38% קנו או התכוונו לקנות דרך האינטרנט

עודד סלומי. ציבור הקונים בישראל נוהג בהתאם למגמה המתבססת כיום בשאר העולם המערבי

עודד סלומי. ציבור הקונים בישראל נוהג בהתאם למגמה המתבססת כיום בשאר העולם המערבי

ויזה אירופה השלימה בימים אלה סקר אינטרנט העוסק בהרגלי הקנייה דרך האינטרנט בעזרת כרטיסי תשלום. הסקר בדק את עמדות הציבור בישראל ביחס לקניות דרך האינטרנט, בתקופת החגים והשתתפו בו מחזיקי כרטיס אשראי מתוך מדגם מייצג של כ- 500 איש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.

עיקרי הסקר

• 38 מהקונים אונליין קנו או התכוונו לקנות לחגים משהו באינטרנט, עבור עצמם או עבור מישהו אחר, באמצעות כרטיס האשראי שלהם, נתון הדומה לסקר חגי תשרי אשתקד. יצויין כי הפער בין קונים גברים ונשים הוא קטן גברים (57%).

• 65% מקרב הקונים אונליין חשים בטוחים לשלם ישירות בכרטיס האשראי על קניותיהם באינטרנט. מדובר בכשני שליש מהאוכלוסייה הנדגמת, נתון גבוה אשר מהווה בסיס איתן להרחבת מחזורי סחר אלקטרוני בעתיד".

• 86% מחזיקי כרטיס אשראי קונים מוצרים או מבצעים תשלומים על שירותים שונים באמצעות האינטרנט.

• 28% ממחזיקי כרטיס אשראי מבצעים קניות של מוצרים או מבצעים תשלומים על שירותים באמצעות האינטרנט בתדירות גבוהה של לפחות פעם בחודש, ורק 14% ממחזיקי כרטיס אשראי לא מבצעים כלל קניות, מבצעים ותשלומים באינטרנט.

• הסיבות העיקריות לביצוע קניות אונליין הן המחירים הנתפשים כזולים יותר (68% מקרב הקונים אונליין) ונוחות- לא צריך ללכת לחפש במקום פיסי אחר (65%). כמו כן ציינו רבים את העובדה שניתן לקנות דברים שאין בחנויות בארץ (43%), מגוון גדול יותר (38%) ומהירות (37%).

• 47% מקרב הקונים באינטרנט קונים בדרך כלל מאתרים ישראלים לעומת 28% הקונים בדרך כלל מאתרים בחו"ל. 25% הצהירו כי קונים במידה שווה מאתרים ישראלים ואתרים מחו"ל.

מנכ"ל ויזה אירופה בישראל, עודד סלומי אמר: "הסקר של ויזה אירופה מלמד, כי כ-65% מבעלי כרטיסי התשלום סבורים שרכישה באינטרנט היא תהליך בטוח, זאת בנוסף לנוחות בקנייה מקוונת, המהווה מרכיב חשוב בתקופת החגים. הסקר מלמד גם, כי ציבור הקונים בישראל נוהג בהתאם למגמה המתבססת כיום בשאר העולם המערבי. הישראלים מחפשים שיטות חדשות לקניות ואינם צריכים לצאת מהבית כדי לעשות זאת".

"זוהי עובדה חשובה המאששת את הנתונים שאנו רואים מדי יום בכל השווקים שלנו", אמר סלומי, "כמותג אמצעי התשלום המוביל בישראל, מקיימת ויזה אירופה מעקב רציף אחר הרגלי הקנייה של ציבור הצרכנים בעזרת אינדקסים ומדדים שונים. סקר זה מלמד אותנו על מגמות ההתנהגות בעולם הקניות המקוונות בישראל, תוך התמקדות בתקופת הקניות בעונת החגים".

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, צרכנות | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

יד ושם הכיר ברופא מצרי כחסיד אומות העולם

יד ושם הכיר לאחרונה בד"ר מוחמד הלמי (Mohamed Helmy) ובפרידה שטורמן (Frieda Szturmann) כחסידי אומות העולם. ד"ר הלמי, רופא מצרי שהתגורר בברלין ופרידה שטורמן, אשה גרמניה מקומית, פעלו יחד בליבה של גרמניה הנאצית במטרה להציל משפחה יהודית במהלך השואה. ד"ר הלמי הוא המצרי הראשון המוכר כחסיד אומות העולם. מאז  התקבלו החומרים על פעולותיו של ד"ר הלמי, יד ושם מחפש את קרובי משפחתם של המצילים כדי לכבדם בטקס ולהעניק להם את התעודת הכבוד ואת מדליית חסיד אומות העולם. עד שיאותרו קרובי המשפחה של ד"ר הלמי תוצב התעודה שלו בתערוכה על חסידי אומות העולם "שומר אחי אנוכי" המוצגת בביתן לתערוכות ביד ושם.

התעודה

התעודה של ד"ר הלמי

ד"ר מוחמד הלמי נולד בחרטום ב-1901 להורים מצריים. ב-1922 הגיע הלמי לגרמניה ללמוד רפואה ומאז התגורר בברלין. לאחר שסיים את לימודיו עבד כאסיסטנט בבית החולים ע"ש Robert Koch בו זכה להכרה רבה מצד המנחים שלו. מכיוון שעל פי חוקי הגזע הלמי לא נמנה על הגזע הארי, אלא היה Hamit חמית (צאצא של חם, בנו השני של נח המקראי) זה היווה מכשול בקידומו המקצועי. עובדה זו, ועמדתו הביקורתית הגלויה כלפי ראשי המשטר הנאצי, הגיעו גם לאוזנם של אנשי הגסטאפו וב-1937 הוא פוטר מבית החולים, נאסרה עליו עבודה בבית חולים ציבורי כלשהו ואף נאסר עליו להנשא לארוסתו הגרמניה.

ב-1939 נעצר חלימי עם אזרחים מצריים נוספים, אך הוא שוחרר לאחר כשנה בשל בעיות בריאותיות.

על אף שחלימי נרדף ע"י המשטר, הוא הביע את ביקורתו הגלויה כלפיו ואף סיכן את חייו במטרה להציל את חבריו היהודים. כאשר החלו השילוחים של יהודים מברלין, אנה גוטמן לבית בורוס (Anna Gutman Boros) בת ה-21, חברת משפחה, הייתה זקוקה למקום מחבוא. הלמי העניק לה מחסה בבקתה שהייתה בבעלותו ברובע Buch ברלין וזו שימשה לה מקלט בטוח עד תום המלחמה.

בעתות סכנה, כאשר היה תחת חקירה משטרתית, דאג הלמי להחביאה במקומות בטוחים יותר. עם חלוף הסכנה הוא החזירה לבקתתו. "חבר טוב של משפחתנו, ד"ר הלמי… הסתיר אותי בבקתה שלו בברלין Buch מה-10 במרץ 1942 עד לסיום הקרבות. מ-1942 לא היה לי עוד קשר לעולם החיצון. לגסטפו היה ידוע שד"ר חלימי הוא רופא המשפחה שלנו. הם גם ידעו על קיומה של הבקתה שלו ב-Buch בברלין", כתבה אנה גוטמן לאחר המלחמה. "הוא הצליח להתחמק מכל החקירות שלהם. במקרים רבים כאלה הביא אותי ד"ר הלמי למשך תקופות הסכנה למכרים שלו, שם הייתי כמה ימים במסווה של אחייניתו מדרזדן. לאחר חלוף הסכנה, הייתי חוזרת לבקתה… מה שד"ר הלמי עשה בשבילי היה מתוך נדיבות לבו ואהיה אסירת תודה לו לעולם". 

הלמי פרש את חסותו גם על אמה של אנה ובעלה מנישואין שניים – בני הזוג George & Julie Wehr, ועל סבתה ססיליה רודניק (Cecilie Rudnik). לאורך כל תקופת ההסתרה סיפק ד"ר חלימי למסתתרים את השירותים הרפואיים שנזדקקו להם וצייד אותם בתרופות. הוא דאג שססיליה רודניק תוסתר בביתה של פרידה שטורמן. במשך יותר משנה הסתירה פרידה את ססיליה, המבוגרת ביותר מקבוצת הניצולים, וחלקה עמה את מזונה שאפשר היה לרוכשו רק בעזרת תלושי מזון. 

אחד מרגעי הסכנה הגדולים התרחש בשנת 1944, כאשר בני הזוג Wehr נתפסו ובמהלך חקירתם גילו כי הלמי סייע להם וכי הוא מחביא את אנה. הלמי מיד העביר את אנה לביתה של פרידה שטרומן, ורק הודות לתושייתו הוא הצליח להתחמק מעונש. 

הודות לסיוע ולאומץ של ד"ר הלמי ופרידה שטרומן ניצלו ארבעת בני המשפחה. ד"ר הלמי נשאר בברלין והתחתן עם ארוסתו. הוא הלך לעולמו ב-1982. הניצולה פרידה שטרומן מתה ב-1962. 

לאחר המלחמה היגרו אנה ובני משפחתה לארה"ב, אך לעולם לא שכחו את מציליהם. בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 הם שיגורו מכתבי תודה חמים לסאנט של ברלין על פועלם של מציליהם. מכתבים אלו נמצאו בארכיון בברלין ונמסרו לאחרונה למחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם.

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ | עם התגים , | סגור לתגובות

לא יורדים מההר: גרעין הראל נאבק להתיישב ברמת הנגב

שמיים זרועי כוכבים כמו שאפשר לראות רק מאדמה שאיננה טובעת באורות עירוניים, רוח שורקת, אדמה מדברית משתרעת לאופק, כמות ממטרים ממוצעת של 90 מילימטרים בשנה וקבוצת צעירים בני גילים שונים שבעבודת כפיים בונה את מגוריה. זהו הנוף העומד במחלוקת ציבורית וחוקית, החל מה-4 באוגוסט השנה, המובא לדיונים משפטיים בימים אלה, שבו הצדדים ייאבקו אם ליישם או לטרפד צו פינוי הריסה נגד ההתיישבות בת-החודשיים בהר אלדד ברמת הנגב.

בכיפות הגיאודזיות ("דומים") שבהן מתגוררים חברי גרעין הראל אין עדיין מקלחות ושירותים פרטיים, אבל זו רק דוגמה אחת לאי-נוחות יומיומית, שולית, עבור חברי הקבוצה. חברי הקבוצה מונים 12 משפחות צעירות, 60 מבוגרים, בהם שמונה רווקים ורווקות והיתר זוגות ומשפחות, עם 12 ילדים. יש ביניהם סטודנטים, מורים, מדריכים, מטפלים, מוסיקאים ויוצרים, שהמשותף לכולם הוא האידיאולוגיה לחיים ערכיים ומקיימים בסביבה טבעית, תוך השתלבות בתוכה ובלי לפגוע בה.

הכיפות הגיאודזיות בהתיישבות בהר אלדד (צילום באדיבות אורי לביא)

הכיפות הגיאודזיות בהתיישבות בהר אלדד (צילום באדיבות אורי לביא)

שני דיונים, אולי מכריעים, מצופים בימים אלה. היום (שני) עתיד להתקיים דיון משפטי בעניין ההתיישבות מול המועצה לרמת הנגב, וביום שלישי מול מנהל מקרקעי ישראל. אלה כנראה עתידים לסיים את סאגת שבע השנים שעברו חברי הגרעין בניסיון למצוא פתרון למצבם, ואולי אף יכריעו את גורלם.

שבע שנים מנסה קבוצת גרעין הראל למצוא פתרון לבקשת ההתיישבות שלה בנגב. שבע שנים היא שומעת דחיות וסירובים. ההחלטה לשבת בהר אלדד, אומרת רונה לוין, חברת הגרעין, הפכה להיות בלית-ברירה לצעד של מחאה. "אנחנו כבר שבע שנים מנסים להתיישב, והיינו בקשר עם כל הגורמים, ובהם עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ועם המועצה לרמת הנגב, ולא נמצא לנו פתרון".

כשאנחנו מנהלות את הריאיון הטלפוני, אני שומעת את רונה רק בקושי, מבעד למשב רוח עוצמתי שזורע רעשים מחוספסים ומשבש את איכות השמע. "אני כבר נכנסת לדום", אומרת רונה, ושניות אחרי, כשאני תוהה אם אולי נעלמה בסופה, אני שומעת שקט נקי נטול רוחות. "זהו, אני בתוך הבית. עכשיו יהיה שקט". ביני לבין עצמי אני תוהה איך אפשר בכלל לחיות בשלום בשטח פתוח וחשוף, עם סופות חול תמידיות. ברקע שאלותיי הנוגעות לאקלים, רונה מתייחסת לכל העניין באגביות מוחלטת, אבל לא כזו שנשמעת מתוך הרגל וכניעה, אלא דווקא מתוך קבלה של הטבע ושל תנאיו.

- אתם מוכנים לחורף?

"בשעות מסוימות הרוחות מאוד חזקות. אנחנו עכשיו אכן עובדים כדי לחזק את המצע לחורף. לא היה פה גשם אבל כבר עכשיו יש רוחות חזקות והיינו צריכים לקבור את יריעות של הדומים עמוק באדמה". למזלה של רונה ושל חברי הגרעין, מערך של מתנדבים התגייס לעזור להם בחודשיים האחרונים – מאז המעבר להר אלדד. "בסוכות היו יומיים של הפנינג וגם גיוס מתנדבים. הפרסום בפייסבוק גם הביא הרבה אנשים. מגיעים אלינו המון מבקרים ומתנדבים מרחבי העולם וגם מהארץ שעושים קאוצ'סרפינג, וסך הכל היו פה כבר אנשים מ-11 מדינות".

(צילום: גרעין הראל)

"למה החברה להגנת הטבע לא נלחמת על כך שבשדה בוקר החשמל יהיה כולו סולארי?" (צילום: גרעין הראל)

"יש עוד הרבה עבודה לפנינו לקראת שינוי העונות. אנחנו צריכים לאטום חלונות, להתקין דלתות ולייצב את הדומים. לא כל הדומים מכוסים כרגע ואנחנו במצב מניעת עבודה. בגלל שלא הכל מוכן, חלקנו גרים ביחד, וזה לא מצב נוח. ברגע שיתנו לנו אישור אנחנו עושים את זה מאוד מהר. יהיו תוצאות הדיונים אשר יהיו, כרגע אנחנו חיים פה, ואנחנו חייבים להפוך את המקום לאפשרי לחיות בו".

- יש התרגשות לקראת הדיונים? אתם אופטימיים?

"יש התרגשות, ויש לחץ. אופטימיות היא לא פריבילגיה שנתנו לנו כל כך להישען עליה בכל השנים האלה, ובכל פעם שהיה סיכוי שנראה שהתקדם לכיוון ריאלי, הוא נחל כישלון, וזו אכזבה גדולה. לגרעין זה נורא קשה". רונה מספרת על דוגמאות אחרות של יישובים ושל תושבים שנאבקים על זכותם למחייה אך נתקלים בתקופה זו בחומה בצורה, ומאפשרת בכך פרספקטיבה שיוצאת מחוץ לגרעין הראל כמקרה יחיד. "היום יש תנועה של הרבה אנשים שנאבקים ברשויות לאחר שהם כן קיבלו אישורים ופתאום מקשים עליהם. ביישוב קדיתא למשל קיבלו בזמנו אישור להתיישב, והמנהל (מקרקעי ישראל) לבסוף הקצה דונם מתוך היישוב לבניית בתים רגילים, ועכשיו היישוב נלחם על זכותו לקיום כיישוב אקולוגי. גם בחוות נטור בצפון יש תנועה להקמת יישוב, שקם ממש בימים אלו".

(צילום: גרעין הראל)

"שואפים לחיים של קיימות, מתוך אמונה שהאדם הוא חלק מהטבע ולא מחוצה לו" (צילום: גרעין הראל)

מועצת רמת הנגב הוציאה בחודש האחרון הודעות נחרצות וקשות לתקשורת בעניין גרעין הראל. בהודעה מטעמה נטען כי חברי הגרעין הם בגדר "קבוצת צעירים שפלשה להר אלדד", וכי המועצה "מתנגדת בתוקף להתיישבות הבלתי חוקית של גרעין הראל ולמצג השווא ההתיישבותי אקולוגי שחבריה מנסים להציג. המועצה פועלת באמצעות כל הכלים המשפטיים והציבוריים שבידה על מנת לפנות את הגרעין מהר אלדד". עוד נטען מהמועצה – "מזה שנתיים מקיימת המועצה דיונים עם חברי גרעין הראל, במהלכם הוצעו להם מקומות להתיישבות, בהם ניצנה ויישובי המועצה, ואף באר שבע, ירוחם ומצפה רמון. חברי הגרעין דחו את כל ההצעות, והודיעו כי בכוונתם לעלות להתיישבות באזור הר אלדד". ראש המועצה שמוליק ריפמן אמר בעניינם:  "אני כראש המועצה מתנגד לכל פשרה בעניין גרעין הראל. הם צריכים לרדת מההר תרתי משמע".

- על פי המצג התקשורתי נראה שמדובר במילה שלכם מול המילה של המועצה האזורית רמת הנגב: הם טוענים שהציעו לכם מקומות התיישבות שונים ואתם סירבתם, ומול זאת אתם טוענים, וכך גם חיזק אתכם ח"כ חסון בנאומו, שאתם ביקשתם מקומות להתיישבות והם אלה שסירבו.

רונה מספרת שהצהרות המועצה לרמת הנגב אינן נכונות. "שתי ההצעות שהוצעו מטעם המועצה היו טללים וקיבוץ שדה בוקר, והן נפלו, ולא בגלל הגרעין. בהתחלה הוצע לנו להצטרף ליישוב טללים, ואנחנו הסכמנו. בסופו של דבר, אחרי מגעים, חברי יישוב טללים, שמונים 14 משפחות, סירבו לקבל אותנו  – 12 משפחות – בטענה שאנחנו יותר מדי אנשים, שאנחנו קבוצה גדולה מדי (יחד עם הילדים מונים החברים בגרעין כ-70 אנשים). בשלב אחר, קבוצת איילים סיכמה אתנו שתקצה לנו קרוואנים בקיבוץ שדה בוקר, ובסופו של דבר, אחרי תהליך ממושך, הם אמרו שהם בעצם רוצים להקצות אותם לבני הקיבוץ, ולנו ישאירו עשרה קרוואנים במקום 35 כפי שסוכם בהתחלה. 35 בתים זה המספר שיש לנו כעת והוא זה שמספיק לנו".

"מחפשים פתרון שישאיר אותנו ברמת הנגב, לאו דווקא בהר אלדד"

"יש פה משהו שגובל בהמון צביעות", ממשיכה רונה לספר בגילוי לב ביחס להצהרות המועצה לאופציות ליישוב, "המועצה באה ואומרת לנו, בואו תתיישבו בירוחם. אבל למה היא מציעה דבר כזה? לכאורה כי יש בעיה. הם מנסים לפתור את הבעיה בגיוס תושבים חדשים צעירים. אז היא אומרת לנו, בואו כקבוצה צעירה ותתיישבו בתוכם, ובכך המועצה מנסה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. אבל הרי לא האוכלוסייה שם היא הבעיה – הבעיה היא שאין שם מקומות של פרנסה. אם רוצים להקל על תושבי ירוחם, שישקיעו משאבים בהם ולא יכניסו שישים חברים צעירים נוספים. אנחנו אומרים בגלוי, אנחנו לא רוצים להתפרץ לעיר. גם שמוליק ריפמן גר ברביבים ולא רוצה לעבור לירוחם. אולי אף יגדילו לעשות ויציעו לנו את אילת?

בניגוד לאופי בו צוירו בתקשורת, חברי גרעין הראל גמישים מתמיד ופתוחים להצעות. "אנחנו מחפשים פתרון שישאיר אותנו ברמת הנגב, לאו דווקא בהר אלדד". בניגוד לטענת מועצת רמת הנגב לפיה הגרעין דחה הצעות התיישבות, הצעות שקודמו לשלבים פרקטיים טורפדו והותירו את חברי הגרעין ללא ברירה: "אחרי שהגורמים המיישבים במדינה לא הצליחו למצוא לנו פתרון במשך כל הרבה שנים, הבנו שאין לנו ברירה אחרת"

אנחנו לא מבינים, למה שלא יימצא רעיון התיישבות לרמת הנגב? אם היה שומע את הדברים האלה, בן גוריון היה מתהפך בקברו. כל התקופה הזאת ביקשנו לדבר עם המועצה לרמת הנגב, ודווקא עכשיו סוף-סוף, חשוב לציין, כן יש תהליך של הדברות עם ראש המועצה שמוליק ריפמן, ואנחנו כן מקווים שנוכל למצוא פתרון שישאיר אותנו ברמת הנגב, לאו דווקא בהר אלדד. אנחנו אוהבים את המדבר ואת האזור הזה. אנחנו חבר'ה שגדלו במדרשה, אני גדלתי בעומר. זו המועצה הכי גדולה במדינה, זה כביש 40 שזה ציר מרכזי לבאר שבע שזו פרנסה של רוב האנשים פה. ויש המון מה לפתח פה בסביבה, אם מבחינה תיירותית ואם מבחינת תפיסה אקולוגית, ולעשייה חברתית וחינוכית".

(צילום: גרעין הראל)

""אנחנו קבוצה שבה כל אחד הוציא כסף מהכיס והלוואה של 45 אלף שקל כדי להתיישב כאן" (צילום: גרעין הראל)

"היום התפיסה היא לא ליישב את הארץ"

"במשך שנים שלטה כאן תפיסה חברתית וערכית ליישב את הארץ, ובעשר השנים האחרונות התפיסה היא לא ליישב, ולא לפתח נקודות יישוב חדשות. זה התמ"א, וזה הקו שקיים במדינת ישראל. אבל גם את התמ"א אפשר לשנות, והמנהל צריך להתגייס לזה. אנחנו לא יוצאים כנגד המועצה, אנחנו קודם כל יוצאים נגד הגורמים המיישבים של מדינת ישראל שלא הצליחו למצוא לנו פתרון כל  הרבה שנים, ובשל כך הבנו שאין לנו ברירה אחרת. הגשנו בקשות מנשיא המדינה ועד לתנועת אור (להתיישבות בנגב ובגליל), והאקט כאן בהר אלדד הוא מתוך מחאה על אזלת היד של המערכות. באתר של חטיבת ההתיישבות מתנוססת הקריאה, 'צעירים בואו לנגב'. זה לא אבסורד?

"כל התיישבות בנגב מצד הממסד מותנית בהטבות כלשהן. עמותת איילים לדוגמה, משלמים לכל מי שמגיע ממש שכר כדי לגור בנגב – יש הקלות בשכר-דירה ותשלום של שכר-לימוד".

בניגוד להם, מדגישים חברי הגרעין, כי השקיעו כסף מכיסם ונטלו הלוואות בנקאיות גדולות. "אנחנו קבוצה שבה כל אחד הוציא כסף מהכיס והלוואה של 45 אלף שקל כדי להתיישב כאן ולתחזק את החיים האלה. אנחנו מגיעים עם אמירה חזקה – אנחנו באמת רוצים להתיישב בנגב, וזה הרצון הכן שלנו, לא כי מישהו משלם לנו. אני רוצה לציין לטובה את עזרתו של ח"כ ישראל חסון שנרתם בכל צורה לעזור לנו. הוא אתנו בקשר יומיומי, והוא יוצא מגדרו בעשייה למעננו. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו נגיע עם הגורמים המיישבים לשיתוף פעולה והדברות, שבמסגרתם יימצאו לנו פתרון ראוי".

"החברה להגנת הטבע לקחה לעצמה את המונופול על המילה 'אקולוגי' "

לחץ רב הופעל גם מכיוונה של החברה להגנת הטבע, שהתנגדה נחרצות ליישוב. במהלך החודש האחרון ביקשה החברה בפנייה למשרדי הפנים והמשפטים ולרשות מקרקעי ישראל לאכוף סמכויות נגד ההתיישבות: "מבחינה סטטוטורית, בהתאם לתמ"א 24 ולתמ"מ 4/14 החלה על השטח, מוגדר השטח כבעל רגישות סביבתית גבוהה, והוא אפוא בעל חשיבות עליונה לשימור, וכל פעילות בינוי ופיתוח אסורה בו בתכלית האיסור. השטח נושק לשמורת טבע, ובקרבתו נחלים רבים ואף התגלו בו ציורי קיר בעלי ערך ארכיאולוגי תרבותי גבוה. נבקש לעצור מידית את כל העבודות הנעשות בו ולהורות למועצה האזורית רמת נגב ולגורמים האמורים לסייע לה, לפנות בדחיפות את המבנים".

"היה פה סיור של החברה להגנת הטבע", מספרת רונה, "שארגנו טיולים בחינם להר אלדד כדי 'לראות את הפגיעה של הפולשים'. זה הסתכם בתוצאה די מביכה עבורם, כי כולל חברים שלהם וכתבים שהצליחו לגייס, לא היו כאן יותר מעשרים אנשים. התראיינתי מולם גם בקול הדרום וגם בערוץ המקומי, ואמרתי שם את אותם דברים – החברה להגנת הטבע לקחה על עצמה את המונופול על המילה אקולוגי, ומבחינתה, בהתאם למושג שלה, אנחנו לא יישוב אקולוגי.

"יש בכל הסוגיה פה ביטוי לשתי תפיסות עולם, אחת אקולוגית-קיצונית, שבה טוענים מי שיטענו שמטרתם של בני האדם היא לחיות בעיר במגדלים רבי קומות, וביום שבת לא צריכים לטייל במדבר, כי כף רגלם מייצרת טביעה אקולוגית. לפי תפיסת העולם האקולוגית המנוגדת, שאנחנו חלק ממנה, אנחנו שואפים לחיים של קיימות, מתוך אמונה שהאדם הוא חלק מהטבע ולא מחוצה לו. בנוסף לכך אנחנו גם מאמינים בהתיישבות, ובכך שצריך למצוא את האיזון בין שני הדברים האלה. אנחנו חושבים שצריך להתיישב – אבל לתכנן זאת  בצורה שכמה שפחות מפרה את האיזון האקולוגי.

"יש מחקרים שמראים שדווקא כאשר האדם מתיישב בצורה נכונה ושקולה, לא רק שהוא לא פוגע בסביבה, אלא הוא יכול להשפיע עליה לטובה מהרבה בחינות. לדוגמה בנושא של השבחת האדמה, אנחנו מקבלים באופן תמידי הנחיות מחוקרים בעלי שם, שנותנים לנו המלצות לעצים שכדאי לשתול, עצים שמשיבים זנים של חיות וציפורים שחשובים למערכת האקולוגית. אני בעצמי חקרתי תקופה ארוכה את הנושא של הקיימות, ויש פה הרבה חברים בגרעין שהם בוגרים של מדרשת שדה בוקר, ושזה תחום המומחיות שלהם".

"גם שדה בוקר היה פעם שטח טבעי"

"החברה להגנת הטבע המציאה מושג שנקרא שטח טבעי, ואין ספק שלפני בריאת האדם הכל היה שטח טבעי. גם השטח שעליו יושב היום שדה בוקר היה שטח טבעי. יש מקום לאדם להתיישב, אבל הוא חייב לפעול בצורה כזאת כך שהוא חלק מהמערכת האקולוגית, ולא כזה שמשליך את הזבל שלו ולא לוקח שום אחריות על ההשפעה שלו על הסביבה האקולוגית שלו. למה החברה להגנת הטבע לא נלחמת על כך שבשדה בוקר החשמל יהיה כולו סולארי והבנייה תהיה ירוקה ומערכת המים תהיה של מים אפורים? שנים תרמתי לחברה הגנת הטבע, ועכשיו הפסקתי את הזרמת הכסף אליה, כי הגישה שלהם היא גישת התנגדות. הם לא באמת מנחילים קיימות ותפיסה ירוקה".

- בנוסף לחברה להגנת הטבע, גם צפריר רינת ב'הארץ' תקף אתכם על כך שאתם לא באמת אקולוגיים. הוא אפילו חתם בזה שההתיישבות שלכם היא בגדר "תקדים מסוכן".

"כקבוצה, העקרונות שלנו מתבטאים בחיים שהם אחרים, שמבוססים על תשתיות שלא מזיקות לסביבה. אנחנו רוצים לחיות על חשמל סולארי ולא שורף אנרגיה, להפוך זבל אנושי לקומפוסט במקום להשחית את האדמה, להשתמש במים במערכות מים אפורות שבתהליך זה משקות את הגינות שלנו.  אנחנו מאמינים שצריך לאפשר לקבוצות ולקהילות להתיישב כקהילות. היום קהילה יכולה להיות גם עשרה חבר'ה שהיו ביחד בצבא או בשנת שירות, והם רוצים להתיישב יחד. אבל כחלק מתפיסת עולם משותפת? לא מאפשרים לנו. גרעינים כמונו יש עוד הרבה, אבל הם הולכים ומתפרקים, ואז כל אחד בנפרד מנסה ועדת קבלה, אבל כקבוצה הם לא יכולים לחיות ביחד. מה שמאפיין אותנו הוא שאנחנו רוצים לחיות במרחב כפרי, מה שהלכה למעשה מחבר אותנו לכל תושבי רמת נגב".

[למידע נוסף על הממשקים הקיימים ביישוב, בעמוד הפייסבוק של הגרעין יש פירוטים נוספים על אודות ההיבטים והשימושים האקולוגיים של המחייה - http://goo.gl/2yUoBL]

"לא ייתכן שהמועצה הכי גדולה בארץ לא תוכל ליישב אותנו"

"אם רמת הנגב אומרת שאין לנו מקום, זו קודם כל אפליה נגד קבוצה של אנשים. לא ייתכן שהמועצה עם השטח הכי גדול בארץ, מועצת הנגב, עם הכי מעט אנשים, 4,500 תושבים, לא תוכל ליישב אותנו. נכון שזה לא בהחלטת המועצה, אבל המועצה יכולה לתמוך בנו ולמצוא איזשהו פתרון. חשוב להבין שעלינו למקום הזה כמחאה. אבל יחד עם זאת נשמח להישאר פה כיישוב. אנחנו רואים פה מקום ראוי להתיישבות. יש כאן אפילו שביל גישה שחברת החשמל סללה הרבה לפני שאנחנו הגענו לפה. אבל אנחנו למרות הכל פתוחים לרעיונות אחרים".

"פתוחים לתהליכי למידה והתפתחות"

"הייתי שמחה אם היה אפשר לדחות את הדיונים ונוכל להתחיל תהליך נכון של הידברות ובדיקת אפשרויות. אנחנו לא גרים פה באוהלים, השקענו פה הרבה מאוד עבודה וכסף כדי להקים את מה שקיים, ואנחנו חושבים שזה מקום נהדר, שזה יכול להיות דגם להתיישבות. למה צריכה להיות בעיה אם המדינה תתמוך בהתיישבות שקמה על-פי תפיסה מקיימת? אם גופים ירוקים טוענים שהמקום הזה ספציפית בעייתי, אז לא כל מקום הוא בעייתי? צריך גם לשאול האין ההרחבה של שדה בוקר היא לא פחות בגדר פגיעה במרחב אקולוגי. אנחנו פעלנו בגיוס משאבים אישיים, והייתי שמחה שהמדינה תתמוך ביישובים שקמים ממקום כזה, ששואף לקיים אורח-חיים מקיים עם הסביבה. חשוב לנו להגיד שאנחנו פתוחים ללמידה, מגיעים לכאן מומחים ונתרמים לעזור לנו. המכללה לפארמקלצ'ר למשל תעזור לנו ותתמוך בנו בכל הקשור לצמחייה ולגינון. יש לנו גם מפגשים קבועים עם החטיבה להתיישבות בנגב שנרתמו לעזור לנו ולחפש פתרונות. אנחנו לא מתיימרים להיות הכי מביני-עניין, אנחנו מכריזים בגלוי שאנחנו כל הזמן פתוחים לתהליכים של למידה ושל התפתחות.

פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, קיימות | עם התגים , , | 17 תגובות

כן למשא ומתן, כן להסכם עם איראן

מתקפת ה"חיוכים והקסם" האיראנית הגיעה בסוף השבוע לשיאה. המתקפה כללה את כל המרכיבים החיוניים לאסטרטגיה נכונה של דיפלומטיה ציבורית במאה ה-21: מאמרים מקדימים ומתונים בעיתונים מרכזיים שחתומים על-ידי נשיאי איראן בעבר ובהווה, ראיונות טלוויזיה עם כתבות בכירות ברשתות המובילות (עם כיסוי ראש ובלעדיו), שיחות רקע לבכירי הפרשנים, נאומים מתונים ולא מתלהמים בעצרת האו"ם, האומרים את כל ה"דברים הנכונים" ונמנעים מהביטויים הקיצוניים והמקוממים של הנשיא הקודם, מפגש שרי חוץ שלא התקיים זמן רב, ובדרך לנמל התעופה קנדי – גם שיחת טלפון היסטורית בין הנשיאים של איראן וארצות הברית.

להיזהר מעמדת מכשול

ראש ממשלת ישראל שיוצא השבוע לשיחות עם הנשיא אובמה ולנאום בעצרת האו"ם, נדרש למשימה לא פשוטה: מחד גיסא עליו להיזהר שלא לתמרן עצמו לעמדת המכשול, המפריע להשגת הסכם, עמדת מי שאינו מבין את השינויים המתרחשים בזירה הבינלאומית ומי שמתמיד לדבוק בחלופה הכוחנית. מאידך גיסא עליו להציג מסר קוהרנטי וסדור שיענה על השאלה: כיצד נכון להתקדם מכאן – מה יהיה "הסכם חיובי" שינטרל את סכנת הפצצה האיראנית ומה יהיה "הסכם רע" – שיאפשר לאיראנים להגיע בחסותו לפצצה גרעינית.

שתי אפשרויות

ישראל לחצה לסנקציות חריפות, כעת, משהוכחו הסנקציות כיעילות וככאלה המאפשרות מנוף להסכם, אין להצטער על כך; יש להתמקד במהות ההסכם ולא בתהליך. איננו יודעים מה מסתתר מאחורי הנכונות של רוחאני להגיע להסדר הבעיה הגרעינית תוך מספר חודשים ומה טומן בחובו הביטוי של חאמנאי על הצורך ב"גמישות הרואית", האם נכונות לוותר על האופציה הגרעינית הצבאית או ניסיון נוסף לשמר אותה בדרך אחרת, כזו שתפחית את המחירים עבור איראן. ישראל צריכה להיות מוכנה לשתי האפשרויות. מצד אחד לדאוג לכך שעסקה דיפלומטית תהיה טובה דיה ומצד שני שהתמרון הדיפלומאטי לא יסתיים רק ברווח זמן לפרויקט הגרעיני האיראני.

להלן 11 נקודות חשובות לשיחת ראש הממשלה עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה ולנאומו בעצרת הכללית של האו"ם:

1. גישה חיובית ולא שלילית. ההידברות והמשא ומתן הם כלים לגיטימיים וחשובים. יש לנקוט עמדה הרואה בחיוב פתרונות דיפלומטיים שכן יש בהם תמיד עדיפות על פתרונות צבאיים. עם זאת, הידברות אינה מטרה בפני עצמה אלא היא משמשת מסגרת לתהליך, שמטרתו לנטרל את איום הגרעין הצבאי האיראני. הנושאים שעליהם נכון להתעקש הם מהות ההסכם ופרטיו, שהרי ה"שטן נמצא בפרטים הקטנים" אלה הפרטים שבהם חייבת מדינת ישראל להיות ערנית וחדה בעמדותיה ודרישותיה.

2. גם אם ברור שהאיראנים, לא יקבלו את דרישות ראש הממשלה (אפס העשרה, הוצאת כל החומר המועשר מאיראן, ללא מתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו וללא הכור הגרעיני באראק) חשוב להגדיר מהו הסכם שגם אם הוא משאיר סיכון מסוים שאיראן תפרוץ לגרעין צבאי בחסותו או בהפרתו, יהיה זה סיכון קטן משמעותית מסיכוני המשך המצב הקיים, המובילים, בסבירות גבוהה, לפצצה איראנית וקטן משמעותית מהסיכונים של מהלך צבאי לעצירתה.

3. מי שקורא את התבטאויות הנשיאים של איראן וארצות הברית יכול להניח, וכנראה זאת הנחה מבוססת, שהיה תיאום מוקדם בנוסחאות על עקרונות ההסכם הצפוי – מחד גיסא, זכותה של איראן לפתח מקורות אנרגיה גרעינית ומאידך גיסא, שקיפות ופיקוח על התוכנית ו"צעדים משמעותיים" שלא הוגדרו על ידי אף אחד מהצדדים… חובת ראש הממשלה להבהיר שפיקוח ושקיפות אינם מספיקים. פיקוח ושקיפות טובים כל עוד ההסכם בתוקף. חובתנו להניח שייתכן כי ההסכם יבוטל חד צדדית על ידי האיראנים באופן דומה להסכם ההקפאה של תוכנית הגרעין האיראנית, עליו התחייב חסן רוחני ב-2003 בתפקידו כנושא ונותן ראשי מול האירופאים. במקרה של הפרת ההסכם העתידי חובה לוודא שאיראן רחוקה מפצצה גרעינית מרחק של שנים ולא של חודשים. חשוב גם לסכם עם הנשיא אובמה מה תהיה תגובת המערב להפרה עתידית של ההסכם על ידי האיראנים.

4. על ארצות הברית וישראל להתמקד בפרמטרים המרחיקים את איראן מפצצה גרעינית – במקרה שאיראן תבטל חד צדדית את ההסכם, תגרש את הפקחים, תפרוש מה-NPT או תפעל שוב במסלול חשאי. מדובר בהגבלה משמעותית של מספר הצנטריפוגות, המסתובבות באיראן, הגבלת העשרה ל-3.5%, בהוצאת כל החומר המעושר מאיראן והחזרתו למתקניה הגרעינים רק בתצורה שלא ניתנת לשמש לפצצה גרעינית. חשוב שהפיקוח יהיה בתנאי ה"פרוטוקול הנוסף" עם זכות לחפש אחר אתרים חשאיים שבהם האיראנים מפרים את ההסכם. במקביל יש לוודא שמתקן ההעשרה בפורדו והכור הגרעיני באראק אינם משמשים נקודת זינוק לפצצה במקרה של פרישת איראן מההסכם.

5. הסכם המקפיא את תוכניתה של איראן בהיקף הנוכחי – מעל 10,000 צנטריפוגות ישנות פעילות ומעשירות, אלפי צנטריפוגות חדישות יותר עם תפוקת העשרה גבוהה יותר וחומר אשר אם יעושר לרמה צבאית, יספיק ל- 7- 9 פצצות, הוא הסכם רע ואין לקבלו. הקפאה בהיקף זה, ושימור פורדו, הם בסיס מצוין להסתערות איראנית קצרה ומוגנת לכיוון הפצצה בכל רגע בו הם יבחרו לפרוש מההסכם.

6. ההסכם חייב להתייחס לפעילויות האיראניות, הקשורות ישירות לפיתוח מנגנון הנפץ של הנשק הגרעיני ולפיקוח עליהן. האיראנים לא התנקו מחשדות שהצביעה עליהן סוכנות הגרעין הבינלאומית – סבא"א, מאז שנת 2002. האיראנים עדיין לא נתנו הסברים לפעילויות שונות בשני העשורים האחרונים – פעילויות הקשורות בפרויקט הנשק, באתרים ובאישים חשודים, שלא התאפשרה אליהם גישה לבירור החשדות. חובה לזכור שגם על רקע זה הועבר התיק האיראני מסבא"א למועצת הביטחון.

7. יש להצביע על הסכנות בתהליך המשא ומתן עצמו – אסור שהתהליך יהיה ללא מועד סיום מוגדר. איראן עלולה לחזור לטקטיקות המשא ומתן של קניית זמן, שאותו היא מנצלת להרחבת והעמקת תוכנית הגרעין שלה על כל ממדיה: יצור והפעלת עוד צנטריפוגות להעשרת אורניום, צבירת חומרים גרעיניים מועשרים, פיתוח ערוץ פלוטוגני וקידום פעילויות בתחום ראש הנפץ הגרעיני. האיראנים הם אומני המשא ומתן ויש להעמיד מולם צוות ברמתם. יש לשים לב שעם כל המתינות שהפגינו האיראנים הם עדיין לא נתנו דבר – חזרו על כל עמדותיהם המסורתיות הגם שבניסוחים פחות מקוממים. אלופי ה"משא ללא מתן"… יש להתנגד בתוקף לדרישה האיראנית ל"סגירת תיק הגרעין".

8. ממומלץ לא לחזור על שגיאת ה"קו האדום" החד ממדי. העסקה הגרועה ביותר למערב, היא עסקה בה מטופל רק ממד אחד – לדוגמא הממד האורכי של רמת ההעשרה: מה שנראה אטרקטיבי להרבה מומחים במערב – "הישג" המגביל את ההעשרה האיראנית עד 5% או "הישג" בו לא ייחצה הקו של ראש ממשלת ישראל (חומר מועשר לפצצה אחת ב-20%) הוא טיפול מסוכן בממד אחד ולא מספק של התוכנית הגרעינית האיראנית. עסקה עתידית חייבת, כאמור, לטפל גם בממדים הרוחביים החשובים לא פחות: מספר הצנטריפוגות, היקף החומר המעושר לרמה נמוכה והנתיב הפלוטוגני.

9. יש להימנע מצעדים קטנים, ל"בניית אמון", נכון ללכת ישירות להסכם הסופי, ל-END GAME. הסיבה העיקרית ואולי היחידה לעמדה הפשרנית יותר של האיראנים, היא עלות הסנקציות וכובד משקלן. שעל כן ינסו האיראנים לקבל הקלה משמעותית בסנקציות בתמורה לצעד בונה אמון לא משמעותי מצדם. שיטת הצעדים בוני האמון נכשלה לאורך העשור האחרון של המשא ומתן עם האיראנים. הסרת הסנקציות יכולה להיות מסוכמת בתחילת המשא ומתן אך רק כ"פיקדון" שיבוצע בפועל כאשר איראן תתחייב ותבצע את הנדרש ממנה ובראש ובראשונה – צמצום משמעותי של ממדי התוכנית.

10. נכון להצביע על ה"מודל הסורי" כדוגמא חיובית: פירוק מוחלט והוצאה מסוריה של כל מערך היצור והיכולות הצבאיות הלא קונוונציונליות, פיקוח עמוק מגובה בהחלטת מועצת הביטחון וכל זאת בצל איום צבאי אמין. עם זאת, גם בסוגיה הסורית המבחן עדיין לפנינו – מבחן הביצוע ומבחן שיתוף הפעולה המלא של אסד. נכון לחזור ולבקש לחזק את דבריו של הנשיא אובמה, שהמקרה האיראני – הנשק הגרעיני – שונה משמעותית מהמקרה הסורי וממדי האיום על שלום העולם גדולים בהרבה, כמו גם על האינטרסים של ארצות הברית, על מדינות המפרץ וכמובן על ישראל.

11. ולבסוף, יש לזכור שגם אם בעיית הגרעין היא אכן המרכזית והכבדה ביותר במזרח התיכון, היא איננה האתגר היחיד שמעמידה איראן לקידום השלום והיציבות באזור. יש לזכור שתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, שהנשיא אובמה העמידו כנושא חשוב לא פחות, היה מטרה לטרור אכזרי של הארגונים השליחים של האיראניים שתרמו באופן משמעותי לעצירת התהליך בשני העשורים האחרונים. גם תפקידה השלילי ביותר של איראן בסוריה – שם היא שותפה מלאה לטבח הרחב, כמו גם תפקידה השלילי בלבנון, במפרץ ובעיראק, חייבים להידון במהלך חידוש הדיאלוג בין ארצות הברית ואיראן.

יש לתת להסכם (טוב) סיכוי גם אם אנו מעריכים שהמהלך האיראני הוא בבחינת הונאה. לחשיפת ההונאה יהיו יתרונות אסטרטגיים. משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן יכול להתפתח לשלושה כיוונים, שניים מהם יכולים להיות חיוביים לישראל: הסכם טוב שירחיק את איראן מהפצצה, או כשלון מהדהד שיעניק לגיטימציה לפעילויות אחרות במטרה לעצור את התוכנית. האתגר העומד בפני ראש הממשלה הוא למנוע הסכם רע ולהגיע להבנה עם האמריקאים בשאלות התהליך והמהות: איזה סוג תהליך משא ומתן ואיזה סוג עסקה יהיו מסוכנים ורעים לאינטרסים החיוניים של ארצות הברית וישראל. חשוב להבין, להשפיע ואם ניתן לסכם מה תהיה מדיניות ארצות הברית אם המשא ומתן ייכשל או יופר בעתיד וכיצד משמרים את מנופי ההשפעה האפקטיביים על איראן – סנקציות ואופציה צבאית אמינה – שרק הם יכולים להמשיך ולשנות את העמדה האיראנית.

אלוף (מיל.) עמוס ידלין נכנס לתפקידו כמנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי בנובמבר 2011 לאחר 40 שנות שרות בצה"ל; עשר מתוכן כחבר במטה הכללי. בשנים 2006- 2010 כיהן כראש אמ"ן, לפני כן שימש כנספח צה"ל בארצות הברית. בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות והמכללה לביטחון לאומי. ידלין, שרת כסגן מפקד חיל האוויר. קודם לכך שירת כמפקד של שתי טייסות ושני בסיסים של חיל האוויר וכן עמד בראש מחלקת התכנון בחיל האוויר (1990- 1993). הוא השתתף כטיס קרב במלחמת יום הכיפורים, במבצע שלום הגליל, ובמבצע תמוז להשמדת הכור הגרעיני בעיראק. במהלך שירותו הצבאי כטיס קרב צבר ידלין למעלה מ-5,000 שעות טיסה וביצע מעל 250 משימות בשטח אויב.

עמוס ידלין הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב וכן בעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הארוורד. עם שחרורו מהצבא הצטרף כחוקר בכיר למכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון כחוקר הבכיר בתחום הביטחון הלאומי של ישראל. תחומי עיסוקו וכתיבתו כוללים, בין היתר, ביטחון לאומי, בניין הכוח, מודיעין יחסי דרג צבאי-אזרחי, ואתיקה צבאית במלחמה בטרור.

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בטחוני, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

בן 67 התחזה לבן 17 באינטרנט ופיתה צעירות להצטלם בעירום

גבר בן 67 התחזה לצעיר בן 17 ופיתה קטינות להצטלם בעירום עבורו באמצעות רשת האינטרנט. הוא ייכלא לשנתיים וחודש וישלם לקטינות 55 אלף ש"ח כפיצוי. כך פסקה הבוקר שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה דיאנה סלע.

מכתב האשום וגזר הדין עולה כי נסים כהן, תושב חיפה, נהג לגלוש אמצעות תוכנת מסרים ה-ICQ החביבה במיוחד על צעירים, והתחזה תחת מספר שמות וביניהם לוקיו ואבי רון. כהן הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: שלוש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון למעשה מגונה וריבוי עבירות של החזקת פרסומי תועבה. כהן הציג מצג שווא לגבי זהותו כאילו הוא צעיר בן 17 בשם אבי רון, התכתב עם הצעירות והשתמש בתכנים מיניים, קיבל מהן תמונות עירום שלהן וניסה לגרום להן לבצע מעשים מגונים בעצמן לצורך סיפוקו.

בעקבות מצג השווא ודברי הכיבושין הוא  גרם לקטינות לבטוח בו ולחלקן אף להתאהב בדמות שהמציא. כמה מהן נעתרו לבקשותיו החולניות ושלחו לו צילום עצמי שלהן בעירום באמצעות הטלפון הנייד, על פי הנחיות מדויקות שנתן להן. הוא שכנע אותן בנוסף לשלוח צילומי תקריב של אבריהן והחזיק במחשבו מספר רב של תמונותיהן.

השופטת סלע ציינה כי אין צורך להכביר במילים על חומרת מעשיו של הנאשם אשר ניצל את תמימותן, חוסר ניסיונן, וחולשתן של שלוש המתלוננת הקטינות, שיכלו להיות נכדותיו – הצעירה מביניהן בת 12.5 בלבד, השנייה כבת 15 והשלישית בת 17. השופטת הבהירה כי על אף שמעשיו של הנאשם אינם מצויים בפני עצמם ברף הגבוה של עבירות המין, ולא כללו מגע, קיימת החמרה בנסיבות ביצוע העבירות עקב גילן של הקטינות שנפלו ברשתו, מספרן ומשך ביצוע העבירות. מדובר בשלוש וחצי שנים בקטינה  בת ה-15, כחודשיים וחצי בקטינה שהיתה כבת 16 וחודשיים בתחילת הקשר, ופחות מחודש בקטינה בת ה-12.5, שהוריה הם אלה שגילו את  העניין ופנו למשטרה.

על כהן הוטלו העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 15 חודשים, 10 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 40,000 שקל למתלוננת הראשונה בגין הכאב, הסבל והנזק שגרם לה, פיצוי בסך 10,000 למתלוננת השנייה, שאף העידה במשפטו, ופיצוי בסך 5,000 שקל למתלוננת שלישית.

השופטת הבהירה כי אין בכך משום קביעה לענין נזקיהן של המתלוננות, והסכום שנקבע נועד לפיצוי ראשוני בלבד. השופטת הוסיפה כי העבירות שביצע הנאשם גרמו למתלוננות נזק נפשי שיכול ללוות אותן כנראה כל חייהן. מטבע הדברים, הנזק גדול יותר ככל שהקטינה צעירה, פגיעה ותמימה יותר. בין היתר הבהירה השופטת כי שעה שהמדובר בעבירות מין, יש ערך משמעותי לאינטרס השיקום של העבריין,  אך כשמדובר בעבירות מין בקטינים, נסוג אינטרס זה מפני שיקולי גמול והרתעה.

השלב הראשוני בהליך שיקומי הוא הפנמת המודעות לכך שמדובר בהתנהגות עבריינית, חזרתית וסוטה מהנורמה. קצינת המבחן התרשמה במקרה זה כי הנאשם התייחס באופן מניפולטיבי למעשיו תוך מזעורם, היה מלא בתחושת קורבנות, השליך את האחריות למעשיו על קורבנותיו ולא ראה צורך אמיתי להשתלב בטיפול שיקומי, אלא לצורך הקלה בעונשו. לכן, גם לא ניתנה המלצה שיקומית בעניינו. לפיכך קבעה השופטת סלע שאין מנוס ממתן משקל משמעותי לעקרון הגמול, מעבר לצורך להרחיקו מהחברה לתקופה משמעותית.

השופטת הדגישה שיש לתת את הדעת במתן העונש גם לקשיים המלווים את הטכנולוגיה המתחדשת בקצב מסחרר. לדבריה, האנונימיות ברשת המאפשרת הסתרה מכוונת של זהות המתקשר ומזמנת גם אפשרות להתחזות והולכת שולל.

פורסם בקטגוריה בארץ, חדשות בארץ, משפט, פליליים | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

יחימוביץ' בוושינגטון: אין מקום להיות פרנואידים

"אל לנו להיות נאיביים בעניין ההצהרות מאיראן, אבל גם אין מקום להיות פרנואידים", כך אמרה אמש יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', בוועידה השנתית הרביעית של ארגון JSTREET  בוושינגטון.

יחימוביץ' בוושינגטון

"הנשיא אובמה ראוי לתמיכתנו". יחימוביץ' בוושינגטון

בפתח נאומה התייחסה יחימוביץ' לנושא האיראני: "עלינו להיות קשובים וזהירים כלפי כל מסר שמגיע מאיראן", אמרה. "אם קיימת אפשרות לעצור את מירוץ החימוש הגרעיני של איראן באמצעים דיפלומטיים, עלינו לבחון אותה בקפידה וביסודיות. אך אם האיראנים מוליכים שולל את העולם, אזי כל האופציות מונחות על השולחן, וזו לא סתם קלישאה. אל לנו להיות נאיביים בעניין ההצהרות מאיראן, אבל גם אין מקום להיות פרנואידים. אנחנו יודעים היטב להגן על עצמנו, והזכות להגנה עצמית היא זכותנו הבסיסית. איראן גרעינית תהווה איום לא רק על ישראל, היא תסכן את העולם כולו. אבל עלינו לזכור, כי השימוש בכוח צבאי אינו נקודת הפתיחה של התהליך, אלא רק סופו ואך ורק אם כל האופציות האחרות מוצו וכשלו". 

יחימוביץ׳ המשיכה ואמרה: "יש לנו הערכה רבה כלפי הנשיא אובמה, כלפי מחויבותו לענייני המזרח התיכון, וכלפי מחויבותו הבלתי מעורערת לבעלי בריתו, ועלינו לזכור, כי הברית שלנו עם ארה"ב היא נכס אסטרטגי ראשון במעלה. הנשיא אובמה ראוי לתמיכתנו המלאה במאמציו בנושא איראן כמו גם בנחישותו כלפי הניסיון להגיע להסכם מדיני בין ישראל והפלסטינים". 

יחימוביץ' התייחסה בהרחבה למו"מ המדיני: "רעיון המדינה הדו לאומית הפך מאוד פופולרי אצל מתנגדי תהליך השלום. תומכי המדינה הדו-לאומית מובילים אותנו לתסריט עגום אשר עומד בסתירה מוחלטת לציונות. בפועל, פתרון שתי המדינות הוא הפתרון האפשרי היחיד עבורנו. זהו הפתרון היחיד שמאפשר לנו להמשיך להגשים את החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית". 

יממה קודם לנאומו באו"ם, קראה יחימוביץ' לנתניהו לפרוץ קדימה במו"מ המדיני: "סירבנו להיות עלה התאנה של ממשלת נתניהו, אך אם נראה צעדים משמעותיים בתהליך המדיני, וגורמי ימין בקואליציית נתניהו יאיימו לעזוב בשל כך, נפעל כרשת ביטחון לנתניהו, ובנסיבות מסויימות יתכן אפילו שנשקול מחדש את אפשרות הכניסה לממשלה. מתוך האופוזיציה, מפלגת העבודה משחקת היום תפקיד קריטי ביצירת תנאים פוליטים להצלחתו של תהליך השלום. עלינו לקחת שליטה על עתידנו. הכאוס השורר במזרח התיכון אינו סיבה מספיק טובה לוותר על הניסיון להסדר מדיני. חתירה להסדר שלום היא אינטרס ישראלי מובהק. זהו אינטרס אסטרטגי, אינטרס כלכלי ואינטרס מוסרי".

 

פורסם בקטגוריה אקטואליה, בטחוני, מדיני-פוליטי | עם התגים , | תגובה אחת

השר לפיד ינאם בכנס נגד אנטישמיות בהונגריה

שר האוצר יאיר לפיד ייצא מחר להונגריה, שם ינאם בכנס נגד אנטישמיות שיתקיים בפרלמנט ההונגרי. בנוסף, לפיד ייפגש עם השר לכלכלה לאומית ושר החוץ.

"המשמר ההונגרי", מיליציה ימנית הרואה עצמה ממשיכה של צלב החץ (צילום: ויקימדיה)

"המשמר ההונגרי", מיליציה ימנית הרואה עצמה ממשיכה של צלב החץ (צילום: ויקימדיה)

מחר אחר הצהריים יפגש השר לפיד עם השר לכלכלה לאומית Mihály Varga, ביום שלישי בבוקר ינאם לפיד בכנס נגד אנטישמיות על שם טום לנטוס, שיתקיים בפרלמנט ההונגרי. נושא הכנס – חיים יהודים והאנטישמיות באירופה העכשווית (Jewish Life and Anti-Semitism in Contemporary Europe) ואחר הצהריים ייפגש לפיד עם שר החוץ ההונגרי János Martonyi, Dr.

מפלגת יוביק: "התפקיד האפל שמגלמת הציונות"

האנטישמיות בהונגריה גואה. בחודש מאי השנה, למשל, הפגינו אנשי ימין קיצוניים נגד הקונגרס היהודי העולמי, שהתכנס בבודפשט. פעילי הימין הקיצוני יצאו לרחובות ומנהיגיהם השמיעו כמה ביטויים אנטישמיים ואנטי-ציוניים. "כובשים ישראלים – חפשו מדינה אחרת, כיוון שהונגריה אינה עומדת למכירה", אמר מנהיג מפלגת 'יוביק'. חבר אחר במפלגה תקף: "העם היהודי ממשיך להסתיר את התפקיד האפל שמגלמת הציונות".

השר שלום: להחריף את הענישה

השר סילבן שלום, שייצג אז את הממשלה בכינוס הקונגרס היהודי העולמי בבודפשט, דרש מראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבאן, "לעשות מעשים" נגד מפלגת הימין הקיצוני "יוביק", שפועלת באופן שיטתי נגד יהודים. "היהודים בהונגריה ירגישו בטוחים רק כאשר הענישה נגד האנטישמיות תוחרף ורק כאשר כל חברי הממשלה בהונגריה יפעלו נגדה בעוצמה", הוא הדגיש.

ראש ממשלת הונגריה: היכן טעינו?

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, אמר אז, כי ממשלתו לא תסבול אנטישמיות בהונגריה. "המשבר הכלכלי מביא איתו המון תסכול שמביא להתגברות השנאה והאכזבה. עלינו לעמוד ולומר שהאנטישמיות אינה מקובלת", ציין, "המצב הקשה היום מחייב את השאלה היכן טעינו? האנטישמיות היא מצב בו הרוע מתגבר על בני האדם", אמר אורבן. "הסכנה הזו היא גם עבורנו הנוצרים, לכן החוקה נותנת הגנה מלאה ליהודים ולמיעוטים כאן בהונגריה. מדיניות הממשלה ראתה חשיבות עליונה בקיום יום זיכרון בכל בתי הספר. התחייבות ערכית שלנו הייתה לפתוח בתי כנסת ולשמוע קדיש על חללי השואה. עלינו להוציא מחוץ לחוק ארגונים אנטישמיים, ואנחנו נוהגים באפס סבלנות כנגד אותם ארגונים ימניים".

העלייה באנטישמיות דחפה את הכנסיות הנוצריות לעבוד עם הקהילה היהודית כדי להתמודד מול הפרובוקציות נגד יהודים ונגד המיעוטים הצוענים. הקהילה הקטנה של יהודי הונגריה, המונה כ- 80,000 – 100,000 איש, מעריכה מאוד את התמיכה הנוצרית.

אנטישמיות עם שורשים עמוקים

לאנטישמיות יש שורשים עמוקים בהונגריה, שהחלה לחוקק חוקים אנטי יהודים בשנת 1920, יותר מעשור לפני גרמניה הנאצית. כחצי מיליון יהודי הונגריה נספו בשואה, שהכנסיות הנוצריות נמנעו אז להתנגד אליה.

[related-posts]

פורסם בקטגוריה אירופה, אקטואליה, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , | תגובה אחת

אושר מתווה להקמת חברה ממשלתית לבניית דיור להשכרה

שר האוצר יאיר לפיד. מהלך שיאיץ את בנייתן של אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש ובפריפריה

שר האוצר יאיר לפיד. מהלך שיאיץ את בנייתן של אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש ובפריפריה

קבינט הדיור בראשות של שר האוצר, יאיר לפיד, אישר היום את המתווה להקמת חברה ממשלתית שתפקידה יהיה לקדם בניית דיור להשכרה במסגרת פרויקט הדיור הלאומי. החברה שתוקם תהיה בבעלות ממשלתית מלאה, והיא תהווה זרוע ביצוע של הממשלה לצורך קידום, תכנון וביצוע פרויקטים לדיור להשכרה.

מטרותיה העיקריות של החברה תהיינה: איתור מתחמי קרקע פוטנציאלים לפיתוח, קידום תכנון סטטוטורי במתחמים, ביצוע הסדרי קניין ופדיון קרקע, ניהול הפיתוח לרבות בקרה על גופי הפיתוח, ניהול שיווק המתחמים במכרזים במסגרת דיור להשכרה והפעלת מנגנוני פיקוח ובקרה על הזוכים במכרזים. תקציב החברה לתפעול שוטף יעמוד על כ-8 מיליון שקל ויוקצו לה כ-20 מיליון שקל בשנה לצורך קידום תכנון הפרויקטים במשך השנתיים הראשונות לפעילותה.

דירקטוריון החברה יורכב מעובדי מדינה השייכים למשרדים הרלוונטיים (אוצר, שיכון, פנים ורמ"י) ומנציגי ציבור בעלי הכשרה בתחום ההנדסה ותכנון ערים.

הסכמי גג עם רשויות מקומיות

כמו כן אישר קבינט הדיור את הצעת ההחלטה בדבר הסכמי הגג" עם הרשויות המקומיות. על פי ההצעה, יוטל על מנהל הכללי של משרד השיכון ומנהל רמ"י בהסכמה עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר לגבש ולהביא לאישור מועצת מקרקעי ישראל הסכמים עם רשויות מקומיות לפיתוח קרקעות לבנייה למגורים בשטחן במסלולי שיווק שונים.

הגדלת היקפי השיווקים האפקטיביים

מטרת ההסכמים היא הגדלת היקפי השיווקים האפקטיביים ברשויות בהן מצוי מלאי תכנוני של בנייה למגורים מעל 5000 יחידות דיור על ידי טיפול בחסמי פיתוח. במסגרת ההסכמים יינתן מענה לכל הצעדים אותם יש לסיים ולבצע לפני ובמקביל לשיווקי הקרקע, זאת על מנת להסיר חסמים הקשורים לתחבורה, מוסדות חינוך, ביוב ועוד, אשר במצב הנוכחי מונעים שיווקים.

חתימת ההסכמים מול הרשויות תייצר ודאות לכל הגורמים האחראים בכל הנוגע לתקציבים ולוחות זמנים לביצוע כל הנדרש וכל זאת במטרה לאפשר קבלת היתרי בנייה בתקופה שלא תעלה על שנה וחצי ממועד השיווק.

לפיד: שתי החלטות משמעותיות

שר האוצר, יאיר לפיד, ציין כי " אישרנו היום שתי החלטות משמעותיות ביותר שיסייעו בטיפול במחירי הדיור הגבוהים. החברה הממשלתית שתוקם תקדם פרויקטים בתחום הדיור להשכרה ותרכז תחתיה את הטיפול בכל שלבי הבנייה החל מאיתור המתחמים ועד לבנייה בפועל ופיקוח על הזוכים במכרזים. בנוסף, אישרנו היום את גיבושם של הסכמי גג מול הרשויות המקומיות, מהלך שיאיץ את בנייתן של אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש ובפריפריה ויסייע בהסרת חסמים שעיכבו עד היום פרויקטים רבים".

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, נדל"ן | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

רשת פתאל חתמה על הסכם לניהול מלון "שירת הים" באשקלון

רשת מלונות פתאל הודיעה היום על חתימת הסכם לניהול מלון "שירת הים" באשקלון שבבעלות יזם הנדל"ן בני ברון. במסגרת ההסכם תשמש חברת פתאל כחברה המנהלת של המלון ותפעיל אותו תחת המותג לאונרדו בישראל. ההסכם הינו לתקופה של עשר שנים עם אופציה לחמש שנים נוספות.

מלון שירת הים - בקרוב לאונרדו אשקלון. הסכם ניהול של עשר שנים עם רשת פתאל. (צילום: אייל אסרף)

מלון שירת הים - בקרוב לאונרדו אשקלון. הסכם ניהול של עשר שנים עם רשת פתאל. (צילום: אייל אסרף)

המלון נמצא בימים אלו בתום תהליך של שיפוץ וצפוי לעבור לניהולה של רשת מלונות פתאל כבר מחודש דצמבר הקרוב.

במלון 131 חדרים, חוף ים צמוד, מסעדה ראשית, בריכה, מכון כושר, ספא ואולם כנסים ועוד. המלון ממוקם באזור המרינה, שהוא מרכז התיירות ומתחם הבילוי בעיר אשקלון.

מנכ"ל הרשת, ראובן אלקס, אומר שהמהלך תואם את אסטרטגית הרשת להרחיב את המלונות הנמצאים על הים, ביניהם פתיחתם הצפויה של מלונות חדשים במרינה בהרצליה ובנתניה בשנתיים הקרובות".

אלקס: "העיר אשקלון מושכת אליה לאורך כל חודשי השנה אלפי מבקרים ואנשי עסקים, ולכן אנו מאמינים כי היא יעד טבעי להתפתחותה של הרשת, אשר מלונותיה פרושים כיום באתרי הנופש והעסקים בישראל".

קבוצת המלונאות פתאל הוקמה על ידי דוד פתאל בשנת 1999 ונחשבת כיום לגוף הגדול ביותר בישראל בתחום התיירות : 17,000 חדרי מלון ב- 88 בתי מלון בארץ ובחו"ל.

קבוצת פתאל מוחזקת בידי דוד פתאל 81% ו- 19% בידי חברת מגדל.

פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בארץ | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

יוקם מכון אקדמי-טכנולוגי משותף בסין לטכניון ולאונ' שנטאו

הטכניון ואוניברסיטת שנטאו יקימו מכון אקדמי-טכנולוגי משותף בסין המסמל עידן חדש בחינוך גבוה, מחקר וחדשנות בתחומי ההנדסה, המדעים ומדעי החיים בסין.

המכון החדש, שייקרא "מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה" (TGIT), יוקם בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית מקרן לי קא-שינג. הקמתו משקפת גם שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת מחוז גואנגדונג ((Guangdong, עיריית שנטאו, הטכניון ואוניברסיטת שנטאו. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ"ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו. 

תרומת ענק. היזם והפילנתרופ לי קא שינג (צילום: אוניברסיטת סטנפורד, ויקימדיה)

תרומת ענק. היזם והפילנתרופ לי קא שינג (צילום: אוניברסיטת סטנפורד, ויקימדיה)

התרומה מקרן לי קא-שינג היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. תרומה זו תוקדש לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה, החיוניים לקידום הקמת המכון בסין.

מזכר הבנות (MOU) להקמת "מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה" נחתם היום בטקס חגיגי בתל אביב על ידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה, במעמד  יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע יעקב פרי ומושל מחוז גואנגדונג ג'וּ שיאודן (Zhu Xiaodan). מזכר ההבנות יובא לאישור הרשויות המתאימות בטכניון ובסין.

משנת הלימודים 2014 יציע מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה מסלולי לימוד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית ובמדעי המחשב. שפת הלימוד בו תהיה אנגלית ואנשי הסגל שילמדו בו יגויסו מאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בסמוך למכון הטכנולוגי החדש בגואנגדונג יוקם מרכז חדשנות אשר יחבר חברות מגואנגדונג עם חדשנות טכנולוגית ישראלית ויקדם חדירת טכנולוגיות ישראליות לסין ופיתוח משותף של חדשנות ויזמות.

משנת 2014 יקיים המכון ואוניברסיטת שנטאו מחקר משותף במדעי החיים, במטרה להתמודד עם אתגרים מרכזיים בתחומי החברה ואיכות החיים, כגון ליקויים במערכת הבריאות ואי דיוקים באבחון רפואי תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בעיבוד בסיסי מידע גדולים. עד 2020 יחל המכון להציע קורסים נוספים בתחומי הנדסה אחרים, כמו הנדסת מכונות או הנדסת חלל.

השותפות בין ישראל וקרן לי קא-שינג החלה בשנת 2011, בביקורם הראשון של נציגי הקרן בטכניון ובביקור הגומלין של פרופסור פרץ לביא במשרדי הקרן בהונג קונג. במהלך הביקור בישראל השקיעה קרן Horizons  - קרן הון סיכון בבעלותו של לי קא-שינג, בחברת Waze. הרווחים של הקרן ממכירת Waze לחברת Google מהווים חלק מן התרומה של קרן לי קא-שינג לטכניון.

אוניברסיטת שנטאו

אוניברסיטת שנטאו

"בעולם החדש של גבולות דינמיים, לעיתים נדמה שכוחה המשתנה תדיר, המדהים והעצום של הטכנולוגיה הוא מעין שרביט קסמים, המוליד שיטות חדשות והזדמנויות חדשות בתחומים רבים, ויוצר פתרונות חדשים לבעיות נושנות, במהירות שקשה לנו להדביקה", אמר מר לי קא-שינג בטקס החתימה. "עם זאת, כולנו יודעים ששרביט קסמים  לעולם שואב את כוחו מן הקוסם המחזיק בו. הקסם נובע מן היכולות הפנימיות, לא מכוח חיצוני. עלינו מוטלת האחריות להשקיע ברפורמות בחינוך, אשר יעצימו את אותן יכולות פנימיות  ויאפשרו את המשך מימושו של הפוטנציאל האנושי, את בנייתה של חברה עתירת-ידע ואת יצירתה של איכות חיים בת קיימא לכל".

פרופסור גו פאיהואה אמר כי הטכניון הוכיח לעולם מה צריכה אוניברסיטת העתיד לעשות כדי להפיץ ערכים בעלי משמעות אזורית, לאומית ובינלאומית. הוא הוסיף כי הכלכלה הסינית וכלכלתו של מחוז גואנגדונג עוברים שינויים מבניים שבהם החדשנות התעשייתית והטכנולוגית ממלאות תפקיד מרכזי. "תרומתו של הטכניון, הסטודנטים וסגל החוקרים שלו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, יכולים להיות  דוגמה ומופת לאוניברסיטאות בסין", הדגיש. "אם אוניברסיטאות רבות בגואנגדונג ובסין יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח בסין כלכלה המבוססת על יזמות וחדשנות".

פרופסור גו צופה כי בתוך עשר שנים יהפוך מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה לבית הספר הטכנולוגי הטוב ביותר במחוז גואנגדונג, ובתוך עשרים שנים – לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים הטובים בסין שיביא לעולם טכנולוגיות חדשות וחברות הזנק שיפותחו על ידי הסטודנטים והסגל של המכון. בתוך 30 שנה, אומר פרופסור גו, ייצא שמו של המכון מגבולות סין כמכון המצטיין בהוראה ובמחקר, וכמוקד של  ההיי-טק של מחוז גואנגדונג.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי בירך היום על התרומה הנדיבה שנתנה קרן לי קא שינג לטכניון ועל ההחלטה להקים מכון אקדמי-טכנולוגי משותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו בסין בתחומי ההנדסה, המדעים ומדעי החיים. בטקס החתימה שהמתקיים בתל אביב אמר השר פרי כי להחלטה על הקמת המרכז משמעויות רבות למדע, למחקר ולפיתוח בישראל: "העמקת שיתופי הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח עם סין היא אינטרס  הדדי בעל חשיבות לאומית לעולם המדע הישראלי ולקשרי החוץ של ישראל עם סין".

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, תיאר את השותפות כ"פריצת דרך חשובה והזדמנות בלתי רגילה לחיזוק הקשרים בין ישראל וסין". לדבריו, "כשאתה מחבר את הרוח הישראלית, החדשנית והיזמית לגודלה הבלתי נתפס של סין נוצרת שותפות אדירה. אנו מקווים שבשילוב בין מתודולוגיות המחקר שלנו לבין משאביה של סין וסדרי הגודל שלה ניצור מכון מחקר ייחודי באיכותו, שיסייע לא רק לסין ולישראל, אלא לאנושות כולה. אנו מאמינים בגלובליזציה ומשוכנעים כי דיאלוג בין-תרבותי חיוני להתקדמות המדע. פתיחותם של הטכניון ושל אוניברסיטת שנטאו לדיאלוג זה חשובה מאין כמוה".

בשלב הקמת הקמפוס בשנטאו ילמדו הסטודנטים הראשונים של המכון בטכניון במשך שנתיים, ויחזרו לשנטאו בשנה השלישית, במטרה לטפח תרבות מקומית של יזמות וחדשנות.

הטכניון, שנוסד ב-1912, קנה לעצמו שם עולמי בעבודתו החלוצית בתחומים רבים: ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים, תאי גזע, ניהול מים, אנרגיה בת קיימא, טכנולוגיות מידע, ביו-טכנולוגיה, הנדסת חומרים, הנדסת חלל והנדסת תעשייה וניהול. הטכניון נמנה עם 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם על פי הדירוג היוקרתי של אוניברסיטת שנחאי, והוא אחד מעשר אוניברסיטאות בעולם שבנו לוויינים ושיגרו אותם לחלל. בתשע השנים האחרונות זכו שלושה פרופסורים מן הטכניון בפרס נובל בכימיה – אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר (2004) ודן שכטמן (2011). לפני שנה, בשותפות עם אוניברסיטת קורנל, זכה הטכניון בתחרות בינלאומית להקמת מרכז מחקר חדשני בלב העיר ניו-יורק.

קרן לי קא שינג

הקרן נוסדה ב-1980 על ידי היזם והפילנתרופ לי קא שינג. מר לי מתייחס לקרן כאל "בנו השלישי", והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-14.4 מיליארד דולר הונג-קונג (1.86 מיליארד דולר ארה"ב) לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ביוזמות לרפורמות בחינוך ובקידום שירותים רפואיים באיזור סין רבתי.

הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.

אוניברסיטת שנטאו

אוניברסיטת שנטאו הוקמה ב-1981 במחוז גואנגדונג בדרום מזרח סין על ידי משרד החינוך, ממשלת מחוז גואנגדונג וקרן לי קא שינג. זוהי אחת האוניברסיטאות החשובות הפועלות במסגרת "פרויקט 211" במחוז גואנגדונג. אוניברסיטת שנטאו מפעילה עשרה בתי ספר ומכללות, חמישה בתי חולים מסונפים ו-21 מחלקות אקדמיות, ומציעה 36 מסלולים לתואר ראשון, 84 מסלולים לתואר שני ו-25 מסלולים לדוקטורט. באוניברסיטה לומדים 9,448 סטודנטים, והיא כבר הכשירה יותר מ-70,000 בוגרים, העובדים בתעשיות ובארגונים שונים. אוניברסיטת שנטאו היא האוניברסיטה הציבורית היחידה בעולם המקבלת מימון ארוך-טווח מקרן לי קא שינג, שתרמה לאוניברסיטה יותר מ-6 מיליארד דולר הונג-קונג עד כה.

 

פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, חינוך, טכנולוגיה, מדע | עם התגים , , , | סגור לתגובות