★★★★★

לפעמים הם טובים ולפעמים הם רעים, הסרטים של גאס ואן סנט ("אלפנט", "איידהו שלי", "מילק"), אבל הם תמיד חדשניים. עם חוסר עקביות בסגנון היצירה שלו, רק לעיתים נדירות אפשר לנבא את הדרך בה הוא יפרוס את העלילה. אחרי שהצליח לרתק את האקדמיה האמריקנית לקולנוע, כמו גם את הקהל, ב"סיפורו של ויל האנטינג" בשנת 1997, הוא יצר שנה לאחר מכן גרסה מחודשת וצבעונית ל"פסיכו" של היצ'קוק. נכונותו של הבמאי להתנסות מבטיחה כמעט תמיד סרטים שווי צפייה. את "אדמה מובטחת", שיתוף הפעולה הנוכחי עם התסריטאי וכוכב הסרט, מאט דיימון ("מקום לחלום עליו"), קשה לשבח בלב שלם.

"אדמה מובטחת" מספר לנו את סיפורו הקטן של סטיב באטלר (מאט דיימון), איש מכירות בחברת גז טבעית, שמקווה להשיג אישור קידוח בעיירה כפרית קטנה, הנמצאת במצב כלכלי קשה. תחילה, סטיב ושותפתו (פרנסיס מקדורמנד, "זה בוודאי המקום") מוצאים את רוב התושבים מזילים ריר להזדמנות הכלכלית שעולה בחיקם, אך עם הגעתו של שוחר איכות הסביבה המציק (ג'ון קרסינסקי, "המשרד"), הקהילה הופכת את עורה והמנגינה בפיהם הופכת לקלשונות בידיהם.

באנגלית הסרט זכה לכינוי: "The Fracking Movie" (מתחרז עם מילה אחרת המתחילה באות F). פירוש המילה Fracking הוא עגה מקצועית לשבירה הידראולית, כלומר דרך שנויה במחלוקת של הוצאת נפט וגז מן האדמה, עקב נטייתו לזהם את מי התהום באזור. כמובן, "אדמה מובטחת" מתעמק בנושא זה, והמילה מוזכרת בעלילה לא אחת, אך יתכן והיא נושאת גם איזו הצהרה פוליטית עמוקה.

יש הרבה יותר עומק בדמויות ובתפקידים מאשר פוליטיקה, ולמרות כמה רגעים של חוסר אמון, "אדמה מובטחת" עושה כברת דרך כדי לשמור על אותנטיות, חלק לא קטן בזכות ההופעה רוויית הדיאלוגים האינטליגנטיים של מאט דיימון. בתמימות חביבה, דיימון בוחן את שדה המוקשים של המוסריות, תוך ניסיון נואש לעשות את הדבר הנכון.

xxx

איפה הסרט נתקל בחתחתים לעומת זאת? בעלילה. בעוד דיימון וקרסינסקי מובילים עם דמויות אמיתיות וחביבות, הסיפור המקיף אותם משכנע רק לסירוגין. הרגש קיים, אבל מלבד כמה פרקים קצרים, כמו עימות עם תושבי העיירה בבר, העלילה הכנה והרצינית של "אדמה מובטחת" אינה יותר מאוסף של תככים קלים.

בעיות אלו מתמתנות במידה מסוימת בבימוי המוקפד של ואן סנט, כמו גם בהופעה יוצאת הדופן של דיימון, היוצרים יחד דרמה ברת צפייה, אך זניחה. אני מקווה שבפעם הבאה שהבמאי יבחוש בקדירה, הוא ייצור סרט יותר אסרטיבי, כזה שלא פוחד להשאיר אחריו רושם או הצהרה. אולי גרסה מחודשת בתלת-מימד של "האזרח קיין" תעשה את העבודה.