צריך לספור: נשים בעמדות מפתח

החדשות הטובות: יש יותר נשים בעמדות מפתח • החדשות הרעות: אנחנו עדיין רחוקים מאוד משיוויון • גישת ההעדפה המתקנת אאוט, גישת הגיוון אין • הדרך לשיוויון רצופה כוונות טובות ומכשולים תרבותיים

צריך לספור: נשים בעמדות מפתח

החדשות הטובות: יש יותר נשים בעמדות מפתח • החדשות הרעות: אנחנו עדיין רחוקים מאוד משיוויון • גישת ההעדפה המתקנת אאוט, גישת הגיוון אין • הדרך לשיוויון רצופה כוונות טובות ומכשולים תרבותיים

ביום האישה הבינלאומי, שחל בסוף השבוע האחרון, דיברו כולם על מקומן של נשים: נשים בעבודה, נשים בבית, אלימות כנגד נשים, אמנות ונשים ומה לא. במקביל, פרסמה נציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה שבמשרד התמ"ת, כנס ענק בשם 'מנהיגות, שוויון, יתרון'.

עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס עלית : "חייבים לשנות את פרצופה של המדינה, חייבים להבין שאי אפשר לצמוח בלי שוויון, גיוון והכלה" (מקור: משרד התמ"ת)
עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס עלית: "חייבים לשנות את פרצופה של המדינה, חייבים להבין שאי אפשר לצמוח בלי שוויון, גיוון והכלה" (מקור: משרד התמ"ת)

ראוי לדעת, כי התפיסה השולטת בעולם היום, היא כי מעבר ל'העדפה מתקנת', המגדירה בחוק את מכסות הנשים ואוכלוסיות מקופחות אחרות שצריך להכניס להנהלות, דירקטוריונים וכיוצא בזה, ישנם יתרונות לארגונים שקולטים ומקדמים נשים ומיעוטים אחרים. זה נקרא כיום 'גיוון והכלה'. כמובן, הנשים הן לא מיעוט, הן אפילו קצת יותר ממחצית האוכלוסייה בדרך כלל, אבל לא נדקדק בקטנות.

יו"ר קבוצת שטראוס, עפרה שטראוס, סיכמה את ההתפתחויות במשק במילים הבאות: "יש שיפור, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהמקום בו היינו רוצים להיות". שטראוס, שנקראה על ידי הילארי קלינטון להיכנס לוועדה המייעצת לקידום נשים, אמורה לדעת. בנימת הגיוון, הטוען כי כאשר פלחי אוכלוסיה מגוונים נכנסים לארגונים ולהנהלות, ומביאים איתם זוויות ראייה שמייצגות את החברה הרחבה, יש לארגון סיכוי רב יותר להתחדש, להיות מכוון למטרותיו ולהצליח.

שטראוס מצטטת את קלינטון: "אם נשים היו מקבלות את היחס שמקבלים הגברים, היינו רואים התפתחות כלכלית ומצב כלכלי משופר בכל מקום. זה לא רק עניין חברתי, אלא עניין כלכלי ועסקי". כלומר, זה בריא לחברה, אבל כל זמן שהגברים לא יוותרו על הכוח העודף שברשותם לטובת הצלחה של כולם, זה לא יקרה.

יום האישה הוא יחיד, אך המסלול להצלחה עובר דרך התמודדות של 365 יום בשנה עם אפליה לא מכוונת ובלתי מודעת. גם כך, אחרי מאבק של שנים רבות, שיעורן של נשים בהנהלות הבכירות של החברות הנכללות במדד התל אביב 100 הוא רק 20%, וגם זה, יש לציין, לאחר עלייה של 2% מהשנה שעברה.

האפליה נובעת, בין השאר, מכל מיני תפיסות תרבותיות המצדיקות חלוקת תפקידים בין גברים לנשים, למשל בבית ובמשפחה. למרות ההתקדמות וההתפתחות, ולמרות ששפים רבים הם גברים, מקומה של האישה במטבח נראה עדיין טבעי יותר לרבים. מנכ"לית שדולת הנשים, גלית דשא, מציינת כי אחד המחסומים לנשים הוא ארגונים שאינם מטפחים את האיזון בין בית לעבודה ומוקירים שעות עבודה ארוכות. בכלל, הקריטריונים לקידום של גברים ונשים הם שונים. בעוד שהנהלות מקדמות גברים שזיהו את הפוטנציאל שלהם להתפתח ולתרום לחברה, הקידום לנשים הוא בדרך כלל מעין פרס על העבודה הקשה שכבר עשו.

כתמיד, קידום נשים וכל אוכלוסיה אחרת הוא עניין של רצון, החלטה ויישום יומיומי. אורחת הכבוד של הכנס 'מנהיגות, שוויון, יתרון' הייתה לנורה בילינג-האריס, שכתבה אינספור ספרים על גיוון, וסיפרה על הכנסת השיטה בארגונים. לדבריה, יש ארבע רמות של הטמעה: ברמה הראשונה, אנו מצהירים על כוונה ומתחילים לגייס עובדים מתאימים כדי ליצור גיוון בחברה. ברמה השנייה, אנחנו מתחילים לפתח את העניין בחברה, אך זה עדיין בצורת ה-meet and greet, כלומר אנו נפגשים ומברכים זה את זה לשלום. רק אחר כך, מתחילים להתמודד עם בעיות של פערי תרבות, ערכים ונושאים טכניים שונים שיש לפתור (גם בעמדות הנשים, אך יש להוסיף אתיופים, ערבים או חרדים), ומתחילים לבנות מסלולי קידום מתאימים. ברמה הרביעית, היא רמת הטרנספורמציה, אנחנו כבר מנהלים בצורה שוטפת ואינטגרטיבית את השינוי המוצלח שהכנסנו לחברה.

רוב החברות שמכניסות את השינוי נמצאות עדיין בשלב השני, הן מברכות את המצטרפים החדשים, אך עדיין לא ממש יודעות להתמודד עם המהלך. אלה שכבר עשו זאת בדרך כלל מברכות על המהלך שעשו וסופרות את הכסף בדרך אל הבנק…

ביום האישה הבינלאומי, שחל בסוף השבוע האחרון, דיברו כולם על מקומן של נשים: נשים בעבודה, נשים בבית, אלימות כנגד נשים, אמנות ונשים ומה לא. במקביל, פרסמה נציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה שבמשרד התמ"ת, כנס ענק בשם 'מנהיגות, שוויון, יתרון'.

עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס עלית : "חייבים לשנות את פרצופה של המדינה, חייבים להבין שאי אפשר לצמוח בלי שוויון, גיוון והכלה" (מקור: משרד התמ"ת)
עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס עלית: "חייבים לשנות את פרצופה של המדינה, חייבים להבין שאי אפשר לצמוח בלי שוויון, גיוון והכלה" (מקור: משרד התמ"ת)

ראוי לדעת, כי התפיסה השולטת בעולם היום, היא כי מעבר ל'העדפה מתקנת', המגדירה בחוק את מכסות הנשים ואוכלוסיות מקופחות אחרות שצריך להכניס להנהלות, דירקטוריונים וכיוצא בזה, ישנם יתרונות לארגונים שקולטים ומקדמים נשים ומיעוטים אחרים. זה נקרא כיום 'גיוון והכלה'. כמובן, הנשים הן לא מיעוט, הן אפילו קצת יותר ממחצית האוכלוסייה בדרך כלל, אבל לא נדקדק בקטנות.

יו"ר קבוצת שטראוס, עפרה שטראוס, סיכמה את ההתפתחויות במשק במילים הבאות: "יש שיפור, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהמקום בו היינו רוצים להיות". שטראוס, שנקראה על ידי הילארי קלינטון להיכנס לוועדה המייעצת לקידום נשים, אמורה לדעת. בנימת הגיוון, הטוען כי כאשר פלחי אוכלוסיה מגוונים נכנסים לארגונים ולהנהלות, ומביאים איתם זוויות ראייה שמייצגות את החברה הרחבה, יש לארגון סיכוי רב יותר להתחדש, להיות מכוון למטרותיו ולהצליח.

שטראוס מצטטת את קלינטון: "אם נשים היו מקבלות את היחס שמקבלים הגברים, היינו רואים התפתחות כלכלית ומצב כלכלי משופר בכל מקום. זה לא רק עניין חברתי, אלא עניין כלכלי ועסקי". כלומר, זה בריא לחברה, אבל כל זמן שהגברים לא יוותרו על הכוח העודף שברשותם לטובת הצלחה של כולם, זה לא יקרה.

יום האישה הוא יחיד, אך המסלול להצלחה עובר דרך התמודדות של 365 יום בשנה עם אפליה לא מכוונת ובלתי מודעת. גם כך, אחרי מאבק של שנים רבות, שיעורן של נשים בהנהלות הבכירות של החברות הנכללות במדד התל אביב 100 הוא רק 20%, וגם זה, יש לציין, לאחר עלייה של 2% מהשנה שעברה.

האפליה נובעת, בין השאר, מכל מיני תפיסות תרבותיות המצדיקות חלוקת תפקידים בין גברים לנשים, למשל בבית ובמשפחה. למרות ההתקדמות וההתפתחות, ולמרות ששפים רבים הם גברים, מקומה של האישה במטבח נראה עדיין טבעי יותר לרבים. מנכ"לית שדולת הנשים, גלית דשא, מציינת כי אחד המחסומים לנשים הוא ארגונים שאינם מטפחים את האיזון בין בית לעבודה ומוקירים שעות עבודה ארוכות. בכלל, הקריטריונים לקידום של גברים ונשים הם שונים. בעוד שהנהלות מקדמות גברים שזיהו את הפוטנציאל שלהם להתפתח ולתרום לחברה, הקידום לנשים הוא בדרך כלל מעין פרס על העבודה הקשה שכבר עשו.

כתמיד, קידום נשים וכל אוכלוסיה אחרת הוא עניין של רצון, החלטה ויישום יומיומי. אורחת הכבוד של הכנס 'מנהיגות, שוויון, יתרון' הייתה לנורה בילינג-האריס, שכתבה אינספור ספרים על גיוון, וסיפרה על הכנסת השיטה בארגונים. לדבריה, יש ארבע רמות של הטמעה: ברמה הראשונה, אנו מצהירים על כוונה ומתחילים לגייס עובדים מתאימים כדי ליצור גיוון בחברה. ברמה השנייה, אנחנו מתחילים לפתח את העניין בחברה, אך זה עדיין בצורת ה-meet and greet, כלומר אנו נפגשים ומברכים זה את זה לשלום. רק אחר כך, מתחילים להתמודד עם בעיות של פערי תרבות, ערכים ונושאים טכניים שונים שיש לפתור (גם בעמדות הנשים, אך יש להוסיף אתיופים, ערבים או חרדים), ומתחילים לבנות מסלולי קידום מתאימים. ברמה הרביעית, היא רמת הטרנספורמציה, אנחנו כבר מנהלים בצורה שוטפת ואינטגרטיבית את השינוי המוצלח שהכנסנו לחברה.

רוב החברות שמכניסות את השינוי נמצאות עדיין בשלב השני, הן מברכות את המצטרפים החדשים, אך עדיין לא ממש יודעות להתמודד עם המהלך. אלה שכבר עשו זאת בדרך כלל מברכות על המהלך שעשו וסופרות את הכסף בדרך אל הבנק…

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן