נכשל מיסוד הזנות, הולנד שוקלת הפללת הלקוחות

אמסטרדם, הידועה באטרקציית התיירות השנויה במחלוקת "החלונות האדומים", אולי לא תמשיך להיות מוקד משיכה לתיירות מין. ממשלת הולנד מיסדה את הזנות ב-2000, אך הסתבר שהמיסוד לא סייע בהפחתת האלימות כלפי נשים וגברים בזנות. בתיקון לחוק יכללו גם את חיוב בעלי בתי הבושת בהצגת תוכנית עסקית והקמת מאגר נתונים של "עובדי מין" רשומים

נכשל מיסוד הזנות, הולנד שוקלת הפללת הלקוחות

אמסטרדם, הידועה באטרקציית התיירות השנויה במחלוקת "החלונות האדומים", אולי לא תמשיך להיות מוקד משיכה לתיירות מין. ממשלת הולנד מיסדה את הזנות ב-2000, אך הסתבר שהמיסוד לא סייע בהפחתת האלימות כלפי נשים וגברים בזנות. בתיקון לחוק יכללו גם את חיוב בעלי בתי הבושת בהצגת תוכנית עסקית והקמת מאגר נתונים של "עובדי מין" רשומים

ראש עיריית אמסטרדם, אברהארד ואן דר לאן, דרש במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול (ג') להחמיר את הפיקוח על תעשיית המין בעיר, עקב עלייה בסחר בבני-אדם וסרסור בקטינות בכפייה. דר לאן הכריז כי גיל המינימום לזנות יעלה מ-18 ל-21. בנוסף, בתי בושת בכלל, והחלונות האדומים בפרט, יחוייבו לסגור את עסקיהם מארבע עד תשע בבוקר.

החלונות האדומים, אמסטרדם
החלונות האדומים, אמסטרדם. ייסגרו בין ארבע לתשע בבוקר? (צילום מתוך וידאו)

דר לאן הודה שההחלטה נובעת ישירות מהרצון לפגוע חזיתית בפשע המשגשג בחסות מיסוד תעשיית המין ומהרצון להגן על העובדים, שרובם נשים, מניצול, אלימות והתעללות. נערות העוסקות בזנות הן פגיעות במיוחד, מפני שסרסורים מפתים אותן, עוד טרם הגיען לגיל 18, הגיל החוקי לעסוק בזנות, למכור את גופן לתיירים באמצעות שיווקן כבתולות. "המצב חמור מאוד ומחייב אותנו לפעול", אמר ראש העיר.

לאפשר תנאי שיקום לאלה הרוצות לצאת מהזנות

המטרה הראשית בתהליך היא למנוע מנשים להדרדר לזנות, אמר, והמטרה הנוספת היא לאפשר תנאי שיקום לאלה הרוצות לצאת מהזנות. סעיפים נוספים בתיקון לחוק כוללים את חיוב בעלי בתי הבושת בהצגת תוכנית עסקית והקמת מאגר נתונים של "עובדי מין" רשומים. עוד מציע החוק לחייב גם את הלקוחות לבדוק שהאשה שאת שירותיה הם צורכים אכן רשומה במאגר. השינויים בחוק אמורים להכנס לתוקף עד יולי, הכריז דר לאן. "אנחנו זקוקים למתווה חוקתי ברור בהקדם האפשרי, כדי להילחם בסחר בבני אדם".

ממשלת הולנד מיסדה את הזנות בשנת 2000, והיום, לפי ההערכות, עובדים בזנות באמסטרדם לבדה כ-8,000 בני אדם. הרשויות נוכחו לדעת שהמיסוד לא סייע בהפחתת האלימות כלפי נשים וגברים בזנות. מומחים בהולנד מסרו כי המיסוד לא פתר בעיות רבות בתעשיית המין שנותרו בעינן, לרבות סחר בבני-אדם. כעת בוחנות רשויות המדינה בהולנד את המודל השוודי כאפשרי ליישום, מודל שבו מופלל צרכן שירותי הזנות, אך לא העוסק/ת בזנות (כפי שהוצע גם בישראל [ח"כ גלאון, 2007; ח"כ זוארץ, 2010] ואושר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית).

השוק גדל והתרחב, והתפשט לרוחב העיר כולה

במגזין הבריטי ספקטייטור, במאמר שנכתב עוד בתחילת פברואר, מפנים הכותבים את תשומת הלב לתוצאות מיסוד הזנות באמסטרדם והולנד ככלל: בפועל, במקום לתחום את התעשייה לאזור מצומצם בעיר הגדולה, "דיסקרטי וניתן להתחמקות", השוק גדל והתרחב, והתפשט לרוחב העיר כולה – לרבות בצורת זנות רחוב.

החלונות האדומים, אמסטרדם
החלונות האדומים, אמסטרדם (צילום מתוך וידאו)

במקום ליהנות מזכויות ב"מקום העבודה", דווח במגזין הבריטי, הסרסורים אכזריים כתמיד.  תחת מעטה המיסוד, נהנים כעת הסרסורים מההגדרה המחודשת כ-"מנהלים" וכ-"אנשי עסקים". התעללות שנחוותה על ידי הנשים הוגדרה כעת כ"סיכון מקצועי".

תיירות מין גדלה באמסטרדם באופן ייחודי – "העיר הפכה לבית הבושת של אירופה", ונשים יובאו על-ידי סוחרים, ממדינות אפריקה, מזרח אירופה ואסיה, כדי להתמודד עם הדרישה.

הסרסרות נותרה כשהייתה – אבל הפכה ללגיטימית. אלימות היא עדיין מנת חלקם של העוסקים בזנות, אבל נחשבה "חלק מהעבודה". הסחר בנשים גדל, ותמיכה בנשים שרצו לצאת מהזנות כמעט ונעלמה לחלוטין.

הזנות הלא חוקית נשארה כשהייתה, אך בלבוש חדש

"הממשלה ההולנדית קיוותה לגלם את תפקיד הסרסור המכובד וליהנות מנתח של רווחי הזנות באמצעות מיסוי", נכתב בספקטייטור, אבל רק חמישה אחוזים מן הנשים הצהירו על עבודתן במס ההכנסה. הזנות הלא חוקית נשארה כשהייתה, אך בלבוש חדש, ויחד עם גידול בסחר בבני-אדם, גידול בבתי-בושת ללא רישיון וסרסרות. "סרסור בנשים שמחוץ למדינות האיחוד האירופי, נואשות לחיים חדשים, נותר לא חוקי – אבל מעולם לא היה קל יותר".

פריחת בתי הבושת נכפתה גם על ערים ועיירות שלא רצו ליהנות מהמגמה החדשה. במקרים בהם עיר או עיירה התנגדו להקמת בית בושת, הן חוייבו בחוק לאשר לפחות אחד, בהתאם לחוקי זכויות העיסוק המקומיים.

בשנים 2006 עד 2009 סגרה המדינה שליש מבתי הבושת באמסטרדם, עקב מעורבות ישירה של אנשי פשע מאורגן, סוחרי סמים וסוחרים בנשים. כעת המשטרה מכירה בכך שאזור "החלונות האדומים" הפך למוקד עולמי של סחר בבני אדם ושל הלבנת כספים. הרחובות הפכו לזירות נוחות עבור כנופיות סרסורים לשדל קטינות פגיעות לזנות, כשהם מציגים אותן לתיירי המין כבתולות שתעשנה כל מה שהם רוצים.

רוג'ר מתיוס, פרופ' לקרימינולוגיה מאוניברסיטת קנט באנגליה, שצוטט במאמר הבריטי, שוחח עם פוליטיקאים מהולנד, שהודו בכך שהמיסוד הוסיף כאוס והחמיר עם תחום פרוץ ממילא. כותבי המאמר מטילים ספק ביעילות הדרישה לחייב נשים העוסקות בזנות להירשם, שכן החיוב בתשלום מיסים התגלה כבלתי אפקטיבי בעליל. עם אכיפת המיסוד החל גיוס נרחב של נרשמים, אך רק מאה הצהירו על עצמם עובדי מין, ובהם רובן היו חשפניות ורקדניות "לאפ-דאנס".

מי שייקלע לאזור החלונות האדומים באמסטרדם, כמתואר במאמר, יראה את המחזה הבא: המוני תיירי מין הלומי אלכוהול שנהנים מהיותם במשחק "הצרכנים" מול החלונות, מצביעים וצוחקים על הנשים. הנשים המקומיות חולפות במהרה וראשיהן מופנים מטה. לקוחות מזדמנים מתמקחים עם הנשים על המחיר, אחרים יוצאים ורוכסים את המכנסיים. רבות מהנשים בחלונות ובבתי הבושת נראות צעירות מאוד, משועממות מאוד, רובן יושבות מאחורי הזגוגית בלבוש תחתון ומשחקות בטלפונים הסלולריים שלהן.

כשהולנד הכריזה על המיסוד, רבים מתושבי אמסטרדם גדשו את הרחובות והביעו מחאתם. כשש שנים אחר כך הודה ראש העיר שהניסוי היה אסון. אזורים שהוקצו לתעשיין המין בערים רוטרדם, האג והירלן נסגרו מסיבות דומות.

"המיסוד לא הביא אמנציפציה. הוא כינס תחתיו יחס בלתי הומני ומשפיל כלפי נשים, כי הוא הצהיר על מכירה וקנייה של בשר אנושי כמתקבלות על הדעת", נכתב. כשהממשלה ההולנדית תעבור את השינוי מתפקיד הסרסור לתפקיד המגונן, מקווים הכותבים, "יהיה לה זמן להרהר בנזק שנגרם לנשים שנכלאו בניסוי החברתי ההרסני הזה".

[related-posts title="עוד בנושא זנות"]

_________________________________________________________________________________

  • טלי קורל היא רכזת מתנדבים, מכון תודעה, עמותת תודעה (מלכ"ר) למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין.

10 Comments

  1. אליהו
    27 בפברואר 2013 @ 22:52

    מצב זוועתי. כדאי לחשוב על פתרונות אחרים לגברים חמומי מוח ותאוותנים. אולי ימכרו להם בובות מתנפחות בצורת הבת שלהם? יש סיכוי שזה יעזור להם להתאפק, אבל לך תדע כבר בימינו.

  2. קוראת מזדמנת
    27 בפברואר 2013 @ 16:57

    כתבה כל כך חשובה על נושא שמערב סחר בבני אדם, ניצול מיני, פשע ואלימות והתמונה שבחרתם לשים היא של בחורה ערומה המוצגת בחלון כסחורה?

    • עמית מנדלזון
      27 בפברואר 2013 @ 17:02

      כמה בורות מציגה קוראת מזדמנת אחת. הצילום הוא תל אחד מחלונות רובע החלונות האדומים באמסטרדם ונוגע ישירות לנושא הכתבה. או שמעולם לא ידעת את זה או שאת מאלו שקודם מגיבים ורק אחרי כן חושבים בשני המקרים זה לא לזכותך

      • קוראת מזדמנת
        27 בפברואר 2013 @ 17:32

        אני לא אגרר להכפשות אישיות. אני מקווה שקיבלת סיפוק מלקרוא לי בשמות.

        אני יודעת בדיוק של מה התמונה וקראתי את הכתבה. מדובר בה על התעללות, סחר בבני אדם, קיום יחסי מין עם קטינות, ומשום מה מכל הדברים המאוד חשובים האלו בחרו להציג תמונה של בחורה כמעט ערומה.

        האם זו התמונה היחידה הקשורה לנושא הכתבה שהיה לעורך מגפון הנכבד? האם זו תמונה שקשורה לתופעות שהכתבה מבקרת? האם התמונה הזו מוסיפה משהו לדברים שנכתבו מלבד ניסיון פאתטי וטמקאי לגרות את יצר המין של הקורא?

        • עמית מנדלזון
          27 בפברואר 2013 @ 17:39

          את מציגה את עצמך פעם אחר פעם באור מגוחך, איזו תמונה את רוצה שתוצג כשמדובר בזנות ובאמסטרדם של סוכריה על מקל ?

          • קוראת מזדמנת
            27 בפברואר 2013 @ 18:52

            מעולם לא קיבלתי תגובה עניינית כל כך. תודה שפקחת את עיני.

          • עמית מנדלזון
            27 בפברואר 2013 @ 19:22

            לשירותך בכל עת… את לא חושבת שצורת החשיבה שלך מתאימה לבנות יענה ? זה לא סיטאציה שתעלם עם התמונה תהיה אחרת. זה קיים זה שם וזה הנושא כל מילה נוספת היא טמינת ראש בחול

  3. איילת הרדי
    27 בפברואר 2013 @ 15:33

    המודל השבדי נכשל. בארץ המצחיקה שלנו, שבה מחפשים איך להעלים תופעה שאין סיכוי להעלמתה, עדיין חושבים שהפללת הלקוחות תעשה משהו. אלה שטויות. המשטרה תפטרל, כמו בשבדיה, ברחובות שבהם עומדות הבחורות ומציעות את עצמן, והלקוחות פשוט לא יצאו לרחובות, בדיוק מה שקורה עכשיו בשבדיה. אבל במקום זה, הם פשוט ירמו טלפון למכון הליווי ויבקשו שהבחורה תגיע אליהם הביתה. ומה אז? כל שוטר יעקוב אחרי זונה שתלך לבית של לקוח?

    ועוד לא דיברנו על בנות שכן רוצות לעבוד בזה. טלי קורל מחפשת את המטבע מתחת לפנס. שתעשה עבודת רגליים, תלך למשטרה ותבדוק כמה מהזונות שבעובדות ברחובות תל אביב באות לשם במטרה מוצהרת לעבוד בזנות. היא תגלה, למרבה ההפתעה, שלמעלה משמונים אחוז כאלה. הן לא מתכננות להיאנס או להידקר, אבל הן בהחלט באות לעבוד במקצוע הזה. המסקנה היא שצריך לאסור את הסרסורים, את הפשעים ואת סוחרי הסמים והבשר, ולא למנוע את גישת הלקוחות.

    לא זהבה גלאון ולא אף אחת מהמחוקקות לא טרחו לשאול את האוכלווסייה היחידה שכל זה באמת נוגע לה: הבחורות עצמן. אם ישאלו, הם תקבלנה תשובה שהן ממש לא אוהבות: שיניחו להן לעבוד ולהתפרנס ויפסיקו להשמש בהן כתירוץ לכיבוס המצפון. זה בדיוק מה שהן רוצות גם בהולנד. הבעייה היא שכרגיל, מחפשים את הדרך הקלה. במקום לאסור סרסרות ולעצור סרסורים, רוצים לכלוא את הלקוחות. מתחת לפנס, נו.

    לשם ההשוואה, תנסו לחשוב על מסעדה שמאויימת על ידי כנופיית פרוטקשן. מה עושים כדי שהמסעדה לא תוכל להיסחט? מונעים ממנה לקבל כסף. איך עושים את זה? מפלילים את הסועדים ומאיימים להכניס לכלא כל אחד שיבוא לאכול שם. נשמע מטומטם לגמרי, נכון? ככה בדיוק נשמעת גם הצעת החוק השבדי. בשבדיה כבר מבינים שהיא נכשלה. טלי קורל עוד לא שמעה על כך.

    • טלי קורל
      27 בפברואר 2013 @ 20:54

      שלום איילת,

      את בהחלט צודקת – צריך לאסור את הסרסורים, את הפושעים ואת הסוחרים.

      האם לדעתך יכולה להתקיים זנות ללא כל אלה? היכן שיש זנות יהיה סחר ותהיה סרסרות ויהיה פשע. מיסוד או לא מיסוד, הפללה או לא הפללה. אלו שלובים זה בזה, מפני שהיכן שיש מסחר והתערבות פולשנית בגוף האדם יש גם ניצול קשה של גוף האדם. היכן שהאדם הוא בשר עם תג מחיר ישגשג הפשע. הגבולות מטושטשים ופרוצים וקל לבטלם עוד יותר.

      למען האמת הוויכוח בין מיסוד לבין הפללה משעמם אותי נורא ובעיניי הוא לא רלוונטי כמו שרלוונטית רווחת הנמצאים בזנות. אני בטוחה שכל הצדדים המתווכחים מסכימים שגופם של גברים ונשים בזנות אסור שיהיה הפקר. מה חבל שהסרסורים לא מסכימים אתנו, וכמוהם ברוני הפשע וסוחרי הסמים והאדם.

      אשר למאמר, הבאתי את העובדות והדעות של אלו המתעסקים ישירות עם הסוגייה בהולנד. לא המצאתי דבר יש מאין, המגמות באמסטרדם ובמקומות דומים מדברות והן חשובות יותר מפלפולים פילוסופיים.

      ובאשר אליי – אם כבר הובאו משום מה טענות אישיות נגדי בשימוש שמי – כן, אשמח לחיות בעולם שבו קניית גוף אנוש לא תחשב טריוויאלית, וסחר בבני אדם למטרות מין לא ייחשב ככל עבודה; שבו אדם שקונה גוף של אדם אחר הוא לא רק "לקוח". אם זה נקרא לחפש מתחת לפנס – אמשיך לפקוח עיניים.

      אני לחלוטין מקבלת את האפשרות, ומודעת לקיומה – הפרגמטית – שאדם יבחר, מסיבותיו אשר תהיינה, לסחור בגופו.
      אני מסרבת לקבל את האפשרות – המוסרית – שלאלמוני יהיה החופש לקנות את גופו של פלוני, או לסחור בו, כאילו היה סחורה ברת מדידה ככל סחורה אחרת. זו אולי עבדות מודרנית ברוח "חופש העיסוק" ו-"חופש הבחירה", אבל עדיין עבדות.

      לכל אדם צריכות להנתן העובדות מכל צדי ההסתכלות על הסוגיות הנגזרות מעולם הזנות – והוא יחליט אם הוא רוצה לקחת חלק פעיל בתעשייה הזאת או לא. רישיון או לא רישיון, מיסים או לא מיסים, פנסיה או לא פנסיה.

    • סרג'יו
      28 בפברואר 2013 @ 0:26

      אם כבר השוואות אז אני אתן השוואה משלי. האם זה לגיטימי לתת לאנשים לעסוק ולהתפרנס ממכירת איברים? הרי זה הגוף שלהם ובזה הם רוצים לעסוק. הם לא מתכננים לחטוף זיהומים בגלל ניתוחים במקומות לא ראויים, אבל הם בהחלט מעוניינים לעבוד במקצוע הזה.
      יותר מזה האם לגיטימי לאפשר לאנשים לקנות איברים מאנשים חיים?

      אני חייב להודות שאין לי עדיין דעה מגובשת לגבי מיסוד הזנות. יש שיקולים לכאן ולכאן וכמו שציינת בתגובתך, גם אני מרגיש שיש מחסור במידע לגבי מה באמת קורה בשטח, מה המניעים של העוסקים במקצוע, ועד כמה הבחירה בעיסוק נעשת בצורה חופשית ומתוך שיקול כלכלי נטו (וזה מבלי להיכנס לשאלה האם מבחינת החברה זה בכלל עיסוק לגיטימי).

      דבר אחרון, ממה שהבנתי הכתבה לא באה להגיד שמיסוד הזנות זה בהכרח רע (שימי לב שגם בדברי הביקורת לא נאמר שיש להוציא את הזנות מחוץ לחוק), אלה שבפורמט הנוכחי זה רק הגביר את התופעות השליליות (שלא לומר בלתי נסבלות) שסובבות את ה"תעשייה", כמו סחר בבני-אדם וסרסור בכפייה, ולכן יש להכניס שינויים ולהגביר פיכוח וכו'.

ראש עיריית אמסטרדם, אברהארד ואן דר לאן, דרש במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול (ג') להחמיר את הפיקוח על תעשיית המין בעיר, עקב עלייה בסחר בבני-אדם וסרסור בקטינות בכפייה. דר לאן הכריז כי גיל המינימום לזנות יעלה מ-18 ל-21. בנוסף, בתי בושת בכלל, והחלונות האדומים בפרט, יחוייבו לסגור את עסקיהם מארבע עד תשע בבוקר.

החלונות האדומים, אמסטרדם
החלונות האדומים, אמסטרדם. ייסגרו בין ארבע לתשע בבוקר? (צילום מתוך וידאו)

דר לאן הודה שההחלטה נובעת ישירות מהרצון לפגוע חזיתית בפשע המשגשג בחסות מיסוד תעשיית המין ומהרצון להגן על העובדים, שרובם נשים, מניצול, אלימות והתעללות. נערות העוסקות בזנות הן פגיעות במיוחד, מפני שסרסורים מפתים אותן, עוד טרם הגיען לגיל 18, הגיל החוקי לעסוק בזנות, למכור את גופן לתיירים באמצעות שיווקן כבתולות. "המצב חמור מאוד ומחייב אותנו לפעול", אמר ראש העיר.

לאפשר תנאי שיקום לאלה הרוצות לצאת מהזנות

המטרה הראשית בתהליך היא למנוע מנשים להדרדר לזנות, אמר, והמטרה הנוספת היא לאפשר תנאי שיקום לאלה הרוצות לצאת מהזנות. סעיפים נוספים בתיקון לחוק כוללים את חיוב בעלי בתי הבושת בהצגת תוכנית עסקית והקמת מאגר נתונים של "עובדי מין" רשומים. עוד מציע החוק לחייב גם את הלקוחות לבדוק שהאשה שאת שירותיה הם צורכים אכן רשומה במאגר. השינויים בחוק אמורים להכנס לתוקף עד יולי, הכריז דר לאן. "אנחנו זקוקים למתווה חוקתי ברור בהקדם האפשרי, כדי להילחם בסחר בבני אדם".

ממשלת הולנד מיסדה את הזנות בשנת 2000, והיום, לפי ההערכות, עובדים בזנות באמסטרדם לבדה כ-8,000 בני אדם. הרשויות נוכחו לדעת שהמיסוד לא סייע בהפחתת האלימות כלפי נשים וגברים בזנות. מומחים בהולנד מסרו כי המיסוד לא פתר בעיות רבות בתעשיית המין שנותרו בעינן, לרבות סחר בבני-אדם. כעת בוחנות רשויות המדינה בהולנד את המודל השוודי כאפשרי ליישום, מודל שבו מופלל צרכן שירותי הזנות, אך לא העוסק/ת בזנות (כפי שהוצע גם בישראל [ח"כ גלאון, 2007; ח"כ זוארץ, 2010] ואושר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית).

השוק גדל והתרחב, והתפשט לרוחב העיר כולה

במגזין הבריטי ספקטייטור, במאמר שנכתב עוד בתחילת פברואר, מפנים הכותבים את תשומת הלב לתוצאות מיסוד הזנות באמסטרדם והולנד ככלל: בפועל, במקום לתחום את התעשייה לאזור מצומצם בעיר הגדולה, "דיסקרטי וניתן להתחמקות", השוק גדל והתרחב, והתפשט לרוחב העיר כולה – לרבות בצורת זנות רחוב.

החלונות האדומים, אמסטרדם
החלונות האדומים, אמסטרדם (צילום מתוך וידאו)

במקום ליהנות מזכויות ב"מקום העבודה", דווח במגזין הבריטי, הסרסורים אכזריים כתמיד.  תחת מעטה המיסוד, נהנים כעת הסרסורים מההגדרה המחודשת כ-"מנהלים" וכ-"אנשי עסקים". התעללות שנחוותה על ידי הנשים הוגדרה כעת כ"סיכון מקצועי".

תיירות מין גדלה באמסטרדם באופן ייחודי – "העיר הפכה לבית הבושת של אירופה", ונשים יובאו על-ידי סוחרים, ממדינות אפריקה, מזרח אירופה ואסיה, כדי להתמודד עם הדרישה.

הסרסרות נותרה כשהייתה – אבל הפכה ללגיטימית. אלימות היא עדיין מנת חלקם של העוסקים בזנות, אבל נחשבה "חלק מהעבודה". הסחר בנשים גדל, ותמיכה בנשים שרצו לצאת מהזנות כמעט ונעלמה לחלוטין.

הזנות הלא חוקית נשארה כשהייתה, אך בלבוש חדש

"הממשלה ההולנדית קיוותה לגלם את תפקיד הסרסור המכובד וליהנות מנתח של רווחי הזנות באמצעות מיסוי", נכתב בספקטייטור, אבל רק חמישה אחוזים מן הנשים הצהירו על עבודתן במס ההכנסה. הזנות הלא חוקית נשארה כשהייתה, אך בלבוש חדש, ויחד עם גידול בסחר בבני-אדם, גידול בבתי-בושת ללא רישיון וסרסרות. "סרסור בנשים שמחוץ למדינות האיחוד האירופי, נואשות לחיים חדשים, נותר לא חוקי – אבל מעולם לא היה קל יותר".

פריחת בתי הבושת נכפתה גם על ערים ועיירות שלא רצו ליהנות מהמגמה החדשה. במקרים בהם עיר או עיירה התנגדו להקמת בית בושת, הן חוייבו בחוק לאשר לפחות אחד, בהתאם לחוקי זכויות העיסוק המקומיים.

בשנים 2006 עד 2009 סגרה המדינה שליש מבתי הבושת באמסטרדם, עקב מעורבות ישירה של אנשי פשע מאורגן, סוחרי סמים וסוחרים בנשים. כעת המשטרה מכירה בכך שאזור "החלונות האדומים" הפך למוקד עולמי של סחר בבני אדם ושל הלבנת כספים. הרחובות הפכו לזירות נוחות עבור כנופיות סרסורים לשדל קטינות פגיעות לזנות, כשהם מציגים אותן לתיירי המין כבתולות שתעשנה כל מה שהם רוצים.

רוג'ר מתיוס, פרופ' לקרימינולוגיה מאוניברסיטת קנט באנגליה, שצוטט במאמר הבריטי, שוחח עם פוליטיקאים מהולנד, שהודו בכך שהמיסוד הוסיף כאוס והחמיר עם תחום פרוץ ממילא. כותבי המאמר מטילים ספק ביעילות הדרישה לחייב נשים העוסקות בזנות להירשם, שכן החיוב בתשלום מיסים התגלה כבלתי אפקטיבי בעליל. עם אכיפת המיסוד החל גיוס נרחב של נרשמים, אך רק מאה הצהירו על עצמם עובדי מין, ובהם רובן היו חשפניות ורקדניות "לאפ-דאנס".

מי שייקלע לאזור החלונות האדומים באמסטרדם, כמתואר במאמר, יראה את המחזה הבא: המוני תיירי מין הלומי אלכוהול שנהנים מהיותם במשחק "הצרכנים" מול החלונות, מצביעים וצוחקים על הנשים. הנשים המקומיות חולפות במהרה וראשיהן מופנים מטה. לקוחות מזדמנים מתמקחים עם הנשים על המחיר, אחרים יוצאים ורוכסים את המכנסיים. רבות מהנשים בחלונות ובבתי הבושת נראות צעירות מאוד, משועממות מאוד, רובן יושבות מאחורי הזגוגית בלבוש תחתון ומשחקות בטלפונים הסלולריים שלהן.

כשהולנד הכריזה על המיסוד, רבים מתושבי אמסטרדם גדשו את הרחובות והביעו מחאתם. כשש שנים אחר כך הודה ראש העיר שהניסוי היה אסון. אזורים שהוקצו לתעשיין המין בערים רוטרדם, האג והירלן נסגרו מסיבות דומות.

"המיסוד לא הביא אמנציפציה. הוא כינס תחתיו יחס בלתי הומני ומשפיל כלפי נשים, כי הוא הצהיר על מכירה וקנייה של בשר אנושי כמתקבלות על הדעת", נכתב. כשהממשלה ההולנדית תעבור את השינוי מתפקיד הסרסור לתפקיד המגונן, מקווים הכותבים, "יהיה לה זמן להרהר בנזק שנגרם לנשים שנכלאו בניסוי החברתי ההרסני הזה".

[related-posts title="עוד בנושא זנות"]

_________________________________________________________________________________

  • טלי קורל היא רכזת מתנדבים, מכון תודעה, עמותת תודעה (מלכ"ר) למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין.

10 Comments

  1. אליהו
    27 בפברואר 2013 @ 22:52

    מצב זוועתי. כדאי לחשוב על פתרונות אחרים לגברים חמומי מוח ותאוותנים. אולי ימכרו להם בובות מתנפחות בצורת הבת שלהם? יש סיכוי שזה יעזור להם להתאפק, אבל לך תדע כבר בימינו.

  2. קוראת מזדמנת
    27 בפברואר 2013 @ 16:57

    כתבה כל כך חשובה על נושא שמערב סחר בבני אדם, ניצול מיני, פשע ואלימות והתמונה שבחרתם לשים היא של בחורה ערומה המוצגת בחלון כסחורה?

    • עמית מנדלזון
      27 בפברואר 2013 @ 17:02

      כמה בורות מציגה קוראת מזדמנת אחת. הצילום הוא תל אחד מחלונות רובע החלונות האדומים באמסטרדם ונוגע ישירות לנושא הכתבה. או שמעולם לא ידעת את זה או שאת מאלו שקודם מגיבים ורק אחרי כן חושבים בשני המקרים זה לא לזכותך

      • קוראת מזדמנת
        27 בפברואר 2013 @ 17:32

        אני לא אגרר להכפשות אישיות. אני מקווה שקיבלת סיפוק מלקרוא לי בשמות.

        אני יודעת בדיוק של מה התמונה וקראתי את הכתבה. מדובר בה על התעללות, סחר בבני אדם, קיום יחסי מין עם קטינות, ומשום מה מכל הדברים המאוד חשובים האלו בחרו להציג תמונה של בחורה כמעט ערומה.

        האם זו התמונה היחידה הקשורה לנושא הכתבה שהיה לעורך מגפון הנכבד? האם זו תמונה שקשורה לתופעות שהכתבה מבקרת? האם התמונה הזו מוסיפה משהו לדברים שנכתבו מלבד ניסיון פאתטי וטמקאי לגרות את יצר המין של הקורא?

        • עמית מנדלזון
          27 בפברואר 2013 @ 17:39

          את מציגה את עצמך פעם אחר פעם באור מגוחך, איזו תמונה את רוצה שתוצג כשמדובר בזנות ובאמסטרדם של סוכריה על מקל ?

          • קוראת מזדמנת
            27 בפברואר 2013 @ 18:52

            מעולם לא קיבלתי תגובה עניינית כל כך. תודה שפקחת את עיני.

          • עמית מנדלזון
            27 בפברואר 2013 @ 19:22

            לשירותך בכל עת… את לא חושבת שצורת החשיבה שלך מתאימה לבנות יענה ? זה לא סיטאציה שתעלם עם התמונה תהיה אחרת. זה קיים זה שם וזה הנושא כל מילה נוספת היא טמינת ראש בחול

  3. איילת הרדי
    27 בפברואר 2013 @ 15:33

    המודל השבדי נכשל. בארץ המצחיקה שלנו, שבה מחפשים איך להעלים תופעה שאין סיכוי להעלמתה, עדיין חושבים שהפללת הלקוחות תעשה משהו. אלה שטויות. המשטרה תפטרל, כמו בשבדיה, ברחובות שבהם עומדות הבחורות ומציעות את עצמן, והלקוחות פשוט לא יצאו לרחובות, בדיוק מה שקורה עכשיו בשבדיה. אבל במקום זה, הם פשוט ירמו טלפון למכון הליווי ויבקשו שהבחורה תגיע אליהם הביתה. ומה אז? כל שוטר יעקוב אחרי זונה שתלך לבית של לקוח?

    ועוד לא דיברנו על בנות שכן רוצות לעבוד בזה. טלי קורל מחפשת את המטבע מתחת לפנס. שתעשה עבודת רגליים, תלך למשטרה ותבדוק כמה מהזונות שבעובדות ברחובות תל אביב באות לשם במטרה מוצהרת לעבוד בזנות. היא תגלה, למרבה ההפתעה, שלמעלה משמונים אחוז כאלה. הן לא מתכננות להיאנס או להידקר, אבל הן בהחלט באות לעבוד במקצוע הזה. המסקנה היא שצריך לאסור את הסרסורים, את הפשעים ואת סוחרי הסמים והבשר, ולא למנוע את גישת הלקוחות.

    לא זהבה גלאון ולא אף אחת מהמחוקקות לא טרחו לשאול את האוכלווסייה היחידה שכל זה באמת נוגע לה: הבחורות עצמן. אם ישאלו, הם תקבלנה תשובה שהן ממש לא אוהבות: שיניחו להן לעבוד ולהתפרנס ויפסיקו להשמש בהן כתירוץ לכיבוס המצפון. זה בדיוק מה שהן רוצות גם בהולנד. הבעייה היא שכרגיל, מחפשים את הדרך הקלה. במקום לאסור סרסרות ולעצור סרסורים, רוצים לכלוא את הלקוחות. מתחת לפנס, נו.

    לשם ההשוואה, תנסו לחשוב על מסעדה שמאויימת על ידי כנופיית פרוטקשן. מה עושים כדי שהמסעדה לא תוכל להיסחט? מונעים ממנה לקבל כסף. איך עושים את זה? מפלילים את הסועדים ומאיימים להכניס לכלא כל אחד שיבוא לאכול שם. נשמע מטומטם לגמרי, נכון? ככה בדיוק נשמעת גם הצעת החוק השבדי. בשבדיה כבר מבינים שהיא נכשלה. טלי קורל עוד לא שמעה על כך.

    • טלי קורל
      27 בפברואר 2013 @ 20:54

      שלום איילת,

      את בהחלט צודקת – צריך לאסור את הסרסורים, את הפושעים ואת הסוחרים.

      האם לדעתך יכולה להתקיים זנות ללא כל אלה? היכן שיש זנות יהיה סחר ותהיה סרסרות ויהיה פשע. מיסוד או לא מיסוד, הפללה או לא הפללה. אלו שלובים זה בזה, מפני שהיכן שיש מסחר והתערבות פולשנית בגוף האדם יש גם ניצול קשה של גוף האדם. היכן שהאדם הוא בשר עם תג מחיר ישגשג הפשע. הגבולות מטושטשים ופרוצים וקל לבטלם עוד יותר.

      למען האמת הוויכוח בין מיסוד לבין הפללה משעמם אותי נורא ובעיניי הוא לא רלוונטי כמו שרלוונטית רווחת הנמצאים בזנות. אני בטוחה שכל הצדדים המתווכחים מסכימים שגופם של גברים ונשים בזנות אסור שיהיה הפקר. מה חבל שהסרסורים לא מסכימים אתנו, וכמוהם ברוני הפשע וסוחרי הסמים והאדם.

      אשר למאמר, הבאתי את העובדות והדעות של אלו המתעסקים ישירות עם הסוגייה בהולנד. לא המצאתי דבר יש מאין, המגמות באמסטרדם ובמקומות דומים מדברות והן חשובות יותר מפלפולים פילוסופיים.

      ובאשר אליי – אם כבר הובאו משום מה טענות אישיות נגדי בשימוש שמי – כן, אשמח לחיות בעולם שבו קניית גוף אנוש לא תחשב טריוויאלית, וסחר בבני אדם למטרות מין לא ייחשב ככל עבודה; שבו אדם שקונה גוף של אדם אחר הוא לא רק "לקוח". אם זה נקרא לחפש מתחת לפנס – אמשיך לפקוח עיניים.

      אני לחלוטין מקבלת את האפשרות, ומודעת לקיומה – הפרגמטית – שאדם יבחר, מסיבותיו אשר תהיינה, לסחור בגופו.
      אני מסרבת לקבל את האפשרות – המוסרית – שלאלמוני יהיה החופש לקנות את גופו של פלוני, או לסחור בו, כאילו היה סחורה ברת מדידה ככל סחורה אחרת. זו אולי עבדות מודרנית ברוח "חופש העיסוק" ו-"חופש הבחירה", אבל עדיין עבדות.

      לכל אדם צריכות להנתן העובדות מכל צדי ההסתכלות על הסוגיות הנגזרות מעולם הזנות – והוא יחליט אם הוא רוצה לקחת חלק פעיל בתעשייה הזאת או לא. רישיון או לא רישיון, מיסים או לא מיסים, פנסיה או לא פנסיה.

    • סרג'יו
      28 בפברואר 2013 @ 0:26

      אם כבר השוואות אז אני אתן השוואה משלי. האם זה לגיטימי לתת לאנשים לעסוק ולהתפרנס ממכירת איברים? הרי זה הגוף שלהם ובזה הם רוצים לעסוק. הם לא מתכננים לחטוף זיהומים בגלל ניתוחים במקומות לא ראויים, אבל הם בהחלט מעוניינים לעבוד במקצוע הזה.
      יותר מזה האם לגיטימי לאפשר לאנשים לקנות איברים מאנשים חיים?

      אני חייב להודות שאין לי עדיין דעה מגובשת לגבי מיסוד הזנות. יש שיקולים לכאן ולכאן וכמו שציינת בתגובתך, גם אני מרגיש שיש מחסור במידע לגבי מה באמת קורה בשטח, מה המניעים של העוסקים במקצוע, ועד כמה הבחירה בעיסוק נעשת בצורה חופשית ומתוך שיקול כלכלי נטו (וזה מבלי להיכנס לשאלה האם מבחינת החברה זה בכלל עיסוק לגיטימי).

      דבר אחרון, ממה שהבנתי הכתבה לא באה להגיד שמיסוד הזנות זה בהכרח רע (שימי לב שגם בדברי הביקורת לא נאמר שיש להוציא את הזנות מחוץ לחוק), אלה שבפורמט הנוכחי זה רק הגביר את התופעות השליליות (שלא לומר בלתי נסבלות) שסובבות את ה"תעשייה", כמו סחר בבני-אדם וסרסור בכפייה, ולכן יש להכניס שינויים ולהגביר פיכוח וכו'.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן