הנחיות מד"א לזהירות וטיפול בנפגעים עם הרעלת פחמן חד-חמצני (CO)

על פי השירות המטאורולוגי, מזג האוויר בימים הקרובים ימשיך להיות קר מהרגיל, וגם בערבים הקרובים יצנחו הטמפרטורות וישרור קור עז. השימוש באמצעי חימום ביתיים באופן משמעותי רק יגבר. מדי חורף, נפגעים אזרחים במקומות שונים בארץ מהרעלת פחמן חד-חמצני (CO), שמקורו מתנורי החימום הביתיים. לעיתים ההרעלה נובעת מליקוי בפעילות של מערכות החימום וחוסר אוורור של מקומות בהם פועלים מכשירים המבוססים על שריפת דלקים שונים כמו תנורי נפט ותנורי פחם.

מרבית הנפגעים הם בדרך כלל בני משפחה אחת הנהנים מחום התנור בשעות הלילה הקרים בחדר סגור וחסר אוורור. הגז הנפלט מהתנור במשך 15-30 דקות מגיע לריכוז גבוה ובני המשפחה הנחשפים אליו נפגעים בהרעלה קשה, ולעיתים התוצאה היא קטלנית. 

ההרעלה נגרמת מכך שה-CO נקשר להמוגלובין שבכדוריות האדומות בדם והחמצן נדחק. ריכוז ה-CO באוויר לא צריך להיות גבוה כדי שתתרחש הרעלה, משום שיכולת הקשירה של ה-CO להמוגלובין גדולה פי 200 מהיכולת של החמצן.

סימנים להרעלה: פחמן חד-חמצני הוא חסר צבע, ריח וטעם ולפיכך, אין  סימנים חיצונים להימצאותו. האבחון יתבסס בעיקר על סימנים גופניים הכוללים: כאבי ראש ורעש באוזניים, סחרחורת, בלבול חושים, בחילה, הקאה, אי-יכולת להתרכז וכבדות כשל אדם שיכור, קשיי נשימה, עלפון ובמקרים קשים חוסר שליטה על סוגרים, שלאחריהן התכווצויות עד אובדן הכרה שעלול להביא למוות.

הטיפול בהרעלת CO: יש לדאוג להרחיק את הנפגע ממקום החשיפה ולאוורר את המקום אם אפשר; הזעקת מגן-דוד-אדום (טל' 101);  עד בוא הצוותים הרפואיים – הרגעת הנפגע מפני שמאמץ גופני מגביר את חומרת ההרעלה; כאשר הנפגע מחוסר הכרה ואינו נושם, יש לבצע פעולת החייאה הכוללת הנשמה ועיסויים; יתכן והנפגע יועבר לטיפול בתא לחץ על מנת להאיץ את פינויו של הפחמן החד-חמצני ולשפר את החמצון התוך תאי.

תמ"ג שמעון ביטון, מנהל מד"א מרחב כרמל, קורא לציבור המשתמש באמצעי חימום אלו לנהוג במשנה זהירות ולהימנע מפגיעות מיותרות בגוף ובנפש. "ניסיון העבר מלמד אותנו, שעם מעט תשומת לב ומודעות אפשר להפחית באופן משמעותי את אירועי ההרעלה השונים מגז הפחמן החד-חמצני".