בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של המרכז לגביית קנסות אשר המשיך בהליכי גבייה לא מוצדקים והטיל עליו לשלם פיצוי בסך 30 אלף שקל לטובת התובעים.

לדברי בית המשפט, המרכז לגביית קנסות "התמהמה בבירור המחלוקת פרק זמן שאינו סביר, החזיק את כספי התובעים שלא כדין, הטיל עיקולים בצורה גורפת, ואף הרחיב את העיקול על כספי פנסיה של אישה מבוגרת. הטלת עיקולים על חשבונות בנק ועל משכורות חונקת את תזרים האשראי שיש לכל אדם, אך כאשר מדובר באדם מבוגר, שצבר לאורך שנים ארוכות ועבודה קשה כספי פנסיה, ראוי כי רשויות המדינה ייזהרו שבעתיים", כתבה השופטת  דורית פיינשטיין, " זהו לא הסטנדרט שיש לצפות לו לאדם שגובה חוב פרטי, וקל וחומר שאין לצפות כי מדינת ישראל תנהג באופן שכזה".

פסיקת בית המשפט ניתנה בתיק שבו בני משפחה הפסידו בתביעה שהגישו ולפיכך חויבו לשלם הוצאות בסך 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה, שכן שהנתבע יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי. משלא שולם החוב, הועבר הטיפול למחלקת הגבייה במרכז לגביית קנסות. בהמשך, בוטל פסק הדין בבית המשפט העליון, ונקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. לפיכך, ביקש ראש ההוצאה לפועל הבהרה אם ההוצאות בערכאה הקודמת בוטלו, ובית המשפט העליון הבהיר כי אכן כך.

אולם, להפתעתם של בני המשפחה, המשיך המרכז לגביית קנסות בפעילות הגבייה, לרבות הטלת עיקולים על חשבונות הבנק ומשכורות בני המשפחה, ואף הגדיל לעשות והטיל עיקול על כספי פנסיה של אחת מנשות המשפחה. פנו בני המשפחה לבית המשפט וטענו כי היה על המרכז לגביית קנסות לבטל את הליכי הגבייה לאלתר, ומשלא עשה כן, יש לפסוק לחובתו 50 אלף כפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

המרכז לגביית קנסות טען, כי הבירורים עם בית המשפט ועם הלשכה לסיוע נקלעו לקושי ולקח זמן עד שהובהר כי ההוצאות שנפסקו אכן בוטלו. משהסתיים הבירור הודיע לתובעים כי הליכי הגבייה נגדם נסגרו והחזיר לידיהם את הכספים שנגבו מהם בשגגה.

כאמור, בית המשפט דחה את טענות המרכז לגביית קנסות תוך שהוא מותח עליו ביקורת, והטיל עליו לשלם 30 אלף שקל פיצוי והוצאות בסך 3,500 שקלים.