קיירֵן קֵקֵה מכהן כיום כשר החוץ של נאורו, מדינת אי זעירה שהיא אחת הקטנות ביותר בעולם. כשהוא משחזר את ילדותו הוא מספר שאז דפוסי מזג האוויר היו צפויים, בניגוד למצב בימינו. "הייתה עונה רטובה ועונה יבשה", אמר לרשת CNN, "היה מחזור שנתי. כאשר הייתה בצורת, זה היה מוגבל. עכשיו זה שונה. אין יכולת ניבוי – תקופות של יובש יכולות להימשך שבע או שמונה שנים, וכשמגיעות סערות, הן יותר אינטנסיביות. קו החוף הולך ונשחק, ועכשיו הים מגיע ממש עד למפתן ביתם של אנשים…"

קֵקֵה מוביל כיום את ברית מדינות האיים הקטנות (AOSIS) בועידת האו"ם לשינוי האקלים, המתקיימת בימים אלה בדוחר בירת קטאר. הברית נלחמת, במה שמזכיר קרב דוד וגוליית, נגד המזהמות הגדולות בעולם, ומנסה לדרבן אותם לנקוט פעולה תקיפה יותר להגבלת פליטות הגז ולבלימת תהליך ההתחממות של כדור הארץ.

43 המדינות החברות בברית כוללות אומות ששטחן מצוי בסכנה של הצפה על ידי הים הגואה. הברית מייחסת את עיקר האחריות לעליית פני הים למעצמות דוגמת הודו, סין וארצות הברית שלטענתה אינן רואות דחיפות מיוחדת בהתמודדות עם השינוי האקלימי המביא להגברת התופעה

כבר בשנת 2007 פרסמה המועצה הבינממשלתית העוסקת בתחום השינוי האקלימי תחזית לפיה מפלס הים צפוי לעלות עוד במהלך המאה הנוכחית בשיעור שבין 18 ל-59 סנטימטרים. ברם, קצב ההמסה של הקרח בקוטב הצפוני, שהוא מהיר בהרבה משחשבו תחילה, הביא מדענים רבים לעדכן את התחזית לממדים מבהילים של מטר שלם. בין השאר, מוצאת עצמה מאויימת מדינת איי מרשל, השוכנת בערך באמצע הדרך שבין הוואי ופפואה גינאה החדשה. הנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים בחמשת האיים וב-29 איי האלמוגים שלה אינה עולה על עשרה מטרים מעל פני ים. עיר הבירה, מאג'ורו, שוכנת בגובה שלושה מטרים בלבד מעל פני הים – ולפני ארבע שנים כבר הוצפה על ידי גלים גבוהים במיוחד.

האטולים (איי האלמוגים) הנמוכים ברחבי האוקיינוס ​​השקט נעלמים לאט", אומר קֵקֵה.

בנאורו, למשל, אין לתושבים יותר מדי מקומות מפלט. כל שטחו של האי – שבצילומי לוויין נראה כמו צבר חלוקים לבנים במרחב הכחול העמוק של האוקיינוס ​​השקט – הוא 21 קמ"ר ועליו מתגוררת אוכלוסייה של 10,000 נםש, כמעט כולה על קו החוף. הנקודה הגבוהה ביותר היא 200 מטר מעל פני ים, אבל חלק גדול מפנים האי הרוס לחלוטין בשל כרייה אדירה של פוספטים שהתקיימה בו.

קֵקֵה מצהיר שהברית רוצה שהמשלחות המשתתפות בוועידה האקלימית בדוחא  "ירסנו את שאיפותיהן", משום שהתחזיות המדעיות העדכניות קובעות כי התחממות הפלנטה ועליית פני הים צפויה להציף ולמחוק לחלוטין את המדינות שבהן פני הקרקע נמוכים במיוחד. פרוטוקול קיוטו, ההסכם הבינלאומי המגביל את כמות פליטת הגז, צפוי לפוג בתוך פחות מארבעה שבועות – וכנס דוחא צפוי להסתיים בהמשך השבוע.

"מדינות מסוימות תהיינה מוכנות להירשם לתקופת מחויבות נוספת לקיוטו, שתימשך בין השנים 2013-2020", מצהיר קֵקֵה. בין המדינות הללו אפשר למנות את אוסטרליה ואת מדינות האיחוד האירופי. ברם, לדבריו, קנדה, רוסיה ויפן כבר הודיעו שלא יחתמו על הארכת הפרוטוקול. קֵקֵה וחבריו תובעים שמדינות כמו סין והודו – המדורגות, בהתאמה, במקום הראשון והשלישי בעולם בפליטת גזי חממה – תתחייבנה גם הן להגבלת הזיהום האטמוספירי שהן מייצרות. זאת, לאחר שקיבלו פטור מעמידה בתנאי פרוטוקול קיוטו (שקבע חובת הפחתה של פליטת גזי פחמן ב-5%), בשל שייכותן לעולם השלישי.

מדידת מפלס פני המים שבין איי האוקיינוס ​​השקט היא עניין מסובך כשלעצמו. אבל מעבר לאיום של מפלס הים גבוה יותר, התחממות האקלים מייצרת סופות קיצוניות יותר, וכן הופכת את מי הים לחומציים – מה שפוגע מאוד בשוניות אלמוגים. גם תעשיית הדייג, שהיא הבסיס לכלכלתן של מרבית מדינות האיים, סובלת מאוד. דגי הטונה, למשל, מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר ושוחים לאזורים אחרים, ובכך מדללים את שדות הדייג. מסמך שהוכן השנה על ידי מזכירות קהילת האוקיאנוס השקט קובע שהשינויים בזרמים ובטמפרטורת מים יביאו את דגי הטונה לנדוד עוד יותר מזרחה, הרחק מאיי אוקיאניה. "מקורות המזון המסורתיים ודרכי החיים יהיו בסיכון", אומר קֵקֵה.

חברי מדינות האיים אינם אופטימיים לגבי תוצאות ועידת דוחא. בהצהרה שפרסמו שלשום נאמר: "אנחנו מתחילים בשבוע האחרון של משא ומתן בדוחא עם ההכרה המפוכחת שהולך ואוזל הזמן שנותר כדי למנוע אובדן של עמים שלמים, כמו גם אסונות אחרים בחברות שלנו ובעולם כולו".