בואו נודה באמת – גם נשים  מפליצות. העם רוצה צדק במיטה! הגיע הזמן לפתוח ולסגור, לפרק לגורמים, ולבנות מחדש את הנושא הבוער עד מאוד: האם ישנים מתחת לשמיכת פוך אחת או שתיים?

מאת זיו טרנר

"קררררררר… לי. תביאי ת'שמיכה. גנבת לי הכל ואני קפוא! תביאי לי גם או שאנחנו מתחממים אחרת, ואל תגידי לי לא היום".

"תקשיב לי טוב טוב! עוד פעם אחת בחיים שלך אתה מפליץ לי מתחת לפוך, אני זורקת אותך מכאן ותחפש לך מישהי אחרת. שמעת אותי מגעיל אחד, זה מגיע מהתחת שלך ישר לפרצוף שלי, ואתה עוד שוכב על הצד ולא כפיות!!!!"

(הלו, סליחה, לא הבנת כבר שיש לך עסק עם פולני? פספסת את אמא שלי בדרך? את לא מבינה שאחרי חמין של שבת רועדת אצלי האדמה בלילה?! לא באמת השמנתי, זו נפיחוּת. מעדיפה גרעפסים?)

"בסדר, סליחה, לא התכוונתי. להביא לך קפה למיטה?" אני אומר את מה שמתבקש….

* * *

כך היינו לפני עשור ומחצה. חברים, כבר גרים יחד, אחרי קילומטראז' של חצי שנה איתי בדירה אחת. אפשר לחשוב שזה היה חדש לה. ואחרי עשור וחצי, בואו נודה באמת – גם נשים  מפליצות. העם רוצה צדק במיטה! הגיע הזמן לפתוח ולסגור, לפרק לגורמים, ולבנות מחדש את הנושא הבוער עד מאוד, זה שמטריד מנוחת גברים רבים, גם נשים, אולי, האם ישנים מתחת לשמיכת פוך אחת או שתיים? למען האמת, עד אז לא חשבתי על הנושא כלל. עד שהגיעה האחת, ישנתי בחדר שלי, עם עצמי בעיקר, והפוך נוער הסינטטי כולו היה שלי. נוח, מפנק ובעיקר שלי. שלי. היא הגיעה, והנה צצה דילמה. האם להביא עוד שמיכה או לקנות אחת זוגית? היות שאצלה התכסינו בשני פוכים מאיקאה, החלטנו לנסות להסתפק באחד זוגי.

צילום: photostock / FreeDigitalPhotos.net

הרציונל היה פשוט. אנחנו מאוהבים, וכפיות מחממות בכיף, חיבוקים, ובעיקר חם. אחלה רציונל בחיים, בעיקר בתחילת שנות העשרים. לא שאלנו האם אלא רק מתי. עוד עשר שניות או שנחכה דקה שלמה? פוך אחד לשנינו, יחד.

"אל תעשה ככה עם הרגליים, זה מרים את הפוך ועושה לי רוח".

"אולי לא תשני בקצה, אלא יותר באמצע המיטה? כי את מושכת לי את הפוך".

"אז תחבק אותי?".

"לא נוח לי בגלל היד, אבל אולי כפיות?"

"לא יקרה כלום הלילה שיהיה לך ברור. אני עייפה".

לא בדיוק הבנתי את הטעם בפוך אחד אם לא יקרה כלום הלילה, מה הפואנטה? הרי אם אנחנו בכפיות, ונניח שאני ישן ערום (ככה אני), מתחת לפוך, ונלחץ אליה לגב ולאחוריים המענגות, הרכות והמעוצבות, ורק במקרה היד שלי עוטפת אותה בדיוק על הציצים, אז מה בדיוק לא יקרה הלילה?????

מה עושים עכשיו? להעיר אותה? לגלגל? 

אין מה לעשות, בואו נודה כי פוך אחד הוא מתכון לסקס זמין הרבה יותר, בעיקר כי התפעול נוח יותר, לא צריך לדחוף את הפוך השני לפאתי המיטה, ואפשר לשלוח ידיים בקלי קלות. מצד שני, פוך אחד אומר שקר לי בלילה, ובגילי הסקס לא נמשך כבר עד אור הבוקר. אז חיינו באידיליה. הייתי מאושר (ועודני!!! רק שלא תתבע אותי על הוצאת דיבה). עד שהיא גנבה לי אותו! אחרי שני לילות בערך, הבנתי שהיא שייכת לזן גנבי הפוכים, בלי קשר למה שקורה לפני שאנחנו נרדמים! היא גונבת את הפוך אחרי שאני נרדם, וכך באמצע הלילה, כשהתעוררתי קפוא מצינת הלילה וקמתי לרוקן את השלפוחית, פתאום גיליתי שאין לי פוך, גיששתי ואין פוך בצד שלי. אז מה עושים עכשיו? להעיר אותה? לגלגל? לשלוח ידיים בעדינות בלי כוונות? עם יד על הלב, למי היה אומץ אחרי זיון או שניים (צעירים היינו!!) להעיר אותה ולהתחנן למעט שמיכה? ואני, מגה חנון מושלם, יכול לסכן אוצר שכזה?!!!??! לא!!! אז הבנתי כי האחת היא מעין אגרול, משה בתיבה, סיגר טוניסאי, רוגל'ה מגולגלת בפוך החורפי. "איך אני עייפה ובא לי לישון. אני כבר חולמת על הפוך". בחלומותיה היא כבר מגולגלת בפנים, שלושה סיבובים, ובפוך ליחיד!

הבעיה בשמיכה זוגית היא מידותיה. בארץ, מזכרת משנות הצנע כנראה, שמיכות הפוך צרות מדי, ודלות פלומה. שניים מתחת לפוך אחד זה מתכון למלחמת גלגולים מתמדת. כל אחד מתכרבל מתישהו בצד המיטה שלו, בחברת הפוך, והנה הוא קצר מדי להתכרבלות מופלאה בצד השני. אז אני מושך לצד שלי, והיא מתגלגלת אלי מנושלת מהפינוק שלה.

"תפסיק להעיר אותי! אל תמשוך את השמיכה תתקרב יותר פנימה, ולא כפיות. עכשיו ישנים".

אז אני מושך והיא מתגלגלת אלי וחוזר חלילה וחס. לכן עברנו לשתי שמיכות. חבר אחד שלי מכריז כי ביום שאישתו תאמר שהיא רוצה שמיכה משלה, היא מוזמנת לארוז עצמאית, הוא יזמין לה מונית. ואני מודיע לכם, ששני פוכים זה כיף גדול, כל אחד מכורבל לעצמו ולא מציק לשני. והכי טוב שכל אחד נהנה מהצ'ולנט של השבת במצפון שקט.

• גם לכם יש סיפורים כאלה מהזוגיות שלכם? שתפו אותנו!

הבלוג של זיו