Skip to content

ועד פלאפון: תקופת הרנסאנס להתארגנויות עובדים

מצד אחד, עת הפריחה להתארגנויות עובדים במדינת ישראל, מצד אחר, הנהלת פלאפון עדיין מתנגדת לזכות העובדים להתאגד
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

פעם אמרו, 'חברים יש רק באגד'. נראה שאיגודים מקצועיים שזוהרם הועם מאוד לפני שנים, חוזרים עכשיו, ובגדול. עובדי פלאפון מובילים מאבק מתוקשר להתארגנות עובדים בחברה לאחר שהצליחו לגייס למעלה משליש מכלל העובדים, כנדרש בחוק, אך הנהלת פלאפון עדיין מתנגדת לזכותם להתאגד.

סוכת ההתאגדות של עובדי פלאפון (צילום: ועד עובדי פלאפון)
סוכת ההתאגדות של עובדי פלאפון (צילום: ועד עובדי פלאפון)

רק לפני כמה שנים המנגינה הייתה אנטי-הסתדרותית, אנטי-ועדים, אנטי התאגדות. הבון-טון היה להאשים את האיגודים בכל רעה חולה במשק, לפי החשיבה הקפיטליסטית שאומרת, שהמשק מסדיר את עצמו, אך במשך השנים הסתבר שלא ממש כך.

אילן לוין, עד לפני שבעה חודשים הממונה על השכר באוצר וכיום יועץ ליחסי עבודה, מספר שבאה עת פריחה להתארגנויות עובדים במדינת ישראל. אחד הסממנים לכך, הוא אומר, הינו התאגדויות של עובדים בסקטור הפרטי דווקא. פלאפון היא דוגמא מצויינת לכך: החברה שהתחילה בסקטור הציבורי וצמחה מחברת בזק המיתולוגית, שהיה לה איגוד עובדים חזק מאוד בשנות טרום ההפרטה. פלאפון, מתחילת דרכה, הלכה בדרכן של חברות פרטיות: חוזים אישיים והתנגדות להתארגנות.

עם השנים הסתבר, שארגונים ללא איגודים וועדים סובלים, לעתים קרובות, מפערי שכר אדירים בין מנהלים בכירים לעובדים. גם כאשר הארגון לא משיג את יעדיו, תגמול המנהלים ממשיך להרקיע שחקים, בעוד שהעובדים מן השורה משלמים על מחדלי הניהול.

אילן לוין, הממונה על השכר באוצר בדימוס, כיום יועץ ליחסי עבודה
אילן לוין, הממונה על השכר באוצר בדימוס, כיום יועץ ליחסי עבודה

אנחנו רואים במשק שלנו תופעות נוספות, שהן תולדה של העיוות ההיסטורי, אשר נגרם עקב החלשות האיגודים המקצועיים: ישראל היא המדינה מספר אחת בעולם באחוז עובדי הקבלן, אותם עובדים שמתגלים כמקופחים ביותר במשק. אי לכך, אומר לוין, נוצר צורך להלחם בכל התופעות הללו, שמחלישות את המשק הישראלי ואת יחסי העבודה שבו. "אנחנו רואים בשנים האחרונות מאבקים והקמה של התארגנויות כאלה. כך בסונול, בישראכרט, באוניברסיטה הפתוחה ועכשיו בפלאפון". בדרך כלל זה קורה בעת משבר, כשהעובדים חשים עצמם נפגעים בשל הרעת תנאיהם, לכן אין תמה, שגל זה התחיל בסביבות 2008, עם משבר כלכלי שהעצים את תחושת חוסר ההוגנות בחברה הישראלית, ומתחבר כנראה גם לדרישה לצדק חברתי.

מול זה ניתן לראות הסתדרות פעילה יותר, לאחר שנות נמנום רבות, וארגוני עובדים שמחפשים לקוחות: חברות שאין בהם ועדים וארגון. תהליך ההתארגנות כבר כאן. הוא יצליח לייצר הסכמים קיבוציים אם ימצא את הדרך לסייע למשק הישראלי ולא לפגוע בו. "יש פה אתגר לוועדי העובדים, להיות מספיק גמישים, חשיבתית ותפקודית, כדי להיות אפקטיביים בארגונים שמתמודדים עם רמות גבוהות של תחרותיות. הם צריכים לדעת להתעסק בעיקר ולא בטפל. מצד אחר, יש פה גם אמירה ברורה לסקטור העסקי: תקפידו על חלוקת הכנסות שוויונית יותר ועל תנאי עבודה הוגנים", אומר לוין. "צריך גם להבין, שאנשים כמו שאול אלוביץ (יו"ר בזק, א.ר.), שראו את עצמם במשך שנים כנותני עבודה לאלפים והתגאו בכך, לא ראויים לתהליך של דמוניזציה מסוג זה שהוא עובר כיום". כמו תמיד, אנחנו צריכים פרופורציות. ביחסי עבודה זה תמיד יותר קל לאבד אותן.

1 Comment

  1. נמרוד נוי
    1 בדצמבר 2012 @ 12:03

    אני לא הייתי ממהר כל כך להלל ולשבח את עניין התארגנות העובדים במובן השמרני והקלאסי שהכרנו בארץ הזו בימי גדולתה שלה ההסתדרות. אם נשים לב במרבית סקטור ההי טק לא מתקיים ועד עובדים וזה לא במקרה. לנגד עיננו צמחה מציאות חדשה בה השוק הוא שוק של עובדים ולא של מעסיקים. שיותר מאשר כסף מחפש אחר ידע – הידע מחפש אחר הכסף. במציאות זו יש לעובדי הידע כוח רב וכל ארגון היי טק שרוצה להצליח חייב לשתף את העובדים בהחלטות המתקבלות ובתגמולים. הארגון באופן טבעי שטוח יותר ומשתף יותר.
    מנגד, בשירות הציבורי ובחברות הציבוריות ובארגונים השייכים לטייקונים, שעיקר פעילותם היא פיננסית ולא יזמית המייצרת מקומות עבודה וערך מוסף לציבור כולו, שם ישנה עדנה לעניין התארגנויות עובדים.
    דווקא עתה, לאחר הפריימריז בליכוד ובעבודה, היינו עדים לעד כמה הוועדים יכולים להיות תופעה שלילית. הם מנוצלים לגיוס עובדים בתמיכה אחר מעומדים כמו חיים כץ ואחרים וזה נעשה בצורה הכי לא דמוקרטית וראויה.
    ואת הסיפור הגדול הזה של הוועדים החזקים במשק כולנו מרגישים את התוצאות הרעות שלהם: חוסר גמישות בעבודה, חוסר יעילות ואפקטיביות נמוכה וקדומה. כשמציאות זו נמשכת לאורך זמן יותר ויותר נפגעת הצמיחה הריאלית במשק ויותר ויותר אנשים נפגעים מכך.
    בהחלט יש לבסס במדינה מערכת יחסי עבודה מודרנית שתתן תשובה לצורכי התקופה. הסתדרות התומכת רק בוועדים החזקים ונשענת עליהם מייצרת דברים רעים לכולנו (חברת חשמל, מקורות, הנמלים…). יש צורך במערכת יחסי עובדה משתפת בו ההסתדרות שותפה עם המעסיקים והממשלה בקידום המשק בישראל ולא רק הגנה על העובדים ללא כל הבחנה מה נכון וצריך לעשות ומה מביא תועלת רבה יותר לציבור רחב יותר.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן