אמו של תושב הכפר בלעין, שנהרג מפגיעת רימון גז שירה עליו חייל, עתרה ביום ראשון השבוע לבג"ץ בדרישה שיחייב את הפרקליט הראשי, תא"ל דני עפרוני, לקבל החלטה בתיק החקירה, וכן להעמיד מייד לדין את החייל היורה ואת כל מי שיש לו אחריות פיקודית להריגת בנה. 

בעתירה, שהוגשה  על ידי עורכי הדין אמילי שפר ומיכאל ספרד, יחד עם מועצת הכפר בלעין והארגונים בצלם ויש דין, דורשת האם, צובחייה אבו רחמה, אמו של באסם אבו-רחמה, לקבוע דיון דחוף בעתירה בשל העובדה כי עברו כמעט ארבע שנים מהריגת בנה, שתועדה בסרט המועמד לאוסקר "חמש מצלמות שבורות".

בנה, באסם אבו רחמה בן ה-30, נהרג באפריל 2009 מפגיעת רימון גז בעל טווח מוגדל בחזהו, במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה בכפר בלעין. במהלך ההפגנה הזו צולמו גם שלושה סרטי ווידאו המוכיחים כי אבו רחמה היה מצדה המזרחי של הגדר ולא נראה נוהג באלימות או מהווה סיכון לחיילים בכל דרך. העותרים צירפו גם חוות דעת שהוכנה על ידי מומחים מלונדון וניו-יורק, המנתחים את הסרטונים המתעדים את האירוע וקובעים כי הירי בוצע בכינון ישיר. כלומר מכוון לגופו של באסם.

העותרים טוענים כי לנוכח ממצא זה והעובדה שלא נשקפה כל סכנה לחיילים שנכחו במקום, הירי באבו רחמה היה פלילי ולפיכך יש להעמיד לדין את היורה ובהמשך, בהתאם לתוצאות החקירה, ייתכן שגם את מפקדיו.

עוד נטען כי הסרטונים מראים גם כי במהלך ההפגנה ירו חיילים נוספים רימוני גז ישירות לעבר המפגינים, בנוכחותם של קצינים בכירים, בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש. העותרים טוענים כי למרות זאת, סירב בתחילה הפצ"ר הקודם, אלוף אביחי מנדלבליט, לפתוח בחקירת מצ"ח. הוא ושינה את דעתו רק בעקבות איום בעתירה לבג"ץ ופרסום של חוות הדעת של המומחים, שהגיעו למסקנה החד-משמעית שהירי של רימוני הגז בוצע בכינון ישיר.

חקירת המצ"ח נפתחה ביולי 2010, ומאז נערכו בה מספר השלמות, אולם לא התקבלה החלטה אם להעמיד לדין או לסגור את התיק. לכן – מסבירים עורכי הדין ולקוחותיהם – הוגשה העתירה.  בעתירה נאמר כי מדובר "בהימנעות מקבלת החלטה, שהינה בלתי סבירה באורח קיצוני, בין היתר לנוכח החובה הקבועה במשפט הבינלאומי כי חקירה של הפרה חמורה של זכויות אדם תהיה אפקטיבית, תתרחש ללא דיחוי וביצועה יושלם במהירות הראויה. מדובר במחדל מסוכן משום שאי קבלת ההחלטה מבהירה לחיילי צה"ל ומג"ב העוסקים בפיזור הפגנות של פלסטינים כי גם אם יירו ויהרגו מפגינים, לא יישאו באחריות פלילית". לדברי העותרים, המסר המועבר בשל כך הוא מסר של זלזול בחיי אזרחים פלסטינים.

העותרים מציינים כי "הסחבת בניהול חקירת הריגתו של באסם אבו רחמה היא רק דוגמה אחת, גם אם חמורה במיוחד, לקצב האיטי של ביצוע חקירות וקבלת החלטות ע"י הפרקליטות הצבאית, שגורמת לתיקים להתמשך שנים. אין ספק כי בעיה זו פוגעת פגיעה משמעותית באפקטיביות של חקירות אלו, וכפועל יוצא פגיעה בסיכויים שהאמת תתברר והצדק ייעשה".

בסיכום העתרה הם מציינים כי באסם אבו רחמה היה צעיר מוכר ואהוב בכפרו, איש שלום וחבר אמת לישראלים ופלסטינים רבים, ומותו היווה מכה קשה לכל חבריו וקרוביו. "אך לא רק בעבור קרוביו של אבו רחמה נדרשת קבלת החלטה בתיק החקירה. צעד זה נדרש עבור משטר המכבד את ערך חיי האדם ואת ערכו של שלטון החוק".

ההפגנה שבמהלכה נהרג אבו רחמה, שתועדה במצלמתו של דוד ריב:

מדובר צה"ל נמסר, כי "העתירה המדוברת טרם התקבלה בפרקליטות הצבאית. לכשתתקבל, תילמד והתגובה תוגש לבית המשפט. אירוע מותו של באסם אבו רחמה מצוי בחקירת המשטרה הצבאית החוקרת, ועם סיומה יועברו ממצאיה לעיון הפרקליטות הצבאית. חקירת אירוע זה, אשר בו נטלו חלק כוחות מעורבים של צה"ל ומג"ב, הינה סבוכה ומורכבת ומטופלת ע"י הפרקליטות הצבאי ומצ"ח בשיתוף משרד המשפטים. במסגרת החקירה נגבו מספר רב של עדויות מגורמים שונים ובוצעו פעולות חקירה רבות אחרות. לאחר שחומר הקריאה הוצג בראשונה לפרקליטות הצבאית, התבקשו השלמות נוספות".