חוק הטוקבקים המבקש לחשוף את פרטיהם של המטקבקים, מצביע על קלות הדעת, האטימות והלהיטות של המחוקקים שלנו, להשתמש בכוחם כדי לסתום פיות. היכונו. משטרת המחשבות בפעולה.
אז רגע לפני הירייה האחרונה במטחי החקיקה החפוזה, האם מישהו ערך בדיקה רצינית ומעמיקה סביב סוגיות הנזק שגורמים טוקבקים? האם מישהו בחן את הפגיעה בפרטיות של כותבי הטוקבקים? את העובדה שכותב טוקבק הוא מיחידי הסגולה בספרה התקשורתית שלנו שעדיין נותר עם הזכות לחסיון? שכותבי הטוקבקים לפעמים, תודות לזכות השמורה להם לסודיות, חושפים את ערוותם של גורמים מושחתים בסביבה שלנו?
נכון, יש טוקבקים פוגעניים, אך כמו שאומרת, ובצדק, שלי יחימוביץ', הח"כית היחידה שהתנגדה ליוזמת החקיקה, צריך לאפשר לאנשים , למשל מפוטרים, לשחרר קיטור.
יש גם חוקים של לשון הרע שהכנסת היקרה שלנו מנסה להרחיבם לממדים מפלצתיים. זה ברור שאין מקום לפרסם טוקבקים שכל מטרתם להשמיץ ללא בסיס, שעלולים לפגוע בילדים או בחסרי ישע. מצד שני, אם איזה טוקבקיסט ביקר התנהלות של איל הון, או של פוליטיקאי או איש ציבור, מה קרה? הוא נעלב?
מי שרוצה ליהנות ממשמני ההון והשלטון והתקשורת, צריך לדעת שהוא חושף את עצמו גם לקצת אי נעימות.
אז עכשיו, מנסים גורמי הכוח הללו לאלף את הציבור באמצעים של 'האח הגדול': אנחנו רואים אתכם 24 שעות ביממה. היי, אתה שם ליד המחשב המצ'וקמק, תפסיק לחטט באף, ואת, מה זה עם הפיז'מה ליד המחשב?. אנחנו יודעים עליכם הכול ואנחנו נעניש אתכם. היזהרווו !!!!
מגפון עיתון ישראלי עצמאי
29 בדצמבר 2011 @ 16:05
[…] מעריב של נוחי דנקנר וניר חפץ, ישראל היום, חוק לשון הרע וחוק הטוקבקיסטים, הפיטורים המסיביים של עיתונאים, המינויים השערוריתיים, […]