Skip to content

לא רוצות טובות – רוצות שוויון. דעה אחרת

כשמשריינים מושב לנשים בכנסת, מעליבים אותי. בדיוק כשם שנעלבתי בשם השופט אורי שוהם שמונה לבית המשפט העליון על תקן 'המזרחי'. מאת אורה עריף
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כשמשריינים מושב לנשים בכנסת, מעליבים אותי. בדיוק כשם שנעלבתי בשם השופט אורי שוהם שמונה לבית המשפט העליון על תקן 'המזרחי'. ובעצם, אני נפגעת הרבה יותר כשאני שומעת על פערי השכר המובנים והממוסדים בין נשים וגברים במשק

מאת אורה עריף כץ

בשנת 1996 השתכרו גברים פי 1.9 מנשים. מסקר של בנק ישראל, שפורסם ב-2010, עולה כי שכר הנשים עדיין נמוך ביותר בהשוואה לשכר גברים: אשה השתכרה 64% מהשכר הממוצע של גבר, ובכך עוד התפארו כותרות העיתונים שדיברו על 'שיפור' בממדי השוויון של נשים וגברים ועל העובדה שנשים במדינות המפותחות סובלות תכופות מפערי שכר גבוהים מבישראל.

הדרת נשים עלתה לכותרות בתקופה האחרונה, במידה רבה תודות למגבלות חדשות שכופה החברה החרדית של נשיה ועל נשים בכלל. במפלגות החרדיות אין זכר לייצוג נשי. אף לא בש"ס, המייצגת גישה מתונה יחסית של הרב עובדיה יוסף, שגם הוא לא התיר לבתו, עדינה בר שלום, להתמודד בבחירות לכנסת. אין ספק שיחס מפלה זה של המפלגות החרדיות ראוי לו שיופסק. זאת ועוד, גם במפלגות הדתיות המתונות נוכחות נשים הייתה, לאורך השנים, נדירה ביותר.

ואולם, אם אנו מדברים על שריון גורף של מקום לנשים בכנסת, הדבר מריח בעיני ריח של שוביניזם ופטרונות. יש בכנסת שלנו נשים ואנשים ראויים. מעט.

רוב חברי הכנסת מתמנים לכהונתם בגלל שאיווט ליברמן, או הרב עובדיה יוסף, או מוישה זוכמיר, הכניסו אותם למקום ריאלי ברשימה. נכונה הטענה ששמעתי דווקא מפיה של ג'ודי ניר מוזס שלום ביום שישי האחרון (ברשת ב'), שאנשים לא מתמנים לכנסת בצורה דמוקרטית. כרעייתו של בכיר בליכוד יהיה תמים להניח שהדברים לא נאמרו מזווית אינטרסנטית, מה גם שיאיר לפיד מאיים בפתח עם שורת מינויים למפלגה-ממלכה משלו. מינויים 'ראויים' בעיני מי? בעיני לפיד כמובן. אם עינת שרוף, למשל, תרצה שם מקום, הוא בטח לא יגיד לה לא. ויכול להיות שהיא ראוייה. אבל מי יחליט על כך?

אני רוצה שאותה נבחרת ציבור תייצג אותי בכבוד. אני רוצה שתהייה לה דעה עצמאית.
שהיא לא תיכנע לשריון מפלגתי בהצבעות מצפוניות

לכן, אם אנו מדברים על מינוי חברי כנסת, נראה לי כי מעבר לחיפוש הנכזב אחר אג'נדה שהתאיידה אי שם בהיסטוריה של פוליטיקה הישראלית שהנפיקה 'מפלגות אמצע' בנות קדנציה אחת או שתיים, כדאי שננסה לוודא שחברי הכנסת הם בני אדם שראויים לייצג אותנו, ויתרה מכך, למנוע את מינויים של אלה שאינם ראויים.

אני לא רוצה לשריין מקום בכנסת לאשה, רק בשל היותה אשה. אני רוצה שאותה נבחרת ציבור תייצג אותי בכבוד. אני רוצה שתהייה לה דעה עצמאית. שהיא לא תיכנע לשריון מפלגתי בהצבעות מצפוניות, כפי שאנו עדים להצבעות בוועדת הכספים של הכנסת, המשמשת לא אחת חותמת גומי לחקיקה דרקונית ולאישור קיצוצים על גב השכבות החלשות באוכלוסייה, רק משום שהצבעה זו תואמת את רוח המפקד, או משרד האוצר.

אני רוצה שהיא תתנגד בתוקף להמצאה הישראלית המבאישה של חוק ההסדרים במשק, המשרת את ממשלות ישראל לדורותיהן (מאז 1985) כדי לעשות מחטפים של הרגע האחרון לפני אישור תקציב המדינה. אני רוצה שחברת כנסת שמייצגת אותי תלחם על עמדתה. וכן, אגב, שתהייה לה עמדה.  ואם יש חבר כנסת שיעשה זאת, אעדיף אותו, גם אם מותר לו לעטות לבוש זכר ולשיר בקהל הקפוטה והשטריימל.

יש בכנסת שמות של נשים וגברים כאלה. בחירתה של שלי יחימוביץ' לראשות מפלגת העבודה צריכה לעודד נשים. המאבק שלנו צריך להיות נגד אפליית נשים – ולא בעד אפלייה מתקנת. אנחנו לא רוצות טובות. אנחנו רוצות צדק.

3 Comments

  1. חגי קמרט
    23 בינואר 2012 @ 13:45

    תגובה למאמר של אורה
    השוויון קיים מעצם בריאת האדם כזכר ונקבה. כך שעצם בקשת שוויון היא בקשה אבסורדית מעיקרה. ואסור להעלותה אפילו לכדי דיון. שוויונה של האישה הוא מכורח טיבעה, והוא לגיטימי בדיוק כמו שוויונו של הגבר לאישה.
    מה שכן צריך הוא לעמוד על העיוות החברתי שנעשה כאשר מפלים את האישה לרעה. הדרישה צריכה להיות לא שוויון אלא מניעת ההפליה בת שנים המשפילה את האישה במגזרים חרדיים מסוימים, ומתייחסת אליה כאל אדם מדרגה שנייה בחברה החילונית על מגזריה השונים.
    השוביניזם לדעתי מתחיל מ "אתה בחרתנו" שהרי אלו היינו אומרים " את בחרתנו" אפשר וכל זווית הראיה היתה משתנית. אך ניחא, ישנם עוד סיבות לא מעטות להפליה הזאת.
    אחת הסיבות העיקריות להפליה היא הפחד של הגבר מכוחה הבלתי נלאה של האישה. יתירה מזו הגבר רואה באישה כייצור בעל כח מאגי והוא פוחד ממנה: היא היולדת, והיא המוכיחה כוח סבל בלתי רגיל, הגבר מכיר בכוחות הנפש ותעצומותיה לעומתו,והוא פוחד מזה. ותגובת פחד היא התקפה.
    הפתרון לדעתי הוא רפורמה חינוכית. אם על ידי הסברים בבתי ספר, סדנאות למבוגרים והדרכה בשטח. השחיתות שהצמיחה לאחרונה כנפיים ויצאה מן הקן למעוף בגלוי מול עיניי כל הבוחרים, חייבת להיעלם, יש להתחיל מחדש עם נבחרים נקיי כפיים בעלי מצפון לב וחוכמה כישורי מנהיגות ויכולות להנהיג עם, ולא חשוב מי הוא זה או מי היא זו העיקר שיענו על פרמטרים חברתיים לבחירתם שאינם נשענים על מין קרי זכר או נקבה.

  2. חגי קמרט
    23 בינואר 2012 @ 13:26

    לתגובתו של hagr הכהן
    שריון מקום פירושו אי שוויון שווה בנפשך מקום בו נשים שולטות והגברים היו מבקשים למען הצדק לשריין מקום בשבילם.
    האישה לא צריכה לבקש דבר והגבר לא צריך לבקש דבר עצם קיומם של שני המיניים הללו פירושו שוויון. מכאן שכל בקשת טובה מפרה שוויון!
    יתירה מזו נניח שהיית משריין מקום לנשים ,כפי שאתה חושב שצריך לעשות, ואל המקומות הללו היו נכנסות דווקא נשים נמוכות דעה, לא רציניות , לא פוליטיקאיות , בקיצור לא מתאימות….
    והרי מדובר כאן לא בגורלו של פרט ( שאף זאת צריך לכבד) אלא בגורל של עם! לכן אורה צודקת שבע מונים כשהיא יוצאת מנקודת מבט שוויונית ומבקשת את ראשי השלטון בהתאם לכישורים ויכולת ולא לפי מין.
    נכון שהתהליכים השוטפים יש להם חלק נכבד בהתוויית צורותיה של הפוליטיקה אך הגורם המכריע הוא האנשים הסובבים בה. הם אלו היוצרים את אופיים של התכנים, בתוכה של המעטפת הפוליטית, כלומר את הלכלוך יוצר האדם ואת הניקיון יכול גם ליצור האדם ,אם ורק אם ירצה בכך ויחנך לכך.
    נכון לעכשיו הפוליטיקה זורמת לה בצינורות התהליך מבלי שהאדם נוקף אצבע כדי לשנות דפוסי התנהגות שעברו בהקשר זה מדור לדור עד שהפכו למוסכמות שמן השתיקה. אני חושב שהגיע הזמן לשנות. ודווקא עכשיו כאשר הגענו לשיא שחיתות בלתי נתפס בשכל אדם ( וראה נשיא וראה ראש ממשלה העומד לדין, ועוד)

  3. hagr הכהן
    21 בינואר 2012 @ 23:51

    כול הכבוד,
    אבל מה לעשות .אנו חיים בעידן של מרפקנות ללא כיסוי.
    כדאי להשקיע מרפקים כדי להיות "סאלב".
    הסאלב בניגוד לפוליטיקאי לא צריך להביע דעה, לא צריך להיות חכם. מספיק שראו את פרצופו/ה
    באיזה ריאלטי בו משסים זה בזה בני אדם כמו תרנגולים בזירה.
    מספיק להיות פליט ריאליטי כדי להמשיך ולזכות בתשומת לב רדודה.
    למה להתאמץ ולהתלכלך בפוליטיקה.
    ואם יש נשים ראויות,שוות, חכמות דעתניות שהוכיחו את יכולתן, רובן לא כול כך רוצות להתלכלך במרפקנות.
    עבורן שווה לשריין מקום. ולכן במשקל של מהרצוי לעומת מה מצוי , אולי יש להתגמש (אפילו קצת ).

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן