האנשים שמאחורי הפרגוד – סיפורי יום הבחירות

מי נהנה מיום הבחירות וממי נמנעה זכות הבחירה, ולמה שיטת הבחירות בדמוקרטיה מודרנית כל כך מיושנת ומסורבלת עדיין?

האנשים שמאחורי הפרגוד – סיפורי יום הבחירות

מי נהנה מיום הבחירות וממי נמנעה זכות הבחירה, ולמה שיטת הבחירות בדמוקרטיה מודרנית כל כך מיושנת ומסורבלת עדיין?

יום הבחירות שלי לכנסת ה-19 החל בהצבעה בקלפי שליד ביתי. מבנה ארכאי עוד משנות החמישים המשמש עד היום מועדון קהילתי ונראה כמו אז, בימי המעברה. אולם גם אופן ההצבעה בפתקים המונחים במגש המלא באוסף רב של אותיות כמספר המפלגות הרבות שרצו לכנסת חיזק את התחושה שאנחנו עדיין במעברה בהרבה מובנים, משום שהצליח לבלבל חלק מהמצביעים.

סיבוב בקלפיות בתל אביב הניב כמה סיפורים משעשעים, שיחות מרתקות והשגות לגבי העתיד. בחורה בשנות השלושים המוקדמות לחייה הגיעה היישר משדה התעופה, גוררת מזוודה ואת קרטון הרכישה שלה מהדיוטי פרי. שבה מנסיעה של שבועיים לצורכי הפקה כלשהי. לשאלתי האם יש לה עדיין התלבטות למי תצביע, השיבה שההתלבטות שלה היא אם להצביע כלל.

יהודית מתניה הקשישה, שזכתה להצביע לכנסת הראשונה, באה רכובה על כיסא גלגלים עם המטפלת שלה. דבר לא עצר אותה ולא עמד בדרכה מלממש את זכותה הדמוקרטית, עד שהגיעה לכניסה לקלפי. שם, נבלמה מול המדרגות. היא לא הייתה היחידה שנשלחה להצביע בקלפי המרוחק כמה מאות מטרים משם, מפאת חוסר נגישות לנכים. מעט מחשבה ורצון טוב הבאים לידי ביטוי בהצבת רמפה קטנה היו חוסכים לאנשים אלה את עגמת הנפש, טרחה מיותרת ולחלקם – ויתור על הזכות.

matania
יהודית מתניה, זכתה להצביע לכנסת הראשונה (צילום: ג'נין תמי וולף)

יהודית סיפרה לי שהפעם היא בוחרת ב"חזק", לא בזה שהכריז על עצמו ככזה והתברר לו שהמציאות טפחה על פניו, אלא ליאיר לפיד, "החזק" של ליהיא לפיד מ"יש עתיד". המטפלת סיפרה לי שהיא כבר הצביעה בעיר מגוריה. ברגע האחרון כשכבר הייתה מאחורי הפרגוד, שלפה אף היא את הפתק של "יש עתיד", שמה במעטפה ולבעלה סיפרה ששמה מחל.

בחוץ, בדוכני המפלגות שעדיין ניסו לשכנע את המתלבטים אם כי מתוך נמנום מה, גיליתי שרובם עובדים בשכר וממש לא מייצגים את המפלגות שאת חולצותיהן לבשו. בחור שלבש טי שרט של מחל ולא נראה לי "הליכודניק המצוי" גיחך כשגיליתי לו את תחושותיי. "למי את חושבת שאני מצביע?" שאל בחיוך. "למרצ", עניתי ללא היסוס והוא חייך חזרה בהסכמה.

חוסר נגישות שתוצאתו שיעור הצבעה נמוך היה הבעיה גם ביישובים אחרים. בפזורה הבדואית אחוזי ההצבעה היו נמוכים מאוד, אולם לא משום שלא רצו להצביע אלא בגלל נסיעה של כמה עשרות קילומטרים שהפרידה בינם לבין זכותם האזרחית. גם בקיבוץ גרופית שבערבה נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים מאותה הסיבה בדיוק, כמו גם בצפת, שבה אנשים מבוגרים נשלחו בשל כך לקלפיות מרוחקות ובחרו ללכת הביתה.

היו גם את אלה שליוו לקלפי בני משפחה שהיו זקוקים לעזרה מאחורי הפרגוד, באישור כמובן, ודאגו לשלשל עבורם את הפתק הנכון, בעוד שלא מעט אנשים הפכו את יום הבחירות לטיול בחירות ברחבי הארץ משום שלא החליפו כתובת בזמן.

כיצד לייעל את מערכת הבחירות הבאה

הגיע הזמן שלקראת הבחירות הבאות, העלולות להתרחש קרוב יותר מהצפוי, ישתנו סוף סוף סדרי עולם ונתקדם לעידן התקשורת האלקטרונית הממוחשבת, כפי שנהוג בעולם המודרני של המילניום הנוכחי. הצבעה ממוחשבת תאפשר לכל אזרח בעל אזרחות ישראלית לממש את זכותו הדמוקרטית ללא שום קשר למקום שהייתו הפיזית-גיאוגרפית.

לא תמיד הקלפי נגישה לבעלי מוגבלויות (צילום: ג'נין תמי וולף)
לא תמיד הקלפי נגישה לבעלי מוגבלויות (צילום: ג'נין תמי וולף)

אזרחים רבים שנדדו לחו"ל מסיבות אידיאולוגיות יכולים וזאת גם זכותם הדמוקרטית לנסות לשנות את המפה והנוף הפוליטי שתזרז אולי את חזרתם ארצה, למשל. נכים, חולים המרותקים למיטתם, אנשי עסקים השוהים בחו"ל, טייסים שיצאו לטיסה, אנשים שהחליפו מקום מגורים וצריכים לנסוע עשרות קילומטרים לקלפי ועוד רבים אחרים.

 ברור שיש בעיות שיצטרכו למצוא להן פתרון, אך אין לי ספק שהן ייפתרו אם רק תהיה נכונות לכך. היום, כשכמעט הכל מתנהל דרך האינטרנט, אפילו במשטרת הגבולות והמאגר הביומטרי, אני לא רואה כל סיבה מדוע לא ניתן להעביר גם את הבחירות לעידן הממוחשב ולחסוך בכך כספים רבים הנשפכים היום בגלל המערך המסורבל הזה, שלא לדבר על המהירות והדיוק בספירת הקולות.

יום הבחירות שלי לכנסת ה-19 החל בהצבעה בקלפי שליד ביתי. מבנה ארכאי עוד משנות החמישים המשמש עד היום מועדון קהילתי ונראה כמו אז, בימי המעברה. אולם גם אופן ההצבעה בפתקים המונחים במגש המלא באוסף רב של אותיות כמספר המפלגות הרבות שרצו לכנסת חיזק את התחושה שאנחנו עדיין במעברה בהרבה מובנים, משום שהצליח לבלבל חלק מהמצביעים.

סיבוב בקלפיות בתל אביב הניב כמה סיפורים משעשעים, שיחות מרתקות והשגות לגבי העתיד. בחורה בשנות השלושים המוקדמות לחייה הגיעה היישר משדה התעופה, גוררת מזוודה ואת קרטון הרכישה שלה מהדיוטי פרי. שבה מנסיעה של שבועיים לצורכי הפקה כלשהי. לשאלתי האם יש לה עדיין התלבטות למי תצביע, השיבה שההתלבטות שלה היא אם להצביע כלל.

יהודית מתניה הקשישה, שזכתה להצביע לכנסת הראשונה, באה רכובה על כיסא גלגלים עם המטפלת שלה. דבר לא עצר אותה ולא עמד בדרכה מלממש את זכותה הדמוקרטית, עד שהגיעה לכניסה לקלפי. שם, נבלמה מול המדרגות. היא לא הייתה היחידה שנשלחה להצביע בקלפי המרוחק כמה מאות מטרים משם, מפאת חוסר נגישות לנכים. מעט מחשבה ורצון טוב הבאים לידי ביטוי בהצבת רמפה קטנה היו חוסכים לאנשים אלה את עגמת הנפש, טרחה מיותרת ולחלקם – ויתור על הזכות.

matania
יהודית מתניה, זכתה להצביע לכנסת הראשונה (צילום: ג'נין תמי וולף)

יהודית סיפרה לי שהפעם היא בוחרת ב"חזק", לא בזה שהכריז על עצמו ככזה והתברר לו שהמציאות טפחה על פניו, אלא ליאיר לפיד, "החזק" של ליהיא לפיד מ"יש עתיד". המטפלת סיפרה לי שהיא כבר הצביעה בעיר מגוריה. ברגע האחרון כשכבר הייתה מאחורי הפרגוד, שלפה אף היא את הפתק של "יש עתיד", שמה במעטפה ולבעלה סיפרה ששמה מחל.

בחוץ, בדוכני המפלגות שעדיין ניסו לשכנע את המתלבטים אם כי מתוך נמנום מה, גיליתי שרובם עובדים בשכר וממש לא מייצגים את המפלגות שאת חולצותיהן לבשו. בחור שלבש טי שרט של מחל ולא נראה לי "הליכודניק המצוי" גיחך כשגיליתי לו את תחושותיי. "למי את חושבת שאני מצביע?" שאל בחיוך. "למרצ", עניתי ללא היסוס והוא חייך חזרה בהסכמה.

חוסר נגישות שתוצאתו שיעור הצבעה נמוך היה הבעיה גם ביישובים אחרים. בפזורה הבדואית אחוזי ההצבעה היו נמוכים מאוד, אולם לא משום שלא רצו להצביע אלא בגלל נסיעה של כמה עשרות קילומטרים שהפרידה בינם לבין זכותם האזרחית. גם בקיבוץ גרופית שבערבה נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים מאותה הסיבה בדיוק, כמו גם בצפת, שבה אנשים מבוגרים נשלחו בשל כך לקלפיות מרוחקות ובחרו ללכת הביתה.

היו גם את אלה שליוו לקלפי בני משפחה שהיו זקוקים לעזרה מאחורי הפרגוד, באישור כמובן, ודאגו לשלשל עבורם את הפתק הנכון, בעוד שלא מעט אנשים הפכו את יום הבחירות לטיול בחירות ברחבי הארץ משום שלא החליפו כתובת בזמן.

כיצד לייעל את מערכת הבחירות הבאה

הגיע הזמן שלקראת הבחירות הבאות, העלולות להתרחש קרוב יותר מהצפוי, ישתנו סוף סוף סדרי עולם ונתקדם לעידן התקשורת האלקטרונית הממוחשבת, כפי שנהוג בעולם המודרני של המילניום הנוכחי. הצבעה ממוחשבת תאפשר לכל אזרח בעל אזרחות ישראלית לממש את זכותו הדמוקרטית ללא שום קשר למקום שהייתו הפיזית-גיאוגרפית.

לא תמיד הקלפי נגישה לבעלי מוגבלויות (צילום: ג'נין תמי וולף)
לא תמיד הקלפי נגישה לבעלי מוגבלויות (צילום: ג'נין תמי וולף)

אזרחים רבים שנדדו לחו"ל מסיבות אידיאולוגיות יכולים וזאת גם זכותם הדמוקרטית לנסות לשנות את המפה והנוף הפוליטי שתזרז אולי את חזרתם ארצה, למשל. נכים, חולים המרותקים למיטתם, אנשי עסקים השוהים בחו"ל, טייסים שיצאו לטיסה, אנשים שהחליפו מקום מגורים וצריכים לנסוע עשרות קילומטרים לקלפי ועוד רבים אחרים.

 ברור שיש בעיות שיצטרכו למצוא להן פתרון, אך אין לי ספק שהן ייפתרו אם רק תהיה נכונות לכך. היום, כשכמעט הכל מתנהל דרך האינטרנט, אפילו במשטרת הגבולות והמאגר הביומטרי, אני לא רואה כל סיבה מדוע לא ניתן להעביר גם את הבחירות לעידן הממוחשב ולחסוך בכך כספים רבים הנשפכים היום בגלל המערך המסורבל הזה, שלא לדבר על המהירות והדיוק בספירת הקולות.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן