מי שטוב לו לא עושה הפגנות. מי ששבע רצון מחייו לא זקוק למהפכות. בדרך כלל, רמת הטוב הלאומית נמדדת לפי יכולתם של אזרחים לבנות לעצמם חיים שכוללים קריירה מספקת ושכר הולם.

ארגון 'קו משווה', שייעודו לסייע לאקדמאים ערבים להשתלב במשק הישראלי במשרות הולמות, הוקם לפני כחמש שנים על ידי בכירי התעשיינים במשק ואף יושב בהתאחדות התעשיינים.

 לדברי יעל קהאן-שרון, מנכ"לית קו משווה, למרות מגמת שיפור כלשהי, הנתונים עדיין עצובים למדי. "יש כמה מקצועות בהם אקדמאים ערבים משתלבים בקלות, והם בעיקר בסקטור הרפואי". רופאים ורוקחים ערבים הם כשרים, למרבה הפרדוקס, בעוד שאנשי הייטק ערבים עדיין לא מתקבלים בקלות. בוגרי הנדסה, מקצועות פיננסיים ומשפטים אינם משתלבים באותה מידה. מסתבר שרק 20% מהאקדמאים הערבים מועסקים בתעסוקה הולמת.

"יש כמה חסמים שמביאים לכך שמהנדסים מוכשרים שלמדו בטכניון, למשל, אינם מועסקים בחברות הייטק שמשוועות לעובדים מסוגם", טוענת שרון-קהאן. מסתבר שדווקא בהייטק מנהלים מחפשים את הדומים להם. חשיבות עבודת הצוות מביאה לדגש על שפה וערכים דומים, וזה מביא להדרה של עובדים שנתפשים כשונים, ביניהם ערבים ונשים.

קו משווה מהווה מעין גשר, מתווך, בין החברה הערבית לסקטור העסקי.  קהאן-שרון: "למדנו שהחסמים נמצאים לא רק בעולם העסקי אלא גם בחברה הערבית. צעירים ערבים שמכוונים את עצמם מקצועית אינם מכירים כלל את החברה היהודית ואת סדרי העדיפויות של עולם העסקים והקריירה היהודי. גם הפיזור הגיאוגרפי אינו לטובת האקדמאים הערבים, במיוחד אם הם רוצים להשאר קרוב למשפחותיהם. יחד עם זאת, יש נטייה הולכת וגוברת של אקדמאים ערבים לנייד את עצמם ולהחליף מקום מגורים כדי להתקדם בקריירה". חסם נוסף של האקדמאים הערבים הוא רמה נמוכה יחסית של הכרות עם השפה האנגלית, שהיא עבורם לעתים שפה רביעית, בעוד שעבור היהודים היא שפה שנייה בדרך כלל.

האקדמאים הערבים מגיעים לשלב של חיפוש תעסוקה מתאימה רק לאחר שהם מסיימים את לימודיהם, בדרך כלל. היהודים נוטים להתחיל לעבוד במשרה חלקית בתחומים רלוונטיים למקצועם כבר בזמן הלימודים, וכך הם מביאים ערך מוסף של ניסיון כלשהו למעסיקים עם גמר הלימודים. הערבים, שלא משרתים בצבא, הם גם צעירים יותר וניסיון החיים שלהם פחות לעומת זה של מקביליהם היהודים. כך הם צוברים חסכים בעולם העבודה.

לא מכירים את חוקי המשחק

הם באים חסרי ניסיון, לא מכירים את ערכי עולם העבודה היהודי, רחוקים מהתרבות השליטה, מבולבלים הרבה יותר ולא יודעים להתראיין. הם צריכים ללמוד מהר את הכללים כדי להשתלב. הם צריכים ללכת בניגוד לערכים שהוקנו להם. למשל, בעוד שבראיון עבודה מצפים מהמועמד לדבר בשבח עצמו, האקדמאי הערבי שחונך לצניעות מתקשה מאוד לעשות זאת.

לעתים קרובות הם לומדים את התחומים הלא נכונים, מתוך חוסר הכרה שוק מגמות השוק, או לומדים את התחומים הנכונים במוסדות הלימוד הלא נכונים. כאן נכנסת לפעולה זרוע אחת של 'קו משווה', אשר מתערבת בבחירת תחומי ומוסדות לימוד כבר בתיכונים. קהאן-שרון מספרת כי העמותה מעבירה שיעורים בתיכונים, ובהם מסבירים מומחי תעסוקה לתלמידים ששואפים ללימודים מתקדמים מה ואיפה כדאי ללמוד. "אנחנו הולכים לכל בית ספר, אוניברסיטה ומכללה שמזמינים אותנו", היא אומרת, "כדי לתת את הכלים המתאימים לבחירת מקצוע שיש סיכוי להשתלב בו תעסוקתית".

תורת שילוב השונה, הגיוון, ה-DIVERSITY, מאוד מקובלת היום בעולם וטוענת כי כאשר בחברה יש נציגים לאוכלוסיות שונות באוכלוסייה, היא מצליחה יותר שיווקית ויודעת לדבר טוב יותר עם לקוחותיה השונים, משמשת גם את 'קו משווה'. יותר ויותר חברות מצטרפות לפרוייקטים של העמותה ומשלבות אקדמאים ערבים. ביניהן חברות רב לאומיות שיש להן מדיניות של מחוייבות לנושא הגיוון, כגון HP, סנדיסק, וגם אמדוקס, דלוייט טוש, ארנסט ויאנג, אך גם חברות גדולות ומובילות במשק הישראלי, כגון הבנקים הגדולים וחברת שטראוס.

"תמיד זה צריך לבוא מלמעלה, מההנהלה הראשית, מהמנכ"ל. אם המנכ"ל מחוייב, כולם יהיו מחוייבים וזה יעבוד, בסופו של דבר", אומרת קהאן-שרון.

ועדיין, כל זה מתנהל עקב בצד אגודל. אולי אם הקצב יגבר, נצליח למנוע את האינתיפאדות הבאות.