המו"מ על הקמת הקואליציה החדשה עדיין לא מניב תוצאות. בעוד כולם דנים על עקרונות ומנסים לפרק גושים מתהווים, הודיע בנק ישראל, כי בחינה של תוואי הגירעון ויחס החוב לתוצר הצפויים בשנים הקרובות מגלה, כי אם תקטין הממשלה את הגידול בהוצאותיה לתקרה התואמת את כלל ההוצאות ותשמור על שיעורי המס הקבועים בחוק (כולל השינויים שכבר אושרו לשנים הקרובות) הגירעון הצפוי יהיה גבוה מיעדי הגירעון המוגדלים, שאימצה הממשלה במשך 2012 ויחס החוב לתוצר לא ירד עד סוף העשור.

עוד מדגיש בנק ישראל, שכדי לעמוד ביעד הגירעון ל-2013 תידרש העלאה של תקבולי המסים בכ-6 מיליארדי שקלים, שבהתחשב בהשפעת המסים על הפעילות משמעותה הגדלת תקבולי המס בהיקף של כ-7.5 מיליארדי שקלים ויתרה מכך בשנים שאחרי 2013 יידרשו העלאות נוספות.

אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לעלות התוכניות שאישרה, מזהיר בנק ישראל, יגיע הגירעון ב-2013 כמעט ל-5 אחוזי תוצר וימשיך לעלות גם בשנים הבאות. כתוצאה מכך יתקרב יחס החוב לתוצר ל-100 אחוזים לקראת סוף העשור, גם בהנחות מקלות לגבי השפעת הגירעון והחוב על שיעורי הריבית והצמיחה.

זחילת הגירעון

הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2012 היה 4.2 אחוזי תוצר, בהשוואה ליעד של 2.0 אחוזי תוצר בעת אישור התקציב בסוף 2010, וכנקודת אחוז יותר מהגירעון ב-2011. רוב הסטייה מיעד הגירעון נבעה מתקבולי מסים נמוכים מהתחזית המקורית. פער זה מוסבר ברובו על ידי התפתחויות מקרו-כלכליות שונות ממה שנחזה בעת אישור התקציב הדו שנתי בסוף 2010.

על פי אומדני בנק ישראל ההוצאות הצפויות בשנת 2013 על בסיס ההחלטות והתוכניות שאימצה הממשלה, גבוהות ביותר מ-9% מהתקציב ל-2012, וב-13 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה על פי כלל ההוצאה שאושר ב-2010. יתרה מכך, בשנים 2014 ו-2015 קיימים פערים משמעותיים נוספים בין העלות הצפויה של התוכניות שאישרה הממשלה לתקרת ההוצאות.

אם הממשלה תתאים את הגידול בהוצאותיה ב-2013 לתקרת ההוצאות ולא תשנה את שיעורי המס הקבועים בחוק, הגירעון הצפוי על בסיס תחזית צמיחה של 3.8 אחוזים הוא 3.6 אחוזי תוצר, גבוה מ-3 אחוזי תוצר – יעד הגירעון החדש שהממשלה אימצה בקיץ 2012. כלומר, ידרשו גם העלאות של שיעורי המיסים או ביטול פטורים, כדי לעמוד ביעד הגירעון. אם הממשלה לא תתאים את הוצאותיה, הגירעון הצפוי ב-2013 על בסיס עלות התוכניות שאישרה הממשלה, ושיעורי המס הקבועים בחוק הוא 4.9 אחוזי תוצר.

ללא התאמה משמעותית של תקציב המדינה – הן הקטנת התחייבויות הממשלה לגידול בהוצאות והן העלאת תקבולי המס – יחס החוב לתוצר אינו צפוי לרדת בשנים הקרובות, אלא אם שיעור הצמיחה יהיה גבוה במיוחד – יותר מחמישה אחוזים בממוצע לשנה.

חטיבת המחקר של בנק ישראל גילתה, לאחר שבחנה באמצעות מודל המס, כי רובו של הפער בין ההכנסות ממסים בפועל לתחזית התקציב נובע מגידול נמוך מהצפוי של שני משתנים מקרו-כלכליים: השכר ומכירות דירות חדשות. כאשר כרבע מהסטייה ניתן לייחוס, על פי המודל, לתחזית אופטימית מדי גם על בסיס המידע שהיה זמין בעת אישור התקציב לפני שנתיים.

מרבית הפער זוהתה כבר במשך 2011 והממשלה העלתה בהתאם בסוף 2011 את תחזית הגירעון ל-3.4 אחוזי תוצר, אך בגלל שהיא פעלה במסגרת תקציב דו-שנתי לא נעשו באותו שלב התאמות תקציביות מתבקשות, כדי להקטין את הגירעון. רק במחצית השנייה של 2012, כאשר הגירעון המשיך לגדול, החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המס כדי להפחיתו, בעיקר לקראת 2013.

בנוסף להכנסות הנמוכות מהחזוי, הוצאות הממשלה ב-2012 היו גבוהות מהתקציב המקורי. לכן בנק ישראל קובע, שאם הממשלה לא תבצע התאמות שיקטינו את הגידול בהוצאות, כדי שיתאים לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק צפוי בשנים הקרובות פער הולך וגדל בין הוצאות הממשלה לתקרה, שכן כמה מתוכניות הממשלה הן רב-שנתיות.