"מבחינת ראש הממשלה – שהתקשורת תהיה שלו או שלא תהיה תקשורת. הוא מעדיף תקשורת מפוחדת, תקשורת של האח הגדול – ואני לא מתכוונת לתוכנית הריאלטי אלא למניעת דיון דמוקרטי". כך האשימה היום יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינסה על מצב העיתונות בישראל.

במסיבת העיתונאים השתתפו גם חברי הכנסת בוז'י הרצוג ואיתן כבל; המועמדים לכנסת, מירב מיכאלי ומיקי רוזנטל, והיועץ האסטרטגי של קמפיין העבודה ומנכ"ל חברת החדשות לשעבר, שלום קיטל.

יחימוביץ' פתחה ואמרה כי כינוס מסיבת עיתונאים בעניין התקשורת הוא לא דבר שבשגרה וכי הגיעו מים עד נפש: "התחושה בקרב כולנו היא שנחצה קו אדום בעוצמת הדיכוי של ןההשתלטות של ראש הממשלה על כלי התקשורת", אמרה. "קיים חשש אמיתי לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית, שתקשורת חופשית היא אבן מרכזית בה".

 בנוגע לסחבת הממשלה בנושא ערוץ 10 אמרה יחימוביץ': "זו מהלומה שהציבור ושוק התקשורת לא יכולים לסבול ופגיעה אנושה בדמוקרטיה. יכולים היו להגיע להסכם מזמן כי ההסכם קיים. הראל לוקר הגיע עם כל המשרדים להסכמה והנה ראש הממשלה, באופן אקטיבי, מונע הוצאת ההסכם לפועל. בלילה שבו מודיעים על סגירת הערוץ מופיע לוקר ודורש עוד שבועיים. מה אנחנו אמורים להבין מכך? שראש הממשלה רוצה לגרום לכלי התקשורת לשתוק, לענות אותם, שלא יפרסמו תחקירים? ככה לא מתנהלת דמוקרטיה. אנו קוראים לראש הממשלה לאשר את ההסכם שהושג ואושר ולתת לערוץ הזה לצאת לדרך ולעשות עבודתו נאמנה. אני רוצה גם לשבח את הועד בראשות מתן חודורוב שעושה עבודה מדהימה ומראה שועד עובדים לא פועל רק נגד מקום העבודה ויודע להתגייס לעזור ולתמוך".

 יחימוביץ' ערכה השוואה בין חברות כמו כימיקלים לישראל, המשלמת תמלוגים מגוחכים של אחוזים בודדים בלבד על אוצרות הטבע של כלל אזרחי המדינה – בעוד הזכייניות של ערוץ 2 נאנקות תחת עול התשלומים. "המדינה צריכה לסייע גם לערוץ 2", אמרה. "בלי תקציב אין עיתונות. ככל שהערוץ מרוויח פחות כך הוא תלוי יותר בראש הממשלה. תראו את כימיקלים לישראל שהרוויחו 6 מיליארד שקלים מאוצרות הטבע ששייכים לאזרחי ישראל, עליהם הם משלמים תמלוגים מגוחכים של 3-5 אחוזים ומשלשלים אופציות של 25 מיליון לניר גלעד מנכ"ל החברה. לעומת זאת, תראו את הזכייניות שמשלמות בין 10-15 אחוזים – וזה לפני שהזכרנו אגרות שונות. מה קורה כאן? למה להכביד את העול על הדבר הזה שיש לו משמעות עמוקה מאוד על התרבות הישראלית וחופש הדיבור הישראלי? המסר שמנסה נתניהו להעביר באמצעות ערוץ 10 הוא 'תראו טוב מה קורה פה ותתנהגו גם אתם יפה'. בכוונה תחילה הביאו את הערוצים עד לבחירות כדי לקבל תקשורת צייתנית".

 יחימוביץ' התייחסה גם לחדשות המקומיות ואמרה כי 180 עובדים קיבלו מכתבי פיטורין וגם אם יושג הסכם חצי מהעובדים ילכו הביתה: "מאז 2007 הגשתי יחד עם ח"כים נוספים 6 הצעות חוק פרטיות, בכל שנה, שהאריכו את חייהן של החדשות המקומיות. עכשיו זה בידיה של הממשלה, אני קוראת גם כאן לממשלה להגיע להסדר נורמאלי וקבוע שבו לא נצטרך להתחנן על חייהן של החדשות החשובות האלו, שנותנות הזדמנות לפריפריה ולאנשים שלא נמצאים בלב הפריים טיים. יש לזה חשיבות גדולה".

 יו"ר מפלגת העבודה הוסיפה: "אני לא ארחיב על מצב הפרינט שהוא בכי רע ואני לא ארחיב על רשות השידור שנאנקת תחת ראש הממשלה באופן חסר תקדים ואני אומרת את זה כמי שהייתה שם וגם בחדשות ערוץ 2. אנחנו רגילים שלראש ממשלה  נטייה להתערב ברשות השידור ברדיו ובטלוויזיה. מעולם לא השלמתי עם זה אבל ראש הממשלה לא מסתפק ברשות השידור. יש לו שאיפות מרחיקות לכת. הוא שולח זרועות לכל הערוצים שהוא יכול- לפרינט, לחינוכית לערוץ 10 – על כל דבר שהוא יכול להניח עליו את ידו הוא שם בלי בושה. מבחינתו – שהתקשורת תהיה שלו או שעדיף שלא תהיה תקשורת. הוא מעדיף תקשורת מפוחדת, תקשורת של האח הגדול ואני לא מתכוונת לתוכנית הריאלטי אלא למניעת דיון דמוקרטי".

 ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג שכיהן כשר הממונה על רשות השידור: "אנו נמצאים במאבק על צדק חברתי במובנו הרחב ביותר. נתניהו שולח ידיו כדי ללפות את השידור הציבורי. העובדה שהשידור הציבורי והפרטי בסכנה אומרת שהדמוקרטיה כולה בסכנה והדברים החשובים לנו כאזרחים בסכנה. כשאנשים לא יכולים להיות חלק ממדורת השבט של פגוש את העיתונות, שש עם עודד בן עמי וערוץ עשר, זהו סימן שאבד הקלח ואבדה הדמוקרטיה".

 ח"כ איתן כבל שהיה השר הממונה על רשות השידור: "אינני זוכר תקופה כל כך שחורה לתקשורת. ראש הממשלה הזה הוא אימפריאליסט תקשורת במובן הרע של המילה ואני אומר לו היום- הסר את ידיך. ראש הממשלה רוצה להפוך את התקשורת לאסקופה נדרסת. אני קם מדי בוקר, מקבל את העיתונים והעבודה נעשתה יותר קלה. אין כלום, שממה ולכן מסיבת העיתונאים הזו מבטאת את ההכרח שלנו כמפלגה וכפרטים, להוביל את הקרב על דמותה של התקשורת הישראלית. זה הכרח אמיתי לעצור את התהליך המטורף שמוביל ראש הממשלה".

 המועמדת לכנסת מטעם המפלגה מרב מיכאלי: "במאמץ משותף של נתניהו ובעלי ההון, הוחלשו בקביעות העיתונאיות והעיתונאים שלא יוכלו לפרסם דברים שלא מוצאים כן בעיני ועד הבית. יש להקים רשות חזקה אחת שתעמוד איתן מול האתגרים האלו".

 העיתונאי לשעבר מיקי רוזנטל: "בימים אלו הייתה אמורה התקשורת לעשות מספר תחקירים על מה שאף אחד לא רצה לשמוע ולראות. על כך שיש פה ילדים עניים, על בור של 20 מיליארד שקלים בתקציב המדינה וכיצד איבדה העדה המרכזית במשפט ליברמן את זכרונה. אני אומר לכם, שהיום בערוץ 10 מתנהל ויכוח על תחקיר שקשור לביבי וקברניטי הערוץ מפחדים לפרסמו. אין למצב הזה אח ורע בעולם החופשי. ראש הממשלה הזה הוא סוכנות ידיעות של איש אחד וצריך לעצור אותו כאן ועכשיו".

 שלום קיטל: "אתמול היה עבורי יום עצוב מאוד לראות שתוכנית כמו 'שש עם' או מהדורה מרכזית שאותה בנינו לתלפיות מתקצרת. עצוב לי לשמוע שתוכנית כמו 'פגוש את העיתונות' יורדת. עצוב לי מאוד ואני חרד לעצם קיומו של ערוץ 10. ראש הממשלה והשלטון היום רוצים שהתקשורת תקריא דפי מסרים, הם רוצים פחד ולא חדוות יצירה. הדבר המסוכן ביותר שיכול להיות זו צנזורה עצמית, צייתנות וחוסר מקוריות. לחצים תמיד היו, אבל התקשורת ידעה לעמוד בהם. אני חושש שנתניהו, ליברמן והממשלה הזו מנסים להרוס את התקשורת ותפקידנו, לא רק בתוך קמפיין פוליטי, להתגייס להצלת התקשורת והדמוקרטיה".

 ח"כ נחמן שי, שנמצא הבוקר במשלחת ללונדון מטעם הכנסת מסר: "המשבר שתקף את התקשורת הישראלית הוא פרי הבאושים של מדיניות ממשלתית מתוכננת והרסנית, שנועדה לשעבד את התקשורת לרצונותיה של הממשלה. תחילה באה ההשתלטות על רשות השידור וחקיקת חוק רשות שידור חדש שמשמר את השפעת הממשלה על המינויים, על התקציב וממילא על תכני השידור ברשות,  הלכאורה ציבורית הזאת. אחר כך מאמץ ממוקד לסגירת ערוץ 10 מטעמים כאלה ואחרים  כדי להסתיר את נקמנותו של ראש הממשלה בערוץ, שהעז לתקוף אותו. במקביל גם נסיונות להשתלט על חברת החדשות של ערוץ 2 ופגיעה באיתנות הכלכלית של הערוץ, על מנת להגביר את תלותו בממשלה ובאוצר. ביבי, מר הפרטה, מלאים את שידורי הטלויזיה והרדיו, כאשר הדבר תורם את רצונו ומשרת אותו. דמוקטיה ללא תקשורת עצמאית, היא כמו ספינה ללא מצפן, טועה ומטעה".

בכנסת הבאה תניח מפלגת העבודה, על שולחן הכנסת הצעת חוק לתמיכה בענף העיתונות המודפסת, בעיקר באמצעות פטורים והנחות ממסים. במסגרת החוק תציע מפלגת העבודה שורה של כלים, ובהם:

•  שיעור מס מופחת לחברות אשר הכנסתן נובעת ממכירת עיתונים – סעיף זה נועד להגדיל את הכדאיות הכלכלית של חברה אשר הכנסתה נובעת ממכירת עיתונים וזאת בתנאי שיש לחברה רווחים עליהם היא חייבת במס חברות.
•  תשלום ביטוח לאומי מופחת לעיתונאים – סעיף זה נועד להקטין את עלויות ההעסקה של עיתונאים ולהקטין את ההוצאות התפעוליות של המוציאים לאור.
• פטור ממע"מ על העיתונים – סעיף זה נועד להקטין את מחירי העיתונים לצרכנים וע"י כך להגדיל את הביקוש ואת היקף מכירת העיתונים
•  פטור ממע"מ על ציוד להדפסת עיתונים – בדומה לסעיף הקודם, גם סעיף זה נועד להקטין את עלויות ההשקעה ולהקטין את ההוצאות התפעוליות הכרוכות בהוצאת עיתון.
•  מנוי חינם לעיתון לשנה לחיילים משוחררים – סעיף זה מבוסס על המודל הצרפתי שבו המדינה מממנת לכל צעיר המסיים בית ספר תיכון מנוי לעיתון חודשי למשך שש שנים ונועד להגדיל את תפוצת העיתונים בקרב האוכלוסיה הצעירה ולהגדיל את חדירת העיתונים.
•  קיום שיעורי קריאה ביקורתית בחדשות במערכת החינוך – צעד זה נועד להגדיל את החשיפה של הילדים והנוער לעיתונות המודפסת תוך כדי הקניית מיומנויות לקריאה ביקורתית של עיתונים וצריכה ביקורתית של חדשות.

 בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, בין השאר: "העיתונות הכתובה מתקשה להתחרות בעיתונים המחולקים חינם ובכלי תקשורת אחרים, ובהם העיתונות הדיגיטלית. הצעת חוק זאת יוצאת מנקודת הנחה כי כשם שהטלוויזיה לא העלימה את הרדיו, וכי כשם שהאינטרנט לא העלים את הספרות המודפסת, כך אין סיבה של ממש שענף חשוב זה יכחד מן העולם, ויש לו מקום לצד כלי תקשורת מגוונים מסוגים שונים – רדו, טלוויזיה, אינטרנט וכו'".

עוד נאמר בדברי ההסבר כי מטרת הצעת חוק זו היא לייצר גם בישראל תשתית לתמיכה בענף העיתונות, בדומה למדינות מתקדמות רבות כגון: אוסטריה, הולנד, צרפת, גרמניה ועוד. הצעת החוק הנ"ל מבוססת על המודל הצרפתי לתמיכה בענף העיתונות המודפסת תוך התאמתו לאלמנטים הישראלים הייחודיים.