בג"ץ הורה למדינה לנמק את כליאת מבקשי המקלט

בדיון שהתקיים היום בבג"ץ בתיקון לחוק למניעת הסתננות, שבעטיו נכלאים מאז יוני 2012 כל מי שהגיעו מגבול מצרים, הוציא השופט אשר גרוניס למדינה צו על תנאי ולפיו עלה לנמק את החוק. לדיון הובאו חמישה מהכלואים שהשתתפו בהגשת העתירה

בג"ץ הורה למדינה לנמק את כליאת מבקשי המקלט

בדיון שהתקיים היום בבג"ץ בתיקון לחוק למניעת הסתננות, שבעטיו נכלאים מאז יוני 2012 כל מי שהגיעו מגבול מצרים, הוציא השופט אשר גרוניס למדינה צו על תנאי ולפיו עלה לנמק את החוק. לדיון הובאו חמישה מהכלואים שהשתתפו בהגשת העתירה

בדיון שהתקיים הבוקר בבג"ץ, הודיע הנשיא גרוניס כי ההרכב בראשותו יוציא צו על תנאי בעתירה לביטול התיקון לחוק ההסתננות. מלבד הנשיא גרוניס, כלל ההרכב גם את המשנה לנשיא נאור והשופטת ארבל. הצו יורה למדינה לנמק את התיקון לחוק. לדיון, שהתקיים באולם שהיה מלא עד אפס מקום, הובאו גם ארבע נשים וגבר – כולם מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן, הכלואים כיום בכלא "סהרונים".

העתירה לביטול התיקון לחוק ההסתננות הוגשה באוקטובר על ידי עו"ד יונתן ברמן מהקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עו"ד ענת בן דור מהתכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב, עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד אסף וייצן ממוקד סיוע לעובדים זרים. העתירה הוגשה גם בשם הארגונים א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים.

יותר ממחצית הכלואים הגישו בקשות למקלט, אך הן טרם נבדקו (צילום: שרון ליבנה)

התיקון לחוק ההסתננות, שנכנס לתוקף לפני כשנה, מאפשר לעצור מבקשי מקלט שנכנסו לישראל דרך סיני ללא משפט, למשך תקופה של שלוש שנים לפחות. מכוח החוק, כלואים כיום כאלפיים איש שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים, בהם כמה עשרות ילדים. רובם הגדול של הכלואים הם אזרחי אריתריאה וסודן – מדינות שעל פי הודעות הממשלה עצמה, אין לגרש אליהן את אזרחיהן בשל הסכנה הנשקפת להם.

בעתירה נטען, כי הדין הישראלי והבין-לאומי אוסרים על מעצר מהגרים שאינו לצרכי גירוש; כי מעצר מבקשי מקלט שנמלטו על חייהם ועברו תלאות במחנות העינויים בסיני, עתיד להחמיר את הפגיעה בשלומם ובבריאותם של הכלואים; וכי הרתעת מהגרים חדשים מלבוא לישראל לא יכולה להיות תכלית ראויה המצדיקה מעצר עולם של מהגרים.

בתגובה שהוגשה לקראת הדיון, הודתה המדינה כי עד כה, יותר ממחצית הכלואים הגישו בקשות למקלט. חרף זאת, ובטרם נבדקו הבקשות, ממשיכה המדינה לטעון כי הם אינם פליטים. התגובה אף הכירה בכך שהחזרת מהגרים לאריתריאה עשויה להעמיד אותם בסכנה. על סודן, שבה נטבחו בעשור האחרון מאות אלפים ומנהיגה מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות, טענה המדינה כי בסך הכל ישנו קושי בירוקרטי להחזיר אליה את מבקשי המקלט, כיוון שלישראל אין עמה יחסים דיפלומטיים.

לדברי עו"ד יונתן ברמן מהקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "חוק ההסתננות הוא אחד החוקים הקיצוניים שנחקקו אי פעם בישראל. הוא מתעמר בחפים מפשע, בהם נשים וילדים, פליטים וקורבנות עינויים, שכל חטאם הוא שביקשו להימלט על חייהם. זהו כתם בספר החוקים שלנו ויש חובה משפטית ומוסרית לבטל אותו".

[related-posts]

בדיון שהתקיים הבוקר בבג"ץ, הודיע הנשיא גרוניס כי ההרכב בראשותו יוציא צו על תנאי בעתירה לביטול התיקון לחוק ההסתננות. מלבד הנשיא גרוניס, כלל ההרכב גם את המשנה לנשיא נאור והשופטת ארבל. הצו יורה למדינה לנמק את התיקון לחוק. לדיון, שהתקיים באולם שהיה מלא עד אפס מקום, הובאו גם ארבע נשים וגבר – כולם מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן, הכלואים כיום בכלא "סהרונים".

העתירה לביטול התיקון לחוק ההסתננות הוגשה באוקטובר על ידי עו"ד יונתן ברמן מהקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עו"ד ענת בן דור מהתכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב, עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד אסף וייצן ממוקד סיוע לעובדים זרים. העתירה הוגשה גם בשם הארגונים א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים.

יותר ממחצית הכלואים הגישו בקשות למקלט, אך הן טרם נבדקו (צילום: שרון ליבנה)

התיקון לחוק ההסתננות, שנכנס לתוקף לפני כשנה, מאפשר לעצור מבקשי מקלט שנכנסו לישראל דרך סיני ללא משפט, למשך תקופה של שלוש שנים לפחות. מכוח החוק, כלואים כיום כאלפיים איש שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים, בהם כמה עשרות ילדים. רובם הגדול של הכלואים הם אזרחי אריתריאה וסודן – מדינות שעל פי הודעות הממשלה עצמה, אין לגרש אליהן את אזרחיהן בשל הסכנה הנשקפת להם.

בעתירה נטען, כי הדין הישראלי והבין-לאומי אוסרים על מעצר מהגרים שאינו לצרכי גירוש; כי מעצר מבקשי מקלט שנמלטו על חייהם ועברו תלאות במחנות העינויים בסיני, עתיד להחמיר את הפגיעה בשלומם ובבריאותם של הכלואים; וכי הרתעת מהגרים חדשים מלבוא לישראל לא יכולה להיות תכלית ראויה המצדיקה מעצר עולם של מהגרים.

בתגובה שהוגשה לקראת הדיון, הודתה המדינה כי עד כה, יותר ממחצית הכלואים הגישו בקשות למקלט. חרף זאת, ובטרם נבדקו הבקשות, ממשיכה המדינה לטעון כי הם אינם פליטים. התגובה אף הכירה בכך שהחזרת מהגרים לאריתריאה עשויה להעמיד אותם בסכנה. על סודן, שבה נטבחו בעשור האחרון מאות אלפים ומנהיגה מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות, טענה המדינה כי בסך הכל ישנו קושי בירוקרטי להחזיר אליה את מבקשי המקלט, כיוון שלישראל אין עמה יחסים דיפלומטיים.

לדברי עו"ד יונתן ברמן מהקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "חוק ההסתננות הוא אחד החוקים הקיצוניים שנחקקו אי פעם בישראל. הוא מתעמר בחפים מפשע, בהם נשים וילדים, פליטים וקורבנות עינויים, שכל חטאם הוא שביקשו להימלט על חייהם. זהו כתם בספר החוקים שלנו ויש חובה משפטית ומוסרית לבטל אותו".

[related-posts]

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן