשק לאבטחת בתי הכנסת באזור מגוריהם.

בחיפה הודיע מפקד מחוז חוף, ניצב חגי דותן, כי בכל מקרה יוצבו כוחות שיטור בערים מעורבות כמו חיפה ועכו. לדבריו, "תמיד יש חשש שאירוע קטן יבעיר את הרחוב, ולכן אנחנו שם. צריך לזכור שגם בין יהודים יש מי שמתקהלים ביום כיפור, לאו דווקא למטרות צדקה, אלא מיידים אבנים ומתפרעים".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 13.9.2013

ראיונות קצרים עם גברים נתעבים / דיוויד פוסטר וואלאס  באיחור עצום של קרוב לעשרים שנה התוודענו לפני כשנתיים לקיומו של הסופר הנהדר ויוצא הדופן הזה, כאשר "ילדה עם שיער מוזר" תורגם לעברית. בארצות הברית הוא כבר מזמן זכה להכרה כאחד הסופרים הגדולים של זמננו.

זהו קובץ סיפורים קצרים אבל רחוק מאוד מכל מה שאתם מכירים. וולאס לא מזכיר אף אחד אחר ותוך מספר עמודים מצומצם גם אתם תבינו שמדובר באחד הדוברים החדים של הספרות האמריקאית של השנים האחרונות. לפעמים הוא בוטה, הוא תמיד ישיר ותמיד מעניין ובעל השקפות מרתקות.  בעקביות ותוך מבט על מגוון מרתק של נושאים הוא בוחן את הנושא האחד, הגדול עבורו: הזיוף האנושי וחוסר הכנות של בני האדם. כמו תמיד אצל וולאס , הסיפורים מלווים בהערות שוליים מרתקות שלפעמים ארוכות יותר מהסיפור עצמו, וכמו תמיד אצל וולאס, תצטרכו לעצור לעתים קרובות את הקריאה. לעצור ולחשוב ולחשוב.

ראיונות קצרים עם גברים נתעבים מאת דיוויד פוסטר וולאס, ספרית פועלים, תרגום מאנגלית: אלינוער ברגר, 296 עמ'

 

ירושלים – הביוגרפיה / סיימון סבאג מונטיפיורי  אין ספור ספרים נכתבו על ירושלים, באלף ואחד הקשרים שונים ובכל זאת נדמה לי שמדובר באחד המקוריים והמרתקים שבהם. מונטיפיורי (וכן, יש קשר בין המחבר לנדבן הידוע), סופר והיסטוריון בריטי שגם ספריו הקודמים (ובעיקר הידוע מכולם – "סטלין הצעיר") הפכו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות. הספר ירושלים, בניגוד לשמו, אינו רק ביוגרפיה של העיר.  זהו סיפורה של העיר המורכבת בעולם אבל על הדרך מתקבלת תמונה מקיפה ומרתקת של האזור כולו. מימי דוד המלך דרך הפרסים, הורדוס, סאלח א-דין ועד לימי התורכים, הבריטים ומלחמת ששת הימים.  הכל מוגש באריזה סיפורית, ללא תחושת הלאות המאפיינת לא פעם קריאת ספרי הסטוריה.

שתי הסתייגויות קטנות שלא מורידות מחשיבות ואיכות הספר: לא אני ולא אתם זקוקים לציטוט של בלינטון בגדול על העטיפה (הספר מס' 1 שלי השנה). ואלוהים אדירים, נכון שלחסוך בנייר זה חשוב, אבל מה זה הפונט הקטנטן הזה?! עוד חמישים עמודים ואפשר היה לקרוא בלי להעזר בזכוכית מגדלת.

ירושלים – הביוגרפיה מאת סיימון סבאג מונטיפיורי, הוצאת דביר, תרגום מאנגלית:גיל שמר, 491 עמ'

 

לחם עבודה – מעמד הפועלים הישראלי: מבט עכשווי והיסטורי / תמר גוז'ינסקי  עוד הרבה הרבה לפני שפעילות חברתית, זכויות עובדים וקריאה לצדק חזרו לראש סדר היום וקיבלו שוב את המקום המגיע להם, היתה תמר גוז'ינסקי. מי שזכתה להערכה עצומה בהיותה חברת כנסת לוחמת מן המעלה הראשונה וכזאת שגם השיגה הישגים רבים על אף שבאה ממפלגה קטנה שבקטנות (חד"ש).

 בספרה החדש, לחם עבודה, בוחנת גוז'ינסקי את מעמד הפועלים בישראל של פעם ובישראל הנוכחית, ההיפר קפיטליסטית. היא עושה זאת תוך כדי שהיא בוחנת את מצבן של הנשים הפועלות, את תפקידה של ההסתדרות ושל גופים מאורגנים חדשים ואת ושאלות יסוד נוספות.

שנתיים אחרי קיץ המחאה, גם אם לרבים נדמה שההישגים שלה היו מעטים מדי, ממשיכים להראות אותותיה גם בספרות, הן בפרוזה והן בעיון וחלק מהם יפרו מחדש את השטח ויביאו אולי את המחאה הבאה.

לחם עבודה – מעמד הפועלים הישראלי: מבט עכשווי והיסטורי מאת תמר גוז'ינסקי, הוצאת פרדס, 193 עמ' 

השומרות שלא שמרו / סמדר סיני  מחקר היסטורי חברתי  ומרתק על ארגון השומר הבוחן את יחסי המגדר והמשפחה בתוכו, את השפעת השמירה על משפחות הארגון ואת היחס לאלמנות וליתומים.

ד"ר סיני, מרצה להיסטוריה שהתמחותה היא חקר נשים ומגדר בתקופת היישוב, מנפצת את אחד המיתוסים הדגולים של תקופת היישוב, כאילו היו הנשים בארגון לוחמות קשוחות אשר נטלו חלק פעיל בשמירה, ערערו על מוסכמות גבריות, והיו למעשה שוות זכויות וחובות.   בפועל, קיימות עדויות רבות לכך שתפקידן של רוב נשות הארגון הסתכם במטלות נשיות מסורתיות הקשורות לאחזקת הבית ולגידול וחינוך הילדים. מעטות מאוד זכו לקחת חלק בעבודה החקלאית ומעטות עוד יותר החזיקו נשק או זכו לכך שהגברים יחלקו עימן מידע "מבצעי".

 דרך ההיבט המגדרי מאירה בפנינו ד"ר סיני צדדים חדשים ומרתקים בחיי היום יום של ארגון השומר ושל תקופת טרום מלחמת העולם השניה בארץ ישראל.

השומרות שלא שמרו מאת סמדר שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 288 עמ'

 

 

פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, רשמים | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

נאס"א תנחית אנשים על מאדים ועל אסטרואיד

נאס"א מתכוונת לשגר אנשים לחלל העמוק ולהנחית אותם על מאדים ועל אסטרואיד, דבר שלא היה אפשרי עד כה.  כך אמר הערב ראש נאס"א, צ'רלס בולדן, במסגרת אירועי "ליל המדענים" שהתקיימו הערב בשיתוף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והאיחוד האירופי. לאירועים הגיעו כ-40,000 איש לכ-15 מוקדי האירועים ברחבי הארץ – מקריית שמונה ועד אילת.

המירוץ לחלל העמוק. ראש נאס"א, צ'ארלס בולדן (צילום: ויקיפדילה)

המירוץ לחלל העמוק. ראש נאס"א, צ'ארלס בולדן (צילום: ויקיפדילה)

בולדן אמר: "נאס"א עשתה באחרונה התקדמות משמעותית במאמציה לבנות משגר בעל יכולת לשאת מסע כבד שיוכל לקחת אסטרונאוטים לעומקים גדולים יותר בחלל. הבדיקות שערכו בנאס"א העלו כי ניתן להשיג את המטרות של שיגור רכב חלל כזה. אותו משגר יוכל לשאת אסטרונאוטים למרחקים חדשים ולהנחית אותם על אסטרואידים ועל מאדים, מה שלא התאפשר לבני האדם עד כה".

בולדן אמר עוד כי רכב החלל הזה יקרא "אוריון" ותהיה לו אפשרות לשאת אסטרונאוטים לחלל העמוק. בשנה הבאה יערכו בנאס"א את המבחן הראשון לרכב החלל.

במהלך האירועים פתחו מוסדות המחקר ומוזיאוני המדע ברחבי הארץ את שעריהם לקהל הרחב ללא תשלום והציעו שלל פעילויות בסימן חלל כגון: מפגשים בגובה העיניים עם מדעניות ומדענים, סיורים במעבדות, הרצאות, סדנאות חווייתיות, הופעות והדגמות. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל קבע את שנת 2013 כשנת החלל לציון עשור לאסון מעבורת החלל "קולומביה" עליה היה גם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל.

שר המדע, יעקב פרי, באירועי ליל המדענים באוניברסיטת ת"א (צילום : קובי קנטור)

שר המדע, יעקב פרי, באירועי ליל המדענים באוניברסיטת ת"א (צילום : קובי קנטור)

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אמר היום במסגרת האירועים באוניברסיטת תל אביב, "המדע הוא חלק מההוויה הישראלית. עשרות אלפי האנשים שהגיעו היום לאירועי ליל המדענים מוכיחים כי לא נס כוחו של המוח היהודי שממשיך להמציא, לחקור ולפתח יכולות  למען האנושות כולה. תחום החלל מתפתחת בצעדי  ענק, מדובר בתעשיית העתיד של ישראל שכבר ממקמת אותה בין שמונה המדינות המובילות בתחום בעולם. אין לי ספק שתחום זה יעסיק בעתיד הקרוב רבים מהילדים שהגיעו הערב".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, טכנולוגיה, מדע | עם התגים , | סגור לתגובות

מבקר המדינה מתריע: פגיעה בטוהר המידות של הממשלה

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מותח ביקורת חריפה ביותר על תכנית שהוכנה בממשלה, בעניין הפיקוח על ענייניהם הכספיים של השרים. על פי התוכנית הזאת, יילקח הפיקוח בנושא זה ממשרד המבקר המדינה ויועבר לממשלה עצמה – ובכך יתאפשרו לכאורה ניגודי עניינים של שרים בממשלה.

"פגיעה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה". המבקר, יוסף שפירא (צילום: יצחק הררי)

"פגיעה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה". המבקר, יוסף שפירא (צילום: יצחק הררי)

המבקר, יוסף שפירא, הגיב במכתב חריף ביותר ששלח למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט – ובאמצעותו גם לראש הממשלה ולשרים. "הכללים המוצעים מפרים את האיזון הראוי בין האינטרסים הציבוריים, האינטרסים של השרים עצמם והאינטרסים של הממשלה, כפי שאלה באים לידי ביטוי בכללים הקיימים כיום למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (כללי ועדת אשר)", כותב המבקר.

"המנגנון הקיים פועל היטב וזוכה לאמון הציבור. למותר לציין כי ניתן להכניס בו שיפורים, לשכללו ולהתאימו למציאות הכלכלית והחברתית העכשווית. כן ניתן ואף רצוי לקבוע כללי אתיקה לשרים. אולם בהצעה שלפנינו ההסדרים הקונקרטיים בצדו הם מועטים וחסרים. ההצעה איננה מהווה שדרוג של כללי ועדת אשר, אלא יצירת מנגנונים שאינם בלתי תלויים, תוך כמעט התעלמות מהצורך בגילוי מלא ומפורט של זיקות העלולות ליצור ניגוד עניינים".

בהמשך המכתב כותב מבקר המדינה: "עם כל הכבוד, הכללים המוצעים מהווים פגיעה חמורה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה ובמעמד הוועדה למתן ההיתרים ותפקידם בסוגיות אלה, לעומת הכללים הקיימים כיום. ניתן להניח כי שהדבר נעשה בהיסח הדעת, אולם פגיעה זו מהווה פגיעה במהות העניין ומעוררת חשש כי הכוונה היא להפחית פיקוח חיצוני ובלתי תלוי וליצור מנגנונים 'נוחים' יותר לשרים ולממשלה, ומתוך שכך – יעילים פחות וראויים פחות ציבורית. דומה כי תפקיד מבקר המדינה על פי הכללים המוצעים הוא תפקיד סמלי גרידא. הוא אינו גורם בעל סמכויות מהותיות, לקביעת ההסדרים ולביקורת, לרבות סמכויות מלאות לפיקוח ובקרה על ביצועם".

המבקר קובל עוד על כך שאחד מהכללים המוצעים "מביא לידי ביטוי ריקון תפקידי המבקר מתוכן ממשי וכן את הכפילות, ואולי אפילו יתירות, הנוצרת עם הקמת מנגנון העוסק בנושא בכפיפות לממשלה… על פי הכללים דהיום, במקרה של סטייה מהכללים, מדווח מבקר המדינה לגורם ברשות המחוקקת, ועדת משנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. במודל המוצע על המבקר לדווח לוועדת האתיקה – גורם תוך ממשלתי ולא חיצוני, שאינו מהווה גורם פיקוח חוקתי על הרשות המבצעת, אלא גורם מטעם הרשות המבצעת עצמה".

המבקר אומר עוד כי לפי כללי ועדת אשר, במודל הקיים, הוועדה למתן היתרים פועלת ב"חצרו" של מבקר המדינה: המבקר ממנה אותה, מפנה אליה בקשות לקבלת היתר ומחווה דעתו בפניה. "הוועדה הינה וועדה בלתי תלויה לחלוטין", כותב מבקר המדינה. "היא רכשה ניסיון רב בתחומים אלה, זכתה לאמון השרים והציבור כאחד וקבעה הלכות חשובות. חבריה הם שופט בדימוס ואנשי ציבור בעלי מוניטין, הממונים ע"י מבקר המדינה. בכללים המוצעים תפעל בפונקציות אלה ועדת האתיקה, שממונה ע"י הממשלה על פי הצעת ראש הממשלה (אולי לצאת ידי חובה – נאמר: 'לאחר התייעצות עם המבקר') והיא מופעלת על ידי מזכירות הממשלה באמצעות עובדים ייעודיים, דהיינו עובדי מדינה הכפופים למזכירות הממשלה. כל מעורבות מבקר המדינה בתהליך לוקה בחשש לפגיעה בעצמאות ואי תלות מבקר המדינה ובמעמדו הנוכחי בעניינים אלה.

"ככל שהסמכויות נותרות בידי מבקר המדינה, הרי שהן מצומצמות מאלה הקיימות היום", כותב מבקר המדינה. "סמכויות הביקורת מנוסחות באופן מצמצם ומגביל את שיקול דעת מבקר המדינה, גישה המהווה חריגה לגישה הקיימת בחקיקת ביקורת המדינה בכללותה. לצערי, נראה כי במסגרת הכוונה המבורכת להחיל כללי אתיקה על שרים וסגני שרים, צעד שאין ספק כי הינו ראוי ונדרש, לא נעשתה האבחנה המתחייבת בין קיומם של כללי אתיקה לבין מהות הגורם המפקח על קיום הכללים למניעת ניגוד עניינים. לאור ניסיון העבר ולמען ההגינות הציבורית ואמון הציבור בממשלה, בחבריה ובפועלה, יש להותיר את הפיקוח במלואו בידי מבקר המדינה. כל קביעה כי הגורם המפקח יהיה כפוף לממשלה בדרך זו או אחרת, מהווה פגיעה מהותית בערכים המפורטים לעיל".

את מכתבו יוצא הדופן למזכיר הממשלה מסכם המבקר באמרו: "סמכויות מבקר המדינה צומצמו במודל המוצע מאד והוגבלו למעין תפקיד סמלי, שאין בו תועלת ממשית, פרט ליצירת מצג של מעורבות, הגם שזוהי מעורבות טכנית לחלוטין. יוצא כי הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה בוטלה.

"אני סבור שבכך יש פגיעה בעצמאות ובמעמד שכבר גובשו למבקר המדינה ולוועדה בעניינים אלה ופגיעה קשה בעניין עצמו. בכך נפגעים האינטרסים הציבוריים והצורך להבטיח את טוהר המידות בפעילות השרים ואת אמון הציבור שאכן כך נעשה.

"אני סבור שמן הראוי להקנות מעורבות ראויה בנושאים אלה למבקר המדינה ולצקת תוכן ממשי למעורבות זו. זאת, לפחות כפי שקיים על פי כללי ועדת אשר כיום, תוך שיפורים במידת הצורך".

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט | עם התגים , | 2 תגובות

"לזמן את הרוע": מותחן אימה עשוי היטב

[rating=4]

בשנת 2013 קשה ליצור סרט אימה טוב. אנשים התרגלו לטכנולוגיה ממוחשבת שמייצרת דימויי זוועה, וכל מתכון לבניית פחד מסורתי בוודאי יראה מיושן. אם כן מה עושים? חוזרים אחורה לתקופה שבה עוד לא המציאו טלפונים ניידים, ואי אפשר היה למצוא פתרונות לתופעות מסתוריות בחיפוש קצרצר בגוגל.

 תכסיס זה עובד באופן מבריק בסרט האימה המתרחש בשנות ה-70 של המאה הקודמת. "לזמן את הרוע" מבוסס על אירועים אמיתיים שקרו בעשור של להקת אבבא, תקופת נערי הפרחים, כשאנשים האמינו שבאמת יתכן שלום עולמי וכשפחד באמת היה מפחיד.

מבוסס על אירועים אמיתיים. "לזמן את הרוע." באדיבות גלובוס גרופ

בעקבות ההצלחה הכבירה מסרטו הקודם, "הרוע שבפנים" משנת 2011, הבמאי ג'יימס וואן יצר מותחן אימה הבנוי כהלכה ומפחיד עד מוות – רב משמעית. חשוב לציין, כי אין אף דבר מקורי אחד בסרט "לזמן את הרוע", שלא ראינו קודם ב"פולטרגייסט", "מגרש השדים" או "אימה באמטוויל". בהחלט קיימות אינספור מחוות לאותם סרטים, אבל וואן נמנע מתזכורת ישירה, בכך שהמתח נבנה באופן אדריכלי, בסדר הנכון ובחוש תזמון מדויק. התוצאה: מכונת הפחדה מוקפדת ומתוחכמת.

העלילה מתרחשת בבית רדוף קלאסי. זוג חביב רוג'ר פרון (רון ליווינגסטון, "סווינגרס") וקרולין פרון (לילי טיילור, "כופר") וצבא בנותיהם עוברים להתגורר בטירת עץ מיושנת ומתפוררת, השוכנת בלב הכפר השומם. אם אתם הייתם עוברים לגור באתר זה – סביר להניח שסוכן הנדל"ן שלכם היה משמיט כמה מהפרטים המזעזעים שהתרחשו בהיסטוריה של המקום.

עם יום המעבר של המשפחה – כלבם פוחד להיכנס לבית, כיוון שהוא חש במשהו מסתורי באוויר. הם גם שומעים רעשים בלתי מזוהים בלילה, ומוצאים מרתף סודי הדחוס בעתיקות מאיימות. בעיית הרדיפה מתחילה באופן קבוע ומונעת שעות שינה רבות, והמשפחה עושה את הדבר ההגיוני ביותר לאותה תקופה – פונה לאד ולוריין וורן (פטריק ווילסון, "הרוע שבפנים" ו-ורה פרמיגה, "תלוי באוויר"), חוקרים של "בעיות שמעבר", ובזמם הפנוי הם משמשים גם כמכסחי שדים אמיתיים ורבי ניסיון.

בקורות החיים של הבמאי נמצא בין השאר הסרט המפחיד והמזוויע "המסור", וגם כאן אל תלכו שולל – בהחלט קיימת נוכחות של העלאה באוב עקובה מדם. כמו בקלאסיקות אימה רבות, הדברים שאנו לא רואים הם המפחידים ביותר, והשימוש המבריק של חריקות, טריקת דלתות ושבירת חפצים (עיצוב הצליל הוא ללא רבב), עוזרים ליצור אווירה מאיימת ללא הרף, עד כדי בטן מתהפכת.

הסרט "לזמן את הרוע" עושה את המיטב בהעברת סיפור "המבוסס על אירועים אמיתיים". הוא כל כך אמין, שאפילו הצופים הרציונאליים ביותר יתחילו לחשוב שאכן יש משהו מאוד לא מוחשי המתחבא בארון הבגדים או מתחת למיטה.

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

מבט אחר על תאילנד

החל מה-19 בספטמבר תוצג בחלל קניון רמת אביב תערוכת "תאילנד מבעד לעדשה", הכוללת מבחר צילומי מסע ייחודיים מתאילנד של הצלם אסף קליגר. בין העבודות – מיצג וידיאו המציג טכניקת אנימציה STOP MOTION, המאפשרת ליצור המשכיות בתנועה לאובייקטים מצולמים שונים, גם ללא רצף תנועתי במציאות.

מתוך התערוכה "תאילנד מבעד לעדשה" - בקניון רמת אביב, צילום של אסף קליגר

מתוך התערוכה "תאילנד מבעד לעדשה" - בקניון רמת אביב, צילום של אסף קליגר

לדברי אוצר התערוכה, שרון תובל, באמצעות טכניקות שונות עושה קלינגר שימוש מושכל באפשרות של המצלמה לבודד רגע אחד ובוחר להציג רצף התרחשויות באירועי ראווה, בניגוד לרגע המכריע המקובל בצילום. "צילומיו נושקים לכל תחומי החיים, החל מנופים עוצרי נשימה מכל רחבי תאילנד, דרך פורטרטים של אנשים מרתקים ומסקרנים ועד לתיעוד מקומות פולחן ודת בודהיסטים. הצילומים מצגים בכנות רבה, יחד עם הומור ודרך חדשה להתבונן בארץ החופש".

הצלם אסף קליגר הוא בוגר המחלקה לצילום בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. הוא זכה בשנת 2008 בתחרות הצילום הבינלאומית של לשכת התיירות של תאילנד. מאז מתעד קליגר מסעות שונים לתאילנד.

קליגר חי ויוצר בתל אביב והשתתף בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל. לאחרונה קיבל את המילגה לעידוד אמנים צעירים מקרן "אמריקה ישראל". עבודותיו נמצאות באוספי אמנות חשובים והופיעו במספר מגזינים בארץ ובעולם.

במסגרת התערוכה תתקיים הגרלה אשר תזכה את הזוכה בחופשה זוגית באי קוסמוי בתאילנד לעשרה ימים.

לדברי דב קלמן, נציג משרד התיירות של תאילנד בישראל, המבט על תאילנד מבעד העדשה של אומן ישראלי עכשווי, חושף את צדדיה הנוספים של תאילנד. "בשנת 2012 ביקרו 125,000 ישראלים את תאילנד, שיא כל הזמנים. מתחילת שנת 2013 המשיכה תנועה זו לגדול ב-7%", אמר קלמן.

פרטים נוספים באתר קניון רמת אביב http://www.ramat-aviv-mall.co.il/.

פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בארץ | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

כאב המלחמה עדיין כאן

"נלחמתי במלחמה, ההיא משנת 1973, נו… יום הכיפורים". כך התחילה אחת מהשיחות שלי עם מי שלחם במלחמת יום הכיפורים. אני נולדתי בימים שלאחר המלחמה, והיא אף פעם לא העסיקה אותי במיוחד. גם בבית לא דיברו יותר מדי על המלחמה, אף שאבי השתתף בה. ניצני סקרנות החלו לצוץ אצלי לאחר מלחמת לבנון השנייה. לאחר שאתה טועם טעמה של מלחמה, אחרי שפתאום באמצע החיים אתה נחשף למראות איומים, כשלפתע המושג לאבד חבר הופך מוכר לך יותר, אתה מגלה שלצד הפצעים האישיים שהאדם נושא עמו נוצרים פצעים ציבוריים, לאומיים. אז אתה מתחיל להרהר ולתהות האם נכון לעסוק בענייני מלחמה, או שמא עדיף להדחיק אותם, והאם אותם פצעים נפשיים ציבוריים מגלידים?

הפצעים מסרבים להגליד (צילום: יהלי פז)

בחיפוש אחר תשובה, מצאתי עצמי בעיצומם של הימים הנוראים מהרהר במלחמת יום הכיפורים. הרהורי אלה הניעו אותי לחפש אנשים שהשתתפו במלחמה כדי לשוחח איתם. כדי לשמוע על המלחמה ממקומו של החייל הפשוט, שנקרא לדגל בעיצומו של היום הקדוש לעם ישראל, ובלי לחשוב פעמיים הוא מתייצב ומכריז "נכון אני?.

שוחחתי עם עשרה אנשים על המלחמה ההיא, המספר המינימלי ביהדות כדי לבטא ציבור, מניין. בשיחות ניכר שישנו מכנה המשותף לכולם: בתודעה שלהם יום כיפור נחלק לשתי תקופות, יום כיפור עד המלחמה ויום כיפור מאז המלחמה. כל ימי הכיפור עד למלחמה נמחקו, וכל ימי הכיפור מאז המלחמה מתנהלים בצלה. הזיכרונות, המחשבות, הפחד מקריאה נוספת בעיצומו של יום הכיפורים, וזאת אף שכולם כבר השתחררו משירות מילואים.

א"ש סיפר לי שבכל יום כיפור בשעה 13:22 הוא מסתכל על דלת בית הכנסת כדי לוודא ששוב לא מגיעים לקרוא לו למילואים. ד"ל סיפר שמאז המלחמה הוא לא מגיע לתפילת מנחה כדי שאם יבואו לגייס הוא לא יהיה שם. אחר סיפר שהוא יוצא בשעה 14:17 לשירותים. עבורם המלחמה לא נגמרה – היא רק נפתחה בחזית חדשה – הפעם המלחמה היא עמוק עמוק בנפש.

ארבעים שנה אחרי, והפצעים של לוחמי מלחמת יום הכיפורים עדיין מסרבים להגליד. עבורם רב הנסתר על הנגלה בכל הקשור למלחמה. איך זה שמדינת ישראל הרשתה לעצמה להתנהל כך? מה היה קורה לו הפסדנו? מי אמר שתסריט מעין זה לא יחזור על עצמו פעם נוספת? השאלות הרבות ממשיכות לנקר בעוצמה.

לאחרונה, ואולי כדי להשמיע קול שונה, יש הקוראים לחברה הישראלית להניח לאותה מלחמה, לנטוש בשיח הציבורי את מעוז 1973 ולהמשיך הלאה. לדעתי, עדיין לא הבשילה העת לכך. יש ישראלים החיים איתנו היום שעבורם הדיבור על המלחמה מספק שחרור ומשמעות. שאלתי כל מי ששוחחתי עמו האם נכון יהיה לנו להפסיק ולדבר על אותה מלחמה, האם כדאי להניח את המלחמה ההיא בצד? כולם באופן חד משמעי התנגדו. כולם פרט להלום קרב אחד, שתבע להפסיק לדבר המלחמה. אך הוא היה היחיד שלא הפסיק לספר לי עליה, וביקש שנמשיך את השיחה גם אחרי שסיימנו.

כאב המלחמה עדיין לא תם, הפצעים טרם התאחו, המראות טרם התערפלו, והנשמה הפצועה נותרה ללא מרפא. וכל עוד יש כאלו שמבקשים להשמיע את סיפוריהם, חלה עלינו החובה לשמוע. ייתכן שבעוד 50 שנה מלחמת יום כיפור כבר לא תהיה רלוונטית לשיח הציבורי ואז נוכל להניח לה. בינתיים נשנן לעצמנו את דברי הרב סולביצ'יק בהגדירו את היחסים שבין היחיד לציבור שקבע: "לעולם אין היחיד מתבטל כנגד הציבור, ואין הציבור מתקפח בגין היחיד, או היחידים לכל אחד מהם נתבצר מקומו שלו".

 

 

 

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה | עם התגים , , | סגור לתגובות

אחד מכל שלושה מתכוון לרכוב על אופניים ביום כיפור

37% מהציבור (אחד מכל שלושה) מודה כי הוא מתכוון לרכוב על אופניים ביום הכיפורים הקרוב, כך עולה מסקר חדש שערכה "עמותת אור ירוק", לקראת יום הכיפורים.

יום הכיפורים הפך לחגיגה עבור רוכבי האופניים בשנים האחרונות וגם השנה יצאו המוני בית ישראל אל הכבישים הריקים וידוושו באופניים. הסקר נועד לבחון את עמדת הציבור לגבי הלגיטימיות של רכיבה על אופניים חשמליים ביום הכיפורים, ואת היקף התופעה.

(צילום: דן בר דוב)

מדוושים בתל אביב (צילום: דן בר דוב)

רוב הציבור חושב כי רכיבה על כל סוגי האופניים לגיטימית ביום כיפור. 56% מהציבור לא מוצא כל בעיה ברכיבה גם על אופניים רגילים וגם על אופניים חשמליים. האם רכיבה על אופניים חשמליים היא מעשה לגיטימי ביום כיפור? כמעט אחד מכל חמישה נשאלים טען כי הדבר איננו לגיטימי ומקובל בעיניו.

למרות שאופניים חשמליים הפכו יותר ויותר פופולאריים בקרב הציבור, 2% הודו כי הם מתכוונים לרכוב על אופניים חשמליים במהלך יום הכיפורים. בנוסף, 4% הודו כי הם מתכוונים לרכוב גם על אופניים חשמליים וגם על אופניים רגילים, בעוד 96% ירכבו על אופניים רגילים.

קסדה הוכחה כאביזר בטיחות מציל חיים, וכאביזר בטיחות יעיל מפני פגיעות ראש. מחקרים מהעולם הוכיחו כי קסדה יכולה להפחית את הסיכון לפגיעת ראש עד 85%.

האם כל משקי הבית יקפידו על רכיבה עם קסדה? מהסקר עולה כי רק 60% ממשקי הבית דיווחו כי בני הבית שירכבו על אופניים, יעשו זאת כשראשם מוגן על ידי קסדה. 19% דיווחו כי חלק מבני המשפחה או הילדים יחבשו קסדה ו-21% דיווחו כי אף אחד מבני המשפחה לא יחבוש קסדה.

פורסם בקטגוריה ב, בטיחות בדרכים, ירוק בדרכים, רכב | עם התגים , | סגור לתגובות

חוסר פרגון – על חטא שחטאנו, וחוטאים

כאשר ב"יום הדין" מתייצבים המאמינים בפני בורא עולם, רוב התפילות והפיוטים נוגעים ליחסים שבינם לבין "המקום", הקב"ה, זאת אף שבדרך כלל אין להם סיג ושיח איתו. היוצא מן הכלל היה הרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שקרא את אלוהים לדין תורה על שלא נהג בעמו ישראל כפי שצריך. אבל בדרך כלל בקשת המחילה היא חד-סטרית: האל לעולם אינו חוטא, והצדק תמיד עמו. גם כאשר הוא שולח את מלאך המוות, אומרים – המאמינים והלא מאמינים – אם לא הם אז כלי הקודש בשמם: "ברוך דיין אמת". גם אם מדובר באדם צעיר או ילד. יתרה מזאת, רבים מקרב המאמינים סולחים לו על שעמד מנגד כאשר טבחו שישה מיליון מבנותיו ומבניו, עמו הנבחר. אני למשל לא סלחתי לו. אבל דומני שאני במיעוט.

כל זאת בשעה שרובן של הבעיות הן בין אדם לחברו, בין אדם לאדם. כאן אין צדק אבסולוטי. בין כל החטאים שעליהם מכים, מוזכרת אמנם "שנאת חינם", אבל לא מוזכר "חוסר פרגון", תופעה שרווחת בקרב בני עמנו בכלל, ובמדינת היהודים בפרט.

כאשר עמיתי, העיתונאי, הפובליציסט והפרשן הפוליטי נחום ברנע, קיבל את פרס ישראל בשנת 2007 שלחתי לו ברכה חמה. על כך הוא השיב לי בין היתר "ותודה על הפרגון". נשמע מפליא, אך ידעתי שבקרב עמיתי לגילדה העיתונאית יש לא רק תחרות אלא גם קנאה, טינה וגם שנאה. לימים למדתי שזאת תופעה ידועה במקצועות החופשיים בכלל, כולל באקדמיה, וזה אמור לגבי אנשי בינה, כמצוין במשנה "קנאת סופרים מרבה חכמה" לאמור: התחרות מפרה.

המילה "לפרגן" הוא פועל של שם עצם ביידיש "פערגענען". המקור – בגרמנית (Vergoennen), והמשמעות היא להיות נדיב, לתת קרדיט, להחמיא, לעודד. ואני תוהה. אם זאת היתה מילה כה רווחת בפזורה האירופית, משמע שאנשים פירגנו אחד לשני. ודאי שבקהילות היהודיות היתה קנאה, שנאה, טרוניות ועוד כמו בכל קבוצה. אפשר ובמסגרת הזאת אנשים היו משתדלים לעלות על עמיתיהם בשבחים רמים יותר, במתן כבוד יותר, במסגרת התחרות על נדיבות.

מכים על חטא. מתפלל בכותל (צילום: דן בר-דוב)

למשל אם יהודי במוצ"ש מברך יהודי שני ב"איין גיטע ווך" (שבוע טוב) זה משיב לו "איין גיט יוהר"( שנה טובה). מסופר שמישהו שמע את בן גוריון מברך את לוי אשכול ביידיש "איין גיט ווך" וזה ענה לו ב"איין גיט יוהר," האיש ששמע זאת ולא היה בקיא בדקויות האלו שאל את אשכול. "מדוע אתה מברך אותו בשנה טובה בשעה שהוא בירך אותך בשבוע טוב?" .על כך ענה אשכול " "אזוי וי איין ווך עהר ווינטשט מיר, אזוי איין יוער איך וינטש אים" . שבוע טוב כזה שהוא מאחל לי, אני מאחל לו שנה כזאת". היחסים בין השניים לא היו מוצלחים, בלשון המעטה.

מכל מקום ,זה היה, וזה הווה, לא רק אצל היהודים. אני מכיר מקרים שבהם גברים או נשים לא אוהבים לקבל מתנות, שכן זה יחייב אותם לתת מתנה יקרה יותר. אין לזה ולא כלום עם נדיבות טבעית. יש בזה בעיקר תחרותיות וראווה.

בכל מקום אחר איני מעלה על דעתי שמישהו שהיה זוכה למחמאה או מאמר ביקורת יפה, היה מודה על הפרגון. היו מודים, כמקובל, אבל אני בספק אם היו משתמשים במונח "פרגון". לכן מתעוררת השאלה מה קורה לנו כאן, שאנו רואים בפרגון דבר שאינו ברור מאליו ויש להודות עליו במיוחד.

דומני שהמשמעות הקרובה ביותר למונח "פרגון" הוא הערכה. אנו מעריכים את ההישגים, המעשים, או התנהגות הזולת. מצאתי הגדרה כוללת ל"הערכה" באתר אשר עוסק בהצלחה. כך נכתב בין השאר: "אנו רואים ערך באנשים ובדברים סביבנו, כולל אנו עצמנו. אנו פועלים תוך יושרה ומסירות לא רק מכיוון שזה נכון, אלא משום שאנו רואים בכך את הערך של עצמנו כאדם. הערך בא לידי ביטוי בקשר ההדדי שלנו עם אחרים ועם העולם סביבנו. אנו נוהגים באחרים כחברים מוערכים בצוות, מעריכים את עבודתם ומעודדים אותם לעשות את המיטב. אנו גם מבינים כי העולם שלנו הוא התוצאה של מעשי זולתנו, ולכן מעניקים כבוד לערך הדברים ולערך האנשים גם יחד".

אין לי ספק שלמשמעות הרחבה של "פרגון" יש גם פרשנויות אחרות, הן במשמעות והן ביישום. משום כך, אם אכן מורגש בארץ העדר פרגון, הרי שמשהו יסודי השתבש. משהו שנוגע בין היתר לסולידריות החברתית שנפגמה. שכן בפרגון לאנשים בעלי הישגים, כל אחת ואחד בתחומו, אין מדובר במחמאת סרק, חנופה או הפקת רווח. אתה מעריך את הישגיו של האדם – בחייו, כפי שהם, ולא אחרי מותו – אז המחמאות ניתכות כמבול. הרי בכך אנו מצטיינים. לכן אם אתם מכים ביום הכיפורים על חטאים, שלכם, תכו גם "על חוסר פירגון". אילו אני איתכם כאן בזמן הזה, הייתי מוכן להכות בנפש חפצה – איתכם ובשבילכם.

 

 

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

79 מיליארד דולר עודף נכסים על התחייבויות לישראל

סיכום מאזן התשלומים של ישראל לרבעון השני של השנה מראה, כי בסוף יוני השנה, נרשם בחוב החיצוני נטו עודף נכסים על התחייבויות בסך 79 מיליארד דולר, לעומת 70 מיליארד דולר בסוף יוני 2012. כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

הערה: שמות חשבונות ההכנסות וההעברות השוטפות, שונו לחשבון ההכנסות הראשוניות וחשבון ההכנסות המשניות בהתאמה, זאת בעקבות השינויים במדריך החדש של מאזן תשלומים (6BPM)

הערה: שמות חשבונות ההכנסות וההעברות השוטפות, שונו לחשבון ההכנסות הראשוניות וחשבון ההכנסות המשניות בהתאמה, זאת בעקבות השינויים במדריך החדש של מאזן תשלומים (6BPM)

עוד נמסר, כי נוצר ברבעון השני עודף בחשבון השוטף בסך 1.8 מיליארד דולר, בהמשך לעודף של 1.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם; חשבון הסחורות והשירותים הסתכם בעודף של 1.7 מיליארד דולר וחל גידול של 4.7 מיליארד דולר בהשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל; הייתה עלייה של 1.1 מיליארד דולר בנכסי הרזרבה, שהושפעה מרכישות מט"ח ע"י בנק ישראל; השקעות תושבי ישראל בניירות ערך סחירים בחו"ל עלו ב-1.4 מיליארד דולר, בהשוואה לעלייה ממוצעת של 3.5 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הקודמים.

יצוא הסחורות והשירותים, בדולרים שוטפים ובניכוי גורמים עונתיים, הסתכם ב-23.8 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה, עלייה של 0.7% בהשוואה לרבעון הקודם.
יבוא הסחורות והשירותים הסתכם ב-22.1 מיליארד דולר, ירידה של 0.9% בהשוואה לרבעון הקודם.

הגירעון בחשבון הסחורות – יצוא פחות יבוא, ברבעון השני של השנה, בניכוי גורמים עונתיים, הסתכם ב-1.8 מיליארד דולר בהמשך לשלושת הרבעונים שקדמו לו. כאשר נתוני היצוא והיבוא של סחורות במאזן תשלומים כוללים את הסחר עם הרשות הפלסטינית והתאמות מאזן תשלומים נוספות לנתוני סחר חוץ.

יצוא הסחורות, בניכוי השפעות עונתיות, הסתכם ב-15.2 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה וירד ב-1.6% לעומת היצוא ברבעון הקודם.

יבוא הסחורות ירד ב-1% לעומת הרבעון הקודם והסתכם ב-17.1 מיליארד דולר, מזה: היבוא הביטחוני היה 0.6 מיליארד דולר. יוזכר שערך יבוא הסחורות אינו כולל את הוצאות הובלת הסחורות לישראל וביטוחם.

העודף בחשבון השירותים ברבעון השני של השנה – לאחר ניכוי עונתיות – גדל בהשוואה לרבעון הקודם והסתכם ב-3.6 מיליארד דולר.

יצוא השירותים הסתכם ב-8.6 מיליארד דולר – בניכוי השפעות עונתיות. יצוא שירותים עסקיים אחרים המהווה כשני שלישים מתוך סך יצוא השירותים – לאחר ניכוי עונתיות- עלה ברבעון השני של 2013 ב-8.1% בהשוואה לרבעון הקודם, והסתכם ב-6.1 מיליארד דולר.

שירותים עסקיים אחרים כוללים שירותי תוכנה ומחשוב, שירותי מחקר ופיתוח, תקשורת, שירותי הנדסה, תמלוגים, עמלות ושירותים אחרים. בנוסף, ביצוא של שירותים אלה כלולים גם תקבולים מחו"ל כתוצאה ממכירת חברות הזנק ישראליות (Start-up) לתושבי חו"ל- יצוא זה כלול בענף המו"פ של שירותים עסקיים והסתכם ברבעון השני של השנה ב-1.1 מיליארד דולר, לעומת 0.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

יצוא שירותי התיירות – לאחר ניכוי עונתיות וללא הוצאותיהם של עובדים זרים בישראל – הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה בדומה לרבעון הקודם.

יצוא שירותי הובלה ותחבורה – בניכוי גורמי עונתיות – הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר ברבעון השני של 2013, ירידה של 3.3% בהשוואה לרבעון הקודם.

יבוא השירותים, לאחר ניכוי עונתיות, הסתכם ב-5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2013, ירידה של 0.7% בהשוואה לרבעון הקודם.

יבוא השירותים העסקיים האחרים – שמהווה כ-50% מסך כל יבוא השירותים – הסתכם ב-2.2 מיליארד דולר וירד ב-3.9% לעומת הרבעון הקודם.

יבוא שירותי תיירות ברבעון השני של השנה – בניכוי השפעות עונתיות – הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר, עלייה של 5.3% ביחס לרבעון הקודם.
יבוא שירותי הובלה ותחבורה ברבעון השני של 2013 הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר בדומה לרבעון הקודם.

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות