בבוקר יום ב', 25 בפברואר 2012, ביצעה מערכת הביטחון ניסוי שיגור ראשון של הטיל המיירט של מערכת חץ 3. לא נמסרו פרטים רבים על הניסוי, אולם נראה כי הניסוי עבר בהצלחה.

מערכת חץ 3 נמצאת בפיתוח מזה כמה שנים, על ידי התעשייה האווירית, ובהשתתפות חברת בואינג עבור פרויקט "חומה" הישראלי ובהשתתפות ומימון המשרד האמריקני להגה בפני טילים בליסטים (MDA). ההשתתפות במימון הפרויקט היא מחוץ לסיוע הביטחוני הרגיל שמקבלת ישראל מארצות הברית. כשתכנס לשירות – על פי המתוכנן בשנים 2014 – 2015, תתגבר מערכת חץ 3 את מערכת חץ 2, הקיימת.

האיום

מערכת חץ 3 מיועדת להתמודד בעיקר עם איום הטילים האיראנים. אלו כוללים את השהאב 3 הוותיק והע'אדר 1, שהוא גרסתו המשופרת של השהאב 3. טילים אלה הם בעלי דלק נוזלי, וטווח של כ-1,500 ק"מ. באיראן נמצא כיום בפיתוח הטיל סג'יל 2. זהו טיל דו שלבי, המונע בדלק מוצק, וטווחו יהיה כ-2,000 ק"מ. הטיל נוסה עד כה כמה פעמים, אך כנראה טרם נכנס לייצור ופריסה מבצעיים. לכשיכנס לשימוש, יש להניח כי יחליף בהדרגה את הטילים הישנים.

מערכת טילי החץ 2 תוכננה להתמודד עם טילים בעלי טווח קצר יותר – הסקאד B, המצוי בשירות סוריה ומצרים, וכן הסקאד C והסקאד D, המצויים בשירות סוריה (ואולי גם בידי חזבאללה). בתקופה בה פותח חץ 2 היה קיים גם איום טילי ה"אל-חוסיין" העיראקיים. טילים אלה הם בעלי טווחים של בין 300 ל-600 ק"מ. טילים בעלי טווח כזה נכנסים לאטמוספרה במהירות של כ-1,500 מטר בשנייה, והחץ תוכנן להתמודד איתם ולנסות ליירטם בשכבות העליונות של האטמוספרה (בגובה המוערך בכ-90 ק"מ – הנתון האמיתי לא פורסם).

טילים בעלי טווח גדול יותר דוגמת השהאב 3 וה-סג'יל – חוזרים לאטמוספרה במהירויות גבוהות בהרבה – כ-4,000 מטרים בשנייה. מיירט החץ 2 יתקשה ליירט מטרות הנעות במהירויות כאלה. החץ 3 נועד לענות על איום זה.

חץ 3

מערכת חץ-3 היא הנדבך העליון במערכת הנשק "חץ". היא כוללת מערכת תקשורת חדשה, מערכת הנחייה חדשה, וטכנולוגית גלאים חדשה. מיירט חץ 3, הוא מיירט דו שלבי, המונע בדלק מוצק, והמשמיד את מטרתו באמצעות "רכב הרג" (Kill Vehicle) אקסו-אטמוספרי, דהיינו – הוא מיירט את מטרתו מחוץ לאטמוספרה (בניגוד לחץ 2 הפועל בשכבות העליונות של האטמוספרה). שלבו העליון – "רכב ההרג" מסוגל לתמרן בחלל באמצעות ניהוג ווקטור הפליטה. הבדל נוסף בין חץ 2 לחץ 3, הוא ש"רכב ההרג" אינו נושא חומרי נפץ, והוא מתוכנן לפגוע פגיעה ישירה במטרתו ולהשמידה בפגיעה קינטית בלבד (טכנולוגיית Hit to Kill). במהירויות הסגירה של אלפי מטרים בשנייה, אנרגית הפגיעה דיה כדי לאדות את המטרה. מיירט חץ 3 קטן יותר וקל יותר מזה של החץ 2, אף על פי שהוא מיועד ליירט את מטרתו גבוה יותר ורחוק יותר מאשר חץ 2.

בנוסף למיירט, כוללת מערכת חץ 3 מערכות גילוי, שיוכלו לזהות איומים מתקרבים בטווחים גדולים יותר וברמות דיוק גבוהות יותר מבעבר. כמו מערכת חץ 2, גם חץ 3 תשתלב במערך הגילוי האמריקני, הנעזר במכ"מים דוגמת מכ"ם ה AN-TPY-2, הפועל בתחום X-band (מכ"ם כזה פרוס גם בנגב), או בספינות נושאות מערכות ה- Aegis של צי ארצות הברית.

משמעות הניסוי

מיד לאחר פרסום הידיעה על הניסוי, היו פרשנים שניסו למצוא הקשר פוליטי לניסוי ולעיתויו – מסר לאיראן, מסר למדינות ערב, או אף לאירועים ביהודה ושומרון. האמת היא פשוטה יותר. פיתוח מערכות נשק נמשך שנים רבות. ניסויים נקבעים לא על ידי פוליטיקאים אלא על ידי מהנדסים, בהתאם להתקדמות תכנית הפיתוח. עיתוי מדויק של הניסוי נקבע הן על פי מצב הפיתוח והן על פי גורמים הקשורים לביצוע הניסוי כגון זמינות אתר הניסויים והיחידות הדרושות לסייע לניסוי, או על פי תנאים סביבתיים אחרים כמו מזג אוויר. רק לעתים רחוקות מתערב הדרג הפוליטי בקביעת עיתוי הניסוי – ורק כשיש חשש רציני שלעיתוי המדויק של הניסוי יהיו השלכות פוליטיות מרחיקות לכת (למשל – ביקור של מנהיג זר בארץ), אך בדרך כלל אין לעיתוי הניסוי שום משמעות פוליטית.

סיכום

מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לא מלאה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח ה-חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר). פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשייה הביטחונית, שישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב – הנחישות להתגונן והעליונות הטכנולוגית.

יפתח שפיר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, עומד בראש פרויקט 'המאזן הצבאי במזרח התיכון'. במשך יותר מעשר שנים הוא משמש כעורך משותף של הדו"ח השנתי Middle East Military Balance,, שבו הוא אחראי על החלק הכמותי של המאזן הצבאי המופיע באתר האינטרנט של המכון. מר שפיר מתמחה, בין היתר, בסוגיות של טכנולוגיה צבאית מודרנית, כולל טילים בליסטיים וטכנולוגיית חלל במזרח התיכון. ב-1993 הצטרף מר שפיר למרכז יפה כחוקר בפרויקט על ביטחון ופיקוח על אמצעי לחימה של המרכז, שעקב אחר הפצת נשק להשמדה המונית במזרח התיכון. לפני הצטרפותו למכון שרת יפתח שפיר כקצין בחיל האוויר. יפתח שפיר הוא בעל תואר מוסמך במנהל עסקים, בהתמחות מערכות מידע וחקר ביצועים.