Skip to content

נוחי דנקנר: "אימוץ מסקנות ועדת הריכוזיות ידרדר את המשק לאבטלה"

במכתב ששיגר נוחי דנקנר, יו"ר IDB, לחברי ועדת הריכוזיות לפני כשבוע, הוא מבקש: "שנו את המסקנות באופן שיתמכו בפיתוח המשק, וביצירת תחרות"; לדבריו, "האווירה השוררת לאחרונה בישראל כלפי המגזר העסקי היא אווירה עוינת. הלוואי שהוועדה היתה מטפלת בזה" נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת IDB מזהיר את חברי ועדת הריכוזיות מפני אימוץ מסקנות הביניים. במכתב ששלח לחברי […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

במכתב ששיגר נוחי דנקנר, יו"ר IDB, לחברי ועדת הריכוזיות לפני כשבוע, הוא מבקש: "שנו את המסקנות באופן שיתמכו בפיתוח המשק, וביצירת תחרות"; לדבריו, "האווירה השוררת לאחרונה בישראל כלפי המגזר העסקי היא אווירה עוינת. הלוואי שהוועדה היתה מטפלת בזה"

דנקנר. זקוק לסביבה תומכת

נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת IDB מזהיר את חברי ועדת הריכוזיות מפני אימוץ מסקנות הביניים. במכתב ששלח לחברי הוועדה ב-27.11 הוא טוען שאם יאומצו המלצות הביניים, כפי שהן, "יהיה בכך כדי לפגוע בפעילות העסקית של המשק הישראלי, לפגוע בדינמיות של המשק ובצמיחתו, וכפועל יוצא מאלה – לפגוע בכלכלה, בתעסוקה וברווחת תושבי ישראל".

 דנקנר: "דווקא היום, כאשר אנו חווים משבר כלכלי כה עמוק ומאתגר, האם יש בנושאים בהם דנה הוועדה ובהמלצותיה כדי לחזק את יכולת העמידה של המשק הישראלי? ספק רב בליבי".

לדבריו, המציאות הכלכלית הגלובאלית השתנתה, והעולם חזר להתמודד עם מיתון כלכלי עמוק. "האיום הרציני המרחף כיום על כלכלת ישראל הוא פגיעה ברמת התעסוקה, לה השלכות קשות גם על התשתית החברתית", הוא כותב. "יישום מסקנות הביניים של הוועדה, יפעל בכיוון הפוך. ברור לכל כי המדובר בזעזוע משמעותי, אשר יכווץ את המשק וידרדר אותו לאבטלה. תקוותי כי תבחנו מחדש את מסקנות הביניים, וכי תשנו אותן באופן שיתמכו בפיתוח המשק וביצירת תחרות, בשים לב לתמורות השליליות בכלכלה העולמית שמטבע הדברים יש להן השפעה על המשק הישראלי".

 "אין כל קשר בין רמת ריכוזיות משקית (רוחבית) לבין תחרות, צמיחה או פריון"

דנקנר טוען כי פרסומים ומחקרים מעידים על כך, שהמשק הישראלי הינו תחרותי ומבוזר, ורמת הריכוזיות המשקית (רוחבית) בו הינה ממוצעת בהשוואה עולמית, ואף  נמצאת בתהליך מתמיד של ירידה." יתרה מכך", הוא כותב, "על פי כל המחקרים שנבדקו, אין כל קשר בין רמת ריכוזיות משקית (רוחבית) לבין תחרות, צמיחה או פריון, ולפיכך הריכוזיות המשקית אינה מטופלת באף מדינה בעולם. מכאן שגם אם היתה מאותרת ריכוזיות משקית, אין בהמלצות הביניים כדי לגרום להעלאת רמת התחרותיות במשק או להורדת יוקר המחיה".

"מאחר והמלצות הוועדה כפי שתהיינה, עשויות להשפיע באופן דרמטי על המשק – אני פונה אל חברי הוועדה הנכבדים בבקשה לקבל החלטות בזהירות, לאחר בדיקה מעמיקה ושקולה של עלות מול תועלת ותוך התחשבות במשבר הקשה שפוקד היום את המשק. בכל מקרה ראוי כי תהיה תקופת היערכות ארוכה דיה על מנת לאפשר הסתגלות הדרגתית של המשק לשינויים מרחיקי לכת.

"בהמשך לתזכירי התגובות שהוגשו לוועדה מטעם IDB, אשר במסגרתם התייחסות רחבה להמלצות הוועדה ולהנחות שעמדו בבסיסן, אני מבקש להציג בפניכם את המציאות העסקית היומיומית של חברות קבוצת IDB אשר שונה בתכלית מאופן ההתנהלות המיוחס בטעות לקבוצות עסקיות במבנה של 'פירמידה'.

"במאי 2003, לאחר שנה ושלושה חודשים של משא ומתן רווי מכשולים, השלמנו – שותפיי בגנדן ואני, משפחת מנור ומשפחת לבנת – את רכישת השליטה בקבוצת IDB מידי משפחות רקנאטי וקרסו. באחת מנקודות השפל הקשות של המשק מאז קום המדינה, התגבשה קבוצת משקיעים למהלך שנראה אז לרבים חסר הגיון עסקי. ראינו לנגד עינינו הזדמנות עסקית, ולא פחות מכך – הבעת אמון במשק הישראלי ובעתידה של הכלכלה הישראלית.

"המבנה הארגוני הפירמידאלי של קבוצתIDB  לא נוצר על ידינו. הקבוצה הוקמה לפני 42 שנים, ב-1969, והיתה במשך שנים רבות אחת משלוש הזרועות הדומיננטיות במשק הישראלי, לצד הממשלה וחברת העובדים. בעת שעברה השליטה בקבוצה לידינו, במאי 2003, מצאנו תאגיד עסקי מורכב, ללא חזון וללא אסטרטגיה עסקית ברורה ובעל הטיה גדולה במיוחד לשוק המקומי.

"ההתנהלות במהלך תקופת המו"מ לרכישת השליטה ב-IDB, אופיינה בתיאום מלא עם הרגולטורים, בשיתוף פעולה ובהיענות לכל דרישותיהם. כך היה עם נגיד בנק ישראל דאז, דוד קליין, עם המפקח על הבנקים, יואב ליהמן, עם המפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש, ועם הרגולטורים האחרים. כולם סייעו לנו ועודדו אותנו במהלך. הגישה המחמירה של ציות קפדני להנחיות ולהוראות הרגולטורים  מאפיינת את קבוצת IDB גם במשך התקופה מאז נרכשה השליטה על ידינו ותמשיך לאפיין את הקבוצה הזאת כל עוד אעמוד בראשה.

 "היום כבר כמעט מחצית מעסקי הקבוצה (כ-45%) הינם מחוץ לישראל"

"מאז 2003 ביצענו מכירות של עשרות רבות של חברות ישראליות בסכום מצטבר של כ-19 מיליארד שקל, ביניהן: בנק דיסקונט (סברנו שדי לנו בחברת ביטוח), אזורים, אלביט מערכות, פרטנר, אורמת, פולגת, קו מנחה, סאיטקס, ECI ועוד רבות אחרות; כל זאת נעשה מתוך מטרה לפשט את המבנה הארגוני של IDB ולהקטין את משקל הקבוצה במשק הישראלי.

 "כדי להפוך לקבוצה מאוזנת יותר, ומטעמי ביזור הסיכון, פעלנו לגוון את אחזקותיה של IDB והשקענו יותר משאבים בפעילות מחוץ לישראל. ב-2003 רק חלק זניח, בשיעור של כ-7%, מפעילותנו היה בחו"ל בעוד שהיום כבר כמעט מחצית מעסקי הקבוצה (כ-45%) הינם מחוץ לישראל".

עוד כותב דנקנר: "בשנה וחצי האחרונות ניהלנו מו"מ ממושך עם שני גופים בינלאומיים גדולים בקשר עם מכירה אפשרית של כלל ביטוח. היו רק שני מועמדים רציניים לרכישה ואלה הכתיבו מו"מ נוקשה וממושך.

"בסופו של דבר, גוף אחד (חברת הביטוח הגרמנית TALANXׂ( החליט לסגת מהמו"מ, בעיקר כי הגיע למסקנה שהרגולציה של דיני תאגידים בישראל נוקשה מדי; ועם הגוף הנוסף (קרן PERMIRAׂ), עימו כמעט הגענו לסיכום, נאלצנו להפסיק את המו"מ, במידה רבה בשל המלצות הביניים בנושא הפרדת גופים ריאליים מגופים פיננסיים וההשלכות הנובעות מתקופת המעבר הקצרה מדי שמופיעה בהמלצות הביניים – אלה לא עלו בקנה אחד עם מתווה העסקה המורכב שכלל אופציות ארוכות שביקשה הקרן.

 "עסקה נוספת שנבחנה לאחרונה – מימוש אפשרי של אחזקתנו בחברת שופרסל – גם היא ירדה מן הפרק לפני ימים אחדים, בין היתר לאור היבטים משפטיים הקשורים להמלצות הביניים. בשני המקרים התברר כי לא רק שהמיתון הכלכלי הפוקד את העולם מקשה לבצע מימושים חשובים בעת הזאת, אלא שגם המלצות הביניים, אפילו שעדיין אינן סופיות, יוצרות הכבדה נוספת.

"הרשו לי להביע בפניכם משאלה: כל אחד מאיתנו זקוק בפעילותו לסביבה אוהדת ותומכת, כך גם אנשי עסקים; ולצערי, האווירה השוררת לאחרונה בישראל כלפי המגזר העסקי היא אווירה עוינת. הלוואי שהוועדה היתה מטפלת בזה. אתם בהחלט האנשים שמהם נכון שתצא בשורה תומכת וחיובית למגזר העסקי".

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן