זינוק נחשוני בהישגי התלמידים בישראל, במבחנים בינלאומיים

מדובר בהישגים הגבוהים ביותר של תלמידי ישראל, מאז שישראל הצטרפה למבחנים הבין-לאומיים בסוף שנות ה-90. ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל בכל המקצועות, גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות המשתתפות. עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים מאוד בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים

זינוק נחשוני בהישגי התלמידים בישראל, במבחנים בינלאומיים

מדובר בהישגים הגבוהים ביותר של תלמידי ישראל, מאז שישראל הצטרפה למבחנים הבין-לאומיים בסוף שנות ה-90. ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל בכל המקצועות, גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות המשתתפות. עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים מאוד בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים

סוף סוף חדשות טובות. זינוק נחשוני בהישגיהם הבינלאומיים של תלמידי ישראל – אם לשפוט עפ"י  תוצאות המבחנים הבין-לאומיים TIMSS ו-PIRLS של הארגון העולמי (IEA) להערכת הישגים בחינוך. המבחנים בדקו את יכולותיהם של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים ואת יכולות תלמידי כיתות ד' באוריינות.

במתמטיקה הגיעו תלמידי כיתות ח' למקום השביעי בעולם, לעומת המקום ה-24 בלבד במבחנים האחרונים שנערכו בשנת 2007. במדעים קפצו תלמידי כיתות ח' מהמקום ה-25 בעולם למקום ה-13. במבחני הקריאה עלו תלמידי כיתות ד' מהמקום ה-31 בעולם בשנת 2006 למקום ה-18.

במשרד החינוך אומרים כי מדובר בהישגים הגבוהים ביותר של תלמידי ישראל, מאז שישראל הצטרפה למבחנים הבין-לאומיים בסוף שנות ה-90. עוד אומרים במשרד החינוך, כי ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל בכל המקצועות, גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות המשתתפות.

 עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים מאוד בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים. לו היו  המבחנים נערכים רק בקרב דוברי העברית, ישראל הייתה מגיעה לעשירייה הראשונה בכל שלושת המקצועות – למקום ה-7 במתמטיקה, למקום ה-10 במדעים ולמקום ה-2 בקריאה. לעומת זאת הישגי דוברי הערבית בבתי הספר בישראל נמוכים בהרבה: מקום 22 במתמטיקה, מקום 22 במדעים ומקום 35 בקריאה. עם זאת, למרות הפערים, גם אצל התלמידים דוברי הערבית נרשם עדיין שיפור משמעותי לעומת המבחנים הקודמים.

פרופ' רז קופרמן, ראש מכון איינשטיין למתמטיקה, באוניברסיטה העברית בירושלים וראש הוועדה שיצרה את התכנית החדשה ללימודי המתמטיקה בחטיבות הביניים, אומר: "בעוד שבעבר התכניות ללימודי מתמטיקה התמקדו בטכניקה, התכנית החדשה שנכנסה לפני שנים ספורות שמה את הדגש על הבנה. אמנם עוד מוקדם לקבוע על פי תוצאות מבחן אחד אם תכנית זו אכן הביאה לשיפור ברמת המתמטיקה של התלמידים, אך התוצאות רומזות כי יתכן שאנו צועדים בכיוון הנכון".

פרופ' סורל קהאן, מבית הספר לחינוך באוניברסיטה – העברית, מומחה למדידה חינוכית ולמבחנים בין לאומיים – מצנן את ההתלהבות במשרד החינוך מהעלייה בהישגים של תלמידי ישראל: "במבחנים לא השתתף המגזר החרדי, שאינו לומד מקצועות ליבה ושחלקו באוכלוסיה גדל עם השנים. לכן ההישגים אליהם הגיעה ישראל לא באמת משקפים את יכולותיהם של כלל התלמידים בארץ. כמו כן, צריך לזכור שישראל ומדינות נוספות מכינות מראש את תלמידי כיתות ד' ו-ח' למבחנים אלו, דבר שפוגם באמינות הממצאים. אני חושב שאילו היה נערך מבחן, אליו לא היו מכינים מראש את התלמידים, היינו יכולים לקבל תמונת מצב מדויקת יותר באשר ליכולות האמיתיות של תלמידינו ביחס לעולם".

בעקבות פרסום התוצאות שוחח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם שר החינוך, גדעון סער, ובירך אותו על הממצאים. "המדיניות שלנו היא טיפוח ערכי מורשת ישראל לצד טיפוח המצוינות בחינוך ילדי ישראל", אמר נתניהו. "אני מבקש להודות למורים, למנהלים ולהורי התלמידים ששיתפו פעולה ביישום הרפורמות החשובות שהובילה הממשלה ותוצאותיהן המרשימות ניכרות".  גם נשיא המדינה, שמעון פרס, בירך על הזינוק בהישגי התלמידים. "יש להמשיך ולהשקיע בחינוך – הנכס העתידי החשוב ביותר של מדינת ישראל", אמר פרס.

פרופסור  יוסי יונה, המועמד מטעם העבודה לכנסת, הגיב על תוצאות מבחני פירלס וטימס שפורסמו הבוקר: "תוצאות המבחנים הבינלאומיים מלמדים על שיפור בהישגיהם של תלמידי ישראל ועל כך יש לברך, אולם אין בממצאים אלו כדי להתעלם מהעובדה המטרידה שקיימים פערים עמוקים בהישגיהם של התלמידים, פערים החופפים להבדלים ברקע הכלכלי- חברתי שלהם. יש לזכור, כי נתוני הבגרות שהתפרסמו לפני כחודש לדוגמה, מלמדים שקיימת הלימה גבוהה בין מקום מגוריו של התלמיד להישגיו הלימודיים. דבר זה, מלמד על מדיניות שיטתית של הממשלה שמקצצת בתקציבי החינוך ומעבירה חלק הולך וגדל של סגל הלימוד לרשות המקומית ולהורים ואף הופכת את חלק מהמורים לעובדי קבלן".

איש החינוך חילי טרופר, גם הוא מועמד העבודה לכנסת, הוסיף: "יש לברך את משרד החינוך ובעיקר את המורים והתלמידים על השיפור המשמעותי. עם זאת, חשוב להבחין בפערים ברמת ההישגים בין תלמידים ממגזרים ושכבות שונות. הדבר מחדד שוב את הצורך והמחויבות הערכית לפעול לצמצום הפערים בין ילדי ישראל כך שכולם יצליחו בלי לקשר לעדה, מקום לידה או מגזר. מעבר לכך, יש לזכור, כי המדדים הבינלאומיים, אינם מהווים האינדיקציה היחידה לטיב החינוך ועלינו להיזהר ממצב שבו הציונים והמדדים יהפכו לחזות הכל. חינוך הוא לא עסק ובעולם החינוך איננו מקדשים תחרויות פרועות או שורות רווח הבאות לידי ביטוי בציונים על פני הקודים הערכיים, הסולידאריות הפנימית והחינוך להיות בני אדם טובים יותר".

יו"ר "התנועה", ציפי לבני, מברכת על הישגי תלמידי ישראל במתמטיקה: "זו גאווה גדולה למדינת ישראל. הנתונים מדגישים שוב עד כמה החינוך הינו מרכיב קריטי בצמצום פערים חברתיים ובחוסנה של ישראל".

סוף סוף חדשות טובות. זינוק נחשוני בהישגיהם הבינלאומיים של תלמידי ישראל – אם לשפוט עפ"י  תוצאות המבחנים הבין-לאומיים TIMSS ו-PIRLS של הארגון העולמי (IEA) להערכת הישגים בחינוך. המבחנים בדקו את יכולותיהם של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים ואת יכולות תלמידי כיתות ד' באוריינות.

במתמטיקה הגיעו תלמידי כיתות ח' למקום השביעי בעולם, לעומת המקום ה-24 בלבד במבחנים האחרונים שנערכו בשנת 2007. במדעים קפצו תלמידי כיתות ח' מהמקום ה-25 בעולם למקום ה-13. במבחני הקריאה עלו תלמידי כיתות ד' מהמקום ה-31 בעולם בשנת 2006 למקום ה-18.

במשרד החינוך אומרים כי מדובר בהישגים הגבוהים ביותר של תלמידי ישראל, מאז שישראל הצטרפה למבחנים הבין-לאומיים בסוף שנות ה-90. עוד אומרים במשרד החינוך, כי ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל בכל המקצועות, גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות המשתתפות.

 עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים מאוד בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים. לו היו  המבחנים נערכים רק בקרב דוברי העברית, ישראל הייתה מגיעה לעשירייה הראשונה בכל שלושת המקצועות – למקום ה-7 במתמטיקה, למקום ה-10 במדעים ולמקום ה-2 בקריאה. לעומת זאת הישגי דוברי הערבית בבתי הספר בישראל נמוכים בהרבה: מקום 22 במתמטיקה, מקום 22 במדעים ומקום 35 בקריאה. עם זאת, למרות הפערים, גם אצל התלמידים דוברי הערבית נרשם עדיין שיפור משמעותי לעומת המבחנים הקודמים.

פרופ' רז קופרמן, ראש מכון איינשטיין למתמטיקה, באוניברסיטה העברית בירושלים וראש הוועדה שיצרה את התכנית החדשה ללימודי המתמטיקה בחטיבות הביניים, אומר: "בעוד שבעבר התכניות ללימודי מתמטיקה התמקדו בטכניקה, התכנית החדשה שנכנסה לפני שנים ספורות שמה את הדגש על הבנה. אמנם עוד מוקדם לקבוע על פי תוצאות מבחן אחד אם תכנית זו אכן הביאה לשיפור ברמת המתמטיקה של התלמידים, אך התוצאות רומזות כי יתכן שאנו צועדים בכיוון הנכון".

פרופ' סורל קהאן, מבית הספר לחינוך באוניברסיטה – העברית, מומחה למדידה חינוכית ולמבחנים בין לאומיים – מצנן את ההתלהבות במשרד החינוך מהעלייה בהישגים של תלמידי ישראל: "במבחנים לא השתתף המגזר החרדי, שאינו לומד מקצועות ליבה ושחלקו באוכלוסיה גדל עם השנים. לכן ההישגים אליהם הגיעה ישראל לא באמת משקפים את יכולותיהם של כלל התלמידים בארץ. כמו כן, צריך לזכור שישראל ומדינות נוספות מכינות מראש את תלמידי כיתות ד' ו-ח' למבחנים אלו, דבר שפוגם באמינות הממצאים. אני חושב שאילו היה נערך מבחן, אליו לא היו מכינים מראש את התלמידים, היינו יכולים לקבל תמונת מצב מדויקת יותר באשר ליכולות האמיתיות של תלמידינו ביחס לעולם".

בעקבות פרסום התוצאות שוחח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם שר החינוך, גדעון סער, ובירך אותו על הממצאים. "המדיניות שלנו היא טיפוח ערכי מורשת ישראל לצד טיפוח המצוינות בחינוך ילדי ישראל", אמר נתניהו. "אני מבקש להודות למורים, למנהלים ולהורי התלמידים ששיתפו פעולה ביישום הרפורמות החשובות שהובילה הממשלה ותוצאותיהן המרשימות ניכרות".  גם נשיא המדינה, שמעון פרס, בירך על הזינוק בהישגי התלמידים. "יש להמשיך ולהשקיע בחינוך – הנכס העתידי החשוב ביותר של מדינת ישראל", אמר פרס.

פרופסור  יוסי יונה, המועמד מטעם העבודה לכנסת, הגיב על תוצאות מבחני פירלס וטימס שפורסמו הבוקר: "תוצאות המבחנים הבינלאומיים מלמדים על שיפור בהישגיהם של תלמידי ישראל ועל כך יש לברך, אולם אין בממצאים אלו כדי להתעלם מהעובדה המטרידה שקיימים פערים עמוקים בהישגיהם של התלמידים, פערים החופפים להבדלים ברקע הכלכלי- חברתי שלהם. יש לזכור, כי נתוני הבגרות שהתפרסמו לפני כחודש לדוגמה, מלמדים שקיימת הלימה גבוהה בין מקום מגוריו של התלמיד להישגיו הלימודיים. דבר זה, מלמד על מדיניות שיטתית של הממשלה שמקצצת בתקציבי החינוך ומעבירה חלק הולך וגדל של סגל הלימוד לרשות המקומית ולהורים ואף הופכת את חלק מהמורים לעובדי קבלן".

איש החינוך חילי טרופר, גם הוא מועמד העבודה לכנסת, הוסיף: "יש לברך את משרד החינוך ובעיקר את המורים והתלמידים על השיפור המשמעותי. עם זאת, חשוב להבחין בפערים ברמת ההישגים בין תלמידים ממגזרים ושכבות שונות. הדבר מחדד שוב את הצורך והמחויבות הערכית לפעול לצמצום הפערים בין ילדי ישראל כך שכולם יצליחו בלי לקשר לעדה, מקום לידה או מגזר. מעבר לכך, יש לזכור, כי המדדים הבינלאומיים, אינם מהווים האינדיקציה היחידה לטיב החינוך ועלינו להיזהר ממצב שבו הציונים והמדדים יהפכו לחזות הכל. חינוך הוא לא עסק ובעולם החינוך איננו מקדשים תחרויות פרועות או שורות רווח הבאות לידי ביטוי בציונים על פני הקודים הערכיים, הסולידאריות הפנימית והחינוך להיות בני אדם טובים יותר".

יו"ר "התנועה", ציפי לבני, מברכת על הישגי תלמידי ישראל במתמטיקה: "זו גאווה גדולה למדינת ישראל. הנתונים מדגישים שוב עד כמה החינוך הינו מרכיב קריטי בצמצום פערים חברתיים ובחוסנה של ישראל".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן