"מגפון" לא לבד: שנת הקואופרטיבים הבין-לאומית

במהלך השנה יקיימו האו"ם וארגונים רב-לאומיים אחרים אירועים שונים ברחבי העולם לציון מודל הקואופרציה. מאת תמי זילברג

"מגפון" לא לבד: שנת הקואופרטיבים הבין-לאומית

במהלך השנה יקיימו האו"ם וארגונים רב-לאומיים אחרים אירועים שונים ברחבי העולם לציון מודל הקואופרציה. מאת תמי זילברג

במהלך השנה יקיימו האו"ם וארגונים רב-לאומיים אחרים אירועים שונים ברחבי העולם לציון מודל הקואופרציה, וחודש ינואר 2012 הוא גם ראשיתו של עשור שיקדם את הנושא 

מאת תמי זילברג

שנת הקואופרטיבים הבינ"ל - הלוגו

אומרים ששום דבר לא קורה במקרה, ולכן אין זה מקרה, כנראה, שעיתון העיתונאים מוקם כקואופרטיב דווקא בימים אלו, של תחילת שנת 2012, שהוכרזה על ידי האו"ם כ"שנה בינלאומית של הקואופרטיבים".

על פי פרסומי האו"ם, בחירה זו נועדה להעלות  את המודעות הציבורית בעולם לשיטת התארגנות ייחודית זו, שיכולה להתמודד עם לא מעט אתגרים חברתיים-כלכליים של ימינו וליצור מקורות הכנסה משמעותיים עבור רבים – בעולם השלישי כמו גם בעולם המפותח.

במהלך השנה יקיימו האו"ם וארגונים רב-לאומיים אחרים אירועים שונים ברחבי העולם לציון מודל הקואופרציה, וחודש ינואר 2012 הוכרז לא רק כחודש הראשון של "שנת הקואופרטיבים" אלא כראשיתו של עשור, שיקדם את הנושא.

ישראל – שבמידה רבה הוקמה על פי מודל הקואופרטיב – לא מציינת את האירוע באופן מיוחד, ונצטרך כנראה להסתפק בכוונות טובות של המגזר השלישי, שבינתיים אינן מצליחות לסחוף אחריהן קהל עצום ורב .

מטבע לאספנים - אוסטרליה

אוסטרליה, לעומת זאת, הנפיקה מטבע מיוחד לאספנים, המציין את שנת הקואופרטיבים. "אנחנו המדינה היחידה בעולם שהנפיקה מטבע כזה, מאחר שאנחנו מכירים בהשפעה של המודל העסקי הקואופרטיבי על עוצמתה של כלכלת אוסטרליה בשוק העולמי", אמר ביל שורטן, שר התעסוקה ויחסי העבודה, בטקס שנערך בדצמבר 2011 בבית הנבחרים האוסטרלי לקראת שנת הקואופרטיבים הממשמשת ובאה.

התרומה הכספית הראשונה לנושא ניתנה על ידי הבנק ההולנדי "ראבובנק", אחד מ-30 המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם. מראשית ימיו, ראבובנק הוא קואופרטיב של חקלאים, שהוקם ממניעים אידיאליסטיים, אך נוהל על פי עקרונות עסקיים קפדנים, ונחשב עד היום למודל בהא הידיעה לניהול קיימותי, שמשלב בצורה אופטימלית שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

כחלק מהצהרה הזהות הקואופרטיבית של האו"ם, הוגדרו שבעה עקרונות למהות הקואופרטיב:

1. חברוּת וולונטרית פתוחה לכל אדם, שיכול להשתמש בשירותי הקואופרטיב ומוכן לשאת באחריות הנגזרת מהיותו חבר;

2. מודל שליטה דמוקרטי, שבו לכל חבר יש קול אחד, והחברים משתתפים באופן פעיל בקביעת המדיניות וקבלת החלטות;

3. השתתפות כלכלית של החברים, שמחייבת אותם לתרום להון הכלכלי של הקואופרטיב, במטרה להבטיח את קיומו. חברים יכולים לקבל תגמול בהתאם לתרומתם, ובהתאם ליכולת הארגון, אחרי שזה השקיע את ההכנסות והרווחים בפיתוח עצמי והבטחת פעילות בת-קיימא;

4. שמירה קפדנית על אוטונומיה ועצמאות, גם וכאשר הקואופרטיב כורת הסכמים ו/או מקבל מימון מגופים אחרים, כולל הממשלה;

5. הכשרה וחינוך, המבטיחים כי חברי הקואופרטיב יוכלו למקסם את יכולות עצמם ויכולות הארגון, ואף להפיץ באופן יעיל את עקרונות הקואופרציה במעגלים רחבים יותר;

6. שיתוף פעולה עם קואופרטיבים אחרים, במטרה להעצים את ההשפעות של צורת התארגנות זו על כלכלה מקומית, לאומית, אזורית ובינלאומית;

7. דאגה לקהילה ולחברה, שבאה לידי ביטוי בתרומה לפיתוח בר-קיימא שלהן בדרכים שאושרו על ידי חברי הקואופרטיב.

התקשורת הכלכלית והחברתית הגלובלית מבטאת היום הסכמה אחת – אי אפשר להמשיך על פי העיקרון של "עסקים כרגיל". תנועות המחאה השונות נתנו ביטוי לתסכול שחשים עובדים עניים, מובטלים חסרי סיכוי, בני המעמד הבינוני ההולך ונעלם, עובדים שאינם מבינים למה המנהלים שלהם צריכים להרוויח פי מאות מונים מהם וכו'.

הפתרונות שמציעה הכלכלה הרגילה מתבססים על "תחרות חופשית", שהיום ברור לכל, שאיננה חופשית כלל ועיקר. מודל הקואופרציה מציע גישה אחרת – המבוססת על "שיתוף פעולה חופשי". כלכלנים רבים גורסים, שדווקא המודל הזה מציע צורת חשיבה, שיכולה להתגבר על הרבה רעות-חולות של ההתנהלות המוכרת לנו ולאפשר לאנשים למצות את יכולותיהם, להיעזר בעמיתים ושותפים לדרך, לתמוך ולספק תמיכה.

המודל הזה יכול להציע צדק במקום צדקה, רווחים במקום רווחה. ומי צריך יותר מזה?

1 Comment

  1. יובל
    25 במאי 2012 @ 13:52

    די

    הכתבת הזו היא ביזבוז של חשמל

    אנא תפטרי אותנו מהשיעמום הזה

במהלך השנה יקיימו האו"ם וארגונים רב-לאומיים אחרים אירועים שונים ברחבי העולם לציון מודל הקואופרציה, וחודש ינואר 2012 הוא גם ראשיתו של עשור שיקדם את הנושא 

מאת תמי זילברג

שנת הקואופרטיבים הבינ"ל - הלוגו

אומרים ששום דבר לא קורה במקרה, ולכן אין זה מקרה, כנראה, שעיתון העיתונאים מוקם כקואופרטיב דווקא בימים אלו, של תחילת שנת 2012, שהוכרזה על ידי האו"ם כ"שנה בינלאומית של הקואופרטיבים".

על פי פרסומי האו"ם, בחירה זו נועדה להעלות  את המודעות הציבורית בעולם לשיטת התארגנות ייחודית זו, שיכולה להתמודד עם לא מעט אתגרים חברתיים-כלכליים של ימינו וליצור מקורות הכנסה משמעותיים עבור רבים – בעולם השלישי כמו גם בעולם המפותח.

במהלך השנה יקיימו האו"ם וארגונים רב-לאומיים אחרים אירועים שונים ברחבי העולם לציון מודל הקואופרציה, וחודש ינואר 2012 הוכרז לא רק כחודש הראשון של "שנת הקואופרטיבים" אלא כראשיתו של עשור, שיקדם את הנושא.

ישראל – שבמידה רבה הוקמה על פי מודל הקואופרטיב – לא מציינת את האירוע באופן מיוחד, ונצטרך כנראה להסתפק בכוונות טובות של המגזר השלישי, שבינתיים אינן מצליחות לסחוף אחריהן קהל עצום ורב .

מטבע לאספנים - אוסטרליה

אוסטרליה, לעומת זאת, הנפיקה מטבע מיוחד לאספנים, המציין את שנת הקואופרטיבים. "אנחנו המדינה היחידה בעולם שהנפיקה מטבע כזה, מאחר שאנחנו מכירים בהשפעה של המודל העסקי הקואופרטיבי על עוצמתה של כלכלת אוסטרליה בשוק העולמי", אמר ביל שורטן, שר התעסוקה ויחסי העבודה, בטקס שנערך בדצמבר 2011 בבית הנבחרים האוסטרלי לקראת שנת הקואופרטיבים הממשמשת ובאה.

התרומה הכספית הראשונה לנושא ניתנה על ידי הבנק ההולנדי "ראבובנק", אחד מ-30 המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם. מראשית ימיו, ראבובנק הוא קואופרטיב של חקלאים, שהוקם ממניעים אידיאליסטיים, אך נוהל על פי עקרונות עסקיים קפדנים, ונחשב עד היום למודל בהא הידיעה לניהול קיימותי, שמשלב בצורה אופטימלית שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

כחלק מהצהרה הזהות הקואופרטיבית של האו"ם, הוגדרו שבעה עקרונות למהות הקואופרטיב:

1. חברוּת וולונטרית פתוחה לכל אדם, שיכול להשתמש בשירותי הקואופרטיב ומוכן לשאת באחריות הנגזרת מהיותו חבר;

2. מודל שליטה דמוקרטי, שבו לכל חבר יש קול אחד, והחברים משתתפים באופן פעיל בקביעת המדיניות וקבלת החלטות;

3. השתתפות כלכלית של החברים, שמחייבת אותם לתרום להון הכלכלי של הקואופרטיב, במטרה להבטיח את קיומו. חברים יכולים לקבל תגמול בהתאם לתרומתם, ובהתאם ליכולת הארגון, אחרי שזה השקיע את ההכנסות והרווחים בפיתוח עצמי והבטחת פעילות בת-קיימא;

4. שמירה קפדנית על אוטונומיה ועצמאות, גם וכאשר הקואופרטיב כורת הסכמים ו/או מקבל מימון מגופים אחרים, כולל הממשלה;

5. הכשרה וחינוך, המבטיחים כי חברי הקואופרטיב יוכלו למקסם את יכולות עצמם ויכולות הארגון, ואף להפיץ באופן יעיל את עקרונות הקואופרציה במעגלים רחבים יותר;

6. שיתוף פעולה עם קואופרטיבים אחרים, במטרה להעצים את ההשפעות של צורת התארגנות זו על כלכלה מקומית, לאומית, אזורית ובינלאומית;

7. דאגה לקהילה ולחברה, שבאה לידי ביטוי בתרומה לפיתוח בר-קיימא שלהן בדרכים שאושרו על ידי חברי הקואופרטיב.

התקשורת הכלכלית והחברתית הגלובלית מבטאת היום הסכמה אחת – אי אפשר להמשיך על פי העיקרון של "עסקים כרגיל". תנועות המחאה השונות נתנו ביטוי לתסכול שחשים עובדים עניים, מובטלים חסרי סיכוי, בני המעמד הבינוני ההולך ונעלם, עובדים שאינם מבינים למה המנהלים שלהם צריכים להרוויח פי מאות מונים מהם וכו'.

הפתרונות שמציעה הכלכלה הרגילה מתבססים על "תחרות חופשית", שהיום ברור לכל, שאיננה חופשית כלל ועיקר. מודל הקואופרציה מציע גישה אחרת – המבוססת על "שיתוף פעולה חופשי". כלכלנים רבים גורסים, שדווקא המודל הזה מציע צורת חשיבה, שיכולה להתגבר על הרבה רעות-חולות של ההתנהלות המוכרת לנו ולאפשר לאנשים למצות את יכולותיהם, להיעזר בעמיתים ושותפים לדרך, לתמוך ולספק תמיכה.

המודל הזה יכול להציע צדק במקום צדקה, רווחים במקום רווחה. ומי צריך יותר מזה?

1 Comment

  1. יובל
    25 במאי 2012 @ 13:52

    די

    הכתבת הזו היא ביזבוז של חשמל

    אנא תפטרי אותנו מהשיעמום הזה

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן