ביום ראשון הקרוב תושק תנועה רעיונית חדשה בארץ – ל"תיקון", זה שמה, ומטרתה שאפתנית למדי:  "לשפר את פני החברה והתרבות בישראל".

חבורה של אינטלקטואלים ואנשי חינוך ובראשם איש החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ד"ר מאיר בוזגלו, מבשרת את סיום תפקידה של הציונות ומבקשת לכתוב פרק חדש באתוס של העם היהודי, בשפה חדשה ישנה, שתהיה מובנת לכול יהודי, מעבר להגדרות המפלגות של דתיים-חילוניים.

 "הציונות תפסה את עם ישראל בלתי מוכן לקראתה", אומר ד"ר בוזגלו, "אבל עכשיו הגיע הזמן לחבר מחדש את היהודי לאדם הציוני ואת זה אנחנו מתכוונים להוביל ולעודד באמצעות תנועת 'תיקון' ".

בוזגלו, אינטלקטואל חריף שכל, הוא האיש החתום על ראשיתו של תהליך תרבותי, שקשה להגזים בחשיבותו ונהוג לכנותו "ההתחדשות היהודית". תחיית הפיוט כשפה של תרבות מגשרת ומחברת (בוזגלו הוא בנו של גדול פייטני מרוקו במאה ה-20), חזרה לארון הספרים היהודי מעמדה שוויונית שאינה דורשת בהכרח מחויבות לקיום המצוות, הצפת המסרים המתונים והמכילים של תרבות יהודי ארצות האיסלם ועוד היבטים רבים נוספים.

בכול התהליכים האלה, בוזגלו עמד בצמתים החשובים או ממש ליד עריסת היווצרותם. בוזגלו "חש" את האנשים, מבין ללבם כשהם מואסים במי שמנסה לכפות עליהם יהדות קיצונית שאינה הגרסה דינקותא שלהם ומנגד, מתקוממים אל מול הניסיון להכתיב חילון עמוק עם רכישת השכלה כללית.

רוצים להרחיב את חוג ידידי השבת בישראל

בעיניו של בוזגלו, שבת היא הרבה יותר מדתיות או ריטואלים גדושי איסורים: "אנחנו רוצים להרחיב את חוג ידידי השבת בישראל", הוא אומר, ומוסיף: "השבת היא של כולם, דתיים ושאינם דתיים, שלא יחטפו אותה עבור בצע כסף, כשמחייבים אנשים לעבוד בשבת בניגוד לרצונם ובניגוד לחוק שקבע ששבת היא יום המנוחה הרשמי".

בחזונו, איש איש ואופייה של שבתו האישית, אך לפני הכול – יום של מנוחה, של קהילתיות, של משפחתיות, יום שמחזיר את העיקרון הבסיסי של השוויון בין עשירים לשאינם עשירים: לכולם יום מנוחה אחד.

התנועה מתמקדת גם בשאלות חינוך וחברה. בוזגלו, שרואה ברמב"ם ובתפישתו מופת, מבקש לעודד הקמת בתי ספר ברוח זו, המשלבת חינוך יהודי עם השכלה ומדעים. באשר לנושאים חברתיים, "תיקון" רואה בערבות הדדית, על פי התפישה היהודית, חובה אישית, שבה "צרכיו החומריים של הזולת הם הצרכים הרוחניים שלי".

התשתית היהודית-ערכית רחבה מספיק, כך סבור בוזגלו, לשמש בית משותף לבעלי דעות פוליטיות שונות ולאפשר מפגש טבעי בין דתיים לשאינם דתיים. לשאלה האם ח"כ חיים אמסלם אינו התשובה, משיב בוזגלו שיש לקדם שיח חיוני ומניב תוצאות שאינו מתבסס בלעדית על ביקורת על אחרים. "יש סור מרע, ויש עשה טוב, ואנחנו מחויבים לשני היבטים אלה שמובילים אותנו לאותו מקום רצוי, של חברה יותר צודקת ויותר בריאה. אנחנו לא אנטי-ציונים ולא פוסט ציונים, אבל אנחנו אומרים שהגיע הזמן לכתוב את הפרק החדש באתוס של העם היהודי, זאת הפרוגרמה וזאת המטרה", מסכם בוזגלו.