"כרמינה בורנה" בפילהרמונית: חושניות משכרת

★★★★★

בצליל מלא עומק מצמרר ותשוקה, ובריתמיות "קפיצית" מדויקת פתחה הצ'לנית אליסה ולרשטיין  את נגינת הקונצ'רטו במי במול מז'ור מאת שוסטקוביץ' בקונצרט של הפילהרמונית בבנייני האומה בירושלים. ילדת הפלא האמריקנית (31), ריחפה על מיתרי הצ'לו כשהתזמורת נענית לה בדייקנות מופתית ובליריות מדובבת.

מרגשת. ולרשטיין. צילום: Harald Hoffmann

ריאן מק'אדמס, המנצח האמריקני הצעיר (31), שנקרא ברגע האחרון להחליף את המנצח הספרדי הוותיק (81) רפאל דה בורגוס, הצליח, למרות מיעוט החזרות, להפגין שליטה מרשימה בתזמורת. וכך הפך למרתק משחק הלייטמוטיב החוזר בכלי הנשיפה ובתזמורת, וכך גם הניגוד מלא הקסם בין הליריות המדובבת של הצ'לו לנגינת הפעמונייה. הצליל הצורם במכוון של כלי הנשיפה מהעץ הפך לדיאלוג מרתק בין הצ'לנית לקרן.

 בנגינתה של אליסיה הפכה הכרומטיות של שוסטקוביץ' לחודרת פרי בטן ומרעידה את נימי הנשמה. דומה היה שניתן לחוש בעליל את הבדידות של ערבות הטייגה הרוסית כשירדה אליסייה לאפסי צליל, שממנו בקע לפתע פורטה פתאומי. לעתים היה נדמה שזו נעימה "כמעט יהודית" בעומק הרגש המרטיט שלה. הקשת הרחבה שלה והצליל האינטנסיבי, ומאידך הפלסטיות המחשמלת של הפיציקטו (פריטה על המיתרים) והדיאלוג של הצ'לו עם הקסילופונים והתופים – היו סוערים ומרתקים.

ריאן מק'אדמס, חתן פרס שולטי לניצוח, הצליח להביא את התזמורת לביצוע מבריק וסוחף, ולהבליט את האירוניה הסרקסטית ואת התזמור המופלא של שוסטקוביץ'. האזכור הנועז לשיר העם הגיאורגי החביב על סטאלין – "סוּלִיקוֹ", היה בולט וחריף. את המחול הכפרי הסוער וסדרת הגליסנדי (ההחלקות על צלילים) מלאי הברק חתמה התזמורת בברק כאשר הצ'לנית מבליטה את הקדרות ואת הפיוט של הקונצ'רטו. לפסגת הרוחניות והאינטימיות הגיעה הצ'לנית בנגינת ההדרן – בּוּרֶה מתוך הסוויטה השלישית של באך בדו מז'ור.

שולט. מק'אדמס. צילום: kristin hoebermann

מפסגת האינטימיות הלירית עברה התזמורת לחגיגה יצרית סוערת ולביצוע מלא חושניות וברק של כרמינה בורנה. הקנטטה שכתב המלחין הגרמני קרל אורף,  הפכה ליצירת הדגל של המשטר הנאצי בבנאליות ובפאגאניות שלה. בקצביות סוחפת, שהבליטה את פראות שינויי הקצב, פתחה המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני, שתוגברת עם קבוצת זמרים ממקהלת האיחוד, את ביצוע השירים החילוניים שליקטו נזירים שמרדו בכל מוסכמה כנסייתית לפני אלף שנים.

שירי הטבע, היין והוללות היצרים זכו לביצוע מרשים: קולות הבסים והטנורים המופלאים של המקהלה המתוגברת שרו בדיקציה מדויקת  ובלחש-נחש רוחש רוע כאשר הנשים שרות באי ניקיון מעל לרגיסטר הטבעי של המקהלה. הכול היה בחינגה זו שזכתה ע"י אורף לתזמור ססגוני ובלתי שגרתי: חטיבה ענקית של  פעמוניות וכלי הקשה; סולו מרטיט של הכנר הראשי; שירה מחוספסת גרונית של ה"נזירים"; פעמונייה, קסילופונים, תופים; ובחלק השני פריטה מלאת עליצות שנשמעה כאילו נוגנה בתזמורת מנדולינות ענקית; ובעיקר שיכרון קצב פראי, שבו שלט המנצח "ביד חזקה ובזרוע נטויה".

הדיסוננסים הצורמים הנהדרים דרו בכפיפה אחת עם קטעי סולו ליריים בחליל ובמקהלה. יחד עם קצביות זורמת והומור סרקסטי – זכו לביצוע פלסטי מלא חושניות משכרת. החספוס הגס ה"מדיאבאלי" ("היְמֵיבֵּינַיְמִי"?), שבו מתואורות בפרוטרוט תלאותיו של "הברבור הצלוי" בגוף ראשון,– זכו לביצוע מלא פאתוס כובש.

מקהלת הילדים אנקור בהדרכת דפנה בן יוחנן שרה את תפקידה הקטן בניקיון אך בקולות חיוורים מדי. מבין שלושת הסולנים המשובחים בלטה בעיקר הסופרן לורה קלייקום בשירתה ובכישרון משחקה הדרמטי. זמר הקונטרה-טנור יניב ד'אור בתפקידו הקטן היה מצוין. רק לבריטון  הקנדי יו רסל היה קול קטן ומעוך קמעא לתפקידו הדרמטי.

"הגורל סובב כמו גלגל",סיכמה המקהלה את "מוסר ההשכל". לנו כקהל מאזינים לא נותר אלא להתפעם מיפי הביצוע הפלסטי-תיאטרלי של שיכרון הקצב והחושים, שזכה לביצוע מרתק דווקא בשל ניצוחו של מק'אדמס, שלא הניח לקנטטה הארוכה להתפורר ולו לרגע.

פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות | עם התגים , , , , , | להגיב

מנגל – בריא לנו?

יום העצמאות הוא יום המסמל את ההוויה הישראלית במלואה, שסובבת בעיקר סביב המנגל והבשר וכך, עם השנים, הפך כידוע לחג של "על האש".

בחג יוצא  כל עם ישראל לטבע (כן, גם פיסת דשא על פס הפרדה, נחשבת לטבע), שפע של בשרים נצלים על המנגל וכמויות גדולות של בשר צלוי וחרוך נכנסות לגוף שלנו. כמה תובנות על אכילת בשר על האש: 

האם אכילת בשר על האש טובה לבריאות?

באופן כללי, אכילת בשר "על האש" הינה האכילה הכי לא בריאה שיש! בעיקר בשל המגע הישיר של האש בבשר והעשן שעובר דרך המזון ומשאיר אחריו שאריות של פיח בתוכו. פיח ידוע כמזיק לריאות של כל מי שמעשן, ובדומה לכך הוא מזיק גם לכל מי שאוכל מזון המכיל אותו.

האם אכילה "על האש" מזיקה לבריאות?

הכל עניין של מינון כמובן. הבעיה העיקרית עם אכילה של "על האש" היא הצלייה של הבשר. הבשר נצלה בטמפרטורות גבוהות ולמשך כמה דקות, ממש עד לכדי חריכה, דבר היוצר חומרים העלולים לגרום לתהליכים סרטניים בגוף.

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו קשר ישיר בין אכילת בשר על האש לבין התפרצות של סוגי סרטן שונים כגון: סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן השד. 

(צילום: יולה זובריצקי)

צלייה מוקדמת על המחבת תפחית נזקים (צילום: יולה זובריצקי)

עוד נמצא כי אכילת בשר "על האש" לעיתים קרובות, מעלה את הסיכון למחלות לב ולהזדקנות מוקדמת של הגוף. בנוסף, בשר מכיל כמויות גבוהות של מלח, וכשמוסיפים תיבול – כמות המלח שנכנסת לגוף גדלה ועלולה אף היא לגרום לנזקים.

אז איך בכל זאת אפשר ליהנות מארוחת "על האש" מבלי להזיק לבריאות? 

להלן עשרה כללים חשובים  אשר יעזרו לכם למזער נזקים של "אכילה על האש" בלי לפגוע בהנאת החג: 

להחליף את המנגל על גחלים בגריל חשמלי או גריל גז או אפילו אם אתם מארחים בבית – השתמשו בתנור האפייה הביתי. מנגל חשמלי ומנגל גז מייצרים פחות עשן ומעניקים לבשר תוצאת בישול זהה, בלי לגרום לו נזק.

השתמשו בבשר טרי וכמה שפחות בבשרים מוכנים, המכילים חומרים המגבירים את הסיכון למחלות סרטן למיניהן.

 הימנעו מאכילת חלקים שרופים וחרוכים. הם גורמים נזק לגוף!

 הכנת מרינאדה – השריית הבשר במרינדה ושימוש בתבלינים נוגדי חמצון כמו: שום, בצל, כורכום וג'ינג'ר – מפחיתים היווצרות של חומרים מסרטנים ולא פחות חשוב – מוסיפים טעם.

 בישול מקדים – אפשר להפחית את הנזקים של צלייה על האש על ידי בישול מקדים של הבשר במחבת או בתנור והנחתו על הגריל רק לקראת סוף הבישול.

נפנוף והפיכת הבשר לעיתים קרובות – תנועת הנפנוף והפיכת הבשר מצד לצד מונעת את עליית הטמפרטורה בבשר ומפחיתה את הנזקים.

שימוש בנייר אלומיניום / מחבת – העדיפו להשתמש בנייר אלומיניום או במחבת מהבית, עליהם תניחו את הבשר לצלייה וזאת על מנת למנוע מגע ישיר של הבשר עם האש.

ירקות - חשוב לצלות עם הבשר ירקות. השתמשו בעיקר בירקות כתומים כמו גזר ובטטה, המכילים נוגדי חמצון שאינם מפתחים חומרים מסרטנים בזמן הצלייה כמו הבשר. פשוט תניחו כמה גזרים לצד הבשר. הגזר יספוג אליו את נוגדי החמצון ויעזור למזער נזקים. 

העדיפו בשר דל שומן כמו הודו או חזה עוף. 

המומלץ ביותר – דגים, הם זקוקים לצלייה קצרה יותר וקלים יותר לעיכול.

פירות צלויים על המנגל (צילום: גלית שלגי)

פירות צלויים על המנגל (צילום: גלית שלגי)

מתכון של גלית שלגי לשיפודי פירות על האש – קינוח נפלא ליום העצמאות

שיפודי פירות על האש:

מרכיבים: 2 בננות, 2 תפוחי עץ, 2 אגסים, אננס טרי או פרוסות אננס משומרות, פומלה, שקדים טחונים לקישוט.

משרה לפירות:

2 כפות סילאן

2 כפות סוכר קנים

4 כפוות מיץ לימון

1/2 כפית ג'נגר מגורד

תבלינים לפי הטעם: קינמון, אגוז מוסקט, הל וציפורן

אופן ההכנה:

קולפים את כל הפירות לחתיכות גדולות ועבות.

מערבבים את חומרי המשרה בקערה גדולה

מכניסים למשרה את הפירות ומערבבים היטב שהרוטב ייספג.

משחילים את הפירות החתוכים על שיפודי עץ וצולים את שיפודי הפירות על הגריל במשך כ-3-5 דקות מכל צד.

אפשר גם לאפות בתנור. מסדרים  את הפירות בתבנית עם נייר אפייה ואופים בחום בינוני 15 עד 20 דקות.

גלית שלגי היא מומחית לתזונה בריאה ושינוי הרגלי אכילה, בוגרת לימודי פסיכולוגיה ופסיכותרפיה. היא מרצה ומנחת סדנאות לתזונה בריאה בבתי ספר, ארגונים ומכללות, מחברת הספר "30 קינוחים בריאים שאפשר לאכול כל יום בלי ייסורי מצפון". 

  

פורסם בקטגוריה אוכל, בריאות, ג, כתבות אוכל, סל הבריאות | עם התגים , | תגובה אחת

בחורף תפעיל דלתא בואינג 777-200ER בקו לתל אביב

החל מ-26 באוקטובר השנה תפעיל דלתא איירליינס את טיסתה הישירה היומית בקו ת"א לניו יורק במטוס בואינג 777-200ER, במקום מטוס בואינג 747-400. כתוצאה מכך ירד היצע המושבים בכל טיסה מ-376 מושבים ל-291 מושבים.

בואינג 777-200ER של דלתא. מטוס לטווחים ארוכים. צילום: דלתא

בואינג 777-200ER של דלתא. מטוס לטווחים ארוכים. צילום: דלתא

תצורת תא הנוסעים

תצורת תא הנוסעים במטוס בואינג 777-200ER של חברת דלתא מחולקת ל-37 מושבים במחלקת העסקים BusinessElite ול-254 מושבים במחלקת התיירים Economy, שמתוכם 42 מושבים ברמת תיירים פלוס Economy Confort.

במחלקת העסקים מותקנים מושבי מיטה שטוחים וגם במחלקת התיירים מדובר במושבים נוחים מאד, המצויידים במערכות בידור ניתנים לשליטה עם מסכים גדולים בכל מושב.

מטוס לטווחים ארוכים

מטוס 777-200ER הוא אחד מהמטוסים החדשניים והמובילים בצי של דלתא. המטוס הוא גרסה מתקדמת של דגם 777-200, והוא יכול לשאת יותר דלק ממנו ולכן טווח טיסתו גדול יותר. התוספת ER מסמנת את יכולתו לטוס בטווח מורחב – Extended Range. טווחו המרבי של 777-200ERהוא 14,300 ק"מ והוא גם מחזיק בשיא של טיסת חירום עם מנוע אחד – 177 דקות טיסה מעל האוקיינוס השקט.

רווחים

הרווח הנקי של דלתא עבור כל שנת 2013 עמד על 2.7 מליארד דולר, צמיחה של 1.1 מיליארד דולרים בהשוואה ל-2012. יחד עם זאת בתחילת שנת 2014 היו לחברה, לצד הרווחים, חובות עצומים, בסדר גודל של 9.4 מיליארד דולר, שזו ירידה של 7.5 מיליארד דולר מאז שנת 2009. מאז נוקטת החברה בצעדים כדי לקצץ כמיליארד דולר נוספים מהחוב הקיים, על ידי השקעה חוזרת בחברה, תוך יצירת ערך לבעלי המניות.

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , | להגיב

אסי דיין: המסך ירד. עולם התרבות הישראלי בוכה על יוצר ענק

ביקורת נוקבת על החברה הישראלית. דיין. צילום: ציפי מנשה

אסי דיין, במאי, תסריטאי, שחקן, סופר, משורר, פזמונאי, צייר, עיתונאי ופובליציסט, נפטר הבוקר בגיל 68. דיין, מהיוצרים הבולטים ביותר בתרבות הישראלית, נמצא הבוקר מת בביתו בצפון תל-אביב. המטפל שלו, שהגיע לביתו, הזעיק את אנשי מגן דוד אדום לדירה לאחר שדיין הרגיש ברע. למרות מאמצי ההחייאה, נאלצו הפרמדיקים לקבוע את מותו במקום. 

אמו של אסי, רות דיין בת ה-94, אמרה הבוקר בקול שבור: "התינוק שלי הלך. רק אתמול דיברנו בטלפון והוא סיפר לי על הסרט החדש שלו. הוא כל הזמן כתב וקרא, הזיכרון שלו היה נפלא וכל זה ברגע אחד איננו". 

עולם התרבות הישראלי בוכה ומתאבל על לכתו של יוצר ענק, מקורי ואמיץ, שהשפיע יותר מכל אחד אחר על הקולנוע הישראלי. טוביה צפיר, שעבד עם דיין, בין היתר בסרט "גבעת חלפון אינה עונה", אמר הבוקר: "אסי היה גאון, נונקונפורמיסט, פורץ דרך, אדם ויוצר מבריק". לאחרונה עבד דיין על תסריט המשך ל"גבעת חלפון". השחקנית ניצה שאול: "אני בשוק, אסי הוא משורר עמוק וענק". שייקה לוי: "הוא היה אדם ויוצר איכותי בצורה יוצאת דופן, איש אשכולות, מוכשר, יפה ומלא כרימון. היה תענוג לקרוא ולשחק את מה שעשה. חבל שאיבדנו אותו, כל כך חבל".

השחקנית גילה אלמגור, שעבדה עם דיין בסרט "החיים על פי אגפא": "כששמעתי בבוקר על אסי דיין, חשבתי שזו מתיחה. הוא עבד עד הרגע האחרון והיה אמור להשתתף היום בסרט סטודנטים. אסי היה יוצר אדיר. אחד בדורו. זה לא רק הקולנוע, זו התרבות הישראלית שאיבדה ילד גאון. הוא נפל וקם כמו עוף החול והתחדש והפתיע והדהים. הוא היה משורר ובמאי ושחקן נפלא. לבי עם אימא שלו שהחזיקה אותו בשנים האחרונות. דור הולך ודור בא, אבל 68 ליוצר כמו אסי זה מוקדם מדי. הוא עבד על שני תסריטים חדשים והיה אמור לשחק תפקיד ראשי בסרט". 

השחקן והזמר שולי רנד: "היתה בו תמימות של ילד קטן ואת זה ראו דרך הביקורת שלו על החברה הישראלית והיכולת שלו לומר את האמת שאחרים לא העיזו לומר".

"רק אתמול שוחחנו בטלפון". רות דיין עם אסי ואחותו יעל

אסי דיין נחשב מאז שנות ה-60 לאחד מאנשי הקולנוע הישראלים החשובים ביותר, וכן לאחד השחקנים הבולטים בקולנוע ובטלוויזיה בארץ. בין הסרטים הבולטים ביותר שכתב וביים: "גבעת חלפון אינה עונה", "מר באום", "שמיכה חשמלית ושמה משה", "שלאגר", "החיים על פי אגפא" ו"ד"ר פומרנץ". במהלך חייו זכה לפרסים רבים על סרטיו ומחזיק בשיא הזכיות בפרס אופיר (האוסקר הישראלי): שמונה פרסים – 3 לתסריט, 1 לבימוי, 2 לשחקן ראשי, 1 לשחקן משנה ו-1 למפעל חיים.

דיין, בנם של הרמטכ"ל ושר הביטחון משה דיין והפעילה החברתית רות דיין, נכדו של הפוליטיקאי שמואל דיין ואחיהם של הפוליטיקאית יעל דיין והפסל אודי (אהוד) דיין. לדיין ארבעה ילדים משלוש נשים: אהרונה דיין, אהבתו הגדולה, שנפטרה בשנה שעברה (ממנה נולדו עמליה דיין ואבנר דיין), קרולין לנגפורד (שילדה את השחקן והעיתונאי ליאור דיין) והשחקנית האיטלקיה אוגוסטה נוימן (שילדה את אסיה נוימן-דיין). בן דודו מצד אביו הוא המשורר והסופר יהונתן גפן. 

לדודתו ראומה ויצמן, אחותה של אמו רות דיין ורעייתו של נשיא המדינה המנוח עזר וייצמן, אמר פעם אסי: "את הדודה הטובה ביותר שלי". ראומה השיבה לו: "אבל אני הדודה היחידה שלך". דיין: "גם אם לא היית הדודה היחידה שלי, את הדודה הטובה ביותר". 

האם חזה את מותו? דיין בסרט "ד"ר פומרנץ"

בחודש יוני 2008 הצטלם דיין בעירום מלא לעיתון "ידיעות אחרונות" לכתבת מיצג שאותה הגדיר "המדינה זה אני", ושבה השווה בין מצבו הפיזי והנפשי הרע לבין מצבה של מדינת ישראל. כשבוע לאחר מכן הזמין דיין את כתב התרבות של ערוץ 10 לצלם בביתו הפרטי את מצבו הבריאותי והכלכלי המתרופף. דיין הצטלם על מיטתו ללא חולצה כאשר מסביבו לכלוך רב, שיניו התותבות מורכבות בצורה מרושלת, צלקת מניתוח גב שעבר צולמה מקרוב ושאריות אבקת קוקאין מונחות על קצה חוטמו.

הראיון עורר רעש ציבורי בעיקר סביב השאלה האם ערוץ 10 היה צריך לנצל את מצבו של דיין לטובת מדרוג טוב יותר. בערוץ טענו כי דיין הזמין את הראיון על מנת שיעזרו לו, ושבעקבות הראיון עמו, ארגוני האמנים ומשרד התרבות מחפשים דרכים לעזור לו.

"הוא כל הזמן כתב וקרא, הזיכרון שלו היה נפלא". אסי דיין בסדרה האוטוביוגרפית "החיים כשמועה"

בשנת 2009 נעצר דיין על ידי המשטרה בחשד שהתעלל בבת זוגו. בית המשפט החליט לשחררו למעצר בית בחוותו של כושי רימון בערבה. לאחר פחות מיממה עצרה אותו המשטרה שנית בחשד שהפר את הצו וניסה ליצור קשר עם בת זוגו. בספטמבר אותה שנה החליט בית המשפט לסיים את מעצר הבית. אולם באוקטובר נגזרה על דיין שנת מאסר על תנאי, לאחר שהורשע בתקיפה ובאיומים.

ב-2012 שודרה בערוץ 8 הסדרה האוטוביוגרפית-תיעודית של דיין, "החיים כשמועה", שעוררה עניין רב ובה דיין חושף את חייו ואת מעלליו, יחסיו עם נשים, תהליך היצירה, הסמים, ההצלחות והאכזבות, וגם סוגר חשבון עם אביו משה דיין. הסדרה שודרה בראשית 2013 גם בערוץ 10.

דיין נולד בשנת 1945 בנהלל, וכבר בגיל 14 הספיק לפרסם קטעי שירה ברבעון "קשת". בגיל 15 הוציא ספר שירה "אוטוביוגרפיה זמנית". בגיל 17, נעצר בקפריסין ונדון לחודש מאסר, לאחר שהגיע לשם חמוש באקדח, יחד עם חבר שנשא דרכון מזויף. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. לאחר שחרורו מצה"ל למד דיין במשך שנתיים פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. דיין נחשב כאוטודידקט בתחומו, כאשר ללא כל הכשרה כלשהי הוא נמנה בין השחקנים והבמאים המובילים בישראל.

"נפל וקם כמו עוף החול". דיין בפתיחת תערוכה מציוריו. צילום: ציפי מנשה

את דרכו הקולנועית החל דיין כשחקן בסרטים מהז'אנר הלאומי ההרואי, בתפקיד הצבר, יפה התואר והמעלות. הוא שיחק את לוחם הפלמ"ח אורי בסרט "הוא הלך בשדות" (1967), סרט שנעשה על פי ספרו של משה שמיר ונחשב לאחד הסרטים המשמעותיים בז'אנר. הכריזמה והייחוס של דיין, והפופולריות של ישראל אחרי מלחמת ששת הימים, זימנו לו גם תפקידים ראשיים בסרטים זרים, בהם "נאהבים לנצח" (1969) של ג'ון יוסטון.

מתוך המשחק הגיע דיין לכתיבה ולהפקה, ובהמשך לכיסא הבמאי. סרטו הראשון "הזמנה לרצח" (1973), סרט משטרה תל אביבי ומעט סוריאליסטי, היה סרט חריג בזמנו, ובו נמצאים כמה מהמאפיינים של אסי דיין הבמאי המאוחר, וכך גם סרטו הבא, "חגיגה לעיניים" (1975), סיפור קיומי על משורר המחליט להתאבד.

דמות הצבר הישראלי, יפה הבלורית והתואר. אסי דיין עם השחקנית והבמאית מיכל בת-אדם

לאחר מכן פנה דיין לז'אנר הבורקס וביים את הקומדיות "יופי של צרות" (1976), "גבעת חלפון אינה עונה" (1976), "שלאגר" (1979) ו"מלך ליום אחד" (1980). בשנות השמונים המשיך דיין עם קומדיה פוליטית, "עם ישראל חי" (1981), דרמת הנעורים, "בחינת בגרות" (1983), וקומדיית הפשע, "הטוב, הרע והלא נורא" (1987).

ב-1992 יצא סרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא". סרט זה נחשב לסרטו הטוב ביותר של דיין, ולאחד הסרטים המשמעותיים בתולדות הקולנוע הישראלי. בסרט זה מתבטא במלואו החשבון של דיין עם המורשת המיליטנטית של אביו. הסרט מצולם בשחור לבן, ומסתיים בצבע, והוא נחשב לסרט המסיים תקופה בקולנוע הישראלי ופותח תקופה חדשה, שהחלה בשנות התשעים ונמשכת עד היום.

דיין פרסם ב-1989 את הספר "תוכן העניינים", שניבא את הירצחו של מאיר כהנא, וכן את ספר השירים "שם של ספר שירים" ואת "כותב שורות אלו", שבו קיבץ מבחר ממאמרים שפרסם במהלך השנים בעיתונות הכתובה. במאמרים כתב דיין באופן שנון ומשעשע חוויות מחייו הפרטיים, את עמדותיו הבלתי מחמיאות כלפי אישים ואושיות בתרבות הישראלית, וגם את סיפור התמכרותו לקוקאין.

במשך השנים המשיך דיין לשחק בתפקידים רבים בסרטים (ביניהם "מאחורי הסורגים", "ההסדר", "מדורת השבט"), סדרות ותוכניות טלוויזיה (ביניהן "בנות בראון", "בטיפול" ו"קרוב לוודאי"). בסרט הטלוויזיה "שתיקת הצופרים", שעסקה במלחמת יום כיפור, גילם אסי דיין את דמותו של אביו, משה דיין. דיין כתב פזמונים רבים, ששימשו בעיקר שירי נושא לסרטיו והפכו ללהיטים גדולים ברבות השנים, ובהם "שיר הפרחה" (שלאגר), ו"במקום הזה" (החיים על אגפא).

בסדרת הטלוויזיה "החיים כשמועה", אומר אסי דיין: "נראה לי שחייתי בשביל מספיק כמה אנשים. הגיע הזמן לסכם ולעשות ספירת מלאי".

פורסם בקטגוריה ד, טלוויזיה, סרטים, תרבות | עם התגים , , , , , , , , | תגובה אחת

אם צה"ל לא יכבה שריפה בשדה קוצים השריפה תשרוף את היער

"אם צה"ל לא יכבה את הלהבות, שריפה בשדה קוצים תתגבר לשריפת היער כולו", אמר היום גורם צבאי למגפון. הגורם התייחס להלך הרוחות בקרב מתנחלים בשטחים בכלל ובקרב הקיצוניים שבהם בפרט, וזועם על כך ש"ידה של המערכת כולה" רכה מדי כלפי תושבי הגדה הפלסטינים וקשה מדי כלפי המתנחלים היהודים.

ההתנגשות בין צה"ל והמשטרה למתנחלים הגיעה לשיאה בעת פינוי חמישה מבנים בלתי חוקיים ביצהר בתחילת אפריל, כשהמוני מתנחלים צרו על כוחות הצבא והמשטרה, יידו אבנים, ניקבו צמיגי מכוניות, נתצו שמשות רכבי משטרה והרסו את מוצבון צה"ל ביצהר. בעקבות כך השתלט צה"ל על מבנה ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר והציב בה פלוגת מג"ב.

בלשי ש"י מחרימים את המחשב מבית הרב (צילום הקול היהודי)

בלשי ש"י מחרימים את המחשב מבית הרב (צילום הקול היהודי)

שוטרי היס"מ מחוץ לבית הרב ביצהר (צילום: הקול היהודי)

שוטרי היס"מ מחוץ לבית הרב ביצהר (צילום: הקול היהודי)

רכבי היס"מ ביצהר (צילום: הקול היהודי)

רכבי היס"מ ביצהר (צילום: הקול היהודי)

זה תקופה ארוכה קוראים המתנחלים לחיילי צה"ל לסרב פקודה. לתפיסתם סירוב לפקודה הנוגדת את חוקי ההלכה הוא דבר הגיוני ונכון. במנשר שחילקו לפני זמן לא רב בחט"מר בנימין, כתבו המתנחלים כי צריך להגיד בפה מלא ש"אנו המתגייסים לצבא לא נבצע פקודות הנוגדות את ההלכה היהודית. צריך לדעת מתי לומר לא", כתבו.

בתחילת השבוע פשטו שוטרי יס"מ ובלשי ש"י על ביתו של רב ישיבת "עוד יוסף חי" והחרימו את מחשבו האישי. הרב לא היה בביתו בעת הפשיטה. המחשב, כך נודע, הועבר לידי חוקרי יאח"ה בלהב 433 שפועלים בתיק החקירה העוסקת בספר "תורת המלך" שעורר בשעתו סערה. התפיסה עברה בשקט וללא אירועים מיוחדים. לצורך המבצע הגיעו כוחות יס"מ מתוגברים שאבטחו בדריכות את שני הבלשים שלקחו את המחשב. דריכות זו מעידה על המתח הקיים בקרב כוחות הביטחון בהקשר לתגובות מתנחלים לפעולה כזו.

הרב גינזבורג מציע: קריאה נחרצת של רבני ישראל לסירוב פקודה

ביום שלישי השבוע נערכה בביתו של הרב יצחק גינזבורג  ממנהיגי חב"ד ואביהם הרוחני של נוער הגבעות, ישיבה ובה השתתפו הרב יצחק שפירא, הרב ישראל אריאל (מיצהר), ועד רבני השומרון בראשות הרב אליקים לבנון, ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה וסגנו יוסי דגן.

הרב יצחק גינזבורג (צילום גל עיני)

הרב יצחק גינזבורג (צילום גל עיני)

בפגישה הציג הרב גינזבורג את עמדתו, לפיה גילויי האלימות של שני הצדדים זה כלפי זה אינם רצויים, והדרך הנכונה למנוע את האלימות והמתח בין תושבי היישובים והמאחזים לבין כוחות צה"ל היא קריאה נחרצת וברורה של רבני ישראל לסירוב פקודה. הרב גינזבורג הציע לרבנים לחתום יחד על קריאה כזו.

לדברי נוכחים בישיבה, רבני השומרון וראשי המועצה אמרו כי גם הם תומכים בסירוב פקודה, וכך הם מורים לתלמידיהם. עם זאת אמרו הרבנים כי הם אינם מעוניינים לחתום כעת על קריאה פומבית לסירוב פקודה, כפי שהציע הרב.

דבריו של גינזבורג בפגישה באים על רקע מכתב אותו שלח הרב בימים האחרונים אל יותר ממאה רבנים, ובו הבהיר את עמדתו כיצד יש לפתור את המצב שנוצר. "בימים אלה אנו נדרשים להגיב לאירועים הקשים ולסערות התקשורתיות שמעוררים סביבם. כמי שעומדים בהנהגת הציבור לא די בתגובה של 'חוות דעת' אלא יש לקחת אחריות על המתחולל", כתב הרב גנזבורג. "לעניות דעתי, הדרך היחידה למנוע תגובות בלתי מבוקרות של צעירים אכפתיים לעם ישראל ולארץ ישראל, כגון חבלה ברכבים וזריקת אבנים וכו', היא כאשר כל רבני יו"ש (ועוד רבנים) ואישי ציבור ביו"ש (ועוד מקומות) יצאו בקול צלול, שעל כל חיל ושוטר יהודי לסרב פקודה שנוגדת את דעת התורה, כגון פגיעה ברכוש יהודי בכל אתר ואתר בארץ ישראל. יש להכריז – שוב ושוב – שארץ ישראל כולה (כולל מה שמכונה 'שטחים כבושים') שייכת אך ורק לעם ישראל, וזכות כל יהודי לישב את הארץ בכל אתר ואתר, ותפקיד הצבא אך ורק להגן על היהודים". כך כתב.

אני עם דוד הנחלאווי

אפשר להבחין בבירור בפוליטיזציה המשתרשת בקרב חיילי צה"ל ובהשפעות הימין הלאומי עליהם בתקרית עם חייל הנח"ל שהודח מתפקידי לחימה לאחר שתועד דורך את נשקו ומכוונו לעבר צעיר פלסטיני בתחילת השבוע. דף פייסבוק שנפתח אתמול תחת השם: "אני עם דויד הנחלאווי" צבר תוך פחות מיממה קרוב ל-50 אלף לייקים. בדף פורסמו תמונות חיילים שמחזיקים שלטי תמיכה בחייל.

השבוע פורסם ברשתות השונות סרטון שבו נראים שני צעירים המתגרים בחייל ובחייל שדורך את נשקו ומכוונו לעברם. על פי הפרסומים הודח החייל לאחר שמפקדיו צפו בסרטון. מבדיקת מגפון עולה כי החייל הודח עוד לפני האירוע בו דרך את נשקו. העונש שספג וההמלצה להדיחו מתפקידי לחימה באו בעקבות שני מקרי אלימות קודמים לאירוע המצולם. אין ספק כי לו דובר צה"ל היה מבהיר מיד עם פרסום המקרה בציבור את הסיבה האמיתית לעונש המאסר וההדחה מתפקידי לחימה, הרעש התקשורתי, שנוצל היטב בידי גורמי ימין, היה נמנע.

בעקבות המהומה ברשת הבהיר דובר צה"ל ש"צה"ל מבקש להדגיש כי החייל נשפט לעונש מאסר בגין עבירות שאותן ביצע עוד לפני האירוע המבצעי ובמנותק ממנו לחלוטין. יודגש כי בעת קיום המשפט, האירוע המדובר טרם תוחקר באף לא אחת מהרמות הממונות בגדוד. המשך תפקידו של הלוחם עתיד להיבחן לאור העבירות שבגינן נשפט, המנותקות לחלוטין מהאירוע המבצעי. כל ניסיון לקשור בין האירוע המבצעי, שבו נראה החייל דורך את נשקו, לבין המשך שירותו מוטעה ואינו עולה בקנה אחד עם המציאות", כך נמסר אתמול.

תחקיר התקרית עצמה בצה"ל העלה כי אדמוס בדק שלושה פלסטינים סמוך לבית הדסה ביישוב היהודי בחברון ובשלב מסוים נשלף לעברו אגרופן. החייל, שהיה בגפו, חש מאוים ולכן החליט לדרוך את נשקו בהפגנתיות. תוך כך הוא קילל את הפלסטינים בקללות נמרצות. מפקדיו, כך נודע, גיבו את התנהגותו אבל הסתייגו ממטר הקללות  שקילל את הפלסטינים.

תושבי היישוב היהודי בחברון הזדרזו לקיים אתמול בשעות הערב המוקדמות הפגנת תמיכה בחייל. ועד מתיישבי יהודה מסר כי "החיילים מתמודדים יום, יום עם מחבלים ערבים ואנרכיסטים, ארגוני שמאל קיצוני ואירופאים אנטישמיים. החיילים מוסרים את נפשם על הגנת המדינה ואזרחיה ואינם מקבלים את הגיבוי הראוי, נשלחים לכלא ומודחים מלחימה, דוד היה כאן בשבילנו ואנחנו נהיה בשבילו".

בדף הפייסבוק העלו חיילים את תמונותיהם כשהם מחזיקים שלטים שמזדהים עם החייל. מנהלי הדף הסבירו, כי החייל נענש על התנהגותו בתקרית והחיילים הגיבו בהמוניהם.  בדף הרשת AskPeopl העלה חייל בשם ליאור (21), את השאלה הבאה וכך כתב: "סיפור הזה שוטף את הרשת וממש מרתיח אותי ואת חבריי!!!!  החייל עכשיו כלוא בכלא בגלל שהוא בסך הכל רצה לשמור ולהגן על עצמו!!!!
אני וחבריי רוצים לעשות משהו כאות מחאה אבל לא ממש יודעים מה!!!! חשבנו להיות נפקדים כמה ימים? מה אתם חושבים? או אולי לעשות משהו כולם נגיד כמו להצטלם כל הפלוגה ולהעלות תמונה עם כיתוב של "גם אני עם דוד הנחלאווי"? נשמח לקבל רעיונות מה לעשות לטובת העניין!! אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיות מעורבים בסיפור ולעזור לו!!".

מפעילי הצמ"ה מוחים  (צילום מדף הפייסבוק)

מפעילי הצמ"ה מוחים (צילום מדף הפייסבוק)

החייל דורך את נשקו (צילום מסך)

החייל דורך את נשקו (צילום מסך)

גם הן עם החייל (דף הפייסבוק)

גם הן עם החייל (דף הפייסבוק)

גם עובדי הרסר (צילום: הקול היהודי)

גם עובדי הרס"ר (צילום: הקול היהודי)

תופעת המחאה ברשת הכתה בתדהמה את בכירי צה"ל. מחאת הרשת גדלה משעה לשעה וצברה תאוצה. עד כדי כך שדובר צה"ל, תת-אלוף מוטי אלמוז, התייחס היום לנושא. "צה"ל מפקד על חייליו באמצעות המפקדים. אין דבר כזה מחאה בפייסבוק, ומחאה היא לא מושג צבאי", אמר. "צה"ל מפקד על חייליו באמצעות מגע ישיר, בשיחה בין מפקד ופקוד. לא נכון לעסוק בסוגיות האלה הרשת באמצעות מחאה בפייסבוק, גם אם היא סוחפת הרבה אנשים. מפקד אוגדת יו"ש וחטיבת הנח"ל הורו למפקדי היחידות להסביר לחיילים את האירועים ואת המסקנות. רק כך אנו יודעים לעשות זאת וכך נכון לעשות".

לעניין הטענות עצמן של אלפי הלוחמים, אמר אלמוז: "אני לא מכיר תחושה שנוטשים אותם בשטח (את החיילים). המפקדים נמצאים עם חייליהם בפעילות המבצעית ומכירים את הבעיות המבצעיות בהקשרים הללו. הנושאים הללו מטופלים רק בציר הפיקודי". כך תא"ל אלמוז.

דבר אחד מובן לכלל שדרת הפיקוד בצה"ל. חדירת צעירים ימניים לשורות צה"ל ולשדרות הפיקוד, במיוחד כאלו שחונכו להישמע קודם לרבניהם על פסיקותיהם ופסיקות הלכה ולאחר מכך לפקודות צה"ל, כבר איננה תופעה שולית. אם בצבא ימשיכו לראות בכך תופעת שוליים, הדבר יתפוצץ בקרוב. לכך תצטרך שרשרת הפיקוד לתת מענה ובקרוב.

 

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , | 2 תגובות

נפתלי בנט מצטרף לתומכי דוד הנחלאווי: "הייתי פועל כמוהו"

גם שר הכלכלה, נפתלי בנט, מצטרף לגל התומכים בדוד הנחלאווי.

גם הוא בתומכי דוד הנחלאווי. נפתלי בנט (צילום: רפי מיכאלי)

גם הוא בתומכי דוד הנחלאווי. נפתלי בנט (צילום: רפי מיכאלי)

"הייתי פועל כמו דוד לוחם הנח"ל", כתב נפתלי בנט בעמוד הפייסבוק שלו. "לפני מספר דקות צפיתי בסרטון שהופץ ע״י ארגוני שמאל, שמציג לוחם נח״ל מתמודד מול התארגנות ערבית עוינת, תוך דריכת נשקו. הוא פעל נכון.

"מה שרואים בסרטון הוא פשוט מאד: הופעלה נגדו אלימות. הוא היה בודד, מוקף במספר ערבים אלימים ופרובוקטורים. הוא לא ירה, הוא נקט בהגנה סבירה על עצמו ועל סובביו והביא את הארוע לסיומו.

"ברקע", ממשיך וכותב בנט, "היו שם לפחות שני צלמים ולא במקרה: השמאל הקיצוני חי מהכפשת לוחמי צה״ל. זה ראוי לגינוי מכל קצוות הקשת הפוליטית. אם הצלמים לא היו שם, האירוע לא היה מתרחש.

משה פייגלין. גם הוא הצטרף למחאה בפייסבוק (צילום: מעמוד הפייסבוק של ח"כ פייגלין)

משה פייגלין. גם הוא הצטרף למחאה בפייסבוק (צילום: מעמוד הפייסבוק)

"מדינת ישראל שולחת את לוחמי צה״ל להגן עלינו. הלוחמים נמצאים בחזית – לא באולפני תקשורת – תוך סיכון חייהם, אל מול רובים, אבנים ומצלמות עוינות. חוויתי מצבים דומים בקלנדיה, בקבטיה, ברמאללה ובג'נין. זו לא תכנית ריאלטי. זו מציאות מורכבת ומסוכנת מאוד שלוחמי צה"ל מתמודדים עימה יום-יום", כותב בנט.

"שוחחתי עם מספר מפקדים בצה"ל והבנתי שהחייל נשפט על מעשים אחרים לחלוטין, שאינם קשורים כלל לאירוע המדובר, ואינני מתכוון להתערב בכך. כשלוחם בודד עומד מול קבוצת ערבים עוינים ואלימים, עליו להפעיל שיקול דעת, עליו לנקוט צעדים – ועלינו לתת לו גיבוי. חשוב שכל לוחם יידע שעליו להמשיך לשמור עלינו ועל עצמו, ולדעת שאנו מאחוריו. לוחמינו, עם ישראל אתכם".

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, הגיב: "מבלי להיכנס לפרטי המקרה והסיבות שבגינן נשפט החייל העומד במרכז המחאה ברשת אני אומר חד משמעית אני מגבה את החייל ואת חיילי צה"ל בביצוע המשימות שלהם.

"ההבדל ביני לבין בנט הוא שאני עושה כל מאמץ להוציא את חיילנו מהמפגש הבלתי אפשרי הזה עם אזרחים פלסטינים בגדה ובנט רוצה להשאיר אותם שם. הסדר שלום עם הפלסטינים יביא לכך שחיילי צה"ל לא יהיו שוטרים באירועים כאלה מול אוכלוסייה אזרחית ביהודה ושומרון אלא ישמרו על הגבולות ועל ביטחון מדינת ישראל".

השר אורי אריאל: ״ההלם במערכת הצבאית מהיקף המחאה של עשרות אלפי חיילי צה״ל חייב להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות בצמרת צה״ל. המציאות בה חיילים נאלצים לספוג פגיעות והשפלות על בסיס יומי ללא יכולת להגיב תוך סכנת חיים מוחשית, בגלל חשש כזה או אחר מביקורת היא בלתי נסבלת. החייל דוד פעל כפי שמצופה מכל חייל בעולם שמאוים על ידי פורעים. אני קורא לשר הביטחון ולרמטכ״ל- שנו את הפקודות. תנו לצה״ל לנצח״.

גם ח"כ משה פייגלין מצא דרך להזדהות עם דוד הנחלאווי והצטלם בעמוד הפייסבוק שלו עם פתק תמיכה.

אחד מביטויי ההזדהות בפייסבוק עם דוד הנחלאווי

אחד מביטויי ההזדהות בפייסבוק עם דוד הנחלאווי
פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , | להגיב

אינטל תשקיע 5-6 מיליארד דולר במפעל השבבים בקריית גת

חברת אינטל הודיעה כי היא מתכוונת להשקיע בשדרוג מפעלה בקריית גת. החברה לא מסרה באיזה סכום מדובר וכמה עובדים היא מתכוונת לקלוט. במשרדי האוצר והכלכלה מעריכים, כי מדובר בהשקעה בסדר גודל של 5-6 מיליארד דולר ובקליטתם של כ-1,000 עובדים.

שר האוצר יאיר לפיד כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי "סגן נשיא אינטל העולמית והנהלת אינטל ישראל הודיעו היום לי ולשר הכלכלה בנט על התחייבותה של חברת הענק אינטל, שלה יש כבר היסטוריה לא מבוטלת עם מדינת ישראל בכלל ועם קריית גת בפרט, לשדרג ולפתח את מפעל אינטל בקרית גת". השר בנט כתב בדף הפייסבוק שלו, כי "אינטל תשקיע 20 מיליארד שקל (כ-5.5 מיליארד דולר) בישראל".

מפעל אינטל בקריית גת (צילום: אינטל)

מפעל אינטל בקריית גת (צילום: אינטל)

אינטל ישראל אישרה, כי תגיש לממשלה תוכנית השקעות לשדרוג מפעל אינטל קריית גת. אבל ציינה, כי "בשלב זה אינטל איננה מוסרת פרטים אודות תוכנית ההשקעות לשדרוג מפעל אינטל, כולל זמנים, עלויות וסוג השדרוג הטכנולוגי".

5% מענק

על פי הערכות במשרדי האוצר והכלכלה, אם אכן אינטל מתכוונת להשקיע בקרית גת כ-5 – 6 מיליארד דולר תיווצר תשואה גבוהה למשק מהשקעה בסדר גודל שכזה, כפי שמסביר השר בנט בדף הפייסבוק שלו "שבמסגרת ההסכם תהיה התחייבות להעסקת עובדים, רכש בישראל, התחייבות להכשרות מקצועיות ועוד", עשויה אינטל לקבל מענק ממשלתי בגובה של 5% מהשקעתה.

אינטל מעסיקה בישראל 9,500 עובדים בחיפה, יקום, פתח תקווה וירושלים, ובשני מפעלי ייצור, האחד בקריית גת והשני בירושלים.

"השקעה בה מניבים רווחים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ברך על תכנית ההשקעות עליה הודיעה חברת אינטל: "תכנית ההשקעות הזאת היא תוצאה של תהליך שאנחנו עובדים עליו כבר מספר שנים. ישראל היא מוקד טכנולוגיה עולמית, והשקעה בה מניבה רווחים הן למשקיעים והן לאזרחי מדינת ישראל. אני קורא לחברות בינלאומיות נוספות להגדיל השקעתן בישראל, ולאלה שעדיין לא ניצלו את היתרונות שמציע המשק הישראלי לבוא ולהשקיע כאן".

"הבעת אמון בכלכלה הישראלית"

״שר האוצר, יאיר לפיד, בירך על הודעת אינטל אודות ההחלטה להגביר את ההשקעה בקריית גת ואמר: ״נמשיך לפעול לקידום ההשקעות בתעשיות המפותחות במדינת ישראל, זו היא הבעת אמון בכלכלה הישראלית. השקעות אלו ייצרו עוד אלפי מקומות עבודה במעגל הראשון ועשרות אלפי מקומות עבודה במעגל השני, למעמד הביניים הישראלי״.

"בשורה ציונית חשובה"

שר הכלכלה נפתלי בנט אמר: "זאת המתנה הכי טובה שיכולנו לבקש ליום העצמאות ה-66. זאת בשורה חשובה לפריפריה, לתעסוקה, לחינוך ולקידמה של ישראל מול העולם. הבחירה שלנו מול המדינות האחרות בעולם זאת גם בשורה ציונית חשובה, ואנו נמשיך לעבוד קשה ולעודד השקעות בישראל. הבקשה של אינטל תגיע למרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, ותקודם לקראת חתימת הסכם בתקופה הקרובה".

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה | עם התגים , , , , , | להגיב

דו"ח אמריקני רשמי: ישראל לא מענישה פעילי "תג מחיר"

ביקורת נוקבת על חוסר המעש, של ממשלת ישראל, נגד פעילי "תג מחיר", בדו"ח רשמי של מחלקת המדינה האמריקנית.

"תג מחיר" נגד נוצרי: ישו - קוף ומריה פרה (צילום: בצלם)

"תג מחיר" נגד נוצרי: ישו - קוף ומריה פרה (צילום: בצלם)

המדובר בדו"ח השנתי של הסטייט דיפרטמנט, לשנת 2013, בנושא הטרור בעולם. הדו"ח – המציב את פורעי "תג מחיר" ביחד עם מחבלים מארגוני הטרור הפלסטיניים – מותח ביקורת על כך שממשלת ישראל לא מענישה את הפוגעים.

"התקפות של מתנחלים ישראלים קיצונים נגד תושבים פלסטינים, רכוש ומקומות תפילה בגדה המערבית נמשכות, ורובן מסתיימות ללא העמדה לדין", נכתב בדו"ח. עוד נאמר בדו"ח כי על פי נתוני האו"ם, 399 התקפות של פעילי "תג מחיר" הסתיימו בפציעתם של פלסטינים או בנזקים לרכוש. על פי הדו"ח, "קיצונים אלימים, כולל מתנחלים ישראלים, השחיתו חמישה מסגדים ושלוש כנסיות בירושלים ובגדה המערבית".

בדו"ח נאמר עוד כי עבירות הרכוש והפעולות אלימות של בודדים וקבוצות של יהודים – נעשו בתגובה לפעולות נגד מתנחלים וכי הן התרחבו בשנה שעברה מהגדה המערבית אל תוך תחומי הקו הירוק.  עם זאת, נאמר בדו"ח כי ממשלת ישראל הקימה יחידה משטרתית חדשה לחקירת פשעי תג המחיר.

על הטרור הפלסטיני נגד ישראל נאמר בדו"ח כי בשנה שעברה נהרגו בפעולות טרור שישה ישראלים – שלושה מדקירות, שניים מירי צלפים ואחד נחטף ונרצח. עפ"י הדו"ח חלה ירידה תלולה בירי תלול המסלול לעבר שטחה של ישראל: בשנת 2013 נורו 74 רקטות ופצצות מרגמה, לעומת 2,557 בשנת 2012.

השר גלעד ארדן, גינה את פשעי השנאה הגזעניים שהתרחשו בימים האחרונים, אך תקף את מחלקת המדינה על הביקורת שמתחה בדו"ח, על טיפולה של הממשלה באירועי "תג מחיר".

"זו הכללה גסה ולא נכונה", אמר ארדן בתכנית הבוקר של אורלי וילנאי וגיא מרוז בערוץ 10. "שלא יחלקו לנו ציונים עם השוואות הזויות. אנחנו לא מדברים על מעשי רצח, זה גרפיטי. יש מדרג בין רצח להשחתת רכוש. אני לא מקבל את זה שהשחתת רכוש, גם אם זה מסגד, זה כמו רצח. הפעולות האלו יכולות להגיע לרצח, אבל זה עדיין לא".

לעצם העניין טען השר ארדן: "אנחנו מתייחסים בחומרה רבה למעשים מזעזעים האלה. אנחנו מאוד מוטרדים, אלו לא מעשים מוסריים וזה פשע שגורם נזק למדינת ישראל".

שרת המשפטים, ציפי לבני, הגיבה בעמוד הפייסבוק שלה: "פשעי השנאה שגלשו מיצהר לתוך מדינת ישראל הורסים אותנו מבפנים, ומכערים את פניה של ישראל כלפי חוץ. דוח מחלקת המדינה חושף את מה שידענו: הפשעים האלה או בשמם המכובס ״תג מחיר״, גורמים נזק עצום לישראל. ׳תג מחיר׳ הוא נגד ישראל והציונות. כחברה עלינו להקיא אותם, וכמדינה עלינו לטפל בהם בעוצמה ובחומרה ולהעמידם לדין".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי | עם התגים , | להגיב

מאוצרות השולחן הקסום: יגאל מוסינזון

השולחן הקסום שלנו ברחוב הפועל 4, חיפה, המצופה בפוליטורה בצבע חום ג'ינג'י יפהפה, שירת אותי נאמנה מתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה, ועד לאמצעיתם. הוא איפשר לי לחדור לסודות הכמוסים ביותר של הוריי, בפרט של אמי, והזין את דמיוני העשיר והזניקו לשחקים.

הייתי כבת 12 כשניצלתי שוב את היותי בבית לבדי, ומיד צללתי לתוככי אוצרות השולחן הקסום שריחות הבושם הנודפים מתוכו גרמו לי לשכרון חושים… והפעם דגתי מכתב שנכתב ב-10.7.35, זמן קצר לאחר הגעתה של אמי לארץ. הוא נכתב מהמושבה באר יעקב, שם היו לאמי בני דודים שהיו ממייסדי המושבה ואמי בילתה בביתם ימים רבים. מסתבר שהיו לה שם גם לא מעט מחזרים.

מלון הילטון תל אביב. הכניסה למערה החשמלית של חבורת חסמבה אמורה להיות מצריף הנמצא במקום שבו נמצא כיום המלון (צילום: הילטון יחסי ציבור)

מלון הילטון תל אביב. הכניסה למערה החשמלית של חבורת חסמבה אמורה להיות מצריף הנמצא במקום שבו נמצא כיום המלון (צילום: הילטון יחסי ציבור)

חלקו העיקרי של המכתב היווה שיר אהבה ואני מציגה אותו בשלמותו:

גוף מעודן, מחוטב לתפארה
מביע מרץ, עז, הירואיזם, גבורה…
משכמה ומעלה, איני מתכון לאמת המידה
מרתקת, מלבבת, כמגניט שואבת את רואה

לונוס ממש דימיתיך, נחמדה האצילה
השכלה, יופי, פיקחות ערמומיות לך היה למנה
מה מאושרה הינך פאר בנות חוה
כי ארבעת הנ"ל בחובך גנוזה

כשמי אל הטהורים והזכים עינייך התכולות
ומעל להן כקשת נאספו הגבות
כשנזכר אני בדמות – בדמותך
לא אמצא לי מנוח, הנני אז וזוף המתפרץ

דמי בקרבי יסאן כוולקן
כנהר מתפתל, כגלי ים סוחפים והומים
כמפל אשד ניאגרה ואוורסט הנוגע בנשיאים
לחבוק, ללטף, לנשק את רוזה היפה, בת האלים.

שלמות, אוניברסליות ברוזה כמוסה
גם במקצוע ההיסטולוגיה מומחה
כבשה עמדה הגונה בחברה
ועוד כהנה וכהנה ידה נטויה

אסטתית, סנטימנטלית כזו הינה רוזה
דליקטית ואינטלקטואלית, אף כזו הינה
ואני הסברה הפראי, הבריא והדוקר שבמדבר נמצא
לשתות בצמא מהאוואזיס נפשי ערגה, ועורגת עתה….

את המכתב שנכתב בדם לבו, חתם המחזר המוכשר בכינוי "סברה".

יגאל מוסינזון באיור חיים טופול. (צילום: ויקיפדיה)

יגאל מוסינזון באיור חיים טופול. (צילום: ויקיפדיה)

איזה מכתב מדהים! איזה שיר אהבה מקסים! מי יכול לכתוב כל כך יפה…

כשאמי חזרה הביתה, הסתערתי עליה עם המכתב בידי ושאלתי מי, מי כתב את המכתב?

היא חייכה ואמרה לי: "קראו לו יגאל". יגאל מוסינזון? צעקתי, עכשיו אני מבינה, הרי את ספרי החסמבה שלו בלעתי והפנמתי, אכן רק הוא יכול היה לכתוב מכתב ושיר כזה, כן כן, בוודאי הוא זה. כל כך התלהבתי וכל כך התרגשתי שאמי החליטה לא לאכזב אותי והיא זרמה אתי ואמרה לי:
נכון, זה יגאל מוסינזון.

הערצתי לאמי הוכפלה באחת! הייתי מוכנה לסלוח לה על הכל, על כל ריב טיפשי שהיה לפעמים בינינו. היא הרי "קדושה", מיוחדת, יש לה עוז, גבורה, יופי, פיקחות, היא משכמה ומעלה מעל כולם, ויגאל מוסינזון,
מחבר חסמבה התכוון לזאת, והיה מאוהב בה. כמעט הצטערתי שהוא לא היה אבי, אבל שוכנעתי כבר
שהחיוך שלי הוא העתק מדויק של החיוך של אבי האמיתי וכבר אי אפשר לשנות זאת.

החלטתי לשתף את חברותי ובני משפחתי במידע זה. גם ערכי עלה בעיניי ובוודאי יעלה בעיני כל האחרים. אמי המשיכה לזרום במשחק זה כדי לא לאכזב אותי ובדיעבד נודע לי שהיא ביקשה מכ ו ל ם להמשיך בהעמדת הפנים ולא לספר לי את האמת, שלמעשה היה זה יגאל אחר, מוכשר אמנם, אבל לא מוסינזון הגבור הלאומי של ילדי ישראל בשנות החמישים.

אמי, רוזה לבית קולומבוס. המתיחה הגדולה

אמי, רוזה לבית קולומבוס. המתיחה הגדולה

באחד הקייצים, כשנה וחצי לאחר התגלית על יגאל מוסינזון, נסעתי עם בת דודתי רינה לבלות חופשה במושבה באר יעקב אצל קרובי משפחתנו. זו אותה המושבה בה אמי בילתה ימים רבים אצל בני דודיה, איילה ואברהם ליכטנשטיין, מהמייסדים.

זוכרת אני את הנסיעות הממושכות באותם הימים באוטובוס מלא עד אפס מקום. לפעמים נרדמתי או נמנמתי ורק ריחות עצי ההדר שרמזו על קרבת המושבה הקפיצו אותי והחדירו בי אנרגיה משכרת. עד היום, ריחות עצי התפוזים מעלים בי את זכרונות המושבה באר-יעקב שבה גם אני כילדה ביליתי חופשות לא מעטות.

התקבלנו בחום על ידי בני דודינו ויחד העברנו את הימים בצחוק, בהשתוללויות מלאות משובה, בהליכות ממושכות בפרדסים ובשאיפת אוויר ואווירה השונים כל כך מאלו של העיר חיפה.
.
יום אחד יצאנו רינה ואני לרחוב הראשי ונעצרנו ליד הקיוסק לקנות דברי מתיקה. בעודנו מתלבטות במה לבחור, צדה עיני בחור שעמד קרוב אלינו ועיניו בחנו אותי ללא הרף. לפתע פנה אלי ושאל: האם את הבת של רוזה קולומבוס? כן, עניתי, איך ידעת, מי אתה? את דומה לה, אמר, אני יגאל.

יגאל מו… צעקתי והפסקתי שכן הרגשתי חבטה על גבי, חבטה של רינה בת דודתי שמיד לחשה לי על אזני "זה לא הוא, הכול היה בלוף, אל תעשי צחוק מעצמך". חיוורת הסתכלתי על הגבר שחייך ואמר לי: "אני יגאל אנטין. היכרתי את אימך בצעירותה".

איזו אכזבה! איזה מפח נפש! ואז רינה סיפרה לי איך אמי השובבה החליטה לאפשר לי להתענג על הידיעה שכביכול המחזר שלה היה היוצר המפורסם של חסמב"ה. במחשבה שנייה, אולי גם היא התענגה על כך? כמובן שסלחתי לה, כוונתה הייתה טובה, ואני מטבעי סלחנית ומשתדלת לא לשמור כעסים.

סגירת מעגל

שנים עברו, ולאחר שירותי הצבאי בחיל הים עברתי לתל-אביב, סיימתי לימודי בסמינר למורים וטסתי למינאפוליס להמשך לימודי באוניברסיטת מינסוטה ומשם לניו יורק, למנהטן, כאשר התקבלתי לבית הספר הידוע The Neighborhood playhouse school of the theater.

השנה הייתה 1963 וחלקתי דירה עם חברתי נורית נאמן, שגם היא למדה באותו בית ספר. יום אחד, בסוף שבוע גשום שבו הייתי לבדי בדירה שכן נורית יצאה לקניות, הטלפון צלצל לפתע. הרמתי את השפופרת ובצד השני נשמע קול רדיופוני עמוק: "אפשר לדבר עם נורית?"

"נורית צריכה להגיע עוד מעט, אפשר להשאיר לה הודעה?"

"כן בוודאי, תגידי לה שיגאל מוסינזון טלפן".

עטיפת הספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט", הראשון בסדרת חסמבה. אייר - שמואל כץ. (צילום: ויקיפדיה)

עטיפת הספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט", הראשון בסדרת חסמבה. אייר - שמואל כץ. (צילום: ויקיפדיה)

נשימתי נעתקה. "יגאל מוסינזון? הסופר של חסמבה? "כן זה אני", ענה. נרגשת מגודל המעמד ביקשתי ממנו: "רגע, רגע, אל תסגור, יש לי סיפור מדהים לספר לך!" "טוב", ענה, "אם את בבית ונורית צריכה להגיע כל רגע, אני בא. אני במנהטן".

טרח, בום, קשה להאמין! רצתי להסתדר, לראות אם הדירה במצב של קבלת אורחים, פתחתי את המקרר, ריק לחלוטין, מזל שנורית יצאה לקניות.

לא עברו 20 דקות, צלצול בפעמון, שוער הבית מודיע לי על בואו של יגאל, יגאל האמיתי, לא יגאל אנטין.
אני פותחת הדלת ויגאל עומד לפני בכל הדרו. האמת הייתה אחרת, שכן הוא היה בעיצומה של תקופה לא הכי מזהירה בחייו, עם משבר גירושין וקשיים פיננסים. כל זאת נודע לי לאחר מכן, לאחר שנהיינו לידידים טובים. אולם באותו רגע, כשנכנס לדירתנו, הרגשתי כיצד המעגל נסגר. נורית הגיעה עם מטעמים שונים. ערכנו את השולחן (שולחן עם ארבעה כסאות שרכשנו במכירה פומבית בשבעה דולרים בלבד) ואז גיליתי לו את סיפורי המדהים שבו כיכב ללא ידיעתו בתפקיד הראשי.

צחקנו כל כך, האווירה הייתה נהדרת, חמה, אינטימית. נורית הכירה אותו ואת בנו שגר אז בוושינגטון ובזכותה הכרתי את גיבור ילדותי, שהאמנתי שאכן הוא הוא היה מאוהב באמי והוא הוא אשר כתב את מכתב האהבה עם השיר המקסים.

יגאל המשיך לפקוד את דירתנו פעמים רבות מאז, ותמיד שיחותנו נמשכו עד לשעות הקטנות של הלילה.
היינו ידידים טובים, שלושתנו, והמתקנו את חיינו במנהטן בפגישותינו החמות.

אין ספק, זו שוב סגירת מעגל שהחלה בחיטוטי או בשוטטותי בנבכי אוצרות השולחן הקסום של ילדותי והסתיימה במנהטן הסוערת והתוססת, שזימנה את הנפשות הפועלות בדמיון למפגש במציאות.

פורסם בקטגוריה ד, יחסים, סיפורים ושירים | עם התגים , , | 4 תגובות

"משעשעי חיך" – כחול לבן ומתוק מתמיד

המבורגר כחול לבן

לכבוד יום העצמאות הראש היהודי ממציא לנו פטנטים בסגנון ישראלי. רשת ההמבורגרים 'מוזס' משיקה המבורגר ירושלמי אסלי, חבר חדש בקולקציית המבורגרים חובקי עולם:200 גרםבשר בקר בלחמנייה עם חציל קלוי, ביצה קשה וטחינה ירוקה פיקנטית. ארוחת עצמאות שכוללת את ההמבורגר הנ"ל + תוספת נמכרת ב-66 שקל, בדיוק גילה של המדינה. ב'שקד אקספרס' בשוק הפשפשים חוגגים עם גלידות בטעמים ישראלים כגון אבטיח בולגרית, סברס פסיפלורה וגלידת טחינה וגרגרי חומוס מסוכרים. הבעלים, מני שקד, אומר: "החלטנו לקבל את יום העצמאות עם טעמים ישראליים מיוחדים. מהיום חומוס לא רק מנגבים אלא גם מלקקים". חג שמח.

המבורגר ציוני במוזס (צילום: דן לב)המבורגר ציוני במוזס (צילום: דן לב)

המנה הכי ישראלית

עונת 'מאסטר שף' אמנם הסתיימה, אבל השפים לא יוצאים לחופש. 'הכי טעים שיש', תוכנית בישול חדשה, בהנחיית חיים כהן ויונתן רושפלד, ממשיכה את החיבור בין הטלוויזיה למטבח. במסגרת פורמט מקורי שפותח על ידי הזכיינית קשת מחפשים כהן ורושפלד את המנה הכי טעימה, כל פעם בקטגוריה אחרת המאפיינת את המטבח הישראלי: דגים חריפים, קציצות, קוסקוס, אורז ועוד. לאחר שלב מוקדם של אודישנים בו טעמו מאות מנות, נבחרו בכל קטגוריה 10 המנות המוצלחות ביותר שיוצגו בתכנית. מתוכן יטעמו המגה-שפים חמש מנות, ואחת תיבחר כמנה הטעימה ביותר. רושפלד וכהן יבשלו עם הבשלן הזוכה את המנה המצטיינת, יגלו את סודות המתכון ויתנו טיפים להכנה בבית. אם פספסתם, המתכונים נמצאים באתר מאקו.

כהן ורושפלד - בקרוב בערוץ 2 (צילום: עודד קרני)כהן ורושפלד – בקרוב בערוץ 2 (צילום: עודד קרני)

עוגה אדום, כחול, לבן

לידיעת הנוסעים לפריז: "הפטיסרי הטובות בפריז – מדריך לבוטיקי עוגות ומתוקים" (הוצאת  LunchBox) מגלה סודות וסיפורים קטנים מאחורי המקומות הכי מתוקים בעיר האורות, למשל מי הייתה הפילגש המלכותית שהטביעה את יגונה בשוקולד, איפה מוצאים את טארט הלימון הטוב ביותר ובאיזו פטיסרי יהודים ומוסלמים נפגשים. המחברת, שרון היינריך, היא קונדיטורית ישראלית שחיה בפריז ומחברת הבלוגParis Chez Sharon , עם אלפי קוראים נאמנים. אפשר לקחת את הספר איתכם במזוודה או לצאת איתו למסע כורסה שיסתיים במטבח עם מתכוני קונדיטוריה צרפתיים כשרים של מיקי שמו, שמספקים טעימה על קצה הלשון מתרבות מפוארת של מתוקים.

מגדניות סודיות בעיר האורותמגדניות סודיות בעיר האורות

ועוד קינוח לסיום

קפה קונדיטוריה 'בריוש' בנהריה יארח לראשונה את 'היריד של איריס', יריד יד שנייה מסורתי שהפך כבר למסורת בעיר. תושבי העיר והסביבה מגיעים ליריד שמקיימת איריס מנדלסון לפשפש בחפצי יד שנייה במחירים מוזלים – בגדים, ריהוט, צעצועים, חפצי נוי, כלי בית ועוד. במסגרת האירוח יוכלו המבקרים ליהנות מקפה ומיני מאפה צרפתי ב-15 שקל ומ-10 אחוזי הנחה על כל הזמנה מהתפריט. 12 במאי, בשעות 16:00-19:00. הכניסה חופשית.

בשביל בריוש טוב, שווה לעלות עד נהריה (צילום: אנטולי מיכאלו)בשביל בריוש טוב, שווה לעלות עד נהריה (צילום: אנטולי מיכאלו)

פורסם בקטגוריה אוכל, ג, כתבות אוכל | עם התגים , , | להגיב