Skip to content

לאהוב את האויב. לא כסיסמה, אלא כדרך חיים, כדרך לנהל מאבק

קשה לראות מנהיג אחד בימינו שאוהב את מי שלא מסכים לדעותיו, בטח שלא אויב מוצהר. ד"ר קינג היה עוף מוזר בניהול מאבקים אזרחיים בכלל וזכויות השחורים בפרט. היו לו מתנגדים. איימו על חייו ועל חיי משפחתו, לא רק לבנים אלא גם שחורים שחשבו שהוא פוגע במאבקם. ד"ר קינג לא נרתע. הוא דיבר על אהבה. על […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יום מרטין לותר קינג חל ביום שני, בשבוע השלישי של חודש ינואר. זהו יום חג רשמי בארה"ב, אחת הדרכים לחלוק כבוד לאדם מיוחד זה. 

הרשו לי להתחיל בסיפור קצר על ד"ר קינג – בשיאה של שביתת האוטובוסים ע"י התושבים השחורים במונטגומרי בשנות ה-50 של המאה שעברה, במחאה על מדיניות ההפרדה, הושלכה לבנת חבלה על ביתו של קינג. הוא לא היה בבית. אשתו ובתו התינוקת – כן.

כאשר שמע על האירוע הוא חש לביתו, וידא שאשתו והתינוקת ללא פגע ויצא אל ההמון הזועם,  שבינתיים התאסף מחוץ לביתו חלקו חמוש, חלקו קורא קריאות נקם וכולו זועם, שוצף ודורש נקמה. ד"ר קינג פנה אליהם ואמר כך: "אנחנו מאמינים בחוק וסדר. אל תיתפסו לפאניקה. אל תעשו שום דבר פזיז. אל תשלפו נשק. החי על חרבו יאבד בחרב. זכרו כי זהו דבר האלוהים. איננו תומכים באלימות. אנחנו רוצים לאהוב את אויבינו. אני רוצה שתאהבו את אויבכם. היו טובים אליהם. אהבו אותם והראו להם שאתם אוהבים אותם". 

מרטין לותר קינג
מרטין לותר קינג, 1964 (צילום: Dick DeMarsico, World Telegram / Library of Congress)

לאהוב את האויב. לא כסיסמה, אלא כדרך חיים, כדרך לנהל מאבק. 

קשה לראות מנהיג אחד בימינו שאוהב את מי שלא מסכים לדעותיו, בטח שלא אויב מוצהר. ד"ר קינג היה עוף מוזר בניהול מאבקים אזרחיים בכלל וזכויות השחורים בפרט. באותה תקופה היו מלקולם אקס, הפנתרים השחורים והלאומנים השחורים. היה אופנתי להיות שחור לוחמני באותה תקופה. לנפץ את מיתוס העבד הנרצע והמסכן שדבק בשחורים במשך השנים. מראות של הפגנות שחורות אלימות היו נפוצים בתקשורת באותה תקופה.

פתאום בא לו איזה כומר בפטיסטי שחור, משכיל, גבוה וחסון ומדבר על אהבה. הוא עושה זאת ברטוריקה מדהימה ובהתלהבות של משיח. הוא מדבר על אהבה ככלי. כדרך היחידה והאפקטיבית ביותר לנהל מאבק מול אי-צדק ואלימות.

היו לו מתנגדים. איימו על חייו ועל חיי משפחתו, לא רק לבנים אלא גם שחורים שחשבו שהוא פוגע במאבקם. ד"ר קינג לא נרתע, הוא הבין את חשיבות המאבק הלא-אלים. הוא דיבר רבות על ההבדל בין לא להיאבק לבין להיאבק בצורה לא אלימה. הוא ניסה להסביר למתנגדיו שחרם על חברת אוטובוסים עדיף על ניפוץ שמשות. הוא דיבר על כך שעדיף להיכנס לכלא בהמונים מאשר לחולל כאוס ברחובות. הוא דיבר על זה ששיחות, מפגשים והפגנות המוניות אך רגועות מאחדות את האנשים ולא מרתיעות את האויב.

הוא דיבר על אהבה. על חמלה. על חסד. על טוב לב. על מהטמה גנדי. הוא דיבר על כל מה שהמנהיגים כיום לא מדברים.

הוא נרתע ממיליטנטיות ודגל בשיתוף פעולה עם לבנים כאשר גילה פתח לשיח. בצעדות הצטרפו לא מעט לבנים שהבינו את גודל העוול הקיים.

ד"ר קינג הצליח לאחד מאחוריו קבוצה גדולה של אנשים שנעשה להם אי-צדק משווע, ע"י כך שהציע להם חלופה למה שהם מכירים, לא הורדת ראש וכניעה למוסכמות, לא מאבק אלים ומפחיד שאף אחד לא יודע איך ייגמר, אלא מעשה אמיץ, מוקפד, שלו ואחראי. הוא עשה זאת ע"י רטוריקה מדהימה, גישה חדשה ואופטימית, מסר רענן ודוגמה אישית – הוא נאסר פעמים רבות, לעיתים לימים ארוכים, כאשר אישתו וילדיו בבית.

הוא ידע לעמוד על שלו בבתי המשפט העויינים של הדרום החשוך בארה"ב ועם זאת להיות רך ואוהב כאשר שמע על נפגעים משני הצדדים. הוא לא נרתע כאשר פעלו כלפיו וכלפי שותפיו באלימות קשה,  שהגיעה גם לרצח. הוא לא נסוג לאלימות גם כשהיא היכתה בפניו. והכי מדהים, זה שהוא הצליח להשפיע על תומכיו לנהוג כך.

צורת המאבק שלו הייתה כל כך טובה ואפקטיבית, שלא רק שהצליח להשיג את מטרותיו מול הממסד – בסופו של דבר אלא הצליח לשנות את התפישה של מתנגדיו ושל העולם, ועל כך קיבל את פרס הנובל לשלום. 

מרטין לותר קינג מדבר נגד מלחמת ויטנאם (צילום: Minnesota Historical Society)

מאבק השחורים בארה"ב שינה את פני ההיסטוריה, וד"ר קינג שינה את פני מאבק השחורים. זה היה מאבק על תודעה וגישה כמו שזה היה מאבק על חקיקה ושינוי פרקטי. הגישה שבה כל אדם הוא שווה, הגישה שהאלימות מעודדת רק עוד אלימות, שאי-אלימות זו הדרך היחידה לנצח אלימות. לנצח אלימות לא במובן הדורסני של המילה. לא להכניע. אלא לנצח את האלימות ע"י כך שהיא תיעלם, שלא תתקיים. לא במעשה, לא בדיבור ולא בתחושות.

אלימות מתחילה בתוך האדם, בתוך המוחה והמפגין, בתוך תוכנו. כדי שהיא תיעלם אז צריך משהו אחר שיבוא במקומה – האהבה.

ד"ר קינג הוביל מהפכה תודעתית יחד עם מהפכה חוקתית. על זה הוא יישאר לנצח חקוק בלב השחורים האמריקנים. בלב אנשי השלום. בלב כל מי שמעוניין לעשות שינוי בעולם הזה. 

"הדבר שאנו זקוקים לו כיום הוא קבוצה של גברים ונשים שיעמדו לימין הצדק ויתנגדו לעוול באשר הוא. קבוצה של אנשים שהגיעו למסקנה שיש דברים שאינם צודקים גם אם מבצעיהם לעולם אינם נתפסים, ושיש דברים צודקים גם אם איש לא ראה אתכם עושים אותם.

כל מה שאני מנסה לומר הוא שעולמנו תלוי ביסודות מוסריים. היקום הזה תלוי ביסודות מוסריים.

יש משהו ביקום הזה שמצדיק את אמירתו של תומס קרלייל: 'שום שקר אינו יכול לחיות לנצח'.

יש משהו ביקום הזה שמצדיק את אמירתו של ויליאם ק' בריאנט: 'האמת, גם אם נרמסה עד עפר, תשוב ותצמח'.

יש משהו ביקום הזה שמצדיק את אמירתו של פאולוס: 'את שזרעת תקצור'.

בהיותי איש צעיר שכל חייו לפניו החלטתי להקדיש את חיי למשהו נצחי ומוחלט. לא לאלילים הקטנים האלה, שהיום הם כאן ומחר אינם, אלא לאל שהוא אחד ובלתי-משתנה – אתמול, היום ולנצח נצחים".

[related-posts title="טורים נוספים מאת אור לילו"]

________________________________________________________________________

  • אור לילואור לילו

    אור לילו מחפש את הדרכים השונות לבהירות ולאמת. חקלאי ובעל תואר ראשון בהנדסה מאונברסיטת בן-גוריון.

1 Comment

  1. דני
    20 בינואר 2013 @ 22:30

    מה עם בנט? הייתי די בשוק כשראיתי את התגובה של ה"בית היהודי" לדברים של הרב עובדיה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן