"מאיר דגן עשה בנושא האיראני יותר מנתניהו ומכל דוברי הליכוד"

"מאיר דגן עשה בנושא האיראני ובעוד כמה נושאים ביטחוניים, יותר מנתניהו ומכל מדוברי הליכוד האחרים גם יחד. בניגוד לנתניהו, מה שהוא עשה – לא היה רק בדיבורים באו"מ או בקונגרס (שאיני מזלזל בחשיבותם). וכשיגיע היום – עם ישראל יידע ויבין על מה מדובר".

דיסקין: "לרגע בדקתי שמא נתניהו תרם למאיר דגן את הכבד הפרטי שלו (צילום: דן בר דוב)

דיסקין: "לרגע בדקתי שמא נתניהו תרם למאיר דגן את הכבד הפרטי שלו (צילום: דן בר דוב)

כך כותב ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, בעמוד הפייסבוק שלו – בתגובה על התקפות הליכוד על ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, בעקבות נאומו בעצרת במוצאי שבת.

"מי שיכול להשוות בין עובדי נמל ורשות השידור ביניהם לוחמים במלחמות ישראל לטרוריסטים ולחמאס, יכול לעשות ממאיר דגן שנפצע פעמיים במלחמות ובמבצעים, שזכה בעיטור העוז ושהוביל מבצעים נועזים בצה"ל ובמוסד שמאלן (מילת גנאי…??) כפוי טובה וכמעט עוכר ישראל", כתב יובל דיסקין.

"ראיתי את התגובה העלובה של הליכוד לנאום של מאיר דגן שהוגדר כ'איש שמאל' מתוסכל, שביקש להאריך את כהונתו תחת נתניהו שסרב לכך. מידע אישי קרוב, אני יכול לומר לכם שאם דגן 'איש שמאל' מטבעו, אז כנראה נתניהו ודוברי הליכוד מחזיקים בסתר תעודת חבר ב'רשימה המשותפת'…

"קראתי גם את דברי את אופיר אקוניס חבר של כבוד בלהקת ה'טראש טוק' של הליכוד, שתקף את כפיות הטובה של מאיר דגן לנתניהו 'שהציל את חייו'", כתב דיסקין. "לרגע בדקתי שמא איני זוכר נכון ונתניהו תרם למאיר דגן את הכבד הפרטי שלו….

"למען הגילוי הנאות אדגיש כי אני חבר מאוד קרוב של מאיר דגן ואוהב אותו אהבת נפש. האהבה והאמון בינינו נוצרו ועמדו במבחן במשך שנים רבות של פעילות משותפת בשלל נושאים מבצעיים ואחרים שלא אפרט כאן.

"מעדות אישית קרובה אומר כי מאיר דגן עשה בנושא האיראני ובעוד כמה נושאים ביטחוניים, יותר מנתניהו ומכל מדוברי הליכוד האחרים גם יחד. בניגוד לנתניהו, מה שהוא עשה לא היה רק בדיבורים באו"מ או בקונגרס (שאיני מזלזל בחשיבותם) וכשיגיע היום – עם ישראל יידע ויבין על מה מדובר.

מאיר דגן. "אדם אמיתי, אותנטי ופטריוט ענק" (צילום: ויקיפדיה)

מאיר דגן. "אדם אמיתי, אותנטי ופטריוט ענק" (צילום: ויקיפדיה)

"מאיר דגן לא מתמחה בנאומים, אבל כפי שראיתם בעצרת הוא אדם אמיתי, אותנטי ופטריוט ענק שחרד כמו עוד רבים וטובים ואני ביניהם (אפילו מקורבו של נתניהו זה לא מכבר אהוד ברק) לעתיד החלום הציוני. כנראה שזה מספיק על מנת להכפיש אותו בצורה מכוערת", כתב דיסקין.

"מאיר דגן שנפצע פעמיים בשירותו הצבאי וסובל שנים מפציעותיו אלו, הוא גם איש אמיץ בצורה יוצאת דופן", כותב דיסקין ומביא כלשונו את תיאור המעשה, עליו זכה סרן מאיר הוברמן (דגן), בעיטור העוז:

"ביום ה-29 בינואר 1971, נעו שני ג'יפי סיור בפיקודו של סרן מאיר הוברמן בדרך פנימית בין מחנה הפליטים ג'בליה לעיר עזה. בדרך חלפה על פניהם מונית ובה תושבים מקומיים. סרן מאיר הוברמן זיהה בין נוסעי המונית מחבל מבוקש הידוע בכינוי 'אבו נימר'. הוא פקד לעצור את הג'יפים והחיילים שירדו הקיפו את המונית ועצרו אותה. סרן מאיר הוברמן ניגש אל המונית ובו ברגע פתח 'אבו נימר', שישב במושב הקדמי שליד הנהג, את דלת המונית, הוציא רימון, שלף את הניצרה ואיים על החיילים באומרו: 'כולנו נמות'. סרן מאיר הוברמן צעק 'רימון!' כדי להזהיר את פקודיו ובו בזמן הסתער על האיש, תפסו בידיו ולאחר מאבק קצר הצליח להוציא מידו את הרימון ולהכניעו. בין נוסעי המונית נתגלה עוד מחבל. במעשהו זה, שעשה תוך סיכון עצמו, מנע אבידות והביא ללכידת שני מחבלים מסוכנים. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי".

ודיסקין ממשיך וכותב: "דגן הוא איש של ביצוע ואיש של מבצעים ששירת 9 שנים (!) כראש המוסד, מהן שנתיים תחת נתניהו שיכול היה להחליפו בכל עת, משום שאין חוק מוסד שבו נקבעת כהונת ראש המוסד.

"אני יכול לומר לכם מעדות אישית כי אם דגן רצה להמשיך לשמש ראש מוסד, זה היה רק מתוך תחושות השליחות והמחויבות העמוקות שחש, בעיקר בנושא הגרעין איראני. זה תחום אותו הוא הוביל במידה רבה בשנותיו כראש המוסד וללא קשר למי ראש הממשלה.

"אפשר להסכים או לא להסכים עם דגן", כותב דיסקין. "אפשר לתקוף את דעותיו ולנסות לקעקע אותן. אבל לרדת לרמה העלובה הזו…??

"כאמור זה לא מפתיע. מי שמוציא סרטון שבו מושווים עובדי נמל ורשות השידור לטרוריסטים ולחמאס, חלקם לוחמים במלחמות ישראל כולל ב'צוק איתן' לבטח יכול לומר מה שהוא רוצה על מאיר דגן…"

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | 5 תגובות

נמלים ותשתיות – יש ונהגים – אין

בכנס מועצת המובילים והתאחדות בעלי מפעלי הובלה שנערך השבוע, במעמד שר התחבורה ישראל כ"ץ, השתתפו כ – 200 אנשי מטה ומנהלי חברות הובלה ובכירים מענף ההובלה והתחבורה, בניהם: גבי בן הרוש, יו"ר המועצה וההתאחדות, דוד כוכבא, מנכ"ל המועצה וההתאחדות, ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, מהנדס אבנר פלור, סמנכ"ל תנועה בכיר, משרד התחבורה, משה וייצמן, מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה, דוד חיון, יועץ מומחה לגז טבעי, סער שפיר, סגן מנהל התכנית לאומית לתחליפי דלקים במשרד רה"מ, עמית לוזון, מנהל חטיבת איתוראן , Online אמיל קרעין, מנכ"ל כלמוביל, ניר פרוגל, מנהל חטיבת פרויקטים והנדסה, כלמוביל, יובל פלג, סמנכ"ל תפעול ושירות, חטיבת "תשתית" בתעבורה, יעקב נאסה, משנה למנכ"ל קומט את פרוגרס, ערן ועקנין, מנכ"ל דלק טן, יורם כהן, מנכ"ל דלק גז טבעי, נחום יהושע, כלכלן ראשי, מנהל הדלק והגז, משרד התשתיות ועוד.

צילום אווירה (צילום: ליאת מנדל)


לדברי שר התחבורה, ישראל כ"ץ: "אתם כל הזמן נערכים לגידול בפעילות אבל למרות שאתם צופים כמה שנים קדימה, אתם לא מבינים את היקף הבעיה כי בעקבות הרפורמה בנמלים היקף הפעילות יגדל וישראל תהיה מרכז בינ"ל של תובלה ימית. אמרתי שהוועדים לא ימנעו את זה ושלא נאפשר להם וכך היה. המכרזים יצאו לביצוע ומכרזי ההפעלה יוכרעו עוד בחודש הזה ואז נגלה מי החברות שיפעילו את הנמלים החדשים. תהיה כאן השקעה בכל שנה של מיליארדים כל שנה. אתם תהיו שותפים מרכזיים בכך גם בשלב ההקמה וגם ההפעלה. נעבור לתובלת לילה יותר מתוגברת, נסדיר את מעמד הנהגים והכשרתם ואת פריסת הכבישים בכל אזורי הארץ. אנחנו בונים מסופי מטענים שמהם הנהגים יעשו את התובלה בכל חלקי הארץ. התחרות תמיד מביאה לגידול של נפח השוק הקיים ולכן נצטרך יותר נהגים."

מציגים בכנס (צילום: ליאת מנדל)


גבי בן – הרוש, יו"ר מועצת המובילים אמר: "אני מברך על פיתוח התשתיות בישראל ונמלי הים, אך יש לקחת בחשבון שבמצב של היום אנחנו לא יכולים לתת מענה לכך מבחינת כוח אדם, כל שנה יש פרישה של כ – 2,000 נהגים לפנסיה ונכנסים כ- 850 כלומר אנחנו במינוס של 1,150 נהגים כל שנה. במצב כגון זה, אם הממשלה לא תשים את הנושא בעדיפות לאומית ההשלכה לכך תהיה שכל ההשקעות יישארו בסימן שאלה."
בן – הרוש הוסיף: "הנושא הפך זה מכבר לנושא בעל חשיבות כלכלית – לאומית, משקיעים ומשקיעים, אבל אין מי שיתפעל את המתקנים הקיימים נכון להיום. זהו משבר עולמי, אלא שבאירופה וארה"ב, מביאים נהגים זרים ואת הלוקסוס הזה אין בישראל בעיקר מטעמי ביטחון. לא יהיה מי שיפעיל את הנמלים הקיימים והעתידיים והשירות יפגע. לא ייתכן שישקיעו 300 מיליון ברכבת המשא שמהווה רק 5% משינוע ההובלה, אם הממשלה הייתה משקיע שליש מזה, היינו יכולים להכשיר כ – 5,000 נהגים יוצאי צה"ל וכך היינו דואגים גם לתעסוקה ולעתידם המקצועי"
בן הרוש התייחס גם לשכר הנהגים, הטענה הרווחת היא שחברות ההובלה לא משלמות לנהגים כראוי, והראה לנוכחים תלושי שכר של נהגים המגיעים לשכר ממוצע של 9,500 שקלים נטו ואפילו עד 12,000 שקלים נטו.
למרות שאנו ימים ספורים לפני הבחירות, בן – הרוש ביקש מהשר לקבל החלטה בהוראת שעה או להביא לישיבת הממשלה השבועית הקרובה.
ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות אמר: "אני מברך את גבי על פעילותו רבת השנים לטובת הענף, כאחד שמכיר את נושא ההובלה והתשתיות בישראל מקרוב וכאחד שפעיל בענף, אני מתחבר למה שגבי אמר בנושא הנהגים והתשתיות וזה נוגע לנו כספנות, כי כשיש שירות ביבשה אז קו המים משתחרר מהר יותר, השר הצליח בתפקיד מבחינת התשתיות, ועכשיו לפני בחירות, זה כמו להגיד לילד מצטיין בכיתה ב' אתה מצטיין, תישאר כיתה, אל תעלה".
לדברי דוד כוכבא, מנכ"ל מועצת המובילים: "אני מקדם פרויקט עם את"ל (אגף תחזוקה ולוגיסטיקה בצה"ל), בשיתוף משרד התחבורה, משרד הכלכלה וביטוח לאומי שבו נתחיל תהליך קליטה להכשרת נהגים ברכב כבד, במסגרת הכשרה טרום צבאית, ולמעשה מגיל 17, הקליטה של הנער לתהליך הגיוס תהיה משולבת עם המגזר האזרחי. נצמיד כל נהג כזה במהלך שירותו לחברת הובלה ונאפשר לו בתיאום עם הצבא לעבוד חודש בשנה בחברה אזרחית בשכר. אנו מקווים שזה יהווה גורם מעודד ויקשור את אותו מתבגר לענף הזה ובשלושת החודשים האחרונים לשירותו, הוא יעבור הכשרת נהיגה ברכב משא בדרגת סמיטריילר וזה ייתן את המענה לשוק האזרחי ולצרכי הביטחון במסגרת שירות המילואים שלו. במקביל מועצת המובילים באמצעות חברות ההובלה תבטיח מענקים לנהגים שיתמידו במקצוע בשוק האזרחי"
עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה אמר כי: "לאחר שהוכח בעפרת יצוקה, ענבי זעם וצוק איתן שהמחסור בנהגים כבר הפך לבעיה לאומית, אנו בשיתוף מועצת המובילים מטפלים ברשותי בנושא מול כל הגורמים, כולל הצבא בכדי להפוך את זה לסוג של מקצוע מועדף, צה"ל מוכן ללכת לקראת המשרתים בקבע ובסדיר בכדי לגייס נהגים לשורותיו".

פורסם בקטגוריה כלכלה, מה חדש, רכב | עם התגים , , , , , , | להגיב

נתניהו: "נאום בר אילן כבר לא רלוונטי"

"נאום בר אילן", שבו הכריז בנימין נתניהו בשנת 2009 כי הוא מוכן להקמת מדינה פלסטינית – "כבר אינו רלוונטי". כך הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעלון בתי הכנסת "עולם קטן" שהופץ בסוף השבוע ברחבי הארץ.

בעלון נבדקו מהן עמדות המפלגות בנוגע להקמת מדינה פלסטינית ולשאלה שהופנתה לליכוד ענתה סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי – שענתה לשאלון בשם הליכוד – כי "ראש הממשלה הודיע לציבור שנאום בר-אילן בטל. כל הביוגרפיה הפוליטית של נתניהו היא מאבק בהקמת מדינה פלסטינית".

רון דרמר. האם חתם על התחייבות לטוני בלייר? (צילום: ויקיפדיה)

רון דרמר. האם חתם על התחייבות לטוני בלייר? (צילום: ויקיפדיה)

בעקבות הפרסום בעלון ובתשובה לשאלות של כתבים, נמסר ממטה הבחירות של הליכוד כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי במצב שנוצר במזרח התיכון – כל שטח שיפונה ייתפס על ידי האסלאם הקיצוני וארגוני הטרור הנתמכים על ידי איראן. על כן, לא יהיו שום נסיגות ושום ויתורים, הדבר פשוט אינו רלוונטי".

ובתוך כך  מפרסם הערב ערוץ 10 כי בפגישה שארעה לפני מספר שנים, בין מקורבו של נתניהו ויועצו לשעבר, רון דרמר, לבין שליח הקוורטט במזרח התיכון לשעבר, טוני בלייר – נחתם בידי דרמר מסמך כוונות, שבו הוא התחייב על בכתב כי שטח המדינה הפלסטינית העתידית, לכשתוקם, יהיה זהה לשטח אשר נכבש בשנת 1967.

בתגובה לפרסום בחדשות 10, השיב דרמר כי בסך הכול ניסה להתכתב עם העמדה הבינלאומית המקובלת בתהליך המשא ומתן, גם אם האופן בו ייצג את ישראל נגזר מעמדתו שלו, או ממעמדו כמייצג את ראש הממשלה בתהליך.

"בניגוד מוחלט לנטען, בשום שלב לא סוכם על נסיגה כלשהי" נאמר בתגובת דרמר. "גם במקרה זה היה ניסיון להתניע משא ומתן שמבוסס על עקרונות הקהילה הבינלאומית, כשלישראל שמורה הזכות להסתייג מנושאים שאינם מקובלים עליה".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | להגיב

מהפכה בנהלי הכשרות בבתי המלון, באולמות האירועים ובאכסניות

מהפכה בנהלי הכשרות בבתי המלון, באולמות האירועים ובאכסניות. זאת, בעקבות מאבק שניהלה עמותת חדו"ש – חופש דת ושוויון – בהגבלות הבלתי חוקיות שהטילה הרבנות הראשית על בתי מלון, כתנאי לקבלת כשרות.

עץ אשוח. מעתה אפשר גם בישראל (צילום: ויקיפדיה)

עץ אשוח. מעתה אפשר גם בישראל (צילום: ויקיפדיה)

התנאים החדשים שפרסמה הרבנות הראשית לבתי מלון ואכסניות מבטלים את האיסור שחל על צילום, הקרנה והשמעת מוסיקה, באירועים הנערכים בשבתץ בוטלה גם החובה שלפיה בדלפק הקבלה של המלון ובקופה עבדו רק לא יהודים. כמו כן מבטלים הנהלים החדשים את האיסור שחל על שימוש בסמלי חג נוצריים, דוגמת עצי אשוח, בבתי מלון ובאולמות אירועים בתקופת ראש השנה האזרחית. עד עתה איימה הרבנות בשלילת אישורי הכשרות ממלונות שלא צייתו לדרישות אלה.

על הנהלים החדשים החליטה מועצת הרבנות הראשית, בעקבות שורת פניות של חדו"ש.  מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב איים בפניה לבג"צ אם לא יבוטל הנהלים הקודמים והבלתי חוקיים. רגב הביע שביעות רצון עמוקה משינוי הנהלים ואמר ש"הגענו לראשונה למצב שבו נהלי הכשרות של בתי מלון ואכסניות עומדים בחוק והם באמת עוסקים רק בכשרות ולא בכפייה דתית בענייני שבת וכריסטמס".

תחילת הפרשה בהכרזה של השר לשירותי דת נפתלי בנט וסגנו הרב אלי בן דאהן, שניהם מהבית יהודי, על הקמת משטרת כשרות בדצמבר 2013. בעקבות ההכרזה פנה הרב רגב אל השניים ואל היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה ויינשטיין בדרישה שיפעלו לעצור את עבירות החוק, שמבצעת הרבנות הראשית עצמה בנושאי הכשרות. רגב התייחס לנהלי הכשרות לבתי מלון ואכסניות ולאולמות אירועים, בהם קבעה הרבנות הראשית תנאים  הקשורים לשמירת שבת ואיסור על שימוש בסמלים נוצריים, בלי שום קשר לכשרות המזון.

דרישת הרבנות נעשתה בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות הקובע כי ״במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני הכשרות בלבד״. כן היא נעשתה בניגוד לפסיקות בג"צ שהבהירו שבמתן תעודת הכשרות תביא הרבנות בחשבון רק שיקולי כשרות ולא שיקולים כמו שמירת שבת או צניעות. הרב אורי רגב מדגיש כי "בית המשפט מתייחס  לנושא עריכת חגיגות סילבסטר, הצבת עץ אשוח, הפעלת מוסיקה ומיקרופון בשבת, העסקת עובד יהודי בקופת המלון בשבת וכד׳ – ודוחה מפורשות את הגישה לפיה מעשים ופעולות אלה מאפשרים לרבנות לשלול את תעודת הכשרות בגינם". התערבות חדו"ש נדרשה בין היתר משום שבתי המלון עצמם לא העזו להתמודד עם סחטנות הרבנות, מחשש לתגמול וענישה.

מכתבו של רגב פתח תהליך ממושך שארך יותר משנה. במהלכו נדרשה הרבנות לבחון מחדש את חוקיות דרישותיה. בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי של הרבנות הראשית עו"ד  הראל גולדברג לרגב כי בעקבות פניית חדו"ש אישרה מועצת הרבנות הראשית שורת שינויים בנהלים. ואלה השינויים העיקריים:

•           בוטל האיסור על השימוש במכשירי וידאו, אודיו וכלי נגינה בשעת אירועים הנערכים בבתי מלון בשבת, להוציא בשעה שבה מוגש מזון.

•           בוטלה החובה שקליטת אורחים, עזיבתם וקבלת תשלומים יתבצעו רק על ידי לא יהודים ובצנעה. מעתה יחול הכלל הזה רק על פעולות הקשורות בהזמנת מזון ותשלום עבורו.

•           בוטלה החובה להתקין מערכת פיקוד שבת בכל מעלית. מערכת כזו תהיה חובה רק במעלית שמובילים בה מזון.

•           בוטל האיסור על השימוש בסמלי חג נוצריים, דוגמת הצבת עץ אשוח בכריסטמס ובסילבסטר. האיסור הזה הוסר גם מנוהל אולמות השמחות.

 מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה ש"משמעות ההחלטה דרמטית. מעתה יוכלו ישראלים וקבוצות תיירים לקיים כנסים ואירועים בסופי שבוע ללא מגבלות  על צילום, הקרנת סרטונים ומצגות והשמעת מוסיקה. כן, שמנו קץ לתופעה ההזויה שבה בתי מלון אינם יכולים לכבד את קבוצות הצליינים המגיעים ארצה בהמוניהם  בסוף השנה האזרחית בהצבת עץ אשוח".

לדברי רגב, "יש לברך על שהיועץ המשפטי לממשלה והמשרד לשירותי דת הבהירו לרבנות הראשית  שהחוק הישראלי חל גם עליה ונהליה אינם יכולים לעמוד בניגוד לחוק. חדו"ש", הדגיש רגב, "תעקוב ותוודא שהנהלים החדשים מיושמים. לא נהסס לעתור לבג"צ אם נגלה שהנהלים השתנו, אבל המציאות לא".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, דת ומסורת, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | להגיב

156 אוטובוסים חדשים לאשכול קווי התחבורה הציבורית באזור אשדוד

חב' "מרכבים" זכתה בימים אלו בהזמנה של 156 אוטובוסים עבור חב' "אפיקים" שזכתה לאחרונה באשכול קווי התחבורה הציבורית באזור אשדוד, שווי העיסקה כ-70 מיליון ש"ח .

אוטובוסים (צילום דני בר)


מיכה מייקסנר מנכ"ל חב' "מרכבים" מציין, שכל האוטובוסים הנ"ל יאובזרו במערכות טכנולוגיות מתוחכמות, כירטוס אוטומטי ומערך מצלמות פנים וחוץ המחוברות אונליין למוקד. כל האוטובוסים עומדים בתקינה אירופאית יורו 6. מרכבי האוטובוסים עשויים מפלדת אלחלד (נירוסטה) המקנה חוזק, בטיחות ותחזוקה נמוכה.

חברת "מרכבים" המובילה בישראל בייצור ושיווק אוטובוסים בתמהיל רחב של אוטובוסים, ממוקמת בפארק התעשייה החדש בקיסריה המייצרת כ-700 אוטובוסים בשנה.

פורסם בקטגוריה ירוק בדרכים, מה חדש, רכב | עם התגים , , , | להגיב

Flysurf – מותג חדש לגלישה בים בחו"ל

עמי ענבר

עמית ענבר

מותג הגלישה flysurf נחנך לקראת פסח, באתר האינטרנט של חברת flyeast. המותג ינוהל על ידי הגולש האולימפי עמית ענבר. flysurf – הוא מותג תיירותי חדש, המציע טיולי גלישה – גלים, סאפ, רוח וקייט – בחו"ל, הכוללים את כלל המעטפת הדרושה – טיסה, הטסת ציוד, התאמת יעד הגלישה לרצונות הגולש ותדירות הגלים. היעדים החמים: סרי לנקה, האיים המלדיביים, הפיליפינים ואל סלבדור.

הטיולים מתאימים גם למתחילים

הטיולים יכולים להתאים למתחילים, למקצוענים, לקבוצות ולקייטנות. הגולשים יכולים לקבל ליווי מקצועי של איש קשר מקומי שיודע לאן ואיפה כדאי לגלוש בארץ היעד, ולכן הזמן לא מבזבז על חיפוש. בעזרת המדריך יכול הגולש להגיע ישר למסעדות המקומיות הכי טובות, לאזורי הגלישה המומלצים בגאות הנכונה ולמדריך הגלישה הכי טוב באזור.

בחלק מחבילות הגלישה, אפשר גם להגיע ליעדי גלישה 'נסתרים', שאין בהם גולשים והתיירים אינם מכירים אותם. לרשות הגולשים עומד צוות מקצועי, שאומן על ידי עמית ענבר, כשבחבילת הזהב אפשר לטוס לגלוש בחו"ל יחד עם ענבר.

גלישה בים במזרח. צילום: אתר Flayeast

גלישה בים במזרח. צילום: אתר Flayeast

חבילה לדוגמא בפסח:
היעד: סרילנקה
תאריכים: 31.3.15-13.4.15. סה"כ 14 ימים, 12 לילות
האזור: היקאדואה
מחיר: החל מ- 1,700 דולר
כולל: טיסות, העברות, לינה על בסיס ארוחת בוקר, ביטוח נסיעות וביטוח אקסטרים, גלשנים כלולים בכבודה ( עד 3 מטר). מחיר לא כולל טיסות: 790 דולר.

ענף מתפתח

ענף הגלישה בים (רוח וגלים) הוא מענפי התיירות, הצומחים בקצב מהיר בעולם. השוק העולמי הזה, כולל ציוד גלישה, ביגוד ואביזרים, תיירות גלישה, תחרויות ועוד, מגלגל כ-10 מיליארד דולר בשנה. גם בישראל הענף הזה פורח.

כ-150 אלף ישראלים עוסקים בגלישה, מהם לא פחות מ-10,000 ישראלים יוצאים מידי שנה לחופשת גלישה בחו"ל. נתון זה צומח בקצב של 15% בשנה. הצפי הוא שבפסח הקרוב יצאו כ-10% מהם – כ-1,000 גולשים – לחופשות גלישה בחו"ל.

"לא צריך להיות גולש מקצועי"

תיירות גלישה: גלישה בים אינה כבר מזמן נחלת גולשים מקצוענים בלבד. מדובר בשוק מתפתח של קייטנות, טיולי בר/ת מצוות, וטיולים משפחתיים. מסביר האלוף האולימפי לשעבר, עמית ענבר: "זיהינו צורך ועניין בשוק מתפתח. למעשה, לא צריך להיות גולש מקצועי כדי לצאת לחופשת גלישה בחו"ל. מספיק לאהוב את הים ולרצות חופשה לא שגרתית, ואכן יש קהל נאמן לנושא והוא גדל ומתרחב כל שנה, אלא שעד היום נסיעת גלישה לחו"ל הייתה עניין לוגיסטי מורכב. לחובב הגלישה הפרטי קשה לאתר חופים מתאימים לעונה שהוא מבקש לטוס בה, קשה לטפל לבד בלוגיסטיקה סביב הטסת ציוד הגלישה והביטוחים. לתוך הוואקום הזה אנחנו נכנסים דרך מותג התיירות החדש – flysurf".

השיקול הכספי

יריב פישר, מנכל חברת flyeast מוסיף: "אתרי הגלישה במזרח הרחוק ובמרכז אמריקה נותנים תמורה מוצלחת לכסף הישראלי, ולכן החלטנו להקים את המותג החדש עם חבילות גלישה מושלמות לחופים באזורים הללו: סרי לנקה, האיים המלדיביים, הפיליפינים ואל סלבדור. בנסיעות הגלישה אנו לוקחים בחשבון את עלות המחייה ביעד: מחירי המזון, הלינה והבילוי, ומאחר וחלק מקהל הגולשים הם חברה צעירים, בני נוער, או צעירים בשנות העשרים לחייהם – השיקול הכספי של עלות הנסיעה משמעותי".

חברת flyeast

flyeast הוקמה בשנת 2003 כדי לתת אופציה אחרת לישראלים הטסים למזרח – החברה מציעה טיסות עם חברות תעופה מוכרות וטובות לצד חדשות ואיכותיות, כשהדגש הוא על מחירי כרטיסי טיסה נמוכים ממה שהורגלו אליו המטיילים הישראלים. יתרון משמעותי של flyeast, הוא האפשרות לרכוש חבילות, בתי מלון וטיולים במזרח במחירים מקומיים, אין צורך לבזבז זמן מיותר בהסתובבויות בסוכנויות מקומיות.

חברת אופקים

החל מינואר 2012, flyeast הינה חלק מקבוצת אופקים שרכשה 50% ממנה. אופקים שנוסדה בשנת 1979 ומזה שנים רבות היא חברה קבועה בחמישייה המובילה של ישראל בתחום התיירות. לחברת אופקים 14 סניפים ברחבי הארץ ועובדים בה יותר מ-180 סוכני תיירות מקצועיים.

בקבוצת אופקים חברות מפורסמות ומובילות, כל אחת בתחומה. חלק מהחברות הן:
• החברה הגאוגרפית – טיולים למטייל העצמאי וקבוצות טיולים מיוחדות – טיולים אתגריים ופרוייקטים כגון 'מלכת המדבר'.
• אופקים טיולים מאורגנים – טיולים מאורגנים לכל קבוצה ולכל יעד.
• רימון טיולים בע"מ – מגוון רחב של טיולים לכל יעד עבור יחידים וקבוצות.
• PTC- חברה המתמחה בבתי מלון בכל העולם.
• Flayeast – החברה המובילה והמומחית של קבוצת אופקים בכל הנוגע לתיירות במזרח.

פורסם בקטגוריה ד, תיירות, תיירות בחו"ל | עם התגים , , , | להגיב

בצריכה מתמדת: מנקים את הגוף

NOVO

ציון: [rating=5]

חברת סאסא קוסמטיקס נכנסה לקטגוריית מוצרים זו ממש לאחרונה, עם סדרה של תחליבי רחצה, ללא ספק סוג הסבון הנוזלי הנפוץ ביותר. הסדרה כוללת ארבעה מוצרים המועשרים, לדברי החברה, בלחות ובתמציות צמחים. המרקם של המוצר זהה למרקם של (כמעט) כל תחליבי הרחצה שנבדקו, גם מבחינת הלחות המוצעת. אנו לא מתרשמים מתמציות צמחים – בפועל אין להם השפעה ממשית על העור שלנו, שהתנקה הודות לרכיבים מבוססי הנפט שיש במוצר זה, כמו בכל המוצרים המקבילים לו. ניחוח הדבש טוב זהה למוצרים אחרים עם אותו הניחוח. המחיר, לעומת זאת, שונה מאוד, מה שהופך אותו לאטרקטיבי במיוחד. כמה ואיפה: 9.90 שקלים ל-700 מ"ל (1.41 שקלים ל-100 מ"ל). להשיג ברשתות השיווק.

הוואי

ציון: [rating=4]

המותג של חברת הנקל-סוד השיק לאחרונה סדרת מוצרים חדשה, המשתייכת לקטגוריית ג'ל הרחצה. תחת השם הוואי Vitamin & Power, מבטיחים כאן טיפוח אינטנסיבי לעור, הודות לרכיבים, כגון ויטמין C וויטמינים מקבוצת ויטמיני B. ניסינו את הבקבוק הכתום, שיש לו ניחוח נעים של מלון, וזה הזכיר לנו את הקיץ המתקרב. הג'ל נוזלי דיו לשימוש ומנקה היטב את העור. האם חווינו טיפוח אינטנסיבי של העור? לא, אבל הוא אכן נותר נעים יותר למגע. כמה ואיפה: 17 שקל ל-750 מ"ל (2.26 שקלים ל-100 מ"ל). להשיג ברשתות שיווק, בפארמים ובחנויות מובחרות.

כיף 

ציון: [rating=4]

מותג זה, ישראלי גם הוא, פונה לצעירים, ושונה ממרבית המוצרים בקטגוריה, בכך שאינו מנסה להבטיח שינוי מיוחד במצבו של העור מלבד הניקוי שלו. הניחוח שניסינו הוא חדש בסדרה – מאסק ויסמין – שמזכיר רק במעט את הניחוחות המובטחים. המרקם זהה למרקם של שאר התחליבים שבחנו (למעט הרבלייף) ומותיר את העור נקי, בדיוק כפי שצריך. המחיר שלו הופך אותו לאטרקטיבי יחסית, גם אם יש זול ממנו. כמה ואיפה: 16 שקל ל-750 מ"ל (2.13 שקלים ל-100 מ"ל). להשיג ברשתות פארם, רשתות שיווק וחנויות מובחרות.

Crêma 

ציון: [rating=4]

מותג הטיפוח הישראלי מציע מספר תחליבי רחצה, כולל זה שיצא ממש בימים אלו לשוק. אהבנו את ניחוח האורכידאה, שאולי לא זהה לחלוטין לריחו של הפרח עצמו, אך בהחלט נותן תחושה פרחונית. המרקם של המוצר זהה לזה של תחליבי הרחבה השונים שבחנו כאן (למעט הרבלייף) ומנקה היטב את העור. קומפלקס Nutrivit Complex מבטיח להעניק הזנה לעור הודות לוויטמינים ומינרלים החודרים אל העור, אבל אנו תוהים כיצד חומרים אלו, שכמותם אינה גדולה במוצר, יכולים בכלל לחדור את השכבה העליונה של העור. עם זאת, העור אכן נותר נעים למגע לאחר הרחצה, גם אם עדיין יש צורך בקרם לחות לטובת העור היבש. הבקבוק של המוצר, יש לציין, הוא הנוח ביותר לשימוש. כמה ואיפה: 18/27 שקל ל-500/750 מ"ל (3.60 שקלים ל-100 מ"ל). להשיג ברשתות פארם, רשתות שיווק וחנויות מובחרות.

ד"ר פישר 

ציון: [rating=4]

סדרת Natural Care של החברה הישראלית כוללת מספר תחליבי רחצה, בהם כזה המכיל חמאת שיאה וחלב רימונים, ולדברי החברה, 30% לחות. בפועל, המרקם זהה למרקם של שאר תחליבי הרחצה שבחנו (למעט הרבלייף), אך הניחוח שלו הוא ללא ספק האהוב עלינו מכולם. הניקוי של העור מוצלח, וכפי שכתוב על המוצר: אמור לסייע בהגנה מפני יובש הודות לרכיבי הלחות כמו גם לצמחי המרפא. ההבטחה הזו לא עומדת במבחן המציאות – עור יבש יידרש לקרם לחות, אך עור רגיל אכן יקבל תוספת של רכות. עם זאת, אל תצפו שאותם צמחי מרפא יחדרו את השכבה העליונה של העור – הטבע דאג לכך שזה כמעט בלתי אפשרי. כמה ואיפה: 24.90 שקלים ל-700 מ"ל (3.55 שקלים ל-100 מ"ל). להשיג ברשתות השיווק והפארם.

Herbal Aloe 

ציון: [rating=2]

חברת הרבלייף מציעה ללקוחות שלה את תחליב הרחצה הזה, המיועד לדבריה לידיים ולכל הגוף (האם יש סבון לגוף שאינו מתאים לידיים?!). יש יתרון לצורת המיכל, שהופכת אותו לסבון שקל לקחת לטיולים ולנסיעות. זהו אמנם תחליב כמו שאר תחליבי הרחצה, אך יש לו מרקם עשיר יותר משאר המוצרים שבדקנו. גם הניחוח שלו מיוחד ומוצלח, למרות שלדעתנו, אין בינו לבין אלוורה שום קשר. מלבד ניקוי הגוף, שנעשה כהלכה, מבטיחים שהמוצר מסייע במניעת יובש ושומר על רמת הלחות הנדרשת, אך בפועל מי שיש לו עור יבש יידרש לקרם לחות. המחיר שלו גבוה מאוד, עובדה שגורמת לנו לתהות – מדוע? חרף ההבדלים שיש בינו לבין אחרים. כמה ואיפה: 62.80 שקל ל-250 מ"ל (25.12 שקלים ל-100 מ"ל). להשיג ב-03-9431155 או ב-[email protected].

Chic 

ציון: [rating=2]

זהו ג'ל הרחה השני שאנו בודקים, והיחיד שהמרקם שלו אכן מזכיר עד מאוד את הג'ל הקלאסי, בו עושים שימוש בתעשיית הטיפוח והקוסמטיקה. אך אל תתנו לעובדה זו – כמו לשילוב של שמנים ומינראליים מים המלח – להטעות אתכם. זהו מוצר תעשייתי, כמו כל המוצרים, עם נוכחות בולטת לרכיבים המבוססים על נפט. עם זאת, אהבנו את המרקם שלו, שהוא חריג כאמור ויותר נעים, גם אם הוא פחות נוזלי. הוא מנקה היטב את העור, אמנם, אך לא מוסיף לו רכות כלשהי. בנוסף, הבקבוק שלו הוא הכי פחות נוח מכל אלו שניסינו, ואחד היקרים. כמה ואיפה: 26 שקל ל-250 מ"ל (10.40 שקלים ל-100 מ"ל), להשיג ברשתות הפארם.

SACARA 

ציון: [rating=1]

הרשת הישראלית מציעה ללקוחותיה את ג'ל הרחצה הזה, הפונה באופן ספציפי לגברים. מבטיחים כאן תמציות פפאיה, מינרלים ותמציות טבעיות כדי לא רק לנקות את העור, אלא גם להשאיר אותו עם ניחוח נעים ותחושת רעננות. המוצר, שאפשר להכניסו לקטגוריית תחליבי הרחצה, מתגלה כבעל מרקם דליל למדי, כמעט נוזלי. כך למשל, השפופרת מגיעה עם פתח רחב, גורמת לכמות גדולה מדי לצאת בכל פעם ובסופו של דבר לבזבוז של הנוזל. יש לו ניחוח נעים והוא מנקה את העור, אבל לא הבחנו בהשפעה מיוחדת לאחר מכן. כמה ואיפה: 8.90 שקלים ל-330 מ"ל (2.69 שקלים ל-100 מ"ל). 

פורסם בקטגוריה כלכלה, צרכנות | עם התגים , | להגיב

מאיר דגן:" יש לנו מנהיג שנלחם רק במערכה אחת – המלחמה לשרידותו, להישרדות הפוליטית של עצמו"

-80 אלף איש גדשו הערב (שבת) את כיכר רבין בהפגנת ענק תחת הכותרת "ישראל רוצה שינוי". בין משתתפי עצרת הענק היו נציגי המחנה הציוני, שלום עכשיו, מרץ ונציגי עמותת V15. הכיכר כולה מאלה בשלטים נוסח: "רוצים מהפך עכשיו", "מחליפים את הממשלה", בלי הסדר זה לא יגמר ועוד.כדור אדום ענק הוטל באוויר מיד ליד כשעליו תמונתו של נתניהו כשהמפכנים צועקים: "כך נעיף את ביבי עוד מעט".

(צילום:  ציפי מנשה)

(צילום: ציפי מנשה)

הנואם המרכזי היה ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן שפתח את דבריו באומרו שזו איננה הבמה הטבעית עבורו. "אני מודה שזוהי אינה הבמה הטבעית בשבילי" אמר דגן, "מי שמכיר אותי יודע שמעולם לא הייתי איש של נאומים גדולים. אני לא פוליטיקאי ולא איש ציבור. וגם לכאן הערב הגעתי ללא אספירציות אישיות, מבלי לחפש תפקיד וללא טינה או מרירות. המפלגה היחידה שאני שב ומתפקד אליה מדי יום היא מדינת ישראל. גם בפניכם, כאן הערב, אני מדבר כחייל שמבקש לעשות את כל הדרוש והאפשרי למען המדינה שעבור ביטחונה הקדשתי 45 שנים מחיי".

תקף קשות את נתניהו - מאיר דגן (צילום:רפי מיכאלי)

תקף קשות את נתניהו - מאיר דגן (צילום:רפי מיכאלי)


דגן, בן ה- 70, בן לניצולי שואה, הנו מהלוחמים הנערצים בתולדות ישראל. הוא התגייס לצה"ל ב-1963 ושמש גם כמפקדה של סיירת רימון שפעלה ברצועת עזה. דגן נפצע במהלך שירותו הצבאי ושימש בין השאר כמפקד אוגדה וכראש יחידת הקישור ללבנון (יק"ל). הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף ובין השנים 2011-2003 עמד בראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בתקופת כהונתו – כך על פי פרסומים זרים – חיסלה ישראל את עימאד מורנייה ומחמוד מבחוח וכמו כן הופצץ הכור בסוריה. לפי פרסומים זרים, בתקופתו חוסלה שורת מדעני גרעין איראניים. כשנשאל על כך השיב: כי איננו מתייחס לדברים אבל באופן כללי ברור שאם מדען יודע שעמיתיו מחוסלים הוא חושש לחייו ועבודתו נפגמת. "אבל" ציין דגן, "אני מדבר באופן כללי ואינני יודע על שום חיסול או בדומה דבר".
(צילום: ציפי מנשה)

(צילום: ציפי מנשה)


(צילום: רפי מיכאלי)

(צילום: רפי מיכאלי)

'לאן אתה הולך, אדוני ראש הממשלה? בשביל מה לך להיות אחראי לגורלנו אם אתה כל כך מפחד לקחת אחריות?

"ישראל מדינה מוקפת אויבים" אמר דגן " ישראל היא מדינה מוקפת אויבים, אבל האויבים אינם מפחידים אותי", הוא אמר במותחו ביקורת קשה על הממשלה הנוכחית, "אני מפחד מההנהגה שלנו. אני מפחד מהיעדר החזון ומאובדן הדרך. אני מפחד מההססנות והקיפאון. ואני מפחד מעל הכול ממשבר המנהיגות. משבר מנהיגות שהוא החמור ביותר שהיה כאן עד היום". דגן התייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "שש שנים ברציפות מכהן בנימין נתניהו כראש ממשלה, ובשש שנים אלו ישראל תקועה יותר מאשר אי פעם. שש שנים שבהן הוא לא הוביל מהלך אחד אמיתי לשינוי פני האזור או ליצירתו של עתיד טוב יותר". דגן התייחס למצבה הביטחוני של ישראל ותקף: "אני מבוגרי מלחמת יום הכיפורים, במהלכה היו רגעים שחשבתי שאנחנו בדרך להפסד גורלי. ידענו שאם האויב יבקיע, יבקיע את קווינו לא יהיה מאחורינו מישהו שיציל אותנו", נזכר דגן. "את זה חשבתי שאם אז לא יצליחו להשמיד אותנו כנראה שלא יצליחו בזה אף פעם. אני מאמין בזה גם היום. ישראל היא מדינה שמוקפת אויבים. אויבים אינם מפחידים אותי. אני חושש מההנהגה שלנו". "במשמרת שלו ניהלה ישראל את המערכה הארוכה ביותר מאז מלחמת השחרור, שהכניסה העורף תחת אש", תקף דגן את נתניהו בהתייחסו למבצע צוק איתן, "במשך קיץ שלם ישבו אזרחי ישראל במקלטים בזמן שנורו לעברם אלפי רקטות. שילמנו מחיר דמים כבד עבור מערכה שהסתיימה באפס. אפס הרתעה, אפס הישגים מדיניים. מערכת שרק הניעה לאחור את גלגלי השעון עד לסיבוב הלחימה הבא".

(צילום: ציפי מנשה)

(צילום: ציפי מנשה)


(צילום: ציפי מנשה)

(צילום: ציפי מנשה)


לגבי מדיניות החוץ של נתניהו אמר ראש המוסד לשעבר, "במשמרת שלו הידרדרו לשפל יחסינו עם ארה"ב".
"מערכת הבריאות קורסת. משבר הדיור הגיע לשיא. הפערים החברתיים ממשיכים לצמוח. המרחק בין הפריפריה למרכז מעולם לא היה גדול יותר. אחד מכל שלושה ילדים בישראל עני. 40% מתושבי ישראל לא גומרים את החודש", אמר דגן. "האזרח הישראלי רואה את החידלון הזה, הוא רואה הנהגה שלא רואה אותו ולא סופרת אותו ואין לו אלא לשאול 'לאן אתה הולך, אדוני ראש הממשלה? בשביל מה לך להיות אחראי לגורלנו אם אתה כל כך מפחד לקחת אחריות? בשביל מה מבקש אדם את ההנהגה אם הוא לא רוצה להנהיג? איך קרה שהמדינה הזו, החזקה פי כמה מכלל מדינות האזור, לא מסוגלת לבצע מהלך אסטרטגי אמיתי שישפר את מצבה? התשובה לכך ברורה: יש לנו מנהיג שנלחם רק במערכה אחת: המערכת להישרדות הפוליטית של עצמו. בשם המלחמה הזו הוא מדרדר אותנו למדינה דו לאומית ולסופו של החלום הציוני", אמר דגן וציין כי "אני לא רוצה מדינה דו לאומית. אני לא רוצה שנהפוך למדינת אפרטהייד. אני לא רוצה לשלוט בעוד שלושה מיליון ערבים. אני לא רוצה שנישאר בני ערובה של הפחד, הייאוש והקיפאון. האם לא הגיעה השעה להתפכחות האם יבינו סוף, סוף אזרחי ישראל שאיננו חייבים להישאר בני ערובה בוקר וערב".

אני מפחד מעל הכול ממשבר של מנהיגות. המשבר שאנו חווים היום הוא החמור ביותר שאני זוכר מאז הקמת המדינה

"אני מפחד מעל הכול ממשבר של מנהיגות. המשבר שאנו חווים היום הוא החמור ביותר שאני זוכר מאז הקמת המדינה", הדגיש ראש המוסד לשעבר. דגן פנה לנתניהו ואמר: "מה לך להיות אחראי לגורלנו אם אתה כל כך מפחד לקחת אחריות? בשביל מה מבקש אדם את ההנהגה אם הוא לא רוצה להנהיג? איך קרה שהמדינה הזו, החזקה פי כמה מכלל מדינות האזור, לא מסוגלת לבצע מהלך אסטרטגי שישפר את מצבנו? התשובה היא פשוטה: יש לנו מנהיג שנלחם רק במערכה אחת – המלחמה לשרידותו, להישרדות הפוליטית של עצמו. בשם המלחמה הזו הוא מדרדר אותנו למדינה דו לאומית ולסופו של החלום הציוני".

דגן: "אני מבקש לפנות לכל אלה שאומרים אין לנו 'אלטרנטיבה' ולמי שאומר ש-'אין לנו עוד מלבדו'. אני מבקש לומר לכם, כמי שעבד באופן אישי עם שלושה ראשי ממשלה וראה סוגים שונים של מנהיגות וכמי שמכיר גם רבים מהמתמודדים הפעם – יש בהחלט אלטרנטיבה טובה יותר". הקהל צעק חזרה: "הרצוג, הרצוג". דגן פנה לציבור ואמר: "אל תאמינו לסיסמאות. אל תלכו שבי אחרי כריזמה ריקה. כבר ראינו לאן הכריזמה הזו הובילה אותנו. לא הנאומים הם חשובים – המעשים הם חשובים. בהיסטוריה הקצרה שלנו היו מנהיגים שדיברנו מעט ועשו הרבה. שאולי גמגמו מדי פעם בדיבורים אבל לא במעשים. היום היו קוראים להם 'אפורים', או 'נטולי כריזמה', אבל הם עשו עבודה מופלאה. הם ידעו להציב דרך וחזון, ידעו לחתור אליה בנחישות ולהגיע לשיאים חדשים. זה מה שישראל זקוקה לו היום".

לוין ודגן (צילום: ציפי מנשה)

לוין ודגן (צילום: ציפי מנשה)

אלוף (מיל') לוין: "מדינת ישראל מאבדת את הדרך ואנחנו דוהרים לאסון!

ביטחוניסט נוסף, האלוף במיל' עמירם לוין , אלוף פיקוד הצפון לעבר לא חסך במילים קשות בפנותו מעל הבמה לנתניהו. "כולנו כאן כיוון שאי אפשר יותר לעמוד מנגד", אמר לוין, "מדינת ישראל מאבדת את הדרך ואנחנו דוהרים לאסון – ולכן אני כאן. לכן אני נלחם את המלחמה הזו מעל הבמה. אנחנו במלחמה על דמותה של המדינה ועל עצם קיומה. זו מלחמה על החלום הציוני. זו מלחמה על עתידנו ועל עתיד ילדינו. זו מלחמה על השתייכותנו למשפחת העמים הנאורים". "כבר שנים שצה"ל נשלח למבצעים צבאיים חוזרים ונשנים, שבסופם מספרים לנו כמה שאנחנו מנצחים", אמר האלוף, "אך האמת היא שכבר שנים אין מעלינו איום קיומי, וכבר יותר מדי זמן אנחנו לא באמת מנצחים. הסיבה לכך שאנחנו לא מנצחים היא פשוטה: צבא שעיקר תפקידו לשלוט בעם אחר, לא יכול לנצח. במצב כזה גם הצבא החזק ביותר והמוסרי ביותר נדון להסתאב, להיחלש ולבסוף להיכשל".

(ציפי מנשה)

(ציפי מנשה)


מרגשים מאוד היו דבריה של מיכל קסטן קידר, אלמנתו של סא"ל דולב קידר שנהרג במבצע "צוק איתן" "בקיץ האחרון איבדתי את אהבת חיי. תצביעו למי שינסה למנוע את המלחמה הבאה. אין ברירה, חייבים להגיע להסדר", היא ביקשה והוסיפה: " אם המנהיגים שלנו היו עושים שלום, אני מאמינה שדולב היה יושב איתי ונרדם מחובק מול הטלוויזיה. מגיעים לנו חיים טובים יותר. הארץ צריכה להיות טובה יותר, שאפשר לחלום בה על העתיד".

(צילום:ציפי מנשה)

(צילום:ציפי מנשה)

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , , | 7 תגובות

שבת פורימית בליגת Winner: מאפרים את האוהדים

לאוהדים שהגיעו היום לעודד את קבוצותיהם במשחקי ליגת Winner ציפתה הפתעה בדמות מאפרות שהציעו להם להתאפר בצבעי המועדון או באלמנטים פורימיים אחרים, לבחירתם.

אורן חסון, מנכ"ל מנהלת הליגות: "אנו רואים את הקשר הבלתי אמצעי עם אוהדים כאחד מאבני הבסיס החשובות בהפעלת המנהלת. אני שמח שבאווירת החג, נוכל לתרום לאוהדים והם יתרמו בחזרה לאווירה הצבעונית שבמגרש."

צילום: דף הפייסבוק של מנהלת הליגות

צילום: דף הפייסבוק של מנהלת הליגות

אוהדים מאופרים מתכוננים לקראת הדרבי הלוהט של פתח תקווה (הערב, 19:00). צילום: דף הפייסבוק של מנהלת הליגות

אוהדים מאופרים מתכוננים לקראת הדרבי הלוהט של פתח תקווה (הערב, 19:00). צילום: דף הפייסבוק של מנהלת הליגות

אי אפשר בלי סלפי: אוהדות מאופרות. צילום: דף הפייסבוק של מנהלת הליגות

אי אפשר בלי סלפי: אוהדות מאופרות. צילום: דף הפייסבוק של מנהלת הליגות

* * *

פורסם בקטגוריה ב, כדורגל, ספורט | עם התגים , , , , , | להגיב

הנאום, בה"א הידיעה

פתאום זה הזכיר לי משהו. צפיתי בנאום – הנאום בה"א הידיעה – של בנימין נתניהו לפני שני בתי הקונגרס של ארצות הברית. שורות שורות של גברים בחליפות (ופה ושם גם אישה), שקפצו למעלה ולמטה, למעלה ולמטה, מוחאים כפיים בהתלהבות, שואגים לאות הסכמה. השאגות הן שהזכירו לי. איפה שמעתי כמותן לפני כן?

ואז זה חזר אלי. זה היה בפרלמנט אחר, באמצע שנות ה-30. המנהיג נאם. שורות שורות של חברי הרייכסטאג האזינו בדבקות. כל כמה דקות הם קפצו והביעו את תמיכתם בשאגות רמות.

כמובן, הקונגרס של ארצות הברית אינו דומה לרייכסטאג. חבריו לבשו חליפות כהות, לא חולצות חומות. הם לא צעקו "הייל!" אלא משהו שלא ניתן להבין. אך הצליל של הצעקות לא היה שונה. די מחריד.

אבל חזרתי להווה. המראה לא היה מאיים, אלא מגוחך. חברי הפרלמנט החשוב ביותר בעולם התנהגו כשוטים גמורים. דבר כזה אינו יכול לקרות בכנסת. אין לי דעה הכי טובה על המוסד הזה, שהייתי חבר בו, אך בהשוואה לקונגרס נראית הכנסת כמו מועצת החכמים של אפלטון.

אבא אבן אמר פעם על נאום של מנחם בגין שהוא דומה לעוגת סופלה צרפתית: הרבה אוויר ומעט מאוד בצק. את אותו הדבר אפשר לומר על הנאום הזה – הנאום בה"א הידיעה.

מה הוא הכיל? את השואה, כמובן, שלמענה הושב הנוכל המוסרי, אלי ויזל, בשורה הראשונה ביציע (למען ויזל המצאתי בשעתו בנאום בכנסת את המילה "שואן"). לידו ישבה שרה'לה, כשהיא זורחת מאושר, נהנית מכל רגע של ניצחון בעלה (ימים אחדים לפני כן היא צעקה על זוגתו של ראש עירייה בארץ: "האיש שלך לא מגיע לקרסולי האיש שלי!").

הנאום הכיל את מגילת אסתר, המספרת על הצלת יהודי פרס מידי השר הפרסי הרשע, המן. איש אינו יודע איך הוגנב הספר המפוקפק הזה לתנ"ך. אלוהים אינו מוזכר בו, ואין לו גם שום קשר לארץ ישראל. אסתר עצמה דומה יותר לזונה מאשר לגיבורה. הספר מסתיים ברצח המוני שמבצעים היהודים בפרסים.

הנאום הזה, כמו כול הנאומים של נתניהו – כולם בה"א הידיעה – דיבר הרבה על סבל היהודים במרוצת ההיסטוריה, ועל המזימות של האיראנים הרשעים, הנאצים החדשים, הרוצים לכלותנו. אבל זה לא יקרה, מפני שיש לנו בנימין נתניהו הגיבור. הוא יגן עלינו. הוא והרפובליקאים בארצות הברית, כמובן.

זה היה נאום טוב. אי אפשר לנאום נאום רע כאשר מאות מעריצים נהנים מכל מילה היוצאת מפיך, ומעניקים לך מחיאות כפיים סוערות אחרי כל משפט. אבל הנאום הזה לא ייכנס לאנתולוגיה של הנאומים הגדולים בהיסטוריה.

נתניהו בטוח שהוא צ'רצ'יל שני. ואכן, כמו צ'רצ'יל, נתניהו היה המנהיג הזר היחיד שנאם שלוש פעמים מול שני בתי הקונגרס. אך יש הבדל קטן: צ'רצ'יל בא להדק ולחזק את הברית בינו לבין הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, וכך מילא תפקיד חשוב במאמץ המלחמה הבריטי. ואילו נתניהו בא לירוק בפניו של הנשיא האמריקני המכהן, ומסכן את עתיד ישראל.

מה לא הכיל הנאום?

אף לא מילה אחת על פלסטין ועל הפלסטינים. אף לא מילה אחת על שלום ולא על פיתרון שתי המדינות, הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים. אף לא מילה אחת על אפרטהייד, הכיבוש, ההתנחלויות. אף לא מילה אחת על היכולת הגרעינית של ישראל.

וכמובן, אף לא מילה אחת על פירוז המרחב מנשק גרעיני, תחת פיקוח הדדי.

ובכלל, לא הייתה בו ולו הצעה מוחשית אחת. אחרי שגינה את העסקה הרעה הנמצאת בהכנה, ואחרי שרמז שברק אובמה וג'ון קרי אינם אלא פראיירים וכסילים, הוא לא הציע שום חלופה.

מדוע? אני מניח שהנוסח המקורי של הנאום הכיל הרבה הצעות. עיצומים קטלניים על איראן. דרישה להריסה טוטאלית של מתקניה הגרעיניים. והסוף הבלתי נמנע: תקיפה צבאית אמריקנית ישראלית.

כל זה הושמט. אנשי אובמה הזהירו את נתניהו בלשון חד משמעית שגילוי פרטים סודיים של המשא והמתן יהיה בבחינת "בגידה באמון". המארחים הרפובליקנים הזהירו שהציבור האמריקני אינו מוכן לשמוע על מלחמה נוספת.

(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

חברי הפרלמנט החשוב ביותר בעולם התנהגו כשוטים גמורים (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

מה נשאר? פירוט משמים של כל הפרטים הידועים על המשא והמתן. זה היה החלק המשעמם היחיד של הנאום. במשך דקות ארוכות אף אחד לא קפץ, לא מחא כפיים, לא שאג. אלי ויזל נראה ישן. את האיש החשוב ביותר באולם, שלדון אדלסון, הבעלים של הקונגרס הרפובליקני ושל נתניהו, לא ראו כלל. אך הוא היה שם ופיקח בשבע עיניים על כל אחד משכיריו.

אגב, מה קרה למלחמה של נתניהו?

זוכרים את הימים שבהם עמד צה"ל להפציץ בכל רגע את המתקנים הגרעיניים באיראן? כאשר העוצמה הצבאית האמריקנית עמדה "למחוק" אחת ולתמיד את היכולת הגרעינית של האייתוללות?

קוראי המדור הזה יזכרו, אולי, שהבטחתי אז שלא תהיה מלחמה. הבטחתי זאת בלי "אם" ובלי "אבל", בלי דלת אחורית לנסיגה. קבעתי חד משמעית שלא תהיה מלחמה, נקודה. כעבור זמן התבטאו ראשי צה"ל והמוסד נגד מלחמה. הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ, גילה השבוע שאף לא הוכנה טיוטה של פקודת מבצע להתקפה.

מדוע? מפני שמבצע כזה היה מוביל לשואה עולמית. איראן הייתה סוגרת מיד את מיצר הורמוז, שבו עוברים 35% של כל הנפט המובל באוניות בעולם. פירוש הדבר: התמוטטות מיידית של הכלכלה העולמית. כדי לפתוח את המיצר ולשמור אותו פתוח, היה צריך לכבוש חלק גדול של איראן, "מגפיים על הקרקע". גם הרפובליקנים מצטמררים כשהם חושבים על כך.

היכולות הצבאיות של ישראל אינן מספיקות למבצע כזה. ומובן שישראל אינה יכולה לפתוח במלחמה כזאת בלי הסכמתה המפורשת של ארצות הברית. זוהי המציאות. שום נאום – גם לא בה"א הידיעה – אינו יכול לשנות אותה.

במרכז הנאום עמדה הדמוניזציה של איראן. איראן היא הרוע בהתגלמותו. מנהיגיה הם מפלצות תת אנושיות. בכל העולם פועלים טרוריסטים איראנים ומתכננים זוועות נוראות. הם מייצרים טילים בין יבשתיים כדי להפציץ את ארצות הברית מיד עם השלמת הפצצות הגרעיניות. הם ישמידו את ישראל – עכשיו או בעוד עשר שנים.

במציאות יש לישראל יכולת של "מכה שנייה", המבוססת על הצוללות שגרמניה מספקת לנו. המכה השנייה הייתה משמידה את איראן תוך דקות. אחת התרבויות המפוארות והעתיקות ביותר בעולם הייתה מגיעה לסוף פתאומי. כדי ליזום דבר כזה היו האייתוללות צריכים להיות חולי נפש, פשוטו כמשמעו.

נתניהו מעמיד פנים כאילו הוא מאמין שהם אכן כאלה. אך מזה שנים מנהלת ישראל בחשאי בוררות די ידידותית עם ממשלת איראן על הזכויות בקצא"א, החברה הישראלית איראנית שהיא הבעלים של צינור הנפט מאילת לאשקלון. לפני המהפכה האסלאמית, איראן הייתה בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל במרחב. גם אחרי המהפכה, ישראל סיפקה לאיראן נשק כדי להילחם בסדאם חוסיין העיראקי (פרשת "איראן גייט" המפורסמת). ואם חוזרים למאמציה המיניים של אסתר המלכה להצלת היהודים, למה לא לחזור לכורש, שהתיר לגולי בבל לחזור לירושלים ופרש עליהם את חסותו?

וגם מגילת אסתר הייתה שם (אסתר ואחשוורוש בציור של אנדראה סיראני / מקור ויקימדיה)

וגם מגילת אסתר הייתה שם (אסתר ואחשוורוש בציור של אנדראה סיראני / מקור ויקימדיה)

אם לדון על פי התנהלותה, ההנהגה האיראנית איבדה הרבה מן הלהט הקנאי המקורי שלה. היא מתנהגת (אם כי לא תמיד מדברת) בצורה רציונלית מאוד. היא מנהלת משא ומתן קשוח, כצפוי מהפרסים. היא מודעת היטב למורשת התרבותית האדירה של איראן, העתיקה אף מהמורשת היהודית. אמנם נתניהו צודק כשהוא אומר שאסור לבטוח בה בעיניים עצומות, אך הדמוניזציה היא מגוחכת.

בהקשר הרחב, ישראל ואיראן הן כבר עתה בעלות ברית בעקיפין. בעיני שתיהן, המדינה האסלאמית (דאעש) היא האויבת המסוכנת ביותר. לדעתי, דאעש הרבה יותר מסוכנת לישראל בטווח הארוך מאשר איראן. אני מניח שגם בעיני טהראן, דאעש מסוכנת הרבה יותר מאשר ישראל (אגב, המשפט המקורי היחיד בנאום היה "האויב של אויבי הוא אויב").

במצב הכי גרוע, איראן תשיג פצצה גרעינית. אז מה?

יתכן שאני ישראלי שחצן, אבל אני מסרב לפחד. אני חי במרכז תל אביב, במרחק של פחות משני קילומטרים ממשרד הביטחון ומהמטכ"ל. בחילופי טילים גרעיניים אני אתאדה. אך אני חש בביטחון גמור.

ארצות הברית הייתה חשופה במשך עשרות שנים – ועדיין חשופה כעת – לאלפי פצצות גרעיניות רוסיות, שיכולות להרוג מיליונים תוך דקה. הם חשים בביטחון מתחת למטריית "מאזן האימה". בינינו לבין איראן ייווצר, במצב הגרוע ביותר, מאזן אימה דומה.

מהי החלופה של נתניהו למדיניות של אובמה? כפי שמיהר אובמה להגיב: נתניהו לא מציע שום חלופה בכלל. יושג ההסכם הטוב ביותר האפשרי. הסכנה תידחה בעשר שנים או יותר. וכפי שאמר פעם חיים וייצמן: "יבוא העתיד וידאג לעתיד". במשך עשר השנים יקרו דברים רבים. משטרים יתחלפו. יחסי איבה יהפכו ליחסי ידידות, וגם להיפך. הכול אפשרי.

בעזרת השם ובעזרת הבוחר הישראלי, אפשר אפילו שיפרוץ שלום בין ישראל ופלסטין, שלום שיוציא את העוקץ מן היחסים שבין ישראל והאסלאם.

[related-posts title="מאמרים קודמים של אורי אבנרי"]

פורסם בקטגוריה דמוקרטיה, מאמרי עמדה, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , | להגיב