Skip to content

בג"ץ הוציא צו על-תנאי בנושא ההקצבות לישיבות

השופטת נאור: אם ייקבע שאי הגיוס של תלמידי הישיבות לא חוקי, אז גם אין לתת הקצבות. מנכ"ל חדו"ש הרב רגב: "המדינה מעבירה לישיבות כל חודש בניגוד לחוק 30 מיליון שקלים. דרוש דיון דחוף". עו"ד ברנע, המייצג את העותרים: "הממשלה מפרה את חוק יסודות התקציב"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הרכב בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס הוציא היום צו על-תנאי המחייב את המדינה להשיב מדוע לא ייפסקו ההקצבות לכ-54 אלף מתלמידי הישיבות בעקבות ביטול חוק טל. כן הורה להם לנמק מדוע לא ייקבע שהתיקון למבחני התמיכה לישיבות בלתי חוקי.

את העתירה הגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית וח"כ לשעבר רוני בריזון משינוי, באמצעות עו"ד גלעד ברנע. כן הורו השופטים גרוניס, מרים נאור ועדנה ארבל לאחד את הדיונים בעתירת ההקצבות עם העתירות המבקשות לחייב את המדינה לגייס את תלמידי הישיבות, בעקבות ביטול חוק טל.

יקבלו הקצבות? בג"ץ יחליט (צילום: ויקיפדיה)
יקבלו הקצבות? בג"ץ יחליט (צילום: ויקיפדיה)

השופטת נאור אמרה בדיון ש"השאלה היא לא אם תלמידי הישיבות יכולים ללמוד תורה, אלא אם צריך לתת להם תמיכה. אם אי-הגיוס של תלמידי הישיבות נעשה כדת וכדין אין מניעה לתת הקצבות. אבל אם אי-הגיוס לא בסדר, אז גם אין לתת הקצבות". מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, קרא בתגובה לבית המשפט "לקבוע מועד דחוף לדיונים משום שהמדינה מעבירה לישיבות בכל חודש 30 מיליון שקלים בניגוד לחוק, ואין כל סיכוי שסכומי הענק האלה יוחזרו".

הקריטריונים הקודמים להקצבות לישיבות התירו להעביר כספים רק למי שיש לו פטור מלא משירות צבאי או דחיית שירות על פי חוק טל. בעקבות ביטול חוק טל פנו העותרים בראשית אוגוסט לבג"ץ בדרישה לעצור את ההקצבות ל-54 אלף תלמידי ישיבות ואברכים (מתוך 112 אלף בסך הכול). זאת, כיוון שאיבדו את מעמד דחיית השירות. סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, מעריך את היקף ההקצבות לתלמידים אלה בכ-30 מיליון שקל לחודש.

כדי לנסות לעקוף את העתירה חתם שר החינוך גדעון סער במחטף בספטמבר האחרון על קריטריונים חדשים. על פי הנוהל החדש יוכלו לקבל הקצבות גם מי שקיבלו דחיית שירות בעבר, וכן תלמידי ישיבות חדשים. משמעות הקריטריונים החדשים היא שמי שאמור להתגייס ואינו עושה זאת, יוכל לקבל מהמדינה מימון ללימודיו בישיבה.

אישורם של הקריטריונים החדשים נעשה בתהליך מזורז. הקריטריונים הובאו לידיעת הציבור להתנגדויות והערות, תוך הקצבת פרק זמן מינימלי של שלושה ימים בלבד להתנגדויות. בדרך כלל ניתנים למטרה זו שבועות. פרקליטות המדינה טוענת בתשובתה לעתירה המתוקנת, כי תיקון מבחני התמיכה לישיבות, כך שיאפשרו להמשיך הקצבות ל-54 אלף תלמידי ישיבות ואברכים החייבים לכאורה בשירות צבאי, הוא "תיקון טכני" ו"לא מהותי".

פרקליטם של העותרים, עו"ד גלעד ברנע, ציין בתגובה ש"למרבה הצער, ממשלת ישראל ובעיקר שר החינוך שלה, פעלו תוך הפרה בוטה של הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, כשקבעו מבחני תמיכה שאינם עולים בקנה אחד לא עם עקרון השוויון ולא עם חובת הדין – תוך קביעתם לפי ה'מעוניין' ולא לפי העניין. במקום לפעול מתוך 'עיוורון סטטוטורי' המחויב מכוח הדין – נקבעו מבחני התמיכה לשם המשך מתן תמיכות למי שאין כל הצדקה עניינית לתמוך בו".

מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב אמר ש"הממשלה יצרה תקדים של תקציב למימון הפרת חוק המונית. קשה להבין למה היועץ המשפטי לממשלה נותן יד לתרגיל הזה. ננקוט כל הליך משפטי אפשרי כדי לסכל את ניסיון הכשרת ההקצבות למשתמטים".

זהרה ברגר צור מהפורום לשוויון בנטל אמרה ש"המהלך החד-צדדי של השר והממשלה הוא דוגמה חוזרת לזלזול של שר החינוך והממשלה הנוכחית בחוק ובציבור הנושא בנטל השרות הביטחוני והכלכלי. החוצפה הגיעה לשיאים חדשים של אטימות המונעת אך ורק משיקולים פוליטיים קצרי טווח".

ח"כ לשעבר רוני בריזון ("שינוי") אמר ש"הממשלה מפירה חוק, גונבת דעת, גוזלת את הציבור, משחדת חרדים ומעודדת פרזיטיות. מאז שבוטל חוק טל, ממשלת ישראל נתנה לחרדים מתנה בלתי-חוקית של מאה מיליון שקלים מדי שלושה חודשים, ואם בג"ץ לא יעצור את  ההשתוללות, הזרמת הכספים תמשך".

מנכ"ל "ישראל חופשית" מיקי גיצין אמר בתגובה, ש"המציאות שיוצר משרד החינוך היא מעוותת לחלוטין: בסופו של דבר לא משנה מה קובע בג"ץ או החוק הישראלי דבר הדבר היחיד שנשאר יציב במציאות הפוליטית בישראל הוא התקציבים המועברים לישיבות".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן