מוד- היסטוריה ונערות ההשראה

"מוד" (קיצור של "מודרניזם") היה כינוייה של תת-תרבות שצמחה בלונדון בסוף שנות ה-50 ותחילת ה- 60. התנועה התמקדה בהערצת מוזיקת הג'ז והרוק’נרול, וכשמה כן היא – שאפה להביא לקדמת הבמה את כל מה שנחשב "מודרני" באותם הימים. הצעירים שהנהיגו את המגמה ופתחו את הדלת לדור "ילדי הפרחים" שבא כמה שנים אחריהם, ניסו בכל כוחם להתנער מתכתיבי היופי והאסתטיקה של שנות ה-50 וליצור מראה אנדרוגיני, נקי ואלגנטי יותר, אך עם זאת לא פחות סקסי.

בגזרת הנשים, משמעות הדבר הייתה – הלאה עם קימורים נדיבים ושמלות צבעוניות ושלום לבגדים קצרצרים יותר – חולצות בטן וחצאיות מיני, צבעים מונוכרומטיים ואלגנטיים – השילוב המנצח שחור ולבן, ושימוש בהדפסים גאומטריים והדפסים מעולם החי (לדוגמה: מנומר).

ההתנערות מתכתיבי היופי של שנות ה-50 הביאה גם טרנד נערי יותר באופנה הנשית, שהתבטא בקווי גוף דקיקים (הרבה לפני עידן ה"הרואין שיק" של שנות ה-90) ושיער קצר. הדגש היחיד על נשיות קלאסית היה איפור עיניים כבד וריסים מלאכותיות גדולות ששיוו לפנים מראה בובתי. בין ה"איט גירלז" הבולטות של שנות ה-60 המוקדמות ומי שאימצו טוב מכולן את המראה, היו הדוגמנית הבריטית "טוויגי" (לזלי הורנבי) ונערת המסיבות האמריקאית אידי סג'וויק (אידית מינטורן סג'וויק), שהייתה המוזה של האומן האוונגרדי אנדי וורהול וגולמה על-ידי השחקנית סיינה מילר בסרט "Factory Girl" משנת 2006.

השפעה על טרנדים עכשוויים

שחור על גבי לבן זה אולי לא מקורי, אבל להבדיל מכל הצבעים והטרנדים שבאו והלכו בשנים האחרונות שילוב אחד נשאר איתן – שחור ולבן. השילוב ה"קולי" ביותר הזה נחרט על דגלו של דור ה"מוד" וכיכב בשבוע האופנה בלונדון בתצוגה של המעצב מארק ג'ייקובס ושל המותג האיטלקי "מוסקינו". בהתבוננות בתצוגה של מארק ג'ייקובס, שהתמקדה בפסים שחורים ולבנים לאורך ולרוחב, ניתן היה לחשוב שאידי סגווי'ק עצמה מהלכת על המסלול, שכן כל הדוגמניות בעלות התסרוקות הקצרות והאיילינר הכבד נראו כמו שיבוט שלה.

השילוב בין שחור ולבן כיכב גם בתצוגה של המותג האיטלקי "מוסקינו" בשבוע האופנה בלונדון. התצוגה שנקראה Chip & Chic והציגה אופנה מוכנה ללבישה, שאבה השראה מההדפסים הגאומטריים וסרטי הפפיון האלגנטיים של תחילת שנות ה-60. פריטי הקולקציה כללו פרוות שלא ממש נראו ידידותיות ל"תנו לחיות לחיות".

המעצב האיטלקי רוברטו קוואלי שילב גם הוא את הצבע הלבן בתצוגה שלו לעונה הקרובה. אולם בניגוד לאחרים, הלבן של קוואלי התאפיין בחיתוכיי לייזר והיה לבן בוהק יותר משום ששולב עם חוטי כסף ואובזר בתכשיטים מתכתיים כבדים. ניכר שהטרנד הלבן מתכתב באופן מושלם עם השמלות הלבנות בהן התהדרו שחקניות כמו אן האת'וויי ושרליז ת'רון בטקס האוסקר האחרון, והוא בהחלט הולך לככב בארונותינו בקיץ הקרוב.

אך המחווה הבולטת ביותר לאופנת שנות ה- 60 הייתה ללא ספק בתצוגה של המותג הלונדוני "ברברי", שהציג שכמיות ומעילי אביב דקים מבדי וויניל ולייקרה מבריקים. הבדים המבריקים פותחו בשנות ה-60, במקביל להתקדמות תוכנית החלל האמריקאית עד להנחתת האדם הראשון על הירח. המראה שהתקבל נקרא אז "המראה החללי" (Space Age Fashion). תצוגת האופנה של "ברברי" הייתה צבעונית ביותר אולם מעצבי בית האופנה בחרו להדגיש את הצבע הלבן ולפתוח את התצוגה דווקא במעילי אביב לבנים.

נערת בונד

בנוסף לתצוגה לעונה הקרובה, ערך המותג "ברברי" תצוגה נוספת בשבוע האופנה בלונדון – לעונת סתיו/חורף 2013/14. תצוגת האופנה שנקראה "Trench kisses" – משחק מילים שמשלב "נשיקה צרפתית" עם מעילי הגשם הלונדונים, ניבאה את הטרנד שילווה אותנו גם בשנה הבאה. צפייה בפריטי הקולקציה לימדה, כי גם מעצבי המותג "ברברי", כמו מתחריהם בעולם, קיבלו השראה מנשות שנות ה-60 המוקדמות. ההשראה של "Trench kisses" הייתה קריסטין קילר, נערת ליווי לונדונית שפעלה בתחילת שנות ה-60. קילר ניהלה רומן שערורייתי עם ג'ון פרופומו, שר המלחמה הבריטי דאז ועם גילוי השערורייה כמעט הביאה למפלת הממשלה הבריטית. צפייה בראיונות ארכיוניים שנערכו עם גב' קילר מאשרת שהיא נראית ונשמעת כמו נערת בונד אפלולית ומפתה. מראה הפאם-פאטאל שלה מקבל ייצוג רב לאורך התצוגה של ברברי.

חיות אחרות

ה"מוד" הייתה תת-תרבות צעירה וטרנדית בתחילת שנות ה-60, אולם מראה המיינסטרים היה עדיין נשי וחושני, ו"ברברי" הציגו מראה זה בעזרת שימוש בחצאיות עיפרון צמודות והדפסים מנומרים על החצאיות ומעילי הגשם.

גם "מוסקינו" השכילו לעשות שימוש בהדפס המנומר שנערי דור ה"מוד" לא הצליחו להתנתק ממנו ולבסוף ניכסו גם אותו לעצמם. אצל "מוסקינו" הוצג ההדפס המנומר על שמלות קצרות בגזרת "בייבי דול", סימן ההיכר של עידן ה"גראנג'" של אמצע שנות ה-90, ואם לשפוט לפי כל הסימנים – אנחנו עומדים בפני קאמבק.

לעומתם, בתצוגה של רוברטו קוואלי שולבו הדפסי החיות כתוספות בבגדים הלבנים, כשהחיה המועדפת של מותג זה הייתה דווקא הנחש.

ורק מארק ג'ייקובס שמר על חיבתו למונוכרומטיות, עם קריצה לטרנד הדפסי החיות בעזרת שמלות מיני צמודות בהדפס ברדלס שחור ולבן.

אז גם אם אין לכם בבית תקליטי וויניל של להקת "החיות" ("The Animals") או של "The Who", ואין לכם מושג קלוש מהן קופסאות המרק של אנדי וורהול, תוכלו לפחות לקבל השראה מנערות הזוהר של דור ה"מוד" בעזרת אייליינר עבה, תספורת קצוצה, מגפי וויניל ושמלה קצרה בצבעי שחור ולבן. אם גם זה קשה לעיכול, קרוב לוודאי שצפייה מחודשת באחד מסרטי "אוסטין פאוורס" יכניסו אתכם ל"גרוב" של התקופה.

* * *