פמיניזם לוחמני מדי, כי אין ברירה

כשבלשכת ראש הממשלה שלטת תרבות וולגרית, אין פלא שהצדק שנעשה חייב גם להיחשף לאור יום בצורה הכי אסרטיבית שיש

פמיניזם לוחמני מדי, כי אין ברירה

כשבלשכת ראש הממשלה שלטת תרבות וולגרית, אין פלא שהצדק שנעשה חייב גם להיחשף לאור יום בצורה הכי אסרטיבית שיש

אם אנשים התקשו בזמנו להבין למה קרבנו של נתן אשל סירבה בעקשנות להגיש תלונה או למסור עדות, אולי למצער תבהיר להם זאת ההסתערות רבתי על נשים שמסרבות להסכין עם שובו של האשל לשירות הציבור. כל זאת בניגוד להסכם הטיעון שעליו חתם ואת פירותיו הבאושים אנחנו אוכלים כעת, משום שאם לא כתוב במסמך העסקה "עבירת מין" במפורש, אשל רשאי לטעון שהוא אינו עבריין מין. הרי כתוב, שחור על גבי לבן שהוא רק התנהג בצורה בלתי הולמת.

התנהגות בלתי הולמת היא מונח מעודן מדי בתרבות וולגרית כשלנו, השלטת אפילו במשרד ראש הממשלה, מתברר, משום שאף אחד אינו משלם בה על מעשיו. במקום שמשתמשים בו בחיסיון התכתובת של העבריין כעילה להסתרת הצדק שנעשה ולא נראה, אין פלא שאדם כמו אשל נחשב גם למי שיכול לחזור לעסוק בענייני ציבור ואין תמה שיש מי שמגן על זכותו לזרות חול בעיני מי שמשלם את שכרו. הטענה שזכותו לפרטיות גדולה מזכות הנשים להגן על עצמן מפני נוכחותו מגוחכת במקרה הטוב ומסוכנת עד מאוד במקרה הרע, והמסר שלה חד וברור: הצדק נעשה רק למראית עין.

 אנשים רבים מסרבים להפנים את מלוא חומרתה של "התנהגות שאינה הולמת" אם הם גורסים שההתמדה והעקביות שבהן מוקיעות נשים את נתן אשל גרועות מההתמדה והעקביות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהעסקתו בשירות המדינה. בדיוק בשל כך מתרחבים למרבה הזוועה גם השוליים המאפשרים לדון בזכויותיו של העבריין אשל, שאינו מתויג כעבריין מין.

על הפשע מוסיפים כעת גם עוון כשמתעקשים בתואנות תמוהות ליטול את זכות הדיבור מנשים אחרות, גם כשברור לעין כל שהגבר שנגדו הן יוצאות נחשף לגמרי בקלונו, סוף סוף. האם נשים אמיצות אלה, המדברות בנחישות ובעקשנות מגונות ומותקפות בטיעונים שוליים ומקוממים בקטנוניותם, הנופלים פי כמה וכמה מחומרת הסתבכויות אשל עצמו, רק משום שהן מתויגות כפמיניסטיות לוחמניות, רחמנא לצלן? נדמה עדיין שזהו פשע חמור יותר מפשעו של אשל, וזה כבר הזוי לטעמי יותר מטענת החיסיון על מכתביו.

לשיטת המסתערים עליהן, זכות הצעקה של קרבנות בעבר ובעתיד הרסנית ופוגענית יותר מאדם המפר את הסדר הטיעון שעליו חתם בעצמו, והוא הולך ומסתבך בהתבטאויות שאינן מכבדות אף אחד, ולבטח לא משרת ציבור. ממתי אדם זכאי לשקר, להכפיש ולאיים ואסור לחשוף את קלונו ברבים? ממתי "חיסיון" יכול לכסות ולכבות כל שיקול דעת לקוי ולא רלוונטי בפרשה חמורה כזאת? האם יש מישהו שחושב עדיין שעם כל מה שנחשף לאחרונה אשל ראוי עדיין לייצג אותו היכן שהוא ליד לשכת ראש הממשלה?

למרות שאינני מאמינה בתיאוריות קונספירציה הזויות, תחושתי היא שגלוי וברור כעת שהפמיניזם הלוחמני הוא קרנות המזבח הכי לא רלוונטי שנאחזים בו למרות שאפילו גברים רואים בפרשת אשל ביזיון ושערורייה.

הדריסה המתמדת של שיקול הדעת הברור והאמיץ חייבת להיפסק משום שפמיניזם לוחמני, עם כל היותו שנוי במחלוקת, אינו עילה ללקות בעיוורון שאינו מאפשר להבחין בין טוב לרע. אם לא ברור לכם מי כאן העבריין ומהי העבירה האמיתית, הרי שסביר להניח שהגבר הבא שיפיק תועלת מתקדים אשל קורא אתכם וגוזר את הכתבות שבהן אשל מטוהר. שיהיה, על כל מקרה שיתקוף עליו יצרו בשבתו במשרדו, ליד מזכירה מצודדת מדי.

אם אנשים התקשו בזמנו להבין למה קרבנו של נתן אשל סירבה בעקשנות להגיש תלונה או למסור עדות, אולי למצער תבהיר להם זאת ההסתערות רבתי על נשים שמסרבות להסכין עם שובו של האשל לשירות הציבור. כל זאת בניגוד להסכם הטיעון שעליו חתם ואת פירותיו הבאושים אנחנו אוכלים כעת, משום שאם לא כתוב במסמך העסקה "עבירת מין" במפורש, אשל רשאי לטעון שהוא אינו עבריין מין. הרי כתוב, שחור על גבי לבן שהוא רק התנהג בצורה בלתי הולמת.

התנהגות בלתי הולמת היא מונח מעודן מדי בתרבות וולגרית כשלנו, השלטת אפילו במשרד ראש הממשלה, מתברר, משום שאף אחד אינו משלם בה על מעשיו. במקום שמשתמשים בו בחיסיון התכתובת של העבריין כעילה להסתרת הצדק שנעשה ולא נראה, אין פלא שאדם כמו אשל נחשב גם למי שיכול לחזור לעסוק בענייני ציבור ואין תמה שיש מי שמגן על זכותו לזרות חול בעיני מי שמשלם את שכרו. הטענה שזכותו לפרטיות גדולה מזכות הנשים להגן על עצמן מפני נוכחותו מגוחכת במקרה הטוב ומסוכנת עד מאוד במקרה הרע, והמסר שלה חד וברור: הצדק נעשה רק למראית עין.

 אנשים רבים מסרבים להפנים את מלוא חומרתה של "התנהגות שאינה הולמת" אם הם גורסים שההתמדה והעקביות שבהן מוקיעות נשים את נתן אשל גרועות מההתמדה והעקביות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהעסקתו בשירות המדינה. בדיוק בשל כך מתרחבים למרבה הזוועה גם השוליים המאפשרים לדון בזכויותיו של העבריין אשל, שאינו מתויג כעבריין מין.

על הפשע מוסיפים כעת גם עוון כשמתעקשים בתואנות תמוהות ליטול את זכות הדיבור מנשים אחרות, גם כשברור לעין כל שהגבר שנגדו הן יוצאות נחשף לגמרי בקלונו, סוף סוף. האם נשים אמיצות אלה, המדברות בנחישות ובעקשנות מגונות ומותקפות בטיעונים שוליים ומקוממים בקטנוניותם, הנופלים פי כמה וכמה מחומרת הסתבכויות אשל עצמו, רק משום שהן מתויגות כפמיניסטיות לוחמניות, רחמנא לצלן? נדמה עדיין שזהו פשע חמור יותר מפשעו של אשל, וזה כבר הזוי לטעמי יותר מטענת החיסיון על מכתביו.

לשיטת המסתערים עליהן, זכות הצעקה של קרבנות בעבר ובעתיד הרסנית ופוגענית יותר מאדם המפר את הסדר הטיעון שעליו חתם בעצמו, והוא הולך ומסתבך בהתבטאויות שאינן מכבדות אף אחד, ולבטח לא משרת ציבור. ממתי אדם זכאי לשקר, להכפיש ולאיים ואסור לחשוף את קלונו ברבים? ממתי "חיסיון" יכול לכסות ולכבות כל שיקול דעת לקוי ולא רלוונטי בפרשה חמורה כזאת? האם יש מישהו שחושב עדיין שעם כל מה שנחשף לאחרונה אשל ראוי עדיין לייצג אותו היכן שהוא ליד לשכת ראש הממשלה?

למרות שאינני מאמינה בתיאוריות קונספירציה הזויות, תחושתי היא שגלוי וברור כעת שהפמיניזם הלוחמני הוא קרנות המזבח הכי לא רלוונטי שנאחזים בו למרות שאפילו גברים רואים בפרשת אשל ביזיון ושערורייה.

הדריסה המתמדת של שיקול הדעת הברור והאמיץ חייבת להיפסק משום שפמיניזם לוחמני, עם כל היותו שנוי במחלוקת, אינו עילה ללקות בעיוורון שאינו מאפשר להבחין בין טוב לרע. אם לא ברור לכם מי כאן העבריין ומהי העבירה האמיתית, הרי שסביר להניח שהגבר הבא שיפיק תועלת מתקדים אשל קורא אתכם וגוזר את הכתבות שבהן אשל מטוהר. שיהיה, על כל מקרה שיתקוף עליו יצרו בשבתו במשרדו, ליד מזכירה מצודדת מדי.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן