Skip to content

3 הערות על המצב

התפקיד שיכול להתאים לראובן ריבלין, למה בכלל סילבן שלום צריך להיות שר ואיזו מוזיקה אוהבים במשכן הנשיא
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

את מי משרת ראובן ריבלין?

לתומי חשבתי שתפקידם של נבחרי ציבור הוא לשרת את הציבור ולא שהציבור ישרת אותם. לפי מאבקו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שנאחז בכל כוחו וקשריו במשרתו המכובדת מול רצונו של נתניהו להדיחו מהתפקיד, נראה שכל מה שמעניין אותו זה הכיסא, הכבוד – ולהתמנות לנשיא הבא של מדינת ישראל היישר מכס היו"ר. להיות "סתם" חבר כנסת, לחוקק חוקים ולשרת את הציבור – קטן עליו.

ריבלין: "להיות יותר חכמים מצודקים". (צילום: רפי מיכאלי)
קסם אישי ואגו גדול. ריבלין. צילום: רפי מיכאלי

ריבלין הימני קיצוני הוא חביב העיתונאים (זמין וידידותי לסביבה), אהוד על השמאל והערבים ("הוא דמוקרט", הם אומרים), איש עם קסם אישי ואגו גדול, שמתנהג כאילו הוא בעל מניות במשכן הכנסת.

ריבלין הוא הפוליטיקה הישנה בהתגלמותה. אם אינו מוכן לשרת את בוחריו כחבר כנסת חרוץ ופעלתן, עדיף שיתמנה ליו"ר כבוד של בית"ר ירושלים, הקבוצה שבה החל את הקריירה הפוליטית שלו. הבעיה, שמחליפו המיועד יולי אדלשטיין אינו טוב ממנו.

מי מפחד מסילבן שלום?

הוא הנעלב התורן. דוד לוי לעניים. איזה שר, לעזאזל, הוא יהיה, אם בכלל, אחרי ששימש כאחד השרים לענייני כלום, הנגב והגליל (תפקיד שהומצא בזמנו עבור שמעון פרס)? בתקופת ממשלת שרון "הועבר" סילבן שלום מלשכת שר האוצר לטובת ביבי נתניהו, שהוזעק להציל את הכלכלה הישראלית מקריסה. שרון, שרצה שקט במרכז הליכוד שבו סילבן היה חזק, נאלץ למנותו לאחר מכן לשר חוץ, בעיקר בשביל הכבוד.

למי יש יותר כבוד. שלום. צילום: ויקיפדיה

אוי ואבוי למי שיפגע בכבוד המזרחי של שלום. למה מזרחי? כי בכל פעם ששלום חש מקופח או דחוי, הוא שולף את השד העדתי מהבקבוק ומנפנף בו, כשהוא מצהיר שהוא השר המזרחי היחיד בליכוד. נתניהו יודע שהוא בצרות. אין לו באמת תפקיד בשביל הפוליטיקאי האפרורי, שנראה לפעמים כמו רואה חשבון (יש לו תואר בתחום) עייף ולא כמדינאי שהתשוקה בוערת בעצמותיו. ונוסף לכל הצרות הוא אוהד הפועל באר-שבע (עיר ילדותו), שהסתבכה כמוהו בתחתית.

ביבי יודע, שהבעיה האמיתית אינה סילבן, אלא ג'ודי (שלום ניר מוזס) רעייתו, שעדיין לא מוותרת לרשת יום אחד את מקומה של שרה נתניהו בבית ראש הממשלה, והיא לא תיתן לפגוע בבעלה היקר, שאותו היא מכנה בחיבה – סטיב. אולי עדיף כבר ששרה תישאר.

מה אובמה יודע על התרבות הישראלית?

הזמרת ריטה והזמר דוד ד'אור נבחרו לשעשע את הנשיאים ברק אובמה ושמעון פרס בעת ארוחת הערב הממלכתית, שתתקיים בשבוע הבא במשכן נשיא המדינה בירושלים. ריטה וד'אור ישירו (בנפרד) ובטח ירגשו את הפמליה מאמריקה. אינני יודע אם ריטה תפסע לעבר אובמה כדי לשבת על ברכיו תוך כדי שירתה, כפי שעשתה בזמנו למופז או לקצב, באיזה אירוע של מוזיקה פרסית.

"מייצגת את התרבות הישראלית". ריטה. צילום: איציק אדרי

עם כל הכבוד לריטה (זמרת נפלאה) ולד'אור (שהוא פחות נפלא באוזני), השאלה היא למה במשכן הנשיא לא חושבים מחוץ לקופסה ושוב נעולים על אותו סגנון ומזמינים את אותם זמרים לשיר בפני גדולי עולם. ממשכן הנשיא נמסר כי השניים "מייצגים את התרבות המוזיקלית הישראלית ומהווים נציגים של ישראל ברחבי העולם".

אני לא בטוח ששמעון פרס קונה את זה. הוא מכיר, למשל, את אביב גפן, ששר בעצרת השלום בכיכר, רגע לפני שרבין נרצח. למה לא להזמין אותו? כי הוא לא בקונצנזוס? ומה עם להקת "כוורת" המתאחדת מחדש, שהיא הכי ישראלית שיש? או איל גולן, שמייצג את התרבות הישראלית לא פחות מדוד ד'אור. ועוד לא דיברנו על ארקדי דוכין, יהודית רביץ, עידן רייכל, קרן פלס או מירי מסיקה (אריק איינשטיין לא יבוא). אפילו שלמה ארצי מתקבל על הדעת. או להקה בועטת דוגמת "הדג נחש". ולמה לא להזמין ביצוע של "שיר השלום"? כל אלה מייצגים את התרבות המוזיקלית הישראלית לא פחות מריטה ומד'אור, אלא אפילו יותר. לתשומת ליבו של הנשיא אובמה.

אבל במשכן הנשיא לא לוקחים סיכונים. כך היה לאורך כל הקדנציה של פרס, שחיבק את ביבי (ולהיפך). לפרס וליועצותיו תהיה הזדמנות לתקן בקרוב את הרושם בעת חגיגות ה-90 לנשיא, שהפך מחתרן בלתי נלאה לחביב העם ולנציג הכי פופולרי של ישראל בעולם, אפילו יותר מריטה ומדוד ד'אור.

1 Comment

  1. אורן
    11 במרץ 2013 @ 18:14

    אין ספק שכמי שיצר יצירות מופת ביניהם "מי מפחד מצופית גרנט" ו"ירמיהו כוס קקאו", נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, אתה נמצא בספירה אחת מעל כולם, אבל מי אתה שתשמיץ את סילבן שלום, האיש שעשה רבות עבור מדינת ישראל בשלל משרדים כמו אוצר וחוץ. מי אתה שתשמיץ את רובי ריבלין, יו"ר כנסת מן המעולים שנבחרו לנו או את יולי אדלשטיין שפעל רבות עבור הסברתה של מדינת ישראל. של נעליך, ירמיהו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן