בצילום שעל גבי האריזה היא נראית טוב, פשטידה קטנה ועגולה שאפשר לשמור בפריזר, למקרה שנתקעים בלי אוכל ובא לנו משהו חם ובריא. 

מצאתי אותה במחלקת הקפואים של "עדן טבע מרקט". היו שם ארבעה זנים של פשטידות מאותו בית יוצר, "זן מזון בריא בע"מ", ושמותיהם: 'שלושה בצלים', 'ארבע פטריות', 'תרד וכרישה', וזו שאני בחרתי, 'בטטה וגזר', העשויה בין היתר מבטטה, גזר, כרישה, גבינת סויה, חלבון ביצה, קמח שעועית לבנה ועמילן טפיוקה.

היא עלתה 22.90 שקלים. כמה ימים אחרי כן פגשתי אותה גם בפריזר של חנות הטבע "ניצת הדובדבן", שם עלתה הפשטידה הזאת רק 19.90 שקלים. מיד חשבתי על סלוגן חדש לעדן טבע מרקט: "אותו דבר, אבל קצת יותר יקר".

בפועל, אחרי שמעט הופשרה (על פי הוראות ההכנה), היא נראתה כמו משהו שמישהו כבר אכל. והיא גם לא עגולה, אלא מונחת בתוך מיכל אליפטי קטן מפלסטיק שחור.

חיממתי בטוסטר-אובן כמומלץ, כ-15 דקות, קיבלתי איזושהי עיסה מוזרה עם פיסות כתומות וקשות של גזר וטעם מתקתק ולא מלבב. נראה שהייתי צריכה להמשיך לחמם, או שמא לאפות? אבל קצת פחדתי בגלל הפלסטיק השחור.

בזמן הטעימה הראשונית, הצצתי שוב על האריזה, שם כתוב, בין היתר: "ללא לקטוז וקזאין, ללא שומן טרנס, ללא כולסטרול, לא מהונדס גנטית". ומה עם סתם "לא טעים"?

באתר של חברת "זן מזון", נכתב שהחברה נוסדה לפני כשנה על יד אליה רש, כהמשך טבעי ל"שיזן טופו", שהקימה לפני כ-15 שנה. ואני אומרת לך, גברת רש יקרה, לא כל מה שאת אופה במטבח הפרטי שלך, יוצא טוב גם בייצור המוני. לא נעים לי להגיד לך, אבל לא יכולתי לסבול את הפשטידה הזאת, לא בטעם ולא במרקם. אי לכך, ומאחר שאני גם מתחשבת בשוחרי הסויה והטופו למיניהם, שאולי יחשיבו את היצירה הקולינרית הזו כמעדן, הרי שאני נותנת לנ"ל, כוכב אחד מתוך החמישה.

[rating=1]