אמאל אבו סיף, דוקטורנטית במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תרצה באומות המאוחדות (האו"ם) במסגרת אירועי יום האישה הבין-לאומי בנושא העצמת האישה הערבייה בישראל. ההרצאה תתקיים ביום חמישי הבא, 14 במארס. כמו כן, תשתתף  אבו סיף בוועדה לזכויות האדם נגד אלימות כלפי נשים, שתתקיים באו"ם ביום האישה הבינלאומי ב-8 במארס.

אבו סיף, תושבת חיפה, נשואה ואם לשלוש בנות, כותבת את עבודת הדוקטורט שלה בהנחייתו של פרופ' עליאן אלקרינאווי, בנושא "הבניית שלום דרך ידע בקונפליקט הישראלי-פלסטיני". פרופ' ג'ולי צוויקל, מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מלווה אותה בייעוץ ובסיוע מאז היותה תלמידה לתואר שני במחלקה לעבודה סוציאלית. לדברי אבו סיף, כחצי מהנשים בישראל סובלות מאלימות מצד בני משפחתן ומאנשים הקרובים אליה ביותר ובשנה החולפת בלבד, היא מדגישה, נרצחו בישראל 32 נשים, מהן כ-15 נשים ערביות.

[related-posts]

בהרצאה שתישא באו"ם תדגיש אבו סיף כי עקרונות של זכויות אדם וצדק חברתי הם מאבני היסוד של העבודה הסוציאלית. "האו"ם הגדיר זכויות אדם בתור הזכויות השייכות לנו מעצם טבענו, ובלעדיהן איננו יכולים לחיות חיים אנושיים בסיסיים. הפדרציה הבין-לאומית של העובדים הסוציאליים הצהירה בעקבות זאת שעבודה סוציאלית, מעצם הגדרתה, היתה מאז ומעולם מקצוע העוסק בזכויות אדם, שעיקר האמונה היסודי שלה הוא ערכו המהותי של כל אדם, ושאחת המטרות העיקריות שלה היא קידום של מבנה חברתי צודק, שיכול להציע לאנשים ביטחון והתפתחות מבלי לפגוע בכבודם העצמי".

"גרימת נזק לנשים" מציינת אבו סיף "היא גרימת נזק לחברה כולה. הנשים ערביות בישראל נמצאות במעמד חברתי הולך ומתדרדר. עבורן תחושת האיום, האלימות והביטחון האישי הם נושאים מאוד רגישים. למעשה חצי ממקרי הרצח של נשים בישראל הם של נשים ערביות , יותר מכפול משיעור הערבים באוכלוסייה. המשטרה עסקה במשך שנים רבות בנושא של רצח של נשים ערביות כנורמה בחברה, כעניין תרבותי. המשטרה חייבת להתייחס לרצח נשים ערביות כרצח לכל דבר ולהעניש את העבריינים על פי החוק של המדינה. לעומת זאת, המשטרה טוענת כי הסיבה העיקרית למצב הזה הוא העדר שיתוף פעולה ונכונות של הנשים הסובלות מאלימות.

"מהלהט הפנימי, מהאכפתיות הגדולה כלפי הנשים הערביות בישראל שמודרות בעל כורחן, ראיתי לנכון להשתתף בוועדה לזכויות האדם נגד אלימות כלפי נשים. הסבל והכאב של הנשים הערביות פשוט זועק: רצח ואלימות על 'כבוד המשפחה', תופעת הפוליגמיה שנפוצה בעיקר בחברה הערבית הבדאיות בנגב, ושכיחותה נעה בין 36-20 אחוזים. הפער בין הצרכים למציאות גדול מאוד, אבל אישה צריכה לדעת שברגע שמתעללים בה יש לה למי לפנות, ויש לה כתובת, ויש לה ההגנה הנכונה. עליה לדעת כי כל עוד היא מתלוננת, לא יהיה לה ממה לחשוש. חייבים לתמוך בנשים ולהבטיח למתלוננות סביבה תומכת".

לסיכום, היא אומרת, אפשר לשפר את חיי הנשים הן על ידי הפסקת נישואים בכפייה של קטינות והן על ידי השגת עצמאות כלכלית של נשים. עצמאות כלכלית של הנשים מתבטאת במערכת החינוך לצד שינויים חברתיים עמוקים בתוך החברה. אישה משכילה באופן טבעי פחות נתונה לתכתיבים, אישה שיש לה אמצעים כלכליים היא עצמאית יותר ויכולה להגן על עצמה טוב יותר מאלימות.

סרטון האירוע העולמי לציון המאבק באלימות כלפי נשים, One Billion Rising: