Skip to content

חזיות בבחירות – ישראל וצרפת

בישראל ובצרפת כיכבה חזייה בבחירות. יחי ההבדל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ישראל – הבחירות לכנסת ה-19, 2013

צופי תשדירי התעמולה זכו לצפות בסוף השבוע שעבר בתשדיר פרובוקטיבי, סקסיסטי ושוביניסטי מטעם מפלגת "כלכלה". תחת הכותרת "המדינה מפשיטה אותנו" פושטת בת 20 את בגדיה אחד אחר השני כדי לסמל את הגזירות הכלכליות שהמדינה מטילה על אזרחיה שצוינו בתשדיר.

לאחר שידורו עורר התשדיר דיון ציבורי סוער ששיאו היה פנייתם של ארגוני נשים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, בדרישה להורדת התשדיר. במפלגת "כלכלה" טענו כי הסרטון הועבר בטעות לוועדת הבחירות המרכזית והוכן במקור לצפייה באינטרנט ובפייסבוק בלבד. עם זאת, החליטו שלא להמשיך ולשדרו.

השופט רובינשטיין כתב בהחלטתו בנוגע להמשך שידור התשדיר, כי "בצפיה בערב שבת בתשדיר סברתי כי הוא שמקף טעם רע ויש בו וולגריות, והתלבטתי באשר לתוכנו ולפגיעה האפשרית ברגשות הציבור, אך סברתי כי אינו מגיע לעוצמה של פסילה, נוכח חומרים שציבור נחשף אליהם תדיר בעידן זה. לאחר שעיינתי היום בתלונות ושיקולים ציבוריים, ובין השאר כיוון שהופנתה תשומת הלב כי גם נוער מתבגר עלול לצפות בתשדיר, הנחיתי לבוא בדברים עם הרשימה כדי להוריד תשדיר זה בהמשך. בטרם נעשה הדבר, הגיע בא כוח הרשימה וביקש להסיר את התשדיר, וכמובן ניתן לו מבוקשו." (החלטה מיום 13.1.2013).

כבר במוצאי שבת, אחרי שידור התשדיר בטלוויזיה, נכנסו אלפים רבים לדף הפייסבוק ולאתר המפלגה. עד היום צפו בסרטון המצונזר (זה מה יש) למעלה מ- 35,000 איש. יש להניח שרוב האוהדים החדשים בדף הפייסבוק של המפלגה היו פחות מעוניינים במצע הפוליטי שלה ובגזירות הכלכליות והרבה יותר מעוניינים לצפות בסרטון הלא-מצונזר, כפי שהובטח להם בסיומו של תשדיר הבחירות.

צרפת – הבחירות לנשיאות, 2012 

הלבשה תחתונה, ובעיקר החזיה תפסה מקום מרכזי גם במערכת הבחירות האחרונה לנשיאות צרפת שהתקיימה בשנת 2012. הכל החל כש- Maison Lejaby הודיעה כי היא סוגרת את מפעל החזיות בעיירה איסינגו (Yssingeaux) שליד ליון ומעבירה את פעילותו מצרפת לטוניסיה. מחאה מקומית של תשעים נשים ושלושה גברים, עובדי המפעל בעיירה הקטנה, תפסה כותרות בעיתונים בעקבות תפירתה של חזיית מחאה ענקית בצבעי הטריקולור. גורלן של "נשות החזייה" הצליח להסעיר את כל תושבי צרפת.

משמרת מחאה בכניסה למפעל Lejaby באיסינגו, צרפת. YOUTUBE
משמרת מחאה בכניסה למפעל Lejaby באיסינגו, צרפת. YOUTUBE

Maison Lejaby Corseterie Bain Couture נוסד בשנת 1884. במשך השנים התפתחה החברה וגדלה וכבר בשנות הששים הייתה המותג השני בגודלו בצרפת בתחום ההלבשה התחתונה העלית. החלטתה של החברה להעביר את פעילות המפעל באיסינגו לטוניסיה לשם הקטנת עלות הייצור הייתה רק דוגמה אחת מיני רבות למתרחש בתעשיית הטקסטיל הצרפתית בעשור האחרון.

שרות שיר מחאה למנגינת You're in the Army Now
שרות שיר מחאה למנגינת You're in the Army Now

תוך ימים אחדים הפכה החזייה לסמל של כל מה שלא תקין בכלכלת המדינה. התופרות תלו חזיות בצבעי אדום-כחול-לבן מסביב למפעל, שרו שירי מחאה ואיימו בשביתת רעב. האיגוד המקצועי ליווה את המאבק מתחילתו והן גם הגיעו לפריז לצעדת מחאה צבעונית ורועשת באזור ארמון האליזה. צרפתים רבים תמכו במאבקן של "נשות החזייה" משום שהאירוע הנקודתי באיסינגו התחבר לפחד האישי של כל אחת ואחד מהם שנובע מהנתונים בדבר עלייה משמעותית בכמות המובטלים ומהקושי של רבים לכלכל את עצמם, לשלם את החשבונות, לשמור על בריאותם, לחיות בכבוד ו"לסגור את החודש".

ברמה האישית לא צלח מאבקן של "נשות החזייה" במלואו. גם התערבות של הנשיא המכהן והמועמד לנשיאות ניקולא סרקוזי לא הצליחה לשנות את החלטת Lejaby להעתיק את פעילות המפעל לטוניסיה. עם זאת נמצא פתרון להמשך העסקת העובדות: יצרן תיקים, ספק של המעצב לואי ויטון, רכש את המפעל ואחרי הכשרה מתאימה העסיק את העובדות בייצור מוצרי עור.

הנשיא דאז, ניקולא סרקוזי, מבקר את "נשות החזייה"
הנשיא דאז, ניקולא סרקוזי, מבקר את "נשות החזייה"

האחווה הנשית והאומץ שהפגינו "נשות החזייה" חולל שינוי. המאבק על ייצור חזיות ותחתונים במדינה שהייתה ידועה כיצרנית מובילה של הלבשה תחתונה עלית הגיע מהר מאוד גם לזירה הפוליטית. המועמדים המובילים, ניקולא סרקוזי (הנשיא המכהן דאז) ופרנסואה הולנד (נשיא צרפת הנוכחי), הופיעו בפני משמרות המחאה והבטיחו לסייע לעובדות. הם נדרשו להגיב ולפרט את האני-מאמין שלהם בנוגע לעשייה בתחום החברתי-כלכלי. הם נדרשו לענות תשובות ברורות על שאלות שהטרידו רבים מהצרפתים. קמפיין “Le Made in France” זכה למינוף מחדש והמתמודדים התגאו בכך שרכשו מוצרי מיתוג לקמפיין שלהם (חולצות, סיכות, ניירת וכו') מיצרנים מקומיים.

סוף דבר

בשתי מערכות בחירות כיכבה חזייה – בבחירות לממשלה ה-19 בישראל ובבחירות לנשיאות צרפת בשנת 2012. בעוד שבמערכת הבחירות בישראל היה שימוש זה בגדר החפצה של נשים, הסיט את הדיון הציבורי מהתוכן אל הצורה וקומם את ארגוני הנשים, הרי שבמערכת הבחירות בצרפת השימוש בחזייה הוביל להעצמה נשית וזכה לרוח גבית מצד ארגוני עובדים. בעוד שבמערכת הבחירות בישראל נעשה השימוש על-ידי מפלגה ולמעשה הוגי הרעיון היו גברים, במערכת הבחירות בצרפת השימוש נעשה על-ידי נשים, עובדות צווארון כחול, כלומר – קהל הבוחרים הפוטנציאלי ("מחאה מלמטה"). בעוד שבישראל נעשה שימוש בחזייה לצורכי פרובוקציה וקישוט, שימוש שלא תורם לשיח הציבורי (ולמערכת הבחירות) הרי שבצרפת השימוש בחזייה הפך לחלק ממאבק חברתי-כלכלי עם תוכן ורעיון. זו גם הסיבה לשוני בתגובות למופע החזייה ולשוני בתוצאות השימוש בה בשתי מערכות הבחירות. ותחשבו על זה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן