מדוע לא אצביע לשלי יחימוביץ'?

למרות שברור לי הצורך לתמוך במפלגה גדולה שיש לה סיכוי ממשי להחליף את שלטון נתניהו, אינני יכול להצביע לשלי יחימוביץ'. למרות שלכאורה היא אמורה להיות מנהיגת הגוש שאליו אני משתייך, לא אוכל לתת את קולי למועמדת שבאופן שיטתי מנסה להתנער מהקו האידיאולוגי שאני מאמין בו ולהרחיק מצביעים כמוני

מדוע לא אצביע לשלי יחימוביץ'?

למרות שברור לי הצורך לתמוך במפלגה גדולה שיש לה סיכוי ממשי להחליף את שלטון נתניהו, אינני יכול להצביע לשלי יחימוביץ'. למרות שלכאורה היא אמורה להיות מנהיגת הגוש שאליו אני משתייך, לא אוכל לתת את קולי למועמדת שבאופן שיטתי מנסה להתנער מהקו האידיאולוגי שאני מאמין בו ולהרחיק מצביעים כמוני

אפתח בגילוי נאות – אני שמאלני. מאוד שמאלני. שמאלני מהסוג ששלי יחימוביץ' מנסה לנער מעליה ומעל מפלגתה. את הרשימה הזו כתבתי אחרי שבועות ארוכים שבמהלכם הצטברו אצלי כעס רב ואכזבה עמוקה מיחימוביץ' (אני מסרב בתוקף לאמץ את "שלי", הכאילו-סחבקי והמאולץ) ומהתנהלותה. ולמרות הכל, הרשימה נכתבת בצער רב ובתחושת חמיצות. באמת ובתמים הייתי רוצה להצביע למפלגת העבודה, המפלגה היחידה שיש לה סיכוי מסוים להפיל את שלטון הליכוד המסוכן וההרסני, אך יחימוביץ' כמו מנסה לשכנע אותי שלא כדאי לי לעשות כן, ועל כך אפרט מיד. אגב, תחושותיי אלה לא השתנו כמלוא הנימה גם לאחר היוודע התוצאות שממקמות את "רשימת המומלצים" הפרטית שלי (עמיר פרץ, מרב מיכאלי, נאדיה חילו, מיקי רוזנטל, משה מזרחי ודני עטר) במקומות מכובדים.

כבר מעם היבחרה למשרת יו"ר העבודה, יצאה יחימוביץ' בתקיפות מרתיעה משהו נגד גורמים במפלגתה – אופנהיימר ומרב מיכאלי הם רק דוגמאות – שנתפסים על ידה כ"שמאלנים מדי". לשם כך, עשתה יחימוביץ' בלי בושה שימוש בעולם המושגים הליכודניקי כשהשוותה און-רקורד את מצבה שלה למצבו של נתניהו, המתמודד עם חדירת הגורמים העויינים – הפייגלינים – לתוך סיעתו. היא דיברה על הרכבה של "רשימה מאוזנת ומגוונת" (קרי – נקייה מתואמי-פייגלין משמאל) וכאילו כדי לשוות מהימנות לדבריה, הגדילה לעשות ואמרה לאחרונה שמפלגת העבודה מעולם לא הייתה מפלגת שמאל אלא מפלגת מרכז. זה היה יכול להישמע אמין בתור תעלול תועלתני לקראת הבחירות, אבל זו נראית לא יותר מהמשך דרכו הנפסדת והאדנותית של אהוד ברק, שהתקלס ב"סמולנים" של מפלגת העבודה עוד הרבה לפני יחימוביץ'.

שלי יחימוביץ' בוועדית מפלגת העבודה (צילום: ציפי מנשה)
לא תקבל את קולי. שלי יחימוביץ' בוועדית מפלגת העבודה (צילום: ציפי מנשה)

יחימוביץ' מסרבת גם להכריז באומץ כי לא תשב בממשלה בראשותו של נתניהו ובכך משעתקת את דפוסיה הנפסדים של מפלגת העבודה בעשור וחצי האחרונים. למרבה הצער, במפלגת העבודה בעידן יחימוביץ' ממשיכה לפעם רוחה הישנה והרעה של המפלגה חסרת חוט השדרה, שמעדיפה את הקריצה חסרת-הסיכוי לימין על פני חיזוק השורות במחנה הסוציאל-דמוקרטי והפרוגרסיבי כדי לשמור את הסיכוי לשבת בממשלה שעימה אינה חולקת ולו נים אידיאולוגי אחד.

בכלל, מאז היבחרה, נרתעת יחימוביץ' מלמצב עצמה כאופוזיציה אידיאולוגית לליכוד ולנתניהו ומציגה עצמה כשותפה עתידית שלו. בכל מבחן שנזדמן לה עד כה היא כשלה או נאלמה ונעלמה. במהלך מבצע "עמוד ענן" הייתה יחימוביץ' מן הבולטות במקהלת המעודדים של נתניהו ואימצה קו ניצי ולוחמני אף יותר ממנו ומליברמן (שקשה להאשימו במתינות). מעציב עוד יותר שמכל חברי הכנסת של המפלגה ומהמתמודדים החדשים לא נשמע ולו קול אחד לרפואה ברוח אחרת. החריג היחיד מכלל זה היה עמר בר-לב, ה"ביטחוניסט" התורן של יחימוביץ' (תואר שבר-לב עצמו לא נראה כשש לנכס לעצמו), שחזר ואמר במהלך המבצע שיש להידבר עם חמאס (רחמנא ליצלן!), ולנהוג בריסון ובאופן שהולם את יכולותיה ומטרותיה של ישראל. שמחתי שלכל הפחות נגד דבריו של "הביטחוניסט מבית" לא יצאה יחימוביץ'.

ייתכן וזוהי גם הסיבה שקולה של יחימוביץ' נאלם גם על רקע בחירתה של רשימה ימנית-קיצונית בליכוד וההיפרעות של מתפקדי המפלגה היריבה מאחרוני הליברלים שנותרו בה. מקורבים יודעי ח"ן יודעים לספר כי יחימוביץ' פנתה בערוצים כאלה ואחרים לכמה מן ה"שמאלנים" שסולקו מהליכוד והציעה להם לחבור לרשימתה, דבר שברור שקלושים הסיכויים שיקרה. אבל לומר את המובן מאליו והמתבקש כל כך – שמפלגת השלטון לבשה פנים קיצוניות ומשיחיות ובמקרים מסוימים גם פרוטו-פשיסטיות – את זה לא עשתה יחימוביץ'. ייתכן שחששה להיקלע להתנגחות פומבית עם "קינג ביבי", שככל הנראה יהיה הבוס שלה לאחר הבחירות, על-פי הצהרותיה.

לא זו אף זו, איש מבכירי מפלגת העבודה לא מצא לנכון לבקר בחריפות את ממשלת נתניהו על רקע מה שנתפס כתבוסה דיפלומטית צורבת, שהתרחשה, יד המקרה, אתמול, ממש ביום שבו נערכו הבחירות המקדימות במפלגה. שהרי איזה יום מתאים יותר מיום זה כדי למצב את המפלגה כאלטרנטיבה ברורה לשלטון הכושל? ממה מפחדת יחימוביץ'? ממה מפחדים בכירי העבודה? כלום אינם יודעים שלו היה המצב הפוך, היו אנשי הימין מקיזים ברינה את דמם של אנשי השלטון השמאלנים ומסיתים נגדם בהתלהבות? כלום אינם זוכרים דוגמאות לכך מהעבר הלא-כל-כך רחוק? האמת היא שכלל אין צורך להרחיק לעבר: ניתן היה לראות את דרכיו של הימין במקרים כאלה רק הבוקר, בתגובתה הראשונה של מפלגת הליכוד לתוצאות הבחירות במפלגת העבודה, שלפיה מדובר ב "רשימת שמאל קיצוני".

אנשים סביבי אומרים לי כי כל אלה הם רק תרגילי בחירות ושעד להיבחרה, תעדיף יחימוביץ' להצניע את החיבור הטבעי שלה לכל מה שמריח שמאל מדיני כדי למשוך מצביעי ימין מסורתיים, וכי בינתיים היא ממקדת את עיקר הביקורת על נתניהו בתחום הכלכלי המזוהה איתה והמעורר פחות מחלוקת בציבור הרחב. הפכתי והפכתי בטיעון האופורטוניסטי-תועלתני הזה וכל מה שנותר לי לומר בעניינו הוא שאיני רוצה להצביע למי שמגלה כעת, לפני הבחירות, חוסר יושרה וחוסר ביטחון שכאלה באשר למסריה, שהרי איזו מנהיגה תהיה יחימוביץ' אחרי הבחירות אם כבר לפניהן היא נוהגת כך? מעבר לכך – איזו מן מנהיגה אנחנו מצפים מיחימוביץ' להיות – זיקית שמשנה את צבעה על פי הקרקע שעליה היא עומדת באותו רגע או מנהיגה אידיאולוגית בעלת יושרה ונאמנות לדרכה?

אידיאולוגיה אינה מילה גסה, ואין משמעותה של "מנהיגות אידיאולוגית" כי יחימוביץ' לא תדע לנהוג בפרגמטיות הדרושה ממנהיגה פוליטית. הנאמנות לאידיאולוגיה איננה גוזרת חוסר מוכנות מוחלט לקפל דגלים כדי להשיג הישגים, אלא מחייבת דבר אחד פשוט – שגם כאשר מקפלים דגלים, הדבר נעשה במסגרת קו אידיאולוגי ברור שמבטיח כי המפלגה לא תאבד עצמה לדעת בקרב הנואש על כל קול.

כאמור, הייתי מאוד רוצה להצביע למפלגה גדולה שסיכוייה להחליף את השלטון גבוהים באופן יחסי, אולם מכל הסיבות שציינתי, אמנע מכך. לו הייתי רוצה להצביע למפלגת ימין, הרי שגוש הימין מציע קולקציה שלמה של מפלגות שמתגאות בקו מדיני וכלכלי ימני ואינן מתהדרות בנוצות מרופטות של סוציאליזם תוך התכחשות לזהותן האמיתית. אלא שאני מעוניין להצביע למפלגת שמאל, ובפרט לכזו שמוכנה לקבל אותי כמו שאני – שמאלני גאה, בלי בושה, בלי רגשות אשם או תסביכי נחיתות. במציאות הקיימת, "העבודה" של יחימוביץ' איננה אופציה, ולמי ששותף לדעותיי לא נותרה מפלגה אחרת בזירה זולת מרצ, שתחת זהבה גלאון מתגלה כמפלגה אידיאולוגית ונאמנה לערכיה ולמצביעיה.

30 Comments

  1. שער
    4 בדצמבר 2012 @ 15:27

    לא אכפת לי מה תצביע.
    אבל מדוע אתה ושכמותך הן בימין והן בשמאל צריכים להצהיר בראש חוצות
    שהם שמאלנים , או ימנים קיצוניים .
    כול עניין ונושא לגופו .
    אני אישית מצדד פעמים רבות בשמאל בנושאים מסוימים, ולעיתים בימין בנושאים אחרים.
    אני אישית מוכן ל"כסח" כול איש שמאל שמשווה את צה"ל ל SS ,ומדביק את הכינוי אפרטהייד
    למדינת ישראל.
    אני אישית מוכן לשבור את השיניים לחרדים שצועקים על שוטרים ישראלים "נאצים".
    אני אישית מוכן ל"נפח" את הפנים לימנים קיצוניים שפוגעים בחיילי צה"ל וקוראים להם פשיסטים.

  2. אסתי סגל
    2 בדצמבר 2012 @ 21:56

    ואצלי דווקא נפלה המחשבה היום (במכון כושר דווקא מכל המקומות) שאולי הפעם אצביע עבודה רק כדי לחזק את הנבחרת החדשה היא בדיוק ההיפך מכל ההצהרות ומהדרך שמובילה עכשיו יחימוביץ'.
    להכניס את יוסי יונה ולהכניס את חילי טרופר ולהכניס את גלעד קריב…
    להכניס את כל האנשים הנהדרים האלו, כי כל אחד מהם מחליש את כוחה של יחימוביץ' ואת יכולתה לזחול לממשלת נתניהו.

  3. sofar
    2 בדצמבר 2012 @ 21:55

    עידן,

    כמו שאתה כתבת דברי נאצה על שלי יחימוביץ' ולא הואלת להסביר – כך גם אני כותב על מר"צ, שמבצעים את מדיניותו של אחמד טיבי ,קרי – בכל צעד מייצגים את הרשות הפלשתינית(בלי להשתלח, אבל זו דעתי).
    אם זו השתלחות נוסח הליכוד – אז איך קוראים לסגנון שאתה נוקט??

    • עידן בריר
      2 בדצמבר 2012 @ 23:42

      סופאר.
      אני באמת חושב שיש בינינו פערים גדולים בהגדרה של מהו דבר נאצה.
      ולענייננו, ראשית, אם אחרי שקראת מאמר ארוך ומנומק אתה עדיין כותב "לא הואלת להסביר", אז אני חושב שמשהו באמת התפספס אצלך. שנית, חתמתי על "דברי הנאצה" שלי בשמי ובתמונתי, דבר שלא ניתן לומר עליך. שלישית, אני מזמין אותך לנסות לכתוב מאמר שינמק את דעתך ושיטח את מיטב טענותיך מדוע מרץ שווים לאחמד טיבי (טיעון כמו "בכל צעד מייצגים את הרשות הפלסטינית", אני מקווה שאתה מבין, לא יעבור את עורך מדור הדעות). הצלחת? יופי, עכשיו נסה לפרסם אותו ונראה באיזה עיתון/אתר זה יתקבל לפרסום. דברי חסרי שחר, בלתי ניתנים לנימוק סביר ולוגי וללא חתימה של בן אנוש לא יתקבלו לדפוס. אני לא אומר זאת בהקנטה, אני באמת מזמין אותך לכתוב מאמר נגד מרצ ואשמח מאוד אם תצליח לפקוח את עיניי ולגרום לי לא להצביע להם. דעותיי הפוליטיות עוצבו במידה רבה בעקבות דברים שקראתי ואשמח מאוד להכניס את המאמר שאולי תכתוב לפנתיאון הטקסטים ששינו את חיי.
      ואם שאלת, לסגנון שאני נוקט קוראים כתיבה פובליציסטית. היא ישירה, היא מנומקת, היא לפעמים מרגיזה והיא תמיד תמיד סובייקטיבית. נסה ותהנה.

  4. עידן בריר
    2 בדצמבר 2012 @ 8:25

    חברים, אתם כל כך מסומאים מהילתה הזוהרת של "שלי" שלכם וכל כך ששים אלי קרב עם כל מי שחולק ולו במעט על עמדתכם (ובכנות אני קצת מקנא בכם, קצת סולד ממכם וקצת מפחד ממכם), אז הרשו לי לנצל פררוגטיבה שיש לתבוסתנים כמותי ואאחל לכם ש"שלי" יקירתכם גם תכבוש את ראשות הממשלה וגם לא תאכזב אתכם ותעמוד בציפיותיכם הגבוהות מאוד. אני מאחל זאת לכולנו. אני עדיין לא אתן לה את קולי ואצטנף בתבוסתנותי. אתם יודעים, רק בשביל להגיד לכם אחר כך "אמרתי לכם" בצדקנות הזאת, ששמורה רק לכאלה שמאוהבים בתחושת הצדק המשכרת של היות מיעוט.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 12:07

      עידן, אין לי ציפיות בלתי אפשריות משלי. היא יכולה לאכזב, היא יכולה לעשות טעויות, היא יכולה ללכת לכיוון שאינו נראה לי. הכל אפשרי כי אי אפשר לצפות את העתיד. כפי שאתה אמרת, גם שרון אכזב חלק מבוחריו כשיצא מעזה, גם את בגין הזהירו לא לעשות שלום עם מצרים ועד היום מתלוננים שהשלום קר. (תנו לי שלום קר ולא מלחמה חמה)
      אבל כשאני בוחנת מי הם המועמדים שנראה לי, על סמך פעילותם בעבר, שהם אלה שיכולים לדעתי, לשנות את המצב הקטסטרופלי (טוב, רק מצב קשה) היום. אז יחימוביץ וחלק מהאנשים שאתה, נראים לי מתאימים יותר מכל האחרים. (לא את כל האנשים שאתה אני מעריכה)
      מרץ היא תנועה שבאופן אישי הייתה לי למפלט הרבה שנים כשלא היה לי למי להצביע. לפחות, רציתי לדעת שהקול שלי יכול לעזור לאנשים ראויים, להיות בכנסת.
      אבל השנה, המערך מנסה להביא משהו אחר. אם אצביע למרץ, ועוד יעשו כמוני, אולי יהיה להם עוד נציג אחד או שנים בכנסת, וזה לא משמעותי. יותר לא יהיה להם כי הם שמאל קיצוני בתפיסה המדינית.
      לעומת זאת, כל נציג נוסף שיהיה למערך בכנסת, יגביר את כוחו, וזו המטרה שלי בבחירות אלה. מה עוד שאני מזדהה עם רוב התפיסה החברתית והמדינית של המערך.(יש לי השגות וביקורת על כל מיני דברים )
      כשאני בוחנת את דבריך, נראה לי שאינך מזדהה מלכתחילה עם המערך, אני מבינה (ואולי טועה) שמאז ומתמיד הצבעת למרץ. כך שברור שגם הפעם לא תצביע למערך. אז למה כל הכעס?

      • עידן בריר
        2 בדצמבר 2012 @ 15:33

        לא, האמת היא שלא תמיד הצבעתי מרץ. הצבעתי למרצ רק כאשר העבודה הפכה מבחינתי ללא רלוונטית. למרבה הצער זה קרה יותר מפעם בעשור וחצי מאז התחלתי לבחור לכנסת…
        כתבתי ברשימתי ולא שיקרתי שבאמת ובתמים רציתי ועודני רוצה להצביע לעבודה ("המערך" מת מזמן, עם כל הצער שבדבר… אין יותר מערך מפלגות וחבל), ואפילו הרשימה הנפלאה שבחרה המפלגה לכנסת הבאה אינה מצליחה לגרום להתפוגגות האכזבה והקבס שאני חש כלפי יחימוביץ'. אני לא רואה איך הרשימה הזו מצליחה לאזן את קרנפותה של יושבת הראש. המחנאות שמתחילה להתברר רק יומיים לאחר פרסום הרכב הרשימה מוכיחה בראייתי שלא רק שצדקתי בתחושותיי, אלא שגם גורמים לא מעטים ולא כ"כ בלתי-בכירים בעבודה חושבים ומרגישים כמותי. ואם בכך אין הוכחה, אין לי מושג איך אצליח להוכיח לך את טענתי.
        אני בינתיים נשאר עם מרצ.

  5. מנצל
    2 בדצמבר 2012 @ 6:13

    יש פה כמה אנשים שכנראה צריך לשנות את מעמדם פה במדינה מ"אזרחים" ל"נתינים" שהרי הפלת השלטון הנוכחי היא מבחינתם כל המטרה. לשאול את עצמם כיצד תראה האלטרנטיבה אם וכאשר זו תגיע זה כבר ערטילאי מדי בעבורם, וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב כבר החליטו שכל מי שלא ביבי הוא המשיח בכבודו ובעצמו ועזוב מראה עיניים שמצביע על ההיפך – שלי הרי מתחנפת לחרדים (היעדר תחבורה ציבורית בשבת זה סוציאליזם מבחינתה) ולמתנחלים (אריאל היא עיר לגיטימית בישראל מבחינתה) מול פרצופנו – פשוט סמוך עליהם שיהיה בסדר.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 11:47

      מנצל, באיזו קלות אתה הופך "אזרחים" שאינם חושבים כמוך, לנתינים", מפחיד!!

      • מנצל
        2 בדצמבר 2012 @ 15:17

        אולי השעה המאוד מוקדמת בבוקר קצת שיבשה את הניסוח שלי. אני לא הופך אף אחד לשום דבר. אתם כבר הפכתם את עצמכם לנתינים – שוכבים בבטלה תחת עול השלטון עד שנגדשת הסאה ואז מתכננים את ההפיכה – במקום להשתמש בדמוקרטיה כמסגרת בה יש לך דעה עצמאית ואידיאולוגיה ואת חופשיה להביע אותן ולחיות על פיהן כאוות נפשך.
        אני התכוונתי שבעצם כל מה שנותר זה לעדכן את מעמדכם ככאלה, רק כדי שלא יוותרו ספקות.

  6. זיו טרנר
    1 בדצמבר 2012 @ 21:31

    מאמר של תבוסתנות. אתה זה חלק מהסיבה שביבי בשלטון ויהיה כך גם לאחר מכן. מפלגה כמו שאתה מחפש לא תמצא גם האגדות

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 7:26

      זיו ביטאת באופן חריף במילה "תבוסתנות" מה שניסיתי להביע. כי לומר : "אין טעם להצביע לשלי, כי היא מיעוט" (בין יתר הטיעונים) זו תבוסתנות.

      • זיו טרנר
        4 בדצמבר 2012 @ 0:01

        לצערי זה מה שיוצא מהכתבה הזו (לדעתי כמובן)

    • עידן בריר
      2 בדצמבר 2012 @ 15:37

      זיו, מעבר לבוטות הדי מכוערת בדבריך, אתה ממשיך את הקו המשונה של להרוג את השליח. לא הצלחת (ולמרבה הצער גם לא ניסית) להסביר לי מדוע אני טועה בדבריי אלא רק הטחת בי האשמות מופרכות ורדודות.
      אחכה בקוצר רוח למאמר מושחז שלך שמעמיד אותי על טעותי.
      ודרך אגב, נתניהו קשישא ממש לא צריך אותי בשביל להגיע לשלטון. ליחימובית' וחבר מרעיה יש את כל הכלים לשכנע חמישה ומשהו מיליוני מצביעים מדוע נתניהו טועה והם צודקים. הם לא מצליחים בכך באופן שיטתי ולהאשים אותי בכך זה גם ילדותי וגם מופרך.
      האמן לי שאהיה הראשון להשתכנע, אם הדברים יהיו משכנעים. לצערי הרב, לא רק שהדברים אינם משכנעים, נכון לעכשיו הם כלל לא נאמרים בפומבי…

      • זיו טרנר
        3 בדצמבר 2012 @ 23:58

        האמת לפעמים מכוערת, והמאמר שלך הוא לב ליבה של התבוסתנות של השמאל שכל הזמן מנסה לחפש את עצמו ולהמציא מחדש. היעדר פוקוס מוחלט על המטרה שלשמה השמאל קיים. במאמר שלך אתה מחזק את נתניהו, ואני לחלוטין לא מבין לחלוטין את הקשר הלוגי בין התמיכה שלך בשמאל כלשהו לפגיעה היוצאת מכאן במאמצים להחליף אותו. אני לא מאשים אותך, אני מאשים גם אותך. ממש ללכת עם ולהרגיש בלי.

        אתה כתבת את המאמר, תתמודד עם התגובות. לא תקפתי אותך באופן אישי, אלא את דבריך, אתה לקחת את זה למקום אישי נגדי. קצת ילדותי, אם אני אמשיך את הקו שלך.

        אתה לא מחפש להשתכנע, רק להיות צדקן.

        • עידן בריר
          4 בדצמבר 2012 @ 0:13

          חפש בין המגיבים למאמר שלי את תגובותיי (הדי מפורטות ומנומקות, הייתי אומר) ותבין עד כמה לומר משפט כמו "תתמודד עם התגובות" במקרה זה הוא מופרך.
          עדיין לא אמרת דבר זולת הפרכת הסיסמאות הנבובות של "אתה מחזק את נתניהו" (במה? איך? למה? מה אמרתי שגרם לך לומר זאת או להבין זאת?) או "אתה לא מחפש להשתכנע, רק להיות צדקן" (מניין לך ומי שמך לקבוע?? נדמה לי שכל המאמר הזה הוא הצגה של רגעים נבחרים בהם ניסיתי להשתכנע והתאכזבתי).
          אתה בחרת לנסח את תגובתך בצורה אישית ("אתה זה חלק מהסיבה… מפלגה כמו שאתה מחפש לא תמצא…") אז אל תתפלא שלוקחים אותה בצורה אישית. ילדותי? ניחא, שיהיה.
          על כל פנים, חלק ניכר ממה שנדמה כליבת הטיעון שלך ממש לא הצלחתי להבין ("…ואני לחלוטין לא מבין לחלוטין את הקשר הלוגי בין התמיכה שלך בשמאל כלשהו לפגיעה היוצאת מכאן במאמצים להחליף אותו"). ממילא נדמה לי שהדיון בינינו לא קונסטרוקטיבי אז שיהיה לך לילה טוב ובהצלחה.

          • זיו טרנר
            4 בדצמבר 2012 @ 1:39

            הבנתי כבר שאתה לא מבין. אכן, אין טעם.

  7. אדם
    1 בדצמבר 2012 @ 19:19

    "הפכתי והפכתי בטיעון האופורטוניסטי-תועלתני הזה וכל מה שנותר לי לומר בעניינו הוא שאיני רוצה להצביע למי שמגלה כעת, לפני הבחירות, חוסר יושרה וחוסר ביטחון שכאלה באשר למסריה, שהרי איזו מנהיגה תהיה יחימוביץ' אחרי הבחירות אם כבר לפניהן היא נוהגת כך?"

    מי שמחפש קמפיין ללא פופוליזם, כנראה משתייך לאחת משתי קבוצות:

    א. מישהו שלא מבין את המציאות הפוליטית של ימינו, על כל ה"בוץ" שבה, שבו לפעמים צריך להתלכלך על-מנת להגיע לעמדת השפעה.

    ב. מישהו שלמעשה מאוהב בתחושת הצדק המשכרת של היות מיעוט, והמחשבה על להיות מפלגת שלטון, ביום מן הימים, מבעיתה אותו יותר מכל הדרדרות במצבה של החברה הישראלית, כי זה יגרום לאובדן תחושת הצדיקות, שעליה (ולא על רצון להשפיע על המציאות) מבוססת הגדרת הזהות שלו כ"שמאלני".

  8. עידן בריר
    1 בדצמבר 2012 @ 19:17

    אגב, ריקה – כל טיעונייך למה אני טועה הם לא יותר מספקולציות. אני אומר שלא אצביע ליחימוביץ' כי היא הבטיחה הרבה, קיימה מעט ובנוסף גם התנהגה בצביעות ובחוסר יושרה אידיאולוגית ולכן אני לא סומך עליה שיום אחרי הבחירות היא תשנה את עורה ותתגלה כמנהיגה ישרה שלא סוטה מילימטר מהאידיאולוגיה שלה. את אומרת לי – כדאי לך לסמוך על "שלי" כי היא יודעת מה היא עושה ויום אחרי הבחירות תקבל מנהיגה כמו שלא הייתה לנו כאן מעולם. ייתכן שהצדק איתך. היפה בכל העניין הוא שאיש אינו יודע איך היא תנהג באמת (גם המתיישבים בנצרים היו בטוחים ב-2003 ששרון מתכוון לכל מילה שאמר בכנס הבחירות ביישובם…) וממילא כל אלו הן ספקולציות.
    ואני אומר לך שעל סמך כל הנתונים שראיתי ועל סמך פרשנותי הסובייקטיבית, אין הרבה סיכוי שיחימוביץ' תהפוך אחרי היבחרה בבחירות מנהיגה ישרה כפלס (וממילא אין הרבה סיכוי שתיבחר גם לו הייתי מוסיף את קולי הצנוע למניין התומכים בה) ומי שנהגה בחוסר יושרה אידיאולוגית בימים אלה – שהמציאות בהם משוועת בה לקול אופוזיציוני נוקב ואמיץ) – לא תנהג באופן שונה כשהכוח בידיה. וגם אם כן – הרשי לי להביע את שאט הנפש שלי מהדרך הצבועה והמכוערת שבה היא פילסה את דרכה אל הכוח.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 7:32

      עידן, עיקר טיעוני לבחירת שלי, לא היו כי היא ישרה כסרגל, למרות שהיא הוכיחה את יושרתה, לא פעם, לדעתי.
      אלא צריך להצביע למערך, כי זו האלטרנטיבה היחידה להחליף (בשאיפה) או לפחות לתת משקל נגד להידרדרות הנוראה שמביא עלינו הימין המאוחד, מול השמאל-מרכז המפולג. ולא לנפח פרטים שוליים כאילו הם העיקר, כשהבית בוער.

  9. עידן בריר
    1 בדצמבר 2012 @ 13:50

    סופאר,
    אני מסכים איתך בכמה דברים וחולק על אחרים. הראשון והלא-ממש מהותי הוא עניין הסקרים. מאז אותו לילה בשנת 96' שאהבת הסקרים וההיבריס שלחו את שימון פרס לישון בניחותא כראש ממשלה נבחר וההשכמה בבוקר נראתה לגמרי אחרת, אני משתדל לקחת סקרים מאוד בעירבון מוגבל. סקרים הם צילום מצב נקודתי ולא מחייב שמהימנותו שנויה במחלוקת (לך תסביר איך בסקרים שנערכו ממש באותו יום קיבלה "הליכוד ביתנו" 45 מנדטים בערוץ מסוים ו-33 בערוץ אחר (קצת יותר מאחוז וחצי סטייה שמתהדרים בהם הסוקרים תמיד…).
    אני גם חולק עליך מאוד בעניין מרצ. לאהוב אותם או לבוז להם זה בסדר. להשוות אותם לאחמד טיבי, מעבר לעוול שבעצם ההשוואה, זה פשוט לנקוט בתרגילי הליכוד הישנים והרעים – השחר את היריב, הוכח שהוא בעצם ערבי ונקה את עצמך מכל צורך להתמודד עם המציאות. ממילא, אם האחרים הם ערבים, אתה אלטרנטיבה עדיפה.
    אז לא, לא אצביע ליחימוביץ גם אם תצליח להוכיח לי באותות ובמופתים שאחמד טיבי וזהבה גלאון אחים ביולוגיים. הרי לא אמרת דבר חוץ מההשוואה המופרכת לטיבי. לא נתונים, לא עובדות, לא מספרים. רק פופוליזם בלירה. שנה טקטיקה ואשמח להסביר לך עוד על סלידתי מיחימוביץ'.
    פ.ר. – כן. שקלתי. נתתי לי קרדיט כמו שלא נתתי לאף מועמד פוליטי מאז שהתחלתי להצביע בבחירות. כל פעם שהיא הכזיבה, נתתי לה עוד צ'אנס ואז עוד צ'אנס. ייתכן שאני באמת לבד, אבל נכון לעכשיו אני גם היחיד שהצליח להסביר זאת באופן מנומק וכשאלך לקלפי ואשלשל מרצ לקופסה, אוכל להגיד לעצמי בלב שלם שההחלטה הזו לא נבעה מבאזז וללא בחינה אמפירית של המציאות אלא בדיוק מ"לתת צ'אנס" ולקוות שהמועמדת יחמוביץ' תעמוד באתגר. היא לא עמדה ולכן על הפתק יהיה כתוב מרצ.
    ריקה – את עושה לי רושם של מישהי ממטה יחימוביץ'. הפאתוס, הדימויים האפוקליפטיים, הניסוחים הטוטאליים. ניחא.
    איני חולק איתך על מה שהימין עושה למדינה. הכל נכון והחדשות הן שזה רק יעשה רע יותר, כך מלמדת אותנו רשימת הליכוד החדשה. הייתי כותב לך בפירוט את דעתי אבל זה באמת יהיה ארוך אז אומר לך כך – הרשימה הזו נכתבה אחרי פשפוש עמוק בציציותיה של יחימוביץ'. הממצאים החלקיים מובאים כאן. ההתמודדות שלך עם טענותיי נותרת, לצערי הרב, רק ברמת הסיסמאות. אני מצביע למרצ, מפלגה שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה גבוהים מאוד. לא ל"עלה ירוק" ולא למפלגת נהגי המוניות. למפלגה שיש לה קבלות על עשייה, שיש לה חברי כנסת מצוינים ומועמדים מצוינים לא פחות. "כאילו הצבעת לביבי, ליברמן, ופייגלין"? רק בסיסמאות של הימין. ממילא מרצ תמליץ לנשיא לתת ליחימוביץ' (שהיא האלטרנטיבה הגרועה פחות) להקים את הממלשה וזהבה גלאון הייתה הראשונה להכריז שלעולם לא תשב בממשלת ימין. כך שאת קולי יחימוביץ' תקבל ברגע המכריע. אבל אני ממש לא רוצה שבשוטף תהיה זו היא שתייצג אותי בכנסת.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 7:47

      עידן, אני לא מהמטה של יחימוביץ', (אתה בטח לא מאמין אבל לא חשוב) דרך הבטוי שלי, נובעת מהתחושה האישית שלי, של תסכול על שאנשים כמוך, שנראה שאכפת להם ממה שקורה במדינה, "מבזבזים" את קולם. ודרך אגב, הדברים שאתה אומר על שלי, נשמעים כאילו אתה שונא אותה באופן אישי, כי יש כל כך הרבה הגזמה באופן שאתה תוקף אותה.

  10. ריקה
    1 בדצמבר 2012 @ 12:07

    נראה שאתה ממשיך בדרך שאנשי שמאל רבים שוקעים בה. במקום לאפשר סוף סוף למפלגה (אפילו אם אינה מספיק שמאל לדעתך) לסלק את הימין מהשלטון, אתה מבזבז את קולך למפלגה קטנה, שתהיה ממש צודקת, אבל בלי שום השפעה. וגרוע מזה, בכך שאתה מונע את קולך, ועוד רבים שחושבים כמוך מונעים את קולם מהמערך, אתה בעצם, כאילו הצבעת לביבי, ליברמן, ופייגלין, אבל מה? אתה מרגיש צודק!! צודק אבל לא חכם. (קלישאה אבל מה זה חכמה)
    כשהימין המתחזק והולך, והופך את המדינה שלנו למדינה פשיסטית, מן הראוי, לדעתי, פחות לפשפש בקטנות (וכל מה שטענת הם טיעונים שאפשר לקשקש בהם לא כשהבית עולה באש) כשאש הפשיזם, סתימת הפיות והשוחד, פושטת כמו בשדה קוצים, צריך לעשות הכל כדי לכבות אותה. להצביע למרץ (ואני לא פעם הצבעתי למרץ) הפעם זה חוסר אחריות שאין כמותו.
    אתה מחזק את הימין, כשאתה יודע בדיוק מה דרכו, על סמך העבר.
    אתה אינך נותן צ'אנס לשלי, על סמך ספקולציות שלך, איך היא תנהג? ואולי היא תנהג אחרת? ואולי היא תביא שינוי? ואולי היא תמנע מהימין לדרדר את המדינה?
    אז במה אתה בוחר? אתה בוחר להשאיר את החרא כמו שהוא ולהרגיש צודק , ולא בעסק.
    במקום לתת את קולך לסיכוי. אתה בעצמך טוען שהמערך הוא הסיכוי היחיד!! אתה גם מקבל את האנשים שנבחרו בו כמובילים. אז איך אתה מרשה לעצמך לבזבז את קולך? אתה לא יכול להכחיש שכל מה שאמרת לגבי העתיד שאתה צופה להתנהלות של שלי, זו עדין ספקולציה. וחבל שאתה מעמיד ספקולציה (גם אם יש לה סיכוי גבוה להתקיים, זו עדין ספקולציה) כנימוק חלש מאד לבחירה שלך למי להצביע.
    הפעם ההצבעה גורלית מאד, כל קול שלא ילך לאלטרנטיבה היחידה לשלטון הימין יכול לראות את עצמו אחראי מלא ותומך במה שהימין מביא עלינו.
    המערך הוא חבל ההצלה שלנו מההיסחפות לתהום. אז מה אתה אומר? החבל לא מספיק מתאים לי? יש בו כמה חלקים חלשים? לא נאה החבל בעיני…
    גם במטוס הצולל לתהום, ממליצים לך ללבוש קודם כל את מכשיר החמצן שמושלך לעברך, כדי שלא תיחנק, ורק אחר כך להתאים את המכשיר לילד שלך!
    קודם כל עלינו לחזק את המערך, לאפשר לו לחזור לזירה ככוח נגדי, ורק אחר כך לשפר אותו, במקום לפסול אותו על הסף ולהמשיך לצלול לעברי פי פחת.

    • שייע
      3 בדצמבר 2012 @ 14:06

      ריקה,
      אולי את לא יודעת, אבל הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מי שהוא חושב שיש לו את הסכוי הכי גבוה להצליח במשימה. לא בהכרח על ראש המפלגה הכי גדולה.
      קול למרצ הוא קול נטו לקואליצית שמאל. לא אולי, לא סיכוי, לא ספקולציה. נטו קואליצית שמאל.
      לעומת זאת, קול לשלי יכול בסופו של יום (גם אם, כפי שאת טוענת, זו ספקולציה) להגיע לביבי, ליברמן ופייגלין.
      אם את רוצה לאפשר למפלגת העבודה לסלק את הימין מהשלטון, אם את מחפשת אלטרנטיבה לשלטון הימין – את חייבת, פשוט חייבת, להצביע מרצ.

  11. פ.ר
    1 בדצמבר 2012 @ 11:33

    האם אי פעם ב"אמת" שקלת להצביע ל-שלי?
    על באמת, אתה מול עצמך בלבד.

  12. sofar
    1 בדצמבר 2012 @ 11:25

    עידן היקר,
    אם אתה מאמין לסקרים, הרי אנחנו יודעים פחות או יותר מה יקרה. במקרה זה מר"צ עולה אבל לא מתרוממת.
    לגבי הדימוי שלך לשלי יחימוביץ – כתואמת ביבי, זה ממש לא לעניין. לא היה ולא נברא וגם כמשל לא היה…
    אני מכבד אותך, כמובן על הבעת דעתך – זה לגיטימי וזה דמוקרטי, ואני מצידי מביע התנגדויות, שוב, מתוך הבעת כבוד.
    לדעתי, האגנדה של מר"צ היא אותה אג'נדה כמו של אחמד טיבי, רק שהוא עושה את זה הרבה יותר טוב.
    ראה למשל, שמנהיגי המחאה מצאו עצמם במפלגת העבודה, (ואחד אצל ציפי לבני), אבל לא במר"צ. סימן ששם הם רואים כר פעולה להמשך.
    לגבי הבאזז – שלדבריך יחימוביץ עשתה -באזז מדומה – היא עשתה כמיטב יכולתה לשקם, ומגיע לה מחיאות כפיים על כך.
    לגבי חוסר ההבנה של הציבור,כדבריך, על ההבדל בין שלי לבין ביבי – זה מה שנשאר מברק, שבאמת היה תואם ביבי ונשאר כזה, וסוף סוף הבין שאין לו מה למכור.
    על הציבור להבין שביבי מנהל "יריד מזרח" – מי שרוצה שיבוא ויקבל עצם. מי שלא בא אליו לא מקבל כלום.
    שלי לעומת זאת – תדאג לכל העם במסגרת יכולותיה שיתבטאו בתוצאות הבחירות.
    זהבה גל און – אחרי שסיימה את המאבק בניצן הורוביץ, תתחיל לקפץ ולהשמיע הצהרות בומבסטיות. מעבר לזה – היא לא מסוגלת ואין לה כח. אבל שלא תחשוב שדעתי עליה שלילית…היא בחורה טובה בסך הכל.

    • שייע
      3 בדצמבר 2012 @ 13:55

      מנהיגי המחאה "מצאו עצמם" אצל שלי ואצל לבני רק משום שהם יודעים על איזה צד מרוחה החמאה, ועל איזו פלטפורמה (ולא באיזו מפלגה ותחת איזו אידאולוגיה חו"ח) ימקסמו את סכוייהם להגיע לכנסת. שיקולים לגיטימים לחלוטין, אבל לא מעידים כהוא זה לא על שלי ולא על לבני … ובודאי לא על מרצ.

  13. עידן בריר
    1 בדצמבר 2012 @ 10:09

    סופאר יקר,
    אני בהחלט כותב מאמר זה אך איני שואף שמישהו יזדהה איתי. אלו הן לא יותר מדעותיי הפרטיות, פרושות לראווה בפני הקוראים. מי שירצה לאמצן – אהלן וסהלן; מי שירצה לחשוב שהדברים חסרי ערך – מוזמן גם כן.
    וחוץ מזה, על איזה מיעוט אתה מדבר? מה הקשר בין היותי כותב המאמר ובין היותי במיעוט? וממילא, עושה רושם ששלי יחימוביץ', עם כל הבאזז המדומה שיצרה במפלגתה פנימה (דבר שלטעמי לא היה קשה במיוחד אחרי 15-10 שנות הקיפאון המזהיר תחת צילו של ברק), לא הצליחה לייצר רוב בציבור או אפילו משהו שמתקרב לנתח ניכר של הציבור שיהיה מעוניין להצביע עבורה. האמת היא שהציבור אינו מבין במה יחימוביץ' נבדלת מנתניהו ולכן מעדיף כבר לחרוק שיניים ולתת את קולו לאוויל המנוסה ולא לאווילה הטירונית. זו האמת לאמיתה, ומכיוון שכך, ממילא מדובר במיעוט שיצביע עבור יחימוביץ', ולכן גם לו הייתי מצהיר שאני מאוד רוצה להצביע לה, הייתי לכל היותר חלק ממיעוט…
    בקיצור – אני רוצה לומר שלא לגמרי הבנתי אותך.

  14. sofar
    1 בדצמבר 2012 @ 0:43

    ככותב מאמר זה, וכאחד שרוצה שיזדהו אתו, נאלץ אני לציין כי לצערך אתה במיעוט.

  15. פלורי
    30 בנובמבר 2012 @ 22:58

    אם קראת את ספרה "אשת איש" תוכל להבין שלא מדובר בהכרח ב"רק תרגילי בחירות". הגר שלה או היא עצמה, אינן בבחינת דמות ספרותית דמיונית, הן משקפות את אופיה הבסיסי!
    חוסר בטחון כבר ציינת… השלם כיד תבונתך הטובה את התמונה ותקבל לא סתם זיקית פקחית ושורדת, כי אם זיקית מניפולטיבית, שרלילה ודי מבחילה!
    באשר למפלגת העבודה, יש סיכוי לא רע שיחשקוה היטב ואולי אף יפילוה ממרום מושבה חזרה לחיק הספרות הזולה עם רומן נאפופים אורבני נוסף, מתובל בניסיונה מביצת הפוליטיקה (איזה פרק חייב יהא לכלול גם את עיני הפסיכופת של גדעון סער, חברה הטוב משכבר, מגיחות מאחורי איזו פרגית מזדמנת בשירותי הכנסת במהלך איזו "מליאה" חשובה…) – איכס!

    כמובן שמר"צ הינה הברירה הטבעית והיחידה ובכלל לא ברירת מחדל כי אם בחירה מודעת שקולה ונכונה.
    צריך לחזק אותם בכל קול אפשרי.

אפתח בגילוי נאות – אני שמאלני. מאוד שמאלני. שמאלני מהסוג ששלי יחימוביץ' מנסה לנער מעליה ומעל מפלגתה. את הרשימה הזו כתבתי אחרי שבועות ארוכים שבמהלכם הצטברו אצלי כעס רב ואכזבה עמוקה מיחימוביץ' (אני מסרב בתוקף לאמץ את "שלי", הכאילו-סחבקי והמאולץ) ומהתנהלותה. ולמרות הכל, הרשימה נכתבת בצער רב ובתחושת חמיצות. באמת ובתמים הייתי רוצה להצביע למפלגת העבודה, המפלגה היחידה שיש לה סיכוי מסוים להפיל את שלטון הליכוד המסוכן וההרסני, אך יחימוביץ' כמו מנסה לשכנע אותי שלא כדאי לי לעשות כן, ועל כך אפרט מיד. אגב, תחושותיי אלה לא השתנו כמלוא הנימה גם לאחר היוודע התוצאות שממקמות את "רשימת המומלצים" הפרטית שלי (עמיר פרץ, מרב מיכאלי, נאדיה חילו, מיקי רוזנטל, משה מזרחי ודני עטר) במקומות מכובדים.

כבר מעם היבחרה למשרת יו"ר העבודה, יצאה יחימוביץ' בתקיפות מרתיעה משהו נגד גורמים במפלגתה – אופנהיימר ומרב מיכאלי הם רק דוגמאות – שנתפסים על ידה כ"שמאלנים מדי". לשם כך, עשתה יחימוביץ' בלי בושה שימוש בעולם המושגים הליכודניקי כשהשוותה און-רקורד את מצבה שלה למצבו של נתניהו, המתמודד עם חדירת הגורמים העויינים – הפייגלינים – לתוך סיעתו. היא דיברה על הרכבה של "רשימה מאוזנת ומגוונת" (קרי – נקייה מתואמי-פייגלין משמאל) וכאילו כדי לשוות מהימנות לדבריה, הגדילה לעשות ואמרה לאחרונה שמפלגת העבודה מעולם לא הייתה מפלגת שמאל אלא מפלגת מרכז. זה היה יכול להישמע אמין בתור תעלול תועלתני לקראת הבחירות, אבל זו נראית לא יותר מהמשך דרכו הנפסדת והאדנותית של אהוד ברק, שהתקלס ב"סמולנים" של מפלגת העבודה עוד הרבה לפני יחימוביץ'.

שלי יחימוביץ' בוועדית מפלגת העבודה (צילום: ציפי מנשה)
לא תקבל את קולי. שלי יחימוביץ' בוועדית מפלגת העבודה (צילום: ציפי מנשה)

יחימוביץ' מסרבת גם להכריז באומץ כי לא תשב בממשלה בראשותו של נתניהו ובכך משעתקת את דפוסיה הנפסדים של מפלגת העבודה בעשור וחצי האחרונים. למרבה הצער, במפלגת העבודה בעידן יחימוביץ' ממשיכה לפעם רוחה הישנה והרעה של המפלגה חסרת חוט השדרה, שמעדיפה את הקריצה חסרת-הסיכוי לימין על פני חיזוק השורות במחנה הסוציאל-דמוקרטי והפרוגרסיבי כדי לשמור את הסיכוי לשבת בממשלה שעימה אינה חולקת ולו נים אידיאולוגי אחד.

בכלל, מאז היבחרה, נרתעת יחימוביץ' מלמצב עצמה כאופוזיציה אידיאולוגית לליכוד ולנתניהו ומציגה עצמה כשותפה עתידית שלו. בכל מבחן שנזדמן לה עד כה היא כשלה או נאלמה ונעלמה. במהלך מבצע "עמוד ענן" הייתה יחימוביץ' מן הבולטות במקהלת המעודדים של נתניהו ואימצה קו ניצי ולוחמני אף יותר ממנו ומליברמן (שקשה להאשימו במתינות). מעציב עוד יותר שמכל חברי הכנסת של המפלגה ומהמתמודדים החדשים לא נשמע ולו קול אחד לרפואה ברוח אחרת. החריג היחיד מכלל זה היה עמר בר-לב, ה"ביטחוניסט" התורן של יחימוביץ' (תואר שבר-לב עצמו לא נראה כשש לנכס לעצמו), שחזר ואמר במהלך המבצע שיש להידבר עם חמאס (רחמנא ליצלן!), ולנהוג בריסון ובאופן שהולם את יכולותיה ומטרותיה של ישראל. שמחתי שלכל הפחות נגד דבריו של "הביטחוניסט מבית" לא יצאה יחימוביץ'.

ייתכן וזוהי גם הסיבה שקולה של יחימוביץ' נאלם גם על רקע בחירתה של רשימה ימנית-קיצונית בליכוד וההיפרעות של מתפקדי המפלגה היריבה מאחרוני הליברלים שנותרו בה. מקורבים יודעי ח"ן יודעים לספר כי יחימוביץ' פנתה בערוצים כאלה ואחרים לכמה מן ה"שמאלנים" שסולקו מהליכוד והציעה להם לחבור לרשימתה, דבר שברור שקלושים הסיכויים שיקרה. אבל לומר את המובן מאליו והמתבקש כל כך – שמפלגת השלטון לבשה פנים קיצוניות ומשיחיות ובמקרים מסוימים גם פרוטו-פשיסטיות – את זה לא עשתה יחימוביץ'. ייתכן שחששה להיקלע להתנגחות פומבית עם "קינג ביבי", שככל הנראה יהיה הבוס שלה לאחר הבחירות, על-פי הצהרותיה.

לא זו אף זו, איש מבכירי מפלגת העבודה לא מצא לנכון לבקר בחריפות את ממשלת נתניהו על רקע מה שנתפס כתבוסה דיפלומטית צורבת, שהתרחשה, יד המקרה, אתמול, ממש ביום שבו נערכו הבחירות המקדימות במפלגה. שהרי איזה יום מתאים יותר מיום זה כדי למצב את המפלגה כאלטרנטיבה ברורה לשלטון הכושל? ממה מפחדת יחימוביץ'? ממה מפחדים בכירי העבודה? כלום אינם יודעים שלו היה המצב הפוך, היו אנשי הימין מקיזים ברינה את דמם של אנשי השלטון השמאלנים ומסיתים נגדם בהתלהבות? כלום אינם זוכרים דוגמאות לכך מהעבר הלא-כל-כך רחוק? האמת היא שכלל אין צורך להרחיק לעבר: ניתן היה לראות את דרכיו של הימין במקרים כאלה רק הבוקר, בתגובתה הראשונה של מפלגת הליכוד לתוצאות הבחירות במפלגת העבודה, שלפיה מדובר ב "רשימת שמאל קיצוני".

אנשים סביבי אומרים לי כי כל אלה הם רק תרגילי בחירות ושעד להיבחרה, תעדיף יחימוביץ' להצניע את החיבור הטבעי שלה לכל מה שמריח שמאל מדיני כדי למשוך מצביעי ימין מסורתיים, וכי בינתיים היא ממקדת את עיקר הביקורת על נתניהו בתחום הכלכלי המזוהה איתה והמעורר פחות מחלוקת בציבור הרחב. הפכתי והפכתי בטיעון האופורטוניסטי-תועלתני הזה וכל מה שנותר לי לומר בעניינו הוא שאיני רוצה להצביע למי שמגלה כעת, לפני הבחירות, חוסר יושרה וחוסר ביטחון שכאלה באשר למסריה, שהרי איזו מנהיגה תהיה יחימוביץ' אחרי הבחירות אם כבר לפניהן היא נוהגת כך? מעבר לכך – איזו מן מנהיגה אנחנו מצפים מיחימוביץ' להיות – זיקית שמשנה את צבעה על פי הקרקע שעליה היא עומדת באותו רגע או מנהיגה אידיאולוגית בעלת יושרה ונאמנות לדרכה?

אידיאולוגיה אינה מילה גסה, ואין משמעותה של "מנהיגות אידיאולוגית" כי יחימוביץ' לא תדע לנהוג בפרגמטיות הדרושה ממנהיגה פוליטית. הנאמנות לאידיאולוגיה איננה גוזרת חוסר מוכנות מוחלט לקפל דגלים כדי להשיג הישגים, אלא מחייבת דבר אחד פשוט – שגם כאשר מקפלים דגלים, הדבר נעשה במסגרת קו אידיאולוגי ברור שמבטיח כי המפלגה לא תאבד עצמה לדעת בקרב הנואש על כל קול.

כאמור, הייתי מאוד רוצה להצביע למפלגה גדולה שסיכוייה להחליף את השלטון גבוהים באופן יחסי, אולם מכל הסיבות שציינתי, אמנע מכך. לו הייתי רוצה להצביע למפלגת ימין, הרי שגוש הימין מציע קולקציה שלמה של מפלגות שמתגאות בקו מדיני וכלכלי ימני ואינן מתהדרות בנוצות מרופטות של סוציאליזם תוך התכחשות לזהותן האמיתית. אלא שאני מעוניין להצביע למפלגת שמאל, ובפרט לכזו שמוכנה לקבל אותי כמו שאני – שמאלני גאה, בלי בושה, בלי רגשות אשם או תסביכי נחיתות. במציאות הקיימת, "העבודה" של יחימוביץ' איננה אופציה, ולמי ששותף לדעותיי לא נותרה מפלגה אחרת בזירה זולת מרצ, שתחת זהבה גלאון מתגלה כמפלגה אידיאולוגית ונאמנה לערכיה ולמצביעיה.

30 Comments

  1. שער
    4 בדצמבר 2012 @ 15:27

    לא אכפת לי מה תצביע.
    אבל מדוע אתה ושכמותך הן בימין והן בשמאל צריכים להצהיר בראש חוצות
    שהם שמאלנים , או ימנים קיצוניים .
    כול עניין ונושא לגופו .
    אני אישית מצדד פעמים רבות בשמאל בנושאים מסוימים, ולעיתים בימין בנושאים אחרים.
    אני אישית מוכן ל"כסח" כול איש שמאל שמשווה את צה"ל ל SS ,ומדביק את הכינוי אפרטהייד
    למדינת ישראל.
    אני אישית מוכן לשבור את השיניים לחרדים שצועקים על שוטרים ישראלים "נאצים".
    אני אישית מוכן ל"נפח" את הפנים לימנים קיצוניים שפוגעים בחיילי צה"ל וקוראים להם פשיסטים.

  2. אסתי סגל
    2 בדצמבר 2012 @ 21:56

    ואצלי דווקא נפלה המחשבה היום (במכון כושר דווקא מכל המקומות) שאולי הפעם אצביע עבודה רק כדי לחזק את הנבחרת החדשה היא בדיוק ההיפך מכל ההצהרות ומהדרך שמובילה עכשיו יחימוביץ'.
    להכניס את יוסי יונה ולהכניס את חילי טרופר ולהכניס את גלעד קריב…
    להכניס את כל האנשים הנהדרים האלו, כי כל אחד מהם מחליש את כוחה של יחימוביץ' ואת יכולתה לזחול לממשלת נתניהו.

  3. sofar
    2 בדצמבר 2012 @ 21:55

    עידן,

    כמו שאתה כתבת דברי נאצה על שלי יחימוביץ' ולא הואלת להסביר – כך גם אני כותב על מר"צ, שמבצעים את מדיניותו של אחמד טיבי ,קרי – בכל צעד מייצגים את הרשות הפלשתינית(בלי להשתלח, אבל זו דעתי).
    אם זו השתלחות נוסח הליכוד – אז איך קוראים לסגנון שאתה נוקט??

    • עידן בריר
      2 בדצמבר 2012 @ 23:42

      סופאר.
      אני באמת חושב שיש בינינו פערים גדולים בהגדרה של מהו דבר נאצה.
      ולענייננו, ראשית, אם אחרי שקראת מאמר ארוך ומנומק אתה עדיין כותב "לא הואלת להסביר", אז אני חושב שמשהו באמת התפספס אצלך. שנית, חתמתי על "דברי הנאצה" שלי בשמי ובתמונתי, דבר שלא ניתן לומר עליך. שלישית, אני מזמין אותך לנסות לכתוב מאמר שינמק את דעתך ושיטח את מיטב טענותיך מדוע מרץ שווים לאחמד טיבי (טיעון כמו "בכל צעד מייצגים את הרשות הפלסטינית", אני מקווה שאתה מבין, לא יעבור את עורך מדור הדעות). הצלחת? יופי, עכשיו נסה לפרסם אותו ונראה באיזה עיתון/אתר זה יתקבל לפרסום. דברי חסרי שחר, בלתי ניתנים לנימוק סביר ולוגי וללא חתימה של בן אנוש לא יתקבלו לדפוס. אני לא אומר זאת בהקנטה, אני באמת מזמין אותך לכתוב מאמר נגד מרצ ואשמח מאוד אם תצליח לפקוח את עיניי ולגרום לי לא להצביע להם. דעותיי הפוליטיות עוצבו במידה רבה בעקבות דברים שקראתי ואשמח מאוד להכניס את המאמר שאולי תכתוב לפנתיאון הטקסטים ששינו את חיי.
      ואם שאלת, לסגנון שאני נוקט קוראים כתיבה פובליציסטית. היא ישירה, היא מנומקת, היא לפעמים מרגיזה והיא תמיד תמיד סובייקטיבית. נסה ותהנה.

  4. עידן בריר
    2 בדצמבר 2012 @ 8:25

    חברים, אתם כל כך מסומאים מהילתה הזוהרת של "שלי" שלכם וכל כך ששים אלי קרב עם כל מי שחולק ולו במעט על עמדתכם (ובכנות אני קצת מקנא בכם, קצת סולד ממכם וקצת מפחד ממכם), אז הרשו לי לנצל פררוגטיבה שיש לתבוסתנים כמותי ואאחל לכם ש"שלי" יקירתכם גם תכבוש את ראשות הממשלה וגם לא תאכזב אתכם ותעמוד בציפיותיכם הגבוהות מאוד. אני מאחל זאת לכולנו. אני עדיין לא אתן לה את קולי ואצטנף בתבוסתנותי. אתם יודעים, רק בשביל להגיד לכם אחר כך "אמרתי לכם" בצדקנות הזאת, ששמורה רק לכאלה שמאוהבים בתחושת הצדק המשכרת של היות מיעוט.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 12:07

      עידן, אין לי ציפיות בלתי אפשריות משלי. היא יכולה לאכזב, היא יכולה לעשות טעויות, היא יכולה ללכת לכיוון שאינו נראה לי. הכל אפשרי כי אי אפשר לצפות את העתיד. כפי שאתה אמרת, גם שרון אכזב חלק מבוחריו כשיצא מעזה, גם את בגין הזהירו לא לעשות שלום עם מצרים ועד היום מתלוננים שהשלום קר. (תנו לי שלום קר ולא מלחמה חמה)
      אבל כשאני בוחנת מי הם המועמדים שנראה לי, על סמך פעילותם בעבר, שהם אלה שיכולים לדעתי, לשנות את המצב הקטסטרופלי (טוב, רק מצב קשה) היום. אז יחימוביץ וחלק מהאנשים שאתה, נראים לי מתאימים יותר מכל האחרים. (לא את כל האנשים שאתה אני מעריכה)
      מרץ היא תנועה שבאופן אישי הייתה לי למפלט הרבה שנים כשלא היה לי למי להצביע. לפחות, רציתי לדעת שהקול שלי יכול לעזור לאנשים ראויים, להיות בכנסת.
      אבל השנה, המערך מנסה להביא משהו אחר. אם אצביע למרץ, ועוד יעשו כמוני, אולי יהיה להם עוד נציג אחד או שנים בכנסת, וזה לא משמעותי. יותר לא יהיה להם כי הם שמאל קיצוני בתפיסה המדינית.
      לעומת זאת, כל נציג נוסף שיהיה למערך בכנסת, יגביר את כוחו, וזו המטרה שלי בבחירות אלה. מה עוד שאני מזדהה עם רוב התפיסה החברתית והמדינית של המערך.(יש לי השגות וביקורת על כל מיני דברים )
      כשאני בוחנת את דבריך, נראה לי שאינך מזדהה מלכתחילה עם המערך, אני מבינה (ואולי טועה) שמאז ומתמיד הצבעת למרץ. כך שברור שגם הפעם לא תצביע למערך. אז למה כל הכעס?

      • עידן בריר
        2 בדצמבר 2012 @ 15:33

        לא, האמת היא שלא תמיד הצבעתי מרץ. הצבעתי למרצ רק כאשר העבודה הפכה מבחינתי ללא רלוונטית. למרבה הצער זה קרה יותר מפעם בעשור וחצי מאז התחלתי לבחור לכנסת…
        כתבתי ברשימתי ולא שיקרתי שבאמת ובתמים רציתי ועודני רוצה להצביע לעבודה ("המערך" מת מזמן, עם כל הצער שבדבר… אין יותר מערך מפלגות וחבל), ואפילו הרשימה הנפלאה שבחרה המפלגה לכנסת הבאה אינה מצליחה לגרום להתפוגגות האכזבה והקבס שאני חש כלפי יחימוביץ'. אני לא רואה איך הרשימה הזו מצליחה לאזן את קרנפותה של יושבת הראש. המחנאות שמתחילה להתברר רק יומיים לאחר פרסום הרכב הרשימה מוכיחה בראייתי שלא רק שצדקתי בתחושותיי, אלא שגם גורמים לא מעטים ולא כ"כ בלתי-בכירים בעבודה חושבים ומרגישים כמותי. ואם בכך אין הוכחה, אין לי מושג איך אצליח להוכיח לך את טענתי.
        אני בינתיים נשאר עם מרצ.

  5. מנצל
    2 בדצמבר 2012 @ 6:13

    יש פה כמה אנשים שכנראה צריך לשנות את מעמדם פה במדינה מ"אזרחים" ל"נתינים" שהרי הפלת השלטון הנוכחי היא מבחינתם כל המטרה. לשאול את עצמם כיצד תראה האלטרנטיבה אם וכאשר זו תגיע זה כבר ערטילאי מדי בעבורם, וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב כבר החליטו שכל מי שלא ביבי הוא המשיח בכבודו ובעצמו ועזוב מראה עיניים שמצביע על ההיפך – שלי הרי מתחנפת לחרדים (היעדר תחבורה ציבורית בשבת זה סוציאליזם מבחינתה) ולמתנחלים (אריאל היא עיר לגיטימית בישראל מבחינתה) מול פרצופנו – פשוט סמוך עליהם שיהיה בסדר.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 11:47

      מנצל, באיזו קלות אתה הופך "אזרחים" שאינם חושבים כמוך, לנתינים", מפחיד!!

      • מנצל
        2 בדצמבר 2012 @ 15:17

        אולי השעה המאוד מוקדמת בבוקר קצת שיבשה את הניסוח שלי. אני לא הופך אף אחד לשום דבר. אתם כבר הפכתם את עצמכם לנתינים – שוכבים בבטלה תחת עול השלטון עד שנגדשת הסאה ואז מתכננים את ההפיכה – במקום להשתמש בדמוקרטיה כמסגרת בה יש לך דעה עצמאית ואידיאולוגיה ואת חופשיה להביע אותן ולחיות על פיהן כאוות נפשך.
        אני התכוונתי שבעצם כל מה שנותר זה לעדכן את מעמדכם ככאלה, רק כדי שלא יוותרו ספקות.

  6. זיו טרנר
    1 בדצמבר 2012 @ 21:31

    מאמר של תבוסתנות. אתה זה חלק מהסיבה שביבי בשלטון ויהיה כך גם לאחר מכן. מפלגה כמו שאתה מחפש לא תמצא גם האגדות

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 7:26

      זיו ביטאת באופן חריף במילה "תבוסתנות" מה שניסיתי להביע. כי לומר : "אין טעם להצביע לשלי, כי היא מיעוט" (בין יתר הטיעונים) זו תבוסתנות.

      • זיו טרנר
        4 בדצמבר 2012 @ 0:01

        לצערי זה מה שיוצא מהכתבה הזו (לדעתי כמובן)

    • עידן בריר
      2 בדצמבר 2012 @ 15:37

      זיו, מעבר לבוטות הדי מכוערת בדבריך, אתה ממשיך את הקו המשונה של להרוג את השליח. לא הצלחת (ולמרבה הצער גם לא ניסית) להסביר לי מדוע אני טועה בדבריי אלא רק הטחת בי האשמות מופרכות ורדודות.
      אחכה בקוצר רוח למאמר מושחז שלך שמעמיד אותי על טעותי.
      ודרך אגב, נתניהו קשישא ממש לא צריך אותי בשביל להגיע לשלטון. ליחימובית' וחבר מרעיה יש את כל הכלים לשכנע חמישה ומשהו מיליוני מצביעים מדוע נתניהו טועה והם צודקים. הם לא מצליחים בכך באופן שיטתי ולהאשים אותי בכך זה גם ילדותי וגם מופרך.
      האמן לי שאהיה הראשון להשתכנע, אם הדברים יהיו משכנעים. לצערי הרב, לא רק שהדברים אינם משכנעים, נכון לעכשיו הם כלל לא נאמרים בפומבי…

      • זיו טרנר
        3 בדצמבר 2012 @ 23:58

        האמת לפעמים מכוערת, והמאמר שלך הוא לב ליבה של התבוסתנות של השמאל שכל הזמן מנסה לחפש את עצמו ולהמציא מחדש. היעדר פוקוס מוחלט על המטרה שלשמה השמאל קיים. במאמר שלך אתה מחזק את נתניהו, ואני לחלוטין לא מבין לחלוטין את הקשר הלוגי בין התמיכה שלך בשמאל כלשהו לפגיעה היוצאת מכאן במאמצים להחליף אותו. אני לא מאשים אותך, אני מאשים גם אותך. ממש ללכת עם ולהרגיש בלי.

        אתה כתבת את המאמר, תתמודד עם התגובות. לא תקפתי אותך באופן אישי, אלא את דבריך, אתה לקחת את זה למקום אישי נגדי. קצת ילדותי, אם אני אמשיך את הקו שלך.

        אתה לא מחפש להשתכנע, רק להיות צדקן.

        • עידן בריר
          4 בדצמבר 2012 @ 0:13

          חפש בין המגיבים למאמר שלי את תגובותיי (הדי מפורטות ומנומקות, הייתי אומר) ותבין עד כמה לומר משפט כמו "תתמודד עם התגובות" במקרה זה הוא מופרך.
          עדיין לא אמרת דבר זולת הפרכת הסיסמאות הנבובות של "אתה מחזק את נתניהו" (במה? איך? למה? מה אמרתי שגרם לך לומר זאת או להבין זאת?) או "אתה לא מחפש להשתכנע, רק להיות צדקן" (מניין לך ומי שמך לקבוע?? נדמה לי שכל המאמר הזה הוא הצגה של רגעים נבחרים בהם ניסיתי להשתכנע והתאכזבתי).
          אתה בחרת לנסח את תגובתך בצורה אישית ("אתה זה חלק מהסיבה… מפלגה כמו שאתה מחפש לא תמצא…") אז אל תתפלא שלוקחים אותה בצורה אישית. ילדותי? ניחא, שיהיה.
          על כל פנים, חלק ניכר ממה שנדמה כליבת הטיעון שלך ממש לא הצלחתי להבין ("…ואני לחלוטין לא מבין לחלוטין את הקשר הלוגי בין התמיכה שלך בשמאל כלשהו לפגיעה היוצאת מכאן במאמצים להחליף אותו"). ממילא נדמה לי שהדיון בינינו לא קונסטרוקטיבי אז שיהיה לך לילה טוב ובהצלחה.

          • זיו טרנר
            4 בדצמבר 2012 @ 1:39

            הבנתי כבר שאתה לא מבין. אכן, אין טעם.

  7. אדם
    1 בדצמבר 2012 @ 19:19

    "הפכתי והפכתי בטיעון האופורטוניסטי-תועלתני הזה וכל מה שנותר לי לומר בעניינו הוא שאיני רוצה להצביע למי שמגלה כעת, לפני הבחירות, חוסר יושרה וחוסר ביטחון שכאלה באשר למסריה, שהרי איזו מנהיגה תהיה יחימוביץ' אחרי הבחירות אם כבר לפניהן היא נוהגת כך?"

    מי שמחפש קמפיין ללא פופוליזם, כנראה משתייך לאחת משתי קבוצות:

    א. מישהו שלא מבין את המציאות הפוליטית של ימינו, על כל ה"בוץ" שבה, שבו לפעמים צריך להתלכלך על-מנת להגיע לעמדת השפעה.

    ב. מישהו שלמעשה מאוהב בתחושת הצדק המשכרת של היות מיעוט, והמחשבה על להיות מפלגת שלטון, ביום מן הימים, מבעיתה אותו יותר מכל הדרדרות במצבה של החברה הישראלית, כי זה יגרום לאובדן תחושת הצדיקות, שעליה (ולא על רצון להשפיע על המציאות) מבוססת הגדרת הזהות שלו כ"שמאלני".

  8. עידן בריר
    1 בדצמבר 2012 @ 19:17

    אגב, ריקה – כל טיעונייך למה אני טועה הם לא יותר מספקולציות. אני אומר שלא אצביע ליחימוביץ' כי היא הבטיחה הרבה, קיימה מעט ובנוסף גם התנהגה בצביעות ובחוסר יושרה אידיאולוגית ולכן אני לא סומך עליה שיום אחרי הבחירות היא תשנה את עורה ותתגלה כמנהיגה ישרה שלא סוטה מילימטר מהאידיאולוגיה שלה. את אומרת לי – כדאי לך לסמוך על "שלי" כי היא יודעת מה היא עושה ויום אחרי הבחירות תקבל מנהיגה כמו שלא הייתה לנו כאן מעולם. ייתכן שהצדק איתך. היפה בכל העניין הוא שאיש אינו יודע איך היא תנהג באמת (גם המתיישבים בנצרים היו בטוחים ב-2003 ששרון מתכוון לכל מילה שאמר בכנס הבחירות ביישובם…) וממילא כל אלו הן ספקולציות.
    ואני אומר לך שעל סמך כל הנתונים שראיתי ועל סמך פרשנותי הסובייקטיבית, אין הרבה סיכוי שיחימוביץ' תהפוך אחרי היבחרה בבחירות מנהיגה ישרה כפלס (וממילא אין הרבה סיכוי שתיבחר גם לו הייתי מוסיף את קולי הצנוע למניין התומכים בה) ומי שנהגה בחוסר יושרה אידיאולוגית בימים אלה – שהמציאות בהם משוועת בה לקול אופוזיציוני נוקב ואמיץ) – לא תנהג באופן שונה כשהכוח בידיה. וגם אם כן – הרשי לי להביע את שאט הנפש שלי מהדרך הצבועה והמכוערת שבה היא פילסה את דרכה אל הכוח.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 7:32

      עידן, עיקר טיעוני לבחירת שלי, לא היו כי היא ישרה כסרגל, למרות שהיא הוכיחה את יושרתה, לא פעם, לדעתי.
      אלא צריך להצביע למערך, כי זו האלטרנטיבה היחידה להחליף (בשאיפה) או לפחות לתת משקל נגד להידרדרות הנוראה שמביא עלינו הימין המאוחד, מול השמאל-מרכז המפולג. ולא לנפח פרטים שוליים כאילו הם העיקר, כשהבית בוער.

  9. עידן בריר
    1 בדצמבר 2012 @ 13:50

    סופאר,
    אני מסכים איתך בכמה דברים וחולק על אחרים. הראשון והלא-ממש מהותי הוא עניין הסקרים. מאז אותו לילה בשנת 96' שאהבת הסקרים וההיבריס שלחו את שימון פרס לישון בניחותא כראש ממשלה נבחר וההשכמה בבוקר נראתה לגמרי אחרת, אני משתדל לקחת סקרים מאוד בעירבון מוגבל. סקרים הם צילום מצב נקודתי ולא מחייב שמהימנותו שנויה במחלוקת (לך תסביר איך בסקרים שנערכו ממש באותו יום קיבלה "הליכוד ביתנו" 45 מנדטים בערוץ מסוים ו-33 בערוץ אחר (קצת יותר מאחוז וחצי סטייה שמתהדרים בהם הסוקרים תמיד…).
    אני גם חולק עליך מאוד בעניין מרצ. לאהוב אותם או לבוז להם זה בסדר. להשוות אותם לאחמד טיבי, מעבר לעוול שבעצם ההשוואה, זה פשוט לנקוט בתרגילי הליכוד הישנים והרעים – השחר את היריב, הוכח שהוא בעצם ערבי ונקה את עצמך מכל צורך להתמודד עם המציאות. ממילא, אם האחרים הם ערבים, אתה אלטרנטיבה עדיפה.
    אז לא, לא אצביע ליחימוביץ גם אם תצליח להוכיח לי באותות ובמופתים שאחמד טיבי וזהבה גלאון אחים ביולוגיים. הרי לא אמרת דבר חוץ מההשוואה המופרכת לטיבי. לא נתונים, לא עובדות, לא מספרים. רק פופוליזם בלירה. שנה טקטיקה ואשמח להסביר לך עוד על סלידתי מיחימוביץ'.
    פ.ר. – כן. שקלתי. נתתי לי קרדיט כמו שלא נתתי לאף מועמד פוליטי מאז שהתחלתי להצביע בבחירות. כל פעם שהיא הכזיבה, נתתי לה עוד צ'אנס ואז עוד צ'אנס. ייתכן שאני באמת לבד, אבל נכון לעכשיו אני גם היחיד שהצליח להסביר זאת באופן מנומק וכשאלך לקלפי ואשלשל מרצ לקופסה, אוכל להגיד לעצמי בלב שלם שההחלטה הזו לא נבעה מבאזז וללא בחינה אמפירית של המציאות אלא בדיוק מ"לתת צ'אנס" ולקוות שהמועמדת יחמוביץ' תעמוד באתגר. היא לא עמדה ולכן על הפתק יהיה כתוב מרצ.
    ריקה – את עושה לי רושם של מישהי ממטה יחימוביץ'. הפאתוס, הדימויים האפוקליפטיים, הניסוחים הטוטאליים. ניחא.
    איני חולק איתך על מה שהימין עושה למדינה. הכל נכון והחדשות הן שזה רק יעשה רע יותר, כך מלמדת אותנו רשימת הליכוד החדשה. הייתי כותב לך בפירוט את דעתי אבל זה באמת יהיה ארוך אז אומר לך כך – הרשימה הזו נכתבה אחרי פשפוש עמוק בציציותיה של יחימוביץ'. הממצאים החלקיים מובאים כאן. ההתמודדות שלך עם טענותיי נותרת, לצערי הרב, רק ברמת הסיסמאות. אני מצביע למרצ, מפלגה שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה גבוהים מאוד. לא ל"עלה ירוק" ולא למפלגת נהגי המוניות. למפלגה שיש לה קבלות על עשייה, שיש לה חברי כנסת מצוינים ומועמדים מצוינים לא פחות. "כאילו הצבעת לביבי, ליברמן, ופייגלין"? רק בסיסמאות של הימין. ממילא מרצ תמליץ לנשיא לתת ליחימוביץ' (שהיא האלטרנטיבה הגרועה פחות) להקים את הממלשה וזהבה גלאון הייתה הראשונה להכריז שלעולם לא תשב בממשלת ימין. כך שאת קולי יחימוביץ' תקבל ברגע המכריע. אבל אני ממש לא רוצה שבשוטף תהיה זו היא שתייצג אותי בכנסת.

    • ריקה
      2 בדצמבר 2012 @ 7:47

      עידן, אני לא מהמטה של יחימוביץ', (אתה בטח לא מאמין אבל לא חשוב) דרך הבטוי שלי, נובעת מהתחושה האישית שלי, של תסכול על שאנשים כמוך, שנראה שאכפת להם ממה שקורה במדינה, "מבזבזים" את קולם. ודרך אגב, הדברים שאתה אומר על שלי, נשמעים כאילו אתה שונא אותה באופן אישי, כי יש כל כך הרבה הגזמה באופן שאתה תוקף אותה.

  10. ריקה
    1 בדצמבר 2012 @ 12:07

    נראה שאתה ממשיך בדרך שאנשי שמאל רבים שוקעים בה. במקום לאפשר סוף סוף למפלגה (אפילו אם אינה מספיק שמאל לדעתך) לסלק את הימין מהשלטון, אתה מבזבז את קולך למפלגה קטנה, שתהיה ממש צודקת, אבל בלי שום השפעה. וגרוע מזה, בכך שאתה מונע את קולך, ועוד רבים שחושבים כמוך מונעים את קולם מהמערך, אתה בעצם, כאילו הצבעת לביבי, ליברמן, ופייגלין, אבל מה? אתה מרגיש צודק!! צודק אבל לא חכם. (קלישאה אבל מה זה חכמה)
    כשהימין המתחזק והולך, והופך את המדינה שלנו למדינה פשיסטית, מן הראוי, לדעתי, פחות לפשפש בקטנות (וכל מה שטענת הם טיעונים שאפשר לקשקש בהם לא כשהבית עולה באש) כשאש הפשיזם, סתימת הפיות והשוחד, פושטת כמו בשדה קוצים, צריך לעשות הכל כדי לכבות אותה. להצביע למרץ (ואני לא פעם הצבעתי למרץ) הפעם זה חוסר אחריות שאין כמותו.
    אתה מחזק את הימין, כשאתה יודע בדיוק מה דרכו, על סמך העבר.
    אתה אינך נותן צ'אנס לשלי, על סמך ספקולציות שלך, איך היא תנהג? ואולי היא תנהג אחרת? ואולי היא תביא שינוי? ואולי היא תמנע מהימין לדרדר את המדינה?
    אז במה אתה בוחר? אתה בוחר להשאיר את החרא כמו שהוא ולהרגיש צודק , ולא בעסק.
    במקום לתת את קולך לסיכוי. אתה בעצמך טוען שהמערך הוא הסיכוי היחיד!! אתה גם מקבל את האנשים שנבחרו בו כמובילים. אז איך אתה מרשה לעצמך לבזבז את קולך? אתה לא יכול להכחיש שכל מה שאמרת לגבי העתיד שאתה צופה להתנהלות של שלי, זו עדין ספקולציה. וחבל שאתה מעמיד ספקולציה (גם אם יש לה סיכוי גבוה להתקיים, זו עדין ספקולציה) כנימוק חלש מאד לבחירה שלך למי להצביע.
    הפעם ההצבעה גורלית מאד, כל קול שלא ילך לאלטרנטיבה היחידה לשלטון הימין יכול לראות את עצמו אחראי מלא ותומך במה שהימין מביא עלינו.
    המערך הוא חבל ההצלה שלנו מההיסחפות לתהום. אז מה אתה אומר? החבל לא מספיק מתאים לי? יש בו כמה חלקים חלשים? לא נאה החבל בעיני…
    גם במטוס הצולל לתהום, ממליצים לך ללבוש קודם כל את מכשיר החמצן שמושלך לעברך, כדי שלא תיחנק, ורק אחר כך להתאים את המכשיר לילד שלך!
    קודם כל עלינו לחזק את המערך, לאפשר לו לחזור לזירה ככוח נגדי, ורק אחר כך לשפר אותו, במקום לפסול אותו על הסף ולהמשיך לצלול לעברי פי פחת.

    • שייע
      3 בדצמבר 2012 @ 14:06

      ריקה,
      אולי את לא יודעת, אבל הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מי שהוא חושב שיש לו את הסכוי הכי גבוה להצליח במשימה. לא בהכרח על ראש המפלגה הכי גדולה.
      קול למרצ הוא קול נטו לקואליצית שמאל. לא אולי, לא סיכוי, לא ספקולציה. נטו קואליצית שמאל.
      לעומת זאת, קול לשלי יכול בסופו של יום (גם אם, כפי שאת טוענת, זו ספקולציה) להגיע לביבי, ליברמן ופייגלין.
      אם את רוצה לאפשר למפלגת העבודה לסלק את הימין מהשלטון, אם את מחפשת אלטרנטיבה לשלטון הימין – את חייבת, פשוט חייבת, להצביע מרצ.

  11. פ.ר
    1 בדצמבר 2012 @ 11:33

    האם אי פעם ב"אמת" שקלת להצביע ל-שלי?
    על באמת, אתה מול עצמך בלבד.

  12. sofar
    1 בדצמבר 2012 @ 11:25

    עידן היקר,
    אם אתה מאמין לסקרים, הרי אנחנו יודעים פחות או יותר מה יקרה. במקרה זה מר"צ עולה אבל לא מתרוממת.
    לגבי הדימוי שלך לשלי יחימוביץ – כתואמת ביבי, זה ממש לא לעניין. לא היה ולא נברא וגם כמשל לא היה…
    אני מכבד אותך, כמובן על הבעת דעתך – זה לגיטימי וזה דמוקרטי, ואני מצידי מביע התנגדויות, שוב, מתוך הבעת כבוד.
    לדעתי, האגנדה של מר"צ היא אותה אג'נדה כמו של אחמד טיבי, רק שהוא עושה את זה הרבה יותר טוב.
    ראה למשל, שמנהיגי המחאה מצאו עצמם במפלגת העבודה, (ואחד אצל ציפי לבני), אבל לא במר"צ. סימן ששם הם רואים כר פעולה להמשך.
    לגבי הבאזז – שלדבריך יחימוביץ עשתה -באזז מדומה – היא עשתה כמיטב יכולתה לשקם, ומגיע לה מחיאות כפיים על כך.
    לגבי חוסר ההבנה של הציבור,כדבריך, על ההבדל בין שלי לבין ביבי – זה מה שנשאר מברק, שבאמת היה תואם ביבי ונשאר כזה, וסוף סוף הבין שאין לו מה למכור.
    על הציבור להבין שביבי מנהל "יריד מזרח" – מי שרוצה שיבוא ויקבל עצם. מי שלא בא אליו לא מקבל כלום.
    שלי לעומת זאת – תדאג לכל העם במסגרת יכולותיה שיתבטאו בתוצאות הבחירות.
    זהבה גל און – אחרי שסיימה את המאבק בניצן הורוביץ, תתחיל לקפץ ולהשמיע הצהרות בומבסטיות. מעבר לזה – היא לא מסוגלת ואין לה כח. אבל שלא תחשוב שדעתי עליה שלילית…היא בחורה טובה בסך הכל.

    • שייע
      3 בדצמבר 2012 @ 13:55

      מנהיגי המחאה "מצאו עצמם" אצל שלי ואצל לבני רק משום שהם יודעים על איזה צד מרוחה החמאה, ועל איזו פלטפורמה (ולא באיזו מפלגה ותחת איזו אידאולוגיה חו"ח) ימקסמו את סכוייהם להגיע לכנסת. שיקולים לגיטימים לחלוטין, אבל לא מעידים כהוא זה לא על שלי ולא על לבני … ובודאי לא על מרצ.

  13. עידן בריר
    1 בדצמבר 2012 @ 10:09

    סופאר יקר,
    אני בהחלט כותב מאמר זה אך איני שואף שמישהו יזדהה איתי. אלו הן לא יותר מדעותיי הפרטיות, פרושות לראווה בפני הקוראים. מי שירצה לאמצן – אהלן וסהלן; מי שירצה לחשוב שהדברים חסרי ערך – מוזמן גם כן.
    וחוץ מזה, על איזה מיעוט אתה מדבר? מה הקשר בין היותי כותב המאמר ובין היותי במיעוט? וממילא, עושה רושם ששלי יחימוביץ', עם כל הבאזז המדומה שיצרה במפלגתה פנימה (דבר שלטעמי לא היה קשה במיוחד אחרי 15-10 שנות הקיפאון המזהיר תחת צילו של ברק), לא הצליחה לייצר רוב בציבור או אפילו משהו שמתקרב לנתח ניכר של הציבור שיהיה מעוניין להצביע עבורה. האמת היא שהציבור אינו מבין במה יחימוביץ' נבדלת מנתניהו ולכן מעדיף כבר לחרוק שיניים ולתת את קולו לאוויל המנוסה ולא לאווילה הטירונית. זו האמת לאמיתה, ומכיוון שכך, ממילא מדובר במיעוט שיצביע עבור יחימוביץ', ולכן גם לו הייתי מצהיר שאני מאוד רוצה להצביע לה, הייתי לכל היותר חלק ממיעוט…
    בקיצור – אני רוצה לומר שלא לגמרי הבנתי אותך.

  14. sofar
    1 בדצמבר 2012 @ 0:43

    ככותב מאמר זה, וכאחד שרוצה שיזדהו אתו, נאלץ אני לציין כי לצערך אתה במיעוט.

  15. פלורי
    30 בנובמבר 2012 @ 22:58

    אם קראת את ספרה "אשת איש" תוכל להבין שלא מדובר בהכרח ב"רק תרגילי בחירות". הגר שלה או היא עצמה, אינן בבחינת דמות ספרותית דמיונית, הן משקפות את אופיה הבסיסי!
    חוסר בטחון כבר ציינת… השלם כיד תבונתך הטובה את התמונה ותקבל לא סתם זיקית פקחית ושורדת, כי אם זיקית מניפולטיבית, שרלילה ודי מבחילה!
    באשר למפלגת העבודה, יש סיכוי לא רע שיחשקוה היטב ואולי אף יפילוה ממרום מושבה חזרה לחיק הספרות הזולה עם רומן נאפופים אורבני נוסף, מתובל בניסיונה מביצת הפוליטיקה (איזה פרק חייב יהא לכלול גם את עיני הפסיכופת של גדעון סער, חברה הטוב משכבר, מגיחות מאחורי איזו פרגית מזדמנת בשירותי הכנסת במהלך איזו "מליאה" חשובה…) – איכס!

    כמובן שמר"צ הינה הברירה הטבעית והיחידה ובכלל לא ברירת מחדל כי אם בחירה מודעת שקולה ונכונה.
    צריך לחזק אותם בכל קול אפשרי.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן