Skip to content

דו"ח המבקר: התנהלות לא תקינה של מנהלי אונ' בר-אילן

בדו"ח חמור קובע מבקר המדינה כי ניהול האניברסיטה על ידי נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה, ומנכ"ל האוניברסיטה, חיים גליק, מעלה חשש לפגיעה בטוהר המידות. המבקר קובע כי הנשיא ומנכ"לו פעלו לכאורה בניגוד לכללי מנהל תקין וההנחיות המשפטיות. עוד נחשף חוזה שערורייתי של מנכ"ל האוניברסיטה וגיבוי תמוה של פרפ' יעקב נאמן שמכשירו בניגוד להנחיות שקבע בעצמו, […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

דו"ח חמור ונוקב מוציא היום מתחת ידיו מבקר המדינה, השופט יוסף חיים שפירא, על הנהלת אוניברסיטת  בר אילן בתל אביב, בהנהגתם של נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה, ומנכ"ל האוניברסיטה, חיים גליק. מהדוח עולה לכאורה ריח של שחיתות חמורה שנשענת על  פעולות  השניים והמקורבים להם, שעשו כמעט ככל העולה על רוחם  ובאין מעצור. כל מי שניסה לעמוד בפרץ פוטר או התפוטר.

הנשיא קוה והנכ"ל גליק (צילום: אוניברסיטת בר אילן)
הנשיא משה קוה (מימין) והמנכ"ל חיים גליק (צילום: אוניברסיטת בר אילן)

על כך כותב המבקר: "מהביקורת עולה כי זה שנים רווח באוניברסיטת בר-אילן דפוס פעולה המתאפיין בהתעלמות מהתרעות של בעלי תפקידים, שומרי סף ומוכיחים בשער. למשל, היועץ המשפטי התריע בעניינים שונים והתעלמו מדבריו; היועץ המשפטי החיצוני חיווה דעתו, וגם ממנה התעלמו; מר אליהו ספרוני, סמנכ"ל משאבי אנוש דאז, הסתייג ללא הועיל, עד שלבסוף נאלץ להתפטר; מר יואב לאב, מנהל מחלקת קרנות והשקעות, התריע ולא התקבלה דעתו; השופטת (בדימוס), בלהה כהנא, חברת ועדת הביקורת לשעבר, התריעה פעם אחר פעם ונאלצה להתפטר; מר יחזקאל ברנהולץ, חבר דירקטוריון חברת המסחור וחבר ועדת הקבע והוועד המנהל לשעבר, התריע חזור ושנה, וסופו שהתפטר; כך גם לגבי מבקר הפנים".

המבקר מוסיף כי "ממכלול הממצאים המתוארים בדוח זה, על חומרתם, כמותם והיקפם, משתקפת תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, ומנכ"ל האוניברסיטה, מר גליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות".

תקציב האוניברסיטה השנתי עומד על מיליארד שקלים בשנה. 60% ממנו מממנת המדינה, 25% הכנסות משכר הלימוד והיתר מגיע מקרנות, תקורות והכנסות שונות.  בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן, שנוסדה בשנת  1955 ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית. האוניברסיטה הוקמה כדי לקדם את הלימודים של מדעי היהדות והמדעים הכלליים לפי הגישה של  "תורה עם דרך ארץ" וברוח היהדות האורתודוקסית. זה היה חזון בוניה. האומנם? במשך שבעה חודשים, החל בחודש פברואר 2011 ועד ספטמבר 2011, בדק משרד מבקר המדינה את התנהלות האוניברסיטה ולאחר מכן ביצע השלמות שהסתיימו ביוני 2012.  ממצאי הדוח היו קשים וחמורים.

שכר הבכירים

לפי  דוח המבקר, "באוניברסיטת בר-אילן פועלת ועדה לקביעת שכר הנשיא, המשנים לנשיא, הרקטור, סגני הנשיא, המנכ"ל, סגן הרקטור והמבקר (להלן – הוועדה לקביעת שכר בכירים). עם זאת, נשיא האוניברסיטה הוא שקבע בפועל את שכר הבכירים באוניברסיטה, והוועדה לקביעת שכר בכירים שימשה למעשה חותמת גומי להמלצותיו. יתרה מזו, כשהוועדה לקביעת שכר בכירים קיבלה החלטות שלא תאמו את רצון הנשיא, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו למפרע לפי הנחיותיו". י

שר המשפטים, יעקב נאמן (צילום: ויקימדיה)
אישר את מתווה הפעולה של הנשיא קווה בנושא שכר הבכירים. שר המשפטים, יעקב נאמן (צילום: ויקימדיה)

יתרה מכך, המבקר קובע כי "בעניינים מסוימים פעל נשיא האוניברסיטה למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים, שלא באמצעות הוועדה לקביעת שכר בכירים ואף בלא להביא את הדבר לידיעתה". המבקר לא חוסך ביקורת קשה משר המשפטים, פרפ' יעקב נאמן, ששימש בעת ההיא כראש הוועדה לקביעת שכר בכירים וקובע: "הוועדה לקביעת שכר בכירים ובראשה פרופ' יעקב נאמן, לא מילאו את תפקידם בקביעת שכר הבכירים באופן אפקטיבי ואפשרו לנשיא האוניברסיטה להכתיב את עמדותיו בנושא זה".

תנאי העסקתו של חיים גליק, מנכ"ל האוניברסיטה

"הסכם העסקת המנכ"ל כולל תנאי העסקה חריגים. תנאים אלה ניתנו בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים ולא הובאו לפני הוועדה לקביעת שכר בכירים או לפני ועדת הקבע", קובע המבקר ומוסיף כי נשיא האוניברסיטה הוא היחיד שחתם על הסכם עם גליק  "ללא חתימה נוספת וללא חותמת האוניברסיטה, בניגוד לתקנון האוניברסיטה ולנהליה".

לא פחות מכך חמורה התנהלותו של פרופ' נאמן  ש"אישר בתפקידו כיו"ר הוועדה לקביעת שכר בכירים את מתווה הפעולה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, שלא להעביר את תנאי ההעסקה של המנכ"ל לאישור הממונה על השכר כנדרש. בכך, תרם פרופ' נאמן למניעת המידע מהממונה על השכר". לא עברה שנה מחתימת ההסכם השערורייתי והוועדה לקביעת שכר בכירים בראשות נאמן  "נענתה לפניית הנשיא בעקבות פניית המנכ"ל אליו "ואישרה להעלות את  שכר המנכ"ל החל מיום החלטתה".

אם לא די בכך, המבקר קובע כי  "נמצא כי הסכם העסקת המנכ"ל שונה שלא באמצעות תיקון וחתימות לצדו, או באמצעות נספח עם ציון מועד השינוי, אלא באמצעות השארת ההסכם המקורי בעינו לרבות התאריך והחתימות המקוריים, למעט החלפת העמוד המקורי שבו מצוין השכר בעמוד חדש ובו נקוב השכר המתוקן. בפועל הועלה שכרו של המנכ"ל למפרע מיום תחילת עבודתו, בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים". לגליק גם הובטחה הטבה עתידית נוספת שערכה עומד על 70 אלף שקלים בשנה עבור הצלחת פרוייקט ה-ERP (מערכות מידע מוכללות), שביצועו לא אושר בעת חתימת ההסכם  שנערך  איתו. הטבה זו תשולם עם סיום העסקתו (70 אלף שקל עבור כל שנה בה הועסק א.מ), והיא "לא הובאה לדיון בוועדה לקביעת שכר בכירים ולא דווח עליה בוועדת הקבע שאישרה את ביצוע הפרויקט".

יתרה מכך, המבקר קובע כי הנשיא והמנכ"ל השתתפו בישיבה שמסגרתה דנה ועדת הקבע בשאלה אם לאשר את הפרויקט הזה באוניברסיטה ולא דיווחו לחברי הוועדה על ההטבה שכבר אושרה למנכ"ל על ביצוע  הפרויקט העתידני. המבקר מפרט הטבות נוספות מקרן לקשרי מדע בין-לאומיים שניתנו למנכ"ל "בניגוד ליעוץ משפטי שניתן לאוניברסיטה "לבקשתה ממשרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה ובניגוד למטרת הקמת הקרן עצמה – השתלמות מדעית של חברי הסגל האקדמי, העלאת רמת המחקר וקידום קשרי מדע בין-לאומיים".

על חוזה ההעסקה של המנכ"ל חתם רק נשיא האוניבסיטה ואף הוסיף סעיף מיוחד ש"עוקף את מנגנוני הפיקוח של הממונה על השכר. הסעיף קובע כי אחת היא מה יוחלט במשא ומתן בין האוצר לאוניברסיטאות, שכרו של המנכ"ל, מר גליק, ייוותר על כנו".

בחירת פרפ' משה קווה לקדנציה נוספת

תקנון האוניברסיטה קובע מפורשות, כי חבר הנאמנים של המוסד צריך להקים ולמנות ועדת חיפוש לבחירת נשיא, שתאתר מועמדים כאלו ותביאם לאישורו. על פי התקנון אסור לנשיא המכהן להיות מעורב בהליך זה או להשפיע עליו.  זהירות הגיונית שבאה למנוע הליך מושחת ולא תקין גם מבחינה ציבורית.  לא כך  היה במקרה של ההליך באוניברסיטה. כשהגיע המועד, "הכינה לשכת הנשיא, במעורבות הנשיא, טיוטת מסמך שבה כבר מצוינים שמותיהם של כל חברי ועדת החיפוש שקיבלו את המלצת הגופים המוסמכים, אף שחבר הנאמנים טרם מינה אותם. בטיוטה זו מצוינת החלטתם להמליץ למנות את פרופ' קוה לכהונה נוספת כנשיא".

"מהממצאים עולה", כותב המבקר, "שהנשיא הכתיב את עבודת הוועדה והתערב בהליך שבו אינו אמור לקחת חלק, לטובת אינטרס אישי ברור – המשך כהונתו".

גם המשפחה נהנית – האחות מרצה בכירה ובעלה מפעיל המסעדה

כמו בכל מוסד ציבורי, מתקיים מכרז להפעלת המסעדה שמאכילה את אלפי הסטודנטים וצוות עובדי המוסד השונים. במכרז של בר אילן  נבחרה חברה שהפעילה חברה בת, אותה מנהל גיסו של הנשיא  קוה, המפעיל נשוי לאחותו של קווה, שבעצמה משמשת כמרצה בכירה במוסד הציבורי. מדוע חברה בת תשאלו? והמבקר מסביר: "חברת הבת עצמה לא יכלה להשתתף במכרז מאחר שלא עמדה בתנאי הסף שלו". הקומבינה פשוטה, חברה אחרת, שיכולה לעמוד בתנאי הסף, זוכה במכרז והחברה הבת היא זו שמנהלת, עושה את הביזנס וכולם נהנים.

עלילות המנכ"ל 

ראשית דבר מציין המבקר, שגליק התבקש על ידי הממונה על השכר באוצר להעביר לידיו את שמות העובדים בסגל המנהלי שנהנים "מתשלום  לקרן קשרי מדע ו/או תשלום אחר בגין השתלמויות מקצועיות וביקורים בחו"ל במימון האוניברסיטה. מר גליק לא הכליל עצמו ברשימה שהעביר לממונה על השכר". בכך קובע המבקר, כי "גליק העלים מידע זה מדיווח שהעביר לממונה על השכר". כשגליק הבין ככל הנראה שעניין זה עלול להפילו, הוא "ביטל הטבה זו בהוראת טלפון לסמנכ"לית הכספים של האוניברסיטה, ללא תיעוד וללא תיקון החוזה כנדרש", לפי המבקר.

עוד עולה כי המנכ"ל הנכבד, שיהיה בעברו גונדר בשב"ס ופיקד על שירות בתי הסהר "קיבל במשך שנה הן רכב צמוד מקופת המדינה (משירות בתי הסוהר) והן תגמול בשווי כספי של רכב צמוד מהאוניברסיטה, הכולל הוצאות שכירות ותחזוקה שוטפת.

כל עובד חמישי קרוב משפחה. ועדת הקבלה – חותמת גומי

באופן שיטתי קובע המבקר, לא נקבע לאוניברסיטה, על ידי מנהליה, תקן להעסקה וקליטה של עובדים ודרכי קבלתם. לעומת זאת  התקבע בבר אילן הליך הקרוי "מכרז", שמאפשר לממונה הרלוונטי לבחור את מי שרצוי לו  ולכן "ועדת הקבלה" משמשת רק חותמת גומי למימוש בחירתו".

מסקנת המבקר: "במועד סיום הביקורת נמצא כי כל עובד חמישי לפחות הוא קרוב משפחה של עובד אחר". עוד עולה מהממצאים, כי "מחלקת משאבי אנוש באוניברסיטה אינה מנהלת חלק ניכר ממקבלי השכר באוניברסיטה ואינה מפקחת עליהם".

המבקר גם קובע כי האוניברסיטה לא מגנה על קניין זכויות רוחניות (ממצאים, פטנטים ותגליות שמקורם באוניברסיטה), ולמרות שהבעיה חמורה והובאה לפני ההנהלה, לא נעשה ככל הנראה דבר בעניין, עובדה שמסבה לנזקים כלכלים רבים למוסד. הנהלה גם הורתה לשלם ריבית גבוהה עודפת לקרנות צמיתות (קרן כספית שמגיעה מתורם או משקיע, שמייעד את הכספים והרווחים כתוצאה מכך רק למטרות הקרן או למטרות שהוא קבע מראש).

בסיום הדוח החריף תובע המבקר כי "בסופו של דבר יש להפסיק לאלתר מודל התנהלות זה. הממצאים החמורים המתוארים בדוח זה מובאים להנהלת האוניברסיטה ולפתחו של חבר הנאמנים של האוניברסיטה, של מל"ג-ות"ת ושל הממונה על השכר, כדי שיפעלו ללא דיחוי לתיקון הליקויים, כל אחד בתחומו".

תגובת האוניברסיטה

דובר אוניברסיטת בר אלין, חיים זיסוביץ', הגיב למגפון: "האוניברסיטה מוחה על הפער העצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס המובאות בפרק מסקנות הדו״ח, לבין הממצאים המפורטים בגוף הדו״ח. ביטויים אלה מבוססים על פרשנות שאין לה אחיזה בעובדות המפורטות בדו״ח.

"בשנים האחרונות הייתה באוניברסיטה תנופת פיתוח הן בתחום המנהלי והן בתחום האקדמי, שכללה בנייה והטמעה של מערכות מידע ובקרה מתקדמות לצד הקמת מרכז מחקר לננו-טכנולוגיה, פקולטה להנדסה ופקולטה לרפואה בצפת. מטבע הדברים, במהלך קבלת אלפי החלטות הנגזרות מתנופת הפיתוח, נפלו תקלות שעליהן מצביע המבקר. האוניברסיטה מביעה סיפוק רב מכך שהמבקר קיבל את תשובותיה ביחס לנושאים רבים ומשמעותיים ומצרה על כך שעדיין יש התייחסות בדו״ח לנושאים שכבר תוקנו".

בנוגע לשכר הבכירים אמר הדובר כי "שכרם של העובדים הבכירים האקדמיים באוניברסיטה מותאם לשכרם של בכירים בכל האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה, מתוקף תפקידו כעומד בראש המערכת, מעורב בגיוס עובדים בכירים וממליץ לוועדה לשכר בכירים על שכרם. המשכורות מאושרות כדין על ידי הוועדה. בר-אילן היא מן המוסדות האקדמיים הראשונים שבהם יש כבר שנים רבות ועדה לשכר בכירים. עניין שכרם של העובדים הבכירים הוסדר על ידי פורום נשיאי האוניברסיטאות עם הממונה על השכר".

באשר לשכרו של המנכ"ל נטען כי "שכרו של המנכ"ל והתנאים הנלווים לו הוגשו לממונה על השכר וקיבלו את אישורו. בונוס בגין הצלחה יוצאת דופן מקובל בשוק העבודה למנהלים בכירים, ומצוי כעת בדיון עם הממונה על השכר באוצר. המנכ"ל מעולם לא ביקש ולכן גם לא קיבל כספים מהקרן לקשרי מדע, וממילא גם לא היה מה להסתיר בנושא זה".

באשר למעורבות הנשיא בהליכי בחירתו אומר הדובר כי "מעורבות לשכת הנשיא בהליכי בחירתו הייתה טכנית בלבד, בשל פרישתה של עובדת שטיפלה בנושא באותם ימים. מבקר המדינה אישר כי מינוי חברי ועדת החיפוש נעשה כדין ולא נפל בו פגם. עם זאת, ההערה נלקחה בחשבון ובעתיד הנושא יטופל גם ברמה הטכנית ע"י גורם באוניברסיטה שאינו חלק מלשכת הנשיא".

לטענות על הפעלת המסעדה  הוא אומר ש"הדו"ח עצמו קובע כי נשיא האוניברסיטה כלל לא היה מעורב במכרז שבו נבחרה החברה לניהול המסעדה. החברה, שזכתה כדין, אינה נשלטת ע"י קרובי משפחתו של הנשיא". את עניין כפילות המימון באחזקת הרכב למנכ"ל הוא דוחה ומציין כי פשוט "לא היו דברים מעולם. המנכ"ל לא קיבל כפל אחזקת רכב. המנכ"ל היה זכאי לרכב ממקום עבודתו הקודם, ועל כן המיר את עלות האחזקה בתשלום השווה לה, לתקופה קצרה".

לגבי  מצבת כוח האדם במוסד והעסקת בני משפחה מגיב הדובר: "המנכ"ל פעל ללא לאות לצמצם את תופעת ההעסקה של קרובי משפחה. בחמש שנות כהונתו התקבלו לעבודה 434 עובדים חדשים, רק ארבעה מהם היו בני משפחה של עובדי אוניברסיטה והם אושרו על ידי ועדת חריגים".

ממשטרת ישראל נמסר כי "כל עוד לא פורסם הדו"ח וממצאיו, אין המשטרה יכולה להתייחס לתוכנו ולפרט אילו פעולות יעשו או שלא יעשו בנוגע לו".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן