באפריל 2007, כשהיא בת 17, שיחקה יוליה גלושקו את משחק הבכורה שלה במדי נבחרת הפדרציה של ישראל. בשנים שחלפו הפכה גלושקו לבורג חיוני בנבחרת, ולשחקנית שמהווה חלק בלתי נפרד מהישארות הנבחרת בבית האירופאי אפריקני. היום, כשהיא בת 23, ולאחר 7 שנים במדי נבחרת הפדרציה של ישראל, היא תפתח את המפגש ה-14 שלה (אילת, 6-9 בפברואר, שידורים חיים בערוץ הספורט), כשבד בבד חוגג המפעל 50 שנות קיום.

גלושקו (177 בעולם), שהגיעה בשיאה למקום העשירי בדירוג הנוער העולמי, עושה את צעדיה בנחישות עם הצוות המקצועי שמקיף אותה, בראשותו של אסף אינגבר. כל מפגש ביתי כזה, כמו גביע הפדרציה באילת, עוזר לה לצבור עוד ועוד ביטחון ולקדם אל מה שבהחלט נראה אפשרי – כניסה אל מאה השחקניות המובילות בעולם.

"יוליה מאמינה בעצמה, וכל עוד שזה קורה, אני וכל הצוות המקצועי וודאי מאמינים בה", אומר אינגבר. ואכן, גלושקו כבר השיגה לפני כשנתיים ניצחון מרשים על שחר פאר בגמר אליפות ישראל, ואף רשמה הישג שיא בסבב המקצועי כשהעפילה להגרלה הראשית של אליפות ארה"ב הפתוחה. "אני אוספת עוד ועוד משחקים", מספרת המחבט מספר שתיים. "כל משחק כזה, ניצחון או הפסד, הוא עולם שלם שאפשר ללמוד ממנו, וככה אני מתקדמת".

לאחרונה, מונה ג'ון בראון (48) לתפקיד מאמנה של גלושקו (על הצוות נמנה גם יורם מנחם). בראון אימן בעבר מספר שחקניות מהמאייה הראשונה, ביניהן אלכסנדרה ווזניאק מקנדה שדורגה במקום ה-21 בעולם. על המאמן החדש, מספרת גלושקו: "אנחנו עובדים על דברים חדשים שלא תמיד שמתי עליהם דגש בעבר. גם דברים טקטיים, וגם מעבר. אני מרגישה שאני משתפרת ומקווה שנראה את זה גם בפדרציה". בראון ואינגבר צפויים להתלוות לגלושקו גם למשחקים באילת, שם תשחק הישראלית לנגד עיני הקהל הביתי.

הלחץ במפגש ביתי כזה גדול יותר, כשאת משחקת מול הקהל הישראלי?

"הלחץ גדול יותר, אבל זה לחץ חיובי שעוזר לי להציג טניס טוב, להבדיל מלחץ שלילי שלעיתים משפיע לרעה. הקהל שלנו זה אחד הדברים הכי חזקים שמשפיעים על המשחק שלי, ושל הנבחרת. ברגע שזה מתחבר עם עוד כמה דברים פנימיים וטכניים, אפשר לנצח כל אחת".

הבית שקיבלתן נראה מאיים יותר משנים קודמות?

"כנראה שמדובר בהגרלה הקשה ביותר שקיבלנו בשלוש השנים האחרונות. גם טורקיה, שהיא כביכול אמורה להיות נבחרת חלשה יותר, מהווה בשבילנו סיכון. בשנתיים האחרונות הצלחנו להישאר בבית, ואני מקווה שגם השנה נמנע מירידה".

עליה לא על הפרק?

"אנחנו תמיד עולות למשחק כדי לנצח, וזאת כמובן המטרה העיקרית. כשאני על המגרש, אני לא חושבת כמה השחקנית שמולי מדורגת, וגם לא כמה יצאתי מולה בעבר. אני מנסה לנטרל את כל רעשי הרקע ולהתמקד אך ורק בלשחק הכי טוב. אז על הנייר אנחנו אולי פחות טובות מפולין או רומניה, אבל כמו שטורקיה יכולה להפתיע אותנו, ככה אנחנו יכולות להפתיע אותן. הכל פתוח".

כשרק הגעת לנבחרת שחר הייתה החונכת שלך. היום אתן במעמד שווה כשתי השחקניות המובילות.

"גם כשהגעתי לנבחרת והייתי צעירה כביכול, תמיד הייתה תחושה של כבוד הדדי. אחרי הכל, כולנו שחקניות נבחרת ישראל. שחר היא חברה טובה, אני נעזרת בה המון. לא כל יום יוצא לשחק לצד שחקנית כזאת גדולה, ואני שמחה שבחלקי נפלה הזכות".

זה יהיה המפגש הראשון שלכן עם עמוס כקפטן. זה יהווה שינוי משמעותי?

"לא חושבת שזה יהיה יותר מדי שונה. גם עמוס וגם ליאור מאוד מנוסים. אני בטוחה שעמוס יידע לייצר דברים טובים בשביל הנבחרת. הוא הגיע להמון הישגים בקריירה שלו, ולנו נשאר רק ללמוד מהניסיון שלנו. כל עוד יש על הספסל דמות שמבינה מה עובר עלינו בזמן משחק ומדברת באותה שפה כמו שלנו, הכל בסדר".