Skip to content

אין כמו אלכוהול כדי לפתח מודעות אזרחית

תנועת התעוררות הירושלמית ערכה סיור פאבים לילי במטרה להפיץ את בשורת פרויקט הדגל של התנועה, "עוברים לירושלים", כדי לדרבן סטודנטים להעביר את כתובתם הרשמית לעיר ולהצביע
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"שכל אחד ירגיש בסבבה עם המיניות שלו בסמסטר הקרוב", מאחלת רעות איזנברג ומרימה כוסית של עראק לחיים, ביחד עם עוד כ-20 צעירים שמצטופפים במרפסת הקטנה, אבל עדיין איכשהו גדולה יותר מהחלק הפנימי, של פאב הווידאו, אחד משני המקומות היחידים שמיועדים לקהילת הגייז בירושלים. איזנברג ושאר המבלים עם הצ'ייסרים הם כנראה לא גייז, וגם אם חלקם כן, זו איננה הסיבה שבגללה הם בפאב של גייז. הם נמצאים בסיור פאבים במרכז ירושלים, אותו ארגנה תנועת 'התעוררות', תנועת צעירים ששמה לה למטרה להצעיר ולחלן את העיר, שלאיטה הולכת ומזדקנת ומקצינה. התנועה התמודדה בבחירות המוניציפליות שנערכו בשנת 2008 וקיבלה כ-17,000 קולות, ששווים שני נציגים סביב שולחן מועצת העיר. בבחירות שייערכו באוקטובר בונים שם על יותר קולות.

סיור התעוררות (צילם: אלול ריפמן)
סיור התעוררות לילי, תמונה קבוצתית (צילם: אלול ריפמן)

אז מה היה בסיור הפאבים הירושלמי? היה פאב של רוסים, פאב של גייז, פאב של מופעי מוזיקה אלטרנטיבית ופאב שנמצא בלב לבו של שוק מחנה יהודה הירושלמי, בחירה מעניינת אך לא מקרית. הרכב המשתתפים היה רובו ככולו על טהרת הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית, ומובן שגם כל המארגנים נמנו עליהם. כפי שזה נראה כרגע, וגם בעבר, תנועת התעוררות מתקשה מאוד לצאת אל מחוץ לכתלי האוניברסיטה, למרות שהיא מגדירה את עצמה כתנועת צעירים. הגוף שפועל בפועל בקהילה הירושלמית ומקיים את הפעילויות הוא בעצם תא הסטודנטים של התנועה, והפרסום לפעילויות מתבצע בדף הפייסבוק של התנועה, וכמובן, איך לא, ברחבי אוניברסיטה. 

"לא משנה למי תצביעו, העיקר שתצביעו" 

בתחנה הראשונה, פאב הפוטין ברחוב יפו, מטפסת על כסא נעמה תשובה, סטודנטית שנה ג' בתכנית פכ"מ (שילוב של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה), ומבשרת למשתתפים לשם מה התכנסנו כאן. אמנם אנו בסיור פאבים בירושלים, אך לא באנו רק ליהנות – יש גם מטרה. המטרה היא שיום אחד ירושלים תהיה כמו לונדון, פריז או ניו יורק, ואם לא, אז לפחות כמו תל אביב, עיר חופשית, צעירה ותרבותית. כדי להגיע למטרה יש משימה: על הסטודנטים הירושלמים להישאר בעיר אחרי סוף התואר,, ואפילו יותר חשוב מזה – להעביר את הכתובת הרשמית שלהם לירושלים כדי שיוכלו להצביע בבחירות הקרובות לראשות ולמועצת העיר. "לא משנה למי תצביעו, העיקר שתצביעו", אומרת תשובה, ויודעת שקולות צעירים לא חרדים טובים עבור תנועת התעוררות גם אם לא הצביעו ממש עבורה. קולות כאלה יגיעו לסיעות שיקימו איתה קואליציה, ומובן שחוץ מלהצביע בבחירות, משתתפי הסיור מוזמנים להצטרף ולהיות פעילים ב'התעוררות'.

פאב הפוטין, רחוב יפו (צילם: דן עופר)
פתוח בשבת! פאב הפוטין, רחוב יפו (צילם: דן עופר [email protected])

כדי לעמוד במשימה שהציבו בפניהם, הסטודנטים צריכים לראות את הצד היפה של העיר, ובפרט את חיי הלילה, ובכל תחנה בסיור לשתות כוסית אלכוהול מוזל באדיבות בעלי המקומות איתם תואם הסיור מראש, וכך יחליטו סטודנטים שֶׁנָאַה העיר בעיניהם וששמה ראוי להתנוסס על ספח תעודת הזהות שלהם.

הסיור עצמו מאוד ענייני ומעניין, מעבירה אותו רעות איזנברג, סטודנטית בת 26 ללימודי מזרח תיכון וחניכה בקורס מורי דרך. כשהיא מסבירה על פאב הפוטין היא אומרת: "אמנם כיום רוב האוכלוסייה שמבלה בפאב הם עולים מחבר העמים, אך מדובר במקום ממש מגניב, שממש כדאי להגיע אליו גם אם אתם לא נמנים על האוכלוסייה הזו. חוץ מזה הפוטין הוא פאב שפתוח בשבת, שזה כבר הופך אותו למיוחד ונדיר בנוף הירושלמי". 

התעוררות (צילם: דן עופר)
התעוררות באזור השירותים. במרכז התמונה: נעמה תשובה ורעות איזנברג (צילם: דן עופר)

בתחנה הבאה ממשיכה איזנברג ומסבירה: "בין הפאבים של רחבת נחלת שבעה אתם יכולים לראות בֵּאֶר – דבר שיכול לקרות רק בירושלים". כך היא מספרת לאחר שירדנו במדרגות המוליכות לרחבה מפאב השושנה. בשושנה שתינו צ'ייסר וויסקי או עראק בשבעה שקלים, הכרנו אנשים חדשים כי "זה הקטע של המקום" כדבריה, וגם התפנקנו בפלאייר שקורא לנו להגיע לדוכן 'עוברים לירושלים' באוניברסיטה שפתוח בכל יום רביעי, למלא שם טופס ולקבל את ספח תעודת הזהות החדש שלנו היישר לכתובתנו החדשה, אפילו אם אנחנו גרים שם כבר שנתיים, פשוט העירייה לא ידעה את זה.

התחנה הבאה בסיור היא פאב הווידאו שנפתח לפני כשנה, ושבאופן מקרי או לא, שוכן בסמוך לשלושה מקומות בילוי נוספים הקרויים "התקליט" "הרדיו" ו"הקסטה". איזנברג  מסבירה: "בארים גאים בירושלים זה דבר שכמעט לא קורה, בדרך כלל הם נתקלים בהתנגדות אלימה מצד כל מיני אוכלוסיות בעיר". 

4:20, שעת הסטלנות  העולמית 

סיור בירושלים (צילם: דן עופר)
לילה ירושלמי (צילם: דן עופר)

אחרי כן הסיור ממשיך לרחבת ה-4:20, וליד פאב ה-4:20, בחור בשם גידי מחכים אותנו ומספר שהפאב נקרא ככה על שם שעת הסטלנות  העולמית, שעה אוניברסלית ידועה שבה סטלני העולם נוהגים להדליק ג'וינט מסורתי. אז באווירה ליברלית זו, ותחת השפעה של לפחות שלושה צ'ייסרים, מחליטים המארגנים שכבר נורא מאוחר (22:30), ולכן עכשיו תתקיים הצבעה דמוקרטית אם החבר'ה רוצים עוד כמה ביקורים קצרים בפאבים מעניינים,  או למצוא מקום ולהתביית בו. אחרי כמה שניות של דיון תרבותי והצבעה שוויונית נופלת החלטה: עוד מקום אחד ואז להתביית. מה שמוביל אותנו היישר אל רחבת הדוידקה הידועה, שם מסבירה איזנברג על בניין כלל העומד מולנו, שבכבודו נפל להכיל את אחת משלוש חנויות הסקס של העיר, ושכן כן – יש גם חנויות סקס בירושלים! בזמן ההסבר אני שם לב ששלטי הפרסום של החנות שנמצאים בחזית הבניין מרוססים בספריי שחור עד שכבר אי אפשר אפילו לנחש מה הופיע בהם לפני כן.

בכניסה לשוק מחנה יהודה, הסטודנטים עוברים שיעור קצר בהיסטוריה של חיי הלילה של המקום בשנים האחרונות. עד לפני כמה שנים המקום היה נשאר מלוכלך בלילה אחרי יום של מסחר ולא התקיימו בו חיי לילה. בשנים האחרונות העירייה מעודדת עסקים בשוק לפתוח את שעריהם בלילה, והם נענו לעידוד ובאמת כיום המקום חי ובועט גם בשעות הלילה. אך  זה לא סוף הסיפור: "יש כאן הרבה תקלים מול אוכלוסייה חרדית. פסטיבל הבעלבסטה האחרון שקיימו כאן כמעט בוטל בגלל שירת נשים, זהו אחד המקומות שהכי צריך להילחם עליו". כך מסכמת נעמה תשובה שיעור עם מוסר השכל.

בתחנה הסופית של הסיור, פאב ה"שוקא", אני שואל חלק מהמשתתפים למה בעצם הם משתתפים בסיור. התשובות נעו מ"כי זה כיף" לכיוון "אנחנו רוצות להכיר מקומות חדשים" דרך "כדי להכיר אנשים חדשים" עד ל"כדי להכיר בחורות". בסך הכל אפשר להגדיר את הסיור כמוצלח, לא רק בגלל שהיה כיף, והיו מקומות חדשים, ואנשים חדשים, ובחורות, אלא גם ובעיקר עבור המארגנים מ'התעוררות' מהסיבה הפשוטה – רוב הסטודנטים ששאלתי טענו שהסיור באמת תרם למודעות שלהם לכך שאם הם לא יצביעו בבחירות לעירייה – אף אחד לא ייצג אותם שם.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן