הסוף להמתנה. ציפי לבני, שרת החוץ לשעבר, תודיע בתחילת השבוע הבא כי תתמודד בראש מפלגה משלה לכנסת. לבני תודיע על כוונתה לרוץ לכנסת, אחרי שהתברר כי ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, החליט לא להתמודד.
לבני תשתמש במפלגתו של חבר הכנסת לשעבר, אברהם פורז – "חץ", כפלטפורמה שעליה תקים את מפלגתה החדשה. בין המועמדים שיתמודדו במסגרת מפלגתה: בועז נול מראשי מחאת הפראיירים; אלוף (מיל) פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המועצה למחקר ולפיתוח; אלוף (מיל.) שלמה ינאי, שהיה גם מנכ"ל "טבע"; דני שק שהיה שגריר ישראל בצרפת וחברי הכנסת מגלי ווהבה, רחל אדטו, אורית זוארץ, יואל חסון ורוברט טיביָיֶב מסיעת "קדימה".
בסביבתה של לבני טוענים כי סקרים פנימיים שנערכו מצביעים על פוטנציאל של 14 מנדטים בבחירות. על פי הסקרים הללו צפויה מפלגתה של לבני לרסק את מפלגתו של יאיר לפיד "יש עתיד" שתישאר עם מנדטים בודדים בלבד – אולם המאזן בין גוש הימין לגוש השמאל לא ישתנה.
על פי סקר של מכון "מאגר מוחות" בראשות פרופ' יצחק כ"ץ, שפורסם אמש בתכנית "משעל חם", תקבל מפלגתה של לבני תשעה מנדטים בכנסת הבאה, בעוד לפיד יישאר עם ארבעה מנדטים בלבד. גם מפלגת העבודה צפויה להיפגע ולראשונה זה מספר שבועות היא תרד מקו העשרים מנדטים.
על פי סקר זה, "הליכוד ביתנו" יקבל 38 מנדטים; רשימת הציונות הדתית בראשות נפתלי בנט תקבל תשעה מנדטים; "עם שלם" בראשות ח"כ חיים אמסלם תקבל ארבעה מנדטים ומפלגת העצמאות בראשות אהוד ברק נכנסת לכנסת ה-19 עם שלושה מנדטים.
נמרוד נוי
23 בנובמבר 2012 @ 13:57
ציפי לבני מצטיירת בציבור כאישיות בעלת דעות מתונות וכדמות מרשימה. אכן כן, יש בה משהו מכל זאת, וזה גם הטרגי שבדבר. אך מעטים בקרבנו יודעים שציפי לבני כשלה ובגדול בקדימה. איש לא הפריע לה להפוך את קדימה לסיפור הצלחה דורי, והמכשול היחיד שעמד בפניה זו הייתה היא עצמה. אני וחבריי בקדימה היינו שם וראינו את הדברים מקרוב וגם תמכנו בה בתחילה. היא כשלה בכל מימדי המנהיגות וההובלה הנדרשים ממי שעומד בשפיץ של הפירמדידה. התנהלותה האישית והמקצועית לא ענו אפילו על דרישות סף מנימליות נדרשות. היא שנאה את המפלגה והחברים בה, ומלבד גרופיס מצומצם שסבב אותה, כולם שנאו אותה שנאה גדולה. צריך לומר את הדברים האלה בקול גדול. כמי שהיה שם – וגם חבש מדי פעם מצנפת של גורם מקצועי, והירבה לכתוב על המפלגה וגם על דרכי התנהלותה של ציפי לבני , ואף סיכם את הדברים לכלל ספר בשם "לקראת פרדיגמה חדשה" – אני מתריע שבל נמהר לתת את קולנו שוב למי שכשלה, ועדיין איננו מוכנה להודות בכך ולקבל על עצמה את האחריות, ולהוכיח לכולנו שהיא השתנתה. גם עתה היא ממשיכה באותה דרך ובעיניים מקצועיות ניתן להבחן זאת ומיד.