טורקיה ניצבת בראש טבלת התנועה ליעדים בחו"ל

חוזרים לטורקיה – בחודש אפריל, לאחר חופשת הפסח, התייצבה טורקיה בראש טבלת התנועה ליעדים בחו"ל עם 107,464 נוסעים יוצאים ונכנסים, מהם 73,595 נוסעים יוצאים ונכנסים לאיסטנבול. תנועת הנוסעים לאנטליה בלבד הסתכמה ביותר מ-33,812 נוסעים יוצאים ונכנסים. את המקום השני בטבלת התנועה ליעדים תפסה ארה"ב עם 82,538 נוסעים, ואחריה איטליה עם 68,007 נוסעים, גרמניה עם 67,587 נוסעים וצרפת עם 65,590 נוסעים (בכולם נוסעים יוצאים ונכנסים).

עד סוף החודש יעברו בנתב"ג 1.3 מיליון נוסעים נכנסים ויוצאים. צילום: רש"ת

עד סוף החודש יעברו בנתב"ג 1.3 מיליון נוסעים נכנסים ויוצאים. צילום: רש"ת

מנתונים שהתקבלו לאחר הפסח התברר גם, כי אל על הטיסה עד כה באפריל 274,371 נוסעים, אחריה התייצבו טורקיש איירליינס עם 51,627 נוסעים, ארקיע עם 32,515 נוסעים, וחברת הלואו קוסט איזי ג'ט עם 23,157 נוסעים.

30% גידול

על פי נתונים אלה, כאשר תנועת הנוסעים המוגברת תמשך עד לסוף חודש אפריל עם שובם של הנופשים מחו"ל והתחזיות של רשות שדות התעופה (רש"ת) אמור חודש אפריל להסתיים עם יותר מ-1.3 מיליון נוסעים בנתב"ג ויותר מ-8,200 המראות ונחיתות של מטוסים. נתון שיהווה גידול של כ-30% בתנועת הנוסעים והמטוסים.

צוותים מתוגברים

מנכ"ל רש"ת יעקב גנות מציין כי "במשך ימי חג הפסח העמידה רש"ת לרשות הנוסעים צוותים מתוגברים בנתב"ג , בשדות התעופה הפנים ארציים ובמעברי הגבול. בעקבות כך חוו בנתב"ג רמת שירות גבוהה ביותר והם נהנו מהליך בידוק ביטחוני חדש ומהיר. כלל עובדי ומנהלי רש"ת עשו לילות כימים במשך הפסח כדי שהנוסעים ייהנה מחופשה נעימה ומחוויית הטיסה".

מימוש שמים פתוחים

מנהל נתב"ג שמואל זכאי ציין, כי : "נתב"ג הינו אחד מחמשת נמלי התעופה המובילים בשיעור הגידול בתנועת הנוסעים באירופה, תופעה המשוייכת למימוש הסכם השמיים הפתוחים, הסכם המהווה בשורה עבור הצרכן הישראלי. בנתב"ג עברנו לשימוש מוגבר בטכנולוגיות לשירות הנוסעים אשר שיפרו את חווית הטיסה כבמתקדמים בנמלי התעופה בעולם וכחלק מהמהפכה שעוברת על נתב"ג . פנינו לעשור הקרוב והרשות נמצאת בעיצומה של מהפכה לשינויי בתשתיות התעופה האזרחית בישראל. בנתב"ג יפעלו בקרוב מסלולים מחודשים ובזאת יגיע לסיומו פרויקט שדרוג המסלולים שיאפשר בטיחות גבוהה יותר והכפלה של תנועות המטוסים".

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , | להגיב

מסע מדברי אצל חלוצים

יצאנו לדרך בקיה ספורטאג' החדשה, שהבטיחה נסיעה קלה ומהנה בכביש וגם בשטח. למרות שזה רכב בעל מנוע 2000 סמ"ק בלבד עם משקל עצמי לא מבוטל של 1472 ק"ג, הוכיחה הספורטאז' החדשה שאפשר להעביר יום מפרך בתנאי מדבר ואף סופת חול אימתנית, בכיף וברוגע.

עשינו דרכנו לדרום החם שכצפוי היה עמוס במטיילים בחופשת הפסח אולם בהחלט בכמות וצפיפות נסבלת ולא מציקה. תחנתנו הראשונה היתה המוזיאון הפתוח בעומר.

שטיח בתערוכה (צילום צביקה וינטר)

במרחב התעשייתי המטופח שהקים סטף ורטהיימר בעומר מתקיים מוזאון בו יש 4 תערוכות שונות. התערוכה הראשונה שביקרנו היא "ציור בשתי וערב" – תערוכת שטיחי קיר ענקיים של האמנית סאשה סטויאנוב.

בחלל התערוכה מוצגים שלושה עשר שטיחי קיר ענקיים, עד 8 מטר אורכם, שיצרה האמנית סאשה סטויאנוב, העובדת על נול ואורגת את היצירות מתוך איור. סטויאנוב שוקדת על כל שטיח בין 8 ל- 18 חודשים. צבעי השטיחים קודרים כהים אולם סטויאנוב מצליחה בעזרת הגוונים של שחור חום ואפור ליצור תמונה. השטיחים משרים מעט תוגה ועצב ואולי תואמים לאור במולדתה של סטויאנוב, אוקריאנה ופחות לאור הבוהק של ישראל בכלל והנגב בפרט.

גן הפסלים בעומר (צילום צביקה וינטר)

תערוכה נוספת במקום היא תצלומים בתלת מימד שצולמו בארץ ישראל של לפני מאה שנה ובהחלט מחזירים לחיים ( בעזרת משקפיים תואמים ), מראות עבר בתלת מימד. במרחב הפתוח מוצגים פסלי מתכת, עץ והרבה זכוכית של הפסלים אילן אורבוך, שלמה זלינגר, אסף ליפשיץ, שלמה שוורצברג, עפרה צימבליסטה וג'נגיס שקיל.

אוסף העתיקות של איתן ורטהיימר (צילום צביקה וינטר)

אוסף המכוניות העתיקות של איתן ורטהיימר, ידוע בתערוכה הקבועה שלו בתפן אבל גם בעומר יש נציגות עם 32 מכוניות עתיקות שנסעו על כבישי ארצנו משנת 1934 ועד מכוניות משנות ה-60 של המאה הקודמת. לכל מכונית סיפור ולרבות מהמכוניות יש גם לי זכרון כזה או אחר ממפגש עם רכב כזה בילדותי.

בתום הביקור התרבותי המהנה במוזיאון הפתוח בעומר, שמנו פעמינו לכיוון דימונה ועצרנו להתרעננות בחוות צברי אורלי. קידם את פנינו שחר שסיפר תוך כדי סיור בין שורות הצבר הגדלות המדבר ומושקות במי קולחן מושבים מדימונה ( סיפור מי הקולחין של דימונה וחוות צברי אורלי הוא סאגה ארוכה שמתנהלת כבר יותר מעשור במסדרונות בתי המשפט אבל לא בסיפור זה נעסוק הפעם ).

פריחת הצבר בחוות צברי אורלי (צילום צביקה וינטר)

חוות צברי אורלי היא חוות גידול הצבר הגדולה בישראל ובמזרח התיכון ומיקומה על כביש דימונה ירוחם קרוב לדימונה. בחווה, מגדלים על פני מטע של 1100 דונם, צבר מזנים פרי פיתוח ישראלי, שמניבים סברס במספר גדול של צבעים: אדום, ורוד, סגול, כתום, צהוב ואף בצבע לבן. זני הצבר של חוות צברי אורלי מניבים פרי צבר במשך 10 חודשים בשנה והחווה משווקת את הסברס לרוב חנויות הירקות ורשתות השיווק ברחבי הארץ.

סברס טרי (צילום צביקה וינטר)

לאחרונה פיתחו החלוצים בחוות אורלי מגוון מאכלים המבוססים על פרי הצבר ועלי הצבר. אהבנו במיוחד את הצבר המוחמץ העשוי מנתחי עלי צבר, תבשיל נתחי עלי צבר ברוטב עגבניות פיקנטי, ריבת פרי צבר ירוקה ובשרנית ( להביל מהריבה האדומה המימית שפחות אהבנו ) ואפילו ברד קר ומרווה מפרי הצבר סוכר ומים.

סלטים מעלי הצבר (צילום צביקה וינטר)

ערכנו את הסיור הרכוב בין שורות שיחי הצבר, עם הספוטאז' הממוזג והעדפנו אותו על פני סיור בקרונות הסיור הפתוחים של החווה. גם כאן עזרה לנו הספוטאז' החדשה לחוש את היכולת שטח שלה ולא הרגשנו את המהמורות בדרך החקלאית של חוות הסברסים. לאחר שטעמנו מקצת ממאכלי הצבר הישראלי נפרדנו משחר ויצאנו לדרכנו לכיוון מעלה העקרבים.

הספורטאז' בין שיחי הצבר (צילום צביקה וינטר)

ככל שהתקרבנו למעלה העקרבים גברה התנועה ובנקודות יציאה למסלולי הליכה היו עשרות כלי רכב בחניה מסודרת ונקיה. עם ישראל חוגג בטבע.

מטע צברים (צילום צביקה וינטר)

שמנו פעמינו לחניון ממנו יצאנו בהליכה קצרה על קטע קצרצר משביל ישראל לכיוון התצפית על המכתש הקטן. הנוף המדברי המרהיב השכיח את החום היוקד של צהרי היום וכשחזרנו לקיה ספורטאז' המזגן מיד הצליח לצנן את חום גופינו ולהשיב את רוחינו לקראת המשך המסע.

ירדנו בכיף את מעלה העקרבים תוך אזכור הפיגוע של אוטובוס החוגגים שחזרו במרץ 1954 מחגיגות באילת ונטבחו במעלה זה. כבר 60 שנה חלפו מאז פגוע הטרור על נוסעי האוטובוס מאילת. מהדרך היורדת למישור צין המשכנו למישור הבולבוסים שהם אבנים בגדלים שונים ובצורת תפוחי אדמה ( בולבוס הוא תפוח-אדמה ) שטוחים. משדה הבולבוסים טיפסנו במעלה הדרך לכיוון ירוחם.

מעלה העקרבים (צילום צביקה וינטר)

הספורטאז' טיפס ללא קושי את המעלה התלול והוכיח ש- 166 הסוסים השואטים מתחת למכסה המנוע, יודעים לעשות העבודה. נכנסנו לירוחם תוך כדי סערה וסופת חול מדברית יוצאת דופן גם לדברי וותיקים מתושבי הנגב. קיר חול עם ראות של 2-3 מטר בלבד קידם את פנינו בפאתי ירוחם ולאחר שחדרנו בזהירות יתרה ולאט את מסך החול והתחילה הראות להתבהר ראינו את ההרס והנזק של הסופה ברחובות ירוחם וגם שמענו מה עשתה הסופה לחלוצים הבאים שעשינו את דרכנו לבקר אותם- מיכל ודני קורנמל וחוות קורנמל אותה הקימו במו ידם וגידלו בא לתפארת את 4 ילדיהם ו-40 העיזים שלהם.

חומת חול ואבק (צילום צביקה וינטר)

התיישבנו במרפסת המבולגנת לאחר הסופה וסידרנו לנו מרבץ נוח על מנת לשמוע מענת את קורות המעשה החלוצי שלהם, כחוות הבודדים בין הראשונות בנגב.

מאז 1997 גרים בני משפחת קורנמל בקרוונים ארעיים על גבעה מדברית הצופה על צומת טללים ואילו דיר העיזים ממוקם בעמק נמוך ומוגן יותר. העיזים עולות לחליבה פעמיים ביום ואת החלב מעבדים לגבינות במחלבה הצמודה לעמדות החליבה של העיזים.

ענת מספרת על קורותיהם בנגב (צילום צביקה וינטר)

ענת מספרת על מגוון הגבינות עם השמות האנושיים שהם למעשה על שם העיזים שמחלבן יוצרו הגבינות הטובות ביותר בכל סוג. כל העיזים על שמן נקראות הגבינות כבר לא בן החיים אבל זכרן נאכל בפי כל אורח החווה והמסעדה או החנות.

גבינות עיזים בנגב (צילום צביקה וינטר)

וזה מגוון הגבינות של חוות קורנמל:
• עדנה – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כחודשיים המכילה כ- 40% שומן.
• טום – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כחצי שנה המכילה כ- 40% שומן.
• עדי – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כשנה ומכילה כ- 40% שומן.
• פטה (מחלב עיזים) – גבינת עיזים חצי קשה, יבשה, בעלת מרקם וטעם עדין ומכילה כ- 20% שומן.
• הגר (קממבר, מחלב עיזים) – גבינת עיזים חצי קשה (במקור עשויה מחלב בקר) עם כ- 20% שומן.
• הגר עלי גפן (קממבר מחלב עיזים)- גבינת עיזים חצי קשה (במקורה עשויה מחלב בקר). הגבינה עטופה בעלה גפן כבוש, המקנה לה חזות ים-תיכונית וטעם שונה עם הבשלתה. מכילה כ- 20% שומן.
• מיכל (ברי מחלב עיזים)- גבינת עיזים חצי קשה (במקורה עשויה מחלב בקר), בעלת מירקם חלק ועדינה בטעמה עם כ- 20% שומן.
• כתם – גבינת עיזים חצי קשה, בעלת מרקם וטעם עדין הנימוחה בפה. מכילה כ- 20% שומן.
• יעל- משקה מחלב עיזים מלא, בעל חמיצות קלה ומרקם חלק. כ 4% שומן.
• רותי – משקה יוגורט מתוק מחלב עיזים מלא, (בסיגנון לאסי ההודי). כ 4% שומן.

מטעמי חוות קורנמל (צילום צביקה וינטר)

לאחר שטעמנו מכל טוב חלב העיזים והתוצרת של המסעדה חזרנו לכביש ויצאנו לכיוון צפון.

לסיכום נסיעה ארוכה ( כ- 450 ק"מ ) ניתן בהחלט ואשר שהקיה ספורטרז' הוא בחירה טובה של רכב כבישטח בסיסי אבל מתחרה לכל דגם של רכב כבישטח אחר, וכל זאת רק במחיר החל מ- 150,000 ש' ( תלוי ברמת הגימור והאיבזור ). ראוי לציין את מסך המגע בו מצויד הרכב שמאפשר גם ניווט עם WAZE וגם בקרה על מערכת השמע ואף מצלמת הילוך אחורי המקרינה על המסך.

שתי נקודות שגורעות מהחוויה הן צריכת הדלק הגבוה עם כ- 11 ק"מ לליטר בפועל בנסיעה משולבת של שטח וכביש מהיר וגם רמת זיהום האוויר 12 היא משהוא שראוי לשיפור.
לסיכום: רכב המעניק חווית טיול נעימה ונוחה, 2 משפחות חלוציות המגשימות את הבטוי ציונות, הלכה למעשה, תרבות ואמנות במוזיאון הפתוח של עומר והרבה, הרבה מאד מרחבים וטבע.

פורסם בקטגוריה מה חדש, רכב | עם התגים , , , , , , , , , , , | להגיב

ארה"ב: לפירוק הרש"פ תהיינה השלכות חמורות על הסיוע

 ארצות הברית מזהירה מגיבה לאיום הפלסטיני, בפירוק הרשות הפלסטינית, באזהרה חד משמעית. דוברת הסטייט דיפרטמנט, ג'ן סאקי, אמרה אמש כי לצעד קיצוני כזה תהיה השפעה חמורה על קשריה של ארצות הברית עם הפלסטינים ועל הסיוע האמריקני לעם הפלסטיני.

אבו מאזן. הפעם 'חטף' אזהרה מארה"ב (צילום: נירה ידין)

אבו מאזן. הפעם 'חטף' אזהרה מארה"ב (צילום: נירה ידין)

"למהלך קיצוני כזה יהיו השלכות חמורות", הזהירה סאקי. "ברור שיהיו לכך השלכות חמורות מאד ליחסים אתנו, כולל בהמשך הסיוע". דוברת הסטייט דיפרטמנט הדגישה כי הקהילה הבין-לאומית וגם הפלסטינים עצמם השקיעו מאמצים כבירים בבניית המוסדות של הרשות הפלסטינית והדגישה שפירוק הרשות לא ישרת את האינטרס הפלסטיני.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב אמש – במהלך חגיגות המימונה – על האיום לפרק את הרשות. "אנחנו רואים ביום הזה את הרשות הפלסטינית שאתמול דיברה על פירוק, מדברת היום על איחוד עם חמאס", אמר נתניהו. "אז שיחליטו – הם רוצים פירוק או רוצים איחוד? כשהם ירצו בשלום – שיודיעו לנו, כי אנחנו רוצים שלום אמת. וגם ביום הזה, ביום חגנו, ירו אויבנו טילים לתוך יישובינו, והמדיניות שלנו היא ברורה – להגיב מיד ובעוצמה. אנחנו פוגעים בכל מי שבא לפגוע בנו, כך עשינו וכך נעשה".

שר התחבורה, ישראל כץ, הגיב הבוקר, בעמוד הפייסבוק שלו, בקריאה להיערך ללחצים הצפויים אחרי סיום המו"מ: "עכשיו, ברגע האמת, שוב התברר שאבו מאזן מבלף. לא מוכן לוויתורים, פונה לאו״ם ורץ להתחבק עם החמאס. המו״מ למעשה הסתיים בלא כלום וזה הזמן להתלכד ולעמוד יחד מול הלחצים הצפויים. בנוסף, במענה להפרת ההסכמים, עלינו לנקוט בצעדי תגובה משמעותיים והצעד הראשון המתבקש: החלטה על ביטול הסעיף המדבר על הזכות ״למעבר בטוח״ בין עזה ליו״ש. מדובר בשטח ריבוני ישראלי – ואנחנו לא חייבים להם כלום".

עוד קרא השר כץ להבהיר, "כי במידה והרשות תודיע על פירוקה, תבוטל מאליה החסינות שהוענקה לצמרת אש"פ בהסכמי אוסלו. דין רג׳וב יהיה כדין ברגותי וכל מגע של ח"כ אחמד טיבי עם אבו מאזן יחשב כמגע עם האויב. יש לנו ארץ נהדרת, אנחנו צודקים ואנחנו ננצח!"

עוד קודם לכן הגיב יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, באמרו כי לא מנהלים משא ומתן עם אקדח צמוד לרקה: "אבו מאזן מעודד טרור נגד ישראל, ואז מאיים עלינו שהוא יתפטר מתפקידו", אמר בנט. "על זה נאמר: עם איומים כאלה מי צריך איחולים, ואם הוא רוצה ללכת – לא נעצור בעדו".

את האיום לפרק את הרשות השמיע אבו מאזן באיום מרומז, בפגישתו עם חברי כנסת ישראלים בשבוע שעבר. בסוף השבוע, בריאיון לאתר החדשות "אל-מסרי אל יום", אמר אבו מאזן: "אין ברירה אלא להעביר הלאה את הדגל ולנוח, אבל זהו זמן לא פשוט לעשות זאת  – הנטל והאחריות כבדים, והסכנות יותר גדולות מההישגים".

בתקופה האחרונה דווח כי הרשות הפלסטינית הקימה צוותים שיבדקו כיצד ניתן בפועל לפרק את הרשות במקרה של כישלון השיחות עם ישראל. במקרה כזה, אומרים הפלסטינים, הנטל ייפול על ישראל. מדובר בין היתר ביותר מ-2 מיליארד בשנה שמקבלת כיום הרשות הפלסטינית ממדינות תורמות בעולם.

במקביל דווח היום כי דובר כוחות הביטחון הפלסטיניים אמר, כי אין כל אמת בדיווחים על פירוק אפשרי של הרשות הפלסטינית, במקרה שהמשא ומתן המדיני עם ישראל ייכשל. לדברי הדובר עדנאן דמירי הרשות לא דנה בעבר ואין בכוונתה לדון בפירוקה. "מי שהמציא את המונח 'פירוק הרשות' הוא ישראל עצמה, כדי לגרום לבלבול ברחוב הפלסטיני וכדי ללחוץ על הרשות", הוא אמר לסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען".

יו"ר מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, קראה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקחת את הדברים של אבו מאזן ברצינות. "אני מאוד חוששת שהוא עשוי להחזיר את המפתחות לישראל. ישראל תיאלץ להקים מנהל אזרחי שישלוט באוכלוסיה האזרחית בשטחים, הדבר הזה יגרום להעמקת כיבוש ובעיקר יגרור סנקציות בינלאומיות על ישראל. ישראל תהפוך להיות מדינה מנודה, מבודדת ומצורעת בעולם, מדינה ששולטת על אוכלוסיה אזרחית של קרוב לשלושה מיליון בני אדם".

ח"כ עומר ברלב (העבודה) הגיב: "כמו בגבעת חלפון, אבו מאזן כבר מזמן הוציא את חליפת האיומים בעוד שאצל ראש הממשלה היא תקועה במכבסה (אולי בזו שעולה לנו 3,500 ש"ח בחודש). כך הפלסטינים. יש להם תכנית א' ותכנית ב' (ללכת לאו"ם) והבוקר שמענו תכנית ג' ("להחזיר לנו את המפתחות.."). בחיי, כמה שהם יצירתיים. ואנחנו? נותרנו פאסיביים, ישנים בפיג'מה, מחכים שמישהו יבוא ויתן לנו הזדמנות לעוד משא ומתן שלא יביא דבר מלבד דיבורים ושחרור מחבלים.

"לצערי", אמר ח"כ בר-לב, "נראה שלראש הממשלה אין תכנית, אין שיטת משחק ואין חזון וחברי יש עתיד והתנועה שנדבקים לכיסאותיהם בממשלה, משרתים את אותה הגישה הפאסיבית והמסוכנת לעתידנו".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , | תגובה אחת

תערוכת טכנוקאר 2014 – לבעלי המקצוע בענף הרכב

תערוכת טכנוקאר מתקיימת אחת לשנתיים והיא מהווה את התערוכה המקצועית היחידה של ענף הרכב. השנה, היא תתקיים זו הפעם השביעית בתאריכים 19, 20 ו-21 במאי בגני התערוכה בתל אביב.

התערוכה מיועדת לכל בעלי המקצוע בענף: בעלי ומנהלי מוסכים, בעלי ומנהלי חברות הובלה ושינוע, בעלי ומנהלי חברות היסעים, מנהלי ציי רכב, בעלי עסקים קטנים ובינוניים שבבעלותם מספר קטן יחסית של כלי רכב לשימוש העסק, נהגי מוניות (בעלי רישיונות), קציני בטיחות בתעבורה, שמאי רכב, מנהלי תחבורה, מנהלי רכש ולוגיסטיקה, בעלי ומנהלי מפעלים, מנהלי כספים, נציגי משרדים ממשלתיים, משרד הביטחון, צבא ומוסדות ממשלתיים ומוניציפאליים ועוד.

השנה לראשונה, לצד הביתנים והתצוגות, התערוכה תקיים גם את ועידת העסקים של עולם הרכב ותעמיד במרכזה תוכן מגוון של בעלי תפקידים ואנשי מקצוע בכירים, שיחלקו עם מבקרי התערוכה את הידע שברשותם כולל ניתוח וסימון מגמות עולמיות בענף הרכב.

תערוכת טכנוקאר המיועדת לעולם המקצועי של ענף הרכב מתקיימת אחת לשנתיים בגני התערוכה ומהווה כבר שנים רבות את האירוע הגדול והמשמעותי ביותר עבור בעלי המקצוע בענף.

בדרך כלל, התערוכה כוללת ביתנים ותצוגות של כל החברות שיש להן מה להציע לבעלי המקצוע השונים בענף. אולם השנה, החליטו מארגני התערוכה שלא להסתפק בצד המכירתי ולהוסיף גם עולם שלם של תוכן לתערוכה וכך לצד הביתנים והתצוגות, באי התערוכה ייהנו מפאנלים, פורומים, סדנאות, התכנסויות מקצועיות והרצאות שרובן ככולן יעסקו בעולם הרכב המקצועי, בהשלכות ובמגמות המשיקות לו. מארגני התערוכה מבטיחים שהמבקרים יוכלו לפגוש ולשמוע: שרים, חברי כנסת, מרצים בעלי שם בתחום, מנהלי משרד בכירים, אנשי שיווק באינטרנט, מקצועני טכנולוגיה, מומחים לשירות לקוחות ומומחי כספים ומומחי ומכירות.

בנוסף, התערוכה פתחה מתחם חדש המיועד לבעלי עסקים המחזיקים ציי רכב קטנים או בינוניים. זאת לאחר שמארגני התערוכה הגיעו למסקנה כי אין מענה בשוק הרכב לבעלי עסקים אלו, מאחר שבדרך כלל ההתייחסות היא לחברות הגדולות שברשותן ציי רכב גדולים.

במתחם החדש יוכלו בעלי ומנהלי העסקים הקטנים והבינוניים לקבל הצעות שכוללות פתרונות מיוחדים המותאמים במיוחד להם, כגון: עסקאות של תמהיל בין רכבי ליסינג לרכבי רכישה ותשלום הוצאות נסיעה לעובדים, אפשרויות רכישה ושדרוג מוזלות וחד פעמיות של כלי רכב פרטיים וכלי רכב דו גלגליים לטובת פעילות העסק, אפשרויות טיפול שוטף (רכישת חבילות טיפול מוזלות), שירותי קציני בטיחות, וקציני רכב בפרילנס, כלים לשליטה, ניהול ובקרה טכנולוגי לרכבים וכדומה. בנוסף, הם יוכלו להיחשף לתכנים ייעודיים רק להם ולקבל מידע רב ושימושי, כגון: שיטות מימון לרכב, עמידה מול בנקים במימון רכב לעסק, דרכי ניהול בצי רכב של עסקים קטנים ובינוניים, כלים לשליטה, ניהול ובקרה טכנולוגי לרכבים שיווק ופרסום בעולם הדיגיטלי, איך תדע את המצב האמתי של העסק שלך בזמן אמת, ניתוח דוחות כספיים ועוד.

לאור תהליך השינוי שהחל בענף בשנה האחרונה, החליטו מארגני התערוכה כי חלק גדול מהתכנים שיעלו יעסקו בשינויים הכלכליים והטכנולוגיים שעוברים על הענף, כגון: יורו 6, הגברת התחרות, המהפכה הירוקה, טכנולוגיה ובטיחות ועוד.

בנוסף, האיגודים המקצועיים המרכזיים בענף הרכב חברו לשיתוף פעולה עם תערוכת טכנוקאר ויערכו את הכנסים השנתיים שלהם במסגרת התערוכה, ביניהם: איגוד המוסכים, איגוד השמאים, מועצת המובילים והמסיעים, ארגון מנהלי תחבורה, איגוד מכוני הרישוי ועוד.

נדב כהן, מנכ"ל טכנוקאר מסביר: "השנה הבנו שבכדי לשמור על המותג טכנוקאר, בעולם המתפתח של ענף הרכב, לא ניתן להסתפק בצד המסחרי. מה גם שהדרישה לידע אף הגיעה מצד המציגים והמבקרים ולכן החלטנו ללכת על כל הקופה והשקענו בכינוס המוחות הכי מבריקים ואנשי המקצוע בעמדות הבכירות ביותר בענף. אנחנו מאמינים שידע הוא כוח"

בין המציגים שהבטיחו השתתפותם בתערוכה ניתן יהיה למצוא את:

• זיו פורת ריתוכים והידראוליקה בע"מ שיציגו צינורות הגה כוח וצינורות מיזוג אוויר חלופיים שניתן להשיג רק אצלם, כי בד"כ יש רק מקורי אצל היבואנים.

• חברת טכנוטייר תציג ציוד חדשני וטכנולוגי כגון פתרון PPMS שהיא מערכות לניטור לחץ אוויר בצמיגים. בהקשר זה חשוב לציים כי החל מנובמבר כל כלי הרכב בעלי תקינה אירופאית יהיו מחויבים במערכת הזאת. מדובר בארבעה חיישנים אשר מורכבים על 4 שסתומים בצמיגים והם משדרים בבלו טוס לדשבורד ומתריעים כאשר יש תקלה בצמיגים.

• חברת א.ס ורטהיים תציג מערכת ניהול שמנים ממוחשבת, ליפט אלחוטי למשאיות וכפפות מהפכניות שלא נקרעות.

• מכון דיזל השרון יציג טכנולוגיה חדשה לבדיקת מרססים של משאיות וכן טכנולוגיות לשיפוץ משאבות מדגמים מתקדמים. מכון זה הוא בין הראשונים והבודדים בעולם שמשתמשים בטכנולוגיה הזאת.

• חברת ננו ציפויים תשיק בתערוכה לראשונה מוצר יחידי במינו שנקרא "ננו קאר", מדובר בננו חומר לצבע של הרכב, מהבודדים בעולם. יתרונותיו: הצבע פחות דוהה, פחות מחליד, צואת ציפורים לא משאיר צריבה על הלכה, קל מאוד לניקוי, בוץ ולכלוך פחות ייצמדו אליו, יכולת עמידות UV יוצאת מגדר הרגיל ששומרת על הלכה ועל גוון הצבע בשמש חזקה ובניגוד לכל החומרים האחרים כמו למשל פוליש וקס, המוצר נשאר יציב לאורך שנה לפחות וכמו כן גם יכולת עמידות UV יוצאת מגדר הרגיל שמירת לכה וגוון הצבע לאורך זמן ובעיקר בשמש. בנוסף תציג החברה סט שלם של מוצרים תומכים כמו למשל ננו טקסטיל לריפודי הרכב שמונע כתמים של ילדים, חומרים לזכוכית נוגדי לכלוך ואבק שהופכים את הזכוכית להידרופובית ובטיחותית ממדרגה ראשונה, כך שגם אם נוסעים 60-70 קמ"ש אין צורך בווישרים, מה שמשפר ראות ונראות.

יצרני רכב בקנה מידה עולמי מתעניינים בטכנולוגיות החדישות האלה של ננו ציפויים ומהחברה מסרבים לחשוף את אותם יצרנים כרגע.

פורסם בקטגוריה ב, טכנולוגיה, מה חדש, עוד טכנולוגיות, רכב | עם התגים , , | להגיב

השטויות שאומרים על הקנאביס

וג'וינט ישמח לבב אנוש - צילום: עמית מנדלזון

כל סקרי האמון במדינת ישראל מוכיחים שאמינות המשטרה בעיני הציבור נמוכה במיוחד, אז איך ייתכן שהמשטרה מצליחה למרוח את הציבור בכזו כקלות בנושא הקנאביס? ראשית, אני לא מאשים את המשטרה. כל עוד הקנאביס איננו חוקי, ה"בלופים" הקטנים והגדולים שהיא משחררת הם בגדר מניעת פשע.

היות שכבר הגעתי למסקנה שרוב בני האדם לא ניחנו במנת משכל גבוהה במיוחד, הרי שעבודת המשטרה קלה להחריד בנושא. הציבור מתעקש לקלוט כל שטות בלי להבחין אפילו בניואנסים הקטנים, דקויות השפה. הנה כמה הברקות והרבה עובדות:

עיתונאית מפורסמת טוענת: "מקרי פשע רבים התרחשו תחת ההשפעה הזאת וההתמכרות גרמה לרבים לחיות בעצלתיים" – באמת? היא טוענת שהנתון מקורו במשטרה. במציאות לא ידוע על מקרה פשע שאירע בגלל השפעת חשיש או קנאביס. ואם משטרת ישראל טוענת אחרת, הם המציאו סוף סוף קורא ומפענח של גלי מוח שמסוגל גם לעבוד רטרואקטיבית. זה אפילו לא מדע בדיוני, זה פנטזיה פרועה.

ואז היא שולפת מקרה רצח ברחובות וטוענת שהרוצח היה בהשפעת סמים, ומוסיפה "אחרת איך יתכן שרצח סתם נערה אלמלא היו לו הזיות". כבוד העיתונאית בעצם החליטה להסיק מסקנות ואין מדובר בעובדות. אבל גם עם המסקנה הזו יש בעיה, שכן חשיש איננו סם הזיה, ואיננו גורם להזיות או לאובדן שליטה. חשיש וקנאביס אינם ממכרים, ומי שמתמכר אליהם יתמכר גם לריח חציר ופליטת גז של מכוניות באותה מידה.

מבריק אחר טוען שחשיש פוגע בכושר השיפוט ואז הוא מספֿר שחשיש גרם לו לקהות חושים והירדמות. כן, חשיש יכול לגרות להירדמות, אבל גם אנטיביוטיקה, אספירין וכל משכך כאבים שהוא מרדים. אבל קהות חושים? אני לא יודע מה הבחור עישן אבל זה בדיוק להיפך, חשיש גורם לחידוד חושים. ברור שהבחור מגן על תאוריה שהוא בנה לעצמו על בסיס פיסות מידע שליקט פה ושם.

המדענים שממומנים ברובם על ידי חברות התרופות מנסים להאחז בכל פיסת מידע מפלילה לגבי הסמים הקלים. הם יעשו הכל כדי להציג מצג סטטיסטי פאתטי על הסכנות כביכול בעיתון חשיש או מריחואנה. מי שבודק מקרוב את המחקרים הללו מגלה במהירות שמדובר בגיבוב שטויות מכוון ואינטרסנטי, שאפשר לסתור בקלילות מאוד לא מדעית. אבל גם ל"מדענים" הללו אין לי טענות, הם צריכים לחיות ממשהו וכיוון שמחקר של ממש לא קיים בישראל, אז הם עושים את עבודתם.

קישור בין עישון סמים קלים לבטלה הוא עוד נקודה מתסכלת. אחרי הכל גם את הללו, כמו סיגריות וכמו אלכוהול, צריך לקנות ועבור זה צריך לעבוד.

לאט לאט יוצאות מדינות רבות מהארון ומאשרות את השימוש בסמים הללו. אפילו בארה"ב, המדינה השמרנית ביותר בעולם: בקולורדו ובוושינגטון (המדינה) הקנאביס חוקי. בקנדה אפשר להשיגו בכל פינה. בכל אירופה כנ"ל. המשטרה עוצמת עיניים והיא יודעת למה. אין לה משאבים לטפל בשטות הזו. בצרפת נתקלתי אפילו במגזין מודפס שאפשר למצוא בחנויות שמלמד כיצד לגדל קנאביס.

ואז מגיעה העיתונות המגויסת, עיתונים כמו ידיעות אחרונות שאת המוניטין שלהם רכשו מכותרות בצבע צהוב מצהוב, ועושים מטעמים משלושה סלבריטאים שמעשנים קנאביס. זו אותה עיתונות שמצטטת באדיקות כל מחקר חסר בסיס על נזקי המריחואנה ושבדרך כלל מתעלמת מהתועלת שבו. אבל היות שקוראים רק את הכותרות (כי זה באותיות גדולות והם קוראים לאט), זה חודר. משגע אותי הרעיון שגוף שאמור לספק מידע לציבור מקדם את הטיפשות והבורות בכזו אדיקות.

המאבק בחוקיות הקנאביס הוא מאמץ סיזיפי, טיפשי ויקר. קנדה, מעוז גידול של קנאביס איכותי, החליטה יום אחד לאשר אותו בחוק. ממשלת ארה"ב נעמדה על הרגליים האחוריות ואיימה בסגירת גבולות, וממשלת קנדה נסוגה (רק החלה להעלים עין). וארה"ב? זה היה ממשל קלינטון ששפך 40 מיליארד דולר על המלחמה בסמים וצייד ממשלות של דיקטטורים בכל רחבי דרום אמריקה בכלי נשק קטלניים – רק כדי לגלות שמחירי המריחואנה בניו יורק ירדו פלאים, דהיינו, ההיצע לא רק שלא נפגע אלא גדל.

המדינות שעדיין לא אישרו את השימוש בקנאביס וחשיש מעדיפות את האינטרס של חברות התרופות מצד אחד ומצד אחר מחפשות עדיין דרך פרקטית למסות מוצר שבעצם כל אחד יכול לגדל בחצרו. תוך כדי כך הן מעדיפות להכריז על כל העולם ואחותו כעבריינים.

אני אפילו לא אטרח להשוות את הקנאביס לאלכוהול. אבל מי שמשווה, כנראה בחיים לא ראה אדם שיכור מול אדם "מסטול". האחד בקושי עומד על הרגליים, לא שולט בדיבורו, מועד לתאונות, לא שולט בתפקוד איבריו ולעיתים קרובות מאוד אגרסיבי וכל הסיכויים שיישן שנת ישרים מתבוסס בקיאו. וכל זאת אחרי ששתה משהו חוקי לחלוטין בעוד שהשני, העבריין, יהיה שמח וטוב לב, יציב, אך זהיר, וילך לישון עם חיוך על פניו. הוא גם יקום למחרת בבוקר כאילו כלום לא קרה.

רבותי, אתם יכולים להאמין למי שאתם רוצים, אבל אנא מכם, נסו לקרוא ולהבין קצת יותר. ואם החלטתם לחוות דעה על ההשפעות של הקנאביס, כדאי לפני כן שתבססו את דעתכם על התנסות. במקרה הכי גרוע תחייכו קצת יותר, אולי אפילו תצחקו, ואולי אולי זה ישחרר לכם את שרירי הישבן הקפוצים.

 

פורסם בקטגוריה א, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , , , , , | 8 תגובות

מת הילד שטבע אתמול בבריכה ברמת הגולן

לאחר מאמצים אינטנסיביים במחלקת טיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי זיו בצפת להצלת חייו של בן  ה-4, עמית נתן סופר (זיוון), שטבע אתמול בבריכה בצימר בחד-נס, נפטר הפעוט בשעות הצהריים. 

ד"ר וינר (צילום: המרכז הרפואי זיו)

ד"ר וינר (צילום: המרכז הרפואי זיו)

ד"ר יורי וינר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי זיו, שלא מש ממיטתו של הפעוט מרגע הגעתו לבית החולים מספר, כי בשעות אחר הצהריים אתמול (יום א' 20.4) התקבלה במרכז הרפואי זיו הודעה על ילד בן 4 שנמצא בבריכה בצימר ביישוב חד נס ללא סימני חיים. "נמסר לנו כי לאחר ניסיונות החייאה ממושכים בשטח על ידי צוות של מד"א הפעוט פונה לבית החולים כאשר הוא מונשם ומורדם. קיבלנו את הפעוט במצב אנוש, מונשם ואינו מגיב לגירויים ועם חשד לפגיעה מוחית קשה כתוצאה מהטביעה. עשינו את מירב המאמצים לייצב את מצבו של הפעוט ולהחזירו לחיים, אך לצערנו היום בצהריים הוא נפטר. איננו יודעים כמה זמן הפעוט שהה מתחת למים, משפחתו מצאה אותו כאשר הוא היה ללא סימני חיים. אנו משתתפים בצערה של המשפחה", אמר ד"ר וינר.

נסיבות הטביעה נבדקות על ידי המשטרה.

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בריאות, חדשות בארץ | עם התגים , , , | להגיב

ועדת הפנים והגנת הסביבה תבחן מקרוב את המצב במפרץ חיפה

ועדת הפנים והגנת הסביבה תגיע ביום רביעי הקרוב, 23.4, לעשות סדר במפרץ חיפה ותקיים סיור לבחינת ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של התרחבות בתי הזיקוק, הקמת נמל חדש, הקמת חוות המיכלים ועוד.

הדמיה של נמל המפרץ (צילום: חברת נמלי ישראל)

הדמיה של נמל המפרץ (צילום: חברת נמלי ישראל)

בשעה 19:00 ימתינו לוועדה עשרות תושבים מודאגים ובמפגש תושבים פתוח המאורגן על ידי מגמה ירוקה והקואליציה לבריאות הציבור וידונו בסכנות הבריאותיות והסביבתיות במפרץ חיפה. לוועדת המשנה שהוקמה לצורך העניין, בראשות ח"כ דב חנין, נותרו חודשיים להגיש הצעות אופרטיביות שיטיבו עם בריאות הציבור וימנעו את האסון הבא במפרץ. 

דובר מגמה ירוקה בחיפה, עומרי פרל: "חבר הכנסת דב חנין ושאר חברי הוועדה יגיעו למפרץ, יריחו וירגישו בעצמם את הדברים מהם תושבי חיפה והקריות סובלים כבר עשרות שנים וייחשפו למחדלים הרבים במפרץ חיפה הכוללים זיהום אוויר אדיר, תחלואה רבה, חומרים מסוכנים והעדפת רווח כספי על חשבון בריאות הציבור".

הסיור יחל בבוקר בנמל חיפה וחברי הוועדה יקבלו סקירה בנושא מצב הנמל והתכניות עתידיות. אחר כך יבקרו בנמל התעופה במפרץ ויסיירו בבתי הזיקוק (ב.ז.ן). אחר הצהריים יתקיים דיון באיגוד ערים לאיכות הסביבה בצ'ק פוסט ובערב יתקיים מפגש התושבים עם ח"כ דב חנין.

פורסם בקטגוריה איכות הסביבה, בריאות, ג, חברה וסביבה, חדשות בריאות | עם התגים , , , | להגיב

שלושה וחצי מיליון מטיילים פקדו את היערות והשמורות בחג

הכנרת היתה השנה יעד מועדף על המטיילים. (צילום: עירית רוזנבלום)

הכנרת היתה השנה יעד מועדף על המטיילים. (צילום: עירית רוזנבלום)

מזג האוויר הנאה והרגיעה הבטחונית היחסית, תרמו לאווירה שעודדה את יציאת הישראלים לחופשה בטבע. האתרים המטויילים ביותר ברשות הטבע והגנים (רט"ג) במהלך החג היו אתרי המים גן לאומי עין גדי, שמורת טבע הבניאס, נחל עיון, נחל פרת, נחל עמוד ועיינות צוקים. חופי הרשות: חוף הבונים, בית ינאי, ופלמחים. אתרים פופולאריים אחרים היו קיסריה, בית שאן, עין חמד וגן לאומי ירקון. ברט"ג מציינים כי מדובר בעלייה במספר המטיילים בהשוואה לחג אשתקד.

בקרן קימת לישראל אומרים שאתרי הבילוי המובילים בחג היו באגמון קק״ל החולה בגליל העליון, המתחם האינטראקטיבי החדש ביער אילנות בשרון ואזור התצפיות ומאגרי המים בחבל הבשור.

מאות אלפי רוכבי אופניים נהנו ממזג אוויר אביבי ומאלפי הקילומטרים של שבילי הרכיבה בכל רחבי הארץ. האזורים אשר קלטו את את רוב הרוכבים היו הסינגלים באזור הרי ירושלים וחבל מודיעין, רמות מנשה ואזור יקנעם, וביער יתיר בצפון הנגב.

ריכוז הנופשים במתחמי הפיקניק היה ביער מלאכים ויער להב בדרום, יער ברעם, שוויץ ויער ביריה בצפון ויער בן בן שמן ויער קנדה במרכז..

מגמה נוספת שהתחזקה השנה לעומת שנים קודמות, היא לינת השטח בחניוני לילה. פעילות קק״ל לחג שכללו לינה הפעלות וסיורים מודרכים, היו בתפוסה מלאה באגמון החולה וביער אילנות.

התערוכה הבינלאומית Trash people בפארק אריאל שרון. (צילום: צילומים: אלכס קפלן)

התערוכה הבינלאומית Trash people בפארק אריאל שרון. (צילום: אלכס קפלן)

גם הזבל חגג

מספר שיא של 50 אלף מבקרים הגיעו במהלך חופשת הפסח לפארק אריאל שרון, כך נמסר ממנהלת הפארק ערב החג השני. המבקרים נהנו מהתערוכה הבינלאומית Trash people, שהוצגה באופן חד פעמי בישראל, וניצלו את השטחים הירוקים, האגם, מסלולי הטיול ומזג האוויר הנוח בכדי לנפוש בחיק הטבע. התערוכה עצמה, שהובאה לארץ בשיתוף תאגיד המיחזור אל״ה, המשרד להגנת הסביבה, קק״ל ורכבת ישראל, תוצג בפארק גם בהמשך השבוע עד ליום שבת 26.4 והציפייה היא כי עוד אלפי ישראלים ינצלו בימים הבאים את ההזדמנות הייחודית  לראותה בטרם תקופל לקראת הצגתה בשנה הבאה בטיבט.

המוני נופשים ומטיילים פקדו את אזור הגליל, הגולן וסובב כינרת במהלך חג הפסח ונהנו מהחופים, מטיולים בטבע, מפעילויות מגוונות באתרי התיירות, מהצגות וסדנאות במוזיאונים ועוד.

מאיגוד ערים כינרת נמסר, כי מתחילת החג, כרבע מיליון נופשים הגיעו לחופי איגוד ערים כינרת, עלייה משמעותית של 30% במספר הנופשים ביחס לשנה שעברה. עוד מוסיפים, כי עד כה נאספו 400 טון אשפה, עלייה של 25% בהשוואה לחג הפסח אשתקד.

יוני דותן פקח ברשות ניקוז ונחלים כינרת אמר: "מה שבלט לאורך כל חג הפסח, אלה התפוסות המלאות בחניונים. ציבור הנופשים שהגיע ליהנות בחופשת החג הצביע בענק שהכינרת הינה היעד המועדף השנה. העבודה של צוות מנהלי החופים, מבחינת תפעול, ניקיון, אכיפה והסברה התנהלה 24 שעות ביממה על מנת לאפשר לכולם ליהנות מקמפינג, פיקניקים ומסיורים מודרכים ללא תשלום בשביל "סובב כינרת".
עוד נמסר מאיגוד ערים כינרת, כי המוני נופשים זכו ליהנות מחוף מפרץ אמנון החדש שנפתח במהלך החג, לאחר ששודרג ושוקם בהשקעה של ששה מיליון שקלים.

מקום שני בתחרות הפיסול בחול - השמורה הראשונה. (צילום: אורי נווה)

מקום שני בתחרות הפיסול בחול - השמורה הראשונה. (צילום: אורי נווה)

אלפי מבקרים הגיעו לגן הלאומי בית שאן של רשות הטבע והגנים ונהנו מחגיגה רומית גדולה, צפו בקרב גלדיאטורים, מופע קיסרים, סיירו בשוק עם רוכלים רומיים ונהנו מסדנאות יצירה לילדים. כמו כן, נהנו מסיורים מודרכים בגן הלאומי.

ל"אינדי פארק" פארק אטרקציות אקולוגי חדש שנפתח להרצה בסמוך ליסוד המעלה, הגיעו אלפי משפחות שנהנו משייט בקאנו אינדיאני בירדן וכן משלל הפעילויות: גשר חבלים, אומגה, קיר טיפוס, סדנאות יצירה אינדיאניות ועוד.

אלפי מבקרים הגיעו למכוורות התיירותיות ברחבי הארץ. פגשו דבוראים, טעמו ולמדו על עולמן של הדבורים וייצור הדבש. כמו כן, מהתאחדות מגדלי הבקר לחלב נמסר, כי משפחות רבות הגיעו לרפתות התיירותיות ברחבי הארץ.

מתחרות פיסול בחול שהתקיימה היום בגן לאומי נחל אלכסנדר ( חוף בית ינאי) שהתקיימה בסימן "יובל לרשות הטבע והגנים". זכתה במקום הראשון חתונת היובל, משפחת אוסקיו, במקום השני- השמורה הראשונה, שמורת החולה- משפחת פיננגלרנט, במקום השלישי – 50 שנה של אהבה לטבע, משפחת נועם ובוקובזה ומקום הרביעי – אל תקטוף, של משפחת אגאי.

פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בארץ | עם התגים , , , , , , , | להגיב

פסח על הר גריזים

 זבח פסח בהר גריזים. ברקע: מנורת קנים. בני הדת השומרונית מקפידים על הכתוב בתורה בלבד. (צילום: אורי מלצר)

זבח פסח בהר גריזים. ברקע: מנורת קנים. בני הדת השומרונית מקפידים על הכתוב בתורה בלבד. (צילום: אורי מלצר)

הדת השומרונית מבוססת על האמונה כי הם שומרי התורה, ומניין השנים אצלם הוא מיום חציית ישראל את הירדן. שנת 2014 למניין הנוצרים או התשע"ד למנייננו, היא 3652 למניין השומרונים.

בני הדת השומרונית מקפידים על הכתוב בתורה בלבד, ללא שאר הספרים והתוספות ולפיכך, לשומרונים גרסה משלהם לחגים. הפסוק החשוב ביותר אצל השומרונים הוא: "אימנתי בך ה', ובמשה בן עמרם עבדך, ובתורה הקדושה, ובהר-גרזים בית אל וביום נקם ושלם".

הצטרפתי לטיול בהדרכתו של אברהם טובל, להר גריזים המקודש לשומרונים ולזבח הפסח השומרוני על פסגתו. טובל, מורה דרך הבקיא במורשת השומרונית, דאג מבעוד מועד לרכב ממוגן, כיאה לאזור בו מתנהל הטכס המיוחד, על פסגת הר גריזים בואכה שכם. על פסגת הר גריזים יש גם שריד לבירה ולמקדש השומרוני שהיה לב ליבו של עם רב של כשני מיליון שומרונים שחיו בשומרון לפני כאלף חמש מאות שנה.

באתר ההיסטורי של הר גריזים יש עדות לקיום תעשיית יין ושמן זית עם גת ובית בד גדולי מימדים, שיכלו להפיק יין ושמן בכמויות גדולות ביותר למקדש השומרוני ולתושבי האזור. עיקר הביקור במועד הזבח בהר גריזים הוא החג והטכס עצמו.

"השומרונים יכולים להיות גשר בין ישראלים לפלסטינים"

במתחם המיועד לזבח הפסח בלבד, החל פעם בשנה, נאספים 750 בני העדה השומרונית, כאשר כולם שווים – לבושים בגלימה לבנה וכיסוי ראש – ורק כוהני הדת, זקני העדה בני משפחת כהן, לבושים בגלימה צבעונית חגיגית.

השכונה השומרונית על הר גריזים לובשת חג וצעירי העדה מחולון ומהר גריזים, סובבים ומתראים ברחוב או בחצרות הבתים, בעוד המבוגרים יושבים בבתים או בחצר בחבורות ומתכוננים ליום הגדול.

לקראת השעה חמש אחר הצהרים, מתחילים להגיע כולם לתוך המתחם, כאשר אורחים ומטיילים מופנים לשבת ביציע המיועד לאורחים ורק מוזמנים חשובים יכולים להצטרף לרחבת הזבח, להתרשם ולשוחח עם בני השומרונים, ששמחים לספר על אורח חייהם.

כולם לבושים בגלימה לבנה וכיסוי ראש,  ורק כוהני הדת, זקני העדה בני משפחת כהן, לבושים בגלימה צבעונית. (צילום: אורי מלצר)

זקני העדה, בני משפחת כהן, בולטים בגלימותיהם הצבעוניות החגיגיות. (צילום: אורי מלצר)

התיישבתי לשיחה עם יוסף כהן, אחד מזקני העדה, שלדבריו הוא השביעי בתור לראש הפרמידה, הכהן הגדול. לצידי ישבו שתי אורחות של כהן – חברות של נכדו, פלסטינאיות שלומדות בביר זית וגם הן אורחות באירוע.

אומר יוסף: "אנחנו, השומרונים, יכולים להיות גשר בין ישראל לפלסטין, בין היהודים לערבים. אנחנו בתווך כבר מאות שנים ונמצאים בשכם מדורי דורות".

מיוסף כהן למדתי מעט על מנהג הזבח ומה יתרחש בשעות הקרובות. תוך כדי החיבוקים והנשיקות בין בני ובנות השומרונים ברחבה, התחילה להתלהט האש בששה בורות הזבח שנמצאים בשני צידי שביל הכניסה לרחבה. על קיר הטכס רשומים בארמית, שפתם של השומרונים עד ימינו, הפסוקים בתורה המספרים על יציאת מצרים. כהן הקריא לי בארמית את הפסוקים ואחד האורחים, יהודי חובש כיפה, הצטרף ואמר בעל פה את הפסוקים בעברית ושניהם שמחו להוכיח לי שמדובר בתורה אחת.

בשיחות עם בני עדה נוספים שמעתי מאייל צדקה הגר בחולון על אורח החיים היומיומי הכולל עבודה בחברת הייטק. אחדים מהשומרונים עטויי הגלימה הלבנה חבשו כומתה צה"לית, כי בני העדה החיים בחולון, משרתים בצבא ומעורים בחיי המדינה.

מוסיף ומספר לי יוסף כהן המכובד, כי בשנת 1924 מנו בני העדה השומרונית 134 נפש בלבד, שכולם גרו על הר גריזים המקודש לדתם. רק בשנות ה-50 של המאה הקודמת, עברו חלקם לחולון וכיום מונה העדה כ-750 נפש.

עקדת הטלאים

לאחר שכולם התאספו ואף רוב הטלאים שיעלו לזבח כבר כונסו בפינת הרחבה, נכנס הכהן הגדול עובדיה בן אשר, מלווה בפמלייה גדולה וברוב הדר, ומתחילות תפילות הפסח, כאשר כל משפחה מביאה את הטלה שלה (כיום כמעט כל משפחה מעלה כמה טלאים, על פי גודל המשפחה) לאזור העקידה והאוויר מתחיל להתמלא יראת כבוד ומתח לקראת השיא, בו לאחר שקיעת השמש, יורה הכהן הגדול על שחיטת הכבשים הצעירים בני פחות משנה.

התפילה היא בארמית ובנגינה הולכת ומתעצמת ולפתע מורחקים באגרסיביות כל הזרים והאורחים שאינם שומרונים. מרגע זה, ממש לפני מתן האות לשחיטה, אזור השחיטה חייב להיות טהור עם בני העדה בלבד, כי כל נגיעה של זר בבשר הטלה לפני השחיטה, יפסול את הטלה. ואז, באחת, כל השוחטים כורעים ובבת אחת עוקדים את הטלאים ומתחילה מלאכת הטיפול בזבח.

מצחם של כל בני העדה מסומן בכתם דם, זכר לסימון בדם של משקוף בתי בני ישראל לפני היציאה ממצרים. (צילום: אורי מלצר)

הסימון בדם הוא זכר לסימון משקוף בתי בני ישראל לפני היציאה ממצרים. (צילום: אורי מלצר)

ילדים בלבן מתהלכים בין העוסקים במלאכת הפשטת העור ונקיון הכבשים, כאשר כל אחד מבני ובנות השומרונים מסומן עם כתם דם על מצחו כזכר לסימון בדם של משקוף כל בתי בני ישראל לפני היציאה ממצרים.

הרחבה מתמלאת בדם הכבשים והמקום הופך לאטליז גדול וחגיגי. השומרונים אוכלים רק את בשר הכבש ומהחלקים הפנימיים מותרים רק הכבד והלב. כל שאר החלקים (טחול, ריאות וכו' ) נשרפים במדורה מיוחדת ואילו העור נשרף בששה הבורות המיועדים לצליית הבשר בשלב הבא.

זרוע ימין של הטלה אסורה על פשוטי העם ורק משפחת כהן רשאית לאכול את החלק הזה, שנתרם להם ע"י בני המשפחות האחרות בעדה. הטלה הנקי והמומלח משופד על סנדות עץ ארוכות ונעטף ברשת ברזל, על מנת לשמור שהבשר ישאר צמוד לשלד הטלה.

בכל אותו זמן, מי שלא עוסק במלאכת השיפוד או הכנות אחרות, מתרכז למפגש חברתי מלא שמחה ואושר, כאשר מטף ועד זקן חשים את שמחת החג המיוחד הזה לשומרונים.
צינת הלילה הקר על הר גריזים לא מורגשת מעוצמת חום התנורים הלוהטים המוכנים לקראת קבלת הטלאים המשופדים.

לאחר סיום ההכנות של שיפודי הטלאים הענקיים, נאלצנו לעזוב המקום ולעשות את דרכנו חזרה למרכז הארץ, שנראה מהר גריזים כמו מקום אחר, הרחק בכדור הארץ. לדברי אברהם טובל, השנה היו מעט מבקרים לעומת אלפי תיירים ישראליים שצבאו על ההר ואתר הזבח בשנה שעברה.

יש לציין שהעדה השומרונית מברכת אורחים ואינה גובה דמי כניסה לארוע הזבח. לדברי יוסף כהן, אין כוונה לשנות הנוהג של הכנסת אורחים בחגי השומרונים בפסח וגם בסוכות.

לאחר שעזבנו, הוכנסו השיפודים הענקיים לתוך הבורות הלוהטים ובבת אחת כוסו ברשת ברזל ובשכבת בוץ שהוכן מבעוד מועד, וכך שוהה הבשר הצעיר בחום כשעה וחצי עד שהוא מוכן.

עם פתיחת בורות הצלייה, לוקחת כל משפחה את בשר הטלה שלה הביתה, ושם מתכנסים כולם לחוג את הפסח באכילת בשר הזבח ומצות שנאפו מבעוד מועד. המצות הן רכות ועגולות. לפני הזריחה אוספים את כל שאריות הבשר ומביאים אותם בחזרה לאתר הזבח לשריפה ועם אור ראשון, לא נשאר כל זכר ל-44 הטלאים שעלו לזבח הפסח של השומרונים בשנת 3652 למיניינם.

לוח השנה השומרוני שונה מהלוח העברי ובכל שנה חל הזבח במועד אחר כך שבשנה הבאה יחול הזבח במוצ"ש ויש להתכונן לכך זמן רב מראש.

פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בארץ | עם התגים , , , , | להגיב

על הדיבור על השתיקה ומה שביניהם / הזמנה למשוררים להשתתף באנתולוגיה

"ואי אפשר לבוא לבחינת תפילין, אלא שיעלה את הדיבור ויתקנהו. כי הדיבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא, שהוא בבחינת מלכות פה.הוא בחינת ים שכל הנחלים הולכים אל הים. . והוא בחינת אדוני, כמו שכתוב "אדוני שפתי תפתח" . כשפוגמין הדבור שהוא אדוני, אז על ידי הפגם, נעשה מרוח פיו , רוח סערה" (ליקוטי מוהר"ן תורה לח)

בעקבות עיסוק מתמשך ביחסים שבין ה"דיבור" ל"שתיקה", אני מביאה אנתולוגיה קטנה של שירים שליקטתי במתוך ספרי בנושאי "על הדיבור והשתיקה". אני פותחת את האנתולוגיה הזאת לשירה עברית ומתורגמת, כאנתולוגיה פתוחה וגמישה גם לשירת משוררים ומשוררות אחרים. ולמקורות מיוחדים.

 

*

על השתיקה

כְּאִשָּׁה זוֹרַעַת כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי
בֵּין יַיִן מְשַׂמֵּחַ לְבֵין יַיִן מְשַׁכֵּר
רֹאשִׁי נִפְרָד מִגּוּפִי

מִתּוֹךְ הָרִקּוּד הַמִּזְרָחִי הַבָּא מִקְּצוֹת עֲקֵבַי אֶל פִּי בִּטְנִי
אֲנִי עוֹשָׂה שְׁתִיקָה שֶׁעוֹשָׂה בִּי שְׁנַיִם

הִיא פֶּה פָּעוּר בְּמֶרְכַּז הַגּוּף
הִנֵּה אֲנִי שָׂמָה
סָבִיב סָבִיב לַבְּאֵר
שָׂפָה כְּדֵי לִרְאוֹתָהּ
כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּכַסֵּנִי
כְּמוֹ חֻפָּה
מִתְּהוֹמָהּ

נפש כלה

דִּבּוּרְךָ הוֹצִיא מִתּוֹכִי
נֶפֶשׁ דּוֹמַעַת
נֶפֶשׁ מְדַמְמֶמֶת
כִּי הִיא הַדָּם
וּכְשֶׁדָּם נֶעְכָּר עַד נֶפֶשׁ
הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד
וּמַיִם מַיִם מַיִם
יוֹצְאִים אֶת הָעַיִן
הַכֵּהָה
שֶׁכָּל הַמְּמַדִּים מְאַבְּדִים
אֶצְלָהּ צוּרָתָם
רְאֵה אוֹתָנוּ חוֹפְרִים
זֶה אֵצֶל זֶה
חוֹפְרִים בְּאֶגְרוֹפִים
נְחוּשִׁים
מַיִם לְרַוּוֹת אִישׁ
צִמְאוֹנוֹ
וּכְשֶׁהֶעֱלֵינוּ דְּלִי
בְּיָדֵנוּ אֲהָהָהּ
מַיִם מְלוּחִים מֵי מְלִיחִים
גָּדוֹל
אָז צִמְאוֹנֵנוּ גָּדוֹל
עַד מְאֹאֹאֹאֹאֹד
וְיוֹצֵאת לָהּ הַנֶּפֶשׁ וּפוֹשֶׁטֶת
יָד מְבַקֶּשֶׁת
וּמַיִם מַיִם מַיִם
מַיִם אֲחֵרִים מַיִם אַחֲרוֹנִים
לְכִבּוּי צִמָּאוֹן
שֶׁהוּא בְּעֵרָה אֲיֻמָּה
בַּעֲצָמֵינוּ
דַּבֵּר, וּכְבָר נַפְשִׁי יוֹצֵאת לִקְרַאת כָּלָה

בכי

מֵהַמָּקוֹם בּוֹ נִפְסָק הַדִּבּוּר עִם הַבָּשָׂר מִבְּשָׂרְךָ
וְיֵשׁ מָקוֹם חָתוּךְ וְתָפוּר וְאוּלַי מְדַמֵּם גַּם פְּנִימָה
מֵהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת אֲנִי גּוֹהֶרֶת וְרֹאשִׁי בֵּין בִּרְכַּי
וּמְקַוָּה לַבְּכִי הַגָּדוֹל. אֶלָּא שֶׁזֶּה כָּלוּא פְּנִימָה
וְיֹבֶשׁ גָּדוֹל הוּא שׁוֹלֵחַ לְמַרְאִית הָעַיִן
וַאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לְאֵלִיָּהוּ עַל הַכַּרְמֶל וּלְרָחֵל
הָאֵם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁיִּהְיוּ בְּעֶזְרִי
בַּחֲצִיַּת קֶנְיוֹן מִדְבָּרִים וּלְפָחוֹת אֶחָד
מִסַּלְעֵי הַצּוּר אוֹ הַגְּרָנִיט יִפָּתַח לַאֲגַם מַיִם
וְעַיִן שֶׁלִּי תִּרְאֶה וְתִתֵּן מֵעַצְמָהּ אֶת אֲשֶׁר
יֵשׁ לָתֵת אִגֶּרֶת בִּכְתַב סְתָרִים שֶׁתִּפְתַּח דַּלְתוֹת
מַגִּידִים וּשְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים לִילָדַי שֶׁנּוֹלְדוּ
יְתוֹמִים וּזְנוּחִים
וּבְכָל כֹּחָם מַרְעִידִים
מַשְׁקוֹפִים

צוהרי שש

אֶת סוֹד שְׁתִיקַת הָאִמָּהוֹת –
אֶת הַיְנִיקָה הָעוֹבֶרֶת מִטַּבּוּר
לְטַבּוּר חָתוּךְ, אֶת הַשְּׁתִיקָה הַחַתְרָנִית
מֵאֵם הַדִּבּוּר
הַשְּׁתִיקָה הַחַתְרָנִית
אֵם הַבַּיִת אֵם עַל-בָּנִים
הַשְּׁתוּקִית הָאִלֶּמֶת הַמִּתְקַפֶּלֶת
לְשׁוּלֵי הַצִּפָּרְנִים הַמִּתְכַּהִים וּמִתְפַּצְּלִים
עִם כֶּתֶם הָאַרְגָּמָן שֶׁל
קְלִפַּת הֶחָצִיל
הַשְּׁתִיקָה הַמִּתְמַקֶּמֶת בֵּין זָוִית הַפֶּה
לְקֵפֶל הָעֵינַיִם לְדִמְעוֹת הַבָּצָל לְרֵיחַ הַדַּפְנָה
בְּצִנְצְנוֹת זְכוּכִית לִמְרַק עֲדָשִׁים חָרְפִּי אוֹ רֵיחַ הַלָּבֶנְדֶר
הַנֶּאֱגָר בֵּין סְדִינִים מְגֹהָצִים
לְקַבֵּל אֶת הַזַּעַם הֶעָצוּר אֶת גַּעְגּוּעֵי הָאִישׁ
אֶל אִמּוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּחֵטְא בְּגַל מָלוּחַ וְקוֹצֵף
הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר
אֶל חוֹף נִשְׁחָק נִשְׁתָּק וְשָׁלֵם
כְּתַעֲלוּמָה בְּרִיאָה

אֶחָד מֵחַדְרֵי הַלֵּב
חֲדַר מִיּוּן
בְּרֵרַת מִלִּים כְּגַרְגְּרֵי קִטְנִיּוֹת
לְפֶצַע דּוֹמֵם שֶׁאֵין חוֹבֵשׁ

כשמעשֵׂי ידַי עושים שירה

חֲסֵרָה לִי אוֹתָהּ צוּרָה אוֹתָהּ תְּמוּנָה
מִמֶּנָּה מֻתֶּרֶת הַפְּקַעַת
וּקְצֵה חוּט נִמְשָׁךְ וּמוּבָל
אַחַר הַיָּד וּמוֹבִיל אוֹתָהּ לָתֵת סִימָן בֶּחָלָל

כִּי מוּעֶקֶת מָתְנַיִם רוֹקַעַת אוֹתִי לָאֲדָמָה
וּפִי נִשְׁאָר קָרוּאַ אֵלָיו (בְּתַבְנִית חָרָשׁ וּמַסְגֵּר)
לְךָ הַדְּמָמָה, תַּחַת לְשׁוֹנִי כִּי מִי יִשְׁמַע מַה מַה
וְלִי הָאֵימָה מֵעֹפֶר רַךְ
נֶהְפָּךְ עַל גֵּווֹ לְעֵינַי –

וְאֵיךְ כְּשֶׁמַּעֲשֵׂי יָדַי אוֹמְרִים שִׁירָה –
אֲנַחְנוּ (הַנּוֹשְׂאִים בִּכּוּרִים) טוֹבְעִים
בְּיָם שִׁכְחָה וּדְבָרִים.

מלאך

מַה לֹּא עוֹשִׂים לְתִינוֹק שֶׁיִּשְׁתֹּק וְיִשְׁכַּח
בָּא מַלְאָךְ וּמַכֶּה עַל פִּיו
בָּא רוֹפֵא וּמַכֶּה עַל טַבּוּרוֹ
וּמַכָּה הָאָחוֹת עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו
עוֹד וְעוֹד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ הַיְתֵרָה
וְיִשָּׁאֵר גֹּלֶם מְקֻפָּל וְטָהוֹר.

המרחק בין הדיבור לגוף

התחלתי למדוד את המרחק שבין הגוף לדיבור
כמו המרחק שאני מודדת מהרגע שהשמש מאדמה מעל הים
ונופלת אליו לפני שבת. הדממה שמחברת את העולמות
אלה שעלו השמימה ואלה שירדו תהומות .
ואני חושבת על פתחי שהם חטאותי
שהם פתח ליניקה שהם פתח נביעה
והם פתח לסגור בעדו את הסערה בפנים
שלא תבוא עם זו שבחוץ
זו היא שעושה דברו
כי מתוך הסערה ומתוך התהומות
שפזורים סביב פנויים למעידה
אני תופרת לאיטי דיבור שהוא
רוח לסערה שממנה ייצא הדיבור
הברה הברה לאיטו
כמו תינוק שאוסף הברות הפזורות סביבו
מגדל קוביות
לבנות וליפול ברעש אדמה.

**

המייל לשליחת שירים לאנתולוגיה:
Havapinhasco@gmail.com

פורסם בקטגוריה ד, טורים, ידיעות, ספרות, רשמים | עם התגים , , , , , , | להגיב