Skip to content

הקדנציה של ליפקין-שחק בתיירות: מתקווה להתרסקות

האירועים בתקופת כהונתו של אמנון ליפקין-שחק כשר תיירות, נראים כיום כמדע בדיוני: שרי התיירות של ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית טסים יחדיו במטוס נשיאותי צרפתי לדוביל, כדי לחתום על הצהרה למסלולי תיירות משותפים. השרים גם ביקרו בישראל במסגרת סמינר תיירותי; הוקמה עמותה משותפת לישראל ולמצרים לשיווק אילת-טאבה-עקבה. היו ימים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

תחילת כהונתו של אמנון ליפקין-שחק כשר התיירות של ישראל עמדה בסימן תקווה לעידן חדש – שנת 2000 לנצרות, ועמה תקווה לפריצת דרך בתיירות ולקפיצת מדרגה במספרי התיירים. סופה היה התרסקות כואבת, בעקבות פריצת האינתיפדה השנייה (אינתיפדת אל אקצה) בסוף ספטמבר 2000.

מלון קמפינסקי בצדו המזרחי של ים המלח. תקווה ליחסי שכנות ותיירות. (צילום: עירית רוזנבלום)
מלון קמפינסקי על חופו הירדני של ים המלח. תקווה ליחסי שכנות ותיירות. (צילום: עירית רוזנבלום)

עוד ב-20 בספטמבר 2000 טסו שרי התיירות של ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית: אמנון ליפקין-שחק, עקל בילתאג'י ומיטרי אבו עיטא, במטוס הנשיאותי הצרפתי עם שרת התיירות הצרפתית, מישל דמסין, לדוביל שבצרפת, כדי לחתום על הצהרה המייסדת מסלולי תיירות בין-אזוריים. המסלולים היו אמורים לכלול מסלול של המקומות הקדושים, מסלול מדברי, מסלול של יציאת מצרים, מסלול המאתר את דרך הבריחה של משפחתו של ישו למצרים ועוד.

כל מסלול היה אמור לעבור בשטחן של שלוש מארבע המדינות המשתתפות, לפחות. יום לפני כן, התארחו בילתאג'י ואבו עיטא במלון בתל אביב, במסגרת סמינר בינלאומי של ארגון התיירות העולמי WTO, שהתקיים במסגרת "שבוע המילניום" בירדן, ברשות הפלסטינית, בישראל ובמצרים.

בילתאג'י, שהיה לפני מינויו לשר התיירות מנכ"ל חברת התעופה רויאל ג'ורדניאן (ואח"כ מושל עקבה), גילה חיבה מיוחדת לליפקין-שחק, העריך אותו כאיש צבא, כיבד אותו כאדם ושר וגם קיבל את פניו בפגישה בצד הירדני של ים המלח.

ליפקין-שחק אמר שמבחינת תרומתה של התיירות לכלכלה האזורית, "זו עוד אפילו לא תחילת הדרך". ואז הגיע ה-29 בספטמבר ופרצה האינתיפדה. ב-30 בנובמבר באותה השנה נעצרה היוזמה המשותפת.

סוף הסיפור

מלול היאט בטאבה הייטס, סיני. נסיון לשיווק משותף עם אילת ועקבה. (צילום: עירית רוזנבלום
מלון היאט בטאבה הייטס, סיני. נסיון לשיווק משותף עם אילת ועקבה. (צילום: עירית רוזנבלום)

ביוני באותה השנה הוקמה עמותת תיירות ישראלית-מצרית, שמטרתה היתה לשווק בחו"ל במשותף את ריביירת החוף של אילת, טאבה ועקבה. כספי העמותה "גאמא" היו אמורים להיות מגויייסים ממצרים, מישראל ומירדן וכן מתרומות ומחסויות. ישיבת הוועדה התכנסה בשארם א שייח במצרים, כאשר כל הפעילות היתה ביוזמת מרכז פרס לשלום לקידום התיירות והשלום באזור. היוזמה לא התרוממה, אך למען האמת, היו מכשולים שישראל לא היתה מעורבת בהם, כמו תחרות בין מצרים לירדן על התיירים.

ליפקין-שחק מונה לשר התיירות בסוף שנת 1999 וכשנכנס טען ששנת 2000 למעשה "גמורה" – לא נבנו מספיק מלונות כדי לקדם את השנה הזו ולמקסם את הפוטנציאל שלה. בקשות להגדלת תקציבי השיווק על ידי הסקטור התיירותי, נענו על ידי ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, ב: "תביאו – תקבלו" – כלומר, קודם תביאו את התיירים ואחר כך תקבלו את הכסף.

שנת 2000 הסתיימה ב-2,7 מיליון תיירים בלבד בשל פרוץ האינתיפאדה והמשבר בתיירות הלך והעמיק עד אשר שנת 2002 הסתיימה עם פחות ממיליון תיירים.

אתמול נזכר מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, יוסי פתאל, בתקופת כהונתו של ליפקין-שחק (1999-2001) ובמכתב לחברי ההתאחדות כתב על סיפור קטן המעיד על ליפקין-שחק: "מדי שנה עורכת ההתאחדות את הכנס השנתי שלה, וכרגיל – אל הכנס מגיע גם כבוד השר.

שר התיירות לשעבר, אמנון ליפקין-שחק. היה אהוב על תעשיית התיירות. (צילום: אתר הכנסת)
שר התיירות לשעבר, אמנון ליפקין-שחק. היה אהוב על תעשיית התיירות. (צילום: אתר הכנסת)

"באותם ימים נערכו שיחות אינטנסיביות עם הפלסטינים בראשותו של ערפאת. לא במקרה היה אמנון ליפקין-שחק אחד מן הנציגים הפעילים בשיחות, למרות שבתוקף תפקידו היה אחראי על תחום התיירות בממשלה. לפני הכנס נפגשנו כדי לשוחח על חלק מן הנושאים אליהם יתייחס השר במסגרת הכנס השנתי של ההתאחדות. במשך כל הלילה שלפני היום בו הוזמן להופיע בכנס ההתאחדות, היה השר עסוק בשיחות עם ערפאת, שמהן יצאו דיווחים רבים לתקשורת. אנו בהתאחדות היינו בטוחים שהשר כבר לא יגיע אלינו וקיבלנו זאת בהבנה ובהשלמה, נוכח הנושאים הרי הגורל שבהם עסק.

"להפתעתנו הרבה, לאחר ליל דיונים ארוך ורצוף הופיע ליפקין-שחק מעט לפני ארוחת הבוקר ובפיו השאלה המתבקשת: 'יוסי מה יש לאכול אצלכם בארוחת הבוקר?'. כמובן שלא יכולנו להפסיק להודות לו שעשה את המאמץ יוצא הדופן והגיע לכנס. לאחר מספר שעות איתנו התנצל שהוא חייב לשוב לשיחות הרבה פחות נעימות מהכנס, בירך אותנו לשלום וחזר, כהרגלו, לשרת בעוד משימה חשובה למען העם בישראל.

"תארים ותפקידים באים והולכים בחייו של אדם, אך הדברים שממשיכים להדהד בזכרון ובלב הם סיפורים קטנים, כגון זה שסופר כאן. ההתנהגות האנושית, ההגינות, הישירוּת והישראליות היפה. התמעטנו מאחד מהטובים ביותר שהיו בינינו. אמנון ליפקין-שחק 1944-2012. יהי זכרו ברוך".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן