בית מזי"א בירושלים אירח ביום שני פאנל פוליטי שבו נפגשו מובילי המגזר השלישי עם נציגי מפלגות המתמודדות לכנסת ה-19, בכינוס שביקש להעלות את המגזר השלישי לסדר היום הפוליטי ולאפשר לנציגי העמותות והארגונים לאתגר את נציגי המפלגות בשאלותיהם. הפאנל ביקש לעסוק בעמדות  המפלגות  לגבי  יחסי  המגזר  השלישי והממשלה, באחריותה של המדינה לעמותות ובנוגע לחסמים הקיימים.

האירוע התקיים מטעם ארגון "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של מלכ"רים בישראל, במעמדו של יו"ר הארגון, ד"ר יגאל בן שלום, ובהנחיית אשת התקשורת סיון רהב-מאיר. השתתפו מטעם המפלגות המתמודדות: ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן (העבודה), הרב שי פירון (יש עתיד), ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), מיכל רוזין (מרצ), איילת שקד (הבית היהודי), ועמרם מצנע (התנועה בראשות לבני).

פירון: "העמותות לא מנצלות את הקואליציה שלהן לשינוי של החברה"

"זה רפלקס מותנה של פאנלים פוליטיים לעסוק בנושא הביטחוני-מדיני", טען עמרם מצנע בתחילת דבריו. "אני מחזיק מעצמי יותר חברתי מאשר בטחוני – אני ביקשתי לבוא לפאנל הזה, ואני כאן כי אני מאמין בייחודו ובעוצמתו של המגזר השלישי. בחברה תקינה, יש ערך עצום למגזר שמפעיל אלפי מתנדבים ויוצר חוזק חברתי. האיום האמתי הוא לא הנשק שנאגר סביבנו, אלא חוסר צדק חברתי. אבל לפי תפישתי – ללא התמודדות אמתית עם הנושא המדיני, לא תהיה פריצת דרך חברתית".

מצנע המשיך כי תפקיד המדינה לחזק את העמותות, בניגוד למשיכת ידיה מהן בשנים האחרונות. הרב שי פירון חיזק את דבריו בטענתו כי אמנם "עמותות קמו כדי לתת תשובה במציאות קיימת, אבל הן לא יכולות להכתיב כללים מהיסוד – זהו תפקידה של המדינה".

"תפקידיהן החשובים של העמותות ושל המגזר השלישי", המשיך פירון, "הם לחשוף את האמת, ולגבש ולעצב סדר-יום. למדינה ולפוליטיקאים קשה להתמודד עם העמותות, כי הן משקפות הרבה פעמים סדר-יום אידיאולוגי טהור, והן מהוות אלטרנטיבה אידיאולוגית ותרבותית. הן מציבות בפנינו תמונה עגומה של החברה בישראל". לצד השבחים פירון טען שחסרון גדול של העמותות הוא מגמתן המקומית וחוסר רצון לכאורה לשיתוף פעולה זו עם זו: "העמותות עושות יותר מדי עבודה לוקאלית ופחות עבודה ציבורית. הן לא מנצלות את הקואליציה שלהן לשינוי החברה, וזו החמצה גדולה".

פרופ' אבישי ברוורמן התייחס לקשיים הפרגמטיים ואמר כי "יש אוסף רב של עמותות ואין מערכת מסודרת של בקרה ואכיפה. יש צורך באליטה מכוונת. המגזר השלישי צריך את החיבור עם הממשלה וזו צריכה לקיים נוהל חדש של חלוקת משאבים אחרת". איילת שקד הוסיפה כי בחברה של יזמות יהודית "צריכים לפתח את המגזר השלישי שלא יהיה תלוי רק במדינה, ולקדם יכולות כלכליות עצמאיות לכל מלכ"ר".

"העמותות נשלחות לקושש תרומות ממדינות אחרות"

"אני נמצאת בעמותות חברתיות משנת 2000", אמרה מיכל רוזין, "ובכל סוף חודש שאלתי את עצמי מחדש – כיצד אני אשלם את המשכורות? המצב בעמותות הוא קשה, ואין ניהול תקין. רק מי שנלחם את מלחמת העמותות מבין עם מה אנחנו מתמודדים. המדינה מנצלת את העמותות, בפרקטיקה של עבודה זולה, בהמצאה יצירתית להפליא של משכורות חלקיות – בשישיות ובשמיניות אחוזי משרה – והרבה מהעובדות בעמותות הן נשים והן מנוצלות תעסוקתית. גם אם מופרטים השירותים, המדינה צריכה לתקצב אותם באופן ראוי ולהיות אחראית להם. המצב היום הוא שעמותות נאלצות לקושש תרומות מארצות אחרות, ושם הן נשאלות בסופו של דבר – אין לכן מדינה?"

"עמותות עומדות בפני פשיטת רגל, כי פתאום ממציאים כללים חדשים"

"האוצר טועה בהתייחסות שלו לעמותות", טען פירון לקראת סגירת הדיון. "כמחוקק הייתי מייצר תחנה אחת שקופה שמיועדת לכולם, בלי יותר מדי גופים שמתערבים בחיי העמותות. ומי שהפר את התנאים – הוא יישפט וייקנס". מצנע הוסיף  כי "הביורוקרטיה נעשית סבוכה ובעייתית. במקום להעניש בחומרה את הסוטים, ממציאים עוד כללים ועוד נהלים. עמותות עומדות בפני פשיטת רגל כי פתאום ממציאים כללים חדשים. השיטה צריכה להיות סמכותיות, עם ביקורת וענישה – אך כזו שמאפשרת חופש פעולה".

ההזמנה לפאנל הבטיחה שיוקצה לעמותות זמן להצגת שאלות עבור נציגי המפלגות, והן אפילו התבקשו להגיש את שאלותיהן מראש. אך רק בדקות האחרונות של הכינוס הוקצה זמן סמלי להצגת שאלות ספורות מהקהל – ללא כל מענה ממשי מנציגי המפלגות. אורחים רבים ונציגי מפלגות הביעו את השתוממותם ממצב עניינים זה, ונציגי "מנהיגות אזרחית" הבהירו כי כוונת הפאנל הייתה לאפשר לנציגי המפלגות להציג את יחסן כלפי המגזר השלישי ולקדם את חשיבותו בשיח הפוליטי.

• טלי קורל היא רכזת מתנדבים, מכון תודעה, עמותת תודעה (מלכ"ר) למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין.