הדימוי הראשון שעולה בי כשמדברים על אלדד יניב הוא משיח שקר. שבתאי צבי כזה, שהגיע בזמן, אחרי שהעם ההמום מגלות ספרד ומהמכה שניחתה עליו כבר היה מותש מהבטחות הרבנים לגאולת השם כהרף עין. אנשים חשבו שהנה, זה עומד להיגמר כמו שכולם אמרו, ומעכשיו הכל יהיה טוב. וכעת חוזרים על הטעות הזאת מי שחושבים שרק החלפת נתניהו והצבעה למפלגה תתקן עולם על ידי הקמת גוש חוסם או תומך כלשהו.

אנחנו יודעים היטב באיזו מדמנה חברתית-כלכלית אנחנו מתבוססים. חלק ראו זאת בזמן, חלק טחו עיניהם מראות, וחלק עשקו וחגגו על מה שקוראים כיום "השיטה". הבעיה היא שהשיטה הזאת אינה חדשה, ומי שזוכר שיעורי היסטוריה יכול לזהות בה את האבסולוטיזם המתנשא והפיאודליזם העושק, על שיטת המעמדות הידועה לשמצה: האריסטוקרטיה דוחסת מטה את הבורגנות וזאת דורכת בתורה על דלת העם. ככה בדיוק אנחנו חיים היום, ומי שלא רואה זאת משלה את עצמו.

הכל שם. אלדד יניב לא המציא את "השיטה" וגם לא אדוניו הקודמים. הם פשוט הפכו לפיאודלים של המאה העשרים, בואכה המאה העשרים ואחת. זה שהם לובשים חליפות רק מטעה את מי שלא מאמין שיכולה להיות רגרסיה היסטורית חברתית. עובדה. נכנענו לחולשת האדם למסור את הכוח שבידיו והשליטה בחייו מבלי לבדוק למי אנחנו מוסרים אותם, והאנשים האלה, מושחתים כמו פוליטיקאים ואילי הון חמדניים כמו יצחק תשובה, פשוט זרמו לתוך הוואקום הזה, והם משתוללים וחומסים מכל הבא ליד, בזמן שאנחנו נאנקים בייאוש.

אין לנו על מי להלין אלא על עצמנו על שלא עמדנו על המשמר ולא הקשבנו למי שהתריע. אבל כעת אנחנו יודעים, וכשאנחנו יודעים טוב יותר – אנחנו פועלים טוב יותר. הבעיה היא שמהפכות עקובות מדם אינן הבון-טון הפוליטיקלי קורקט של ימינו. זה דורש יותר מדי מאמץ. היום יושבים ליד האח בבר או ליד המזגן ולא טורחים לטבול ידיים ברפש האורוות כדי לנקות אותן, וזוהי הסיבה העיקרית לכך ששום דבר טוב לא יקרה, גם אם נצביע ל"מפלגות הנכונות", עם המצע המסודר והרקורד המוכח והתכנית המנומקת.

לפני שבונים, חברים, חייבים להרוס במכה אחת את מה שנבנה עקום לטובת האינטרסים של שכבה דקה בלבד. אין לנו זמן לשינוי אטי ועמוק מתחת למגדל הנוטה על צדו, חייבים להרוס ואז לבנות מחדש. וכאן, אנחנו זקוקים לאלדד יניב. הוא איל הניגוח, נותן מכת החסד למה שחייבים למוטט.

אלדד יניב, בדיוק כמו שבתאי צבי, אינו שרף ואינו מלאך ואינו קרוץ מחומר אלוהי. להפך, הוא אנושי מאוד. טוב שכך, משום שאז אפשר לבוא אתו חשבון לאחר הבחירות. הוא עצבן אותי לא מעט בזמנים שבהם היה משרת הרקובים למיניהם. אני לא חושבת אף לא לרגע שהוא החליף דנ"א בתהליך שנפלא מבינתנו. אני גם לא טורחת לנסות להבין מה גרם לו להתעורר כעת. אני משתמשת בו כמכשיר ניקוי בדיוק כמו שהוא משתמש בנו.

אם לא נבין שכל ההרס שקורה כעת הוא תוצאה של תהליך ארוך, שבו נרדמנו ושינינו תודעה לתודעת עבדים מנוצלים, לא נבין שזה שהתעוררנו קיץ אחד עדיין לא מבטיח את המשך השינוי. השינוי נעשה בשטח יום יום, ומי שמתחזק אותו הוא רק מי שמוכן להמשיך לצעוק ולנעוץ אצבע מכאיבה בעיניים שלנו. מבלי שיציקו לנו בצורה כזאת לא נזכור גם בין מערכות הבחירות שמשהו רקוב מאוד השתלט עלינו, בראשות נתניהו וחבר מרעיו.

ולו רק בשביל זה צריך את אלדד יניב, שלא בטוח כלל אם ימלא אחר ההבטחות שלו אם ייבחר לכנסת, אבל הוא ישמר בתודעה את הצורך לעבוד בשיטת הקשר הגורדי, ויכריח אותנו לא לשקוט על השמרים. להכות שוב ושוב בפיאודלים שנוגשים בנו, עד שנמוטט אותם ואת "השיטה". הרי ממה נפשך, אם אינכם מאמינים שאפשר למוטט את שלטון האבסולוטיזם, הרי ממילא לא תעזור לכם האמונה בשלי יחימוביץ' או בדב חנין.