בכל חמש דקות מישהו מת מהיווצרות קריש דם

קרישי דם עלולים להופיע גם אצל אנשים פעילים, בשיא הקריירה שלהם, כמו הילארי קלינטון, אריאל שרון, אייל פלד ורבים שאינם ידוענים. זו אינה תופעה נדירה. בעולם מייחסים חשיבות עצומה לנקיטת אמצעים המפחיתים את הסיכון להיווצרות קרישי דם באוכלוסייה. מהם גורמי הסיכון וכיצד מונעים?

בכל חמש דקות מישהו מת מהיווצרות קריש דם

קרישי דם עלולים להופיע גם אצל אנשים פעילים, בשיא הקריירה שלהם, כמו הילארי קלינטון, אריאל שרון, אייל פלד ורבים שאינם ידוענים. זו אינה תופעה נדירה. בעולם מייחסים חשיבות עצומה לנקיטת אמצעים המפחיתים את הסיכון להיווצרות קרישי דם באוכלוסייה. מהם גורמי הסיכון וכיצד מונעים?

ב-4 בינואר 2006 לקה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, באירוע מוחי חמור עקב קריש דם. מאז הוא שרוי בתרדמת. אחרי הפרסומים על דורון נשר ואייל פלד בישראל והילארי קלינטון בארה"ב, אי אפשר להתכחש לכך שקרישי דם עלולים להופיע גם אצל אנשים פעילים, בשיא הקריירה שלהם ושזו אינה תופעה נדירה. אצל הילארי קלינטון, מזכירת המדינה האמריקנית, התגלה קריש דם במוח כתוצאה מנפילה וחבטה בראשה כאשר שהתה בביתה במהלך מחלה. היא טופלה וניצלה ממוות או פגיעה מוחית.

בעולם מייחסים חשיבות עצומה לנקיטת אמצעים המפחיתים את הסיכון להיווצרות קרישי דם באוכלוסייה, שכן  קריש דם המתפתח בווריד עמוק, ברוב המקרים בשוק או בירך ונקרא פקקת ורידים עמוקה. ברוב המקרים הוא מסכן חיים כאשר הוא נסחף לריאה ויוצר שם תסחיף ריאתי. כאשר קריש דם נסחף למוח, הוא גורם לשבץ מוחי.

הילארי קלינטון בצאתה מבית החולים (מקור: יו טיוב)
הילארי קלינטון בצאתה מבית החולים (מקור: יו טיוב)

שבץ מוחי, כך מראים הנתונים מהעולם כולו, לרבות בישראל, תוקף אנשים צעירים יותר ויותר, ושכיחותו בקרב כלל האוכלוסייה עולה בהתמדה. לפי נתוני איגוד השבץ העולמי, אחד מכל שישה אנשים בעולם ייפגע משבץ מוחי במהלך החיים, והפגיעה היא בדרך כלל בלתי הפיכה ומחוללת מוות או נכות קשה.

כמו ברוב המקרים, הטיפול באירוע כמו תסחיף ריאתי הוא קשה ומסובך יותר ועלותו גבוהה יותר מעלויות המניעה. מניעה בכלל היא אמנם בלתי נראית לעין, אבל היא חכמה, צודקת ויעילה יותר. זו הסיבה שהמדינה מעודדת נשים מעל גיל 45 לבצע בדיקת ממוגרפיה לאיתור סרטן שד, מעודדת אנשים להיבדק לאיתור סרטן המעי הגס, להתחסן בסתיו נגד שפעת, וזה שנים ארוכות מעודדת אנשים בעלי יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם והשמנת יתר לדאוג לאיזונם ולטיפול בהם.

לחולים בסרטן שד, שפעת, סרטן המעי הגס ומחלות לב נגרמים סבל רב ומיותר, מגבלות קשות ופגיעה באיכות החיים, ולמדינה הם עולים בתקציב גבוה בהרבה מעלותה של מניעה.

אין ספק שיש להגביר את המודעות הציבורית לסכנות שבקרישי דם, ובמיוחד בקרב אותם אנשים המצויים בסיכון להיווצרות קריש. למי שנמצא בסיכון יש לאפשר נגישות לנוגדי קרישה מתקדמים כגון קסרלטו, פראדקסה ואליקוויסט – המחליפים את הקומדין ונוחים יותר לשימוש. ככל שאוכלוסייה רחבה יותר מוגנת מפני הנזק האפשרי של קרישי דם, כך יימנעו מקרים רבים יותר של מוות, מוגבלות, נכות, וקשיים בתפקוד.

פנינה רוזנצוייג, מנכ"ל עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי
אחד מששה ייפגע. פנינה רוזנצוייג, מנכ"ל עמותת נאמן

לצד העלאת המודעות, יש גם להעמיק את ההתגייסות הציבורית והממשלתית למאבק בקרישי דם ובשבץ המוחי, כפי שנעשה בשאר העולם. האו"ם וארגון הבריאות העולמי החליטו בשנה שעברה לתת עדיפות במשאבים להתמודדות עם מחלות כמו שבץ מוחי, מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, סרטן, שהן, כולן, מחלות לא-מידבקות, כרוניות, המתפתחות בהדרגה ומביאות לנכות ובסופו של דבר למוות Non) Communicable Diseases). בסוף 2012 התקיים באו"ם מושב מיוחד בנושא מחלות כרוניות לא-מידבקות. בהרצאה בכנס אמר ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, ש"אנחנו במירוץ נגד הזמן שבו אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד".

כדי שלא נפסיד במירוץ, עלינו לשים לב לגורמי הסיכון שאנחנו מטפחים, לאורח החיים שלנו ובעיקר למידת הסיכון שלנו להיפגע מקריש דם. זיהוי סימני האזהרה, הנגשת נוגדי קרישה לאוכלוסיות בסיכון והרחבת המודעות הציבורית והמערכתית לעלות הכבדה של כל מקרה שבו קריש דם גרם לשבץ מוחי או לתסחיף ריאתי – יכולים לחסוך חיי אדם, סבל, והוצאות כבדות ומיותרות.

ממה נגרמים קרישי דם?

קרישי דם, כמו מחלות רבות אחרות, הם בלתי נראים ובלתי צפויים עד שהם מחוללים נזק. הם סכנה מוחשית ושכיחה, והם יכולים להיגרם מסיבות רבות:

  • פרפור פרוזדורים. זוהי הפרעה שכיחה בקצב הלב ובעקבותיה מוכפל הסיכון לקריש דם ולשבץ מוחי פי חמישה.
  • ריתוק למיטה לתקופה ממושכת, חוסר תנועה, מאטים את קצב זרימת הדם בוורידים, וקרישי דם נוטים להיווצר יותר כאשר הדם זורם באיטיות. כל מחלה או פציעה הגורמות לנייחות מעלות את הסיכון להיווצרות קריש דם. לדוגמה, ניתוח בירך, בברך או באגן, המחייב שהות ארוכה במיטה.
  • הריון ובמיוחד התקופה שלאחר הלידה.
  • השמנת יתר.
  • סרטן. הדם נוטה יותר להיקרש אצל אנשים שסבלו מסרטן, לעיתים בשל המחלה עצמה ולעיתים בשל הטיפולים הכימותרפיים הנלווים.
  • עישון.
  • פגיעה במעטה הפנימי של הווריד; קוצב לב שהועבר דרך וריד במפשעה; אירוע של היווצרות קריש דם יכול לפגוע במעטפת הפנימית של הווריד ולכן אם חווית אירוע כזה פעם אחת הסיכוי גבוה שתחווה פגיעה כזו פעם נוספת; תרופות כימותרפיות; וסקוליטיס (דלקת במעטפת הפנימית של הווריד); החדרת מחט לווריד; הזרקת סמים באמצעות מחט לרגל או למפשעה. טרומבופיליה: נטייה תורשתית להיווצרות של קרישי דם.
  • טיפול בתרופות המכילות אסטרוגן – גלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי.
  • התייבשות: בעקבות התייבשות הדם נהפך לסמיך יותר ולכן מועד יותר להיקרש.
  • ניתוח תחת הרדמה, הנמשך מעל שעה וחצי: זהו אחד הגורמים השכיחים ל-DVT. במצב של שכיבה תחת הרדמה הרגליים חסרות תנועה לגמרי וזרימת הדם בהן מואטת מאוד, מה שמעלה את הסיכון להיווצרות קריש דם. בניתוחים באגן או ברגליים שיעור הסכנה אף עולה עוד.

* הכותבת היא מנכ"לית עמותת נאמן, נפגעי שבץ מוחי

עוד על מניעת שבץ מוחי וטיפול בנפגעים באתר עמותת נאמן: www.neeman.org.il

ב-4 בינואר 2006 לקה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, באירוע מוחי חמור עקב קריש דם. מאז הוא שרוי בתרדמת. אחרי הפרסומים על דורון נשר ואייל פלד בישראל והילארי קלינטון בארה"ב, אי אפשר להתכחש לכך שקרישי דם עלולים להופיע גם אצל אנשים פעילים, בשיא הקריירה שלהם ושזו אינה תופעה נדירה. אצל הילארי קלינטון, מזכירת המדינה האמריקנית, התגלה קריש דם במוח כתוצאה מנפילה וחבטה בראשה כאשר שהתה בביתה במהלך מחלה. היא טופלה וניצלה ממוות או פגיעה מוחית.

בעולם מייחסים חשיבות עצומה לנקיטת אמצעים המפחיתים את הסיכון להיווצרות קרישי דם באוכלוסייה, שכן  קריש דם המתפתח בווריד עמוק, ברוב המקרים בשוק או בירך ונקרא פקקת ורידים עמוקה. ברוב המקרים הוא מסכן חיים כאשר הוא נסחף לריאה ויוצר שם תסחיף ריאתי. כאשר קריש דם נסחף למוח, הוא גורם לשבץ מוחי.

הילארי קלינטון בצאתה מבית החולים (מקור: יו טיוב)
הילארי קלינטון בצאתה מבית החולים (מקור: יו טיוב)

שבץ מוחי, כך מראים הנתונים מהעולם כולו, לרבות בישראל, תוקף אנשים צעירים יותר ויותר, ושכיחותו בקרב כלל האוכלוסייה עולה בהתמדה. לפי נתוני איגוד השבץ העולמי, אחד מכל שישה אנשים בעולם ייפגע משבץ מוחי במהלך החיים, והפגיעה היא בדרך כלל בלתי הפיכה ומחוללת מוות או נכות קשה.

כמו ברוב המקרים, הטיפול באירוע כמו תסחיף ריאתי הוא קשה ומסובך יותר ועלותו גבוהה יותר מעלויות המניעה. מניעה בכלל היא אמנם בלתי נראית לעין, אבל היא חכמה, צודקת ויעילה יותר. זו הסיבה שהמדינה מעודדת נשים מעל גיל 45 לבצע בדיקת ממוגרפיה לאיתור סרטן שד, מעודדת אנשים להיבדק לאיתור סרטן המעי הגס, להתחסן בסתיו נגד שפעת, וזה שנים ארוכות מעודדת אנשים בעלי יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם והשמנת יתר לדאוג לאיזונם ולטיפול בהם.

לחולים בסרטן שד, שפעת, סרטן המעי הגס ומחלות לב נגרמים סבל רב ומיותר, מגבלות קשות ופגיעה באיכות החיים, ולמדינה הם עולים בתקציב גבוה בהרבה מעלותה של מניעה.

אין ספק שיש להגביר את המודעות הציבורית לסכנות שבקרישי דם, ובמיוחד בקרב אותם אנשים המצויים בסיכון להיווצרות קריש. למי שנמצא בסיכון יש לאפשר נגישות לנוגדי קרישה מתקדמים כגון קסרלטו, פראדקסה ואליקוויסט – המחליפים את הקומדין ונוחים יותר לשימוש. ככל שאוכלוסייה רחבה יותר מוגנת מפני הנזק האפשרי של קרישי דם, כך יימנעו מקרים רבים יותר של מוות, מוגבלות, נכות, וקשיים בתפקוד.

פנינה רוזנצוייג, מנכ"ל עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי
אחד מששה ייפגע. פנינה רוזנצוייג, מנכ"ל עמותת נאמן

לצד העלאת המודעות, יש גם להעמיק את ההתגייסות הציבורית והממשלתית למאבק בקרישי דם ובשבץ המוחי, כפי שנעשה בשאר העולם. האו"ם וארגון הבריאות העולמי החליטו בשנה שעברה לתת עדיפות במשאבים להתמודדות עם מחלות כמו שבץ מוחי, מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, סרטן, שהן, כולן, מחלות לא-מידבקות, כרוניות, המתפתחות בהדרגה ומביאות לנכות ובסופו של דבר למוות Non) Communicable Diseases). בסוף 2012 התקיים באו"ם מושב מיוחד בנושא מחלות כרוניות לא-מידבקות. בהרצאה בכנס אמר ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, ש"אנחנו במירוץ נגד הזמן שבו אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד".

כדי שלא נפסיד במירוץ, עלינו לשים לב לגורמי הסיכון שאנחנו מטפחים, לאורח החיים שלנו ובעיקר למידת הסיכון שלנו להיפגע מקריש דם. זיהוי סימני האזהרה, הנגשת נוגדי קרישה לאוכלוסיות בסיכון והרחבת המודעות הציבורית והמערכתית לעלות הכבדה של כל מקרה שבו קריש דם גרם לשבץ מוחי או לתסחיף ריאתי – יכולים לחסוך חיי אדם, סבל, והוצאות כבדות ומיותרות.

ממה נגרמים קרישי דם?

קרישי דם, כמו מחלות רבות אחרות, הם בלתי נראים ובלתי צפויים עד שהם מחוללים נזק. הם סכנה מוחשית ושכיחה, והם יכולים להיגרם מסיבות רבות:

  • פרפור פרוזדורים. זוהי הפרעה שכיחה בקצב הלב ובעקבותיה מוכפל הסיכון לקריש דם ולשבץ מוחי פי חמישה.
  • ריתוק למיטה לתקופה ממושכת, חוסר תנועה, מאטים את קצב זרימת הדם בוורידים, וקרישי דם נוטים להיווצר יותר כאשר הדם זורם באיטיות. כל מחלה או פציעה הגורמות לנייחות מעלות את הסיכון להיווצרות קריש דם. לדוגמה, ניתוח בירך, בברך או באגן, המחייב שהות ארוכה במיטה.
  • הריון ובמיוחד התקופה שלאחר הלידה.
  • השמנת יתר.
  • סרטן. הדם נוטה יותר להיקרש אצל אנשים שסבלו מסרטן, לעיתים בשל המחלה עצמה ולעיתים בשל הטיפולים הכימותרפיים הנלווים.
  • עישון.
  • פגיעה במעטה הפנימי של הווריד; קוצב לב שהועבר דרך וריד במפשעה; אירוע של היווצרות קריש דם יכול לפגוע במעטפת הפנימית של הווריד ולכן אם חווית אירוע כזה פעם אחת הסיכוי גבוה שתחווה פגיעה כזו פעם נוספת; תרופות כימותרפיות; וסקוליטיס (דלקת במעטפת הפנימית של הווריד); החדרת מחט לווריד; הזרקת סמים באמצעות מחט לרגל או למפשעה. טרומבופיליה: נטייה תורשתית להיווצרות של קרישי דם.
  • טיפול בתרופות המכילות אסטרוגן – גלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי.
  • התייבשות: בעקבות התייבשות הדם נהפך לסמיך יותר ולכן מועד יותר להיקרש.
  • ניתוח תחת הרדמה, הנמשך מעל שעה וחצי: זהו אחד הגורמים השכיחים ל-DVT. במצב של שכיבה תחת הרדמה הרגליים חסרות תנועה לגמרי וזרימת הדם בהן מואטת מאוד, מה שמעלה את הסיכון להיווצרות קריש דם. בניתוחים באגן או ברגליים שיעור הסכנה אף עולה עוד.

* הכותבת היא מנכ"לית עמותת נאמן, נפגעי שבץ מוחי

עוד על מניעת שבץ מוחי וטיפול בנפגעים באתר עמותת נאמן: www.neeman.org.il

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן