חברים יקרים, תברחו

 

דרכון אירופאי זה כל מה שצריך

סבי זכרונו לברכה עזב את גרמניה ב- 1933. חוש הריח שלו אמר שמשהו לא טוב הולך לקרות. הוא לקח את סבתי ועלה ארצה, הוא היה נוטר, לחם בפלמ"ח והיה קצין בכיר בצה"ל. משאר המשפחה כמעט שלא נשאר זכר.

כל מי שמכיר קצת היסטוריה יכול להריח בישראל של היום בדיוק את אותו ריח שסבי הריח אז בגרמניה. ואין לי ספק שאם היה "זוכה" לראות את הסרטון שהפיצו המתנחלים, ועוד יותר גרוע – את הכרזה האחרונה של הימין, המציגה את מנהיגי המחנה הציוני עם כאפייה וצלב הקרס באותה הכרזה, הוא היה לוקח את סבתי וחוזר לגרמניה. הימין הישראלי איבד את הגבולות. ערוותו חשופה לכל וכבר באמת לא אכפת לו. הוא "לא מתנצל" על זה שהוא גזען הוא לא מתנצל על זה שהוא הומופוב הוא לא מתנצל על מה שאמר לא מתנצל על מה שיאמר ולא יתנצל על מה שיעשה. הכדור לשמאלני הבא שיעז כבר נמצא בקנה של ימני מוסת ומטורף. ככה זה במדינה שבה לא לומדים כלום וחיים על ספר אחד שגם הוא לא מעודכן.

חברים יקרים, אחרי הבחירות הללו – קחו את הרגליים ולכו משם. כי אתם הקורבנות. אבל כל יום שאתם שם, אתם גם אשמים.

הם מאשימים אותנו ברפיסות, למרות שמעולם לא ממש היינו בשלטון, הם מאשימים אותנו שנחלק את ירושלים, למרות שהיא מחולקת לא רק מנטלית – אלא גם פיזית, עם חומת ענק, וזו לא עבודה שלנו השמאלנים. הם קוראים לנו עוכרי ישראל, אוטו-אנטישמיים, בוגדים. הם קוראים להרוג אותנו (וכל מי שלא מסכים איתם), הם משנים את ספרי הלימוד, מכניסים את הדת ללב החיים שלנו למרות שכל השנים אנחנו מנסים להוציא אותה משם. הם בוחשים בתרבות שלנו. הם מסיתים, מחרחרי מלחמה, ואחרי שהקריבו את השכלת הדור הבא הם מוכנים להקריב גם את חייו. את ראש הממשלה היחיד שהיה לו האומץ לעצור ולנסות לשנות את המצב הם עצרו עם שלושה כדורים בגב, ומאז המצב הולך ומדרדר. לא אכפת להם שחיתות, חלקם לוקח בה חלק פעיל חלקם נהנה ממנה בעקיפין וחלקם חי על חשבון הציבור במילא ולא באמת מדאיג אותו שיש מי שנהנה יותר.

אז למה אתם עדיין שם?

אתם פוחדים מאנטישמיות, אבל מה יותר אנטישמי ממתנחל מטורף על הגבעות שמנהיגיו משחררים סרט הסתה כנגד השמאל ומאשימים אותו בשיתוף פעולה עם הנאצים? מה יותר מטורף מלאיים בגלוי במוות על מי שאיננו חושב כמוך?

להזכירכם, בשטחים יש רק כמה מאות אלפי מתנחלים – שממומנים בידי 7 וחצי מיליון ישראלים. כל יום שאתם נשארים שם אתם מספקים להם אבטחה (הילדים שלכם); מדי 15 בחודש אתם מעבירים להם מימון. ואם לא תרצו, יעקלו לכם את הנשמה. כל יום שאתם נאבקים בהם עם יד אחת קשורה מאחורי הגב מטעמי מוסר ותרבות, אתם רק מלבים את ההסתה שלהם, ומקרבים את היום בו הם יכו ואולי ירצחו אנשים ברחוב לא רק בגלל שדיברו ערבית אלא גם בגלל שלא צעקו "זיג הייל".

חברים יקרים: תברחו משם.

כן, אני יודע: דמוקרטיה, יום הבוחר, יום הסוחר, יש סיכוי… אבל לא. אין סיכוי, ולא חשוב מאיזה כיוון של המפה הפוליטית מסתכלים. אין שום סיכוי להחליף את שלטון הימין, בטח שבטח לא צמד הסמרטוטים שקורא לעצמו "המחנה הציוני". וזה אומר שכלום לא ישתנה, חברתית, פוליטית או בטחונית. ואתם שוב תדפקו את הראש בקיר, איך לא ראינו את זה ושוב תמתינו לבחירות הבאות ושוב תפלו על הפנים, אם, אם, אם תשרדו את היום שאחרי הבחירות.

קחו את המזוודות, את הילדים וההורים ולכו משם. אין לכם מה לחפש במדינה פשיסטית.

כרזת הסתה מחליאה המופצת ברשת

אנטישמיות באירופה? עזבו לרגע אם יש התגברות אנטישמית או לא באירופה, ונסו לענות לי על השאלה הבאה: "אתם מעדיפים שירדפו אתכם כי אתם שמאלנים במדינה שמכריחה אתכם לממן את כל מה שאינכם מאמינים בו, ולחיות לפי חוקים שאינם מקובלים עליכם. או שאולי כדאי להסתכן ברדיפה (תאורטית) כי אתם יהודים במדינה שלפחות תתן לכם חופש?" איך אתם יכולים לחיות במדינה בה ראש הממשלה היוצא שיהיה כנראה גם ראש הממשלה הנכנס קורא לכם בוגדים בלי בושה ובקול גדול?

קחו את הרגליים ולכו משם. תשאירו להם את המדינה שהם השחיתו, תשאירו להם את הגבעות את המלחמות את הפיגועים. תשאירו אותם בלי מוחות בלי חוקרים בלי תרבות (הם במילא לא צריכים את זה – בסייעא דשמיא). תשאירו אותם בלי היי-טק. תשאירו אותם בלי חמלה, בלי אהבה, בלי טיפה הומניות. תשאירו אותם בלי כלום.

כי כל יום שאתם נשארים במקום, ואינכם מוכנים להניף קלשונות, אתם תורמים למצב המדרדר במו ידייכם. הדמוקרטיה לא תעזור לכם היא סתם שלט חוצות של סוחר שטיחים נוכל. אתם כבר ילדים גדולים ואם עדיין לא למדתם את הלקח. אז כלום כבר לא ילמד אתכם.

לכו משם היום, כל עוד תוכלו. כי הזכויות שיש לכם עכשיו, לא יהיו עניין מובן מאליו כבר בעתיד הקרוב. זו מדינת ישראל, ובכל יום שאתם שם – אתם מאשררים שוב ושוב את העוולות שמבוצעות שם בשמכם.

פורסם בקטגוריה בארץ, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , , , | 25 תגובות

חמישים גוונים של אכזבה

[rating=1]

סאדו מאזו אמור להיות כואב, אבל לפחות הוא לא כואב כמו "חמישים גוונים של אפור". זהו סרט ארוך ומייגע המשחרר בפנייך עולם של כאב. מצליף לך על העיניים והאוזניים, עד שתבקש רחמים. אבל גם זה לא מגיע – וזה רק הסקס. העלילה אפילו יותר גרועה.

לפי דעת קוראים רבים של הרומן המקורי (בעיקר קוראות), הסיפור ב"חמישים גוונים של אפור" אמור להיות רומנטי, אבל בסרט הוא מצטייר כפגישה עסקית ארוכה ומשעממת, והסצנות המלוכלכות ביותר לא מתרחשות בחדר השינה, אלא בחדר הישיבות, והמשא ומתן מתנודד באופן המיזוג שבין האזיקים לפרקי ידיה של הכוכבת הראשית. לדאבוננו, זה לא מעצר, אם כי זה מאוד מצער.

כמו משגל, רק בלי אורגזמה. באדיבות גלובוס מקס

האם הסרט מגרה? אולי רק קצת. איך אפשר שלא להתרשם מהגוף החטוב למופת של דקוטה ג'ונסון (בתם של השחקנים מלאני גריפית' ודון ג'ונסון) והגוף הבנוי לתפארת של ג'יימי דורנן, ששניהם זורקים לכל הרוחות את בגדי המעצבים שלהם. הם חושפים את עורם מכל מיני זוויות, אבל הסרט לא מאפשר להם לחשוף את נשמותיהם. שני שחקנים כמעט לא מוכרים, שכנראה מתאימים יותר לסרט טלוויזיה המוקרן בערוץ לייפטיים (המקביל של ערוץ הולמארק).

היא בתולה תמימה, הוא סוטה ברמה עולמית. אבל מה בדיוק גורם לאנסטסיה סטיל להימשך לכריסטיאן גריי ולמשוך אחריהם את 100 מיליון קוראי רב המכר של אי. ל. ג'יימס לקולנוע? כאחד שמעולם לא קרא את הספר (ואחרי הסרט גם לא מתכוון לקרוא), קיוויתי לקבל מהבמאית, סם טיילור-ג'ונסון, ומהתסריטאית, קלי מרסל, תשובות, אבל הן אף פעם לא הציעו הסבר משכנע.

הסרט ממלא את רוב זמנו הארוך (125 דקות) בחלקים שבין סצנות הסקס. חלקי הקישור (שהם בעצם מרבית הסרט) כתובים כקלישאות עלובות, כמו העובדה שגריי יתום ועני, פגוע מינית, שבנה את עצמו כאיש הזנק טכנולוגי והפך מולטי-מיליונר בגיל 27; ואילו אנסטסיה היא בחורה מבוהלת שקוברת את חוסר ביטחונה העצום ברומנים זולים באנגלית. לשניהם יש בעיות עם אימא: שלו (השחקנית מרסיה גיי הארדן מתבזבזת על המסך) יותר מדי חביבה בלשון המעטה, ושלה (ג'ניפר אילי) כל כך אדישה עד שהיא פוסחת בגסות על טקס הסיום של בתה.

בגדול, הסרט לא מצליח להחליט מה הוא רוצה להיות. בזמנים שונים, הוא נע בין דרמה, פורנו רך לקומדיה רומנטית – ובעיקר הוא חסר זהות ברורה. צופה שנתקלתי בה מחוץ לאולם צרחה: "זה בדיוק כמו משגל, רק בלי האורגזמה". זה די נכון, האוהדים המושבעים של הספר בוודאי יישארו רעבים אחרי הסרט, וישאלו: "זה הכל?".

יותר מכל, ל"חמישים גוונים של אפור" אין סיבת קיום כסרט קולנוע. אין לו סיפור מובחן, אין מסר ואין משמעות. רוב מה שקורה ב"חדר המשחקים" בספר, נשאר ב"חדר המשחקים" ולא מגיע לסרט. כל מה שאנו מקבלים הן תמונות של אנסטסיה כפותה ומכוסת עיניים. בשלב מסוים, זרועותיה כבולות לתקרה, אבל אז היא מזכירה את סצנת העינויים מהסרט "כוננות עם שחר", רחוק מכל דבר שמתקרב למילה ארוטי.

דורנן כשחקן, לא עושה לעצמו שום טובה בסרט זה, כשהוא מגלם את גריי בלי גרם אחד של תעוזה. כשהוא אומר את השורה: "אני לא עושה רומנטיקה", הוא לא צוחק. הוא חסר רומנטיות. ג'ונסון, לעומתו, היא ליהוק מסקרן. היא יפה, מקסימה וטעונת כריזמה. היא האור הבוהק היחיד (ובשל כך הסרט זכה לקבל ציון של כוכב בודד). ממש מפחיד כמה שהיא מזכירה את אמה במציאות, במיוחד לאור הדמיון שבין "חמישים גוונים של אפור" לסרט "נערה עובדת", שבו כיכבה האם מלאני גריפית'. גם שם הסרט עוסק באישה עכברית הלומדת לעמוד על שלה בעקבות מחזר מגעיל ועשיר.

שני סרטים אלו גם חולקים את כל הפורנו האוליגרכי: מטוסים ומסוקים פרטיים, פנטהאוזים יוקרתיים ומכוניות ספורט אקזוטיות. אבל בלי הכסף, מה נשאר לנו בחיים? במקרה של דורנן, כלום. שום דבר. הוא כל כך משעמם, וגורר את המשחק של ג'ונסון כל כך למטה, שכאשר גריי אומרת לו: "אני צריכה שתעזוב אותי", הצופה בוודאי מהנהן בראש ואומר לעצמו: "אתה חייב לעשות את זה".

שובר קופות היסטרי

נכון ליום שני בבוקר, הסרט "50 גוונים של אפור" בז למבקרים ושובר את הקופות. טרם פורסמו רווחי הקופות בארצות הברית מסוף השבוע, אך הוא צפוי לסגור עם הכנסות של כ-77 מיליון דולר – סכום מדהים למדי ביחס לסרט נטול אפקטים ופעלולים (אלא אם מחשיבים קשירות והצלפות כסוגה חדשה של אקשן). וגם ביחס לסרט שמורשה לצפייה מגיל מסויים ומעלה ואינו ממשיך סרט קודם או שייך לסוגת פנטזיה או מדע בדיוני.

נתוני ההכנסות מהעולם שמחוץ לארצות הברית, טרם פורסמו לתקשורת, אבל בהתחשב בכך שעלות ההפקה הסתכמה ב-40 מיליון דולר בלבד, כבר עכשיו ניתן לקבוע שקופתית – מדובר בהצלחה מסחררת.

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות | עם התגים , , , , , | להגיב

דיסקין: צילום הסרטון במעון רה"מ יצר פרצה אבטחתית חמורה

ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, קובע כי צילום הסרטון, שנעשה במעונו של ראש הממשלה ע"י המעצב מושיק גלאמין, עם אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, יצר פרצה אבטחתית חמורה. לדבריו,  "כל שירות מודיעין זר או ארגון טרור, היו משלמים הון עתק על מנת להשיג את כל הפרטים הללו (שצולמו)".

"פרצה אבטחתית חמורה". דיסקין (צילום: דן בר דוב)

"פרצה אבטחתית חמורה". דיסקין (צילום: דן בר דוב)

וכך כותב דיסקין בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו. לא נגענו.

"הצילום בבית ראש הממשלה הוא פרצה אבטחתית חמורה.

"כנראה שהפאניקה מדו"ח מבקר המדינה, השכיחה את החששות הביטחוניים המפותחים עד מאוד של המשפחה המלכותית.

"מה לא היה לנו שם? דלתות, חלונות, סוג המנעולים, החדרים מבנה פנימי וריהוט, אביזרים ומכשירים נקודות חיבור לטלפון ועוד….

"הובלה אישית של 'ראש הממשלה בפועל', במשך 15 דקות, במקום מגוריו (ולעיתים עבודתו) של האישיות המאובטחת ביותר במדינה…

צילום אחד החלונות במעון רה"מ. האמנם פירצה אבטחתית? (צילום מסך)

צילום אחד החלונות במעון רה"מ. האמנם פירצה אבטחתית? (צילום מסך)

"מניסיון אני יכול לומר לכם שכל שירות מודיעין זר או ארגון טרור, היו משלמים הון עתק על מנת להשיג את כל הפרטים הללו…

"שיקול הדעת של מי שיזם את הסרט העצוב והעלוב הזה, מוטל בספק רב.

"נקווה שבגלל רטיבות בקירות לא נצא גם למלחמות…"

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | תגובה אחת

לפיד על נאומו הצפוי של נתניהו בקונגרס: "נאום החליפה הריקה"

התקפה בוטה מצד ח"כ יאיר לפיד, על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע נאומו הצפוי בקונגרס האמריקני.

"בתחילת מרץ הקרוב, תעלה לדוכן הנואמים בקונגרס האמריקאי חליפה ריקה", פתח היום לפיד את נאומו בכנס המכון ללימודי ביטחון לאומי. "ראש ממשלת ישראל לא יהיה בתוך החליפה הריקה, מפני שראש ממשלה ישראלי אמיתי, שרק טובת המדינה לנגד עיניו, לא היה נושא את הנאום הזה. הוא לא היה נושא אותו, מפני שבגלל הנאום הזה – ישירות בגללו – הקונגרס לא יטיל על איראן סנקציות נוספות והאיראנים יתקדמו צעד גדול נוסף לקראת הפיכתם למדינת סף גרעינית.

"בגלל הנאום הזה – ישירות בגללו – הקונגרס לא יטיל על איראן סנקציות נוספות". לפיד (צילום ארכיון: דן בר דוב)

"בגלל הנאום הזה – ישירות בגללו – הקונגרס לא יטיל על איראן סנקציות נוספות". לפיד (צילום ארכיון: דן בר דוב)

"בלי נאום החליפה הריקה, הייתה מוגשת לקונגרס הצעת חוק דו-מפלגתית – הצעת קירק-מננדז – שהיתה אמורה לעבור עד ה-24 למרץ ולהטיל על האיראנים סנקציות נוספות", המשיך לפיד התקפתו על נתניהו. "אלא שברגע שנתניהו הודיע שהוא עומד לשאת את הנאום המיותר הזה – המהווה עלבון גלוי לדמוקרטים ולבית הלבן – אחד משני החותמים על ההצעה, הסנטור הדמוקרטי רוברט מננדז, לשעבר יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, משך את הצעת החוק והודיע שלא יגיש אותה.

"כל מה שרצינו היה בהצעה הזו. הצעת חוק דו מפלגתית, דמוקרטים ורפובליקנים ביחד, שהלכה לאיראנים על הראש בכל הכוח", המשיך לפיד. "הצעת חוק כזו לא הייתה משאירה לאיראנים שום ברירה, והם היו מודיעים על ביטול ההסכם עם מדינות המערב. במצב כזה, ארצות הברית הייתה נאלצת לפעול חד צדדית לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית, אפילו במחיר של פעולה צבאית".

בדבריו טען לפיד כי ללא נאומו המיותר והמזיק של נתניהו יכולה הייתה ישראל, כמעט באופן ודאי, להשיג בקונגרס רוב של שני-שליש כדי להפיל את הווטו שהיה מטיל הנשיא אובמה. "אלא שמרגע שנתניהו הודיע שהוא מקבל את הזמנת הרפובליקנים ונוסע לנאום בקונגרס, הוא חִייב את הדמוקרטים להגן על הנשיא שלהם ואיבדנו את הרוב. כך, במו ידיו, הסיר נתניהו את המכשול האחרון בפני חתימת ההסכם עם האיראנים".

לפיד האשים כי הייתה לנתניהו הזדמנות ליצור מהלך מול האמריקאים והוא טרפד אותה מהחשש ההיסטרי, שחלילה בנט יגנוב לו מנדט. "הוא צריך השקיע מיליארדים באימונים מיותרים ובהכנות למבצעים שלא יקרו, הזניח את ניהול המדינה, ובסופו של דבר נכשל. נכשלת מר נתניהו, ואתה צריך לקחת אחריות וללכת הביתה לקיסריה".

לפיד התייחס בדבריו לתגובת הבית הלבן בנוגע למידור של ישראל מהשיחות החשאיות אשר דווח אתמול בתקשורת ואמר: " למרות ההכחשה הרפה ברור שהאמריקאים כבר לא ששים לחלוק מידע עם נתניהו מפני שאינם סומכים עליו, ואינם סומכים על מניעיו".

 ח"כ ציפי לבני, שהופיעה גם היא במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמרה: ״אזרחי ישראל עוברים שטיפת מוח – שהבידוד של ישראל בעולם הוא תוצאה של אנטישמיות ואיסלאמיזציה, ולא של מדיניות ממשלת נתניהו.

"הגיע הזמן לעשות סדר: צריך להבחין בין הביקורת הבינלאומית על מדיניות ממשלת נתניהו – שאומר שתי מדינות לאום, אבל בפועל  עושה הכל כדי לחזק את ההתנחלויות המבודדות -  לבין הדה לגיטימציה לעצם זכותה של ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי", אמרה לבני.

 "כשאנחנו מבחינים בין הביטחון של ישראל וזכותנו להגן על עצמינו, לבין ההתנחלויות – אנחנו מחזירים את הלגיטימיות לביטחון. כשאנחנו מבחינים בין ההתנחלויות המבודדות ולגושי ההתיישבות – אנחנו מחזירים את הלגיטימיות לגושי ההתיישבות.

 "נתניהו לא מבחין בין שני הדברים, הוא נכנע לבנט-זמביש ואורי אריאל ונוח לו שלא תעשו את האבחנה הזאת – והתוצאה: אנחנו, מדינת ישראל, אזרחיה, משלמים את המחיר – היא כך מתחזקת ומחזקת את הדה לגיטימציה כלפי ישראל".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | להגיב

השר אורי אורבך הלך לעולמו ממחלת דם קשה

בגיל 54, לאחר מאבק ארוך במחלת דם קשה, הלך היום לעולמו השר לענייני אזרחים ותיקים, אורי אורבך. השר אורבך, שהיה מאושפז במשך כחודש בבית החולים שערי צדק בירושלים, היה חולה במחלת דם אוטואימונית – שבה המערכת החיסונית תוקפת את הגוף שעליו היא אמורה להגן. רופאיו נלחמו על חייו עד הרגע האחרון – אך היום בצהריים הכריעה אותו המחלה.

הממשלה התכנסה היום לישיבת אבל מיוחדת עקב מות השר אורבך. הלווייתו נערכה בבית העלמין במודיעין.

אורי אורבך ז"ל (צילום: ציפי מנשה)

אורי אורבך ז"ל (צילום: ציפי מנשה)

השר אורבך נכנס לפוליטיקה בשנת 2009 וכיהן החל משנת 2013 כשר לאזרחים ותיקים. הוא הותיר אחריו את אשתו מיכל ואת ארבעת ילדיהם: רוני, תמר, שירה ודניאל. "אחי הבכור הלך ממני", ספד לו היום חברו, וראש מפלגתו, השר נפתלי בנט.

"אורי, אדם של צחוק ושל רצינות, של חוכמה ושל יושרה, של אומץ ושל חזון", אמר בנט. "אורי ידע לחצוב דרך אידיאולוגית בעיקשות ובחן, בחריצות ותוך קריצה, מתוך מודעות עצמית בלתי נגמרת וקסם אישי שלא פג לעולם.

"אורי ידע לשמח ילדים בספריו, להצחיק את הוריהם בחוכמותיו, ולהביא להוריהם הקשישים זיקנה של כבוד. הוא גידל דורות של צעירים בתקשורת והראה להם שהחלום שלהם אפשרי, דורות של דתיים וחילונים למדו ממנו שהחיבור ביניהם אפשרי. הוא היה איש של אהבת הארץ ואהבת האדם עד בלי די. הוא אהב את עם ישראל, ועם ישראל אהב אותו כל כך בחזרה. לא היה בעולם הפוליטי הציני והקר אדם כה אהוב כמו אורי. הוא יחסר לי עד מאד".

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין הספיד אותו בהלווייתו: "אורי הטוב, הצנוע, אורי שלא נהנה ממעמד או משררה. אורי, ההגון, ישר הדרך. אורי. אני כותב לך בעין דומעת ולב שבור. אני יודע שאחרי שחלית, לפני שנתיים וחצי, הודיעו לך הרופאים שאורך החיים עם מחלה כמו שלך, הוא בין שלוש לחמש שנים. אז ביקשת: 'אם הרע מכול יקרה, אני רוצה שרובי ריבלין יספיד אותי'. אבל אני אורי- מצטער, עכשיו, ברגע האמת, אני לא מוצא את המילים. כמה אתה חסר לי, גם ברגעים האלה. אני עומד פה ושואל 'איפה אורי, אורי שיגיע עם הבדיחה הטובה?' עם הלשון החדה? עם החיוך שובה הלב? אורי, שלא היה כמותו להפיג את הכאב?' איך נפרדים מאורי כזה, שהיו בו עומק, תבונה, חדות, ציניות, הומור".

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אני דואב את הליכתו של אורי אורבך, שר בממשלת ישראל, סופר, עיתונאי, איש רוח, פטריוט יהודי", אמר נתניהו. "אורי כבש בקסמו את כל שומעיו בידענותו ובחוכמתו העמוקה שנבעה ממעמקי נפשו. הייתה לו רגישות עצומה לאדם באשר הוא, רגישות אותה הביא כשר לענייני גמלאים ולכל דבר שעסק בו. אף שהייתה בו שנינות יוצאת דופן, לא היה בו שום רוע. לא פגשתי מישהו שהכיר אותו ולא אהב אותו. אמש, לצד בני משפחתו, נפרדתי ממנו בבית החולים בתחושת יגון ואובדן עמוקים. אורי יחסר מאד למשפחתו היקרה, לחבריו בממשלת ישראל ולמדינת ישראל״.

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון: "השר אורי אורבך היה איש של ערכים ומידות טובות, של יושר וצניעות, של דרך ארץ ואיכות אנושית יוצאת דופן. בתבונתו, חוכמתו וחוש ההומור המיוחד שלו, היה אורי איש מיוחד בפוליטיקה הישראלית, ולא בכדי היה מקובל ואהוב על כל חלקי הבית. אורי היה, בראש ובראשונה, בן אדם ואוהב אדם.

ישיבת האבל של הממשלה (צילום: חיים צח/לע"מ)

ישיבת האבל של הממשלה (צילום: חיים צח/לע"מ)

"היו בו, באורי, אותן תכונות ייחודיות שמיזגו בין דתיים לחילוניים, בין ימין לשמאל, בין יהודים ללא יהודים", אמר השר יעלון. "מעולם לא התלהם, ותמיד שמר כבודם של אחרים. גם מי שהיה חלוק עליו, רכש לו כבוד רב, יודע כי אורי הוא בר פלוגתא לעילא, בעל עמדות ברורות ומוצקות אך גם סבלני וסובלני לשמוע ולקבל את דעתו של האחר. זו הייתה אחת מתכונותיו המרשימות ביותר. אורי יחסר לכולנו. אישיותו המיוחדת תחסר לכולנו. אני מבקש להשתתף בצערה העמוק של משפחתו".

שר החוץ, אביגדור ליברמן: ״אורי אורבך היה דמות מרכזית בחייה של מדינת ישראל בעשורים האחרונים והשפעתו הגדולה על החברה הישראלית תישאר לתמיד. אורבך הצליח להביא לידי ביטוי קבוצה גדולה וחשובה בחברה הישראלית, והיה איש שידע לשלב היטב את אהבת ארץ ישראל ואהבת עם ישראל. יהי זכרו ברוך״.

יו"ר העבודה, יצחק הרצוג: "תנחומיי מעומק הלב למיכל, רוני, תמר, שירה ודניאל, וכן לתנועתו שאיבדה מנהיג ושליח. ברגעים כאלה אין פוליטיקה – רק כאב וצער אמיתי על חבר שהלך לעולמו בטרם עת.

"אורי ואני פעלנו ביחד למען הקשישים בהיותו של אורי השר לענייני אזרחים ותיקים. אורי היה אדם של אמת, הומור וטוב לב, שמעולם לא פגע באיש. אדם מוכשר ויקר שהטביע את חותמו בפעילות ציבורית ענפה למען המדינה. אני אתגעגע אליו.

ח"כ שלי יחימוביץ' כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "חבר שלי אורי אורבך נפטר וזה עצוב וכואב.  מקומם ולא צודק שמסלול חייו של הטוב שבכולם, הנבון שבכולם, הישר וההגון שבכולם, המצחיק שבכולם, דווקא הוא נגדע בגיל כל כך צעיר. ביסורים ובטרם עת. נולדנו באותה שנה, באותו חודש, באותו יום, ובאותה שעה. הקשר בינינו למרות שאנחנו שייכים לשני מחנות פוליטיים הפוכים – היה קרוב ויוצא דופן למרות ההבדלים הפוליטיים. משתתפת באבלם של מיכל ושל הילדים, יהי זכרו ברוך".

יחימוביץ' צירפה לסטטוס כתבה ששודרה עליה ועל אורבך שהציגה אותם כ"תאומים שמיימיים" וכמי שגורלם דומה בגלל שנולדו באותו זמן בדיוק. "במסלול החיים שלנו אכן היה הרבה דמיון, וכואב לי כל כך שזה שלו נקטע באמצע", כתבה. עוד היא מספרת:

"כשהוחלט על מינוי אייזנקוט לרמטכ"ל אורי התקשר אלי ואמר לי: אני מאוד מודאג מהמינוי.

למה, שאלתי. הוא איש מצויין.

כן מצויין, אבל זה ממש מפחיד, הוא אמר. נותנים לבן אדם בגיל שלי ושלך לפקד על צה"ל. זה חוסר אחריות."

הלווייתו של אורי אורבך במודיעין (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

הלווייתו של אורי אורבך במודיעין (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

ח"כ ניסן סלומינסקי: "אורי ז"ל היה איש מיוחד ומופלא אשר ידע לשלב חוכמת חיים עמוקה עם הומור דק. היה לו עמדות מאוד ברורות ביחסים בין דת ומדינה וידע לעמוד עליהם. ליבו היה פתוח לכל הגוונים והדעות במדינת ישראל. אורי עשה רבות למען האזרחים הוותיקים הוא יחסר לי למפלגתי ולעם ישראל.יהי זכרו ברוך".

ח"כ מיקי לוי: "מצחיק, שנון, ישר, אכפתי, חד לשון, ציוני, אוהב ארץ ישראל ועם ישראל,מנהיג – אורי, אני בר מזל שזכיתי להכיר אותך. חסרונך יורגש בזירה ובעשייה הציבורית".

אורי שרגא אורבך, יליד 28 במרץ 1960, היה השר לאזרחים ותיקים, וחבר הכנסת מטעם סיעת הבית היהודי. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים התפרסם כסופר, עיתונאי, בעל טור, סאטיריקן, פובליציסט ומאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי.

אורבך היה ממקימי עיתון הילדים הדתי "אותיות" ועורכו הראשון. היה עורך ביטאון בני עקיבא – "זרעים". כמו כן ערך את המדור הסאטירי "פסיק" בשנות ה-80, ואת המדור "הלחי השנייה" בשנות ה-90 בעיתון "נקודה". היה ממקימי רדיו קול חי, ושידר בו. לאחר שמנהל התחנה מנע שידור של שיר ובו קול אישה, בתוכנית של אורבך ושל מנחם מיכלסון – עזבו השניים את התחנה‏‏‏[1].

אורבך כיהן כמנהל התוכניות של ערוץ המסורת הראשון בישראל, ערוץ התכלת. בהמשך עזב את הערוץ בשל חילוקי דעות.

עד הצטרפותו לפוליטיקה, היה אורבך חלק מפאנל המנחים של תוכנית הרדיו "המילה האחרונה", בגלי צה"ל, בהגשה משותפת עם גידי גוב, עירית לינור ואחרים. יחד עם גוב זכה בפרס מפקד גלי צה"ל על הגשת התוכנית, שאף זכתה בשנת 2005 בתואר "תוכנית השנה ברדיו" ב"טקס אנשי השנה" של ערוץ 2.

כמו כן היה אורבך בעל טור שבועי העוסק בעיקר בענייני פוליטיקה ואקטואליה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", וכן כתב טורים נוספים בערוץ היהדות של האתר ynet ובעיתון נקודה. הוא גם שימש כ"אחראי על גיוון חברתי ורב-תרבותיות" בזכיינית ערוץ 2, רשת.

כאיש תקשורת הציג אורבך קו ימני והתנגד למסירת שטחים. תוכניותיו העיתונאיות עסקו בביקורת על הממסד והתקשורת, ביחסי דתיים-חילונים ובסאטירה פוליטית. הוא ביקר במאמריו את החברה החילונית (ובמיוחד את מחנה השמאל-החילוני), על התנכרותה, לטענתו, לשורשיה היהודיים, דבר המתבטא, לדעתו, בנכונות לוותר על חלקי מולדת. מאידך, ביקר אורבך את החברה הדתית והחרדית על היותה, לטענתו, חברה שמרנית יתר על המידה.

לקראת הבחירות ב-2009 הצטרף אורבך לפוליטיקה ושובץ במקום השלישי ברשימת "הבית היהודי". המפלגה זכתה בשלושה מנדטים, ואורבך כיהן כראש הסיעה וסגן יו"ר הכנסת. לקראת הכנסת ה-19 שובץ אורבך במקום הרביעי, ולאחר הבחירות מונה לשר לאזרחים ותיקים.

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | להגיב

נתניהו לאייזנקוט: "לא יהיה לך יום אחד של חסד, לא אחד"

"אני נותן לך הבטחה גדי, צ'ק חתום: לא יהיה לך יום אחד של חסד, לא אחד". כך הבטיח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לרמטכ"ל הנכנס גדי אייזנקוט – בטקס שבו הוענקו לו דרגות הרב-אלוף. רב-אלוף גדי אייזנקוט נכנס היום לתפקידו כרמטכ"ל צה"ל. הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ, פושט את מדיו אחרי 38 שנות שירות.

דרגת רב אלוף לגדי אייזנקוט. "אפילו לא יום אחד של חסד" (צילום: חיים צח/לע"מ)

דרגת רב אלוף לגדי אייזנקוט. "אפילו לא יום אחד של חסד" (צילום: חיים צח/לע"מ)

"האתגרים שאיתם מדינת ישראל מתמודדת מוכרים לך היטב", אמר ראש הממשלה לרמטכ"ל אייזנקוט. "המזרח התיכון מתפרק, מדינות קורסות – ולתוך החלל הזה שועטת אימפריה. האימפריה הזו היא איראן, היא כבר כבשה ארבע בירות. היא לופתת את באב אל מנדב, היא שועטת להתחמש בנשק גרעיני, היא מנסה ללפות אותנו בארבע הזרועות הרצחניות, שלוש בינתיים: אחת בלבנון, אחת בעזה, אותה היא מחדשת, ואחת חדשה בגולן, שם נמצאים למעלה מאלפיים לוחמים של חיזבאללה בפיקוד מעשי של איראן.

שיח רמטכ"לים (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

שיח רמטכ"לים (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

"איראן זאת מכריזה בגלוי על כוונתה להשמיד את מדינת ישראל בדרך זו או בדרך אחרת, ומתווספים אליה כוחות האיסלאם הקיצוני שפורצים דרך כל סדק במזרח התיכון וגם מביאים את מעשי הרצח שלהם אל העולם כולו", אמר נתניהו. "זהו עולם אחר, וארבע השנים הבאות תהיינה לא פחות קשות ולהערכתי קשות עוד יותר מארבע השנים שעברנו. אנחנו נזדקק לכל כלי, לכל אדם, כי במזרח התיכון סביבנו אין רחמים לחלשים, רק החזקים שורדים.

"צה"ל איתן ברוחו, בטוח בכוחו", אמר נתניהו. "אנחנו מצוידים בנשק, אני אקרא לו האולטימטיבי, כוח הרצון הלאומי של עם עתיק שנלחם על ארצו המתחדשת, ואנחנו נצטרך להיאבק עם נשק נוסף, נשק מתוחכם שיתמודד עם הנשק המתוחכם של אויבינו שאינם קופאים על שמריהם. גם להם מדענים, גם להם לבבות מחויבים, נשק התקפי ונשק הגנתי. אימונים לחיילינו ומיטב המוחות של בנינו ובנותינו, עדיף צעירים, צעירים וצעירים במרחבי האוויר, היבשה, הים והסייבר. עלינו להכין תשתית של כוח ורוח, להתמודד עם אתגרים חדשים, לא פחות קשים, לא פחות מאיימים ממה שידענו עד כה. את זה נצטרך לעשות בשילוב של תעוזה ותבונה. תבונה ללא תעוזה זה שיתוק, תעוזה ללא תבונה זה הרפתקנות – והשילוב הזה, עם כל המשאבים שהמדינה צריכה לתת לצה"ל, זה המפתח לניצחוננו. ואני בטוח שאנחנו ננצח".

נפרדים מבני גנץ: "יש על מי לסמוך" (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

נפרדים מבני גנץ: "יש על מי לסמוך" (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

לרמטכ"ל היוצא, בני גנץ, אמר ראש הממשלה: "זה כמעט ארבעה עשורים שאתה נמצא בלבה של העשייה הביטחונית, וכבן לניצולי שואה הבנת שתפקידך איננו כשל מפקד אחר של צבא אחר, כי אנחנו כאן נושאים על כתפינו את האחריות ל'לא עוד', ואנחנו נושאים על כתפינו והרמטכ"ל נושא על כתפיו את האחריות הישירה לקיים את חומת הברזל שמקיימת את מדינת ישראל.

"אתה הובלת שלושה מבצעים ידועים, אינספור של מבצעים שאינם ידועים, או רק מקצתם ידוע, אבל שלושה שהגיעו לתודעה ציבורית, אפילו עולמית: מבצע 'שובו אחים', קודם לכן 'עמוד ענן', ולאחר מכן 'צוק איתן'. עשית זאת בשיקול דעת, באחריות, בתקיפות ובהצלחה, כשעבדנו כצוות שרואה את טובת העניין.

"אני מקווה, בני, שתוכל עכשיו להקדיש את עצמך למשפחתך, לתחביביך. אני לא יכול להגיד לך הגביה טוס באופנוע, אבל הכוונה ברורה. תעשה את כל אותם דברים שלא יכולת להספיק לעשותם כמפקד בכיר, בוודאי כרמטכ"ל, אבל אני בטוח שתמשיך לאחר ההפוגה הזו להעמיד את כישוריך, את כישרונותיך ואת הניסיון שצברת לטובת העם והמדינה, ואני מאחל לך הצלחה בני, בכל אשר תפנה".

עם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

עם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון אמר לרמטכ"ל הנכנס: " השנתיים האחרונות הוכיחו לי כי אתה האיש הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון, ועליך להמשיך להיות מי שאתה: לעמוד על שלך, להשמיע את דעתך בקול רם וברור גם אם אינה כדעתו של הדרג המדיני, לא להתפשר על עקרונותיך ועל מקצועיותך. להיות גדי איזנקוט.

"מדינת ישראל", אמר שר הביטחון, "תוסיף להושיט יד לשלום לשכניה. זו דרכנו ואלו הם ערכינו. מי שיבקש לפנות לדרך השלום עימנו – ידו לא תיוותר תלויה באוויר. אך לשם כך אנו זקוקים לצה"ל חזק, איכותי, מתקדם ונחוש, שתחת פיקודך יידע להמשיך לפעול בכל עת ובכל מקום כדי לגדוע את כוונות הזדון של אויבינו".

לרמטכ"ל היוצא אמר השר יעלון: "כשר ביטחון ידעתי שיש על מי לסמוך. במהלך מבצע 'צוק איתן' הובלת את צה"ל להכות את חמאס וארגוני הטרור האחרים, ועשית זאת באופן חסר פשרות, תוך הבנת התמונה הכוללת, באחריות ובשיקול דעת, בנחישות ובעוצמה. בטוחני כי גם בשעה זו אתה נזכר בנופלי המבצע, טובי בנינו שחירפו את נפשם בהגנה על אזרחי ישראל, ומחויב, גם לאחר שתפשוט את מדיך, להיאבק כדי להשיב את סמל ראשון אורון שאול וסגן הדר גולדין זכרם לברכה, לישראל".

הרמטכ"לים ונשותיהם בבית הנשיא (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

הרמטכ"לים ונשותיהם בבית הנשיא (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

בנאום הפרידה שלו אמר הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ: "השכונה שאנו חיים בה לא הפכה לפשוטה יותר לשום צבא באזור, גם לא לצבא הטוב מכולם. המציאות השתנתה. ואולם אנו לא השתנינו בהיבט החשוב ביותר, והוא ערכינו ואיכות אנשינו. לא משנה לאן תנוּוט הספינה – חיילינו תמיד ימשיכו להיות משמר כבודו של העם.

"קיבלתי את צה"ל כפיקדון לפני ארבע שנים לעובדו ולשמרו. ביצרנו את גבולותינו והגברנו את המוכנות לכל תרחיש. פעלנו בעוצמה ככל שנדרש, והמוכנות הוכיחה עצמה שוב ושוב כשנדרשנו לה בזירות השונות", אמר בני גנץ.

בדבריו התייחס הרמטכ"ל היוצא לאתגרים הביטחוניים. "במרחב השברירי והנפיץ שבו אנו חיים ופועלים, כל תוכנית שיישמנו, כל תהליך שהבשיל, נבנה בראייתו של צבא שנידון, היום וגם בעוד עשור, לשנות את פניו ואת דפוס פעילותו ברגע אחד. ברשף תותח אחד. מרחק קליע בודד, מרחק לחיצת מקש, מאפס למאה, ברגע אחד. משגרת ביטחון לערפל הקרב. לכן, לא נשכח זאת ולא נזנח את התעצמותנו. אם לא נחזה את פניו של קרב העתיד אנו עתידים ללחום את מלחמות העבר".

גנץ ואייזנקוט בחברת נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

גנץ ואייזנקוט בחברת נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

רא"ל גנץ פנה למחליפו בתפקיד ואמר: "גדי חברי, אני מוסר לך היום את הפיקדון כשהוא חזק, עוצמתי ומתקדם יותר. היום, כשתחלוף אתה, הרמטכ"ל ה-21 של מדינת ישראל, על פני אותו משמר כבוד, דע כי מאחוריו צבא מיומן ומוכן למשימתו".

הרמטכ"ל הנכנס, רב-אלוף גדי איזנקוט, שנכנס לתפקידו לאחר 37 שנות שירות כלוחם וכמפקד, אמר: "בתחושת אחריות גדולה אני ניצב מולכם ומקבל לידי את הזכות לפקד על צה"ל. אנו בעיצומה של תקופה מתוחה ומלאת אתגרים; המזרח התיכון משנה את פניו ומתאפיין בחוסר יציבות. אתגרי השעה מחייבים אותנו לפעול בנחישות.

"רק צבא חזק, מוכן ונחוש ימלא את ייעודו להרתיע אויב, להרחיק מלחמה, להגן ולנצח", אמר הרמטכ"ל הנכנס. "אנו אחראיים לדאוג לנושאים בנטל, לטיפוחם, להעצמתם ולשמירה על כבוד האדם. צה"ל הוא צבאו של העם ומשם הוא שואב את כוחו".

לאחר מכן אירחו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ורעייתו, נחמה ריבלין, את גנץ, אייזנקוט ואת רעיותיהם.

הנשיא לחץ בחום את ידיהם, ואמר: "זהו רגע יוצא דופן שבו אנו עומדים בין רבי אלופים ששניהם עדיין בשירות פעיל. עם ישראל יכול להיות בטוח ורגוע, אנחנו בידיים טובות. שני הרמטכ"לים חברים כל כך טובים, וחברות היא דבר חשוב גם אם הרעות אצלנו נשכחה והפכה רק לשיר. הרעות היא דבר שאנו מחויבים לו היום כמו שהיינו מחויבים לו בעבר".

הרמטכ"ל היוצא, רא"ל בנימין (בני) גנץ אמר לנשיא בתגובה: "תודה רבה אדוני הנשיא כבוד עבורנו להיות פה". ופנה בחיוך לאשת הרמטכ"ל הנכנס, הגברת חנה איזנקוט ואמר: "חנה המון בהצלחה גם לך, כפי שהיטיבה לומר אתמול רויטל אשתי, אתן הנושאות בנטל", הגברת ריבלין הוסיפה: "המון בהצלחה, להיות אשת הרמטכ"ל זהו תפקיד קשה וחשוב לא פחות. אתן אכן הנשים המשרתות ללא מדים, מאחורי הקלעים".

הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל גדי איזנקוט התייחס בדבריו להזמנת הנשיא ורעייתו את הנוכחים לפגישה ביום חילופי התפקידים, ואמר: "חידוש מסורת הגעת הרמטכ"ל היוצא והנכנס לבית הנשיא ביום הזה, הוא חידוש מסורת היסטורית שהופסקה, המבטאת את היחס החם שהצבא זוכה לו בבית הנשיא ומבטאת את העוצמה והחוזק של צה"ל ועם ישראל".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | להגיב

ממטבחה של אמא: רוקוט קרומפלי

בשגרת היומיום שלנו, מי מאיתנו לא רוצה לצרף לרפרטואר המתכונים, מתכון מהיר וקל הכנה, שבסופו יוצא תבשיל טעים, שמתאים כמעט לכל חיך ולכל עת.

רקוט קרומפולי (מקור: ויקימדיה)רקוט קרמפולי (מקור: ויקימדיה)

כזה הוא הרוקוט קרומפלי, סוג של מאפה שכבות, מהמטבח ההונגרי המפואר: ביצים, תפוחי אדמה גבינות ושמנת חמוצה. זה מתכון שהכרתי ממשפחתו של בעלי, ומיד אימצתי. מכינים אותו באירועים משפחתיים שונים והוא מצוין לאירוח, לארוחת ערב, לשבת בבוקר ובטח כארוחה מלאה לצמחונים שבינינו. חשוב לדעת, הסוד להצלחת המאפה הוא בהמלחה מדוייקת.

רוקוט קרומפלי

דרגת קושי: ♥♥♥♥♥     זמן הכנה: כשעה וחצי (כולל אפייה)     כמות: תבנית מלבנית

מאפה הונגרי ביתי - רוקט קרומפולי (צילום: אפי בלה)מאפה הונגרי ביתי – רוקט קרומפולי (צילום: אפי בלה)

חומרי הגלם

  • 4 ביצים
  • 4 תפוחי אדמה גדולים
  • 100 גרם גבינה צהובה (עמק/ טל העמק /קשקבל…) מגוררת
  • 1 גביע שמנת חמוצה מתובלת במעט מלח
  • 40-50 גרם חמאה חתוכה לקוביות קטנות
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מחממים את התנור ל-180 מעלות.
  2. משמנים תבנית מלבנית בחמאה.
  3. מבשלים במים את תפוחי האדמה (עם הקליפה) והביצים עד שתפוחי האדמה רכים, אך לא מתפוררים.
  4. מקלפים את קליפת תפוחי האדמה ופורסים לפרוסות בעובי של 1 ס"מ. פורסים גם את הביצים.
  5. מחלקים את כמות תפוחי האדמה ל-3, את הביצים ל-2 ואת הגבינה ל-2.
  6. מסדרים בתחתית התבנית שכבה אחת של תפוחי אדמה, ממליחים ומפלפלים. מסדרים מעל שכבה של ביצים. מעל הביצים מפזרים גבינה מגוררת ומעליה מפזרים קוביות חמאה.
  7. חוזרים על התהליך בשכבה נוספת, לא לשכוח להמליח ולפלפל .
  8. מכסים את השכבה השנייה בתפוחי אדמה, ממליחים ומפלפלים.
  9. מורחים מעל תפוחי האדמה, בשכבה אחידה, את השמנת החמוצה.
  10. אופים כשעה, עד שהמאפה מקבל גוון זהוב עמוק והנוזלים התאדו.
  11. מומלץ אף להוסיף גם חתיכות של קבנוס בין השכבות.

בתיאבון.

פורסם בקטגוריה אוכל, ג, כתבות אוכל, מתכונים | עם התגים , , | להגיב

ישראל נותקה מצינור המידע האמריקני, על המו"מ עם איראן

התפתחות דרמטית לרעה, ביחסי ישראל-ארצות הברית. על רקע נאומו המתוכנן של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס, ניתק ממשל אובמה את ישראל מצינור הידע על המו"מ עם איראן. בארה"ב מסבירים את מידורה ישראל משיחות הגרעין עם אירן – בחשש שנתניהו משתמש בתדרוכים לצרכים פוליטיים-ישראלים. כך נחשף הערב בחדשות ערוץ 2, ע"י אמנון אברמוביץ'.

וונדי שרמן, תת שר החוץ האמריקני: תפסיק לדווח לישראל על המו"מ עם איראן (צילום: ויקיפדיה)

וונדי שרמן, תת שר החוץ האמריקני: תפסיק לדווח לישראל על המו"מ עם איראן (צילום: ויקיפדיה)

עפ"י הפרטים שפורסמו הודיעה וונדי שרמן, תת שר החוץ האמריקני והממונה על שיחות הגרעין עם אירן, שהיא חדלה לתדרך את ישראל ולעדכן אותה על המתרחש בשיחות, משום שבחומר נעשה שימוש מניפולטיבי ופוליטי בישראל.

גם סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי של אובמה ואשת סודו, הודיעה שהיא מנתקת קשר עם המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) ועם העומד בראשה יוסי כהן – משום שישראל הפכה נושא ביטחוני בינלאומי לנושא פוליטי ולאמצעי לחתירה בפוליטיקה הפנימית של ארצות הברית.

בלשכת ראש הממשלה אמרו בתגובה: "היחסים האסטרטגיים בין המדינות עמוקים". כמו כן, הוסיפו בלשכת נתניהו, יוסי כהן ייצא בהמשך השבוע לוושינגטון כדי להשתתף בוועדה – ויפגוש הן את שרמן והן את רייס.

בתגובה אמר יו"ר המחנה הציוני הרצוג: "הדבר שהתרענו עליו הולך ומתרחש – עכשיו ברור לכולם שנתניהו פוגע בביטחונם של אזרחי ישראל ובמאבק באיום האירני. היחסים עם הידידה מס' 1 שלנו צריכים להיות מעל כל שיקולי בחירות ונתניהו צריך להודיע לאלתר על ביטול נסיעתו".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון: "זוהי התגובה הראשונה לפעולת תג מחיר שמבצע נתניהו בקונגרס האמריקני. אם למישהו היה ספק ביחס לנזק שגורם נתניהו ליחסי החוץ של ישראל, האמת הולכת ונחשפת. נתניהו הפך לנטל על ההסברה הישראלית, ערער את מעמד ישראל בעולם והשאיר אותה ללא השפעה על הגרעין האירני – נתניהו מחליש את ישראל, וטוב היה אם היה ממדר עצמו מנאום הבחירות המיותר".

בארה"ב הכחישו חלקית את הדיווח ואמרו כי לא קיים נתק עם ישראל, אך הועברה אליה אזהרה תקיפה, שלפיה ההחלטה לפעול בכל הכוח, נגד כל הסכם עם איראן, תפגע בשיתוף הפעולה ובאינטימיות של הקשר, בכל הקשור לאיראן. מהסטייט דיפרטמנט נמסר: "תת מזכיר המדינה שרמן נפגשה במינכן עם כהן מהמועצה לביטחון לאומי ועם שר המודיעין יובל שטייניץ במינכן והיא תראה את כהן שוב השבוע. המשא ומתן עם איראן היה כמובן הנושא העיקרי של השיחה. מזכיר המדינה קרי ממשיך את השיחות שלו עם ראש הממשלה נתניהו בנושא הזה וכך זה היה תמיד". מהמועצה לביטחון לאומי שבבית הלבן נמסר כי היועצת לביטחון לאומי, סוזן רייס, שומרת על קשר קבוע עם מקבילה, יוסי כהן – וכי היא תיפגש איתו בהמשך השבוע בבית הלבן. "נמשיך את הקשרים הרציפים ברמות השונות בתחומי המודיעין, הצבא והדיפלומטיה".

ריבלין: "אין לנו בוחרים אחרים. אין לנו בחירות אחרות. ואין לנו בית נבחרים אחר" (צילום: חן גלילי)

ריבלין: "אין לנו בוחרים אחרים. אין לנו בחירות אחרות. ואין לנו בית נבחרים אחר" (צילום: חן גלילי)

גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, מתח ביקורת על נאומו הצפוי של נתניהו בקונגרס. בדברים שנשא בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי אמר הנשיא: "אני מאמין, כי אם אנחנו מוצאים לנכון לדבר בבימות בינלאומיות רלוונטיות על הסכנות האורבות והאיומים המסוכנים – על אחת כמה וכמה שמוטל עלינו לדבר בישירות, באורך רוח, ובעברית, לאזרחנו שבבית. אין לנו בוחרים אחרים. אין לנו בחירות אחרות. ואין לנו בית נבחרים אחר. אזרחי ארצנו קודמים. את מה שיש לנו לומר בואו נאמר, לכל הפחות, גם כאן בבית".

הבוקר הודה ג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים, כי הזמנת נתניהו בוצעה ללא עדכון הממשל בוושינגטון. בריאיון לרשת "פוקס" אמר ביינר: "האיבה של הממשל לנתניהו אינה סוד בוושינגטון – זהו מסר חשוב שיש לנתניהו להעביר לעם האמריקני: אני שמח שהוא בא, ומצפה לשמוע את מה שיש לו לומר"". ביינר הוסיף כי אינו מתחרט על המהלך.

נתניהו. "שימוש מניפולטיבי ופוליטי" בחומר על המו"מ עם איראן (צילום ארכיון: אבי אוחיון/לע"מ)

נתניהו. "שימוש מניפולטיבי ופוליטי" בחומר על המו"מ עם איראן (צילום ארכיון: אבי אוחיון/לע"מ)

בתוך כך, שר החוץ, אביגדור ליברמן אמר לפני זמן קצר בנאום בפני ״ועידת הנשיאים״ בירושלים כי  ״איראן היא הגורם המרכזי לחוסר היציבות במזרח התיכון, היא זו שעומדת מאחרי פעולות טרור ברחבי העולם" וכי הוא מקווה שהמעצמות שנושאות ונותנות עם איראן יקחו גם נתונים אלו, בנוסף למירוץ החימוש הגרעיני שלה, בטרם יחליטו לחתום על הסכם עימה.

השר ליברמן אמר עוד: ״בכל הנוגע לאפשרות של תקיפה צבאית באיראן מוטב להמעיט בדיבורים ולנהוג לפי המשפט: אם אתה רוצה לירות – תירה, אל תדבר״.

השר ליברמן אמר כי ״לאחר הבחירות צפוי לחץ אירופאי כבד על ישראל ויהיה עלינו לעמוד נחושים ולהגן על האינטרסים הישראליים מול הלחץ הזה. האירופאים סבורים שיש רק דרך אחת לכסות על כישלונותיהם המדיניים ברחבי העולם והיא לכפות פתרון רע על ישראל בענין הפלסטיני ואני לא מוכן שיכפו עלינו פתרון גרוע״.

בהתייחסו לאירועי הטרור האחרונים נגד יהודים בפריס ובקופנהגן אמר השר ליברמן כי ״על היהודים החיים ברחבי העולם להבין שיש רק מקום אחד בטוח ליהודים והוא מדינת ישראל וכי עלייה כזו תתרום גם למדינה משום שאחרי שיהיו כאן 10 מיליון יהודים נוכל לפתור את כל בעיותיינו, למרות האו"ם ולמרות האיחוד האירופי, למרות ידידינו ולמרות אויביינו״ דברי השר ליברמן.

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בעולם, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, צפון אמריקה | להגיב

"טירתו של כחול הזקן" בפילהרמונית: אופרה מחשמלת

[rating=5]

"טירתו של כחול הזקן" היא אופרה סטאטית במכוון. בלה ברטוק הלחין אותה ב-1911 והסטאטיות המכוונת שלה רומזת לכך שהפעילות הדרמטית מתרחשת רק בעולם החיצוני – לא בעולם הפנימי.  המציאות המתוארת באופרה היא של מצבי הרוח המשתנים של יוּדית, רעייתו הטרייה של האביר כחול הזקן, ושל הרגשות המתארים את זיכרונותיו של כחול הזקן.

תבונה עילאית ויד מכוונת. פון דוהרני. צילום: שי זקיף

מעשה באישה המאוהבת בבעלה ומגיעה לטירתו האפלולית שם היא נתקלת בשבע דלתות נעולות. למרות תחנוניו מתעקשת יודית לפתוח את כל הדלתות. וכך היא מגלה בהדרגה את חדר העינויים, את כלי המלחמה, אך גם כשהיא פותחת את הדלת לגינת הפרחים המרהיבים ואוצרות הזהב- מתחוור לה שכולם טבולים בדם. כשהיא נתקלת באגם ענק מתברר שזהו ים דמעות. לחדר האחרון מתחנן האביר שלא תפתח את הדלת – אך היא מתעקשת. וכך היא מגלה את שלוש נשותיו של האביר שעודן בחיים והיא הופכת לאשתו הרביעית הנכלאת אף היא בחדר.

היתרון של ביצוע קונצרטנטי הוא שהתזמורת עומדת במרכז. ואכן – תחת שרביטו של פון דוהנני מבליטה התזמורת את אופיו השונה של כל חדר: קלידוסקופ משתנה של גוונים. כך למשל לכניסה של יודית לחדר הדמעות קדמו פריטה בנבל וקלרינת;  את הכניסה של יודית לחדר הנשק הקדימו סולו חצוצרה וטריל (סלסול) לכינור ושלוש חצוצרות; הסלסולים הצורמניים בכלי הקשת קדמו לכניסה לחדר העינויים. המקצבים ההונגריים הבלה-ברטוקיים הנגזרים מהשפה עצמה, זכו לגילום קפדני תחת שרביטו של פון דוהנני והוסיפו לעצמת הדרמה.

הניקיון המופתי שבו נגנו כלי הנשיפה, הריתמיות המדויקת ובעיקר עיצוב הדינאמיקה תחת שרביטו של פון דוהנני, הפכו את האופרה למחשמלת. הרעיון לסמל בכתוביות אדומות כדם את חדר העינויים היה מבריק. כתוביות ירוקות סימלו את הגינה היפה. אך מה שהפך את הביצוע למצמרר וכובש הייתה בחירת הסולנים: למתיאס גרנה היה קול בריטון-בס מצמרר ואת קול המצו-סופרן של מישל דה יאנג אפיינו גוונים כהים שעוררו רטט. למרות הקושי הכרוך בשירה בהונגרית, הצליחו שני הסולנים לרגש את הקהל בשירתם ובמשחקם.

שירה מרגשת.דה יאנג. צילום: סטיינר קולור

מוטיב הדם חוזר שוב ושוב באופרה. "אין לי צורך בוורדים ואין לי צורך באור שמש", שרה מישל דה יאנג בדרמטיות. מצמרר היה גם הבאס-בריטון הגרמני מתיאס גרנה שקולו העמוק כמו נולד לתפקידו.  הניגוד האירוני בין הטקסט לליווי התזמורתי, היה מופלא. "בעדינות ובשקט אפתח פתח בטירתך", שרה יהודית ואילו הקסילופון משיב לה באירוניה נוקבת – "האמנם?" "מדוע את רועדת?", שואל האביר, "כי אני אוהבת אותך," משיבה יודית ומיד מלגלגת התזמורת לתשובתה. "באתי לכאן מתוך אהבה אליך", שרה יודית, "אבל היסוד האפל של טירתך רועד". הנבל עונה בלעג סרקסטי. חליל הצד והפעמונייה המעודנת מסייעים לה לפתוח את הדלת לאוצרות הזהב – אך על התכשיטים יש כתמי דם. "שלך הוא כתר היהלומים", שר האביר, "את היפה בנשים". גם על כך משיבה התזמורת באירוניה נוקבת. לבסוף מסתיימת האופרה בצליל פעמוניה ומשולש.

העוצמה הדרמטית של הסולנים ויכולת המשחק הכובשת ובעיקר הליווי התזמורתי, הופכים את האופרה לקליידוסקופ של צבעים אפלים. דווקא העדרו של ליווי צעקני הזכיר לנו את יופייה של הדרמה המוזיקלית ואת הגאונות של המלחין ההונגרי. היה זה ביצוע מופתי לאופרה מצמררת שזכה לגילום מרשים בזכות המנצח, שהשכיל להפיק מהתזמורת ביצוע מבריק ומלא זוהר, פאתוס וליריות. ביצוע שהזכיר לכולנו עד כמה טובה הפילהרמונית שלנו כאשר יש לה יד מכוונת.

על הסימפוניה הרביעית ברה מינור של שומאן ניצח פון דוהנני ללא פרטיטורה, כשהוא שולט בכל אגפי התזמורת ומנצח בתנועות גופו – ומזכיר קצת את ליאונרד ברנשטיין. בתנועות הכתפיים המרומזות הקרין בעיקר כריזמה וידיעה ברורה לאן הוא רוצה להוביל את הפילהרמונית.  תחת שרביטו ניגנה התזמורת  המתוגברת בלכידות חדה כתער, בניקיון מופתי ובצליל זוהר. דוהנני התחיל את הפרק האיטי בלי לתת לתזמורת לשקוע כשהוא מניע אותה תדיר קדימה. הכינורות,  החלילים והאבובים הציגו בשקיפות את הנושא הראשון כשהמנצח מבליט גם את האביב שבסימפוניה.

את הפרק השני ניגנה התזמורת בצליל מלא עומק הבעה וליריות – עיצוב הדינמיקה היה מופלא. הסולו של הכינור בנגינתו של הכנר הראשי יגאל טונה היה מדובב. בהמשך הדגיש המנצח את הריקודיות הקפיצית שבפרק הסקרצו המהיר. מה שהחל כמנגינת אבל בצ'לי ובאבובים הפך בהמשך לריקוד סוחף. כלי הנשיפה המתכתיים, הטרומבונים והקרנות הכול עשו יד אחת וניגנו לא רק בניקיון מופתי, אלא כאילו הייתה בהם רוח אחרת, כשהם שותפים לבניית המתח והדרמה. וכך, כשהוא מעצב ניגודי פתע בדינמיקה ובמהירויות, נוצרה התהוללות משכרת, שבשיאה הסתיימה הסימפוניה.

לא כל יום זוכה הקהל הישראלי להיפגש עם מנצח בעל שיעור קומה ככריסטוף פון דוהנני. מי שהפך את תזמורת קליבלנד לאחת המובילות בעולם, הקרין בניצוחו תבונה עילאית, כשהוא יודע מהן מטרותיו ולאן להוביל את התזמורת. תחת שרביטו הפכה הסימפוניה של שומאן למלאת ניגודים, בין הפן האביבי הקליל לבין העומק הלירי. ואילו האופרה של ברטוק קיבלה משמעות אירונית שמעבר לכאב.

פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות | עם התגים , , , , | להגיב

איך אפשר לעצור 16 אלף רוצחים פוטנציאלים ?

בשנת 2013 רשמה משטרת ישראל 22,522 דוחות בגין אי ציות לרמזור אדום. על פי ממוצע של 1,600 דוחות לחודש, שנת 2014 צפויה להסתיים בכ-19 אלף דוחות בגין אי ציות לרמזור – ירידה של כ-16% בסך הדוחות לעברייני התנועה שמהמרים על החיים שלנו ועוברים באור אדום.

תאונה בגלל אי ציות לאור אדום (צילום דני בר)


שמואל אבואב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "אכיפה מוגברת על ידי אמצעי זיהוי והתרעה ימנעו מנהגים להמר על החיים שלנו ולסכנם. המדינה חייבת להציב מצלמות רמזור, בולטות, משולטות, באותם צמתים מסוכנים שבהם נהגים חוצים את הצומת באור אדום. חציית צומת באור אדום היא פשע שניתן להילחם בו ולצמצם אותו. הצבת מצלמות רמזור בצמתים המסוכנים הוכחו כאמצעי יעיל ואפקטיבי המלחמה בתאונות הדרכים. אדם שידע כי הוא נכנס לצומת מצולם, יחשוש ולא יעובר באור אדום".

התל אביבים שיאני הדוחות באי ציות לרמזור אדום (ינואר ספטמבר כולל):
• בתל אביב נרשמו 1,487 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בבת ים נרשמו 1,268 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בחולון נרשמו 888 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בירושלים נרשמו 768 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בפתח תקוה נרשמו 610 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בנצרת נרשמו 517 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בכפר סבא נרשמו 416 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בראשון לציון נרשמו 404 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• בחדרה נרשמו 392 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.
• ברמת גן נרשמו 387 דוחות לנהגים שלא צייתו לרמזור בשנת 2014.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2013 היו מעורבים 2,518 נהגים בתאונת דרכים לאחר שלא צייתו לרמזור אדום. 20 נהגים מתוכם היו מעורבים בתאונות קטלניות (תאונות שבהן לפחות הרוג אחד), ו- 114 היו מעורבים בתאונות קשות.

מחקרים שנערכו בעולם, הראו כי מצלמות אשר מוצבות בצמתים מפחיתות את מספר התאונות באופן משמעותי בצומת שבהן הן מוצבות, ובנוסף גם בצמתים אחרים בסביבה. מחקר שנערך בעיר ויקטוריה שבאוסטרליה, הראה כי הצבת מצלמות ב-77 צמתים, הביאה להפחתה של כ-47% במספר התאונות.
על פי חישובי החוקרים, בכל 77 הצמתים שבהם הותקנו המצלמות, ניתן היה למנוע 17 תאונות קשות או קטלניות בשנה ו- 39 תאונות קלות.

פורסם בקטגוריה בטיחות בדרכים, מה חדש, רכב | עם התגים , , , | להגיב