כדורגל: לה ליגה: הדרבי אמור להיות מעל הכל

מאת: אוהד מנדל

ברצלונה מגיעה לעוד משחק חשוב בליגה הספרדית, כשהיא יודעת שהיא חייבת לנצח את כל המשחקים עד סוף העונה בשביל לא להסתכן באובדן האליפות לריאל מדריד. אספניול מהצד השני רצתה להשיג נקודות חשובות כשהיא עדיין לא מוותרת על כרטיס לליגה האירופית בעונה הבאה.

נכון, ברצלונה בכושר מדהים, ונכון, אספניול היא לא מאריות הליגה הספרדית, ונכון ברצלונה ניצחה 5-1 בסיבוב הראשון בקאמפ נו. ובכל זאת חשבתי שהמשפט הקלישאתי "לדרבי חוקים משלו" יהווה השפעה על המשחק הזה, מהר מאוד הבנתי את טעותי. חשבתי שברצלונה לא תצא לטיול בפארק מול הקבוצה שתרצה להרוס לה יותר מכל קבוצה אחרת (חוץ מריאל מדריד כמובן).

ברצלונה פתחה את המשחק עם השלישייה החזקה שלה ולא רצתה לקחת סיכונים מיותרים. ניימאר נמצא בכושר נפלא גם בליגה וגם אחרי הצמד בליגת באלופות והוא מתחיל להראות שהוא השחקן שיחליף את מסי ורונאלדו כשחקן הטוב בעולם בעוד שנתיים שלוש. גם אספניול פתחה בהרכב עם הכוכב הכי גדול שלה סרחיו גארסיה שניסה להבקיע את שערו ה-12 העונה.

ברצלונה הגיעה נחושה למשחק הזה וכבר אחרי 5 דקות הגיעה לשני מצבים מעולים כשמסי מוסר לניימאר כדור מול שוער אך המצב מתפספס, וסוארז 2 דקות לאחר מכן מגיע גם הוא למצב מצוין אך נעצר על ידי השוער קאסיה. ברצלונה פשוט מחצה את היריבה שלה לאורך הרבע השעה הראשונה ואז הגיע גול יפה אחרי שיתוף פעולה של שלושת השחקנים הקדמיים של ברצלונה, כשכדור של מסי מגיע לאלבה שנותן כדור רוחב, סוארז פתח את הרגליים וניימאר שם את אחד השערים הקלים שלו העונה.

ברצלונה המשיכה בשלה, ושמה את השני כבר בדקה ה-25 בעוד מהלך קבוצתי. זו היתה חצי שעה ראשונה איומה של אספניול, שלא הצליחה לייצר שום דבר במשחק ההתקפה וגם לא במשחק ההגנה שלה.

אספניול פתחה יותר טוב את המחצית השניה אך כמובן שהסיפור כבר היה נראה די גמור מבחינתה. בדקה ה-54 טוויסט במשחק קיבל ג'ורדי אלבה כרטיס צהוב ומיד אחר כך צהוב נוסף על דיבורים מיותרים ומשאיר את ברצלונה ב-10 שחקנים. כנראה שלעובדה שמדובר בדרבי בכל זאת יש השפעה על השחקנים והמשחק התחיל להתחמם מאותו השלב.

לואיס אנריקה לא רצה לקחת סיכונים מיותרים והכניס את מתיה במקום ראפיניה, שקיבל מקום בהרכב במקום ראקיטיץ', ובכך רצה לסגור את הסיפור. צ'אבי עוד הספיק להיכנס בדקה ה-87, אל משחקו ה-500 בקריירה והוסיף את נתון מעניין למשחק הזה.

אספניול עוד ניסתה פה ושם אבל ברצלונה גדולה עליה ב-3 רמות. גם האדום שקיבלה אספניול על דיבורים מיותרים לא שינה יותר מדי. ברסה משאירה את הכדור בידיים שלה והיא תלויה בעצמה לפחות עד לרגע שהיא תאבד נקודות, אם בכלל. ביום שלישי היא תארח את חטאפה במה שאמור להיות עוד ניצחון קל.

כרגע מצויה ברצלונה בראש טבלת ה-לה ליגה, עם 81 נקודות. במקום השני ריאל מדריד עם 76 נקודות (ומשחק חסר, שיתקיים מחר, יום ראשון מול סלטה ויגו). אתלטיקו מדריד נמצאת במקום השלישי עם 69 נקודות (ומשחק חסר, שמתקיים בדקות אלו מול אלצ'ה).

פורסם בקטגוריה ב, כדורגל, ספורט | עם התגים , , , , , | להגיב

ראסל קרואו, רומנטיקן זול וקיטשי

[rating=3]

בסרט הבכורה שלו כבמאי קולנוע, השחקן האוסטרלי ראסל קרואו ("נפלאות התבונה"), לקח על עצמו את אחת הטרגדיות המפורסמות של מולדתו: קרב גליפולי במלחמת העולם הראשונה, שבו יותר מ-10,000 חיילים בני ארצו ומניו זילנד נהרגו. קרואו מגלם את הדמות הראשית ב"עקבות במים", ג'ושוע קונור, חקלאי אוסטרלי הנוסע לטורקיה לאחר תום המלחמה כדי להחזיר הביתה את גופותיהם של שלושת בניו, אשר נספו במהלך הקרבות.

רומן טורקי. באדיבות סרטי יונייטד קינג

שם הסרט מתייחס ליכולת האינטואיטיבית של הגיבור למצוא מקורות מים תת קרקעיים, והסרט מתאר אותו עם אותה יכולת "אלוהית" כדי למצוא את שרידי בניו בשדה הקרב בגליפולי. כנראה שקרואו טרם השתחרר מדמותו של נוח, לאחר שגילם אותו לאחרונה בסרט "המבול".

האלמנטים הפסאודו-מיסטיים לא ממש מתחברים עם הסיפור המלודרמטי הכתוב באופן מיושן, במיוחד הרומנטיקה הזולה והקיטשית בין קונור לאלמנה טורקיה ובעלת בית מלון (אולגה קורילנקו, "איש נובמבר"). קרואו מביים בפלאשבקים מספר סצנות קרב אינטנסיביות המשחזרות את הלחימה בגליפולי, אבל הן מרכיבות רק חלק קטן מהסיפור האפי המתואר באופן איטי למדי.

התסריט של אנדרו אנסטסיוס ואנדרו נייט מרמז על כמה רעיונות מעניינים במורשת המלחמה הארורה, דרך מערכת היחסים בין קונור ומפקד בצבא הטורקי (ילמז ארדואן) שעוזר לו בחיפושים אחר בניו, אבל אף פעם לא חושף את כל הקלפים. קרואו נראה ממוקד יותר במשיכת לב הצופים מאשר בפרשנות חברתית, וממלא את העין בצבעים יפים – אך את האוזן בפסקול פשטני ושתלטני במיוחד.

מבלי לחשוף פרטים מהעלילה, הסרט מסתיים בהקדשה לכל החיילים הנעדרים או הלומי הקרב לאחר מלחמה, רק חבל כי העלילה עצמה בסרט אינה נושאת באותו מסר וערכים היסטוריים. בסופו של דבר "עקבות במים" לא מותיר הרבה עקבות בזיכרון וגם הלב נשאר יבש.

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות | עם התגים , , | להגיב

התקשורת הערבית: ישראל תקפה יעדים בסוריה

 

מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו הלילה (שבת) ובליל יום רביעי האחרון בשני גלי תקיפה בסיסים צבאיים ויעדי חיזבאללה בסוריה, כך מדווחות הבוקר רשתות התקשורת הערביות אל חאדד, אל ערבייה ואל ג'זירה.
על פי הדיווח הותקפו הלילה בסיסי צבא סורי באזור קלמון מצפון לדמשק. התקיפות התבצעו בערים קטיפה ו-יברוד שבהן ממוקמים בסיסי שתי חטיבות צבאו של אסד. חטיבה 155, וחטיבה – 65. על פי הפרסומים, בתקיפות הופצצו מאגרי נשק אסטרטגים שכוללים על פי הדיווחים גם טילים ארוכי טווח וביניהם טילי סקאד.

הכותרת הראשית באל חאדד  (צילום מסך)

הכותרת הראשית באל חאדד (צילום מסך)

עוד נמסר כי בליל רביעי האחרון, בוצעה תקיפה אחרת על ידי מטוסי חיל האוויר של שיירת נשק של החיזבאללה שנעה לעבר הגבול הלבנוני. אזור הרי קלמון בו נלחם החיזבאללה לצידו של אסד, משמש נתיב הברחה מסוריה ללבנון. על פי הפרסום נהרג אדם אחד בתקיפה על השיירה. דובר צה"ל מסר כי צה"ל איננו מתייחס לפרסומים זרים.
בחודש פברואר 2015 הותקפה שיירת נשק שהובילה טילים ומשגרי טילים של החיזבאללה מסוריה ללבנון.  
קודם לתקיפה זו חוסל בתקיפה אווירית מפקד החיזבאללה הבכיר ביותר ברמת הגולן.  בשני המקרים ישראל לא הגיבה למה שיוחס לה.

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ | עם התגים , , , , | להגיב

ניסיון פיגוע בירושלים


צעיר פלסטיני  כבן 16 נורה הלילה (שבת) למוות בידי שוטרי מג"ב כשניסה לדקור שוטרים במחסם א-זעים הסמוך למעלה אדומים שליד ירושלים.צוותי מגן דוד שהוזעקו למקום קבעו את מותו.  איש מהשוטרים לא נפגע.
הלילה, מעט אחרי חצות הגיע לנקודת בידוק הסמוכה למעבר א-זעים צעיר אשר עורר את חשדם של הלוחמים. לפתע הוא פתח בריצה לעבר הלוחמים כאשר הוא אוחז בידו סכין גדולה, אחד מהלוחמים הדף אותו אך הנער החשוד המשיך בריצה לעבר מחסום א-זעים הסמוך כחמישים מטר מהנקודה הראשונה. הלוחמים  החלו לדלוק אחר המחבל תוך ירי באוויר וביצוע נוהל מעצר חשוד.

סכין המאכלת (צילום: דוברות המשטרה)

סכין המאכלת (צילום: דוברות המשטרה)

המחבל לא נענה לקריאות הלוחמים והמשיך לנוע לעבר המחסום הסמוך כשהסכין בידו. בדקה זו הלוחמים והמאבטחים שהיו באותה העת באבטחת המחסום זיהו אף הם את החשוד שרץ לעברם כשהסכין שלופה בידו וביצעו לעברו ירי מדויק, נטרלו אותו כשהוא נפגע מהירי ונהרג במקום.
מפקד מחוז ירושלים, ניצב משה (צ'יקו) אדרי, הגיע לזירת האירוע וציין כי "הפעילות הנחושה מנעה פגיעה בנפש". בשלב זה עדיין לא ידוע מה היו מניעי הצעיר והאם מישהו סייע בעדו לבצע את הפיגוע. כוחות הביטחון והשב"כ פתחו בחקירה.

לוחם מהמג"ב: "ביצענו ירי מדויק וניטרלנו אותו"

  סמל ראשון ל', לוחם משמר הגבול שחזר את הרגעים הדרמטיים בהם הוא ומאבטחים שפעלו באותה העת במחסום א-זעים הצליחו לנטרל מחבל אשר ניסה לדקור את השוטרים. "במהלך משמרת שגרתית במחסום א-זעים שמעתי לפתע קולות ירי מעמדת הבידוק הסמוכה", הוא סיפר, "רצנו לעבר המקום כשלפתע זיהיתי את המחבל מגיח לעברנו כשסכין שלופה בידו. קראנו לו לעצור וכשהמשיך לרוץ לעברנו ביצענו אני והמאבטחים  ירי מדויק לעברו ונטרלנו אותו".   הוא הוסיף "אני שמח שהאירוע הסתיים באופן הזה וללא נפגעים ,פעלתי באופן אינטנסיבי בדיוק כמו שאומנתי , עם זאת אין לי ספק שכל לוחם היה פועל בדיוק כמוני". מפקד משמר הגבול, ניצב עמוס יעקב שיבח את הלוחמים והמאבטחים וציין כי "הלוחמים והמאבטחים גילו ערנות ומקצועיות בדיוק כפי שמצופה מהם, במענה מבצעי מהיר ונחוש מנעו את החמרת האירוע. פעם אחר פעם מוכיחים לוחמי משמר הגבול שיש לעם ישראל על מי לסמוך".

 

 

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , | להגיב

ירושלים: קצין צה"ל הותקף באבנים על ידי חרדים

 

קצין צה"ל הותקף  היום (שישי) אחר הצהריים באלימות על ידי חרדים בעת שביקר במאה שערים שבירושלים.  הקצין הצליח להימלט מרכבו שנותץ באבנים. משטרת ישראל פתחה בחקירה. טרם נעצר איש. מפרטים ראשונים שנודעו עולה כי הקצין נסע ברכבו ברחוב עין יעקב בשכונת בית ישראל, חנה את רכבו כשמסביבו החלו להתגודד צעירים חרדים שצעקו לעברו מילות גנאי. הקצין חזר לרכבו וניסה להיחלץ מהמקום. בשלב זה רכבו נרגם באבנים שניפצו את שמשת הרכב האחורית. הקצין חלץ עצמו למגרש הרוסים שם טופל כשהוא סובל ממכות יבשות.

שמשת הרכב המנופצת (צילום: איחוד והצלה)

שמשת הרכב המנופצת (צילום: איחוד והצלה)

האבן שניפצה את השמשה עדיין ברכב

האבן שניפצה את השמשה עדיין ברכב

חרדים שהיו עדים לאירוע סיפרו  למגפון שהקצין, הגיע למאה שערים, לביקורשניים מחיליו ועוד בטרם חנה הוא נראה בידי חרדים אחרים מישיבת תלמוד תורה. הצעירים החרדים ובהם גם עשרות מבוגרים "חיכו לו עם רצח בעיניים", תיאר אחד הנוכחים בתקרית. "הוא התחיל לברוח מהם לכיוון הרכב שלו כשהם משליכים עליו אבנים וביצים והם לא הפסיקו עד שהיגיע לאוטו. אז הם שברו לו את השמשה האחורית והמשיכו לרגום באבנים עד שהצליח להסתלק". אמו של הקצין, תושב חברון, הוסיפה כי לולא היה רכבו ממוגן בגלל מקום מגוריו, האבנים היו מנפצות את שאר שמשות הרכב. "הם תפסו אותו בחמת זעם והחלו לטלטל אותו עד שהצליח להחלץ מהם", סיפרה האם.
דובר צה"ל הגיב לתקרית ומסר כי
צה״ל קולט לשורותיו בשנים האחרונות אלפי מתגייסים חרדים לתפקידים משמעותיים בכלל יחידות הצבא. "צה"ל רואה בחומרה, מוקיע ומגנה כל ניסיון לפגיעה במפקדיו וחייליו, העושים לילות כימים בהגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה", נמסר. יו"ר ש"ס, חבר כנסת אריה דרעי הגיב בכעס לתקרית ואמר כי "יש גבול. תקיפת חייל צה"ל על ידי קיצונים יהודים הוא מעשה טרור. אני דורש מהמשטרה לעשות הכל כדי להביא את הפושעים לדין לאלתר".
בעקבות התקרית שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו עם השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' . נתניהו עודכן במאמצי המשטרה לאתר את התוקפים.  "מדובר באירוע מקומם, וצריך למצות את הדין עם פורעי החוק שהרימו יד על קצין צה"ל", אמר נתניהו. "שירות בצה"ל הוא מקור לגאווה. צה"ל הוא צבא העם שמגן על כולנו. משרתים בו כל קבוצות האוכלוסייה בחברה הישראלית – כך היה וכך יימשך".

 

 

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , | להגיב

מכתב גלוי ליצחק הרצוג

אני שב ומציין בפניך ומדגיש כי מפלגת העבודה (המחנה הציוני) איננה יכולה להוות את הפלטפורמה שתביא בדור הזה לשינויים הנדרשים במערכת הפוליטית שלנו. מה לעשות, אלו הם פני המציאות. הזיהוי שלה בציבור הרחב עם הציונות הקלאסית, עם הממסד ועם האליטות האשכנזיות הלבנות, ועל כך אפשר להוסיף גם את העדיפות לערכים האוניברסליים על פני הזהות הלאומית היהודית ואף התנכרות רבה להם, ושמרנות ודבקות רבה בדפוסי עבר, אינם מאפשרים לציבורים נרחבים מן הימין המתון לחבור אליה ולחולל מפנה גדול בפוליטיקה שלנו.

לצורך כך יש לבנות פלטפורמה חדשה לגמרי. על כך אני כותב בהרחבה בספר שכתבתי והנחתי על שולחנך על הפוליטיקה הישראלית "לקראת פרדיגמה חדשה". "קדימה" הייתה הזדמנות לעשות כן שלצערי היא הוחמצה. היא לא תפסה את השור בקרניו ופטפטה עצמה לדעת בקשקוש בלבוש על מפלגת מרכז וכדומה. את המהלך הזה הובילה ציפי לבני שלא נתנה לאיש מלבדה לתרום לניסיון החשוב הזה. שבלמה כל יוזמה ויצירתיות. והיא עצמה הייתה תקועה תקיעה אחת גדולה. עם הגברת הנכבדה הזו אתה מקיים כיום שותפות. הכול  היה בידה והיא לא התרוממה לגדול העשייה והאחריות הנדרשים, ובסופו של יום הביאה לקריסתה הקולוסאלית של קדימה. זו לא הדרך.

כמובן שזו לא רק ציפי לבני. זו חולשת הדור כולו, ובזאת היא איננה שונה מאף אחד וגם לא ממך. כולכם חושבים ופועלים על פי דפוסים מן העבר, בחזקת עשיית עוד מאותו הדבר. אותו עוד מאותו הדבר שהבאנו עד הלום.

פוזת ההתבצרות הנפלאה הזו מאחורי הרעיון להיות אופוזיציה לוחמת, שבבוא היום תשיב את הבכורה לעבודה, אין לה כל אחיזה במציאות הישראלית העכשווית. היא בחזקת חלומות באספמיה.

בחריפות רבה אומר לך שהפוליטיקאים, שהנך נמנה עליהם, מייצרים את הבעיות ולא פותרים אותם. למעשה אין כיום הבדלים מהותיים בין הליכוד לעבודה ובוודאי שגם לא בינם לבין יאיר לפיד וכחולון. זו הכול פיקציה שנבנית כדי לחדד הבדלים שאינם קיימים למטרות ואינטרסים אישיים ותו לא. התנהלות המצביעה על חולשה דורית ולא על אומץ לב, תעוזת הרוח ובוודאי שלא על מקצוענות ועומק המחשבה.

מוטלת עליך היום המשימה הדורית לכונן מערכת פוליטית חדשה, והצעד הראשון שעליך לעשותו הוא לחבור לנתניהו לממשלת אחדות לאומית, ולהוביל יחדיו גם את העמידה המשותפת מול האתגרים החיצוניים היוצאי דופן בחריפותם מולם אנו עומדים, וגם מול האתגרים הפנימיים ובראשם טיפול יסודי ונמרץ בחולשתם הגדולה של מערכות חיינו הציבוריים במדינה, ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. זו ראיה היסטורית, אסטרטגית וחזונית מן המעלה הראשונה. כל היתר הוא בבחינת דקלום סיסמאות וקלישאות עבר ומלל ריק שלא יביאו לשום דבר טוב.

עליך לעשות חשבון נפש נוקב ולהשקיע מאמץ רב בחשיבה ובעיון. סתם כך הדברים אינם מסתדרים. צריך להתמודד עם שאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים. נדרשת מעמנו גם מקצוענות רבה וידע בתחומים רלוונטיים נרחבים. את הדברים שהנחתי על שולחנך איש בישראל לא יניח. אל תלך בדרך שבו הלכה ציפי לבני שלא ספרה איש סביבה, והיא והיא והיא ותו לא. כמי שעוסק בייעוץ ארגוני ואסטרטגי אומר לך שזו נוסחה להפסדים אדירים ובהקדם.

אני פה ומי שרוצה את שירותיי יכול לקבלם בחפץ לב ובאהבה.

 

פורסם בקטגוריה א, מאמרי עמדה, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , | להגיב

פולחן האביב, הדמיון והנפש

בשיחה עם הכוריאוגרף הבריטי אכרם חאן הוא מודה שדווקא במלאת 100 להעלאתו של "פולחן האביב" של סטרוויסנקי (יולי 1913) מאוד לא רצה ליצור עוד גרסה לבלט המוכר לעייפה. "הגרסאות הקיימות של ניז'ינסקי, בז'אר, מרס קנינגהם ופינה באוש כל כך מושלמות עד שאין צורך בעוד אחת חדשה", אמר. ובכל זאת יצר גרסה מקורית ליצירה של המלחין וקרא לה "לזכרו של איגור" ביצירתו בודק אכרם חאן את הדרך שבה משנה סטרווינסקי את עולם המוזיקה הקלאסית, דרך קביעת דפוסים ושיבושם, ובניית דרמה סביב ריטואל הקורבן. גם טקס החתונה נתפס ביצירתו כ"קורבן".

עולם חדש של סתירות וניגודים

כבן למהגרים מבנגלדש הוא נמשך למקצבים ההודים המשכרים  בפראותם ובחזרה האינסופית שלהם שהיא מעין "קטע מאינסוף". חוסר הסימטריה שלהם יוצר כיווניות מרתקת. הוא משלב את שפת הריקוד ההודי המסורתי -הקַטַק – עם מחול פלמנקו ויצירות מודרניות. שפתו המוזיקלית כוללת גם את תרומתם של שלושה מלחינים שונים שלצלילי המוזיקה שלהם רוקדים 11 הרקדנים של להקתו. הכול אצלו הוא חלק ממוזיקה שלצליליה נברא עולם חדש של סתירות וניגודים המשלימים זה את זה לאחדות אחת. לחישות, הקשה קצבית על עקבי הרגליים, "תיפוף" באצבעות כפות הידיים, ריקוד פלמנקו.

בשפתו הווירטואוזית הייחודית משתתפים כל אברי הגוף – ובכללם הנשימה עצמה. אכרם חאן מודה שהוא עדיין מוקסם מהדרך שבה הופך האדם כל דבר ביקום לסתירה: ההפרדה בין תהום החושך לבריאת האור הופכת לאחדות של סתירות ליקום האנושי. וכך הופכת  החירות לכבלים והמשמעות  לאבסורד. הכיעור והיופי מתמזגים ליצירה אחת – שלמות הקיום האנושי. "אני רוצה  לחקור מצבים שבהם הנפש נשברת – כשיש התנגדות עזה למוסכמות ולכללים, כשחשים שרק הדמיון והנפש הם יצורי פרא חופשיים שאין להם גבולות".

ביצירתו "לזכרו של איגור" (סטרווינסקי) משתתפת המלחינה ג'וסלין פוק, שכתבה את הפסקול לסרטים "עיניים עצומות לרווחה" (סטנלי קובריק), "כנופיות ניו יורק" (סקורסזה) וה"סוחר מונציה" בכיכובו של אל פצי'ינו. כן משתתפים המלחין ניטין סאווני, שהפיק את אלבומה האחרון של אנושקה שנקר, ובן פרוסט האוסטרלי שכתב שילוב של צלילים אלקטרוניים רבי עוצמה להלמות גיטרות חשמליות. חוויה סוחפת לצפות בלהקתו הווירטואוזית של אכרם חאן, כשהיא בוראת שפת גוף חדשה על הבמה על רקע של צלילים מרתקים.

פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מחול, תרבות | עם התגים , | להגיב

חירות המחשבה: על "אִם אשמע קול אחֵר" לחיותה דויטש

בספרה "אִם אשמע קול אחֵר" בוחרת חיותה דויטש לכתוב על "המגזר", החברה הדתית שאליה היא משתייכת. ניתן להבין זאת כשליחות, כרצון להשמיע, בגוף ראשון, את קולו של ציבור שלדעתו האישית כמעט ואינו נשמע, ואף להביא את הניואנסים והזרמים השונים שמרכיבים את אותו מגזר, ומבחינה הזו הספר הוא חלק מתופעה מבורכת.

לצד זאת, ולא ברור אם דויטש מבקרת מגמה זו או שהיא חלק ממנה – לתחושתי הספר מגזרי מדי. הוא מביא את קולו של מגזר הוא מביא את קולו של מגזר שנראה שאינו עוצר לרגע ושואל: האם מישהו מקשיב לו.

לא אחת שאלתי את עצמי האם הא בהא תליא – האם שני הדברים קשורים זה בזה, כלומר, האם קולו של הציבור הדתי אינו נשמע מכיוון שאינו מדבר בשפה אחת ובדברים אחדים עם שאר חלקי החברה הישראלית.

**

"אִם אשמע קול אחֵר" מספר על עוזיה, עיתונאית אשר לאחר גירושין כואבים מבן-זוגה אברהם, מחליטה לקחת פסק זמן מן החיים ונוסעת לנופש במושבה בצפון. תוך זמן קצר עוזיה מתחילה לנהל את בית הקפה המקומי, ומייסדת בו קבוצת כתיבה עם אנשים שבדומה לה הותירו מאחוריהם כאב, הגיעו למושבה להתאוורר, נשבו ביופי ובשקט המקום, והחליטו להישאר.

על אף שהספר אינו מאורגן כך, הוא מורכב משתי עלילות מקבילות: הראשונה היא זו המתרחשת בגבולות אותה מושבה בצפון, ואילו במסגרת העלילה השנייה עומדות כתובות גרפיטי המרוססות בכל רחבי הארץ ומאיימות להפר את החיים השקטים של עוזיה וחבריה החדשים במושבה הצפונית.

מכיוון שלכל עלילה ריתמוס פנימי שונה, שתי העלילות מתמזגות זו בזו בחיבור הנראה לא פעם מלאכותי ודיסוננסי. בעוד שעלילת המושבה מצוירת בנגיעות מכחול עדינות, עלילת כתובות הגרפיטי נעשית באמצעות משיכות עזות של מברשת עבת-סיבים. ההיריון שבין שתי העלילות אינו מוליד יצירה סינרגטית של ממש.

**

לאורך הספר נשזרת מציאות עכשווית ללא חידוש או הזרה ספרותית ברומאן, כמו הבריחה של עוזיה צפונה כבריחה מחייה, מהחיים העירוניים בכלל ובפרט מתל אביב; העבר שרודף אותה גם במהלך החופשה; או חברי הילדוּת – עוזיה, אברהם, הדסה, שניאור – שמתחתנים בינם לבין עצמם, למגִנת לבם של חברי-הילדות האחרים. גם לא כל כך מובן מהי תכלית השבלונה התבניתית שמופיעה לאורך הספר – ציטוט מתוך הטור שעוזיה שולחת לעיתון שלה, שפותח כמעט כל פרק.

נדמה שדויטש לוקחת ברצינות רבה את מילותיה של רחל המשוררת "רק על עצמי לספר ידעתי". שכן, כפי שמעיד הדף האחרון בספר – "חיותה דויטש: נגיעות ביוגרפיות" – בין עוזיה וחיותה יש קווי דמיון רבים, אם זו הילדות בתל-אביב, משלח היד בכתיבה עיתונאית עם נגיעות ספרותיות, או העיסוק באגדות חז"ל – נושא הדוקטורט של דויטש.

כתיבתה של דויטש על אשה בת-דמותה, גם אם יש כמובן נקודות שוני רבות מצביעה על שתי נושאים בעייתיים הקשורים זה בזה:

ראשית, יש בה משום המחשבה שהיוצרת – ולא היצירה – היא שעומדת במרכז, יש בה אחד מששים לנרקיסיזם. יתרה מכך: יש בה משום חוסר הבושה שבנרקיסיזם, החגיגה שבנרקיסיזם.

העיקר השני הוא שכתיבה זו מצביעה על עבדות המחשבה של היוצרת, המעידה כי הכותבת אינה מצליחה ברומאן זה להשתחרר ולצאת מעולמה הצר אל הדמיון והעולם הרחב עד בלי די שנמצא מחוצה לה.

אִם אשמע קול אחֲר, חיותה דויטש, אחוזת בית הוצאה לאור, 2014, 437 עמ'

פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 24.4.2015

חודש הביכורים  שנה לאחר שחוק הספרים הפך לחלוטין את עולם המו"לות והכניס אותו למשבר שעדיין לא ברור מה יהיה בסופו והאם הוא קרוב, החליטו ב "ידיעות ספרים" ושתיים מן ההוצאות האחיות שלו, "אחוזת בית" ו "ליריקה" להפוך את חודש אפריל לחודש הביכורים ולהקדישו להוצאה של ספרות ביכורים ישראלית. מלבד המחיר המוזל יחסית וההד התקשורתי שהמהלך יצר זוכים היוצרים וספריהם להשתתף בקמפיין יוצא דופן בהיקפו בשוק הספרים ובוודאי עבור ספרי ביכורים. המהלך אמור להפוך למסורת ומי יודע, אולי הוצאות אחרות תצטרפנה אל החגיגה הראויה בשנים הבאות.

כמובן שאפשר בלי הרבה מאמץ לגייס מעט ציניות כלפי המהלך אבל אחרי כל טיעוני הנגד, אין ספק שהכותבים נהנים מן המהלך ודי בכך לעת עתה. ואלה שמות:

בחברת נערות / מרב אריה ספר הביכורים של מרב אריה, מחזיר אותנו אל אמצע שנות השמונים ואל חייהן הסוערים של טליה ומנדי, נערות ישראליות מן הפרברים של העיר הגדולה הניצבות על סף ההתבגרות עם כל הכרוך בכך כאשר מדובר בנערות צעירות.

בדרך לתל אביב ובדרך להפוך לנשים צעירות הן תלמדנה כמה דברים על אהבה, מיניות ועל טווח הנשיות המצומצם ששנות השמונים והחברה הישראלית תאפשרנה להן, כי נכון שחלפו שלושים מאז אבל יש דברים שמשתנים לאט מדי.

בחברת נערות מאת מירב אריה, הוצאת ידיעות ספרים, 403 עמ'

 

הדייר מהקומה השניה / עפי גור-ארי  בעיר חסרת שם מתגורר לבדו גבר מתבודד הנמנע מכל מגע עם שכניו, גם הם נטולי שמות וזוכים כמו הדייר עצמו לכינויים בלבד.

הכל משתנה כאשר אל הבניין מגיעה דיירת חדשה בשם אמה הלוכדת את תשומת לבו של הדייר מהקומה השנייה. עדיין מסוגר בדירתו ומבלי לקיים עמה כמעט שום קשר הוא מוצא שהעניין שלו בה הולך וגובר, כל זאת תוך שהוא נאלץ לצפות מן הצד בקשריה החולפים עם גברים אחרים עד שהוא אינו יכול להשלים עוד עם הפאסיביות שלו ועושה מעשה.

הדייר מהקומה השנייה מאת עפי גור-ארי, הוצאת אחוזת בית, 213 עמ'

 

האהבה הכי גדולה בעולם / שירה כרמי  קובץ הסיפורים של שירה כרמי (שכבר הספיקה לזכות במקום השני בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2013) עוסק כולו בנשים, חלקו מתרחש בישראל וחלקו בזימבבואה שם מתגוררת כרמי עצמה כיום. בעוצמות משתנות נאבקות הגיבורות בצורך בביטחון ובחיים הרמוניים אל מול תשוקה כמעט בלתי נשלטת לאהוב מישהו אחר. מישהו מן העבר או מישהו שנמצא ממש במרחק נגיעה. הנשים של כרמי נאבקות כל הזמן אבל לא מסתירות מעצמן את הצורך שלהן בכיבוש ובחיזור ואולי מה שמבדיל אותן במעשיהן מגברים הוא רק המניע או המקום בנפש אותו הן מבקשות למלא.

האהבה הכי גדולה בעולם מאת שירה כרמי, הוצאת אחוזת בית, 207 עמ'

 

לפני ואחרי בבני ברק סיטי / אביטל ז'נט קשת  ליאה, שחקנית ותל אביבית, שניהם לשעבר, עוברת להתגורר בבני ברק יחד עם בעלה והילדות ובתוך תהליך עמוק של חזרה בתשובה. על אף הריחוק שיחושו אולי רבים מן המעשה עצמו, נדמה שאין כמעט תהליך נפשי מרתק ומורכב ממנו. בני ברק כסמל לכל מה שמייצג את העולם החרדי מוגשת כאן על שלל מורכבויתיה וגווניה, על יחסה לנשים, לחילוניים ועל הזרמים השונים והמרתקים בה. אביטל ז'נט קשת, חוזרת בתשובה בעצמה ומתגוררת בבני ברק, מאפשרת הצצה משמעותית אל החיים שעבור הקורא החילוני הממוצע נראים חד ממדיים וצבועים בגוון אחד בלבד, שחור.

לפני ואחרי בבני ברק סיטי מאת אביטל ז'נט קשת, הוצאת ידיעות ספרים, 246 עמ'

 

אחיות אחיות / רחל שליטא תחיה וורה נפגשות לראשונה כפעוטות בשנות העשרים של המאה הקודמת וכבר מהרגע הראשון ברור שמשהו קושר ביניהן והופך אותן לחברות טובות, כמעט לאחיות. הן נפגשות לראשונה כילדות קטנטנות על חוף גורדון של תל אביב והקשר ביניהן הולך מתחזק עם השנים, עד הגעתן לקיבוץ צעיר בנגב ופגישתן עם בחור צעיר שכל אחת מהן בטוחה שהוא האיש שלה. "אחיות אחיות" מתרחש על רקע תקופה משמעותית ומרתקת אך מבלי להפוך את האירועים ההיסטוריים למרכז העלילה ומבלי לתת להקפדה על הפרטים המדויקים להאפיל על מה שחשוב באמת, האנשים עצמם. שיחק לה מזלה של שליטא (וכשרונה) ועוד בטרם ראה אור בישראל כבר נרכשו זכויותיו על ידי הוצאה צרפתית ובקרוב יראה אור גם שם.

אחיות אחיות מאת רחל שליטא, הוצאות ליריקה וידיעות ספרים, 298 עמ'

כְתֹנֶת משחק / תמי שני  זמן קצר לאחר שניהלה עמו רומן קצר גם הוא, כותבת יהלי, בחורה צעירה, מכתב לסופר הנערץ עליה. שנינותה, חכמתה ופתיחות הלב שלה מעוררים את סקרנותו והוא משיב לה מכתב משלו כאשר הוא אינו מודע לכך שמדובר בדמות בדויה. בחלקו האחר של הספר שבה יהלי בזיכרונה אל רומן אותו ניהלה עם המורה שלה לציור בתקופת לימודיה בתיכון. שני סיפורי האהבה הללו והדמיון ביניהם מאפשרים לה לבחון את דמותה בעייני עצמה ובעייני הסובבים אותה, דמות של נערה צעירה שהופכת לבוגרת ותוהה ללא הרף, מה נכון ומה לא, מה מוסרי ומה אינו ראוי. הספר יוצא במסגרת סדרת "מקור" המעולה של אחוזת בית, בעריכתה של דנה אולמרט.

כְתֹנֶת משחק מאת תמי שני, הוצאת אחוזת בית, 253 עמ'

 

עריק / עילי ראונר  אולי המדובר או המתוקשר ביותר מבין ספרי הביכורים הללו הוא ספרו של ראונר, חוקר ספרות צרפת אשר הספיק עוד בהיותו כתב יד לזכות בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים. הגיבור ב "עריק" עסוק בעיקר בבריחה. זה מתחיל כאשר בסמוך לסיום שרותו הצבאי משהו שובר אותו והוא עורק מן הצבא ונפלט אל מקום העבודה היחיד שמוכן להעסיק אותו בלי הרבה שאלות. מאוחר יותר הוא עוזב לפריס ושם כנראה מבין שהוא לא יכול לברוח מעצמו, שזה פשוט לא עובד. משהו קרה לו בצבא, משהו לא מרפה ממנו, מותיר אותו חסר מנוחה ובודד והוא ממשיך להימלט שוב ושוב בניסיון למצוא הקלה ונחמה. על גב הכריכה, בחר המחבר להוסיף כי הספר הזה אינו בדיה ובדרך זו אחרת הכל קרה לו.

עריק מאת עילי ראונר, הוצאת ידיעות ספרים, 205 עמ'

 

הלו דורית / ניר דרום  והנה נקדים את שעוד יקרה ונצרף אל חודש הביכורים אחד של זמורה ביתן שנראה לחלוטין חלק מהחבורה. דרום מגיע בכלל מתחום התקשורת החזותית והדבר ניכר כבר ברפרוף הראשוני, בתחושה הנותרת שרק שינויים קלים נחוצים על מנת לעבד את "הלו דורית" לסרט ישראלי שובר קופות. דורית ואמה שלה נפרדות בכל חופש גדול כאשר דורית נוסעת לדודה רייצ'ל בתל אביב וגם אמא שלה נוסעת, אבל איש אינו יודע לאן. אבל השנה היא עומדת לגלות כמה דברים על אמא ולצאת בעקבותיה אל מסע בן תשעה ימים שישנה את חייה. דולי פרטון, הזמרת הנערצת על דורית מלווה אותה לאורך הספר כולו שמסופר בארבעה קולות ולפעמים נדמה שפרטון היא קול חמישי ולא פחות חשוב.

הלו דורית מאת ניר דרום, הוצאות כנרת זמורה ביתן, 300 עמ'

 

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, רשמים | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

מטס אווירי טס בשמי הארץ

המטס הצבאי כלל את הצוות האווירובטי, מטוסי תובלה, מטוסי מודיעין, מטוסי תדלוק ומסוקים. אל על הטיסה במטוס בואינג 747-400 ושני מטוסי 737 וארקיע הפעילה מטוס בואינג 757-300 ושני מטוסי אמבראר

מטס מיוחד של מטוסי חיל-האוויר, מטוסי אל על וארקיע, טס היום בשמי הארץ כהצדעה למדינת ישראל ואזרחיה. יש לציין, כי למרות ביטול מצעדי צה"ל ביום העצמאות, החל משנת 1973, ממשיך להתקיים בכל יום עצמאות המטס המסורתי של חיל-האוויר.

המטס הצבאי

המטס הצבאי של חיל האוויר כלל מטוסי את מטוסי התובלה קרנף (הרקולס C-130), שמשון (סופר הרקולס C-130J) וראם לתדלוק אווירי (בואינג 707), את מטוסי המודיעין צופית (קינג אייר) למשימות סיור ואיסוף מודיעין, עיטם לבקרה אווירית (גאלפסטרים G-550) ושביט לאיסוף מודיעין אותות (גאלפסטרים G-500), את מטוסי קרב מסוג סופה (F-16I), ברק (F-16) בז (F15) ועיט (סקייהוק) ומסוקים מסוג יסעור.

כמו כן, הצוות האווירובטי של חיל-האוויר, במטוסי הדרכה עפרוני (T-6 טקסן 2) ביצע מפגני ראווה במקומות שונים בארץ ומסוקי ינשוף (בלק הוק UH-60) ושרף (אפאצ'י לונג באו AH-64D) ביצעו מטס הצדעה מעל בית הנשיא.

הצוות האווירובטי של חיל האוויר. צילום: דף הפייסבוק של חיל האוויר

הצוות האווירובטי של חיל האוויר. צילום: דף הפייסבוק של חיל האוויר

המטס האזרחי

אל על השתתפה במטס, הכולל את חיל האוויר ואת התעופה הישראלית, במבנה של שלושה מטוסים, שטסו לאורך קו החוף של ישראל ומעל ירושלים. המבנה כלל שלושה מטוסי בואינג של אל על – מטוס מדגם 747-400, שהוביל את המבנה ושני מטוסים מדגם 737- אחד של אל על ואחד של המותג UP.

מבנה מטוסי אל על. צילום: קברניט דני אורן

מבנה מטוסי אל על. צילום: קברניט דני אורן

לראשונה השנה השתתפה חברת ארקיע במטס, במבנה של שלושה מטוסים – בואינג 757-300, שהוביל את המבנה, ולצידו טסו שני מטוסי אמבראר חדישים.

מבנה מטוסי ארקיע, דקות ספורות לפני ההמראה. צילום: דוברות ארקיע

מבנה מטוסי ארקיע, דקות ספורות לפני ההמראה. צילום: דוברות ארקיע

 

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , , | להגיב