מנכ"ל התאחדות המלונות, שמואל צוראל, פנה אל מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, בבקשה להחיל גם על משכירי הדירות לתיירים את אותם התנאים שבהם על המלונאים לעמוד. לדבריו, תופעת השכרת דירות לתיירים הולכת וגוברת, בדגש על הערים תל אביב, ירושלים, הרצליה, נתניה וחיפה. "אתרי האינטרנט מלאים בהצעות לאכסון לתיירים בדירות (בחלק מהמקרים בפרסום מטעה של 'מלונות לכאורה'), לפרקי זמן שונים, החל מלילה בודד ועד לחודש ומעלה", הוא כותב.

צוראל מדגיש כי "עיננו לא צרה במפעילי שיטות אכסון אלו, אנו רק מבקשים כי התחרות תהיה בתנאים שווים לאמור: בעוד מלונות ישראל מחויבים בכללי רישוי עסקים מחמירים ובהגשת דו"חות מס ותשלומי מס כחוק, אין המצב דומה אצל משכירי הדירות; לא נאכפת על משכירי הדירות חובת רישום עסק ורישויו; לא נאכפת חובת הדיווח לרשויות המס ותשלום המס בהתאם, וכן קיים ניצול לרעה, לכאורה, של ההקלה במס להשכרת דירה למגורים".

לטענת צוראל, כתוצאה מכך, נוצרים תנאי חוסר שוויון בכושר התחרות בין המלונות לבין משכירי הדירות לתיירות, תוך אפליה לרעה למלונות ופגיעה בעסקיהם. "מעבר לכך, קיים כאן חשש של העלמת הכנסות החייבות במס בחוק, וגרימת נזק להכנסות המדינה. לנגד עינינו מתפתחת כאן תעשיית אכסון המגלגלת מיליוני דולרים, ללא מיסוי כנדרש בחוק. אנו מבקשים כי יינקטו פעולות האכיפה הנדרשות להסדרת תחום האכסון התיירותי בדירות".

כן הוא מציין כי התאחדות המלונות תפנה במקביל לרשויות המקומיות בהן מתקיימת תופעה זו, לאכיפה והסדרה כנדרש על פי חוקי רישוי העסקים וחוק הארנונה.

זיו: "על מוצר מיד שנייה עוד אין מס"

נדב זיו, מייסד ושותף עם אחיו רועי במיזם השכרת הדירות, אתר טלויסטה (Tellvaista), אומר שהוא מברך על הרעיון. "בתל אביב יש מעט מלונות ובמחירים גבוהים. תייר שרוצה ללון בתל אביב צריך לשלם 250 דולר ללילה, סכום לא פרופורציונלי שאולי במנהטן משלמים אותו. לכן דירות מוסבות לדירות נופש, כדי לענות גם הדרישה לחדרי מלון שחסרים כיום, וגם לחדרים במחירים נמוכים יותר".

לפי נתוני זיו, מספר לילות האורח לשנה שמוזמנים דרך האתר הוא 30,000. זיו מוסיף שהם רק הפלטפורמה שעליה מושכרות הדירות. "אנחנו לא צד בעניין ואני לא יודע אם בעל הדירה רוצה להעלים מס. אנחנו משלמים מס כחוק על מה שאנחנו עושים".

לדבריו, מקור הבעיה הוא שדירת נופש, למיטב ידיעתו, לא נחשבת כעסק, כי מאפייני ההשכרה אינם אחידים: יש מי שמשכיר לחודש ואחרים משכירים לכל השנה. "סטודנט שמכניס מישהו לדירה שלו כשהוא נוסע לתאילנד, הוא לא בעל עסק. על מוצר מיד שנייה עוד אין מס", הוא אומר, "לעומת זאת, אנשים שמשכירים דירות ועושים רק זאת – יש להחיל עליהם כללים. מי שזה עיסוקו כל השנה, צריך לשלם מס ולנהוג ככל עסק ואנחנו עובדים עם רבים כאלה".

אולם זיו מדגיש שאם המדינה מחליטה להחיל על משכירי הדירות לתיירים חובת התקנת מתקנים לכיבוי אש – "אז שמשרד התיירות גם יפרסם את הדירות בחו"ל כאופציה, כמו את המלונות, ושיתן שיוויון מכל הבחינות. בסוף זה עניין של בלמים ואיזונים: אם יבקשו מסטודנט לשלם ארנונה עסקית, לא יהיו דירות, מחירי חדרי המלון יעלו והתיירים יחפשו להם מקומות אחרים, זולים יותר מישראל".

לאן נעלמו התיירים?

בחודש שעבר התקיים במסגרת כנס הרצליה לתיירות פאנל שביקש לבדוק להיכן נעלמו לינות התיירים, זאת בעקבות הנתונים לפיהם מספר התיירים הנכנסים לישראל עלה בשנים האחרונות בהיקף גדול בהרבה מהיקף העלייה במספר הלינות במלונות. התקיים דיון בו הוצגו מגמות בהעדפות לינה של תיירים נכנסים. בין היתר הוצגה מגמה שהולכת ומתפתחת, לפיה תיירים רבים מעדיפים ללון בדירות המושכרות על ידי תושבים מקומיים בדירתם הפרטית או בדירות שנרכשו להשקעה במיוחד למטרה זו. כמו כן הוצגו נתונים המצביעים על מגמה של צמצום מספר הלינות בישראל לטובת לינות בבית לחם וכן אינדיקציות המצביעות על הגדלת הלינות במתקנים השייכים לכנסיות, ואינם נספרים בסטטיסטיקה.

רועי זיו אמר בפאנל כי באתר שבבעלותו יש כ-3,000 דירות רשומות, מתוכן כאלף פעילות. "עיקר הדירות הן בת"א, אבל יש גם לא מעט דירות בירושלים, בנתניה, בהרצליה, בבת ים ובאילת. יש גם דירות להשכרה ברמת השרון וברמת גן. איש עסקים שמגיע לתקופה של חודש-חודשיים, לחלוטין יעדיף לגור בדירה מרוהטת על פני חדר בבית מלון".

עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, אמר בפאנל כי "אסור שתהיה ראייה סקטוריאלית בתיירות, לטובת תחום זה או אחר. יש תיירות שמגיעה למלונות זולים ומשאירה מעט כסף למשק ויש תיירות שמגיעה לדירות להשכרה ומשאירה הרבה מאד כסף למשק. לכן המוצר התיירותי צריך לכלול 'גם וגם וגם'. אני חושב שדירות להשכרה טובות למשק, עשרות אלפי תושבי חוץ קנו דירות שמושכרות לתיירים חודשים ארוכים בשנה, מדובר על תיירים שנשארים זמן ארוך יותר בארץ ומוציאים כסף רב".