Skip to content

בגדי המלך

למנהיגים שלנו בעת הזאת יש מהלכים תזזיתיים, יש ספינים ודברת, והם אינם שוכחים להפנות את הראש בזווית הנכונה למצלמות הטלוויזיה. מנהיגות זה כבר עניין אחר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשיעוריו המופלאים של פרופ' מיכאל הרסגור המנוח, היסטוריה של ימי הביניים, עמד האיש הקטן-גדול הזה על הבמה באוניברסיטת ת"א, מול שלוש מאות סטודנטים קרועי עיניים, ותיאר בלהט את תכונת המנהיג – הווירטו – על פי ניקולו מקיאוולי. אותו שילוב של תבונה, תעוזה, אמינות והיכולת לעשות את הדבר הכי מועיל למען המדינה שלך, גם כשהמטרה מקדשת את האמצעים ובלי התחשבות באהבת הציבור אליך ובנורמות הדתיות והשלטוניות באותה תקופה.

תכונת המנהיג משמעותה יכולת לנווט באירועים שהמציאות המתעתעת מזמנת לו, לשלוט בה ולדעת לבחור בין הרע לרע יותר. מעבר לכל, הציבור חייב להאמין שזה מה שהמנהיג אכן עושה ושאפשר לסמוך עליו.

למנהיגים שלנו בעת הזאת יש מהלכים תזזיתיים, יש ספינים ודברת, והם אינם שוכחים להפנות את הראש בזווית הנכונה למצלמות הטלוויזיה. מנהיגות זה כבר עניין אחר. כשאני מסתכלת על נתניהו, ברק, ליברמן, שטייניץ האומלל, לבנת ואפילו על גדעון סער, שלאחרונה פניו לבשו הבעה קפואה ומלאת חשיבות עצמית, שנתי נודדת בלילות, ואני נוהגת לישון טוב בדרך כלל.

(צילום מסך)
העם לא מטומטם (צילום מסך)

מלחמת לבנון השנייה זכתה בסופה אולי לכמות הגדולה ביותר של בוז ולעג וביקורת, למרות שהחלה בתמיכה ציבורית גורפת והסתיימה בהסכם שמעולם לא היה כמותו מול לבנון.

שש שנים קודם לכן, במאי 2000, הסיג אהוד ברק את הצבא מלבנון. זו הייתה נסיגה חד צדדית, ללא ערבויות בינלאומיות מוצקות – מה שהוביל בסופו של דבר לאותה מלחמה אומללה ב-2006. אהוד אולמרט וציפי לבני הצליחו להביא להסכם שהוריד את צבא לבנון לגבול, שהציב שם כוחות או"ם משמעותיים ושהרחיק ממנו את החזבאללה צפונה במידה מסוימת. ההסכם גם יצר הבנות בינלאומיות שיש להן ערך והן נשמרות עד היום, למרות התחזקותו והתחמשותו של ארגון החזבאללה בלבנון.

אף כי ברור שהיו במלחמה זו כשלים רבים, במבחן התוצאה וגם במבחן ההתנהלות וההחלטות שהתקבלו במהלך המלחמה ואחריה, המלחמה השיגה את מטרותיה, יצרה הרתעה והשקט נשמר שנים ארוכות לאורך הגבול. אולמרט, למרות מגבלותיו, נהג כמנהיג במהלך כהונתו, ולא רק בהקשר למלחמה ההיא. מעולם לא תמכתי בו אבל אפשר היה להבחין במעלותיו. מה שהתברר אחר כך זה כבר דיון אחר.

גם אריאל שרון נוצק מהחומר הזה ממנו עשויים מנהיגים. גם בו לא תמכתי מעולם. ההיפך. מנהיגים הם לא בהכרח אנשים שאתה אוהב, גם לא חייבים להסכים עם דרכם. הם גם לא חפים מטעויות. שרון למד את אמנות האפשר וידע לבצע את מהלך ההתנתקות מרצועת עזה, למרות שידע, אולי טוב יותר מכל אחד אחר, "להדביר את הטרור".

המלחמה הזאת (ובעיני כל המבצעים הם מלחמות) הסתיימה בשלום – עם האמריקנים ועם המצרים, הישג לא קטן לכשעצמו, אבל נדמה לי שהיה פחות או יותר בסדר גם קודם. מבחינת החמאס, הכול עדיין פתוח ושביר והירי עלול להתחדש בכל רגע. ה"נון פייפר" שהביא להפסקת האש עלול לעלות בעמוד עשן.

הפסקת אש שבירה (צילום: ליאור גרונדמן)
הפסקת אש שבירה (צילום: ליאור גרונדמן)

הרבה הסברים והתפתלויות סיפק נתניהו וסיפקו מקורביו ופרשניו, המצב מורכב מאי פעם, האמריקנים ביקשו / דרשו, מצרים לא אותה מצרים, חשוב לחזק את הציר האנטי איראני, אפילו שמעתי שטוב שהחמאס ירגיש שניצח וטוב לחזק את מצרים בתור פותרת סכסוכים אזורית. וחוץ מזה, תמיד אפשר לגייס שוב את המילואים. בשורה התחתונה: צה"ל כנראה ניצח, אבל אנחנו הפסדנו וכל זה כלל לא קשור לחמאס.

הרי אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן. ההחלטה לעשות "חישופים" דווקא עכשיו, בצד המערבי של הגדר, דקה לפני הבחירות, הייתה שלנו. ההחלטה לחסל את ג'עברי למרות שהתנהלו אתו מגעים, היא שלנו (ואני לא אטרח לכתוב פה שהחיסול שלו בעיקרון מוצדק), ההחלטה לבצע גל מעצרים בגדה המערבית דקה אחרי הפסקת האש, ולהפוך את אבו מאזן למשת"פ, היא שלנו. ההחלטה לירות ברגליים ובלב של פלסטינים ליד הגדר, היא שלנו. וההחלטה לגנות ולהעניש שוב ושוב את אבו מאזן על ניסיונותיו לקבל הכרה, גם היא שלנו. העם לא מטומטם כמו שנוטים לחשוב כמה "מנהיגים". הוא מרגיש שרימו אותו, שהפחידו אותו ושלא השיגו דבר. אפילו לא פסק זמן.

מצד אחר, גם אי אפשר לאיים לאורך זמן בתקיפה באיראן ואחר כך בכניסה לעזה  ולצעוק "תחזיקו אותי". זה עובד פעם אחת, בפעם השנייה אף אחד לא קונה את זה. גם העולם לא ממש מטומטם.

אני לא נוטה לבוז למנהיגים, גם לא לאלה שמתחזים לכאלה. מעולם לא עמדתי במקומם. יש כאן גם נטייה חזקה להשמדת מנהיגים וכתישתם עד דק. אבל מי שיש לו עיניים ואוזניים מת מפחד היום. לא מאימת הטילים ולא בגלל החמאס. מההבנה הכואבת מי מנהל פה את המדינה הזאת ובידי מי הופקדו חיינו.

2 Comments

  1. עמית קרטס בנין
    26 בנובמבר 2012 @ 10:05

    אין לי פטנט לצערי, אבל נדמה לי שהמציאות כבר חותכת בבשרם של אלה שעומדים להצביע. ותודה לך על המילים היפות. מרגש אותי מאוד

  2. רונית
    26 בנובמבר 2012 @ 8:58

    אכן בגדי המלך החדשים.יש לך איזה שהוא פטנט שאנשים רבים יותר יראו את זה או שזה פשוט כמו באגדה המקורית?
    יפה את כותבת,עגול ,עמוק ורב צדדי.
    נראה לי שיש לך את כל המרכיבים להיות מנהיגה.
    אם לא אז סופרת או הוגת דעות.
    תחשבי על זה…

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן