בשעה טובה ובעזרת השם, ואחרי הרבה ביורוקרטיה, נפתח חוג הכדורגל החדש בשדרות וזו רק ההתחלה. ליזמים יש חזון ספורטיבי חבוש כיפה שיקיף את כלל האוכלוסייה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
בס"ד, בית ספורט דתי. זהו הפירוש החדש, הנוסף, לראשי התיבות המפורסמים.
בשעה טובה ובעזרת השם, נפתח ביום ראשון בעיר שדרות חוג הכדורגל החדש – בס"ד. זוהי קבוצת הכדורגל הדתית הראשונה, אף כי לא הקבוצה היחידה בה יכולים להשתתף חברי המגזר הדתי. קיימות גם קבוצות דוגמת "צו פיוס", המיועדות לקהל מעורב.
מה בעצם ההבדל? בקבוצת הכדורגל בס"ד הציוויון אינו מעורב אלא דתי, הכיפה היא חלק מהמדים,
המאמן, יעקב תימסית הוא חרדי ושותף. טל אביטן, שאינו חובש כיפה ביום יום, מופיע גם הוא תחת כיסוי ראש. למה? מפני שרוב ההורים הדתיים לא ישלחו את ילדיהם למקום בו הציוויון חילוני, גם אם משחקים בימי חול.
קבוצה שמשחקת בימי חול, אך רובה חילונית בלשונה ובחוויותיה, אינה מתאימה, בדרך כלל, לילדים הדתיים. יתרה מכך, ילדי המגזר לא חולמים על התעסקות מקצועית בספורט והוריהם מן הסתם מחנכים לא לספורט מקצועי, כי אין אפשרות להיות ספורטאי מקצועי בלי לחלל את השבת. אין אפשרות לילד הדתי המסורתי למצות את כשרונו בענפי הספורט במדינת ישראל.
האמנם? טל אביטן ויעקב תימסית חושבים אחרת. הם שואפים למהפכה של מיזוג ושילוב כלל האוכלוסיה במיזם שלהם ובענפי הספורט השונים. ראשית הגשמתו של הרעיון בפעילות הכי בוערת בכל ילד, בכל שכונה, בכדורגל.
מה עשו? תחילה, אם הבנתי נכון, סימנו לעצמם מטרה – לפתוח קבוצת כדורגל דתית. התייעצו עם הרבנים החשובים בכל הנוגע להלכה וברוב המקרים קיבלו את ברכת הרב. המתנגדים ליוזמה היו דווקא חוזרים בתשובה ולא דתיים מלידה. בהמשך, יעקב תימסית, שוויתר על קריירה ככדורגלן מקצועי, עבר הכשרת מאמני כדורגל מקצועית במכון וינגייט וכך נהיה מאמן כדורגל חרדי. גם אם איננו היחיד בארץ, מספר המאמנים החרדים נמוך ובמקרה הטוב דו ספרתי בלבד.
מכאן הכדור עגול והמזל גדול. החוג לא נפתח בתחילת שנת הלימודים, אלא רק אתמול, אמצע ינואר, מפני שהתעוררו קשיים מצד גופים שונים בעיריות ושלל בעיות ביורוקרטיות. תוך כדי התהליך נראה היה שהקבוצה תיפתח רק בתחילת שנת הלימודים הבאה, אך הילדים וההורים לחצו וביקשו והמשיכו
והנה… אתמול התקיים האימון הראשון. נרשמו כעשרים, הגיעו כארבעים והציפיות רק עולות וגואות.
בשיחה עם טל אביטן, הוגה הרעיון, הוא סיפר לי על מלמיליאן, אשר בשבתות היה מגיע רגלית למגרש, על פיני גרשון ועל עוד רבים וטובים שהתעסקו בסוגיי הספורט בשבת.
ביקשתי מהמאמן שיזמין אותי בשנה הבאה לכתבת מעקב, והוא ביקש שאצטט את דבריו: "לפני שנה שנתיים הייתה המחאה של מעמד הביניים. אחת המחאות הבאות היא של הציבור החרדי שידרוש שיכבדו אותו בענפי הספורט. יהיה סוף לכפייה החילונית בנדון. זה יקרה או בצורה מחאתית או בצורה של הקמת קבוצות רבות, כמו שלנו. בעוד כחמש עד שבע שנים תהיה קבוצה דתית בכל עיר בארץ, יבינו שנפל דבר וימזגו את הספורט שלנו בכלל האוכלוסייה".
אנחנו מאחלים בהצלחה.