בחודש דצמבר שוכחים בגרמניה את המשבר הכלכלי ואת קשיי הקיום ומתמסרים לאווירה הקסומה של תקופת חג המולד. את הדיונים על הקריסה של יוון והקשיים של ספרד ממירים בריחות של ערמונים קלויים, יין מתובל חם, עוגות מיוחדות ומפלים של נורות העוטפים הכל בשמחה ובאורות מנצנצים.

השגרה נסוגה מפני החגיגות, שבסמליהן מאזכרות את הסיפור על סנטה קלאוס שמגיע עם מרכבתו הרתומה לאיילים מלפלנד הרחוקה, עמוס במתנות לילדים.

חברת התעופה לופטהנזה חנכה בימים אלה קו תעופה ישיר תל אביב-דיסלדורף בימים ראשון וחמישי, וזו הזדמנות לחוות את אווירת החג המקדימה בעיר העשירה, היפה והמטופחת הזו, שתעלת מים עוברת במרכז שדרת המלכים (הקוניגסאלה) שלה.

ערי אירופה, ובעיקר בארצות דוברות הגרמנית, כמו גרמניה ואוסטריה, מתקשטות באווירת חג המולד מה-22 בנובמבר עד 23 בדצמבר, ודילסדורף אינה שונה מהן. מעטפת שיווקית נוצצת הקרויה "אווירת הקניות של חג המולד" פועלת במלוא הקיטור: פסלים של איילים עצומי מימדים ניצבים בפתח חנויות וקניוני קניות, מחזות שלמים מעוצבים בחלונות הראווה לשמחתם של הילדים, פתותי שלג וכדורים כסופים מרהיבי עין מקשטים עצי אשוח כבירים – הכל כדי להעצים את אווירת החג והקניות ולשמח את הלב

אמצעי נוסף להעצים את אווירת החג הם שוקי חג המולד (כריסמס מרקט) המתפרסים בכיכרות וברחבות ליד הכנסיות והקתדרלות, בערים ובכפרים. הרעיון דומה בכולם: בקתות עץ שבהן נמכרים מיני מאכלים ומשקאות מסורתיים ועבודות יד מקומיות הקשורים בחג המולד. נראה שלא רק התיירים, אלא גם המקומיים משתפים פעולה – מתגודדים בחבורות ושותים יין חם, מפצחים ערמונים קלויים, ואוכלים הרבה עוגות וממתקים.

הגרמנים אוהבים בצקים: בדוכנים ניתן למצוא את עוגות חג המולד המסורתיות כמו השטולן והלבקוכן ולצידן גם ברצלס ומה שנראה כמו סופגניות לחנוכה, אך נקרא כאן "ברלינר".

השווקים פתוחים משעה 11.00 בבוקר ועד לשעות הערב (כדאי להתעדכן בשעות המדוייקות).

החגיגה החורפית הבאה בדיסלדורף תהיה בפברואר (11-17 בו) בעונת הקרנבל, עם 300 מיצגים ותחפושות ומצעד שמושך כמיליון צופים.

אתר האינטרנט התיירותי של דיסלדורף כולל גם מידע על שוקי חג המולד:
www.duesseldorf-tourismus.de.

אתר שממפה את הערים והכפרים בגרמניה שבהם פועלים שוקי חג המולד:
http://www.germany-christmas-market.org.uk/.

משגשגת באופן חסר תקדים

מקורה של דיסלדורף בכפר קטן (דורף) על גדול נחל הדיסל. כיום מספר תושביה מתקרב ל-600 אלף אך במדינת המחוז נורדריין וסטפליה, שהיא בירתה, חיים כ-18 מיליון איש והיא המדינה העשירה ביותר בגרמניה. העיר נוחה במיוחד לתיור: היא קומפקטית, בעלת רשת חשמליות, רכבת תחתית ואוטובוסים יעילה, היא מטופחת וגם מאד ירוקה: יש בה מבחר של פארקים, בהם הפארק הופגארטן באמצע העיר והפארק שבמרכזו ארמון באנרת (Benrath), מתקופת הבארוק המאוחרת ולא פחות מ-70 אלף עצים.

בשנה שעברה התקיימה בדיסלדורף תחרות האירוויזיון, שהגבירה את המודעות לעיר.

העיר העתיקה היא לבה הפועם של העיר ובמרכזה – הקוניגסאלה Konigsallee)), היא שדרת המלך. בצדה האחד ניצבים בנקים ומלונות, ובשני – חנויות ובתי כלבו. אורכה של שדרת הקוניגסאלה הוא קילומטר ומסביבה רחובות להולכי רגל, שופעי חנויות, מסעדות וברים.

העיר משגשגת כיום באופן חסר תקדים. מלבד היותה העיר השנייה בגרמניה מבחינת חשיבותה הכלכלית – אחרי פרנקפורט – בבנקאות ובבורסה, צומחים ברחבי דיסלדורף פרויקטים מעניינים ועתירי תקציב: בעיר נחפרת רכבת תחתית נוספת, שתחבר את צפון העיר עם דרומה בהשקעה של 780 מיליון אירו (לא סופי). ואמורה להיות מוכנה ב-2014 (גם כן לא סופי).

בניינים רבים עוברים שיפוצים ובקצה הקוניגסאלה מוקמים שני בניינים: "קשת הקו" (Ko Bogen), בתכנונו של האדריכל היהודי-אמריקאי דניאל ליבסקינד (מי שתכנן את המוזיאון היהודי בברלין) בערך של 400 מיליון אירו. הפרויקט יחבר בין השדרה הפופולארית לפארק הגדול ביותר בעיר, ההופגארטן, שהיה הפארק הציבורי הראשון באירופה, שכן לפניו רק העשירים היו מורשים להשתמש בגנים.

על הגדה לאורך הריין ממוקמות שתי שכונות – אובר קאסל ונידר קאסל, הבנויות בסגנון היוגנדשטיל (אר נובו). שכונות אלה כמעט ולא נפגעו בהפצצות במלחמת העולם השנייה (שלא כשאר העיר, ש-75% ממנה נהרס במלחמה) ועתה הבתים נחשבים לבתי מגורים נחשקים, שכדורגלנים עשירים רוכשים שם פרויקטים. אגב כדורגל, קבוצת פורטונה דיסלדורף, משחקת בבונדסליגה, וברחובות ובמלונות מסכי הטלוויזיה משדרים את המשחקים לעיני הצופים הרבים, הלוגמים בירה מקומית.

קניות ותרבות

בריבוע של העיר העתיקה – עם רחובות להולכי רגל בלבד – אפשר למצוא אייקוני אופנה כמו ארמני, בולגרי, גוצ'י, ג'יל סנדר, פראדה וורסאצ'ה, לגרפלד וטיפני, אך גם בתי כלבו עממיים יותר כמו גלריה קאופהוף וקארשטדט.

עבור חובבי הספרות מציעה דיסלדורף שני שמות גדולים: היינריך היינה (שנולד בשם הארי להורים יהודיים) ויוהאן וולפגנג פון גתה. מכון היינריך היינה מוקדש לחייו וליצירתו של המשורר, ומציג את בנה הגדול של העיר באמצעות ספריית העזבון שלו ומספר גדול של תערוכות.

הרוח של הימים ההם קמה לתחייה במוזיאון גתה, שם מזכירים מוצגים רבים את חייו של היוצר.

דמויות ידועות נוספות בני העיר הם רוברט שומן, פליקס מנדלסון ברתולדי ויוהאנס ברהמס, שהלחינו וניצחו בדיסלדורף. אירועי המוסיקה הקלאסית מתרחשים כיום בעיקר בטוֹנהָאלֶה המשופץ, באולם רוברט שומאן ובאולם המוזיקה הקאמרית של ארמון ויטגנשטיין. כיום זוכה להערצה הלהקה "טוטן הוזן".

כמעט כל מרכזי האמנות המפורסמים של דיסלדורף נמצאים סביב ציר אחד, המוביל ממרכז התרבות אֵרֶנהוֹף ועד לשְטֶנדֶהָאוּס.

המוזיאון K20 מציג כיום תערוכה של הצייר פול קליי, יהודי שוויצרי שגורש מדיסלדורף על ידי הנאצים. כפיצוי על היחס כלפיו, רכשה העיריה עבודות רבות שלו וכיום מוצגת במוזיאון תערוכה של 101 מעבודותיו. התערוכה מוצגת עד ה-10 לפברואר 2013. המוזיאון שימש בעבר כבית הפרלמנט הגרמני, ותקרת הזכוכית שלו מזכירה את זו של בניין הרייכסטג בברלין.

פנינה אדריכלית

עם ה"מבנים העקומים" של האדריכל פרנק גרי, הבניינים רבי הקומות, הבניינים הלא שגרתיים ובעיקר מגדל הריין – סמלה של העיר, המתנשא לגובה של 240 מטרים – נמל המדיה MedienHafen)) על גדות הריין הוא תצוגה אדריכלית עם מוניטין בין לאומי.

שני מבנים בולטים במתחם – בניין הפרלמנט, שהפרלמנט של נורדריין וסטפליה עבר אליו בשנת 1988, במלאת לעיר 700 שנה, הוא מבנה ארכיטקטוני מרתק ובכניסה הצפונית שלו משתרע הפסל "צפון" שיצר דני קרוון. השני הוא בניין משרדים המורכב משני מבני זכוכית שמחוברים ביניהם בגשר בן שלוש קומות. מבנהו, בצורה של שער, זיכה אותו בשם "שער העיר", והוא אף זכה בפרסים שונים. במבנה ממוקמת לשכתה של נשיאת נורדריין וסטפליה, הנלורה קרפט.

האזור, שבו מרוכזים גם מרכזי התקשורת של העיר, הוא מרכז עסקים שנהפך בלילה למקום בילוי פופולארי.

האוכל הגרמני מנצח

אחת החוויות שבביקור בדיסלדורף היא סצנת האוכל. לא פחות מ-260 מסעדות, בתי קפה וברים מפוזרים בקילומטר הרבוע של העיר העתיקה. נראה שהמסעדות שבהן אי אפשר למצוא מקום ללא הזמנה מראש, אינן מסעדות סושי או פיוז'ן. הגרמנים והתיירים כאחד אוהבים את המטבח הגרמני המקורי, הלא מתוחכם, שמנותיו מתעכלות טוב במיוחד בליווית כמה כוסות בירה שנוצרה במבשלת הבירה שבמקום.

בעיר העתיקה יש, כאמור, מאות מסעדות, ואף על פי כן, כשהלכנו למסעדה שהומלצה לנו על ידי הקונסיירג' במלון והמגישה אוכל גרמני (המסעדה Parlin), התברר שבזמן שרצינו לבקר בה לא היה מקום פנוי. במרחק צעדים אחדים ממסעדה זו, נכנסו למבשלת בירה אחרת, מלאה בסועדים גרמנים צוהלים והבירה נשפכה כמים. צורפנו לשולחן עם סועדים אחרים, שקיבלו אותנו בסבר פנים יפות. האוכל במקום היה מצוין וכלל בין היתר, שניצלים "בנוסח וינאי" (כלומר, מבשר חזיר), מיני מנות עם בשר, תפוחי אדמה מבושלים שטוגנו אחר כך עד פריכות במחבת, סלט כרוב אדום חמוץ-מתוק ואף מנות פסטה, והכל במחירים הנעים בין 10-12 אירו למנה עיקרית.

פרטים: "Brauerei Zur Uel", רח' Ratinger 16 בעיר העתיקה, טל' 0211-325369.

מסעדה ומבשלת בירה מפורסמת בסגנון זה בעיר העתיקה היא צום שיפשן (שפירושה: סירה קטנה), שנוסדה בשנת 1628 ומתהדרת בעובדה שנפוליאון בונפרטה בכבודו ובעצמו סעד בה ב-1811 עם הגנרלים שלו, אחרי צעדת הנצחון. מנה אופיינית של צלי מוחמץ עם צימוקים ושקדים, מלווה בכרוב אדום, קומפוט תפוחים וכופתת תפוחי אדמה בפירורי לחם – מחירה 17.50 אירו.

פרטים: Zum Schiffchen, רח' Hafrenstrasse 5 בעיר העתיקה.

http://www.brauerei-zum-schiffchen.de/.

מלונות, צימרים קמפינג

בעיר מבחר גדול של מלונות בכל הרמות ובהם גם מותגים בינלאומיים כמו אינטרקונטננטל, קמפינסקי והילטון. כמובן שנוח להתגורר בקרבת העיר העתיקה, אך המחירים שם גבוהים. אני לנתי במלון הילטון, המרוחק מעט מהמרכז, אך החשמלית הסמוכה מגיעה לעיר העתיקה תוך דקות אחדות. עם כרטיס ה-Welcome Card שמחירו 19 אירו ל-72 שעות, אפשר לנסוע בחינם בכל קווי התחבורה בעיר ואף לעלות על האוטובוס שעושה את הסיור בעיר (Hop on, Hop off) ללא תשלום.

המלון קרוב לנהר הריין ובקיץ אפשר לשכור בו אופניים ולדווש לאורך הטיילת. במלון חדר כושר וסאונה. מחיר חדר בהילטון ללילה על בסיס לינה וארוחת בוקר נע בין 119-159 אירו ולמשפחות עם ילדים מציעים חדר שני ב-50%.

אתר אינטרנט להזמנת חדרי מלון בעיר:

http://www.duesseldorf-tourismus.de/en/home/

אפשרות אחרת היא צימרים בעיר:

http://www.bed-and-breakfast.de/regional_e/duesseldorf.html

ובקיץ, יש גם אתרי קמפינג:

http://www.duesselcamp.de/.

באתר האינטרט של העיר, יש הצעות לסיורים בה, החל ממה לראות בחצי יום וביום אחד ועד סיורי תרבות:
http://www.duesseldorf-tourismus.de/en/best-of-duesseldorf/.

סרטון ביו טיוב על דיסלדורף: http://www.youtube.com/watch?v=_dE9wI5YThY

בעת הביקור בדיסלדורף אפשר גם לקפוץ אל העיר הסמוכה קלן: 25 דקות נסיעה ברכבת ו-11.50 אירו, מביאים אתכם אל העיר עם הקתדרלה המרשימה (ה-DOM), ואל רובע הקניות והמסעדות של קלן, למקרה שזה של דיסלדורף לא הספיק כדי למלא לכם את המצברים.

*הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של גרמניה בישראל ולופטהנזה