באוניברסיטת תל-אביב מחו ביום שלישי בצהריים על רקע הכוונות לקצץ בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה, והשביתו את הלימודים למשך שעה. בניגוד למחאות אחרות, הפעם ביקשו באגודת הסטודנטים למחות בצורה שונה. במתחם שנפרס בקמפוס ליד בניין גילמן, שוחחו מרצים מהאוניברסיטה ואנשי חינוך עם הסטודנטים בדבר ההשלכות של הקיצוצים הצפויים.

חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) שהגיעה למקום לשוחח עם הסטודנטים תקפה בחריפות את הממשלה: "המאבק הזה הוא סמל למדיניות של הממשלה". והוסיפה, כי "הממשלה הזאת הצליחה לעשות דבר מדהים. היא הצליחה לעשות נס כלכלי הפוך – היא גם צימצמה את ההוצאה הציבורית, היא גם העשירה את הטייקונים באמצעות הסדרי חוב ורווחים כלואים, נתנה לחברות הבין-לאומיות הגדולות, צימצמה את מה שמגיע לנו, וגם הגדילה את הגירעון. מדובר בגאונות – צריך לייצא את המדיניות הזו בתור המדיניות השגויה והכושלת ביותר שאפשר למצוא ואת אחת התוצאות אנחנו רואים בהשכלה ובחינוך". היא הדגישה כי ההישגים הגדולים באוניברסיטאות הם תוצאה של מדיניות שהיתה בעבר, והזהירה כי אם המדיניות הנוכחית תמשיך כך, יהיו לכך השלכות חמורות על החברה הישראלית.

גם חברת הכנסת לשעבר ואשת החינוך רונית תירוש שנכחה במקום הסבירה: "ביקשנו בין היתר שתובטח לכל מוסד אקדמי זרימה של דור צעיר" וציינה כי חל היום מצב שבו יש מרצים מבוגרים ושחוקים, ואין רענון בתקנים של המרצים.

בשנת 2010 נכנסה לתוקף רפורמה בת שש שנים לתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה שמטרתה היא להזרים לבסיס התקציב של המערכת למעלה משני מיליארד שקלים. הרפורמה הגיעה לאחר "העשור האבוד", הכינוי לתקופה שבין השנים 2001 ו-2010 שהתאפיינה בקיצוצים גדולים בתקציבי המוסדות. באוניברסיטאות חוששים, כי קיצוץ נרחב יעצור למעשה את התוכנית ובכך יחזיר את הגלגל אחורה.

"אני חושב שגם מאחורי קיצוץ רוחבי יש היגיון, או שאפשר לייצר מאחוריו היגיון", אומר גלעד ארדיטי, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה. "אמרו לי שאנחנו עושים מאבק מפלגתי, אז אמרתי – אני לא עושה מאבק מפלגתי, פה זה פוליטי. למה פוליטי? כי פוליטיקה זה קביעת סדרי עדיפויות. אנחנו בהחלט אומרים שההשכלה הגבוהה, מבחינת החשיבות שלה, צריכה להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולא כי היום אני סטודנט. אני בעוד שנה כבר לא סטודנט, אני לא נלחם פה רק בשביל עצמי. ההשכלה הגבוהה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות כי היא מנוע צמיחה". לדעתו של ארדיטי, פגיעה בהשכלה הגבוהה היא כמו פגיעה במדינה. "לאורך שנים הדבר הכי חזק של מדינת ישראל הוא ההון האנושי".

עם זאת, לא כל הסטודנטים מבינים במה שונה החשש הנוכחי מקיצוצים מכאלה שקדמו לו. "הבנתי שיש קיצוץ בתקציב, אבל מבחינתי זה זהה לכל הקיצוצים הקודמים" מספרת שרית, סטודנטית למדעי החברה באוניברסיטה. "אני לא בטוחה אם זה מעיד על הכלל, אבל יש קורסים מסוימים שמרגישים שיש בהם עומס לא נורמלי של אנשים בכיתות, ויכול להיות שזה מעיד על כך שחסרים מתרגלים. באופן כללי אני לא מרגישה עומס, אבל יש קורסים כאלה". "אני חושבת שזו יוזמה טובה שמסבירים, זה מאפשר לנו לא רק לקרוא איזה מייל עמום, אלא באמת לנסות להבין מה הולך שם" מוסיפה.

במכתב שהפיצו בשבוע שעבר נשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר וארדיטי, הם ציינו כי הקיצוצים הנרחבים שנעשו בעשור האחרון הובילו לפגיעה במחקר ובהוראה במוסדות השונים. "מעבדות התיישנו, מספרי הסטודנטים בכיתות גדלו, צומצם מספר התרגולים, מדענים ישראלים הנמצאים באוניברסיטאות טובות בחו"ל מהססים לחזור ארצה" כתבו.

"אנחנו לא אומרים אסור לקצץ, אנחנו אומרים שצריך לחשוב טוב טוב מאיפה מקצצים" אומר ארדיטי. באוניברסיטה מעריכים, שעצרת המחאה היום היא רק "הכנה" למה שעשוי להיות אחרי חופשת הפסח. החום הכבד אולי השאיר סטודנטים רבים בכיתות הממוזגות, אבל בעבור המספר הגדול של הסטודנטים שהגיעו להקשיב חולקו ארטיקים.

עצרת המחאה באוניברסיטה מתקיימת כחלק מקמפיין רחב של התאחדות הסטודנטים הארצית שסיסמתו"השכלה שווה צמיחה". במסגרת הקמפיין, אגודות סטודנטים רבות מאוניברסיטאות ומכללות בכל הארץ מקיימות היום פעילויות הסברה לסטודנטים בקמפוסים בנושא הקיצוץ, וחלקן אף משבית את הלימודים באופן זמני.

[related-posts]