בפתיחת העונה הסמל המתולתל והמיתולוגי, ראובן עטר חזר הביתה, ואיתו חזרה ההתרגשות ליציעים של קרית אליעזר. לאחר הצלחתו כמאמן מכבי נתניה, ושנים רבות שהאוהדים בירוק מנופפים בתמונתו ומבקשים את הבאתו, נשיא הקבוצה יעקב שחר שבדרך כלל מקבל החלטות בניגוד לדעה הרווחת ביציע ג', הפתיע והנחית בכרמל את ראובן עטר.

הקבוצה של פתיחת העונה לא הזכירה במאום בסגנונה את משחקה המוכר והאטרקטיבי של מכבי חיפה. הצירוף בין השחקנים היה נראה מקרי, ללא תכנון, וללא דרך, ממש על סף השכונה. משחק ההגנה של הקבוצה נראה באותם ימים כהמלצה בלבד, מלבד שני הבלמים המסכנים, שהיה קל לזהות את רגליהם רועדות בכל חצי הזדמנות של היריב. הקבוצות שהגיעו לקרית אליעזר, שבעבר כבר במחלף אולגה היו חותמות על תיקו, ובכניסה לקרית אליעזר סוגרות על הפסד מכובד, שיחקו ללא רגשי נחיתות. חזרו מחיפה עם הנקודות והמון מחיאות כפיים, והשאירו את חיפה עם הפנים בין הידיים.

לאחר פתיחת עונה מהגרועות שידעה מכבי חיפה מאז ומעולם, החליט נשיא הקבוצה לסיים את העסקתו של אחד הסמלים הגדולים של המועדון, ופיטר את ראובן עטר. משם הכל היסטוריה. מכבי חיפה עברה מסמל ישן לסמל חדש. אריק בנאדו שימש כעוזר מאמן נוסף לאלישע לוי בעונה שעברה, ולקראת פתיחת העונה הנוכחית שובץ בקבוצת הנוער של המועדון. לאחר פיטוריו של עטר, הוקפץ בנאדו לאמן את המועדון המסודר והמצליח ביותר של שני העשורים האחרונים.

בנאדו לא שיער שמה שיעסיק אותו בינואר יהיה חלון העברות של הקבוצה הבוגרת, והגעה לצמרת הגבוהה של הכדורגל הישראלי.  נפוליאון אמר, "יכולת ללא הזדמנות לא שווה דבר". המאמן החיפאי הטרי בוודאי מסכים איתו. הוא קיבל הזדמנות, והוכיח שיכולת יש גם יש. עדיין מוקדם לקבוע, אבל לפחות בתחילת הדרך נראה שאריק הוקרץ מהחומר של המאמנים המצליחים ביותר.

הוא הגיע לקבוצת נעוריו במצב קשה מאוד, והוביל אותה תוך עשרה מחזורים מהמקום הלפני האחרון בטבלה למקום השלישי. בנאדו מהרגע הראשון שידר אמונה ביכולת של השחקנים להחזיר את הקבוצה למסלול הניצחונות, בכך החזיר את הביטחון לשחקנים, ויצר כלפיו מחויבות מיידית. ברמת ניהול המשחק הציון של אריק עד היום הוא מצוין. הוא מעורב מאוד בניהול המשחק, וכל חילוף שלו משפיע בצורה חיובית על המשחק. השחקנים שנכנסים משפרים את המשחק של הקבוצה, ולרוב מעורבים ישירים בשערי הקבוצה. גם הרוטציה שמבצע אריק ב 11 הפותחים מבוצעת בצורה טובה וסבירה. כאשר כל שינוי מבוצע אחרי מחשבה, ומתקבל בהבנה אצל שחקני הסגל. נראה כי הוא מקבל מהם תמורה מלאה על המגרש.

גם בשיטת המשחק הבלם לשעבר הביא איתו את השינוי המיוחל. משחק ההגנה השתנה מקצה לקצה, ואין ספק שעובדת היותו בלם עבר גדול, תורמת להבנת משחק ההגנה אצל כל שחקני הקבוצה. בנוסף, הצבתו של יניב קטן במרכז המגרש ושחרור של גולאסה עשה רק טוב גם להם וגם לקבוצה. לרצף המדהים של עשרה משחקים ללא הפסד, הכוללים שבעה ניצחונות, מצטרף הישג נוסף של בנאדו, שממשיך במגמה של מכבי חיפה בשנים האחרונות ומשלב צעירים במשחק של הקבוצה. ניתן לראות שבכל משחק משולבים שחקנים מקבוצת הנוער, נראה כי ההסתמכות על הצעירים תימשך עד סוף העונה, וגם חלון העברות שנפתח השבוע לא יהווה שינוי במגמה.

כל מנהל מתחיל מכיר את ההבדל בין סיפורים להצלחות. כשאין הצלחה, מספרים סיפורים. עד עכשיו, בנאדו מייצר הצלחות, את הסיפורים הוא משאיר לבנו הקטן. עם כזו יכולת של הקבוצה שלו, יש לאריק בנאדו סיבה מצוינת להשאיר את הראש למעלה. וראובן עטר? הצלחה הוא לא חווה בקדנציה שלו כמאמן הירוקים, אבל במכבי חיפה הוא יישאר סמל אהוב בעיני הקהל. כדורגל הוא לא שכח, וההצלחה עוד תאיר לו פנים. החיים הם בית ספר, וראובן קיבל שיעור מצוין בניהול משברים ברמה האישית והתנהלות תחת לחץ במועדון גדול. מה שבטוח, לפחות כרגע כשהוא בסביבה, אל תדברו על אריק.